סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שערי חסד

מַדָד שערי חסד

תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער - לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל - בית המדרש קהל חסידים. בהמשך - בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון. [1]

108 יחסים: מאה שערים, מעמד הביניים, מערב, מצווה, מרכז רפואי הדסה, מה טובו, אמוראים, אסלאם, אפרים שמואל לרנר, ארבע רשויות השבת, ארובה, ארכיון, אלעזר בירבי קליר, אבן פינה, אברהם דוד רוזנטל, אברהם יצחק הכהן קוק, אופה, אוהל, נפתלי צבי פרוש-גליקמן, נפט, נחלאות, סנדלר, סביון ליברכט, סדרת ספרים, עמק המצלבה, עזרת נשים (בית כנסת), עגלון, עין כרם, עירוב תחומין, עיריית ירושלים, פרושים (היישוב הישן), פתח תקווה, צדקה, צדיק, קריית וולפסון, קבלה, קוגל, ראש השנה, רצח, רש"י, רחביה, רב, ריבית, שמואל אוירבך, שמואל סלנט, שמואל זנוויל שפיצר, שנות ה-60 של המאה ה-20, שעון שמש, שלמה זלמן אוירבך, שלמה זלמן פרוש, ..., שלום שבדרון, שליח ציבור, שטיבל, שבת, שבטי ישראל, שוק מחנה יהודה, שוד, שכונת חצר, תנאים, תנועת החסידות, תנור, תרומות ומעשרות, תלמיד חכם, תורה, תימן, ל"ג בעומר, ל"ו צדיקים, זהרי חמה, חמין, חז"ל, חילול שבת, חיים ברלין, חיים כסאר, בלעם בן בעור, גמילות חסדים, גאונים, גריניץ', גבאי, דונם, המאה ה-20, הפגנה, הר הבית, הרבנות הראשית לישראל, הגאון מווילנה, היציאה מן החומות, וילנה, כולל אברכים, כיכר השבת, יעקב משה חרל"פ, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים, ישעיה הלוי הורוביץ, ישראל קיסר, ישיבת מעלות התורה, ישיבת מרכז הרב, ישיבת עץ חיים, ישיבת בית זבול, יד יצחק בן-צבי, יהדות אשכנז, יהדות תימן, יהדות ליטא, יהדות חרדית, יוסף חיים זוננפלד, יוסף בוקסבוים, יידיש, 1870, 1909, 1927. להרחיב מדד (58 יותר) »

מאה שערים

ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964 מאה שערים היא שכונה חרדית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ומאה שערים · ראה עוד »

מעמד הביניים

מעמד הביניים (או המעמד הבינוני) הוא מונח במדעי החברה המתאר קבוצה חברתית וכלכלית של אנשים בעלי יכולת כלכלית סבירה, אשר אינם בעלי השפעה או עושר יוצאי דופן או ניכרים לעין.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ומעמד הביניים · ראה עוד »

מערב

מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ומערב · ראה עוד »

מצווה

ביהדות, מצווה היא ציווי מחייב המופנה כלפי האדם.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ומצווה · ראה עוד »

מרכז רפואי הדסה

הסמל של בית החולים הדסה המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה כולל שני בתי חולים אוניברסיטאיים בעין כרם ובהר הצופים בירושלים; חמישה בתי ספר למקצועות רפואה המשותפים להדסה ולאוניברסיטה העברית; מרפאות חוץ בבית הבריאות שטראוס, ברחוב שטראוס בירושלים, בגן הטכנולוגי מלחה (הדסה אופטימל) ומרפאות שר"פ בתל אביב.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ומרכז רפואי הדסה · ראה עוד »

מה טובו

קצר.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ומה טובו · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ואמוראים · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית: إِسْلاَم,, בעברית: השלמה, התמסרות) הוא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה כניעה מלאה לאל אללה והקפדה על סונת מוחמד, כלומר, משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם ("חותם הנביאים").

חָדָשׁ!!: שערי חסד ואסלאם · ראה עוד »

אפרים שמואל לרנר

הרב אפרים שמואל לרנר (פפרמן; י"ב בתשרי תרל"ט, 9 באוקטובר 1878 - כ"א בתמוז תשכ"ב, 23 ביולי 1962) היה תלמיד חכם ירושלמי, מקובל, ראש ישיבת המקובלים שער השמים, ממקימי שכונת שערי חסד בירושלים, מייסד בית הכנסת הגר"א בשכונה והחזן בו.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ואפרים שמואל לרנר · ראה עוד »

ארבע רשויות השבת

ארבע רשויות השבת הן ארבעה מרחבים בהלכות שבת.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וארבע רשויות השבת · ראה עוד »

ארובה

ארובות על גג בניין באנגליה תחנות הכוח בחדרה ארובות הנשקפות מבעד לחלון ארובה היא התקן שנועד לאוורר פליטת גזים חמים ועשן, מחומרים שנמצאים בבעירה בתנור, כבשן או אח, אל האטמוספירה החיצונית.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וארובה · ראה עוד »

ארכיון

למושג ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וארכיון · ראה עוד »

אלעזר בירבי קליר

רבי אלעזר בירבי קליר, או אלעזר הקליר (המאה ה-6 – המאה ה-7) היה פייטן ארץ ישראלי בן התקופה הביזנטית והתקופה המוסלמית (המוקדמת).

חָדָשׁ!!: שערי חסד ואלעזר בירבי קליר · ראה עוד »

אבן פינה

אבן פינה מקושטת בתבליטי ארד ומציינת את שנת הבנייה אבן פינה היא לבנה סמלית, אשר הנחתה מסמלת את תחילת בנייתו של מבנה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ואבן פינה · ראה עוד »

אברהם דוד רוזנטל

הרב אברהם דוד רוזנטל (ה'תרס"ג, 1903 - כ"א בתמוז ה'תשנ"ט, 5 ביולי 1999) היה פוסק, דיין וראש בית דין בבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים ורב שכונת שערי חסד.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ואברהם דוד רוזנטל · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אופה

אופה פיתות באיסטנבול אופים במאפיית פיתות מודרנית באיסטנבול אופה (בעברית נקרא גם "נחתום"), להבדיל מקונדיטור, הוא אדם שעוסק באפייה, בדרך כלל של לחם לסוגיו, אך גם מיני מאפה אחרים, כגון עוגות, עוגיות וכו'.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ואופה · ראה עוד »

אוהל

ברברי ליד זגורה (מרוקו) אוהל הוא מבנה מגורים ארעי המורכב מיריעות בד, ברזנט, קנבס או חומרים אחרים המונחים ומתוחים על מסגרת של מוטות.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ואוהל · ראה עוד »

נפתלי צבי פרוש-גליקמן

נפתלי צבי פרוש-גליקמן (א' באב תרל"א, יולי 1871 - כ"ג בשבט תשי"ב, פברואר 1952) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונות רבות בירושלים ובראשן שכונת שערי חסד.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ונפתלי צבי פרוש-גליקמן · ראה עוד »

נפט

אסדת קידוח נפט במימי מפרץ מקסיקו משאבת נפט בטקסס שבארצות הברית נפט הוא נוזל דליק, סמיך ונדיף, בצבע שחור-חום כהה או ירוק כהה וריח אופייני, המצוי באזורים מסוימים ברובד העליון של קליפת כדור הארץ.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ונפט · ראה עוד »

נחלאות

חלון טיפוסי בנחלאות נחלאות הוא כינוי לגוש של שכונות ותיקות בלב ירושלים, שנבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ונחלאות · ראה עוד »

סנדלר

סנדלרים בקיבוץ גן שמואל, שנות ה-30 סנדלרים בבנגלדש סנדלר באי קאפרי שבאיטליה. סנדלר הוא אדם העוסק בייצור או בתיקון של נעליים וסנדלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וסנדלר · ראה עוד »

סביון ליברכט

ליברכט ב"מפגש סופרים" בקריית ביאליק, פברואר 2016 סביון ליברכט (נולדה ב-13 בינואר 1948) היא סופרת ומחזאית ישראלית.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וסביון ליברכט · ראה עוד »

סדרת ספרים

שמואל כץ. סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וסדרת ספרים · ראה עוד »

עמק המצלבה

עמק המצלבה סופת שלג בדצמבר 2013 עמק המצלבה (נקרא גם: פארק רחביה) הוא עמק בירושלים, הנמצא בין השכונות רחביה, ניות וגבעת רם, וקרוי על שם מנזר המצלבה שבו.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ועמק המצלבה · ראה עוד »

עזרת נשים (בית כנסת)

קורדובה, ספרד מיניאטורה של נשים מתפללות בעזרת הנשים בבית הכנסת בקורדובה; מתוך המוזיאון לתולדות אנדלוסיה, קורדובה, ספרד עזרת הנשים היא המקום בבית הכנסת שנועד לנשים המתפללות, בנפרד מהמקום המיועד לגברים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ועזרת נשים (בית כנסת) · ראה עוד »

עגלון

רוסי ("יאמשיק"; ямщик) הנשען על שוט (ציור מאת וסילי טרופינין, סביבות 1820) עגלון הוא אדם שמקצועו נהיגת עגלות.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ועגלון · ראה עוד »

עין כרם

עין כרם (בערבית: عين كارم; ההגייה הרשמית של השם העברי היא עֵין כֶּרֶם, אך ההגייה הנפוצה היא עֵין כָּרֶם, בעקבות הערבית) היא שכונה בפאתיה הדרום-מערביים של ירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ועין כרם · ראה עוד »

עירוב תחומין

עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ועירוב תחומין · ראה עוד »

עיריית ירושלים

סמל העיר ירושליםבנייני העירייה מכיוון החומות עיריית ירושלים היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר ירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ועיריית ירושלים · ראה עוד »

פרושים (היישוב הישן)

פרושים הוא כינוי לתלמידי הגר"א שעלו לארץ ישראל בתחילת המאה ה-19 ולצאצאיהם בקרב אנשי היישוב הישן.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ופרושים (היישוב הישן) · ראה עוד »

פתח תקווה

פתח-תקווה (בכתיב מנֻקד: פֶּתַח-תִּקְוָה), המכונה "אֵם המושבות", היא עיר בישראל.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ופתח תקווה · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710צדקה היא עזרה התנדבותית - חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וצדקה · ראה עוד »

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וצדיק · ראה עוד »

קריית וולפסון

קריית וולפסון היא שכונה של מגדלי מגורים וקוטג'ים מדורגים בירושלים, בשולי השכונות שערי חסד ורחביה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וקריית וולפסון · ראה עוד »

קבלה

הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וקבלה · ראה עוד »

קוגל

קוגל תפוחי אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וקוגל · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה החל בחודש תשרי הוא חג מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וראש השנה · ראה עוד »

רצח

קין הורג את הבל אחיו, תחריט מאת גוסטב דורה. רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה, המוגדר בחוק כל המדינות ובחוק הבינלאומי כפשע.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ורצח · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ורש"י · ראה עוד »

רחביה

רחביה בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20, מבט מקרית שמואל. בחזית בית קדימה, ומשמאל למטה הפילבוקס בצומת עזה-טשרניחובסקי. ראש רחביה (1937-1936) מאת אלפרד ברנהיים. אוסף מוזיאון ישראל מסמטאות '''רחביה''' (רחוב אלחריזי) מופע רחוב ב'מוזיאון חי' ברחביה, 2008 רחביה בתצפית ממגדל העיר לכיוון דרום מערב. הבניין עם חזית הזכוכית בימין התמונה הוא מרכז ז'ראר בכר. רחביה היא שכונה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ורחביה · ראה עוד »

רב

רב הוא מורה התורה וההלכה ביהדות.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ורב · ראה עוד »

ריבית

ריבית היא מונח בכלכלה שפירושו סכום הכסף הנוסף המשולם על ידי הלווה למלווה תמורת הזכות שנותן המלווה ללווה להשתמש בסכום כסף מסוים (הקרוי "קרן הלוואה" או "סכום ההלוואה" או הקרן) למשך תקופה מסוימת (הקרויה "תקופת ההלוואה").

חָדָשׁ!!: שערי חסד וריבית · ראה עוד »

שמואל אוירבך

הרב שמואל אוירבך (נכתב גם אויערבאך; י' בתשרי ה'תרצ"ב, 21 בספטמבר 1931 - ט' באדר ה'תשע"ח, 24 בפברואר 2018) היה ראש ישיבת מעלות התורה בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושמואל אוירבך · ראה עוד »

שמואל סלנט

הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושמואל סלנט · ראה עוד »

שמואל זנוויל שפיצר

שמואל זנוויל שפיצר שמואל זנוויל (גם: זאוויל) שפיצר (ג' באלול ה'תרכ"ג אוגוסט 1863 – י"ח אדר ב' תשי"א 26 במרץ 1951) היה מעסקני היישוב הישן בירושלים, מייסד שכונת בתי נייטין, שכונת בתי אונגרין וממייסדי שכונת שערי חסד בירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושמואל זנוויל שפיצר · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שעון שמש

שעון שמש של כיס שעון שמש אנכי באוסטריה שעון שמש מעל בית הכנסת זהרי חמה בירושלים שעון השמש על בית הכנסת הגדול בפתח תקווה שעון שמש אופקי בסביליה שבספרד שעון שמש שנעשה על ידי ילדי בית ספר ביישוב נופית שעון שמש הוא שעון, שמשתמש בתנועת הצל הנופל מעצם דק המוצב באור השמש כדי להציג את השעה המקורבת.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושעון שמש · ראה עוד »

שלמה זלמן אוירבך

הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 - כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »

שלמה זלמן פרוש

שלמה זלמן פרוש (תר"ה, 1845 – כ"ג בתמוז תרנ"ח, יולי 1898) היה מעסקניו הבולטים של היישוב הישן בירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושלמה זלמן פרוש · ראה עוד »

שלום שבדרון

הרב שבדרון (מימין) הרב שלום מרדכי הכהן שְבַדְרוֹן (כונה "ר' שׁוֹלֶם"; תרע"ב, 1912 - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה דרשן ירושלמי נודע, כונה "המגיד הירושלמי".

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושלום שבדרון · ראה עוד »

שליח ציבור

עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושליח ציבור · ראה עוד »

שטיבל

השטיבל (ביידיש: בית קטן) הוא כינוי לבית כנסת קטן יחסית המשמש חסידים לתפילה, ללימוד תורה וכמקום מפגש לקהילה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושטיבל · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושבת · ראה עוד »

שבטי ישראל

שבטי ישראל או בני ישראל היו לפי המקרא קבוצה אתנית במזרח התיכון הקדום.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושבטי ישראל · ראה עוד »

שוק מחנה יהודה

דוכנים בשוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה שוק מחנה יהודה הוא שוק מזון וביגוד, הנמצא בין הרחובות יפו ואגריפס לצד שכונת מחנה יהודה בירושלים, ומשמש כשוק מזון מרכזי בבירה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושוק מחנה יהודה · ראה עוד »

שוד

"השודד", מאת הנס הולביין. שוד הוא לקיחת חפץ מבעליו בניגוד לרצונו ולא על פי חוק בכוח הזרוע תוך שימוש באלימות או באיומים, לעיתים תוך שימוש בכלי נשק.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושוד · ראה עוד »

שכונת חצר

שכונת בית דוד כדוגמה לשכונת חצר שכונות חצר בנחלאות (מפה מנדטורית מ-1936) מנדטורית מ-1942) שנות ה-20 שנות ה-30 החצר בזיכרון טוביה 2008 שכונת חצר היא הצורה העיקרית שעל פיה נבנו שכונות היהודיות מחוץ לחומות ירושלים בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ושכונת חצר · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ותנאים · ראה עוד »

תנועת החסידות

המגיד מקוז'ניץ, מגדולי מפיצי החסידות בפולין החסידות היא תנועה רוחנית-חברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ותנועת החסידות · ראה עוד »

תנור

עץ, באתר ההיסטורי - ביתו של ג'ון דיר, באילינוי, ארצות הברית תנור אפייה ומעליו כיריים כבשן סיד מהתקופה העות'מאנית, באפולוניה תַּנּוּר הוא מכשיר המשמש לחימום, כשבדרך כלל התנורים מתחלקים לאלה המשמשים לחימום של אקלים מקומי, אלה המשמשים בבישול והכנת מזון, ואלה המשמשים בתעשייה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ותנור · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הם קבוצת מצוות הנמנות בתרי"ג מצוות, המצריכות להפריש חלקים מתוך היבול החקלאי של ארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תלמיד חכם

ביהדות תלמיד חכם הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ותלמיד חכם · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ותורה · ראה עוד »

תימן

שטחי הפקר (בלבן) הרפובליקה התימנית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ותימן · ראה עוד »

ל"ג בעומר

איסוף קרשים לל"ג בעומר ל"ג בעומר הוא יום שמחה מסורתי, הנובע ממנהגים ואירועים היסטוריים שונים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ול"ג בעומר · ראה עוד »

ל"ו צדיקים

על-פי ההגיוגרפיה והמסורת היהודית, בכל דור ודור קיימים ל"ו (36) צדיקים נסתרים שבזכותם קיים העולם.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ול"ו צדיקים · ראה עוד »

זהרי חמה

המייסד שמואל לוי בבית הכנסת בשנת 1905 הבניין ב-1905 זהרי חמה הוא בית כנסת, בית מדרש ובניין יוצא דופן עם שעון שמש ברחוב יפו 92 בירושלים, מול שוק מחנה יהודה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וזהרי חמה · ראה עוד »

חמין

צלחת חמין המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: טשאָלנט, קרי צ'ולנט; בערבית: סחינה או תבית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית לקראת שבת.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וחמין · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וחז"ל · ראה עוד »

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וחילול שבת · ראה עוד »

חיים ברלין

הרב חיים ברלין (ה' בשבט תקצ"ב, 7 בינואר 1832 - י"ג בתשרי תרע"ג, 24 בספטמבר 1912) היה אב"ד ור"מ וולוז'ין, רבה של מוסקבה וירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וחיים ברלין · ראה עוד »

חיים כסאר

הרב חיים כסארתמונה להחלפה הרב חיים כסאר (תרס"ה, 1905 בערך - כ"ב בכסלו ה'תשנ"ח, 21 בדצמבר 1997) היה ראש ישיבות בית אלשיך ובית שרעבי שבתימן ומחבר פירוש "שם טוב" על הרמב"ם.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וחיים כסאר · ראה עוד »

בלעם בן בעור

אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626 בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית, מתואר כקוסם (אך לא כמכשף) שניסה לקלל את עם ישראל בהיותם במדבר טרם כניסתם לארץ.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ובלעם בן בעור · ראה עוד »

גמילות חסדים

רכב ונגרר לאיסוף מוצרים לגמילות חסדים ביהדות גְּמִילוּת חֲסָדִים הוא כינוי לכמה מצוות המחייבות עזרה לזולת בגופו ובממונו, והתחשבות באחר.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וגמילות חסדים · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וגאונים · ראה עוד »

גריניץ'

מצפה הכוכבים המלכותי בגריניץ'. על הגג ניתן לראות את הכדור המפורסם, היורד כל יום בדיוק בשעה 13:00 מראש התורן קטע מפס המתכת בגריניץ' המסמן את קו האורך 0° גריניץ' או גְרֶנִיץ' (באנגלית: Greenwich) הוא כפר עתיק בדרום מזרח נורפוק, המהווה כיום חלק מרובע גריניץ'.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וגריניץ' · ראה עוד »

גבאי

שַמָּש תוקע בשופר בבית כנסת בתל אביב לפני כניסת יום הכיפורים, 1960 גבאי (לעיתים נקרא שַמָּש) הוא כינוי לאדם שמנהל את ענייני בית הכנסת, והוא אחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי שליחי ציבור (חזנים), וקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וגבאי · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ודונם · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: שערי חסד והמאה ה-20 · ראה עוד »

הפגנה

הפגנה בגרמניה נגד הנהגת שכר לימוד באוניברסיטאות הפגנה היא יציאה אל הרחובות תוך הכרזת ססמאות והנפת שלטים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד והפגנה · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיום הר הבית הוא מתחם קדוש בפינה הדרום-מזרחית של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד והר הבית · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: שערי חסד והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד והגאון מווילנה · ראה עוד »

היציאה מן החומות

פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות האורבנית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד והיציאה מן החומות · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ווילנה · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל הוא מרכז לימודים ישיבתי בו לומדים אברכים אחרי הנישואין.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וכולל אברכים · ראה עוד »

כיכר השבת

כיכר השבת כיכר השבת הוא צומת מפורסם בירושלים, הגובל בשכונות מאה שערים וגאולה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וכיכר השבת · ראה עוד »

יעקב משה חרל"פ

הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב פברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב דצמבר 1951) היה תלמיד מובהק של הרב קוק, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול ורב שכונת שערי חסד בירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959), היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום מותו.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: שערי חסד וירושלים · ראה עוד »

ישעיה הלוי הורוביץ

קברו של השל"ה הקדוש בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוויץ, מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע לי"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וישעיה הלוי הורוביץ · ראה עוד »

ישראל קיסר

ישראל קיסר, לצד נחום פסה, בהפגנת אחד במאי ישראל קיסר (נולד ב-20 במאי 1931) היה סגן ראש הממשלה, שר התחבורה, חבר כנסת ומזכ"ל ההסתדרות.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וישראל קיסר · ראה עוד »

ישיבת מעלות התורה

ישיבת מעלות התורה היא ישיבה גדולה בירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וישיבת מעלות התורה · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת עץ חיים

הבניין המיועד לשימור ברחוב יפו (2010) תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים הוא שמה של ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וישיבת עץ חיים · ראה עוד »

ישיבת בית זבול

ישיבת בית זבול היא ישיבה בשכונת רחביה שבירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד וישיבת בית זבול · ראה עוד »

יד יצחק בן-צבי

שער בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא נחשבה לאחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות בקרב יהדות מזרח אירופה והמרחב האשכנזי כולו.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהדות חרדית

חרדיות-ליטאיות הבולטות היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויהדות חרדית · ראה עוד »

יוסף חיים זוננפלד

ד"ר משה ואלאך הרב זוננפלד מקבל את פניו של נשיא צ’כוסלובקיה, תומאס מסריק בעת ביקורו בירושלים, בשנת 1927. מצבת הרב יוסף חיים זוננפלד בבית העלמין בהר הזיתים. לצדו מצבת רבו הרב אברהם חיים שאג בית ישראל בירושלים הרב יוסף חיים זוֹננפלד (בכתיב יידי: זאנענפעלד; ו' בכסלו תר"ט, 1 בדצמבר 1848 – י"ט באדר ב' תרצ"ב, 27 במרץ 1932) היה רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויוסף חיים זוננפלד · ראה עוד »

יוסף בוקסבוים

הרב יוסף אשר בוקסבוים (ב' בתמוז תש"ג, 5 ביולי 1943 - י' באדר תשס"ז, 28 בפברואר 2007) היה סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויוסף בוקסבוים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ (גם אִידִישׁ; כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית־גרמנית"; בעברית נקראת אִידִית) היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות אך נכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ויידיש · ראה עוד »

1870

|.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ו1870 · ראה עוד »

1909

|.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ו1909 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שערי חסד ו1927 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שערי_חסד

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »