סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שבת

מַדָד שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה. [1]

360 יחסים: Chabad.org, מן, מאבקי השבת בירושלים, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מסופוטמיה, מסורת (יהדות), מסורתיים, מסכת מנחות, מסכת עירובין, מסכת שבת, מעמד הר סיני, מעשה שבת, מעלית שבת, מצרים, מצוות קידוש השבת בדברים, מצוות זכירת מעשי עמלק, מצווה, מרטיאליס, מרדכי אליהו, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, משפחת סולובייצ'יק, משרד הפנים, משל, משה דוד קאסוטו, מלאגרוס מגדרה, מלאכת מבעיר, מלאכת מכה בפטיש, מלאכת צד, מלאכת קוצר, מלאכת זורע, מלאכת חורש, מלאכות בונה וסותר, מלחמת היהודים, מלחמת יום הכיפורים, מזרחים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, מחלוקת, מבצע צבאי, מדבר, מוצאי שבת, מוליד, מוזיאון, מכתב הסטטוס קוו, מי שברך, מיזוג אוויר, מיחם, אמנות האהבה, אמצעי תחבורה, ..., אמונה טפלה, אספת הנבחרים, אסלאם, אסטרולוגיה, אסוציאציה, אפיון (מדקדק), אפייה, ארצות הברית, ארבע מיתות בית דין, ארבע פרשיות, ארוחה, אשור, אלוהים (יהדות), אלכסנדר שור, אליעזר מלמד, אליעזר שביד, אטימולוגיה עממית, אחד העם, אברהם שליט, אברהם יהושע השל, אביה הכהן, אגאתרכידס, אגדה (יהדות), אגודת ישראל, אגודה שיתופית, אדמיאל קוסמן, אדם וחוה, אדר, אהרן קמינקא, אוסטרליה, אובידיוס, אוגוסטוס קיסר, אוגוסטינוס, אירופה, נרות שבת ויום טוב, נביאים, נגד אפיון, נוסח לא-אורתודוקסי, ניסן, סמבטיון, סנקה, סעודת ליל שבת, סעודת יום שבת, סעודה שלישית, סעודות שבת, ספר אדם וחוה, ספר היובלים, ספר ישעיהו, סקסטוס יוליוס פרונטינוס, סטראטגמאטה, סטראבון, סטטוס קוו (ישראל), סטורן (מיתולוגיה), סוף שבוע, סוציאליזם, סווטוניוס, סוכות, עמנואל לוינס, ערבית, עשרת הדיברות, עשרת ימי תשובה, עונג שבת, עונות השנה, עוז אלמוג, עובד, עינויים, עיר האלוהים, פסח, פסוקי דזמרא, פקודת סדרי השלטון והמשפט, פקודת העיריות, פרסיוס, פרשת בראשית, פרשת בשלח, פרשת השבוע, פרשת וארא, פרשת יתרו, פרה אדומה, פרופסור, פלטת שבת, פלוטרכוס, פליניוס הזקן, פטר שפר, פטרוניוס, פומפיוס טרוגוס, פורים, פולמוס השבת ביפן, פיקוח נפש, פיקוח נפש דוחה שבת, פיוט, פייר-ז'וזף פרודון, צאת הכוכבים, צפת במאה ה-16, צום, צימעס, קנדה, קריאת התורה, קבלת שבת, קבלה, קדמוניות היהודים, קדושת היום, קורבן (יהדות), קוטב, קוגל, קודש וחול ביהדות, קידוש, קידוש החודש, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, רצה (ברכת המזון), רשות מקומית, רשות השידור, רבנו תם, רגל קרושה, שמחת תורה, שמורות טבע בישראל, שמות, שמירת שבת, שמירת שבת כהלכתה, שנה מעוברת, שקיעת החמה, שרה דבורצקי, שלמה גורן, שבע ברכות, שבע דנחמתא, שבת, שבת שירה, שבת חזון, שבת הגדול, שבת כלה, שבתאי, שבוע, שבועות, שבות, שור הבר, שובבי"ם, שוגג ומזיד, שירת הים, תנ"ך, תנועת החסידות, תפילת מנחה, תפילת מנחה של שבת, תפילת מוסף, תפילת ערבית, תפילת ערבית של שבת, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תפילת שחרית של שבת, תפילת שבע, תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תקנת חכמים, תרגום השבעים, תשעה באב, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמי הראשון, תלת דפורענותא, תחום שבת, תהילים, תוספת שבת, תורה, תורה שבעל-פה, תולדות מלאכות שבת, ל"ט אבות מלאכה, לחם, לחם משנה, לוח שנה ירחי, לכה דודי, ט"ו בשבט, טקס, טקיטוס, טונה, טיבריוס, טיבולוס, זמירות ופיוטים לשבת, זאת חנוכה, זיז (מיתולוגיה), חמין, חסידות חב"ד, חשמל, חתונה, חלה, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חגים ומועדים באסלאם, חופש דת, חוק עזר, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), חוק יסוד: הכנסת, חול המועד, חילונים, חילול שבת, חיי שנים-עשר הקיסרים, חיים נחמן ביאליק, באר שבע, בנות צלפחד, בראשית, ברל כצנלסון, ברברים (מונח), ברכת בורא מיני מזונות, ברכת המזון, ברכת החודש, ברכה (מנהג דתי), בריאת העולם (יהדות), בריאתנות, ברית המועצות, בשר, בלשנות, בלגיה, בבל, בג"ץ מירון נגד שר העבודה, בוקר, בין השמשות (יהדות), בית דין (הלכה), בית כנסת, ביגוד, ביד חזקה ובזרוע נטויה, געפילטע פיש, גוי של שבת, גיהנום, דאורייתא ודרבנן, דבורה גילולה, דג, דולר אמריקני, דוד בן-גוריון, דיו קסיוס, דיוניסוס, ה' באייר, ה'תש"ט, הממלכה המאוחדת, המאה ה-19, המאה ה-2, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-5, המנדט הבריטי, המבורג, המהפכה התעשייתית, הספרים החיצוניים, הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת, הסוכנות היהודית, הענישה בהלכה, העולם הבא, הפטרה, הקונגרס הציוני העולמי, הר סיני, הר הבית, הרבנות הצבאית, התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל, התוועדות, הלוח העברי, הלכה, החקיקה בישראל, הבדלה, הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, הומניזם חילוני, הורטיוס, הורדוס, הושע בן בארי, הכרזת העצמאות, הילולה, הידברות (ארגון), ויקרא, ויכולו, כ"ז בניסן, כניסת שבת, כרת, כבוד שבת, כביצה, כדור הארץ, כובאנה, כוכב לכת, י' בתמוז, יעקב בלידשטיין, יצחק ליב ברוך, יציאת מצרים, ירושלים, ישראל, יחסי אישות (הלכה), יהדות, יהדות ארצות האסלאם, יהדות אשכנז, יהדות אורתודוקסית, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהושע בן-מאיר, יהושע ישעיה נויבירט, יהודים, יואל קלופט, יום ראשון, יום שבתון, יום שישי, יום טוב, יום טוב הסמוך לשבת, יום חול, יום העצמאות, יום השבת, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הכיפורים, יום-טוב לוינסקי, יוסף בן מתתיהו, יובנאליס, יין, יין נסך, 1947, 1954. להרחיב מדד (310 יותר) »

Chabad.org

Chabad.org (וגרסתו בעברית בית חב"ד) הוא האתר הרשמי של חסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.

חָדָשׁ!!: שבת וChabad.org · ראה עוד »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומן · ראה עוד »

מאבקי השבת בירושלים

ירושלים (2009). הצתת תכולת פחי אשפה, על רקע פתיחת חניון ספרא בשבת. ממוזער ממוזער מודעת רחוב חתומה על ידי "העדה החרדית" הקוראת לצאת למחות בשבת על פתיחת חניון קרתא חלק ממודעה חתומה על ידי ראשי העדה החרדית, ובו אזהרה שלא לעשות מעשי אלימות במחאות ובהפגנות נגד פתיחת החניון. מאבקי השבת בירושלים הם פעולות מחאה היזומות על ידי פלגים שונים של היהדות החרדית בירושלים כנגד תופעות שונות של חילול שבת, כגון תנועת כלי רכב, פעילויות תרבות, בידור ונופש, פתיחת מרכזי קניות ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת ומאבקי השבת בירושלים · ראה עוד »

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומנהגי שבת בתנועת החסידות · ראה עוד »

מסופוטמיה

מֵסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית, הֶלחֵם של המילים: מסוס μέσος - "בין"; פוטמיה ποτάμια - "נהרות") הוא האזור המשתרע בין הנהרות הגדולים הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: שבת ומסופוטמיה · ראה עוד »

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת של תרבות – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות,תורה שבעל פה, מנהגים קדומים, מנהגים דתיים, חוקים שנמסרו מאב לבן, נוהג חוזר, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבת ומסורת (יהדות) · ראה עוד »

מסורתיים

כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור אלו שאינם נוהגים לחבוש כיפה כדרך קבע.מסורתיים או שומרי מסורת הוא כינוי לקבוצה גדולה של יהודים בישראל ובארצות אחרות שאינם מגדירים את עצמם כדתיים אך גם לא כחילונים.

חָדָשׁ!!: שבת ומסורתיים · ראה עוד »

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת מנחות · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת עירובין · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: שבת ומסכת שבת · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723. מַעֲמַד הַר סִינָי הוא אירוע מקראי מכונן, בו אלוהים התגלה לבני ישראל בהר סיני וכרת עימם ברית על בחירתו בהם לעמו, ונתינת ארצו להם.

חָדָשׁ!!: שבת ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומעשה שבת · ראה עוד »

מעלית שבת

מעלית שבת מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים שומרי שבת להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומעלית שבת · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: שבת ומצרים · ראה עוד »

מצוות קידוש השבת בדברים

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.

חָדָשׁ!!: שבת ומצוות קידוש השבת בדברים · ראה עוד »

מצוות זכירת מעשי עמלק

בית הכנסת התוניסאי בעכו מצוות זכירת מעשי עמלק היא מצווה המתייחסת לחובה לזכור את אשר עשה עמלק לבני ישראל בצאתם ממצרים.

חָדָשׁ!!: שבת ומצוות זכירת מעשי עמלק · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: שבת ומצווה · ראה עוד »

מרטיאליס

180px מרקוס ואלריוס מרטיאליס (בלטינית: Marcus Valerius Martialis; 40 לספירה לערך – 104 לספירה לערך) היה משורר רומי מהיספניה (ספרד).

חָדָשׁ!!: שבת ומרטיאליס · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי צמח אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט – כ"ה בסיוון ה'תש"ע; 3 במרץ 1929 – 7 ביוני 2010) היה פוסק, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: שבת ומרדכי אליהו · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: שבת ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: שבת ומשנה תורה · ראה עוד »

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ("החפץ חיים"), ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים והחשובים ביותר, בעיקר בעדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: שבת ומשנה ברורה · ראה עוד »

משפחת סולובייצ'יק

משפחת סולובייצ'יק היא שושלת רבנים מפורסמת ששימשה ברבנות העיר בריסק שלשה דורות ברציפות, בניה ונמנו בין גדולי ומנהיגי היהדות בדורם.

חָדָשׁ!!: שבת ומשפחת סולובייצ'יק · ראה עוד »

משרד הפנים

במדינת ישראל, משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי ועל נושא התכנון והבנייה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ומשרד הפנים · ראה עוד »

משל

משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).

חָדָשׁ!!: שבת ומשל · ראה עוד »

משה דוד קאסוטו

משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שבת ומשה דוד קאסוטו · ראה עוד »

מלאגרוס מגדרה

מֶלֶאַגְרוֹס (ביוונית: Μελέαγρος) היה משורר הלניסטי.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאגרוס מגדרה · ראה עוד »

מלאכת מבעיר

הבערת אש הדלקת נורת להט מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מבעיר · ראה עוד »

מלאכת מכה בפטיש

המכה בפטיש יש פוסקים הסבורים כי פתיחת פקק של בקבוק משקה בשבת כרוכה באיסור מכה בפטיש, מכיוון שמעשה זה הופך את הבקבוק לראוי לשימוש הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ הוא שמה של אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, מכיוון שנעשתה במהלך בניית המשכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת מכה בפטיש · ראה עוד »

מלאכת צד

רשת דיג כלוב ללכידת חולדות עם לחם כפיתיון ציד יוני בית, נתונה במחלוקת בין הפוסקים מְלֶאכֶת הַצָּד (במקורות "מלאכת צידה") היא אחת מהמלאכות שהיו נעשות במשכן, ולכן היא נחשבת לאחת מל"ט אבות מלאכה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת צד · ראה עוד »

מלאכת קוצר

גדיד זיתים קוצרים בעין החורש, שנות ה-30 מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר (ידועה גם בשם מְלֶאכֶת תּוֹלֵש) היא אחת מל"ט מלאכות שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת קוצר · ראה עוד »

מלאכת זורע

זריעה השקייה זימור מְלֶאכֶת הַזּוֹרֵעַ היא אחת מל"ט מלאכות שבת, שנאסרה לעשות בשבת כמו שאר המלאכות, שהיו עושים לצורך בנית המשכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת זורע · ראה עוד »

מלאכת חורש

חרישת קרקע חרישה באמצעות כלי רכב מְלֶאכֶת הַחוֹרֵשׁ היא אחת מל"ט מלאכות שבת, הנחשבות למלאכה מכיוון ששימשו למלאכת המשכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכת חורש · ראה עוד »

מלאכות בונה וסותר

בנייה אסורה בשבת מְלֶאכֶת הַבּוֹנֶה היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, אשר מקורה במלאכת בניית המשכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומלאכות בונה וסותר · ראה עוד »

מלחמת היהודים

מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).

חָדָשׁ!!: שבת ומלחמת היהודים · ראה עוד »

מלחמת יום הכיפורים

מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְב אכתובר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות כנגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים.

חָדָשׁ!!: שבת ומלחמת יום הכיפורים · ראה עוד »

מזרחים

תימנים במטוס בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 מזרחים הוא כינוי בחברה הישראלית לחלק גדול מהעולים והפליטים היהודים מארצות המזרח התיכון וצאצאיהם.

חָדָשׁ!!: שבת ומזרחים · ראה עוד »

מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי

כריכת אחד הגליונות מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא שנתון בנושאי פולקלור של המרכז לחקר הפולקלור במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל שבאוניברסיטה העברית בירושלים ושל התוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי.

חָדָשׁ!!: שבת ומחקרי ירושלים בפולקלור יהודי · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: שבת ומחלוקת · ראה עוד »

מבצע צבאי

מבצע צבאי הוא יישום של מדיניות באמצעים צבאיים (לדוגמה בקמפיין צבאי) כדי להשיג מטרות או יעדים מוגדרים מראש.

חָדָשׁ!!: שבת ומבצע צבאי · ראה עוד »

מדבר

תפוצת המדבריות בעולם. מדבר (נקרא גם אזור צחיח) הוא אזור שהתנאים בו מאפשרים מחייה לאוכלוסייה קטנה מאוד של צמחים וחיות, אם בכלל.

חָדָשׁ!!: שבת ומדבר · ראה עוד »

מוצאי שבת

המלאכות האסורות בשבת. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומוצאי שבת · ראה עוד »

מוליד

בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן.

חָדָשׁ!!: שבת ומוליד · ראה עוד »

מוזיאון

חזית מוזיאון הלובר בפריז, מוזיאון האמנות המוכר ביותר בעולם המוזיאון הבריטי בלונדון מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה.

חָדָשׁ!!: שבת ומוזיאון · ראה עוד »

מכתב הסטטוס קוו

מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוט קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל ובו נקבע ה"סטטוס קוו" בענייני דת ומדינה במדינה שבדרך.

חָדָשׁ!!: שבת ומכתב הסטטוס קוו · ראה עוד »

מי שברך

מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.

חָדָשׁ!!: שבת ומי שברך · ראה עוד »

מיזוג אוויר

יחידה חיצונית, מדחס, מעבה, נחשב כ"מנוע", של מזגן מפוצל חסר תעלה יחידה פנימית, מאייד, של מזגן מפוצל חסר תעלה. שלט רחוק למזגן. מזגן בעת תיקונו מיזוג אוויר היא מערכת שנועדה לשפר את הנוחות האקלימית של אלו המאכלסים חלל כלשהו, או את תנאי העבודה של ציוד.

חָדָשׁ!!: שבת ומיזוג אוויר · ראה עוד »

מיחם

מיחם חשמלי המצויד בתרמוסטט וברז מזיגה מיחם הוא כלי להרתחת מים בעל יכולת קיבול גבוהה.

חָדָשׁ!!: שבת ומיחם · ראה עוד »

אמנות האהבה

עמוד השער של מהדורת 1644 של אמנות האהבה שהודפסה בפרנקפורט אמנות האהבה (בלטינית Ars Amatoria) היא סדרה בת שלושה ספרים שנכתבה בחרוזים על ידי המשורר הרומי אובידיוס.

חָדָשׁ!!: שבת ואמנות האהבה · ראה עוד »

אמצעי תחבורה

חתן וכלה יורדים מהכירכרה אוטובוס. אמצעי תחבורה רב נוסעים ציבורי אופנוע אמבולנס שטח. אמבולנס הוא אמצעי תחבורה לפינוי פצועים רכבת. אמצעי תחבורה המורכב מכמה חלקים. המחוברים זה לזה אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה או הובלה של נוסעים או משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואמצעי תחבורה · ראה עוד »

אמונה טפלה

מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה '''13''' אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית.

חָדָשׁ!!: שבת ואמונה טפלה · ראה עוד »

אספת הנבחרים

יצחק בן צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ואספת הנבחרים · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: שבת ואסלאם · ראה עוד »

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אצטגנינות) היא האמונה שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

חָדָשׁ!!: שבת ואסטרולוגיה · ראה עוד »

אסוציאציה

אַסוֹצִיאַצְיָה (בעברית: תַּסְמִיךְ, סִמּוּךְ) היא כל קשר הנלמד בין שני עצמים כלשהם.

חָדָשׁ!!: שבת ואסוציאציה · ראה עוד »

אפיון (מדקדק)

אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ואפיון (מדקדק) · ראה עוד »

אפייה

אפיית לחם בגן שמואל 1950-5 סוכר, אבקת אפייה אפייה היא שיטת הכנת מזון על ידי חימום תא תנור האפייה כשהמזון בתוכו.

חָדָשׁ!!: שבת ואפייה · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: שבת וארצות הברית · ראה עוד »

ארבע מיתות בית דין

ארבע מיתות בית דין הן שיטות ההוצאה להורג שבאמצעותן, על פי ההלכה, מתבצע עונש מוות, כחלק ממערכת דיני הנפשות במסגרת הענישה בהלכה.

חָדָשׁ!!: שבת וארבע מיתות בית דין · ראה עוד »

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

חָדָשׁ!!: שבת וארבע פרשיות · ראה עוד »

ארוחה

"ילדים וארוחת צהריים", ציור מאת מארק לואי בנז'מן ווטייה, משנת 1857 ארוחה היא פרק זמן במהלך היום המוקדש לאכילה, בחברותא או ביחידות.

חָדָשׁ!!: שבת וארוחה · ראה עוד »

אשור

מפת מסופוטמיה אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית.

חָדָשׁ!!: שבת ואשור · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אלוהים הוא האל היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: שבת ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר שור

ד"ר אלכסנדר שוֹר (Schorr; 4 בפברואר 1881, תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

חָדָשׁ!!: שבת ואלכסנדר שור · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, ובעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אליעזר שביד

אליעזר שביד (נולד ב-7 בספטמבר 1929) הוא מחשובי חוקרי מחשבת ישראל, הוגה דעות ומחנך.

חָדָשׁ!!: שבת ואליעזר שביד · ראה עוד »

אטימולוגיה עממית

גיזרון עממי או אטימולוגיה עממית היא תפישה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של מילה בתודעת הדוברים בציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: שבת ואטימולוגיה עממית · ראה עוד »

אחד העם

חתימתו של אחד העם אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי (הירש) גינצברג (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), שהיה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: שבת ואחד העם · ראה עוד »

אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם שליט · ראה עוד »

אברהם יהושע השל

אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מההוגים החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, מרצה בבית המדרש לרבנים של התנועה הקונסרבטיבית, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: שבת ואברהם יהושע השל · ראה עוד »

אביה הכהן

הרב אביה הכהן (נולד בב' בתשרי תשכ"א, 23 בספטמבר 1960) הוא חוקר תנ"ך ומורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות.

חָדָשׁ!!: שבת ואביה הכהן · ראה עוד »

אגאתרכידס

אגאתרכידס (ביוונית: Ἀγαθαρχίδης) היה היסטוריון וגאוגרף יווני שחי במאה ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שבת ואגאתרכידס · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: שבת ואגודת ישראל · ראה עוד »

אגודה שיתופית

חברי קיבוץ אפיקים מכונסים באספת האגודה (1937) הצגת התקציב באספה כללית של האגודה השיתופית בעפרה אגודה שיתופית היא הגדרה ישראלית לתאגיד המהווה מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים.

חָדָשׁ!!: שבת ואגודה שיתופית · ראה עוד »

אדמיאל קוסמן

אדמיאל קוסמן אַדְמיאל מאיר קוֹסְמן (נולד ב-20 באוגוסט 1957) הוא משורר ישראלי, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת פוטסדם, והמנהל האקדמי של המכון להכשרת רבנים רפורמיים ע"ש גייגר בברלין.

חָדָשׁ!!: שבת ואדמיאל קוסמן · ראה עוד »

אדם וחוה

רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.

חָדָשׁ!!: שבת ואדם וחוה · ראה עוד »

אדר

אדר הוא החודש השישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, והחודש האחרון בשנה המתחילה בחודש ניסן.

חָדָשׁ!!: שבת ואדר · ראה עוד »

אהרן קמינקא

הרב ד"ר אהרן קמינקא (1945) הרב ד"ר אהרן (ארמנד) קָמינקָא (לעיתים קאמינקא; בלועזית: Armand Kaminka; 5 במאי 1866, ברדיצ'ב – 12 במרץ 1950, תל אביב) היה רב, מלומד, משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שבת ואהרן קמינקא · ראה עוד »

אוסטרליה

התפתחות חלוקת אוסטרליה למדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או בשם הרשמי הקהילייה של אוסטרליה (לעיתים חבר העמים האוסטרלי; באנגלית: Commonwealth of Australia), היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ושתי טריטוריות יבשתיות עיקריות.

חָדָשׁ!!: שבת ואוסטרליה · ראה עוד »

אובידיוס

פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאזוֹ (בלטינית: Publius Ovidius Naso; 20 או 21 במרץ 43 לפנה"ס - 17 לספירה) היה משורר רומי שחי ופעל בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס.

חָדָשׁ!!: שבת ואובידיוס · ראה עוד »

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (באלפבית לטיני ארכאי: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS) (23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא ובעיני רבים גם החשוב שבהם.

חָדָשׁ!!: שבת ואוגוסטוס קיסר · ראה עוד »

אוגוסטינוס

אורליוס אוגוסטינוס (לטינית: Aurelius Augustinus; 13 בנובמבר 354 - 28 באוגוסט 430) היה פילוסוף ותאולוג נוצרי, מאבות הכנסייה הלטיניים ואחד האישים המשפיעים ביותר על הנצרות לדורותיה.

חָדָשׁ!!: שבת ואוגוסטינוס · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: שבת ואירופה · ראה עוד »

נרות שבת ויום טוב

פמוטות שבת עשויים אבן, יצירת האמן אסף קדרון נרות שבת נרות שבת שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה '''שבת''' נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הדלקת נרות שבת ויום טוב היא תקנת חכמים להדליק נר בבית לצורך מאור בליל שבת ובליל יום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ונרות שבת ויום טוב · ראה עוד »

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

חָדָשׁ!!: שבת ונביאים · ראה עוד »

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

חָדָשׁ!!: שבת ונגד אפיון · ראה עוד »

נוסח לא-אורתודוקסי

"ומפני חטאינו גלינו מארצנו" בסידור ההיכל בהמבורג, 1818, הרפורמי המובהק הראשון. בזרמים הלא-אורתודוקסיים ("מתקדמים") ביהדות, ובכלל זה בתנועות הרפורמית, הקונסרבטיבית, הרקונסטרוקטיבית, ובקהילות עצמאיות, מתפללים בדרך-כלל בנוסחי תפילה שונים מהנוסחים המסורתיים, המקובלים בבתי הכנסת האורתודוקסיים.

חָדָשׁ!!: שבת ונוסח לא-אורתודוקסי · ראה עוד »

ניסן

ניסן הוא החודש השביעי בלוח העברי במניין החודשים המתחיל בתשרי, והחודש הראשון במניין החודשים המתחיל בו.

חָדָשׁ!!: שבת וניסן · ראה עוד »

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי, שלפי מסורת יהודית אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור שלמנסר החמישי.

חָדָשׁ!!: שבת וסמבטיון · ראה עוד »

סנקה

לוקיוס אנאוס סנקה (לטינית: Lucius Annaeus Seneca), שנודע גם בפשטות כסנקה (Seneca) או סנקה הצעיר (3 לפנה"ס – 65 לספירה), היה פילוסוף, מדינאי, ומחזאי רומאי ב"תקופת הכסף" של הספרות הלטינית.

חָדָשׁ!!: שבת וסנקה · ראה עוד »

סעודת ליל שבת

חלות שבת סעודת ליל שבת או סעודה ראשונה (סעודת ערב שבת בשיח ישראלי־חילוני) היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודת ליל שבת · ראה עוד »

סעודת יום שבת

סעודת יום השבת, היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודת יום שבת · ראה עוד »

סעודה שלישית

ברכה לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וסעודה שלישית · ראה עוד »

סעודות שבת

שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).

חָדָשׁ!!: שבת וסעודות שבת · ראה עוד »

ספר אדם וחוה

ספר אדם וחוה הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אדם וחוה לאחר גירושם מגן עדן.

חָדָשׁ!!: שבת וספר אדם וחוה · ראה עוד »

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וספר היובלים · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך, הספר הוא מספרות הנביאים, והוא עוסק בנבואותיו של נביא בשם ישעיהו בן אמוץ.

חָדָשׁ!!: שבת וספר ישעיהו · ראה עוד »

סקסטוס יוליוס פרונטינוס

שרידי אמת המים "קלודיה" סקסטוס יוליוס פרונטינוס (Sextus Iulius Frontinus; 40 לספירה לערך – 104 לספירה) היה איש צבא, מדינאי, מהנדס אזרחי וסופר רומי.

חָדָשׁ!!: שבת וסקסטוס יוליוס פרונטינוס · ראה עוד »

סטראטגמאטה

Bibliotheca Teubneriana של הטקסט הלטיני. הסטראטגמאטה (בלטינית: Strategemata, תכסיסים, תחבולות) הוא חיבור מאת סקסטוס יוליוס פרונטינוס, הכולל אוסף דוגמאות של תכסיסים צבאיים מההיסטוריה היוונית והרומאית, לכאורה לשימושם של גנרלים.

חָדָשׁ!!: שבת וסטראטגמאטה · ראה עוד »

סטראבון

סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων, ידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo); סביבות 64 לפנה"ס - אחרי 21 לספירה), היה מלומד יווני יליד פונטוס, שכתב היסטוריה וגאוגרפיה.

חָדָשׁ!!: שבת וסטראבון · ראה עוד »

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: שבת וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »

סטורן (מיתולוגיה)

תחריט מהמאה ה-16 של סטורן סטורן (לטינית: Saturnus) הוא אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית.

חָדָשׁ!!: שבת וסטורן (מיתולוגיה) · ראה עוד »

סוף שבוע

סוֹף שָׁבוּעַ (נכתב גם סופשבוע, סופ"ש) הוא חלק בשבוע, אשר כמקובל בעולם - נמשך לפחות יום וכרגיל יומיים (אך לא יותר מכך) - מתוך ימי שישי שבת וראשון, ואשר בו מרבית האנשים אינם עובדים.

חָדָשׁ!!: שבת וסוף שבוע · ראה עוד »

סוציאליזם

סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות ולמערכת כלכלית ופוליטית ליישומן, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

חָדָשׁ!!: שבת וסוציאליזם · ראה עוד »

סווטוניוס

גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס (בין 69–75 - אחרי 130 לספירה) היה סופר והיסטוריון רומאי.

חָדָשׁ!!: שבת וסווטוניוס · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליצ'ובסקי, 1894 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי, ובו מצווה כל יהודי לשבת בסוכה.

חָדָשׁ!!: שבת וסוכות · ראה עוד »

עמנואל לוינס

עמנואל לוינס (בצרפתית: Emmanuel Levinas; 12 בינואר 1906 - 25 בדצמבר 1995) היה פילוסוף יהודי-צרפתי.

חָדָשׁ!!: שבת ועמנואל לוינס · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: שבת וערבית · ראה עוד »

עשרת הדיברות

עשרת הדיברות בחלק השני של ספר דברים, במגילה עתיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה, שנמצאה במערות קומראן בשנת 1952 ומהווה אחד מהעותקים העתיקים ביותר של עשרת הדיברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ועשרת הדיברות · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המוקדשים ביהדות לעשיית תשובה ובקשת סליחה איש מרעהו.

חָדָשׁ!!: שבת ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ועונג שבת · ראה עוד »

עונות השנה

ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה. עונות השנה הן מספר תקופות עיקריות, ברוב אזורי הכדור הארץ ארבע, שאליהן מחולקת כל שנה.

חָדָשׁ!!: שבת ועונות השנה · ראה עוד »

עוז אלמוג

פרופ' אלמוג ב-2007 עוז אלמוג (נולד ב-4 במאי 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי, החוקר את החברה והתרבות בישראל החל מתקופת היישוב; פרופסור באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שבת ועוז אלמוג · ראה עוד »

עובד

מכונאים במפעל אווירונאוטיקה באוהיו, 1946 עובד הוא מי שעושה דבר מה עבור אדם ארגון או אנשים אחרים ומקבל בעבור כך תשלום.

חָדָשׁ!!: שבת ועובד · ראה עוד »

עינויים

אוסף מכשירי עינויים עינויים הם כל פעולה שבה כאב עז, לרוב גופני, אך לעיתים נפשי, נגרם באופן מכוון לאדם.

חָדָשׁ!!: שבת ועינויים · ראה עוד »

עיר האלוהים

''De civitate Dei'', 1483 עיר האלוהים (בלטינית De Civitate Dei, ידוע גם בשם De Civitate Dei contra Paganos: עיר האלוהים כנגד עובדי האלילים) הוא ספר שנכתב בלטינית על ידי אוגוסטינוס בתחילת המאה ה-5.

חָדָשׁ!!: שבת ועיר האלוהים · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: שבת ופסח · ראה עוד »

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

חָדָשׁ!!: שבת ופסוקי דזמרא · ראה עוד »

פקודת סדרי השלטון והמשפט

פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, היא דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינת ישראל עם הקמת המדינה ב-1948.

חָדָשׁ!!: שבת ופקודת סדרי השלטון והמשפט · ראה עוד »

פקודת העיריות

פקודת העיריות היא פקודה המסדירה את פעולתן של העיריות בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ופקודת העיריות · ראה עוד »

פרסיוס

פרסיוס אולוס פרסיוס פלאקוס (לטינית: Aulus Persius Flaccus; 4 בדצמבר 34, וולטרה - 24 בנובמבר 62) היה משורר וסאטיריקן רומאי ממוצא אטרוסקי.

חָדָשׁ!!: שבת ופרסיוס · ראה עוד »

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת בראשית · ראה עוד »

פרשת בשלח

קריעת ים סוף, איור מ-1907 פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת בשלח · ראה עוד »

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא אחת מתוך 54 "פרשות" אליהן מקובל במסורת היהודית לחלק את חמשת חומשי התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת השבוע · ראה עוד »

פרשת וארא

משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג'מין וסט פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת וארא · ראה עוד »

פרשת יתרו

יתרו מגיע עם ציפורה וילדיה לפגוש את משה ובני ישראל, ומציע למשה לשים שופטים שיפחיתו ממנו את נטל ההנהגה. פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.

חָדָשׁ!!: שבת ופרשת יתרו · ראה עוד »

פרה אדומה

פרות אדומות בהלכה היהודית, פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום אדמדם, ומשתמשים בה לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת, לאחר תהליך המתואר במקרא, בתחילת פרשת חוקת, הכולל בין היתר: שחיטתה, שריפתה, עירוב אפרה עם מים, והזאה על ידי איש טהור ממי הנידה על הטמא שנהפך בסיום התהליך לטהור.

חָדָשׁ!!: שבת ופרה אדומה · ראה עוד »

פרופסור

פרופסור אלברט איינשטיין בהרצאה בווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor, בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר בו התמחה וזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

חָדָשׁ!!: שבת ופרופסור · ראה עוד »

פלטת שבת

פלטת שבת פְּלָטַת שבת היא כירה חשמלית (בלשון הדיבור: "פְּלָטָה". ע"פ החלטות האקדמיה: כִּירַת שַׁבָּת) – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ופלטת שבת · ראה עוד »

פלוטרכוס

דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; בערך 46 – בין 120 ל-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.

חָדָשׁ!!: שבת ופלוטרכוס · ראה עוד »

פליניוס הזקן

גאיוס פליניוס סקונדוס (לטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.

חָדָשׁ!!: שבת ופליניוס הזקן · ראה עוד »

פטר שפר

פטר שפר (בגרמנית: Peter Schäfer; נולד ב-29 ביוני 1943) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הדתות ומדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.

חָדָשׁ!!: שבת ופטר שפר · ראה עוד »

פטרוניוס

פטרוניוס, ציור משנת 1707 פטרוניוס ארביטר (לטינית: Petronius Arbiter; בערך 27–66 לספירה) היה סאטיריקן רומאי.

חָדָשׁ!!: שבת ופטרוניוס · ראה עוד »

פומפיוס טרוגוס

פומפיוס טרוגוס (בלטינית: Pompeius Trogus, מוכר גם כטרוגוס פומפיוס, סוף המאה ה-1 לפנה"ס – תחילת המאה ה-1 לספירה) היה היסטוריון רומאי מתקופת אוגוסטוס.

חָדָשׁ!!: שבת ופומפיוס טרוגוס · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: שבת ופורים · ראה עוד »

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שבת ופולמוס השבת ביפן · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מושג הלכתי, המתיר לעבור על מצוות לא תעשה של התורה למען הציל חיי אדם.

חָדָשׁ!!: שבת ופיקוח נפש · ראה עוד »

פיקוח נפש דוחה שבת

פיקוח נפש דוחה שבת הוא שמו של מושג הלכתי הקובע כי קיימת רשות לחלל את השבת (או היום טוב) לצורך הצלת חיי אדם.

חָדָשׁ!!: שבת ופיקוח נפש דוחה שבת · ראה עוד »

פיוט

הפיוט הוא שירת קודש שבמקורה נועדה להחליף את נוסח הקבע של התפילות, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: שבת ופיוט · ראה עוד »

פייר-ז'וזף פרודון

פייר-ז'וזף פרודון פייר- ז'וזף פרודון (בצרפתית: Pierre-Joseph Proudhon; 15 בינואר 1809 – 19 בינואר 1865) היה פוליטיקאי, סוציאליסט והוגה דעות צרפתי.

חָדָשׁ!!: שבת ופייר-ז'וזף פרודון · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: שבת וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

חָדָשׁ!!: שבת וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

חָדָשׁ!!: שבת וצום · ראה עוד »

צימעס

צימעס עם אורז צִימֶעס הוא תבשיל מתוק מהמטבח האשכנזי, העשוי מגזר קצוץ (כיום בדרך כלל מגזר גמדי), מבושל עם סוכר וצימוקים.

חָדָשׁ!!: שבת וצימעס · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה, ואוכלוסייתה מונה כ־35 מיליון תושבים.

חָדָשׁ!!: שבת וקנדה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: שבת וקריאת התורה · ראה עוד »

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וקבלת שבת · ראה עוד »

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: שבת וקבלה · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: שבת וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קדושת היום

"קדושת היום" היא הברכה האמצעית בתפילת שבע - תפילת העמידה של שבת ויום טוב, ותפילת מוסף של ראש חודש וחול המועד.

חָדָשׁ!!: שבת וקדושת היום · ראה עוד »

קורבן (יהדות)

קורבנו של הבל, ציור משנת 1878 מאת רודולפו אמואדו. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קורבנות הם בעלי חיים או מינים מן הצומח, אותם מביא האדם לבית המקדש, ושם הם מונחים על אש המזבח או נאכלים על ידי הכהנים.

חָדָשׁ!!: שבת וקורבן (יהדות) · ראה עוד »

קוטב

קוטב של גוף המסתובב סביב צירו הוא אחת משתי הנקודות על פני הגוף שדרכן עובר ציר הסיבוב.

חָדָשׁ!!: שבת וקוטב · ראה עוד »

קוגל

קוגל תפוחי אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שבת וקוגל · ראה עוד »

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

חָדָשׁ!!: שבת וקודש וחול ביהדות · ראה עוד »

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

חָדָשׁ!!: שבת וקידוש · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. מצוות קידוש החודש היא מצווה בתורה על בית הדין הגדול לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו.

חָדָשׁ!!: שבת וקידוש החודש · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: שבת ורמב"ם · ראה עוד »

ראש חודש

רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום המציין את תחילתו של החודש העברי.

חָדָשׁ!!: שבת וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: שבת וראש השנה · ראה עוד »

רצה (ברכת המזון)

רצה היא תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ורצה (ברכת המזון) · ראה עוד »

רשות מקומית

בניין העירייה והמשטרה המקומית של וולפרסו, שבפלורידה רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים.

חָדָשׁ!!: שבת ורשות מקומית · ראה עוד »

רשות השידור

סמל רשות השידור במבנה בית החולים לשעבר שערי-צדק בירושלים. רשות השידור הייתה רשת השידור הממלכתית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ורשות השידור · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (1100–1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: שבת ורבנו תם · ראה עוד »

רגל קרושה

רגל קרושה (במקור גאלע או גאלער) היא מאכל יהודי מזרח-אירופי, העשוי מרגל בקר או מרגלי תרנגולות.

חָדָשׁ!!: שבת ורגל קרושה · ראה עוד »

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

חָדָשׁ!!: שבת ושמחת תורה · ראה עוד »

שמורות טבע בישראל

עין גדי מראה בחרמון נחל ספונים בפארק הכרמל מבט לכוון מישור החוף במערב המכתש הקטן כלניות בשמורת פורה שמורת טבע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו ולפגוע במאזן השורר ביניהם.

חָדָשׁ!!: שבת ושמורות טבע בישראל · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: שבת ושמות · ראה עוד »

שמירת שבת

שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושמירת שבת · ראה עוד »

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.

חָדָשׁ!!: שבת ושמירת שבת כהלכתה · ראה עוד »

שנה מעוברת

שנה מעוברת היא שנה שנוסף לה חודש אחד (בלוח העברי) או יום אחד (בלוח הגרגוריאני), כדי לשמור על תיאום בין לוח השנה ובין השנה האסטרונומית.

חָדָשׁ!!: שבת ושנה מעוברת · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: שבת ושקיעת החמה · ראה עוד »

שרה דבורצקי

שרה דבורצקי שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 1915 – 12 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.

חָדָשׁ!!: שבת ושרה דבורצקי · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: שבת ושלמה גורן · ראה עוד »

שבע ברכות

שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס הנישואין היהודי וכן במשך "שבעת ימי המשתה" שלאחר החתונה.

חָדָשׁ!!: שבת ושבע ברכות · ראה עוד »

שבע דנחמתא

שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבע דנחמתא · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת · ראה עוד »

שבת שירה

ביהדות, שַׁבַּת שִׁירָה הוא כינוי לשבת שפרשת השבוע שלה היא פרשת בשלח, שבה מופיעה שירת הים ששרו בני ישראל על נס קריעת ים סוף.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת שירה · ראה עוד »

שבת חזון

השבת שלפני תשעה באב מכונה שַׁבַּת חֲזוֹן על שם ההפטרה הנקראת בה הפותחת, ברוב עדות ישראל, במילים - "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים".

חָדָשׁ!!: שבת ושבת חזון · ראה עוד »

שבת הגדול

שַׁבַּת הַגָּדוֹל היא השבת שלפני חג הפסח.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת הגדול · ראה עוד »

שבת כלה

בחברה היהודית האורתודוקסית, שבת כלה היא השבת שלפני החתונה, שבה נהוג שחברותיה של הכלה חוגגות איתה לקראת נישואיה הקרובים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבת כלה · ראה עוד »

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבתאי · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבוע · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: שבת ושבועות · ראה עוד »

שבות

"שבות" הוא עקרון הלכתי הידוע בהקשר של שבת, הכולל פעולות שנאסרו על ידי חכמים לבצע בשבת, ושאינן חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

חָדָשׁ!!: שבת ושבות · ראה עוד »

שור הבר

שור הבר או בקר בר (שם מדעי: Bos primigenius), מין בסוג פר שנכחד.

חָדָשׁ!!: שבת ושור הבר · ראה עוד »

שובבי"ם

שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.

חָדָשׁ!!: שבת ושובבי"ם · ראה עוד »

שוגג ומזיד

בהלכה, שוגג הוא מי שעבר על מצוות לא תעשה משום שלא ידע שהיא אסורה, או שלא ידע שמתקיימים התנאים לאיסור; למשל, מי שכתב בשבת משום שלא ידע ששבת היום, או שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת.

חָדָשׁ!!: שבת ושוגג ומזיד · ראה עוד »

שירת הים

מרים ונשות ישראל שרות את שירת הים (שירת מרים) שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).

חָדָשׁ!!: שבת ושירת הים · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: שבת ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שבת ותנועת החסידות · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת מנחה של שבת · ראה עוד »

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת מוסף · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »

תפילת שמונה עשרה

תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונה-עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שמונה עשרה · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנערכת בבוקר, והיא הארוכה מבין תפילות היום.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שחרית של שבת · ראה עוד »

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת שבע · ראה עוד »

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (או תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילת העמידה · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

קבוצת צעירים דתיים מתפללים תפילת שחרית, חיפה 1939 נשים מתפללות בכותל המערבי. קטעי וידאו של יהודים מתפללים מארכיון חברת החדשות התפילה מהווה ביהדות חלק מרכזי בעבודת ה', ומלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: שבת ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: שבת ותקנת חכמים · ראה עוד »

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי כתבי יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שבת ותרגום השבעים · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: שבת ותשעה באב · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שבת ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: שבת ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמי הראשון

תלמי הראשון (סוטר, ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ), דיאדוך, מלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

חָדָשׁ!!: שבת ותלמי הראשון · ראה עוד »

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או תלתא דפורענותא, בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות אבל בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, בהן קוראים הפטרות העוסקות בעניין חורבן בית המקדש וירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת ותלת דפורענותא · ראה עוד »

תחום שבת

בהלכה, תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר לאדם להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ותחום שבת · ראה עוד »

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא בתנ"ך היהודי, אשר כלול בחלק הכתובים.

חָדָשׁ!!: שבת ותהילים · ראה עוד »

תוספת שבת

בהלכה, תוספת שבת הוא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבו נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ותוספת שבת · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: שבת ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: שבת ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.

חָדָשׁ!!: שבת ותולדות מלאכות שבת · ראה עוד »

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת לפי ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבת ול"ט אבות מלאכה · ראה עוד »

לחם

סוגי לחם דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של ככרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

חָדָשׁ!!: שבת ולחם · ראה עוד »

לחם משנה

שתי חלות לשבת. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא הדין לברך על שני כיכרות לחם בסעודות שבת ובסעודות יום טוב, בדרך כלל חלות.

חָדָשׁ!!: שבת ולחם משנה · ראה עוד »

לוח שנה ירחי

מופעי הירחלוח שנה ירחי הוא שיטת תיארוך המבוססת על מחזור הירח.

חָדָשׁ!!: שבת ולוח שנה ירחי · ראה עוד »

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

חָדָשׁ!!: שבת ולכה דודי · ראה עוד »

ט"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.

חָדָשׁ!!: שבת וט"ו בשבט · ראה עוד »

טקס

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה.

חָדָשׁ!!: שבת וטקס · ראה עוד »

טקיטוס

פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (56–117) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.

חָדָשׁ!!: שבת וטקיטוס · ראה עוד »

טונה

טונה זהובה טונה כחולת-סנפיר אטלנטית פלמודה ים סופית טונה (שם מדעי: Thunnini) הוא שבט מיני דגים ממשפחת הקולייסיים שבמחלקת מקריני סנפיר.

חָדָשׁ!!: שבת וטונה · ראה עוד »

טיבריוס

טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר (16 בנובמבר 42 לפנה"ס - 16 במרץ 37 לספירה) היה קיסר רומא בשנים 14–37 לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת וטיבריוס · ראה עוד »

טיבולוס

טיבולוס אלבּיוּס טיבּוּלוּס (בלטינית: Albius Tibullus; 55 לפנה"ס לערך - 19 לפנה"ס) היה משורר לטיני ומחבר אלגיות.

חָדָשׁ!!: שבת וטיבולוס · ראה עוד »

זמירות ופיוטים לשבת

זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים בעדות אשכנז במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.

חָדָשׁ!!: שבת וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »

זאת חנוכה

חנוכייה בזאת חנוכה, שמונה נרות דולקים זאת חנוכה הוא כינוי בספרות התורנית ליום השמיני של חנוכה (ב' בטבת או ג' בטבת), שכן בקריאת התורה של יום זה נמצאות המילים.

חָדָשׁ!!: שבת וזאת חנוכה · ראה עוד »

זיז (מיתולוגיה)

אולם, 1238 זיז, הוא עוף פלאי המוזכר בספר תהילים (אם כי יש פרשנים הסבורים שה"זיז" בתהילים זה כינוי לשרצים), שנאמר עליו כי היה כה גדול עד שיכל לחסום את השמש עם כנפיו הפרושות.

חָדָשׁ!!: שבת וזיז (מיתולוגיה) · ראה עוד »

חמין

צלחת חמין המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: טשאָלנט, קרי צ'ולנט; בערבית: סחינה או תבית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת.

חָדָשׁ!!: שבת וחמין · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי - 770, כינוס השלוחים העולמי תשע"ו-2015 חסידות חב"ד ליובאוויטש (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא חצר חסידית, ממשיכתה של שושלת חב"ד שנוסדה על ידי רבי שניאור זלמן מלאדי בשלהי המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: שבת וחסידות חב"ד · ראה עוד »

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל (באנגלית: Electricity) היא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: שבת וחשמל · ראה עוד »

חתונה

חופה יהודית במוסקבה חתונת הצאר ניקולאי השני חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.

חָדָשׁ!!: שבת וחתונה · ראה עוד »

חלה

חלה עם שומשום פרג ארגזי חלות קטנות בבני ברק חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).

חָדָשׁ!!: שבת וחלה · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שבת וחז"ל · ראה עוד »

חגי ישראל ומועדיו

סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו". הפסוק בתחתית מתייחס לארבעת המינים, אותם אוחזים בחג הסוכות (ראו תמונה). חגי ישראל ומועדיו הוא כינוי לכלל החגים והמועדים היהודיים הקיימים.

חָדָשׁ!!: שבת וחגי ישראל ומועדיו · ראה עוד »

חגים ומועדים באסלאם

חגים ומועדים באסלאם מציינים בדרך כלל מאורעות המצוינים בקוראן, הנסובים בדרך כלל סביב מעשי הנביא מוחמד.

חָדָשׁ!!: שבת וחגים ומועדים באסלאם · ראה עוד »

חופש דת

חופש הדת הוא החופש של כל אדם לבחור בדת מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכול כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

חָדָשׁ!!: שבת וחופש דת · ראה עוד »

חוק עזר

חוק עזר עירוני הוא חוק שתקף בתחומה של רשות מקומית מסוימת במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק עזר · ראה עוד »

חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק הקובע את הזמנים שבהם מותר למעביד להעביד את העובד, את זכות העובד למנוחה שבועית, ואת הגמול שיש לשלם בעד עבודה נוספת.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק שעות עבודה ומנוחה · ראה עוד »

חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת)

חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), התשי"ז-1956 (המכונה בקיצור "חוק ההסמכה") הוא חוק שחוקקה הכנסת השלישית.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) · ראה עוד »

חוק יסוד: הכנסת

חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית.

חָדָשׁ!!: שבת וחוק יסוד: הכנסת · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת וחול המועד · ראה עוד »

חילונים

חילונים הם מגזר סוציולוגי במדינת ישראל, המגדיר את בני הציבור היהודי שהם בעלי הזיקה המועטה ביותר לדת.

חָדָשׁ!!: שבת וחילונים · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: שבת וחילול שבת · ראה עוד »

חיי שנים-עשר הקיסרים

עטיפת הספר בנוסח העברי הספר חיי שנים-עשר הקיסרים (בלטינית: De Vita Caesarum, "על חיי הקיסרים") הוא חיבור ידוע של 12 ביוגרפיות המספרות על קיסריה הראשונים של האימפריה הרומית החל מיוליוס קיסר ועד לתקופתו של דומיטיאנוס, אשר נכתב בידי גאיוס סווטוניוס טרנקוילוס.

חָדָשׁ!!: שבת וחיי שנים-עשר הקיסרים · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: שבת וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

באר שבע

בְּאֵר שֶׁבַע היא עיר במחוז הדרום.

חָדָשׁ!!: שבת ובאר שבע · ראה עוד »

בנות צלפחד

בנות צלפחד עומדות לפני משה (איור) בְּנוֹת צְלָפְחָד הן חמש בנות המוזכרות במקרא בעיקר בספר במדבר.

חָדָשׁ!!: שבת ובנות צלפחד · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: שבת ובראשית · ראה עוד »

ברל כצנלסון

ברל (בארי) כצנלסון (25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: שבת וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברברים (מונח)

ברברים (מיוונית עתיקה: βάρβαρος, בארבארוס) הוא מונח מן העת העתיקה, המתייחס בזלזול כנגד עם הנחות בעיני הדובר.

חָדָשׁ!!: שבת וברברים (מונח) · ראה עוד »

ברכת בורא מיני מזונות

ברכת בורא מיני מזונות (נקראת לעיתים בקיצור: "מזונות") היא אחת מברכות הנהנין, אותה מברכים על מאפה (שאינו לחם לסוגיו) או תבשיל העשוי מחמשת מיני דגן (חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל), שמזינים את האדם, וכן על תבשיל ומאפה מאורז.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת בורא מיני מזונות · ראה עוד »

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות של לפחות כזית (מדברי חכמים).

חָדָשׁ!!: שבת וברכת המזון · ראה עוד »

ברכת החודש

בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש. שבת זו נקראת שַׁבַּת מְבָרְכִים, על שם הברכה, והיא נחשבת לשבת חגיגית יותר מהרגיל.

חָדָשׁ!!: שבת וברכת החודש · ראה עוד »

ברכה (מנהג דתי)

יצחק מברך את יעקב. מאת גוברט פלינק, 1638. יהודי מברך יהודי ברחבת הכותל המערבי ברכה היא מנהג דתי שמהותו הענקת מזל טוב בזכות אמונתו או צדיקותו של המברך, באמצעות מחווה מילולית או גופנית.

חָדָשׁ!!: שבת וברכה (מנהג דתי) · ראה עוד »

בריאת העולם (יהדות)

סיפור בריאת העולם הוא סיפור מקראי שמופיע בתחילת ספר בראשית ומתאר כיצד נברא העולם על ידי האלוהים.

חָדָשׁ!!: שבת ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »

בריאתנות

היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה. בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי.

חָדָשׁ!!: שבת ובריאתנות · ראה עוד »

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶצְקִיך סוֹצְיָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-15% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני מזרח אירופה וצפון-מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: שבת וברית המועצות · ראה עוד »

בשר

סוגים שונים של בשר למאכל החלק העיקרי של חיה שמיועד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בבשר יש הרבה חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ. התמונה צולמה בשוק נצרת, ינואר 2017.  בָּשָׂר הוא הכינוי הנפוץ לחלקי הגוף של בעלי חיים שמשמשים למאכל - רקמת שריר, איברים פנימיים וכו' - בעבור בני אדם, טורפים, אוכלי נבלות ואוכלי כול.

חָדָשׁ!!: שבת ובשר · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: שבת ובלשנות · ראה עוד »

בלגיה

עיר הבירה בריסל בֶּלְגְיָה (בהולנדית: België ״בֶּלְחִייֶה״, בצרפתית: Belgique ״בֶּלְזִ׳יק״, בגרמנית: Belgien ״בֶּלְגִיאֵן״) היא מדינה באירופה, ובירתה היא בריסל.

חָדָשׁ!!: שבת ובלגיה · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובבל · ראה עוד »

בג"ץ מירון נגד שר העבודה

בגץ מירון נגד שר העבודה(287/69) הייתה עתירה שהתנהלה בשנת 1969 בו הגיש הרב והדיין שמחה מירון עתירה כנגד שר העבודה הנוגעת להעסקת יהודים בשבת, על מנת לאפשר שידורי טלוויזיה.

חָדָשׁ!!: שבת ובג"ץ מירון נגד שר העבודה · ראה עוד »

בוקר

"שעת בוקר", ציור מאת מוריץ פון שווינד, משנת 1858 השמש בשעות הבוקר מסדר בוקר בבית ספר בקריית מלאכי, שנות ה־60 בוקר הוא החלק המוקדם של היום, בין השחר לצהריים.

חָדָשׁ!!: שבת ובוקר · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק הזמן שבין סוף היום לתחילת הלילה (דמדומי ערב).

חָדָשׁ!!: שבת ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

חָדָשׁ!!: שבת ובית דין (הלכה) · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: שבת ובית כנסת · ראה עוד »

ביגוד

סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.

חָדָשׁ!!: שבת וביגוד · ראה עוד »

ביד חזקה ובזרוע נטויה

בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה הוא מושג ביהדות, המובא מתוך הלל הגדול, הוא בספר תהילים.

חָדָשׁ!!: שבת וביד חזקה ובזרוע נטויה · ראה עוד »

געפילטע פיש

פרוסות גפילטע פיש עם גזר געפילטע פיש בצורתו המקורית, דג ממולא בבשר דג טחון קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש צנצנות געפילטע פיש מסחרי געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא קציצת דג טחון, לרוב קרפיון, הנפוצה בעיקר בקרב יהדות אשכנז ומזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שבת וגעפילטע פיש · ראה עוד »

גוי של שבת

גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, או תולדות שלהן).

חָדָשׁ!!: שבת וגוי של שבת · ראה עוד »

גיהנום

איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שריפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.

חָדָשׁ!!: שבת וגיהנום · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבת ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דבורה גילולה

דבורה גילולה, 2008 דבורה גילוּלָה (נולדה ב-9 במאי 1934) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים ובחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, עורכת ומתרגמת מיוונית ומלטינית לעברית.

חָדָשׁ!!: שבת ודבורה גילולה · ראה עוד »

דג

הדג הגדול ביותר - כריש לווייתני. אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: ש 1 - קשת הזימיםש 2 - קו האורךש 3 - סנפיר הגב הקדמיש 4 - סנפיר הגב האחוריש 5 - חיבור הזנבש 6 - סנפיר הזנבש 7 - סנפיר השתש 8 - איבר המפיק אור (פוטופור)ש 9 - סנפיר הגחון (זוג)ש 10 - סנפיר החזה (זוג) יבשתן - מבין הדגים המעטים שיוצאים מהמים טריגון - מבין הדגים השטוחים דג אוסקר פרפרון בשונית אלמוגים דג הסלמון הוא חלק חשוב מתזונתם של חיות רבות וגם של האדם האבנון הוא דג מסוכן ביותר לאנשים עקב ארסיותו הרבה בת הים היא יצור אגדי שחציו אדם וחציו דג ציור יפני של דג משנת 1925 - הדגים באומנות דג הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים שמאבדים אותם בבגרותם).

חָדָשׁ!!: שבת ודג · ראה עוד »

דולר אמריקני

דולר אמריקני הוא המטבע הרשמי של ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבת ודולר אמריקני · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, בתפקידו כיושב ראש מנהלת העם הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: שבת ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus, ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 - אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט רומי ממוצא יווני.

חָדָשׁ!!: שבת ודיו קסיוס · ראה עוד »

דיוניסוס

פסל דיוניסוס, המוזיאון הבריטי בלונדון צלמית של בכחוס מחרס, מהתקופה הרומית המאה ה-1 עד המאה ה-3. אוסף המוזיאון הימי הלאומי, חיפה דיוניסוס אוחז קנתרוס (כלי שתייה), ציור על גבי אמפורה מסביבות 480 - 490 לפנה"ס דיוניסוס (ביוונית: Διόνυσος, מבוטא Dionysos. שם נוסף: בכחוס, שמשמעותו גם "יין" כשם עצם; השם בכחוס אומץ על ידי בני רומא שבה היה קרוי "ליבר" בקרב הפלבאים), הוא אל כתוני שגילם את מחזור הטבע והפריון בטבע.

חָדָשׁ!!: שבת ודיוניסוס · ראה עוד »

ה' באייר

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וה' באייר · ראה עוד »

ה'תש"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וה'תש"ט · ראה עוד »

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה (באנגלית The United Kingdom of Great Britain), הידועה לרוב כממלכה המאוחדת (UK) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת. הממלכה המאוחדת היא הציר המרכזי של 54 מדינות חבר העמים הבריטי, שבראשן עומדת המלכה אליזבת השנייה, המכהנת מאז 1952. כמו במונרכיות אחרות באירופה בימינו, סמכותה של המלכה מצומצמת ביותר, ותפקידה בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בממלכה המאוחדת כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלכה. הממלכה המאוחדת היא המדינה ה-22 בגודלה מבחינת אוכלוסייה, עם אוכלוסייה המוערכת בכ-65 מיליון תושבים. היא מונרכיה חוקתית עם שלטון דמוקרטי פרלמנטרי. בירתה היא לונדון, עיר גלובלית חשובה ומרכז כלכלי עם אוכלוסייה של כ-10,310,000 תושבים, והיא הרביעית בגודלה באירופה והשנייה בגודלה באיחוד האירופי. המדינה מורכבת מארבע אומות (המכונות אומות הבית, באנגלית: Home Nations), שבעבר התקיימו כמדינות נפרדות: אנגליה, ויילס, סקוטלנד וצפון אירלנד. בעבר אירלנד הייתה חלק מהממלכה אך היא פרשה מהאיחוד בשנת 1921 ולממלכה המאוחדת נותרה צפון אירלנד, שמהווה שישית בלבד מהאי האירי. מאז התפרקות האימפריה הבריטית, הממלכה המאוחדת כבר לא נחשבת למעצמת על, אך היא בעלת אחד הצבאות הגדולים בעולם ואחת המעצמות המתועשות והחזקות בתבל. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7) ו-G20, כלכלתה של בריטניה היא מהמשגשגות בעולם והיא המדינה בעלת התקציב השלישי בגודלו בעולם. הממלכה המאוחדת היא חברה מייסדת של האו"ם עם זכות וטו במסגרת חברותה הקבועה במועצת הביטחון; אחת החברות המייסדות של ברית נאט"ו; ומדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי. היא המדינה המרכזית בחבר העמים הבריטי, שכולל את רוב המדינות שהיו בעבר חלק מהאימפריה הבריטית. במרץ 2017 החלה הממלכה בהליך היפרדות מן האיחוד האירופי.

חָדָשׁ!!: שבת והממלכה המאוחדת · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: שבת והמאה ה-5 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: שבת והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: שבת והמבורג · ראה עוד »

המהפכה התעשייתית

מנוע הקיטור של ג'יימס ואט שבישר את המהפכה התעשייתית בבריטניה ובעולם המהפכה התעשייתית (באנגלית: The Industrial Revolution) הוא השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים, וחברתיים שהתחוללו בעיקר באנגליה ואחר-כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית, החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום.

חָדָשׁ!!: שבת והמהפכה התעשייתית · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: שבת והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת

שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שבת והסטטוס קוו בישראל בנושא השבת · ראה עוד »

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי שמרכזו בישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והסוכנות היהודית · ראה עוד »

הענישה בהלכה

האמנציפציה. הענישה בהלכה מורכבת מעונשים בידי שמיים ועונשים בידי אדם למי שעברו על חוקי התורה במזיד.

חָדָשׁ!!: שבת והענישה בהלכה · ראה עוד »

העולם הבא

העולם הבא ביהדות הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

חָדָשׁ!!: שבת והעולם הבא · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור במנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: שבת והפטרה · ראה עוד »

הקונגרס הציוני העולמי

קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.

חָדָשׁ!!: שבת והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, אירוע המכונה "מעמד הר סיני".

חָדָשׁ!!: שבת והר סיני · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיום הר הבית הוא מתחם קדוש בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שבת והר הבית · ראה עוד »

הרבנות הצבאית

חיל הרבנות הצבאית הוא חיל בצה"ל העוסק במתן שירותי דת לחיילי צה"ל (כולל לאלה שאינם יהודים) וטיפול בחללים.

חָדָשׁ!!: שבת והרבנות הצבאית · ראה עוד »

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות היהדות הרפורמית בישראל, ומאגדת תחתיה בין השאר את המרכז הרפורמי לדת ומדינה (לשעבר "המרכז לפלורליזם יהודי"), מועצת הרבנים המתקדמים בישראל (מר"ם), תנועת הנוער נוער תל"ם והמכינה הקדם צבאית למנהיגות יהודית מתקדמת - המכינה ביפו.

חָדָשׁ!!: שבת והתנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל · ראה עוד »

התוועדות

770 במוצאי שבת סליחות תשע"ז התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) הוא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, הרמת כוסית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא.

חָדָשׁ!!: שבת והתוועדות · ראה עוד »

הלוח העברי

הדמות המופיעה בתמונה (מתוך לוח שנה עברי מימי הביניים) מזכירה ליהודים להביא לולב ואתרוג לבית הכנסת בחג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח לוניסולארי).

חָדָשׁ!!: שבת והלוח העברי · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: שבת והלכה · ראה עוד »

החקיקה בישראל

החיים במדינת ישראל מוסדרים במידה רבה באמצעות חוקים.

חָדָשׁ!!: שבת והחקיקה בישראל · ראה עוד »

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת והבדלה · ראה עוד »

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים כללה מסורות שונות שהופיעו במצרים העתיקה לאורך תקופת הבית השני, והמשותף ביניהן הוא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים המקראי, היהודים גורשו ממצרים ולא יצאו ממנה מרצונם.

חָדָשׁ!!: שבת והגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים · ראה עוד »

הומניזם חילוני

הומניזם חילוני הוא זרם של הומניזם, הדוחה את העל-טבעי והרוחני כסממנים למוסר וקבלת החלטות נכונה, לטובת ההיגיון, האתיקה והצדק.

חָדָשׁ!!: שבת והומניזם חילוני · ראה עוד »

הורטיוס

קווינטוס הורטיוס פלקוס (בלטינית Quintus Horatius Flaccus; בעברית שמו מבוטא גם הורציוס; 8 בדצמבר 65 לפנה"ס - 27 בנובמבר 8 לפנה"ס) היה משורר רומי מפורסם.

חָדָשׁ!!: שבת והורטיוס · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 74 לפנה"ס - 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: שבת והורדוס · ראה עוד »

הושע בן בארי

הושע, ציור של דוצ'יו די-בונינסניה על פי המסורת היהודית, הושֵעַ בֶּן-בְּאֵרִי היה נביא אשר פעל בממלכת ישראל באמצע ימי בית ראשון, לקראת חורבן ממלכת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת והושע בן בארי · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשברקע דיוקנו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות המודרנית מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: שבת והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הילולה

הילולה היא חגיגה או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק.

חָדָשׁ!!: שבת והילולה · ראה עוד »

הידברות (ארגון)

ארגון הידברות הוא ארגון שהוקם, על פי המופיע בפרסומיו, "במטרה לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, להציג את הפנים היפות של היהדות." מייסד ורב הארגון הוא הרב זמיר כהן; מנכ"ל הארגון הוא דוד תופיק.

חָדָשׁ!!: שבת והידברות (ארגון) · ראה עוד »

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי תורה.

חָדָשׁ!!: שבת וויקרא · ראה עוד »

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: שבת וויכולו · ראה עוד »

כ"ז בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וכ"ז בניסן · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת, באמצעות נגינה על חצוצרה, ברחובות העיר תל אביב' 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: שבת וכניסת שבת · ראה עוד »

כרת

כָּרֵת הוא עונש שמופיע בתורה, ונזכר כעונש ההלכתי על 36 חטאים.

חָדָשׁ!!: שבת וכרת · ראה עוד »

כבוד שבת

כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.

חָדָשׁ!!: שבת וכבוד שבת · ראה עוד »

כביצה

כביצה הוא יחידת מידה לנפח של מוצקים שנהגה בתקופת חז"ל, וכמו כן הוא אחד משיעורי תורה בעל משמעות במספר תחומים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: שבת וכביצה · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

חָדָשׁ!!: שבת וכדור הארץ · ראה עוד »

כובאנה

כובאנה עם בצל קובנית כּוּבַּאנֶה (מערבית: كبانة או كبان) הוא מאכל תימני מסורתי.

חָדָשׁ!!: שבת וכובאנה · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

חָדָשׁ!!: שבת וכוכב לכת · ראה עוד »

י' בתמוז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת וי' בתמוז · ראה עוד »

יעקב בלידשטיין

יעקב בלידשטיין (נולד ב-1938) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל שבאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ו (2006) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת תשס"ז (2007).

חָדָשׁ!!: שבת ויעקב בלידשטיין · ראה עוד »

יצחק ליב ברוך

ד"ר יצחק ליב ברוך (במקור ברוכוביץ; ידוע בעיקר בשם העט י"ל ברוך; 26 בספטמבר 1874, טבריג, פלך קובנה, האימפריה הרוסית - 7 בנובמבר 1953, הרצליה) היה משורר, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שבת ויצחק ליב ברוך · ראה עוד »

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים. ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828. יְצִיאַת מִצְרָיִם היא, בסיפור המקראי ולפי אמונת כל הדתות האברהמיות, שחרורם של בני ישראל מעבדות לפרעה בהנהגת משה שנשלח על ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: שבת ויציאת מצרים · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: שבת וירושלים · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שבת וישראל · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

"חתונה יהודית", ציורו של יוסף ישראלס, 1903 יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: שבת ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות · ראה עוד »

יהדות ארצות האסלאם

יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, ומזרחים - מושגים החופפים במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

החת"ם סופר, מנהיג האורתודוקסיה המוקדמת. הרב שמשון בן רפאל הירש, מחשובי ההוגים האורתודוקסיים. היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הממשיך לדגול באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה, עמדה המבדילה אותו משני הזרמים העיקריים האחרים, הקונסרבטיבים והרפורמים.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות קונסרבטיבית

הרב זכריה פרנקל, הנחשב לאביה הרוחני של היהדות הקונסרבטיבית. שניאור זלמן שכטר, המשפיע מבין מנהיגיה בארצות הברית. יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; אנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism, גרמנית: Positiv-historisches Judentum) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שההלכה מחייבת ובו זמנית רואה אותה גם כנתונה להשפעה היסטורית מתמדת.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »

יהדות רפורמית

הרב אברהם גייגר, מייסדה האינטלקטואלי של היהדות הרפורמית. הרב שמואל הולדהיים, מהוגיה הבולטים של התנועה. היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judasim) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.

חָדָשׁ!!: שבת ויהדות רפורמית · ראה עוד »

יהושע בן-מאיר

הרב בן מאיר עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה הרב בן מאיר עם הרב מרדכי גרינברג, תשע"ה הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ומי שעמד בראשה של ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע בן-מאיר · ראה עוד »

יהושע ישעיה נויבירט

הרב יהושע ישעיה נויבירט (י"ד באדר א' תרפ"ז, 16 בפברואר 1927 - ג' בתמוז תשע"ג, 11 ביוני 2013) היה רב וראש ישיבה בירושלים, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה" על הלכות שבת ויום טוב.

חָדָשׁ!!: שבת ויהושע ישעיה נויבירט · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שבת ויהודים · ראה עוד »

יואל קלופט

ממוזער הרב יואל קלופט (1906, תרס"ו - 2 במרץ 1985, ט' באדר תשמ"ה) היה אב"ד בחיפה ומקובל.

חָדָשׁ!!: שבת ויואל קלופט · ראה עוד »

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה. יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

חָדָשׁ!!: שבת ויום ראשון · ראה עוד »

יום שבתון

יום שבתון הוא יום שמרבית האוכלוסייה, או קבוצה מובחנת באוכלוסייה, אינה עובדת בו, עקב אירוע מיוחד שחל ביום זה.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שבתון · ראה עוד »

יום שישי

בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.

חָדָשׁ!!: שבת ויום שישי · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: שבת ויום טוב · ראה עוד »

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

חָדָשׁ!!: שבת ויום טוב הסמוך לשבת · ראה עוד »

יום חול

ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.

חָדָשׁ!!: שבת ויום חול · ראה עוד »

יום העצמאות

דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים. יום העצמאות הוא חג לאומי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שבת ויום העצמאות · ראה עוד »

יום השבת

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.

חָדָשׁ!!: שבת ויום השבת · ראה עוד »

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה לעיתים בקיצור גם כיום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה והמרד בימים ההם.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הזיכרון לשואה ולגבורה · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ויום הכיפורים · ראה עוד »

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי ד"ר יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, חוקר הפולקלור היהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

חָדָשׁ!!: שבת ויום-טוב לוינסקי · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: שבת ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יובנאליס

שמאל דֶקִימוּס יוּנִיוּס יוּבֶנָאלִיס (בלטינית: Decimus Iunius Iuvenalis; בערך 60–130 לספירה) היה משורר סאטירי רומי.

חָדָשׁ!!: שבת ויובנאליס · ראה עוד »

יין

ייננים נוהגים להריח את היין ולבחון את צבעו לפני השתייה. יין הוא משקה חריף המיוצר מענבים.

חָדָשׁ!!: שבת ויין · ראה עוד »

יין נסך

יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה או בהנאה.

חָדָשׁ!!: שבת ויין נסך · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שבת ו1947 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבת ו1954 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שמור את, שבת קודש, שבת ראש חודש, שבת בראשית, שבתות מיוחדות, ליל שבת, מצוות שביתה בשבת, זכור את, חוק המרכולים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבת

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »