סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שבתי כהן

מַדָד שבתי כהן

המצבה של קברו רבי שבתי כהן (הש"ך; ה'שפ"ב (1622) - א' באדר א' ה'תכ"ג (8 בפברואר 1663)) היה רב ופוסק הלכה, מחבר פירוש הש"ך על השולחן ערוך. [1]

77 יחסים: מאיר מלובלין, מאיר איזנשטט, מאיר להמן, משה לימא, מוסד הרב קוק, מוהילב, מוהיליב-פודילסקי, א' באדר, אמסטרדם, ארבעה טורים, אב בית דין, אבן העזר, נתן נטע שפירא, נתן גורן, ניו יורק, סלוצק, סוכצ'ב, עם הספר (הוצאת ספרים), עילוי (לימוד), פרנקפורט, פוסק, פולין, צ'כיה, קרקוב, קז'ימייז', רמ"א, ראובן מרגליות, רש"י, רב, שמואל קאיידנובר, שאלות ותשובות, שבתי (שם פרטי), שולחן ערוך, תקפו כהן, תלמוד, תוספות, לובלין, ליטא, טומשוב לובלסקי, חברותא, חושן משפט, חיים יוסף דוד אזולאי, גרמנית, גזירות ת"ח-ת"ט, דניסטר, דנייפר, דב ליפץ, דוד הלוי סגל, ה'שפ"ב, ה'ת"ג, ..., ה'ת"ה, ה'תמ"ג, ה'תע"ה, ה'תרמ"ב, ה'תשט"ו, ה'תל"ז, ה'תכ"ג, ה'תי"א, האיחוד הפולני-ליטאי, השיל מקראקא, הלל בן נפתלי הירץ, הולשוב, ועד ארבע ארצות, ורשה, וילנה, ישורון (מאסף תורני), יהונתן אייבשיץ, יהושע פלק כץ, יהושע השיל (מגיני שלמה), יהודה כהנא הלר, יורה דעה, 1622, 1646, 1655, 1663, 1683, 8 בפברואר. להרחיב מדד (27 יותר) »

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ומאיר מלובלין · ראה עוד »

מאיר איזנשטט

קברו בבית הקברות היהודי הישן באיזנשטט. צולם בנובמבר 2012. הרב מאיר בן יצחק איזנשטט (מהר"ם א"ש; ת"ל, 1670 - כ"ז בסיון תק"ד, יוני 1744, אייזנשטט), שימש כרב בשידלוביץ (שידלובצא), ורמיזא, פרוסניץ ואייזנשטט.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ומאיר איזנשטט · ראה עוד »

מאיר להמן

הרב ד"ר מאיר להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus Lehmann; 29 בדצמבר 1831, הנובר - 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ומאיר להמן · ראה עוד »

משה לימא

רבי משה לימא (1604 - כ"ב בחשון ה'תי"ז, 1658) היה מגדולי האחרונים, מחבר הפירוש חלקת מחוקק על שולחן ערוך חלק אבן העזר.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ומשה לימא · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

מוהילב

מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў; ברוסית: Могилёв; ביידיש: מאָהליב; לעיתים נכתבת בעברית "מוגילב" בשל ההגייה הרוסית של שמה) היא עיר במזרח בלארוס, קרוב לגבול עם רוסיה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ומוהילב · ראה עוד »

מוהיליב-פודילסקי

מוהיליב-פודילסקי נקראה בעבר מוגילב (באוקראינית: Могилів-Подільський, ברוסית: Могилёв-Подо́льский, ברומנית: Moghilău, ביידיש: מאָהילעװ) היא עיר באוקראינה במחוז ויניצה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ומוהיליב-פודילסקי · ראה עוד »

א' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד באדר א' או בשנה פשוטה, היא ברב השנים, פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וא' באדר · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ואמסטרדם · ראה עוד »

ארבעה טורים

ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וארבעה טורים · ראה עוד »

אב בית דין

אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד. נקרא גם ראב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ואב בית דין · ראה עוד »

אבן העזר

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג אבן העזר או בקיצור אה"ע או אבה"ע הוא שמו של החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ואבן העזר · ראה עוד »

נתן נטע שפירא

מצבת רבי נתן נטע שפירא. בית הקברות היהודי העתיק בקרקוב, 2016 רבי נָתָן נָטָע שַׁפִּירָא מקרקוב (ה'שמ"ה, 1584 (בערך) – י"ג באב ה'שצ"ג, 1633) היה מרבני פולין ומחשובי המקובלים בתקופתו, מכונה על שם ספרו מגלה עמוקות.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ונתן נטע שפירא · ראה עוד »

נתן גורן

נתן גורן, 1948 חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (גרינבּלַט, גרינבלאט) (ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ועסקן ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ונתן גורן · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City, בקיצור NYC, או New York בלבד) היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וניו יורק · ראה עוד »

סלוצק

סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר בבלארוס בחבל מינסק ומשמשת בו כמרכז אזור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וסלוצק · ראה עוד »

סוכצ'ב

סוֹכצֶ'ב (בפולנית: Sochaczew; ביידיש: סאכאטשאוו) היא עיר הנמצאת על גדת נהר בזורה (Bzura), כ-60 ק"מ דרומית מערבית לוורשה בירת פולין.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וסוכצ'ב · ראה עוד »

עם הספר (הוצאת ספרים)

פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא העיר החמישית בגודלה בגרמניה, עם כ-671 אלף תושבים בשנת 2009.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ופרנקפורט · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או) הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ופוסק · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ופולין · ראה עוד »

צ'כיה

חייל משמר צ'כי בכניסה לארמון הנשיאות צֶ'כְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצֵּ'כִית (צ'כית: Česká republika), היא מדינה במרכז אירופה – ללא מוצא לים.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וצ'כיה · ראה עוד »

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּב; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וקרקוב · ראה עוד »

קז'ימייז'

קז'ימייז' (בפולנית: Kazimierz, נהגה "קַזִ'ימְיֶישׁ"; ביידיש: קזימיר, קוזימיר או קוזמיר; בלטינית: Casimiria) הוא פרבר של קרקוב, ולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וקז'ימייז' · ראה עוד »

רמ"א

ציור של רבי משה איסרליש מצבתו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב. 2016 בית כנסת הרמ"א ברובע היהודי בעיר קרקוב רבי משה איסרלישׂ (ה'ר"צ 1530 - י"ח אייר ה'של"ב 1572; נודע בכינויו הרמ"א, בקרב תפוצות יהודי ספרד יש הקוראים לו בשם מור"ם), פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ורמ"א · ראה עוד »

ראובן מרגליות

הרב ראובן מרגליות (ז' בכסלו תר"ן, 30 בנובמבר 1889 - ז' באלול תשל"א, 28 באוגוסט 1971) היה למדן, חוקר וספרן.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וראובן מרגליות · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ורש"י · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ורב · ראה עוד »

שמואל קאיידנובר

רבי אהרן שמואל קאיידנובר, מכונה גם מהרש"ק או מהראש"ק (קרי: 'קוֹידַנוֹבֶר', ה'שפ"ד, 1624 - י"ט בתמוז ה'תל"ו, 20 יוני 1676) היה רב אשכנזי, מראשוני האחרונים.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ושמואל קאיידנובר · ראה עוד »

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) הוא כינוי לאחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ושאלות ותשובות · ראה עוד »

שבתי (שם פרטי)

שַׁבְּתַי (לעיתים שַׁבְּתַאי ובכתיב קדום גם שבתיי) הוא שם פרטי יהודי ותיק.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ושבתי (שם פרטי) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ושולחן ערוך · ראה עוד »

תקפו כהן

תקפו כהן הוא כינוי לסוגיה תלמודית בתחילת מסכת בבא מציעא, שתוכנה העיקרי הוא הכרעה במקרה של ספק בדיני ממונות.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ותקפו כהן · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ותלמוד · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ותוספות · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ולובלין · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בצפון מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וליטא · ראה עוד »

טומשוב לובלסקי

טומשוב לובלסקי (בפולנית: Tomaszów Lubelski, באוקראינית: Томашів) היא עיר בדרום מזרח פולין ובה 19,991 תושבים (2009).

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וטומשוב לובלסקי · ראה עוד »

חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וחברותא · ראה עוד »

חושן משפט

חושן משפט או בקיצור חו"מ הוא שמו של החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וחושן משפט · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), היה פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וגרמנית · ראה עוד »

גזירות ת"ח-ת"ט

רוסי"א ולי"טא ופולי"ן בשנת ת"ח ות"ט ותי" ותי"א ותי"ב לפ"ק" בוגדן חמלניצקי גזֵירות תַ"ח–תָ"ט או פרעות ת"ח–ת"ט הוא הכינוי המקובל במסורת היהודית לפרעות שנערכו ביהודי אוקראינה המודרנית בשנת 1648, במהלך התקוממות הקוזאקים והצמיתים שהנהיג בוגדן חמלניצקי, או "חמיל הרשע" בפי היהודים, נגד האיחוד הפולני-ליטאי.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וגזירות ת"ח-ת"ט · ראה עוד »

דניסטר

דניסטר (ברומנית: Nistru, באוקראינית: Дністер, רוסית: Днестр) הוא נהר באירופה, הזורם בתחומי אוקראינה ומולדובה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ודניסטר · ראה עוד »

דנייפר

הדנייפר בעיר קרימנצ'וג הדנייפר ויובליו דניֶיפר (רוסית: Днепр; אוקראינית: Дніпро) הוא נהר באורך 2,290 קילומטר, הזורם מרוסיה דרך בלארוס ואוקראינה אל הים השחור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ודנייפר · ראה עוד »

דב ליפץ

דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ודב ליפץ · ראה עוד »

דוד הלוי סגל

דיוקן דמיוני פופולרי של בעל ה"טורי זהב"שתמונה להחלפה הרב דוד הלוי סגל (הט"ז) (1586 – 1667, כ"ו בשבט ה'תכ"ז) היה רבן של קהילות חשובות בפולין, אחד מנושאי כליו של השולחן ערוך ומגדולי הפוסקים האשכנזיים במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ודוד הלוי סגל · ראה עוד »

ה'שפ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'שפ"ב · ראה עוד »

ה'ת"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'ת"ג · ראה עוד »

ה'ת"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'ת"ה · ראה עוד »

ה'תמ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'תמ"ג · ראה עוד »

ה'תע"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'תע"ה · ראה עוד »

ה'תרמ"ב

יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'תרמ"ב · ראה עוד »

ה'תשט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'תשט"ו · ראה עוד »

ה'תל"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'תל"ז · ראה עוד »

ה'תכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'תכ"ג · ראה עוד »

ה'תי"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וה'תי"א · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה בין השנים 1536–1795, ושבימי תפארתהּ השתרעה על פני השטחים השייכים בימינו למדינות פולין, ליטא, לטביה, בלארוס, וכן חלקים נרחבים של אוקראינה ואסטוניה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

השיל מקראקא

מצבת קברו של הרבי רבי העשיל בקראקא רבי אברהם יהושע השיל מקראקא (בקצרה: רבי העשיל מקראקא; נודע יותר בשם: הרבי רבי העשיל; ~ה'שנ"ה, 1595 - כ' בתשרי ה'תכ"ד, 21 באוקטובר 1663) היה רב פולני ותלמיד חכם בולט.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן והשיל מקראקא · ראה עוד »

הלל בן נפתלי הירץ

רבי הלל בן ר' נפתלי הירץ (נפתלי צבי) (בריסק 1615 - זאלקווא 1690) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן והלל בן נפתלי הירץ · ראה עוד »

הולשוב

בית כנסת הש"ך מבחוץ בית כנסת הש"ך - הבימה הולשוב (בצ'כית: Holešov; ביידיש: העלישויא; בגרמנית: Holleschau, הוֹלֶשָׁאוּ) היא עיר במחוז זלין שבצ'כיה, בתחומי מוראביה ההיסטורית.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן והולשוב · ראה עוד »

ועד ארבע ארצות

שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב מפגש רבני ועד ארבע ארצות; מיצג בבית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-250 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וועד ארבע ארצות · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וורשה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ווילנה · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ממוזער ישורון הוא מאסף תורני דו-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהושע פלק כץ

מתפללת על ציונו בביה"ח העתיק בלבוב רבי יהושע פלק (וולק) בן אלכסנדר הכהן (ה'שט"ו, 1555 בערך - י"ט בניסן ה'שע"ד, 29 במרץ 1614), היה ממפרשי הטור והשולחן ערוך ומגדולי האחרונים.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ויהושע פלק כץ · ראה עוד »

יהושע השיל (מגיני שלמה)

שער ספרו מגיני שלמה רבי יהושע העשיל (מכונה המגיני שלמה על שם ספרו, או הרב יהושע חריף, וילנה של"ח, לערך 1578 – לבוב כ"ז מנחם אב ת"ח, 1648) היה מרבני פולין וליטא.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ויהושע השיל (מגיני שלמה) · ראה עוד »

יהודה כהנא הלר

הרב יהודה כהנא הלר (תק"י, 1750 בערך - כ"ז בניסן תקע"ט, 1819) היה רבה של סיגט שבמחוז מרמורש.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ויהודה כהנא הלר · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה או בקיצור יו"ד הוא שמו של החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ויורה דעה · ראה עוד »

1622

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ו1622 · ראה עוד »

1646

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ו1646 · ראה עוד »

1655

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ו1655 · ראה עוד »

1663

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ו1663 · ראה עוד »

1683

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ו1683 · ראה עוד »

8 בפברואר

8 בפברואר הוא היום ה-39 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שבתי כהן ו8 בפברואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שפתי כהן, שבתאי כהן, שבתי כ"ץ, שבתי כץ, הש"ך.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבתי_כהן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »