סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שכונת אחווה

מַדָד שכונת אחווה

טור בתים אפייני בשכונה, חלונות החדרים האחוריים פונים לרחוב הכניסות לבתים פונות לסמטא, העלייה לקומה השנייה, שמרפסת בנויה לכל ארכה, נעשית דרך גרם מדרגות חיצוני גג ישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית אל רבני השכונה עושים כל מאמץ לשימור צביונה - פשקוויל בשכונה שכונת אחווה (הירושלמים מבטאים במלעיל) היא שכונה חרדית בירושלים, בין רחוב מלכי ישראל לשכונת זיכרון משה. [1]

65 יחסים: מאורעות תרפ"ט, מקווה, משרד החינוך, מלחמת העולם הראשונה, מיכאל שלי, אריאל (הוצאת ספרים), אשתורי הפרחי, אברהם יצחק הכהן קוק, אגודת אחוה, סיפור על אהבה וחושך, עמוס עוז, עובדיה הדאיה, פנחס גרייבסקי, רעידת אדמה, רחוב מלכי ישראל (ירושלים), רבנו תם, רבי יצחק נפחא, רבי יוחנן הסנדלר, שבתי זכריה, שכונת אחווה (תל אביב), שכונת חצר, שכונה, תפילה, תחנה לבריאות המשפחה, זאב וילנאי, זיכרון משה, בית תמחוי, בית היתומים שנלר, בית כנסת, גמילות חסדים, גאולה (שכונה), גניזה, דוד קרויאנקר, ה'תצ"ז, ה'תרמ"ו, ה'תרס"ח, ה'תרס"ו, ה'תשי"ח, המנדט הבריטי, האימפריה העות'מאנית, העיר העתיקה (ירושלים), הרובע המוסלמי, הרובע היהודי, הגעלת כלים, הגיא המרכזי, כרם אברהם, כיכר השבת, יעקב מן, יעקב מאיר, ירחמיאל אמדורסקי, ..., ירושלים, ישעיה ברדקי, ישיבת המקובלים בית אל, יד יצחק בן-צבי, יהדות אשכנז, יהדות חרדית, יהושע בן אריה, 1737, 1906, 1908, 1927, 1929, 1933, 1948, 1958. להרחיב מדד (15 יותר) »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב תרפ"ט) מאורעות תרפ"ט (1929, בפי הערבים ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, בתרגום לעברית: "מהפיכת אל-בוראק", שמו הערבי של הכותל) היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט 1929 (י"ז באב תרפ"ט).

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מקווה

מקווה מודרני בקיבוץ טירת צבי חדר הכנה במקווה טהרה לנשים בירושלים מִקְוֶה הוא מאגר מים קטן אשר נועד לאפשר לאיש או אישה יהודים לטבול כדי להיטהר ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומקווה · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומשרד החינוך · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מיכאל שלי

מיכאל שלי הוא רומן מאת הסופר עמוס עוז, יצא לאור בשנת 1968.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ומיכאל שלי · ראה עוד »

אריאל (הוצאת ספרים)

אריאל היא הוצאת ספרים ירושלמית אשר מטרתה המוצהרת היא לפרסם ספרות פופולרית בידיעת ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ואריאל (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

אשתורי הפרחי

רבי אֶשְׁתוֹרִי (יש אומרים שזהו שם ספרותי שמשמעותה "אִיש הַתּוֹרִי" (מגלה ארצות), ושמו הנכון: הרב יצחק הכהן) בן ר' משה הַפַּרְחִי (נולד: המחצית השנייה של המאה ה-13. נפטר: המחצית הראשונה של המאה ה-14) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ואשתורי הפרחי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אגודת אחוה

אגודת אחוה העולמית היא אגודת סתרים דתית שנוסדה בשנת תרנ"ה (1895) ומטרתה עזרה הדדית וקיום ממשי של מצוות "ואהבת לרעך כמוך".

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ואגודת אחוה · ראה עוד »

סיפור על אהבה וחושך

עטיפת המהדורה המיוחדת של הספר שיצאה לאחר זכייתו של עמוס עוז בפרס גתה. על העטיפה נרשם שהספר נמכר ביותר ממיליון וחצי עותקים סיפור על אהבה וחושך הוא ספר אוטוביוגרפי מאת עמוס עוז, שיצא לאור בשנת 2002.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וסיפור על אהבה וחושך · ראה עוד »

עמוס עוז

עמוס עוז (נולד ב-4 במאי 1939) הוא סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ועמוס עוז · ראה עוד »

עובדיה הדאיה

הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 - כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ועובדיה הדאיה · ראה עוד »

פנחס גרייבסקי

פנחס גרייבסקי פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ופנחס גרייבסקי · ראה עוד »

רעידת אדמה

רעידת אדמה (או רעש אדמה) היא תופעת טבע גאולוגית המתרחשת לרוב בקרבת החיבורים שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתופעת נדידת היבשות.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ורעידת אדמה · ראה עוד »

רחוב מלכי ישראל (ירושלים)

רחוב מלכי ישראל הוא רחובה המרכזי של שכונת גאולה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ורחוב מלכי ישראל (ירושלים) · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (1100–1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ורבנו תם · ראה עוד »

רבי יצחק נפחא

רבי יצחק נפחא אמורא ארץ ישראלי בן הדור השני והשלישי.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ורבי יצחק נפחא · ראה עוד »

רבי יוחנן הסנדלר

ציון הקבר שמעל למערה של רבי יוחנן הסנדלר במירון רבי יוחנן הסנדלר‏ (נולד באלכסנדריה, מצרים; נפטר ב-150).

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ורבי יוחנן הסנדלר · ראה עוד »

שבתי זכריה

שבתי זכריה (1921 - כ"ז בתמוז ה'תשע"ז 21 ביולי 2017) היה עורך דין, סופר וחוקר תולדות ירושלים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ושבתי זכריה · ראה עוד »

שכונת אחווה (תל אביב)

שכונת אחווה הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1899 בשטח בו עובר כיום חלקו הדרומי של רחוב אחווה בתל אביב-יפו, בסמוך למרכז סוזן דלל בנווה צדק.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ושכונת אחווה (תל אביב) · ראה עוד »

שכונת חצר

שכונת בית דוד כדוגמה לשכונת חצר שכונות חצר בנחלאות (מפה מנדטורית מ-1936) מנדטורית מ-1942) שנות ה-20 שנות ה-30 החצר בזיכרון טוביה 2008 שכונת חצר היא הצורה העיקרית שעל פיה נבנו שכונות היהודיות מחוץ לחומות ירושלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ושכונת חצר · ראה עוד »

שכונה

מפת שכונת קנווד בשיקגו שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים אחידים, שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו שכונת משכנות שאננים) עד למספר רב של רחובות (כמו שכונת רמות אלון).

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ושכונה · ראה עוד »

תפילה

דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה דתית היא פניה אל כוח על-טבעי (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ותפילה · ראה עוד »

תחנה לבריאות המשפחה

התחנות לבריאות המשפחה (בעבר: "התחנות לאם ולילד", או בשמן העממי "טיפת חלב") בישראל, הן מרכזים שבהם מוצעים שירותי רפואה מניעתית, בדגש על נשים בהיריון, תינוקות ופעוטות.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ותחנה לבריאות המשפחה · ראה עוד »

זאב וילנאי

טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935 זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; 1900–1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וזאב וילנאי · ראה עוד »

זיכרון משה

רחוב פרי חדש בשכונת זיכרון משה, 2008 בית טיפוסי בשכונת זיכרון משה, 2009 זיכרון משה היא שכונה במרכז ירושלים, בין רחוב הנביאים לכיכר השבת.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וזיכרון משה · ראה עוד »

בית תמחוי

בית תמחוי במונטריאול, קנדה, 1931 (בתקופת השפל הגדול) בית תמחוי הוא מסעדה המשמשת למתן ארוחות, בחינם או במחיר מזערי, לנזקקים שאין ידם משגת לרכוש מזון לעצמם.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ובית תמחוי · ראה עוד »

בית היתומים שנלר

מגדל הפעמון בבנין שנלר, 2007 בית היתומים שְׁנֶלֶר (בגרמנית: Syrisches Waisenhaus, בית היתומים הסורי) היה בית יתומים נוצרי שפעל בירושלים משנת 1861 ועד מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ובית היתומים שנלר · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ובית כנסת · ראה עוד »

גמילות חסדים

רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים ביהדות גְּמִילוּת חֲסָדִים הוא כינוי לכמה מצוות המחייבות עזרה לזולת בגופו ובממונו, והתחשבות באחר.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וגמילות חסדים · ראה עוד »

גאולה (שכונה)

שכונת גאולה היא שכונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וגאולה (שכונה) · ראה עוד »

גניזה

מיכלי מחזור וגניזה ברחוב אבן גבירולבני ברק מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש פולחני, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וגניזה · ראה עוד »

דוד קרויאנקר

דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים לחקר ישראל שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ודוד קרויאנקר · ראה עוד »

ה'תצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וה'תצ"ז · ראה עוד »

ה'תרמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וה'תרמ"ו · ראה עוד »

ה'תרס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וה'תרס"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וה'תרס"ו · ראה עוד »

ה'תשי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וה'תשי"ח · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והמנדט הבריטי · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העות'מאנית בשיאה, 1683 האימפריה העות'מאנית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية) הייתה אימפריה טורקית שהתקיימה למשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, השתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב. האימפריה העות'מאנית הייתה בין הכוחות הפוליטיים העיקריים בעולם מהמאה ה-15 עד תחילת המאה ה-18, והיוותה איום על מדינות אירופה עד שהתפרקה לאחר מלחמת העולם הראשונה והייתה לטורקיה המודרנית. ארץ ישראל נכללה גם היא בתחומיה של האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »

העיר העתיקה (ירושלים)

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: بلدة القدس القديمة, נהגה: בִּלִדַת אֶלקוּדְס אֶלקָדִימָה) היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והעיר העתיקה (ירושלים) · ראה עוד »

הרובע המוסלמי

מפת הרובע מפה סכמטית של העיר העתיקה הרובע המוסלמי (בערבית: الحي الإسلامي) הוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה של ירושלים, בצד הרובע היהודי הרובע הנוצרי, והרובע הארמני והגדול שבהם.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והרובע המוסלמי · ראה עוד »

הרובע היהודי

מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והרובע היהודי · ראה עוד »

הגעלת כלים

הגעלת כלים בבני ברק, 2013 הגעלת כלים במים במאה שערים הכשרת כלים באמצעות ליבון בבסיס צבאי בישראל, לקראת חג הפסח 2005 בהלכה הגעלת כלים היא אחת מהדרכים להכשיר כלים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והגעלת כלים · ראה עוד »

הגיא המרכזי

תוואי סכמטי של הגיא בתחומי העיר העתיקה הגיא המרכזי (ביוונית: טִירוֹפּוֹיאוֹן או טִירוֹפּוֹיוֹן - Τυροποιόν, בתעתיק ללטינית Tyropoeon) הוא עמק החוצה את אגן העיר העתיקה בירושלים מצפון לדרום.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה והגיא המרכזי · ראה עוד »

כרם אברהם

ג'יימס פין בכניסה לכרם אברהם 1852 היהודים שעבדו בכרם אברהם, 1855 בתים בשכונת כרם אברהם (2008) בניית סוכה בשכונה, רחוב צפניה, סוכות ה'תשע"ב כרם אברהם היא שכונה בירושלים, הנמצאת בצפון-מרכז העיר, בין שכונת גאולה, מחנה שנלר, ותל ארזה.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וכרם אברהם · ראה עוד »

כיכר השבת

כיכר השבת כיכר השבת הוא צומת מפורסם בירושלים, הגובל בשכונות מאה שערים וגאולה.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וכיכר השבת · ראה עוד »

יעקב מן

יעקב משה מן ב-1901 הרב יעקב מן (1849 - ט' בטבת תרס"ט ינואר 1909) היה מראשוני בוני ירושלים החדשה.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויעקב מן · ראה עוד »

יעקב מאיר

הרב מאיר בשנת 1936 לערך מודעת ברכה לרגל היבחרו לרב ראשי, 1906 תמונתו של רבי יעקב מאיר על גבי בול של רשות הדואר לווייתו של הרב הראשי יעקב מאיר במורד רחוב יפו, ירושלים, מאי 1939 הרב יעקב מאיר (ז' באייר ה'תרט"ז, 12 במאי 1856 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 26 במאי 1939), היה הראשון לציון, והרב הספרדי הראשי הראשון של ארץ ישראל במסגרת הרבנות הראשית, וכן היה גם שד"ר לפני תפקידיו הרבניים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויעקב מאיר · ראה עוד »

ירחמיאל אמדורסקי

ירחמיאל אמדורסקי, 1936 רחבת שער יפו: הבניין בצד ימין הוא מלון אמדורסקי פרסומת למלונות אמדורסקי, ראשית המאה ה-20 מלון "בלה ויסטה" ביפו ירחמיאל אמדורסקי (י"ב באב תרל"ו, אוגוסט 1876 - 1 באוגוסט 1956) היה איש ציבור ירושלמי ומחלוצי המלונאות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וירחמיאל אמדורסקי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וירושלים · ראה עוד »

ישעיה ברדקי

רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וישעיה ברדקי · ראה עוד »

ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויהדות חרדית · ראה עוד »

יהושע בן אריה

יהושע בן אריה יהושע בן אריה (נולד ב-1928) הוא גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה לשעבר.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ויהושע בן אריה · ראה עוד »

1737

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1737 · ראה עוד »

1906

|.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1906 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1908 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1927 · ראה עוד »

1929

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1929 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1933 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1948 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שכונת אחווה ו1958 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שכונת אחוה, יגיע כפיים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שכונת_אחווה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »