סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שמואל אליעזר הלוי איידלס

מַדָד שמואל אליעזר הלוי איידלס

ציור מיוחס למהרש"א רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (בכתיב ארכאי: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א (מורנו הרב רבי שמואל איידלס); ה'שט"ו 1555 - ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה), רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים. [1]

46 יחסים: מאיר מלובלין, משפחת קלונימוס, משה בן יצחק בונמש, משורר, מהר"ל מפראג, אחרונים, אברהם ישעיהו קרליץ, אגדה (יהדות), אהרן משה טויבש, אוסטרוה, עזרא עטייה, עילוי (לימוד), פולין, קרקוב, קז'ימייז', קינה, ראשי תיבות, רש"י, רב, ש"ס וילנא, שם הגדולים, שלמה לוריא, שבט לוי, תלמוד, תוספות, לובלין, טיקטין, חלם, חיים יוסף דוד אזולאי, ברסט (בלארוס), גנאלוגיה, גופן, דוד, ה' בכסלו, ה'שמ"ה, ה'שצ"ב, ה'שט"ו, ה'ת"ל, השושלת היגלונית, ועד ארבע ארצות, ירוסלב, ישיבת פורת יוסף, ילד פלא, יידיש, 1555, 1631.

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ומאיר מלובלין · ראה עוד »

משפחת קלונימוס

משפחת קָלוֹנִימוּס הייתה משפחה יהודית מיוחסת, שבמשך מאות שנים רבים מבניה היו תלמידי חכמים, רבנים, פייטנים, מקובלים ומנהיגי קהילות יהודיות בצפון איטליה ובאשכנז, אשר נודעו בהשפעתם המכרעת על היצירה הרוחנית המסורתית באשכנז.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ומשפחת קלונימוס · ראה עוד »

משה בן יצחק בונמש

שער הספר "חידושי הלכות מהדורי בתרא" מהדורה ראשונה לובלין ה'ת"ל - 1670. רבי משה בן יצחק בּוּנֶמשׂ (בּוּנִים, בּּנֵמ'ס או בּוּנִימְז - כלומר: של בּוּנִים) מכונה רבי משה מלובמלא או רבי משה מלומבלא, היה רב ומפרש התלמוד בלובומל ובלובלין.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ומשה בן יצחק בונמש · ראה עוד »

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ומשורר · ראה עוד »

מהר"ל מפראג

רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1520, ה'ר"פ - 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה") היה רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה (בחלוקת התקופות המקובלת בספרות הרבנית, המהר"ל משתייך לתחילת תקופת האחרונים).

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ומהר"ל מפראג · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הוא כינוי, בתולדות עם ישראל, ובמיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד, בעיקר של הרבנים והיוצרים שפעלו באשכנז מן המאה ה-14 ואילך ומן המאה ה-16 ואילך בתפוצות יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ואחרונים · ראה עוד »

אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם ישעיהו קָרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אהרן משה טויבש

הרב אהרן משה טויבש (תקמ"ז, 1787 - י"א בתמוז תרי"ב, 1852) היה רבה של יאס ומחבר הספרים "תועפות ראם" ו"קרני ראם" שעל שמו התפרסם.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ואהרן משה טויבש · ראה עוד »

אוסטרוה

אוֹסטרוֹהְ או אוסטרוג (אוקראינית ורוסית: Острог, יידיש ובספרות היהודית: אוסטראה) היא עיר במערב אוקראינה במחוז רובנו.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ואוסטרוה · ראה עוד »

עזרא עטייה

הרב עזרא עטייה (י"ז בשבט ה'תרמ"ז - י"ט באייר ה'תש"ל, 11 בפברואר 1887 - 25 במאי 1970) היה ראש ישיבת פורת יוסף.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ועזרא עטייה · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ופולין · ראה עוד »

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּב; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וקרקוב · ראה עוד »

קז'ימייז'

קז'ימייז' (בפולנית: Kazimierz, נהגה "קַזִ'ימְיֶישׁ"; ביידיש: קזימיר, קוזימיר או קוזמיר; בלטינית: Casimiria) הוא פרבר של קרקוב, ולשעבר עיר עצמאית ליד קרקוב.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וקז'ימייז' · ראה עוד »

קינה

קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וקינה · ראה עוד »

ראשי תיבות

ראשי תיבות (ר"ת; בלשון חז"ל: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה לכתיב מקוצר, שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וראשי תיבות · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ורש"י · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ורב · ראה עוד »

ש"ס וילנא

שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וש"ס וילנא · ראה עוד »

שם הגדולים

שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ושם הגדולים · ראה עוד »

שלמה לוריא

חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 - י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ושלמה לוריא · ראה עוד »

שבט לוי

בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד מתוך שנים עשר שבטי ישראל, המוזכרים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ושבט לוי · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ותלמוד · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ותוספות · ראה עוד »

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ולובלין · ראה עוד »

טיקטין

בית הכנסת בטיקטין האנדרטה למרגלות אחד הבורות ביער לופוחובה טיקטין (בפולנית: Tykocin, מבוטא: "טיקוצ'ין"; ברוסית: Тыкоцин; בגרמנית: Tykotzin) היא עיירה עתיקה וקטנה בצפון-מזרח פולין, היושבת על נהר נַרֶב.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וטיקטין · ראה עוד »

חלם

חלם (בפולנית: Chełm,; באוקראינית: Холм או Хелм; בגרמנית: Cholm) היא עיר במזרח פולין.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וחלם · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד - י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 - 1 במרץ 1806), היה פוסק הלכה ומקובל.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

ברסט (בלארוס)

אנדרטה לזכר יהודי בריסק, בבית הקברות בקריית שאול קולנוע 'בלארוס' שנבנה במקום בית הכנסת בְּרֶסְט (בעבר נקראה בְּרֶסְט לִיטוֹבְסְק; בלארוסית: Брэст, לעיתים גם Бе́расьце או Бярэ́сьце; רוסית: Брест; יידיש: בְּרִיסְק ובעבר בריסק דליטא; פולנית: Brześć ובעבר Brześć Litewski; ליטאית: Brestas) היא העיר השישית בגודלה בבלארוס ומרכז מחוז ברסט השוכנת בסמוך לגבול עם פולין (ממול לטרספול).

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וברסט (בלארוס) · ראה עוד »

גנאלוגיה

אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחד מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצים ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או חקר אילן היוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וגנאלוגיה · ראה עוד »

גופן

גּוֹפָן או פונט הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו: דפוס, תוכנת מחשב ופלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וגופן · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ודוד · ראה עוד »

ה' בכסלו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וה' בכסלו · ראה עוד »

ה'שמ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וה'שמ"ה · ראה עוד »

ה'שצ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וה'שצ"ב · ראה עוד »

ה'שט"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וה'שט"ו · ראה עוד »

ה'ת"ל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וה'ת"ל · ראה עוד »

השושלת היגלונית

שלט האצולה של המשפחה ממלכות בשליטת השושלת בשיא כוחה במאה ה-15 השושלת היגלונית (בפולנית: Jagiellonowie; בליטאית: Jogailaičiai; בבלרוסית: Ягелоны; בהונגרית: Jagelló; בצ'כית: Jagellonci) הייתה שושלת מלוכה ממוצא ליטאי, ששלטה באיחוד פולין ליטא בין השנים 1386 עד 1572, חבריה נשאו בתואר מלך פולין, הדוכס הגדול של ליטא (בשנים 1377–1392 ו-1440–1572), מלך הונגריה (1440–1444 ו-1490–1526) ומלך בוהמיה (1471–1526).

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס והשושלת היגלונית · ראה עוד »

ועד ארבע ארצות

שני צידיו של דף מ'''ספר הפרוטוקולים''' של ועד ארבע ארצות, שהיה בבעלותו של שמעון דובנוב מפגש רבני ועד ארבע ארצות; מיצג בבית התפוצות בתל אביב ועד ארבע ארצות הוא שמו של גוף מנהלתי אשר שימש במשך כ-250 שנה, בין השנים 1520 או 1580 ל-1764, כמוסד המרכזי העליון של יהדות פולין.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וועד ארבע ארצות · ראה עוד »

ירוסלב

בית הכנסת הגדול בירוסלב. 2011 בית כנסת בירוסלב ירוסלב (בפולנית: Jarosław. מבוטא:; בגרמנית: Jaroslau באוקראינית Ярослав; ביידיש: יאַרעסלאָוו), היא עיר בגמינה (גמינה-עירונית) ירוסלב, במחוז ירוסלבסקי, שבחבל פודקרפאטי החל מ-1999; ובין 1975–1998 בחבל פשמישל, דרום-מזרח פולין.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וירוסלב · ראה עוד »

ישיבת פורת יוסף

ג'ון פיליפס בניין הישיבה תחת אש במלחמת העצמאות ישיבת פורת יוסף היא ישיבה אשר נחשבת ל'ספינת הדגל' של עולם הישיבות החרדי-ספרדי.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וישיבת פורת יוסף · ראה עוד »

ילד פלא

רב אמן במשחק השחמט, מנצח מספר יריבים מבוגרים במשחק סימולטני שנערך בצרפת בשנת 1920 תזמורת הסימפונית של הגדנ"ע, 1953 ילד פלא הוא ילד שמפגין יכולת מומחית נדירה בתחום שבדרך כלל עוסקים בו מבוגרים.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס וילד פלא · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ויידיש · ראה עוד »

1555

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ו1555 · ראה עוד »

1631

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל אליעזר הלוי איידלס ו1631 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

שמואל אליעזר הלוי אדלס, שמואל אליעזר הלוי אידלש, שמואל אליעזר הלוי איידלש, שמואל אדלס, שמואל אידלס, שמואל אידלש, שמואל איידלס, שמואל איידלש, מהרש"א, המהרש"א.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_אליעזר_הלוי_איידלס

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »