סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שמואל יוסף עגנון

מַדָד שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן (י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970), מוכר גם בשם המקוצר שַׁ"י עַגְנוֹן, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה. [1]

433 יחסים: Associated Press, Der Jude, מאזנים (כתב עת), מאורעות תרפ"ט, מאויב לאוהב, מאיר בוסאק, מנחם אוסישקין, מנחם צבי קדרי, מסעי הצלב, מסחר, מסדה (הוצאת ספרים), מעמד הר סיני, מעצמי אל עצמי, מצווה, מקור ראשון, מקובל, מרטין בובר, מרכז רפואי קפלן, מרכז זלמן שזר, משנה, משרד החינוך, משה שמיר, משה שפיצר, משה חלמיש, משולם טוכנר, מתתיהו שוהם, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחזה, מדרש, מהדורה מוערת, מוסד ביאליק, מכתב, מכון ויצמן למדע, מינכן, מיכל ארבל, אמונה ירון, אנתולוגיה, ארס פואטיקה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארתור רופין, ארון קודש, ארכיון, אריאל הירשפלד, אשר ברש, אתם ראיתם, אלעזר רוקח, ..., אלפבית עברי, אלחנן שילה, אלו ואלו, אלוהים (יהדות), אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ', אליעזר מאיר ליפשיץ, אח מוסמך, אחוזת בית (הוצאה לאור), אבנר פלק, אברהם פרימן, אברהם רייזן, אברהם הולץ, אברהם יצחק הכהן קוק, אביעזר רביצקי, אביגדור המאירי, אבידב ליפסקר, אגדת הסופר, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוקראינה, אורח נטה ללון, אורי ניסן גנסין, אורי סלע, אורי צבי גרינברג, אוטם שריר הלב, אודסה, אילנה פרדס, איוונו-פרנקיבסק, נאו-רומנטיקה, נפתלי גינתון, נלי זק"ש, נורית גוברין, נובלה, נווה צדק, ניצה בן-דב, ניו יורק, סמוך ונראה, סמיכה לרבנות, סאטירה, ספר סופר וסיפור, ספר המעשים, ספר האותיות, ספרות, ספרות משווה, ספרות עברית, ספרות תורנית, ספרות חז"ל, ספרות גרמנית, ספרית אפקים, ספרית פועלים, סטוקהולם, סופר, סוריאליזם, סיפור עם, סיפור פשוט, סיפור קצר, סיפור בהמשכים, סיפורי חסידים, סיפורי הבעש"ט, עמוס עוז, עם עובד, עקד, ערב פסח, ערב ראש השנה, ערביי ארץ ישראל, עשרת ימי תשובה, עתון 77, על כפות המנעול, עברות, עברית, עגונות, עד עולם, עד הנה (סיפור), עד הנה (קובץ סיפורים), עובדיה בעל מום, עיר ומלואה, עיריית ירושלים, עידו ועינם, פסיכולוגיה, פרנץ קפקא, פרנהיים, פרס אוסישקין, פרס נובל לספרות, פרס ניומן, פרס ביאליק, פרס ישראל, פרקים של ספר המדינה, פרוזה, פרווה, פרידריך שילר, פתחי דברים, פולקלור, פולין: סיפורי אגדות, פישל לחובר, צדיק, קנוט האמסון, קרקע, קרקוב, קלינינגרד, קבלה, קונקורדנציה, קורות בתינו, ר' בנימין, רן יגיל, ראש השנה, ראובן מרקין, רסלינג, רעידת האדמה בארץ ישראל (1927), רחל אליאור, רחביה, רחוב, רחובות, רומן, רומן פיקרסקי, רוברט מוסיל, ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות, ש. שלום, ש. בן-ציון, שמואל ביאלובלוצקי, שמואל הוגו ברגמן, שמואל ורסס, שמואל יוסף עגנון, שם עט, שם חיבה, שנות ה-30 של המאה ה-20, שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו, שקל חדש, שקיעה, שריפה, שלמה זלמן שוקן, שלמה דב גויטיין, שטעטל, שבץ מוחי, שבועת אמונים (נובלה), שבועות, שוודיה, שיעור פרטי, שירה, שירה (ספר), שירה אפית, תמול שלשום, תנ"ך, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, תרגום, תשעה באב, תלמוד, תלמוד תורה, תלמיד חכם, תלפיות, תהלה (נובלה), תומאס מאן, תום זיידמן-פרויד, תכריך של סיפורים, ל"ג בעומר, לפנים מן החומה, לקסיקון הספרות העברית החדשה, לשון חז"ל, לבוב, לייפציג, טלביה, טלוויזיה, טבריה, טיטוס, זקן, זלמן ארן, זלמן שניאור, זלמן שזר, זכויות יוצרים, זיגמונד פרויד, זיוה שמיר, חז"ל, חינוך, חיים נחמן ביאליק, חיים באר, בן-ציון דינור, בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש, באד בריקנאו, באד הומבורג, ברל כצנלסון, ברלין, ברוך קורצווייל, ברוך שפינוזה, ברית שלום, בתוך עירי, בלשנות, בלבב ימים, בחנותו של מר לובלין, בדמי ימיה, בוצ'אץ', בול דואר, בין שתי ערים (עגנון), בית עגנון, בית בודנברוק, בית המקדש, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, בית החולים היהודי בברלין, ביירנסטרנה ביירנסון, ג'יימס ג'ויס, גרמנית, גרמניה, גרשם שלום, גרשון שקד, גרשום שוקן, גליציה, גבריאל מוקד, גדעון עפרת, גדרה, גדליה נגאל, דן לאור, דער יודישע וועקער, דב סדן, דב לנדאו, דבר (עיתון), דבורה בארון, דוקטור לשם כבוד, דוד, דוד פרישמן, דוד צבי מילר, דוד שמעוני, די ולט (שבועון ציוני), דיוקן, ה'תרמ"ז, ה'תרמ"ח, ה'תרס"ח, ה'תרס"ד, ה'תרפ"ו, ה'תש"ל, ה'תש"ט, ה'תש"ז, ה'תש"ב, ה'תשכ"ב, ה'תשי"ד, המאה ה-16, המאה ה-19, המאה ה-20, המנדט הבריטי, המצפה, המרד הערבי הגדול, המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד, המשפט, המשרד הארצישראלי, המלבוש, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, הארכיון הציוני המרכזי, האש והעצים, האדונית והרוכל, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הנדח, הספרייה הלאומית, הסימן, העת החדשה, העלייה הרביעית, העלייה השנייה, העומר (כתב עת), הפועל הצעיר (עיתון), הצפירה, הקיסרות הגרמנית, הרמן ברוך, הרופא וגרושתו, השגעון הגדול, השואה, השילוח (כתב עת), התנועה למען ארץ ישראל השלמה, התקופה, הלל ברזל, הלל ויס, הלוויה ממלכתית, הגלגול, הגירה, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, הוצאת ראובן מס, הוצאת שטיבל, הוצאת שוקן, הוצאת בריל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הוצאת כרמל, הוצאה לאור, הכנסת כלה (ספר), הכרזת העצמאות, הימנעות מגיוס, היסטוריה, ועד הלשון העברית, ורשה, והיה העקוב למישור, ויסבאדן, ויליאם שייקספיר, כתר ספרים, כתב עת, כתב יד (מקור), כתב יד (כתב), כל כתבי, כיפה (יהדות), י"א באדר, י"ח באב, ימים נוראים, ימים נוראים (עגנון), יפו, יצחק וולקני-אלעזרי, ירושלים, ישעיהו ליבוביץ, ישראל, ישראל כהן, ישראלים, יד יצחק בן-צבי, יהדות, יהדות גליציה, יהודה הלוי, יהודה ויזן, יהודים, יום הולדת, יום הכיפורים, יוסף קלוזנר, יוסף שה-לבן, יוסף חיים ברנר, יוסף דלה ריינה, יודישער פערלאג, יוהאן וולפגנג פון גתה, יידיש, 11 ביולי, 12 במאי, 14 בנובמבר, 17 בפברואר, 17 ביולי, 18 במאי, 18 באוקטובר, 1887, 1888, 1903, 1905, 1906, 1907, 1908, 1909, 1910, 1911, 1912, 1915, 1916, 1919, 1920, 1921, 1922, 1924, 1925, 1927, 1930, 1931, 1932, 1934, 1935, 1938, 1939, 1941, 1943, 1945, 1946, 1949, 1950, 1951, 1952, 1953, 1954, 1958, 1959, 1963, 1966, 1967, 1969, 1970, 1984, 1985, 1998, 28 באוקטובר, 29 במרץ, 6 במאי, 6 ביוני, 7 באפריל, 7 ביולי, 8 באוגוסט, 9 בינואר. להרחיב מדד (383 יותר) »

Associated Press

לוגו AP Associated Press (תעתיק: אסוֹשייטד פְּרס; מוכרת גם בראשי התיבות: AP) היא סוכנות הידיעות האמריקאית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וAssociated Press · ראה עוד »

Der Jude

שער "Der Jude" בשנת 1918 Der Jude (גרמנית: 'היהודי'; נהגה: "דֶר יוּדה"; מקובלים גם התעתיקים היידים והיידים למחצה "דער יודע", "דער יודה") היה כתב עת יהודי הגותי וספרותי שנוסד על ידי מרטין בובר בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, והופיע בין השנים 1916 עד 1928.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וDer Jude · ראה עוד »

מאזנים (כתב עת)

מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאזנים (כתב עת) · ראה עוד »

מאורעות תרפ"ט

הר-טוב עולה באש במאורעות תרפ"ט הלוויות ההרוגים שנפלו בהגנת תל אביב (כ' באב תרפ"ט) מאורעות תרפ"ט (1929, בפי הערבים ثورة البراق, תעתיק: תַ'וּרַת אל-בֻּראק, בתרגום לעברית: "מהפיכת אל-בוראק", שמו הערבי של הכותל) היו סדרה של פרעות אלימות ומעשי טרור מצד ערביי ארץ ישראל נגד היישוב היהודי בארץ ישראל, שהחלו ב-23 באוגוסט 1929 (י"ז באב תרפ"ט).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאורעות תרפ"ט · ראה עוד »

מאויב לאוהב

מאויב לאוהב הוא סיפור קצר (שלושה עמודים) מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאויב לאוהב · ראה עוד »

מאיר בוסאק

מאיר בוסאק מאיר בוסאק (לעיתים: בוסק; ה' בסיוון תרע"ב, 21 במאי 1912, קרקוב – כ"ד בחשוון תשנ"ג, 20 בנובמבר 1992) היה היסטוריון, סופר ומשורר ישראלי ממוצא פולני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומאיר בוסאק · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 - 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מנחם צבי קדרי

מנחם צבי קדרי (שוורץ) (Kaddari; 18 במאי 1925 – 18 באוגוסט 2011) היה פרופסור לבלשנות עברית, רקטור אוניברסיטת בר-אילן וחתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומנחם צבי קדרי · ראה עוד »

מסעי הצלב

ארבעת מנהיגי מסע הצלב הראשון, ציור של אלפונס-מארי-אדולף דה נוויל המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב הם סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים שיזמו האפיפיורים הנוצריים בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסחר

שוק בצרפת מוכרת את מרכולתה בסירה מסחר הוא חליפין-מרצון של סחורות ושל שירותים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומסחר · ראה עוד »

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי והייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723. מַעֲמַד הַר סִינָי הוא אירוע מקראי מכונן, בו אלוהים התגלה לבני ישראל בהר סיני וכרת עימם ברית על בחירתו בהם לעמו, ונתינת ארצו להם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעמד הר סיני · ראה עוד »

מעצמי אל עצמי

מעצמי אל עצמי הוא קובץ של סיפורים, מאמרים, ונאומים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1976, הכרך החמישי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומעצמי אל עצמי · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומצווה · ראה עוד »

מקור ראשון

מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומקור ראשון · ראה עוד »

מקובל

מקובל הוא כינוי לדמות אשר עיקר עיסוקה מופנה ללימוד הקבלה, ועיסוק בחקר האלוהות וסודות התורה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומקובל · ראה עוד »

מרטין בובר

מרטין (מרדכי) בּוּבֶּר (Martin Buber; 8 בפברואר 1878, ה' באדר א' תרל"ח, וינה – 13 ביוני 1965, י"ג בסיוון תשכ"ה, ירושלים) היה חוקר ופילוסוף, מעבד מעשיות ומחנך ישראלי יהודי יליד אוסטריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרטין בובר · ראה עוד »

מרכז רפואי קפלן

מרכז רפואי קפלן הידוע גם בשם בית החולים קפלן הוקם ברחובות בשנת 1953 והוא אחד מבתי החולים של שירותי בריאות כללית בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרכז רפואי קפלן · ראה עוד »

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשנה · ראה עוד »

משרד החינוך

משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשרד החינוך · ראה עוד »

משה שמיר

לוחית זיכרון בפתח ביתו של משה שמיר ברח' קהילת סופיה 16 בתל אביב משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר לילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה, חבר הכנסת התשיעית (במסגרת סיעת לעם של הליכוד) וממקימי מפלגת התחיה-בנא"י.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה שמיר · ראה עוד »

משה שפיצר

ד"ר משה (מוריץ) שְפִּיצֶר (Spitzer; 8 ביולי 1900 – 16 בנובמבר 1982 א' בכסלו תשמ"ג) היה מאייר, גרפיקאי טיפוגרף, מעצב גופנים, ביבליופיל עברי ומוציא לאור ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה שפיצר · ראה עוד »

משה חלמיש

משה חלמיש (נולד בשנת תרצ"ז, 1937) הוא חוקר פילוסופיה יהודית וקבלה, פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה זו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשה חלמיש · ראה עוד »

משולם טוכנר

משולם טוכנר משולם טוֹכנר (10 באפריל 1912 – אוגוסט 1966) היה מורה וחוקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומשולם טוכנר · ראה עוד »

מתתיהו שוהם

ממוזער ישיבת אבל מיוחדת במלאת שנה לפטירת מתתיהו שהם, בבית הספרייה היהודית המרכזית בוורשה מתתיהו משה שוהם (פוליאקביץ') (1893–1937) היה סופר, משורר ומחזאי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומתתיהו שוהם · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר 5 ביוני עד ליל 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות: עיראק, לבנון, ערב הסעודית, לוב, סודאן, תוניסיה, מרוקו ואלג'יריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מחזה

המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומחזה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומדרש · ראה עוד »

מהדורה מוערת

מהדורה מוערת של ספר היא מהדורה המלווה בדברי פרשנות נרחבים על הטקסט המקורי של הספר, המופיעים בשולי כל דף, בצמוד לטקסט שאותו הם מפרשים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומהדורה מוערת · ראה עוד »

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומוסד ביאליק · ראה עוד »

מכתב

יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומכתב · ראה עוד »

מכון ויצמן למדע

הכניסה הראשית לבניין המכון הראשון בקמפוס, 3/09 מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »

מינכן

פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומינכן · ראה עוד »

מיכל ארבל

מיכל ארבל תור, 2017 מיכל ארבל-תור (נולדה ב-27 ביולי 1955) היא חוקרת ספרות ישראלית, מלמדת ספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ומיכל ארבל · ראה עוד »

אמונה ירון

אמונה ירון, 2014 אמונה ירון (16 ביולי 1921 - 6 ביוני 2015) הייתה בתו הבכורה של ש"י עגנון, שעסקה בהוצאה לאור של היצירות הרבות שהותיר בעזבונו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואמונה ירון · ראה עוד »

אנתולוגיה

אַנְתוֹלוֹגְיָה (או בעברית: ילקוט, אסופה, מִקְבָּץ או מִבחר), היא צורת כינוס של כתבים ספרותיים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואנתולוגיה · ראה עוד »

ארס פואטיקה

ידיים רושמות, יצירה ארס פואטית של מ. ק. אשר, 1948 ארס פואטיקה (בלטינית: ars poetica - "אמנות השירה") היא תופעה שבה אמנות עוסקת באמנות וביצירתה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארס פואטיקה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארצות הברית · ראה עוד »

ארתור רופין

ארתור רופין, 1915 ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארתור רופין · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארון קודש · ראה עוד »

ארכיון

למושג ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וארכיון · ראה עוד »

אריאל הירשפלד

אריאל הירשפלד (נולד ב-10 באוגוסט 1953), מבקר תרבות וספרות, מסאי וחוקר ספרות עברית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואריאל הירשפלד · ראה עוד »

אשר ברש

לוחית זיכרון על ביתו של אשר ברש ברח' מנדלי 15 בתל אביב המצבה על קברו אשר ברש (בפולנית: Aszer Barasz; ברוסית: Ашер Бараш; 16 במרץ 1889 – 4 ביוני 1952) היה סופר עברי ישראלי, יהודי-פולני במוצאו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואשר ברש · ראה עוד »

אתם ראיתם

אתם ראיתם הוא אנתולוגיה על מעמד הר סיני ומתן תורה, שליקט ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואתם ראיתם · ראה עוד »

אלעזר רוקח

אלעזר רוקח אלעזר רוקח או אליעזר רוקח (Eliezer Rokeah; 1854 – 28 ביוני 1914), היה עסקן ציוני, פובליציסט, עורך ומו"ל ביישוב בארץ ישראל, רוכש אדמות גיא אוני ומייסד היישוב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלעזר רוקח · ראה עוד »

אלפבית עברי

בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק, ומקורו בכתב הארמי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלפבית עברי · ראה עוד »

אלחנן שילה

ד"ר אלחנן שילה (נולד ב-1972) הוא הוגה דעות, חוקר ומרצה בהגות יהודית מודרנית, ספרות עברית, הגות ציונית וקבלה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלחנן שילה · ראה עוד »

אלו ואלו

אלו ואלו הוא קובץ סיפורים של ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלו ואלו · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אלוהים הוא האל היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'

אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' י"ח ברנר, כולם התגוררו בנווה צדק בתקופת העלייה השנייה, במיצג "תוצרת הארץ" - עבודתו של האמן דוד טרטקובר המוצגת בכיכר מרכז סוזן דלל ציון קברו של אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' בבית הקברות טרומפלדור אלכסנדר זיסקינד בן צבי-הירש רבינוביץ (בראשי תיבות: אז"ר; כ"ד בשבט תרי"ד, 22 בפברואר 1854 – 3 בספטמבר 1945, כ"ה באלול תש"ה) היה סופר, עורך, ביוגרף ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ' · ראה עוד »

אליעזר מאיר ליפשיץ

אליעזר מאיר ליפשיץ אליעזר מאיר ליפשיץ (רא"ם; י' בתשרי תר"ם, 27 בספטמבר 1879, סקוליה, גליציה המזרחית – כ"ד בתמוז תש"ו 1946, ירושלים) היה רב, מחנך, חוקר יהדות, ומראשי תנועת המזרחי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואליעזר מאיר ליפשיץ · ראה עוד »

אח מוסמך

במערכת הבריאות, "אח" או "אחות" הם אנשים העוסקים בתחום הסיעוד, כחלק מהצוות הרפואי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואח מוסמך · ראה עוד »

אחוזת בית (הוצאה לאור)

אחוזת בית היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 2004 על ידי העורכת שרי גוטמן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואחוזת בית (הוצאה לאור) · ראה עוד »

אבנר פלק

אבנר פלק, 2005 אבנר פלק (נולד בשנת 1943) הוא פסיכולוג קליני, פסיכותרפיסט, פסיכוביוגרף, פסיכוהיסטוריון ופסיכולוג פוליטי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבנר פלק · ראה עוד »

אברהם פרימן

אברהם פרימן (פריימן; 1886 –1953), סופר עברי, חתן פרס ביאליק לשנת תרצ"ה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם פרימן · ראה עוד »

אברהם רייזן

אברהם רייזןתמונה להחלפה אברהם (אברום) רייזן (בכתיב יידי: אַבֿרהם רייזען; באנגלית: Abraham (Avrom) Reisen, ולעיתים Reysen או Reyzen; ברוסית: Аврахам Рейзен; לעיתים גם: רייזין (Рейзин), ריזין או ריזן; 1 באפריל 1876, קוידנוב, פלך מינסק, האימפריה הרוסית – 31 במרץ 1953, ניו יורק) היה משורר יידיש, מספר, סופר ילדים ומחזאי, עורך ועיתונאי יהודי-אמריקאי ממוצא מזרח אירופי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם רייזן · ראה עוד »

אברהם הולץ

אברהם הולץ (נולד בחודש סיוון ה'תרצ"ה, 1934) הוא פרופסור לספרות בבית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם הולץ · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אביעזר רביצקי

אביעזר (אבי) רביצקי (נולד ב-13 ביוני 1945) הוא הוגה דעות ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית וחוקר מדעי היהדות, ממקימי ומראשי תנועת מימד, וחתן פרס ישראל לחקר מחשבת ישראל לשנת תשס"א.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואביעזר רביצקי · ראה עוד »

אביגדור המאירי

אביגדור המאירי, 1936 אביגדור המאירי בשנות ה-20 אביגדור המאירי (5 בספטמבר 1890 – 3 באפריל 1970) היה סופר ומשורר עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואביגדור המאירי · ראה עוד »

אבידב ליפסקר

עשור הראשון של שנות האלפיים אבידֹב ליפסקֶר (נולד ב-1949 בחיפה) הוא חוקר ספרות ישראלי, פרופסור אמריטוס למחלקה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואבידב ליפסקר · ראה עוד »

אגדת הסופר

"אגדת הסופר" הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ "אלו ואלו".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואגדת הסופר · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016 אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא מדינה במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוקראינה · ראה עוד »

אורח נטה ללון

"אוֹרֵחַ נָטָה לָלוּן" הוא רומן מאת ש"י עגנון שפורסם ב-1939, שעלילתו מתרחשת ב"שבוש", שלימים הבהיר עגנון שהיא למעשה בוצ'אץ', עיירת הולדתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורח נטה ללון · ראה עוד »

אורי ניסן גנסין

אוּרי ניסן גְנֶסִין (ברוסית: Ури Нисан Гнесин; 29 באוקטובר 1879, י"ב במרחשוון תר"מ, סְטָארוֹדוּבּ, רוסיה – 6 במרץ 1913, כ"ז באדר א' תרע"ג, ורשה) היה סופר ומתרגם עברי, שעיקר יצירתו סיפורים ונובלות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי ניסן גנסין · ראה עוד »

אורי סלע

אורי סלע, רישום מעשה ידי דני קרמן אוּרי סלע (1928 – 1993) היה סופר, עורך, מתרגם, חוקר ספרות ולשון, חבר הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ללשון העברית בשנים תשנ"א-תשנ"ג, עיתונאי, סאטיריקן, פזמונאי, פרסומאי וגרפיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי סלע · ראה עוד »

אורי צבי גרינברג

אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »

אוטם שריר הלב

אוטם שריר הלב (באנגלית: Myocardial infarction, ובראשי תיבות: MI), הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואוטם שריר הלב · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса; ברוסית: Одесса) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואודסה · ראה עוד »

אילנה פרדס

אילנה פרדס (תאריך לידה: 5 בינואר 1956), היא פרופסור בקתדרה לספרות כללית והשוואתית ע"ש קתרין קורנל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואילנה פרדס · ראה עוד »

איוונו-פרנקיבסק

אנדרטה לזכר יהודי סטניסלבוב, בבית הקברות בקריית שאול איוונו-פרנקיבסק או איוונו-פרנקובסק, שעד 1962 נקראה סטניסלב (אוקראינית: Івано-Франківськ, רוסית: Ивано-Франковск, פולנית: Stanisławów), היא עיר במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ואיוונו-פרנקיבסק · ראה עוד »

נאו-רומנטיקה

המונח נאו-רומנטיקה מיוחס לתופעות בתר-רומנטיות או לאמנות וספרות הרומנטיקה המאוחרת (מאז סוף המאה התשע עשרה בקירוב).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונאו-רומנטיקה · ראה עוד »

נפתלי גינתון

נפתלי גינתון נפתלי גִּינְתוֹן (גינשפארג) (6 ביולי 1916 – 13 בינואר 1971) היה מתרגם ועורך ספרותי ומדעי ומחברם של פירושים וביאורים לסיפורי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונפתלי גינתון · ראה עוד »

נלי זק"ש

נלי זק"ש, 1966 לוח לזכרה במקום לידתה של נלי זק"ש בברלין נלי זַקְ"שׂ (גרמנית: Nelly Sachs, נהגה "זָקְס"; 10 בדצמבר 1891, ברלין – 12 במאי 1970, סטוקהולם) הייתה משוררת ומחזאית גרמנייה-יהודייה, כלת פרס נובל לספרות בשנת 1966.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונלי זק"ש · ראה עוד »

נורית גוברין

נורית גוברין (נולדה ב-5 בנובמבר 1935) היא חוקרת, סופרת, מורה, מרצה ופרופסור אמריטה בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונורית גוברין · ראה עוד »

נובלה

נוֹבֵלָה (מאיטלקית: novella) היא סוגה ספרותית מרכזית בספרות, החובקת סיפורים קצרים יחסית, שעלילתם מתרכזת במקום אחד, נמשכת לאורך תקופה קצרה וסובבת ציר רעיוני או עלילתי אחד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונובלה · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12/07 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5/12 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ונווה צדק · ראה עוד »

ניצה בן-דב

בן-דב ביוני 2008 ניצה בן-דב (פרוכטמן) (נולדה ב-10 במרץ 1950) היא חוקרת ספרות ישראלית, פרופסור מן המניין בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וניצה בן-דב · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City, בקיצור NYC, או New York בלבד) היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וניו יורק · ראה עוד »

סמוך ונראה

סמוך ונראה הוא השישי בסדרת כל סיפוריו של ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסמוך ונראה · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה או סמיכת זקנים) היא נתינת סמכויות למוסמך לפסוק הלכה על פי ראות עיניו, ולהיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סאטירה

ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית ששמה דבר מה (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') ללעג, ובדרך זו מביעה דעה, לרוב במטרה לגרום או למנוע שינוי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסאטירה · ראה עוד »

ספר סופר וסיפור

ספר סופר וסיפור: סיפורים על סופרים ועל ספרים הוא אנתולוגיה בת שבעה שערים מאת ש"י עגנון, הספר יצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1978, הכרך השביעי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו בידי בתו אמונה ירון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספר סופר וסיפור · ראה עוד »

ספר המעשים

ספר המעשים הוא אוסף סיפורים קצרים, בעלי אופי סוריאליסטי, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספר המעשים · ראה עוד »

ספר האותיות

ספר האותיות הוא ספר ילדים שכתב ש"י עגנון בשנת 1919, על פי הזמנת שלמה זלמן שוקן, ויצא לאור רק כעבור 64 שנה, בשנת 1983, לאחר פטירתו של עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספר האותיות · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בה של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו. לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול. סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים כתובות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות · ראה עוד »

ספרות משווה

ספרות משווה או ספרות השוואתית היא שדה מחקר אקדמי בין-תחומי של הספרות, או ביטויים תרבותיים אחרים של האדם, כמו מוזיקה וציור, ללא מגבלות של שפה, לאום או מקום.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות משווה · ראה עוד »

ספרות עברית

ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות עברית · ראה עוד »

ספרות תורנית

ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות תורנית · ראה עוד »

ספרות חז"ל

ספרות חז"ל היא מכלול הטקסטים שנכתבו על ידי חז"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) - מנהיגיו הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל מתחילת תקופת בית שני ועד סוף המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות חז"ל · ראה עוד »

ספרות גרמנית

ספרות גרמנית היא סך כל היצירות הספרותיות שנכתבו בשפה הגרמנית לשלביה בגרמניה, אך גם יצירות ספרותיות שנכתבו בשפה הגרמנית באוסטריה, בשווייץ או בצ'כיה עשויות להמנות עליה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרות גרמנית · ראה עוד »

ספרית אפקים

ספרית אפקים היא סדרת ספרי עיון שיוצאת לאור בהוצאת עם עובד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרית אפקים · ראה עוד »

ספרית פועלים

סמליל ספרית פועלים כרזת פרסומת לספרית פועלים סִפרִיַּת פועלים הייתה הוצאת הספרים של תנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וספרית פועלים · ראה עוד »

סטוקהולם

סטוקהולם (בשוודית: Stockholm, IPA:,; ניתן לכתוב גם שׂטוקהולם) היא העיר הגדולה ביותר בשוודיה ועיר בירתה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסטוקהולם · ראה עוד »

סופר

סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת - רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסופר · ראה עוד »

סוריאליזם

"הפיל מקלבס", מקס ארנסט, 1921 "מסתורין ומלנכוליה של רחוב", ג'ורג'ו דה קיריקו, 1914 סוּרֵיאָלִיזְם הוא זרם באמנות שפעל בין שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, מרכזו היה בפאריס והוא כלל ציירים, סופרים, משוררים, מוזיקאים, אנשי קולנוע ואדריכלים ועוד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסוריאליזם · ראה עוד »

סיפור עם

סיפורי עם או אגדות, הם סיפורי פולקלור נפוצים, אשר דרך הפצתם היא לרוב מפה לאוזן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור עם · ראה עוד »

סיפור פשוט

סיפור פשוט הוא רומן נודע מאת הסופר העברי ש"י עגנון, המתאר את מסכת לבטיו של בחור צעיר בקהילה יהודית בעיר קטנה במזרח אירופה על רקע שלל מנהגיה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור פשוט · ראה עוד »

סיפור קצר

סיפור קצר הוא ז'אנר ספרותי, שבו היצירות הספרותיות הן בעלות היקף מצומצם - סיפור כזה ניתן לקרוא, לרוב, במשך פחות משעה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור קצר · ראה עוד »

סיפור בהמשכים

כריכת הקובץ השנים עשר של הרומן "דייוויד קופרפילד" מאת צ'ארלס דיקנס, אפריל 1850, כשפורסם במתכונת של סיפור בהמשכים סיפור בהמשכים הוא רומן או נובלה, המופיע כסדרה מתמשכת בכתב עת או באתר אינטרנט, כאשר כל פרק מופיע זמן מה לאחר הפרק הקודם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפור בהמשכים · ראה עוד »

סיפורי חסידים

סיפורי חסידים (או סיפורי הצדיקים) הוא תת-סוגה ספרותית בהגיוגרפיה היהודית, המאפיינת בייחוד את החסידים, אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר בסיפורי שבח על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפורי חסידים · ראה עוד »

סיפורי הבעש"ט

סיפורי הבעש"ט הוא קובץ של סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1987, הספר עוסק בסיפורי הבעש"ט בשלושה שערים: תולדותיו, מעשיו ומשנתו תלמידיו ומתנגדיו; וסיפורי נפלאותיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וסיפורי הבעש"ט · ראה עוד »

עמוס עוז

עמוס עוז (נולד ב-4 במאי 1939) הוא סופר ואינטלקטואל ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועמוס עוז · ראה עוד »

עם עובד

לוגו החברה הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועם עובד · ראה עוד »

עקד

עֵקֶד (גם "עקד לשירה", "עקד ספרים" (בעבר) ו"עקד-פסיפס") היא הוצאת ספרים ישראלית המיועדת בעיקר לשירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועקד · ראה עוד »

ערב פסח

ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג קורבן הפסח - מוקד ערב החג לפני חורבן בית המקדש ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וערב פסח · ראה עוד »

ערב ראש השנה

בערב ראש השנה, הוא כ"ט באלול, נהוגים מנהגים אחדים הקשורים בחג שבא מיד אחריו, ראש השנה (זאת בנוסף למנהגים הכלליים של ערב חג).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וערב ראש השנה · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, המוקדשים ביהדות לעשיית תשובה ובקשת סליחה איש מרעהו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »

עתון 77

עתון 77, גיליון 347-346 עתון 77 הוא ירחון לספרות ולתרבות, שנוסד על ידי המשורר והעורך יעקב בסר בשנת 1977, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועתון 77 · ראה עוד »

על כפות המנעול

על כפות המנעול, סיפורי אהבים הוא קובץ סיפוריו השלישי של הסופר העברי שמואל יוסף עגנון, ראה אור לראשונה בשנת 1922.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועל כפות המנעול · ראה עוד »

עברות

טקסט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועברות · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסיאתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים, אשר ניב מודרני שלה (עברית ישראלית) משמש כשפה הרשמית והעיקרית של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועברית · ראה עוד »

עגונות

עגונות הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, הראשון מסיפוריו שפורסם בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועגונות · ראה עוד »

עד עולם

עד עולם הוא סיפור קצר, בן ארבעה פרקים, מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועד עולם · ראה עוד »

עד הנה (סיפור)

עד הנה הוא הסיפור הראשון מתוך קובץ הסיפורים 'עד הנה' שכתב הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועד הנה (סיפור) · ראה עוד »

עד הנה (קובץ סיפורים)

"עד הנה" הוא קובץ סיפורים מאת ש"י עגנון שהתפרסם בשנת 1952 בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועד הנה (קובץ סיפורים) · ראה עוד »

עובדיה בעל מום

עובדיה בעל מום הוא סיפור קצר בן 12 פרקים מאת ש"י עגנון שהתפרסם בשנת 1921.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועובדיה בעל מום · ראה עוד »

עיר ומלואה

עיר ומלואה הוא אסופת סיפורים של ש"י עגנון שהביאה לדפוס בתו, אמונה ירון, ב-1973, כשלוש שנים לאחר פטירתו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועיר ומלואה · ראה עוד »

עיריית ירושלים

סמל העיר ירושליםבנייני העירייה מכיוון החומות עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועיריית ירושלים · ראה עוד »

עידו ועינם

עידו ועינם הוא סיפור קצר מאת הסופר הישראלי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ועידו ועינם · ראה עוד »

פסיכולוגיה

פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא תחום דעת במדעי החברה החוקר את התנהגותם של בני אדם יחידים ואת התהליכים המנטליים העוברים עליהם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופסיכולוגיה · ראה עוד »

פרנץ קפקא

פרנץ קפקא (Franz Kafka, שם יהודי: אנשיל; 3 ביולי 1883 – 3 ביוני 1924) היה סופר יהודי יליד פראג שכתב בשפה הגרמנית ונחשב לאחד מגדולי הסופרים של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרנץ קפקא · ראה עוד »

פרנהיים

פרנהיים הוא סיפור קצר מתוך הספר "עד הנה", מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרנהיים · ראה עוד »

פרס אוסישקין

פרס אוסישקין הוא פרס ספרותי שניתן בעבר על ידי הקרן הקיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס אוסישקין · ראה עוד »

פרס נובל לספרות

ההודעה על זהות זוכה פרס נובל לספרות, האקדמיה השוודית בסטוקהולם, אוקטובר, 2008 פרס נובל לספרות מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לסופר, שיצר את "היצירה יוצאת הדופן ביותר בעלת נטייה אידיאליסטית" (the most outstanding work of an idealistic tendency).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס נובל לספרות · ראה עוד »

פרס ניומן

פרס ניומן הוא פרס ספרותי המוענק באוניברסיטה העברית בירושלים, על שם ברטה וישראל ניומן, שמשפחתם תרמה את סכום הפרס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ניומן · ראה עוד »

פרס ביאליק

זוכי פרס ביאליק לשנת תשי"א, דוד בן-גוריון וזלמן שניאור יחד עם ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח, בטקס חלוקת הפרס פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ביאליק · ראה עוד »

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס יוקרתי שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרס ישראל · ראה עוד »

פרקים של ספר המדינה

פרקים של ספר המדינה הוא אוסף של ארבע סאטירות מאת ש"י עגנון, הנכלל בספר "סמוך ונראה".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרקים של ספר המדינה · ראה עוד »

פרוזה

פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרוזה · ראה עוד »

פרווה

פרווה של כלב צילום של חתול בעל פרווה לבנה. השערות הרכות, הדקות והקצרות של בעלי חיים מסוימים, המשמשות להתגוננות מפני הקור. צולם בפארק הירדן, ינואר 2017. בעל חיים שהיה בסכנת הכחדה בשל ציד בלתי מבוקר לשם פרוותו. אישה במעיל פרווה, בציור של פרנסיזק צמרקו פרווה הוא המונח המתייחס לעורם וכסות השיער של חלק מחברי מחלקת היונקים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרווה · ראה עוד »

פרידריך שילר

יוהאן כריסטוף פרידריך שילר, מאז 1802 פון שילר (10 בנובמבר 1759, מרבאך על נהר נקאר - 9 במאי 1805, ויימאר) היה משורר, מחזאי, פילוסוף והיסטוריון גרמני, הנחשב ביחד עם יוהאן וולפגנג פון גתה לנציגה הבולט ביותר של הקלאסיקה של ויימאר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופרידריך שילר · ראה עוד »

פתחי דברים

פתחי דברים הוא קובץ של שלושה עשר סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1977, הכרך השישי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופתחי דברים · ראה עוד »

פולקלור

פולקלור (בעברית: ידע-עם; מאנגלית: Folk - "עם", Lore - "ידע") הוא מונח שטבע החוקר האנגלי ג'ון תומאס בשנת 1846 לתיאור מכלול האספקטים המילוליים, הרוחניים והחומריים המאפיינים תרבות מסוימת, אשר מועברים בעל פה, בהקראה, על ידי התבוננות, ועל ידי חיקוי (על־אף שעיקרון זה התערער בעידן המודרני עם התפתחות אמצעי התקשורת).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופולקלור · ראה עוד »

פולין: סיפורי אגדות

פולין / סיפורי אגדות הוא מחזור של 16 סיפורים קצרים מאת ש"י עגנון, הנכלל בקובץ סיפוריו "אלו ואלו".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופולין: סיפורי אגדות · ראה עוד »

פישל לחובר

פישל לחובר לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה, פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ופישל לחובר · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וצדיק · ראה עוד »

קנוט האמסון

קנוט האמסון (בנורווגית: Knut Hamsun; 4 באוגוסט 1859 – 19 בפברואר 1952) היה סופר נורווגי, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1920, מגדולי הסופרים האירופים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקנוט האמסון · ראה עוד »

קרקע

קרקע יבשה קרקע רטובה בחוף הים קרקע היא תערובת של מינרלים, חומרים אורגנים, מים, ואוויר המצוייה בשכבה העליונה של קרום כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקרקע · ראה עוד »

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּב; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקרקוב · ראה עוד »

קלינינגרד

קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקלינינגרד · ראה עוד »

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקבלה · ראה עוד »

קונקורדנציה

קונקורדנציה לתלמוד של חיים יהושע קסובסקי בספריית מוזיאון רוקפלר מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה אלפביתית של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקונקורדנציה · ראה עוד »

קורות בתינו

קורות בתינו הוא קובץ של ארבעה סיפורים שנים גדולים ושנים קטנים מאת ש"י עגנון, הספר יצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1979,  הכרך השמיני מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו בידי בתו אמונה ירון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וקורות בתינו · ראה עוד »

ר' בנימין

ר' בנימין בשנות ה-40 ר' בנימין (קרי: רבי בנימין; 23 במאי 1880 – 15 בדצמבר 1957) הוא שמו הספרותי של יהושע רדלר-פלדמן (שעיברת אותו ליהושע התלמי), סופר, עיתונאי ואיש ציבור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ור' בנימין · ראה עוד »

רן יגיל

רן יגיל (נולד ב-26 באוגוסט 1968) הוא משורר, סופר ומבקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורן יגיל · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וראש השנה · ראה עוד »

ראובן מרקין

מרקין באפריל 2016 ראובן מֶרקין (נכתב פעמים רבות כ"ראובן מירקין"; 7 בנובמבר 1934 – 15 במאי 2017) היה בלשן ישראלי, פרופסור לבלשנות עברית באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וראובן מרקין · ראה עוד »

רסלינג

שמאל רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורסלינג · ראה עוד »

רעידת האדמה בארץ ישראל (1927)

ב-11 ביולי 1927 (יא תמוז התרפ"ז) התרחשה רעידת אדמה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורעידת האדמה בארץ ישראל (1927) · ראה עוד »

רחל אליאור

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחל אליאור · ראה עוד »

רחביה

רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 רחביה בתצפית ממגדל העיר לכיוון דרום מערב. הבניין עם חזית הזכוכית בימין התמונה הוא מרכז ז'ראר בכר. רחביה היא שכונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחביה · ראה עוד »

רחוב

חיפאי. אבנים רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצדו ישנם בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחוב · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במישור החוף הדרומי בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורחובות · ראה עוד »

רומן

רומן הוא סוגה ספרותית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורומן · ראה עוד »

רומן פיקרסקי

רומן פִּיקָרֶסְקי הוא סוגה (ז'אנר) ספרותית, אחת הצורות המוקדמות של הרומן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורומן פיקרסקי · ראה עוד »

רוברט מוסיל

רוברט מוּסִיל (Robert Musil, יש להגות מוּזִיל; 6 בנובמבר 1880 - 15 באפריל 1942), סופר אוסטרי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ורוברט מוסיל · ראה עוד »

ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות

ש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות הוא קובץ מכתבים שיצא על ידי הוצאת שוקן בשנת 1991, הקובץ מכיל את חילופי המכתבים בין ש"י עגנון והמו"ל שלו שלמה זלמן שוקן בין השנים תרע"ו – תשי"ט, 1916 — 1959.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וש"י עגנון – ש"ז שוקן: חילופי אגרות · ראה עוד »

ש. שלום

ש. שלום (עומד) יחד עם אשר ברש ונחום סלושץ (מימין), בכנס סופרים עבריים בתל אביב, 1948 ש. שלום (שמו המלא: שלום יוסף שפירא; 19 בדצמבר 1904 – 2 במרץ 1990) היה סופר, משורר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וש. שלום · ראה עוד »

ש. בן-ציון

ש. בן ציון, 1930 ש. בן ציון הוא שם העט שבו נודע שמחה בן ציון אַלתֶר גוטמן (י"ג בכסלו תרל"א, 7 בדצמבר 1870 – כ"ז באייר תרצ"ב, 2 ביוני 1932) היה סופר, עורך ומוציא לאור, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וש. בן-ציון · ראה עוד »

שמואל ביאלובלוצקי

הרב פרופ' שמואל שרגא-פייבל ביאלובלוצקי (כ"ד באייר ה'תרמ"ח, 1888 – כ"ט בטבת ה'תש"ך, 1960) היה מייסד המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, יו"ר הסנאט של האוניברסיטה וחוקר יהדות ליטא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל ביאלובלוצקי · ראה עוד »

שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 פרופ' שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »

שמואל ורסס

שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל ורסס · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן (י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970), מוכר גם בשם המקוצר שַׁ"י עַגְנוֹן, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שם עט

שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי שתחתיו מתפרסמים ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושם עט · ראה עוד »

שם חיבה

שמות החיבה של המדינות המרכיבות את ארצות הברית, 1884 שם חיבה הוא שם שניתן לאדם על ידי בני משפחתו או ידידיו, בנוסף לשמו הרשמי, כדרך להבעת חיבה כלפיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושם חיבה · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו הוא סיפור קצר, בן 39 פרקים, מאת ש"י עגנון, שהתפרסם לראשונה ב"לוח הארץ" לשנת תש"ז ולאחר מכן נכלל בקובץ סיפוריו סמוך ונראה שהופיע בהוצאת שוקן (תשי"א, 1950).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושני תלמידי חכמים שהיו בעירנו · ראה עוד »

שקל חדש

שקל חדש (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪) הוא המטבע הרשמי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושקל חדש · ראה עוד »

שקיעה

שקיעה בנהריה גון השמים בעת השקיעה שקיעה בהר טריגלב, סלובניה שקיעה מפטרס, יוון שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושקיעה · ראה עוד »

שריפה

כבאים נאבקים בשריפה בקנדה שריפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושריפה · ראה עוד »

שלמה זלמן שוקן

ממוזער שלמה זלמן שוקֶן (30 באוקטובר 1877 - 6 באוגוסט 1959), איש עסקים, מו"ל ונדבן יהודי יליד גרמניה, נודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן שהקים ועיתון "הארץ" שרכש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה זלמן שוקן · ראה עוד »

שלמה דב גויטיין

גויטיין, בשנות ה-80 שלמה דב (פְרִיץ) גוֹיטיין (Goitein; ד' בניסן תר"ס, 3 באפריל 1900, בּוּרְגְקוּנְשְטַאדט, פרנקוניה, בוואריה, גרמניה – ט"ו בשבט תשמ"ה, 6 בפברואר 1985, פרינסטון, ניו ג'רזי, ארצות הברית) היה היסטוריון של המזרח התיכון, מגדולי ההיסטוריונים של תולדות היהודים בארצות האסלאם וגדול ההיסטוריונים של הגניזה הקהירית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושלמה דב גויטיין · ראה עוד »

שטעטל

תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). רחוב בעיירה לחווא, 1926 משפחה יהודית בשטעטל. פינסק, 1903. חדר", בשנותיה האחרונות של העיירה היהודית. נובוגרוידק (כיום בלארוס), 1930. שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושטעטל · ראה עוד »

שבץ מוחי

צילום טומוגרפיה ממוחשבת (CT) בה נראים סימני איסכמיה בהמיספרה הימנית של המוח (כתם כהה בצד שמאל) שבץ (באנגלית: Stroke או Cerebro Vascular Accident ובקיצור CVA) הוא אירוע חירום רפואי ויכול להביא לפגיעה עצבית קבועה, לסיבוכים ולמוות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושבץ מוחי · ראה עוד »

שבועת אמונים (נובלה)

שבועת אמונים היא נובלה מאת שמואל יוסף עגנון, שפורסמה לראשונה כספרון בשנת 1943.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושבועת אמונים (נובלה) · ראה עוד »

שבועות

חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושבועות · ראה עוד »

שוודיה

בניין הפרלמנט השוודי - הריקסדאג (Riksdag) שבסטוקהולם בלטי בצפון-מזרח שוודיה ממלכת שוודיה בשוודית: Konungariket Sverige – "קוניניאריקט סווריה" או בקיצור סווריה) היא מדינה בסקנדינביה אשר בצפון אירופה, הגדולה מבין המדינות הנורדיות והשישית בגודל שטחה באירופה. היא גובלת בנורווגיה ממערב, בפינלנד מצפון-מזרח ובים הבלטי ובמפרץ הבוטני ממזרח. בדרום-מערב מפריד מצר קטגט את המדינה מדנמרק. בשל צפיפות האוכלוסין הנמוכה במדינה, נשמרו הנופים המייחדים את שוודיה ובהם היערות והשממות ההרריות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושוודיה · ראה עוד »

שיעור פרטי

שיעור פרטי הוא שיטת הוראה שבה המורה מלמד תלמיד יחיד, ולעיתים קבוצה קטנה מאוד של תלמידים, כך שביכולתו להעניק תשומת לב רבה לתלמיד ולצרכיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושיעור פרטי · ראה עוד »

שירה

אירוע הקראת שירה בארצות-הברית, 2009 שִׁירָה היא צורה של אמנות כתיבת יצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושירה · ראה עוד »

שירה (ספר)

עטיפת "שירה", מהדורה שלישית שירה הוא שמו של רומן בלתי גמור שכתב הסופר הישראלי שמואל יוסף עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושירה (ספר) · ראה עוד »

שירה אפית

שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה פולקלוריסטית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ושירה אפית · ראה עוד »

תמול שלשום

בית הקפה תמול שלשום בירושלים, הנקרא על שם הספר תמול שלשום הוא רומן שכתב ש"י עגנון ופורסם בשנת 1945.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותמול שלשום · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תרגום

תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותרגום · ראה עוד »

תשעה באב

שולחן לחם הפנים חורבן בית המקדש בציורו של פרנצסקו האייז, (ונציה 1867) כותל המערבי בליל תשעה באב (2008) תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן, אשר מקורו בדברי הנביאים ונקבע במשנה לציון חורבן בתי המקדש - חורבן בית ראשון בשנת ג'של"ח (422 לפנה"ס) לפי המסורת היהודית בידי צבאו של נבוכדנצר השני מלך בבל, וחורבן בית שני בשנת 70 לספירה בידי הצבא הרומי ובראשו המצביא טיטוס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותשעה באב · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

ת"ת באוויר הפתוח בסמרקנד, בערך 1910. תלמוד תורה (ביהדות ארצות האסלאם כונה "כותאב". אצל יהודי תימן "מדרש" או "כניס". בקרב יהודי הבלקן "מלדארי" וביהדות אשכנז מכונה לפעמים "חדר"), הוא כינוי למוסד החינוך היסודי היהודי-מסורתי לילדים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמיד חכם

ביהדות תלמיד חכם הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלמיד חכם · ראה עוד »

תלפיות

תַּלְפִּיּוֹת היא שכונה ירושלמית ותיקה, השוכנת בגבולה הדרום-מזרחי של העיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותלפיות · ראה עוד »

תהלה (נובלה)

כריכת הספר בהוצאת שוקן תהִלה היא נובלה שנכתבה בידי שמואל יוסף עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותהלה (נובלה) · ראה עוד »

תומאס מאן

פאול תומאס מאן (בגרמנית: Paul Thomas Mann; 6 ביוני 1875, ליבק, גרמניה – 12 באוגוסט 1955, ציריך, שווייץ) היה סופר, מסאי ומחזאי גרמני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותומאס מאן · ראה עוד »

תום זיידמן-פרויד

איור לספר "מסע הדג" מאת זיידמן-פרויד סמל הוצאת "אופיר" על מהדורת "מסע הדג" מתרפ"ה תום זיידמן-פרויד (בגרמנית: Tom Seidmann-Freud; 17 בנובמבר 1892 - 7 בפברואר 1930) הייתה ציירת, סופרת ומאיירת ספרי ילדים יהודייה גרמנייה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותום זיידמן-פרויד · ראה עוד »

תכריך של סיפורים

תכריך של סיפורים הוא קובץ של סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1984, הכרך העשירי מתוך ספרי ש"י עגנון שיצאו לאחר מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ותכריך של סיפורים · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא יום שמחה מסורתי, הנובע ממנהגים ואירועים היסטוריים שונים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ול"ג בעומר · ראה עוד »

לפנים מן החומה

לפנים מן החומה הוא קובץ של ארבעה סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1976, כחמש שנים לאחר פטירתו של עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולפנים מן החומה · ראה עוד »

לקסיקון הספרות העברית החדשה

סמליל הלקסיקון לקסיקון הספרות העברית החדשה הוא לקסיקון ביו-ביבליוגרפי מקוון הכולל ביוגרפיות וביבליוגרפיות של סופרים ישראלים ועבריים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולקסיקון הספרות העברית החדשה · ראה עוד »

לשון חז"ל

לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) הוא כינוי לניב של השפה העברית שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולשון חז"ל · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוּב (באוקראינית: Львів; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג, לימבעריק, לעבוב) היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולבוב · ראה עוד »

לייפציג

בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (גרמנית: Leipzig,, הגייה בשפת המקור: לָייפּציךְ; סורבית: Lipsk) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ולייפציג · ראה עוד »

טלביה

מלון ענבל במתחם "עומריה" בטלביה טַלְבִּיֶה היא שכונה בלב ירושלים, בשולי מרכז העיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטלביה · ראה עוד »

טלוויזיה

מקלט טלוויזיה ישן מכשיר טלוויזיה המוצג במוזיאון לתקשורת, בית הספר סמי עופר לתקשורת, הבינתחומי הרצליה טלוויזיה היא טכנולוגיה לשידור וקליטה של תמונות וצלילים, המבוססת על משדר טלוויזיה המשדר אותות רדיו (RF) הנושאים מידע חזותי וקולי, ועל מקלט טלוויזיה הקולט את האותות, מפענחם ומציגם בפני הצופה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטלוויזיה · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִייַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטבריה · ראה עוד »

טיטוס

טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 - 13 בספטמבר 81), קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וטיטוס · ראה עוד »

זקן

'''עבדקן''' - אדם בעל זקן עב וארוך ("דקן" בארמית פירושו זקן). דיוקן עצמי של הצלם ג'וזיה ג'ונסון הוז. גבר מוסלמי מזוקן זקן הוא שם כולל לשיער הצומח בסנטר ובלחיים אצל גברים, החל מגיל ההתבגרות המאוחר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזקן · ראה עוד »

זלמן ארן

זלמן (זיאמה) ארן (לשעבר אהרונוביץ') (1 במרץ 1899, י"ח באדר תרנ"ט, יוזובקה, פלך יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית - 6 בספטמבר 1970, ה' באלול תש"ל) היה מנהיג ציוני סוציאל-דמוקרטי, פוליטיקאי ומחנך ישראלי יליד אוקראינה, חבר הכנסת מטעם מפא"י.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזלמן ארן · ראה עוד »

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (תרמ"ח, 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזלמן שניאור · ראה עוד »

זלמן שזר

זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים) היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזלמן שזר · ראה עוד »

זכויות יוצרים

הסמל המציין כי יצירה מסוימת 'מוגנת' (כביכול) בהגנת "זכויות יוצרים" זכות יוצרים (באנגלית: Copyright) היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזכויות יוצרים · ראה עוד »

זיגמונד פרויד

חתימתו של זיגמונד פרויד זיגמוּנד פרויד (בגרמנית: Sigmund Freud), נולד בשם זיגיסמונד שלמה פרויד, Sigismund Schlomo Freud; (6 במאי 1856, מוראביה – 23 בספטמבר 1939, לונדון) היה פסיכולוג ונוירולוג אוסטרי-יהודי, אבי הפסיכואנליזה, אחד ההוגים החשובים ביותר בתחום תורת האישיות ומהמדענים ואנשי הרוח הבולטים והמשפיעים ביותר במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזיגמונד פרויד · ראה עוד »

זיוה שמיר

פרופ' שמיר בדצמבר 2016 זיוה שמיר (נולדה ב-20 בספטמבר 1946) היא פרופסור אמריטה לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וזיוה שמיר · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחז"ל · ראה עוד »

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחינוך · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים באר

נשיא המדינה ראובן ריבלין ומוטי שוורץ, מנכ"ל משכנות שאננים חיים באר (רכלבסקי; נולד ב־9 בפברואר 1945) הוא סופר ומשורר ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וחיים באר · ראה עוד »

בן-ציון דינור

בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובן-ציון דינור · ראה עוד »

בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש

בארה של מרים או קטעים מחיי אנוש הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, אחד מסיפוריו המוקדמים, שפורסם בשנת 1909 בעיתון "הפועל הצעיר".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובארה של מרים או קטעים מחיי אנוש · ראה עוד »

באד בריקנאו

Große Kursaal בשנת 2010 באד בריקנאו (בגרמנית: Bad Brückenau) היא עיר מרחצאות במחוז באד קיסינגן שבצפון בוואריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובאד בריקנאו · ראה עוד »

באד הומבורג

באד הוֹמבוּרג פור דר הוהא (בגרמנית: Bad Homburg vor der Höhe) היא העיר הראשית בנפת הוכטאונוס (Hochtaunuskreis) במדינת הסן שבגרמניה, על המדרון הדרומי של רכס הרי הטאונוס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובאד הומבורג · ראה עוד »

ברל כצנלסון

ברל (בארי) כצנלסון (25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברל כצנלסון · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברלין · ראה עוד »

ברוך קורצווייל

ברוך קורצוויילתמונה להחלפה ברוך (בנדיקט) קוּרצוַוייל (22 ביולי 1907, י"א באב תרס"ז – 1 באוגוסט 1972, כ"א באב תשל"ב) היה פרופסור באוניברסיטת בר-אילן חוקר ספרות ושירה ישראלי, שנודע במיוחד במחקריו על כתבי ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברוך קורצווייל · ראה עוד »

ברוך שפינוזה

ברוך (בנדיקטוס ולעיתים בנטו) שְׂפִּינוֹזָה, (Benedict de Spinoza או Bento de Spinoza, נהגה: "ספינוזה"; 24 בנובמבר 1632 – 21 בפברואר 1677) היה פילוסוף יהודי-הולנדי, בן למשפחת אנוסים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברוך שפינוזה · ראה עוד »

ברית שלום

ברית שלום הייתה תנועה יהודית שהוקמה בשנת 1925 על ידי קבוצת אינטלקטואלים יהודיים, ודגלה בהקמת אוטונומיה דו-לאומית שבה יהנו הערבים והיהודים משוויון זכויות מלא תחת המנדט הבריטי, במטרה להביא להקמת מדינה דו-לאומית עצמאית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וברית שלום · ראה עוד »

בתוך עירי

בתוך עירי הוא סיפור קצר שנכתב בידי שמואל יוסף עגנון כפתיח ל"ספר בוטשאטש - מצבת זיכרון לקהילה קדושה", לבקשת עורך הספר, ישראל כהן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובתוך עירי · ראה עוד »

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת (לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובלשנות · ראה עוד »

בלבב ימים

"בִּלְבַב יַמִּים" הוא סיפור מאת ש"י עגנון המתאר את מסעה של קבוצת חסידים מגליציה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובלבב ימים · ראה עוד »

בחנותו של מר לובלין

בחנותו של מר לובלין הוא רומן פרי עטו של שמואל יוסף עגנון המספר את סיפורו בגוף ראשון במהלך שהותו בגרמניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובחנותו של מר לובלין · ראה עוד »

בדמי ימיה

בִּדְמִי ימיה היא נובלה עברית מאת ש"י עגנון, הפותחת את הקובץ "על כפות המנעול", בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובדמי ימיה · ראה עוד »

בוצ'אץ'

בוּצ'אץ' או בוטשאטש (באוקראינית וברוסית: Бучач; בפולנית: Buczacz; ביידיש: בעטשאָטש) היא עיירה במחוז טרנופול שבאוקראינה, בחבל ההיסטורי גליציה המזרחית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובוצ'אץ' · ראה עוד »

בול דואר

מדען הטילים רוברט גודארד על בול שמונה סנט של ארצות הברית בול דואר, או בקצרה בול, מודבק על מכתב על מנת להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובול דואר · ראה עוד »

בין שתי ערים (עגנון)

בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובין שתי ערים (עגנון) · ראה עוד »

בית עגנון

בית ש"י עגנון ב-1933 בית עגנון הוא הבית שבו התגורר הסופר ש"י עגנון, בשכונת תלפיות בירושלים, ברחוב קלוזנר 16.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית עגנון · ראה עוד »

בית בודנברוק

בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק – שקיעתה של משפחה (מגרמנית: Buddenbrooks. Verfall einer Familie) הוא רומן רחב־יריעה מאת הסופר הגרמני תומאס מאן, אשר מגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק – משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית בודנברוק · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית המקדש · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בהר הזיתים

מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »

בית החולים היהודי בברלין

בית החולים היהודי בברלין, 2007. בית החולים היהודי בברלין (בגרמנית Jüdische Krankenhaus Berlin או JKB) הוא בית חולים אוניברסיטאי גדול ובעל פרסום עולמי, הממוקם בברלין בירת גרמניה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ובית החולים היהודי בברלין · ראה עוד »

ביירנסטרנה ביירנסון

בְּיֶרְנְסְטְיֶרְנֶה מרטינוס בְּיֶרְנְסוֹן (בנורווגית: Bjørnstjerne Martinus Bjørnson; 8 בדצמבר 1832 – 26 באפריל 1910) היה משורר, מחזאי וסופר נורווגי, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1903.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וביירנסטרנה ביירנסון · ראה עוד »

ג'יימס ג'ויס

ג'יימס אוגוסטין אלויסיוס ג'ויס (באנגלית: James Augustine Aloysius Joyce; 2 בפברואר 1882, דבלין – 13 בינואר 1941, ציריך) היה סופר ומשורר אירי, מגדולי וחשובי הסופרים במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וג'יימס ג'ויס · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרמניה · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בעברית, בהשפעת המבטא האשכנזי: שׁוֹלֶם במקום שלום; י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרשם שלום · ראה עוד »

גרשון שקד

גרשון שקדתמונה להחלפה גרשון שקד (8 ביולי 1929 – 28 בדצמבר 2006) היה חוקר ספרות עברית, בין הבולטים במבקרי הסיפורת העברית וחוקריה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרשון שקד · ראה עוד »

גרשום שוקן

גרשום גוסטב שוקן (29 בספטמבר 1912 – 20 בדצמבר 1990) היה העורך הראשי והמוציא לאור של עיתון "הארץ" במשך שנים רבות, וזוהה עם גישתו ואופיו של היומון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגרשום שוקן · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 על ידי מי נחשבת לבירה?) – העיר העתיקה גליציה (באוקראינית: Галичина; בפולנית: Galicja; בגרמנית: Galizien; ביידיש: גאליציע; ברוסית: Галисия) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה מצפון להרי הקרפטים הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגליציה · ראה עוד »

גבריאל מוקד

גבריאל מוקד, 1984 גבריאל מוקד (מוּנְבֶז) (נולד ב-1934) הוא מבקר, סופר, עורך כתב העת "עכשיו" משנת 1957, פרופסור מן המניין באוניברסיטאות בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגבריאל מוקד · ראה עוד »

גדעון עפרת

גדעון עפרת, 2013, דיוקן מאת הצלמת עליזה אורבך (אשתו של עפרת) גדעון עפרת, ציור מאת פנינה אלטשולר גדעון עפרת (נולד ב-1945) הוא מבקר אמנות ישראלי, מומחה בתולדות האמנות ובפרט בתולדות האמנות הישראלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגדעון עפרת · ראה עוד »

גדרה

עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ - מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה גְּדֵרָה היא מושבה המתפקדת כמועצה מקומית באזור השפלה הדרומית במחוז המרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגדרה · ראה עוד »

גדליה נגאל

גדליה נִגְאַל (Nigal; 30 באפריל 1927 – מאי 2010) היה חוקר חסידות שהתמחה במיוחד בחקר הסיפור החסידי, פרופסור באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וגדליה נגאל · ראה עוד »

דן לאור

דן לאור (נולד ב-1944) הוא חוקר ספרות עברית ישראלי, פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב, ומופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו על שם יעקב ושושנה שרייבר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודן לאור · ראה עוד »

דער יודישע וועקער

שער "דער יודישע וועקער" דער יודישע וועקער (נהגה: "דֵר יוּדִישֶׁה וֶקֶר"; יידיש: "המעורר היהודי"; בתעתיק לגרמנית, שהופיע מתחת לכותרתו היידית: Der jüdische Wecker) היה שבועון ביידיש אשר יצא לאור בסטניסלבוב (לימים איוונו-פרנקיבסק) ובבוצ'אץ' שבגליציה בין השנים 1905–1907.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודער יודישע וועקער · ראה עוד »

דב סדן

פרופ' דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודב סדן · ראה עוד »

דב לנדאו

דב לנדאו (1 באפריל 1930; ג' ניסן תר"ץ - ז' טבת תשע"ד; 10 בדצמבר 2013) היה פרופסור לספרות עברית ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן, חוקר תרבות ואיש חינוך והוראה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודב לנדאו · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דבורה בארון

דבורה בארון דבורה בארון-אהרונוביץ (27 בנובמבר 1887, אוזדה, פלך מינסק, בלארוס – 20 באוגוסט 1956, י"ג באלול תשט"ז, תל אביב), סופרת, עורכת ומתרגמת עברייה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודבורה בארון · ראה עוד »

דוקטור לשם כבוד

תעודת דוקטור לשם כבוד שהעניקה האוניברסיטה העברית בירושלים לד"ר חיים ויצמן University of Piraeus, ינואר 2018 דוקטור לשם כבוד (בלטינית:.Dr. h. c) הוא תואר כבוד שמעניק מוסד אקדמי, לרוב אוניברסיטה, כדי לכבד אישים שהוא חפץ ביקרם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוקטור לשם כבוד · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד · ראה עוד »

דוד פרישמן

דוד פרישמן וחיים נחמן ביאליק. ציור של לאוניד פסטרנק, ברלין 1920 דוד פרישמן (1859, זגייז', פולין – 4 באוגוסט 1922, ברלין) היה משורר, עורך, מתרגם, סופר, פיליטוניסט, מבקר אמנות ועיתונאי עברי, מחלוצי הספרות העברית המודרנית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד פרישמן · ראה עוד »

דוד צבי מילר

דוד צבי מילר דוד צבי (היינריך) מילר (David Heinrich Müller; 6 ביולי 1846 – 21 בדצמבר 1912), היה פרופסור מן המניין לאפיגראפיה שמית באוניברסיטת וינה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד צבי מילר · ראה עוד »

דוד שמעוני

דוד שמעוני (שמעונוביץ'; 25 באוגוסט 1891 – 10 בדצמבר 1956) היה משורר, סופר ומתרגם עברי, מראשוני המשוררים הידועים ביישוב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודוד שמעוני · ראה עוד »

די ולט (שבועון ציוני)

הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 "די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודי ולט (שבועון ציוני) · ראה עוד »

דיוקן

'''דיוקן עצמי''' של וינסנט ואן גוך דיוקן מפיום רומאי-מצרי של נער צעיר דיוקן או פורטרט הוא ציור, צילום או כל ייצוג אמנותי אחר של אדם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ודיוקן · ראה עוד »

ה'תרמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרמ"ז · ראה עוד »

ה'תרמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרמ"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרס"ח · ראה עוד »

ה'תרס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרס"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תרפ"ו · ראה עוד »

ה'תש"ל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תש"ל · ראה עוד »

ה'תש"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תש"ט · ראה עוד »

ה'תש"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תש"ז · ראה עוד »

ה'תש"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תש"ב · ראה עוד »

ה'תשכ"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תשכ"ב · ראה עוד »

ה'תשי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וה'תשי"ד · ראה עוד »

המאה ה-16

המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמאה ה-16 · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמאה ה-20 · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המצפה

המצפה היה שבועון עברי שיצא לאור בקראקוב שבפולין בין השנים 1904-1914, 1917–1921 בעריכת שמעון מנחם לאזר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמצפה · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

אנשי כנופיות ערבים בתקופת המרד הערבי הגדול (1936) המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בעברית: מרד פלסטין הגדול) היה מרד מאורגן שפרץ בארץ ישראל בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד

המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד הוא בית חולים גריאטרי של שירותי בריאות כללית השוכן בגדרה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד · ראה עוד »

המשפט

המשפט (Der Process) הוא רומן שחיבר פרנץ קפקא בין השנים 1914–1915.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמשפט · ראה עוד »

המשרד הארצישראלי

המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »

המלבוש

המלבוש הוא סיפור קצר בן שלושה פרקים מאת הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והמלבוש · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הארץ

העמוד הראשי של 'הארץ' בעברית ובאנגלית הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והארץ · ראה עוד »

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »

האש והעצים

האש והעצים הוא קובץ הסיפורים השמיני מאת ש"י עגנון שיצא לאור בשנת 1962 בהוצאת שוקן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאש והעצים · ראה עוד »

האדונית והרוכל

האדונית והרוכל הוא סיפור קצר עברי מאת ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאדונית והרוכל · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה האוסטרו-הונגרית

אוסטרו-הונגריה הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (או בשמה הרשמי - הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), היא אימפריה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »

הנדח

"הַנִּדָּח" הוא סיפור מאת ש"י עגנון, המתרחש על רקע המאבק בין המתנגדים לחסידים בגליציה של תחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והנדח · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסימן

הסימן הוא סיפור קצר, בן מ"ב פרקים קצרים, מאת ש"י עגנון, קינה על עיר הולדתו, בוצ'אץ', שקהילתה היהודית חרבה בשואה בזמן הכיבוש הנאצי של העיר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והסימן · ראה עוד »

העת החדשה

העת החדשה (או העידן המודרני), היא התקופה השלישית והנוכחית בתיקוף ההיסטוריה, על פי המקובל בהיסטוריוגרפיה המערבית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעת החדשה · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העלייה השנייה

העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית, משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, כאשר נקטע על ידי מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעלייה השנייה · ראה עוד »

העומר (כתב עת)

שער "העומר", תרס"ז (1907) הָעֹמֶר: קבץ ספרותי-מדעי, מוצא בארץ ישראל, היה כתב עת שיצא בעריכתו של ש. בן ציון בארץ ישראל בשני כרכים בלבד, בשנים תרס"ז-תרס"ט (1907–1909).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והעומר (כתב עת) · ראה עוד »

הפועל הצעיר (עיתון)

עמוד השער של "הפועל הצעיר", 12 במרץ 1968 הפועל הצעיר היה עיתון שנוסד על ידי מפלגת הפועל הצעיר בשנת 1907.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והפועל הצעיר (עיתון) · ראה עוד »

הצפירה

כ"ז באדר א' תרכ"ב "הצפירה" היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והצפירה · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

ממוזער הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

הרמן ברוך

הרמן ברוך על גבי כריכת ספר ביוגרפיה אודותיו הרמן בּרְוֹך (Hermann Broch; 1886–1951) הוא סופר אוסטרי-יהודי, הנחשב לאחד מגדולי המודרניזם ספרותי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והרמן ברוך · ראה עוד »

הרופא וגרושתו

הרופא וגרושתו הוא סיפור קצר עברי בן 11 פרקים מאת ש"י עגנון, העוסק באהבתם של רופא ואחות יהודים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והרופא וגרושתו · ראה עוד »

השגעון הגדול

השגעון הגדול הוא ספרו של אביגדור המאירי המתאר את חוויותיו כלוחם במלחמת העולם הראשונה, כקצין זוטר בצבא האימפריה האוסטרו-הונגרית שלחם בחזית המזרחית כנגד צבאות האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והשגעון הגדול · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אתניות, שבוצעו החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה עד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והשואה · ראה עוד »

השילוח (כתב עת)

הַשִּׁלֹחַ: מכתב-עתי חודשי לספרות, למדע ולעניני החיים היה ירחון עברי שנוסד על ידי אחד העם בשנת 1896 באודסה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והשילוח (כתב עת) · ראה עוד »

התנועה למען ארץ ישראל השלמה

כרזת יום העצמאות אלטרנטיבית ליום העצמאות תשכ"ט שיצרה התנועה. עיצוב: עלי גרוס התנועה למען ארץ ישראל השלמה היא תנועה של אישי ציבור ואנשי רוח מימין ומשמאל שקמה ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, ודגלה באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והתנועה למען ארץ ישראל השלמה · ראה עוד »

התקופה

שער ספר ראשון, טבת–אדר תרע"ח, 1918 שער גיליון ט', תשרי–כסלו תרפ"א, 1920 התקופה היה רבעון ספרותי עברי אשר ראה אור במוסקבה, ורשה, ברלין, ניו יורק ותל אביב משנת תרע"ח-1918 עד שנת תש"י-1950, בהוצאת שטיבל שבבעלות אברהם יוסף שטיבל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והתקופה · ראה עוד »

הלל ברזל

הלל ברזל, 2010 הלל ברזל (נולד ב-9 במאי 1925) הוא חוקר ספרות ישראלי, כיהן כפרופסור לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלל ברזל · ראה עוד »

הלל ויס

פרופ' הלל ויס מדליק נר במנורת המקדש לצורכי תרגול בחנוכה תשע"ז בתרגול הדלקת המנורה וחנוכת המזבח של מכון המקדש הלל ויס (נולד בח' בניסן ה'תש"ה, 22 במרץ 1945) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות עם ישראל, ראש החוג להוראת הספרות במכללת אורות ישראל ופעיל פוליטי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלל ויס · ראה עוד »

הלוויה ממלכתית

הלווית חללי מלחמת העצמאות, 17 בנובמבר 1949 קברו של ראש הממשלה יצחק רבין, כחודש לאחר ההלוויה מסע ההלוויה של פרנקלין דלאנו רוזוולט הלווית המלכה האם הלוויה ממלכתית היא טקס הלוויה ציבורי, הנועד לכבד ראש מדינה או דמות ציבורית חשובה אחרת.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והלוויה ממלכתית · ראה עוד »

הגלגול

"הגלגול" (בגרמנית: Die Verwandlung, בשפות לטיניות: Metamorphosis, "מטאמורפוזה") היא נובלה מאת הסופר היהודי-צ'כי פרנץ קפקא.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והגלגול · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והגירה · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

בית מנחם ועליזה בגין (בתכנון דוד נופר) המשמש את הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רשות המחקר והפקולטה למדעי הרוח הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת אוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

הוצאת ראובן מס

הוצאת ראובן מס היא הוצאת ספרים עברית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת ראובן מס · ראה עוד »

הוצאת שטיבל

סמל ההוצאה סמל ההוצאה באמריקה בסוף שנות השלושים הוצאת א. י. שטיבֶּל הייתה הוצאת ספרים עברית שנוסדה במוסקבה בשנת 1917 על ידי הסוחר והנדבן היהודי-פולני אברהם יוסף שטיבל (אי"ש; 1885–1946).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת שטיבל · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הסמליל של הוצאת שוקן הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים אשר הוקמה בברלין בירת גרמניה על ידי איש העסקים היהודי-גרמני שלמה זלמן שוקן ב-1931.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת שוקן · ראה עוד »

הוצאת בריל

סמל ההוצאה הוצאת בריל Brill Publishers נוסדה ב-1683 בליידן, הולנד, בריל (נודעה כ-E. J. Brill, Koninklijke Brill, Brill Academic Publishers) היא הוצאה לאור אקדמית בינלאומית המונפקת בבורסת Euronext שבאמסטרדם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת בריל · ראה עוד »

הוצאת הקיבוץ המאוחד

הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »

הוצאת כרמל

הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת בירושלים וחברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאת כרמל · ראה עוד »

הוצאה לאור

הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור קצר, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והוצאה לאור · ראה עוד »

הכנסת כלה (ספר)

הכנסת כלה הוא רומן מאת ש"י עגנון, המתאר את מסעו של ר' יודיל חסיד העוזב את ביתו במטרה לאסוף כסף כדי למצוא שידוך לבנותיו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והכנסת כלה (ספר) · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשברקע דיוקנו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות המודרנית מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הימנעות מגיוס

הימנעות מגיוס היא מכלול הדרכים שבהן אפשר להימנע מגיוס חובה לצבא, במדינות או בזמנים בהם הגיוס הוא חובה, כגון ארצות הברית בזמן מלחמת וייטנאם או ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והימנעות מגיוס · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון והיסטוריה · ראה עוד »

ועד הלשון העברית

ועד הלשון העברית הראשון, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וועד הלשון העברית · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (פולנית: Warszawa - וארְשַאווה - IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וורשה · ראה עוד »

והיה העקוב למישור

דף הפתיחה של המהדורה הראשונה של "והיה העקוב למישור" והיה העקוב למישור היא נובלה שכתב ש"י עגנון במהלך שהותו הראשונה בארץ ישראל, תוך ארבעה ימים, לדבריו.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ווהיה העקוב למישור · ראה עוד »

ויסבאדן

ויסבאדן (גרמנית) היא עיר בדרום מערב גרמניה, המשמשת כבירת מדינת הסן.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וויסבאדן · ראה עוד »

ויליאם שייקספיר

ויליאם שייקספיר (באנגלית: William Shakespeare; נטבל ב־26 באפריל 1564 – 23 באפריל גרגוריאני: 3 במאי 1616) היה מחזאי ומשורר אנגלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וויליאם שייקספיר · ראה עוד »

כתר ספרים

סמליל "כתב ספרים" כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתר ספרים · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת (באנגלית: מגזין) הוא תקופון היוצא בתדירות הנמוכה מאחת לחודש, ולפחות אחת לשנה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתב עת · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס (המונח בלשון מקצועית הוא הולוגרף או אוטוגרף).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

כתב יד (כתב)

כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד על לוח. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכתב יד (כתב) · ראה עוד »

כל כתבי

כל כתבי היא סדרת ספרים המקבצת את כל כתביו (או עיקר כתביו) של סופר או משורר מסוים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכל כתבי · ראה עוד »

כיפה (יהדות)

כיפות סרוגות תלמידי ישיבה חרדים עם כיפות שחורות כיפה היא פיסת בד או סריג, לרוב דקה ועגולה, שחובשים על ראשם יהודים כסימן ליראת שמים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וכיפה (יהדות) · ראה עוד »

י"א באדר

פסל "האריה השואג" של האומן אברהם מלניקוב בבית הקברות של כפר גלעדי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וי"א באדר · ראה עוד »

י"ח באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ח אב היא פרשת עקב.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וי"ח באב · ראה עוד »

ימים נוראים

חפצי קודש לימים הנוראים, במוזיאון היהודי שליד בית הכנסת הגדול של בודפשט המושג יָמִים נוֹרָאִים מופיע במקורות שונים, החל מספרות ימי הביניים, בשלוש משמעויות קרובות, העוסקות כולן בימים הסמוכים לראש השנה בלוח העברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וימים נוראים · ראה עוד »

ימים נוראים (עגנון)

ימים נוראים היא אנתולוגיה שליקט וערך הסופר ש"י עגנון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וימים נוראים (עגנון) · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויפו · ראה עוד »

יצחק וולקני-אלעזרי

'''יצחק וולקני''' (מימין, בצדודית, אוחז מגבעת) והנציב העליון, סר ארתור ווקופ, 1935 טקס הקדשה של המעבדה לחקר הקרקע בתחנת הניסיונות החקלאית ברחובות. משמאל לימין:ארתור רופין, יצחק מגזיניק, '''יצחק וולקני''', ארתור ווקופ, חיים ויצמן, קופרמן יצחק וילקנסקי, ראשון מימין, בביקור בסוריה בשנת 1943 יצחק-אביגדור אלעזרי-וולקני (וילקַנְסקי) (28 בינואר 1880 – 24 במאי 1955), שנודע גם בשמות העט א. ציוני ו-בן אבויה, היה סופר, אגרונום ובוטנאי, איש העלייה השנייה, חלוץ המחקר החקלאי בארץ ישראל ומהוגי רעיון מושב העובדים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויצחק וולקני-אלעזרי · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וירושלים · ראה עוד »

ישעיהו ליבוביץ

ישעיהו ליבוביץ (נהגה: לֶיְבּוֹבִיץ'; 29 בינואר 1903, ריגה – 18 באוגוסט 1994, ירושלים) היה מדען והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישעיהו ליבוביץ · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראל · ראה עוד »

ישראל כהן

ישראל כהן ריינס 54 בתל אביב ישראל כהן (קאהן) (10 ביוני 1905 – 25 בפברואר 1986) היה סופר, מסאי, מבקר ספרות, מתרגם ועורך ישראלי יליד מזרח גליציה; חבר ועד הלשון העברית ויו"ר אגודת הסופרים.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראל כהן · ראה עוד »

ישראלים

ישרְאלים הם אזרחי מדינת ישראל, תושָבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון וישראלים · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות

מתפללים. את קירות בית הכנסת מעטרים סמלים של שבטי ישראל, ומעל ארון הקודש ניצבים עשרת הדיברות. כיפה, מזוזה, ישראל, ארבעת המינים, תפילין, שופר. במרכז המגן דוד: בית המקדש. היהדות היא לאום, דת ותרבות שהתפתחו באלף השני לפני הספירה אצל קבוצה אתנית שהתבססה בלבנט, באזור המכונה על שמה ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהדות · ראה עוד »

יהדות גליציה

מוזיקאים ונגנים יהודים ברוהטין, 1912 מצבות בבית העלמין היהודי בבוצ'אץ', (צולם ב-2005) בניין בית הכנסת בלסקו (ביידיש: לינסק) בחלק הפולני של גליציה יהדות גליציה הייתה קבוצה גדולה ומפותחת של קהילות יהודיות מבין קהילות יהודי מזרח אירופה, אשר שכנה באזור גליציה.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהדות גליציה · ראה עוד »

יהודה הלוי

בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; 1075–1141 בקירוב) היה משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודיים בימי הביניים ובכלל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודה הלוי · ראה עוד »

יהודה ויזן

יהודה ויזן (נולד ב-28 ביולי 1985) הוא משורר, מתרגם, מבקר שירה ישראלי ועורכו של כתב העת "דחק".

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודה ויזן · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויהודים · ראה עוד »

יום הולדת

ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה של אותו אדם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויום הולדת · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויום הכיפורים · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר בזקנותו יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874 ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958 י"ג בחשוון תשי"ט), היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף שה-לבן

שה-לבן, 1969 יוסף שה-לבן (כ"ח בכסלו תרס"ז 15 בדצמבר 1906 – 1982) היה חוקר ומבקר ספרות, מורה לספרות ומחנך.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף שה-לבן · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881, נוביה מליני, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית (כיום מחוז צ'רניהיב באוקראינה) – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, יפו), מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף דלה ריינה

רבי יוסף דלה-ריינה היה מקובל בן המאה ה-15 שחי בספרד או בצפון אפריקה, ועסק בקבלה מעשית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוסף דלה ריינה · ראה עוד »

יודישער פערלאג

א"מ ליליין יודישער פערלאג ("יִידִישֶר פֶרלָאג", מגרמנית: Jüdischer Verlag, "ההוצאה היהודית") היא הוצאת ספרים יהודית שנוסדה בברלין בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויודישער פערלאג · ראה עוד »

יוהאן וולפגנג פון גתה

אנדרטה לזכרו של גתה בפרנקפורט יוהאן וולפגנג פון גֶתה (גרמנית: Johann Wolfgang von Goethe,, 28 באוגוסט 1749 - 22 במרץ 1832), ממייצגי התרבות הגדולים של ההיסטוריה העולמית, היה סופר, משורר, מחזאי, הוגה דעות, הומניסט, פוליטיקאי, בונה חופשי ומדען גרמני, הנחשב למייצגה הבולט ביותר של הקלאסיקה של ויימאר ולאחד מסמלי המופת של תרבות גרמניה, של תרבות המערב בכלל ושל ספרות העולם.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויוהאן וולפגנג פון גתה · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ויידיש · ראה עוד »

11 ביולי

11 ביולי הוא היום ה-192 בשנה (193 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו11 ביולי · ראה עוד »

12 במאי

12 במאי הוא היום ה-132 בשנה (133 בשנה מעוברת), בשבוע ה-19 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו12 במאי · ראה עוד »

14 בנובמבר

14 בנובמבר הוא היום ה־318 בשנה בלוח הגרגוריאני (319 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו14 בנובמבר · ראה עוד »

17 בפברואר

17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו17 בפברואר · ראה עוד »

17 ביולי

17 ביולי הוא היום ה-198 בשנה, (199 בשנה מעוברת) בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו17 ביולי · ראה עוד »

18 במאי

18 במאי הוא היום ה־138 בשנה (139 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו18 במאי · ראה עוד »

18 באוקטובר

18 באוקטובר הוא היום ה-291 בשנה (292 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו18 באוקטובר · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1887 · ראה עוד »

1888

נוסדת הפוטבול ליג האנגלית.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1888 · ראה עוד »

1903

הטיסה הראשונה של האחים רייט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1903 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1905 · ראה עוד »

1906

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1906 · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1908 · ראה עוד »

1909

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1909 · ראה עוד »

1910

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1910 · ראה עוד »

1911

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1911 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1912 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1915 · ראה עוד »

1916

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1916 · ראה עוד »

1919

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1919 · ראה עוד »

1920

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1920 · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1921 · ראה עוד »

1922

מוקמת ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1922 · ראה עוד »

1924

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1924 · ראה עוד »

1925

|.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1925 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1927 · ראה עוד »

1930

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1930 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1932 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1934 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1935 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1938 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1939 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1941 · ראה עוד »

1943

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1943 · ראה עוד »

1945

אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1945 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1946 · ראה עוד »

1949

סיום מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1950 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1951 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1952 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1953 · ראה עוד »

1954

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1954 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1958 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1959 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1963 · ראה עוד »

1966

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1966 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1967 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1969 · ראה עוד »

1970

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1970 · ראה עוד »

1984

חברת אפל משיקה את מקינטוש.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1984 · ראה עוד »

1985

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1985 · ראה עוד »

1998

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו1998 · ראה עוד »

28 באוקטובר

28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו28 באוקטובר · ראה עוד »

29 במרץ

29 במרץ הוא היום ה88 בשנה (89 בשנה מעוברת), בשבוע ה-13 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו29 במרץ · ראה עוד »

6 במאי

6 במאי הוא היום ה-126 בשנה (127 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו6 במאי · ראה עוד »

6 ביוני

6 ביוני הוא היום ה-157 בשנה (158 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו6 ביוני · ראה עוד »

7 באפריל

7 באפריל הוא היום ה-97 בשנה (98 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו7 באפריל · ראה עוד »

7 ביולי

7 ביולי הוא היום ה-188 בשנה (189 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו7 ביולי · ראה עוד »

8 באוגוסט

8 באוגוסט הוא היום ה-220 בשנה (221 בשנה מעוברת) בשבוע ה-32 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו8 באוגוסט · ראה עוד »

9 בינואר

9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמואל יוסף עגנון ו9 בינואר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

עגנון, ש"י עגנון, ש''י עגנון.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_יוסף_עגנון

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »