סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שיבת ציון

מַדָד שיבת ציון

הממלכה האחמנית הגליל של כורש שיבת ציון היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, החל בשנת 538 לפנה"ס. [1]

110 יחסים: ממלכת פרס, ממלכת יהודה, מנחם שטרן, מסכת מגילה, מצוות התלויות בארץ, מרכז זלמן שזר, משנה, מתרדת, מזבח, מגילת אסתר, מגילת רות, מואב, מוסד ביאליק, א' באב, אפיגרפיה, ארץ ישראל, ארתחששתא הראשון, ארכאולוגיה, אריסטוקרטיה, אלוהים (יהדות), אוטונומיה, נחמיה, נבוכדנצר השני, נישואי תערובת ביהדות, ספר נחמיה, ספר עזרא, ספר טוביה, ספר יהודית, ספר יונה, עמון, ערי הלויים, עלייה לארץ ישראל, עזקה, עזרא הסופר, פרשני המקרא, פחה, צפורה טלשיר, צדקיהו, קאנוניזציה של כתבים, קעילה, קריאת התורה, קתרסיס, ראש השנה, רומא, שמיטה, שרה יפת, ששבצר, שבט לוי, שבט בנימין, שבט יהודה, ..., שומרונים, שופר, שיר השירים, תקנת חכמים, תקופת בית שני, תל לכיש, תלמוד, לוד, טוביה העמוני, זרובבל בן שאלתיאל, זכריה הנביא, חז"ל, חברון, חגי, באר שבע, בני עבדי שלמה, בצורת, ברוך בן נריה, בבל, בית אל (יישוב מקראי), בית לחם, בית המקדש, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, ג' באדר, גנאלוגיה, גלות, גלות בבל, גבעונים, גדליהו בן אחיקם, דן (קיבוץ), דריווש הראשון, דברי הימים, המאה ה-6 לפנה"ס, הנגב, הספרים החיצוניים, הר אפרים, התבוללות, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאה להורג, הכרזת כורש, הכתב העברי הקדום, כ"ה באלול, כנסת הגדולה, כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות, כהן, כהן גדול, כורש, כיכר הירדן, ים המלח, ירמיהו, ירושלים, יריחו, יהושע בן יהוצדק, יהוד מדינתא, יהודים, יהויכין, יוון ההלניסטית, 440-449 לפנה"ס, 450-459 לפנה"ס. להרחיב מדד (60 יותר) »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת יהודה

ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפני הספירה ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הבבלית בשנת 586 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וממלכת יהודה · ראה עוד »

מנחם שטרן

פרופ' מנחם שטרן (5 במרץ 1925 – 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני; חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1978 וחתן פרס ישראל להיסטוריה של העם היהודי לשנת תשל"ז.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומנחם שטרן · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומסכת מגילה · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ – כמקביל למצוות שהן מסוג חובת הגוף, הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומשנה · ראה עוד »

מתרדת

מִתְרְדָת הוא דמות מקראית, אשר שימש כגזבר בממלכת פרס האחמנית תחת הנהגתו של כורש.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומתרדת · ראה עוד »

מזבח

מזבח רומי המזבח בתל המצודות בתל ערד מזבח הוא כל מבנה שנועד להעלאת קרבנות והבאת מנחות; ובהשאלה גם שולחן המשמש בעבודת הקודש בכנסיות נוצריות.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומזבח · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילת רות

מְגִלַּת רוּת היא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר כלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש המגילות, ובביבליה הנוצרית הוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומגילת רות · ראה עוד »

מואב

מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מצבת מישע מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף השני לפנה"ס - המאה ה-6 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומואב · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ומוסד ביאליק · ראה עוד »

א' באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וא' באב · ראה עוד »

אפיגרפיה

כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή) היא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואפיגרפיה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וארץ ישראל · ראה עוד »

ארתחששתא הראשון

ארתחששתא הראשון אַרְתַּחְשַׁשְׂתָּא הראשון היה מלך הממלכה האחמנית בשנים 465 - 425 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וארתחששתא הראשון · ראה עוד »

ארכאולוגיה

אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכאולוגית בעיר דוד בירושלים 1.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וארכאולוגיה · ראה עוד »

אריסטוקרטיה

אריסטוקרטיה (מיוונית: áristos.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואריסטוקרטיה · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אלוהים הוא האל היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אוטונומיה

מדינות הכוללות לפחות אזור אוטונומי אחד אוֹטוֹנוֹמְיָה (מיוונית: αυτονομία "עצמיות בחוק"; מקור המושג בצירוף המילים αὐτο - עצמי, ו-νόμος - חוק, שמשמעו: 'הקובע חוק לעצמו'), מושג רחב שהוראתו הכללית מציינת מידת ריבונות או יכולת תפקוד בלתי תלויה, בתחום פעילות כלשהו או ביחס לפרמטרים כלשהם.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ואוטונומיה · ראה עוד »

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני ומחברי הכנסת הגדולה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונחמיה · ראה עוד »

נבוכדנצר השני

נבוכדנצר השני לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ-זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי היה מלך בבל בתקופת האימפריה הבבלית החדשה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונבוכדנצר השני · ראה עוד »

נישואי תערובת ביהדות

נוצרי מקומי. נישואי תערובת הם נישואים של יהודי או יהודיה עם גוי או גויה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ונישואי תערובת ביהדות · ראה עוד »

ספר נחמיה

ספר נְחֶמְיָה הוא אחד מספרי התנ"ך, אך על פי החלוקה המסורתית הוא נחשב כחלק מספר עזרא ולא כספר בפני עצמו.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר נחמיה · ראה עוד »

ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך הנמצא בסדר כתובים, ומקומו אחרי ספר דניאל ולפני ספר נחמיה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר עזרא · ראה עוד »

ספר טוביה

ויליאם אדולף בוגרו, '''טוביה נפרד לשלום מאביו''' (1860) סֵפֶר טוֹבְיָה (ביוונית: Τωβίθ או Τωβίτ, טובית) הוא חיבור יהודי מתקופת בית שני, שהשתמר במסורות נוצריות ונכלל במסגרת הספרים החיצוניים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר טוביה · ראה עוד »

ספר יהודית

יהודית עם הראש הכרות של הוֹלוֹפֶרְנֶס (ציור של שארל מלין - 1630) יהודית עורפת את ראשו של הולופרנס (ציור של קאראווג'ו. 1598-1599) ספר יהודית הוא אחד הספרים החיצוניים לתנ"ך, שעוסק ככל הנראה בתקופת שלטון ממלכת פרס בארץ ישראל (המאות ה-6 עד ה-4 לפנה"ס).

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר יהודית · ראה עוד »

ספר יונה

יונה תחת עץ הקיקיון, סוף המאה ה-3 לספירה. ספר יוֹנָה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר שבתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וספר יונה · ראה עוד »

עמון

מפת המזרח הקדום, ארץ עמון מימין באמצע, בצבע סגול בהיר עמון הוא עם שמי קדום אשר יצא מהמדבר הסורי-ערבי באלף ה-2 לפנה"ס והקים ממלכה בעבר הירדן, שבירתה הייתה רבת עמון.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועמון · ראה עוד »

ערי הלויים

עָרֵי הַלְוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל, אשר לפי התנ"ך, עם ישראל נצטווה לפני כניסתו לארץ להעניק ללויים ולכהנים לאחר שינחלו את הארץ.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וערי הלויים · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עזקה

תל עזקה תצפית תל עזקה עם פסוקים הקשורים למלחמת דוד בגוליית תל עזקה (זכריה) הייתה עיר קדומה בליבה של שפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועזקה · ראה עוד »

עזרא הסופר

עֶזְרָא הַסּוֹפֵר (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ועזרא הסופר · ראה עוד »

פרשני המקרא

פרשנות המקרא שלאחר חז"ל נחלקת לשתי תקופות עיקריות - פרשנות ימי הביניים, שראשיתה אצל רס"ג, מנחם ודונש בסוף האלף הראשון לספירת הנוצרים וסיומה אצל רלב"ג בתחילת המאה ה-14.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ופרשני המקרא · ראה עוד »

פחה

פחה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ופחה · ראה עוד »

צפורה טלשיר

צִפורה (ציפי) טַלְשִׁיר (Talshir; 1946 – 3 באוקטובר 2016) הייתה פרופסור מן המניין במחלקה למקרא, ארכאולוגיה והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצפורה טלשיר · ראה עוד »

צדקיהו

איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ, מלך על ממלכת יהודה בין השנים 597 - 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וצדקיהו · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קעילה

נחלות שבטי ישראל קעילה הייתה עיר ממלכה כנענית, הנזכרת בתעודות מצריות קדומות, ולאחר מכן עיר בנחלת שבט יהודה, הנזכרת רבות בתנ"ך ובספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקעילה · ראה עוד »

קריאת התורה

קריאת התורה היא הקראה של פרשה מתוך ספר תורה, לפני ציבור - לפחות מניין.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקריאת התורה · ראה עוד »

קתרסיס

200px קתרסיס: כתב עת לביקורת במדעי הרוח והחברה הוא כתב עת הרואה אור פעמיים בשנה ועוסק בביקורת מחקרית של מדעי הרוח והחברה בישראל ויוצא לאור בהוצאת כרמל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וקתרסיס · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וראש השנה · ראה עוד »

רומא

הפורום הרומאי וקולוסיאום רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ורומא · ראה עוד »

שמיטה

תושב חולון מודיע כי הפירות על העצים בחצרו הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושמיטה · ראה עוד »

שרה יפת

שרה יפת ב-2010 שרה יפת (נולדה ב-1934 פתח תקווה) היא חוקרת מקרא ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים וכלת פרס ישראל בחקר המקרא לשנת תשס"ד (2004).

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושרה יפת · ראה עוד »

ששבצר

שֵׁשְׁבַּצַּר הוא אדם המופיע בספר עזרא, ומתואר כנשיא (פחה) שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וששבצר · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבט לוי · ראה עוד »

שבט בנימין

בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משנים-עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והנו מצאצאי האם הרביעית, רחל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבט בנימין · ראה עוד »

שבט יהודה

בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משנים עשר שבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושבט יהודה · ראה עוד »

שומרונים

שלט בכניסה לשכונה השומרונית ליד בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: שוֹמְרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושומרונים · ראה עוד »

שופר

עדות אשכנז.שלמטה: שופר קודו של יהדות תימן. תקיעה בשופר: תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושופר · ראה עוד »

שיר השירים

מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שב"כתובים" בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ושיר השירים · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותקנת חכמים · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותקופת בית שני · ראה עוד »

תל לכיש

מראה כללי של התל קטע מתבליט לכיש. המוזיאון הבריטי תל לכיש. בפינה השמאלית התחתונה - מושב לכיש תל לכיש הוא תל חשוב בשפלת יהודה, גובל בנחל לכיש.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותל לכיש · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ותלמוד · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל, ואחת הערים העתיקות בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ולוד · ראה עוד »

טוביה העמוני

טוֹבִיָּה הָעַמּוֹנִי מופיע בספר נחמיה בתור אחד מ"צרי יהודה"‏‏ ואחד המתנגדים העיקריים לנחמיה בתקופת שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וטוביה העמוני · ראה עוד »

זרובבל בן שאלתיאל

זרבבל מציג לכורש את התוכניות לבניין ירושלים. ציור מאת יאקוב ואן לו (van Loo), סביבות 1640–1670 זְרֻבָּבֶל בֶּן-שְׁאַלְתִּיאֵל הוא דמות מקראית אשר היה ראש הגולה, אחד ממנהיגי שיבת ציון שלאחר חורבן בית המקדש הראשון, אשר בנה את בית המקדש השני בשנת 516 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזרובבל בן שאלתיאל · ראה עוד »

זכריה הנביא

הנביא זכריה לפי ציורו של מיכלאנג'לו בואונרוטי על תקרת הקפלה הסיסטינית זְכַרְיָה בֶּן-בֶּרֶכְיָה בֶּן-עִדּוֹ הַנָּבִיא, הוא דמות מקראית, נביא אשר חי בימי שיבת ציון, ופעל לעידוד שבי הגולה ולמען בניית בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וזכריה הנביא · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחז"ל · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; תעתיק מערבית: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ 35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחברון · ראה עוד »

חגי

חגי. ציור מעשה ידי ג'יימס טיסו חַגַּי הוא נביא תנ"כי מימי שיבת ציון.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וחגי · ראה עוד »

באר שבע

בְּאֵר שֶׁבַע היא עיר במחוז הדרום.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובאר שבע · ראה עוד »

בני עבדי שלמה

במקרא, בני עבדי שלמה הם סוג של "קבוצת יוחסין" שעלו מבבל בימי עזרא, הם מתייחסים כצאצאי העבדים שנתנום שלמה המלך למס עובד ויש משערים כי הם בעצם צאצאי שבעת העממים של ארץ כנען.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובני עבדי שלמה · ראה עוד »

בצורת

וויקטוריה שבאוסטרליה, אשר סובלים מתנאי בצורת אדמה מבוקעת - אחד ממאפייני בצורת. בצורת היא מצב שבו זמינות המים במקום מסוים יורדת במידה ניכרת מתחת לממוצע הרב-שנתי לתקופת הגשמים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובצורת · ראה עוד »

ברוך בן נריה

הבולה של ברוך בן נריה בָּרוּךְ בֶּן נֵרִיָּה הכהן, דמות מקראית, מת בשנת ג'תי"ג ללוח העברי, היה סופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא, אך לא זכה להתנבא בעצמו כי דורו לא היה ראוי.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וברוך בן נריה · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובבל · ראה עוד »

בית אל (יישוב מקראי)

שרידי מבנה בבית אל. מתוך "ארץ הקודש בתמונות", דניאל שייפ, 1894 בֵּית אֵל הוא תל מקראי צפונית לירושלים ובו שרידי יישוב מתקופת הברונזה ותקופה הברזל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית אל (יישוב מקראי) · ראה עוד »

בית לחם

The way betweene Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحم בֵּיתּ לַחְםְ) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית לחם · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית המקדש · ראה עוד »

בית המקדש הראשון

הדמיה של בית המקדש, ע"פ ציורו של מכון המקדש בית המקדש הראשון או מקדש שלמה היה מקדש, אשר לפי המקרא נבנה בהר המוריה בירושלים על ידי שלמה המלך במחצית השנייה של המאה ה-10 לפנה"ס, ועמד על כנו עד לשנת 586 לפנה"ס, ועל פי פרשנות ומסורת חז"ל עמד משנת עד שנת, (832 לפנה"ס - 422 לפנה"ס), ואז נחרב בידי נבוכדנצר השני מלך בבל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית המקדש הראשון · ראה עוד »

בית המקדש השני

בית המקדש השני, איור מהמאה ה-19 דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תבליט בשער טיטוס, אשר ברומא, המתאר תהלוכת ניצחון בה נראים שבויים מממלכת יהודה נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהים אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון, ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש הראשון מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהצהרת כורש.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ובית המקדש השני · ראה עוד »

ג' באדר

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בג' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וג' באדר · ראה עוד »

גנאלוגיה

אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחד מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצים ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או חקר אילן היוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגנאלוגיה · ראה עוד »

גלות

גלות היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגלות · ראה עוד »

גלות בבל

על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגלות בבל · ראה עוד »

גבעונים

הגבעונים היו קבוצה אתנית נבדלת בארץ ישראל בתקופת המקרא, צאצאי חיווים שכרתו ברית במרמה עם יהושע בן נון בתקופת התנחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגבעונים · ראה עוד »

גדליהו בן אחיקם

שער עשתר המשוחזר, כפי שהקימו נבוכדנאצר השני מלך בבל, במוזיאון פרגמון בברלין (2004) גְּדַלְיָהוּ בֶן-אֲחִיקָם (לעיתים גְּדַלְיָה בֶן אֲחִיקָם), דמות מקראית, היה נציב יהודי שמונה על ידי הבבלים כמנהיג תושבי יהודה בתאריך י' באב, לאחר שנחרב בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וגדליהו בן אחיקם · ראה עוד »

דן (קיבוץ)

דָּן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי, השייך למועצה אזורית הגליל העליון וממוקם באזור אצבע הגליל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ודן (קיבוץ) · ראה עוד »

דריווש הראשון

קברו של דריווש הראשון בנקש-י רוסתם דָרְיָוֶשׁ הראשון (Dārayava(h)uš, 558 לפנה"ס - 486 לפנה"ס), הידוע גם כדריווש הגדול, היה מלך האימפריה הפרסית בן השושלת האחמנית משנת 521 עד למותו ב-486 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ודריווש הראשון · ראה עוד »

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא, בתנ"ך היהודי כלול הספר בחלק הכתובים, ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Παραλειπομένων (פאראליפומנון) בתרגום השבעים היווני או Chronicorum בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול בספרות ההיסטוריה שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ודברי הימים · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

הנגב

מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין בול "הנגב" משנת 1950 בעיצובו של ר. רובין נוף לס בצפון הנגב (באל עראקיב מצפון לבאר שבע) סלע דמוי פטרייה בבקעת תמנע אשר בנגב מכתש רמון בשנים גשומות, ניתן לראות בהר הנגב הגבוה מרבדי פריחה מרהיבים. בתמונה נראים בפריחה צבעוני המדבר בצבע אדום, שמשון הדור בורוד ובן-שלח מנוצה בלבן. אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון והנגב · ראה עוד »

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים (או ספרים החיצונים) הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון והספרים החיצוניים · ראה עוד »

הר אפרים

במקרא, הר אפרים מוזכר מספר פעמים, אך לא ברור אם מדובר על הר יחיד או על רכס הרים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון והר אפרים · ראה עוד »

התבוללות

התבוללות של יהודים הוא תהליך של הטמעות תרבותית וחברתית של יהודים בקרב גויים הסובבים אותם.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון והתבוללות · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאה להורג

איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם, לא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון והוצאה להורג · ראה עוד »

הכרזת כורש

הגליל של כורש מוזיאון הבריטי בלונדון. מקומות במסופוטמיה שהוזכרו בהכרזת כורש הכרזת כורש היא הכרזתו של המלך כורש, מייסד הממלכה הפרסית, בשנת 538 לפני הספירה, המאפשרת לכל העמים תחת מלכותו לחזור לפולחן אלוהיהם.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון והכרזת כורש · ראה עוד »

הכתב העברי הקדום

הכתב העברי הקדום (שם ארכאי: כתב דַעַץ) הוא נוסח מקומי של האלפבית הפיניקי כפי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה ותושבי ממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה, ואף הייתה לו השפעה על הכתב של מספר ממלכות שכנות (מואב, פלשת וארם).

חָדָשׁ!!: שיבת ציון והכתב העברי הקדום · ראה עוד »

כ"ה באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכ"ה באלול · ראה עוד »

כנסת הגדולה

כנסת הגדולה הייתה המוסד העליון של חכמי ישראל מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונת שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף נביאי ישראל האחרונים (מאז שיבת ציון) לתחילת תקופתם של ראשוני חז"ל, חכמי תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכנסת הגדולה · ראה עוד »

כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות

כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (מוכרים בראשי התיבות: סְתָ"ם) כרוכה בטכניקות מיוחדות של כתיבה כפי הנדרש על פי ההלכה היהודית, המפרטת את סוג הדיו, הקלף, את צורת הכתב (כתב סת"ם) ופרטים נוספים.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות · ראה עוד »

כהן

כהן על פי התורה הוא אדם מזרע אהרון שתפקידו לשמש בפולחן האל, בעיקר בעבודת בית המקדש.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכהן · ראה עוד »

כהן גדול

הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראשון הכהנים בעם ישראל, האדם שעמד בכל דור בראש הממסד הדתי היהודי.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכהן גדול · ראה עוד »

כורש

Cyrus - כורש קברו של כורש שנמצא בפסארגאדה. על פי הרודוטוס הוצבה על הקבר כתובת "פה נקבר כורש, המלך הגדול. אני מלכתי מהודו ועד כוש, אל תנטרו לי טינה על שלקחתי חלקה קטנה זו להניח עצמותי" כורש השני, הידוע גם ככורש הגדול או פשוט ככורש, מלכה הראשון של הממלכה הפרסית, בנו של המלך כנבוזי הראשון, מייסד הממלכה האחמנית.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכורש · ראה עוד »

כיכר הירדן

שפך הירדן לים המלח. קצהו הדרומי של כיכר הירדן.כיכר הירדן הוא אזור בדרום בקעת הירדן, בסמוך לשפך הירדן אל ים המלח.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וכיכר הירדן · ראה עוד »

ים המלח

גבישי מלח בים המלח ים המלח יָם הַמֶּלַח (בערבית: البحر الميت, הים המת; בעברית מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וים המלח · ראה עוד »

ירמיהו

ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב דמות ירמיהו, מתוך פרסקו מאת מיכלאנג'לו בתקרת הקפלה הסיסטינית לפי התנ"ך יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וירמיהו · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: שיבת ציון וירושלים · ראה עוד »

יריחו

יְרִיחוֹ (בערבית: - אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית באזור בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויריחו · ראה עוד »

יהושע בן יהוצדק

יְהוֹשֻׁעַ (יֵשׁוּעַ) בֶּן יְהוֹצָדָק היה כהן גדול, ממייסדי בית המקדש השני.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהושע בן יהוצדק · ראה עוד »

יהוד מדינתא

יהוד מדינתא (בוורוד) מטבעות הנושאים את השם "'''יהד'''" (באלפבית עברי עתיק), כשהאות ד' נכתבת כבר באלפבית ארמי מטבע יהֻד מדינתא. צד ימין: דימוי נשר או בז יהֻד או יהוד מְדִינְתָּא הוא שמה הארמי של פחוות יהודה - רשות ממשל עצמי יהודי בחבל יהודה בארץ ישראל בתקופה הפרסית החל מהמאה ה-6 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהוד מדינתא · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהודים · ראה עוד »

יהויכין

יְהוֹיָכִין (גם כָּנְיָהוּ, יְכָנְיָה, יכוניה, יוֹיָכִין) היה מלך יהודה למשך שלושה חודשים בשנת 597 לפנה"ס כאשר היה בן 18.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויהויכין · ראה עוד »

יוון ההלניסטית

התקופה ההלניסטית הוא שם שנטבע במאה ה-19 על ידי יוהאן גוסטב דרויזן.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ויוון ההלניסטית · ראה עוד »

440-449 לפנה"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ו440-449 לפנה"ס · ראה עוד »

450-459 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 459 - 450 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שיבת ציון ו450-459 לפנה"ס · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עליית עזרא ונחמיה, עולי בבל, קהל הגולה.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שיבת_ציון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »