סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תוספתא

מַדָד תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא. [1]

65 יחסים: מסכת, מסכת זבחים, מסכת חולין, משנה, משנה תורה, משה שמואל צוקרמנדל, מהדורה מדעית, מוסר, מכללת ליפשיץ, ארמית, ארץ ישראל, אברהם גולדברג (חוקר תלמוד), אגדה (יהדות), אוניברסיטת בר-אילן, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, סדר זרעים, עריכה, עזרא ציון מלמד, קאנוניזציה של כתבים, רמב"ם, ראשונים, רבי אושעיא, רבי עקיבא, רבי חייא, רבי יהודה הנשיא, שמשון משאנץ, שמואל אביגדור תוספאה, שאול ליברמן, תנאים, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, חנוך אלבק, חיים פריימן, ברייתא, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, גניזת קהיר, דוד פארדו, ה'רפ"א, ה'תרצ"ז, ה'תשס"ט, המאה ה-12, המאה ה-13, המאה ה-14, האוניברסיטה העברית בירושלים, ..., האוניברסיטה הפתוחה, הספרייה הלאומית, הלכות רב אלפס, הגאון מווילנה, ונציה, כתב יד (העתק), כתב יד ארפורט, כתבי יד אבודים בתולדות ישראל, יעקב נחום אפשטיין, יחזקאל אברמסקי, 1521, 1522, 1876, 1955, 2009. להרחיב מדד (15 יותר) »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: תוספתא ומסכת · ראה עוד »

מסכת זבחים

מסכת זבחים היא המסכת הראשונה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא ומסכת זבחים · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא ומסכת חולין · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: תוספתא ומשנה · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה להרמב"ם) הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם בגיל 32.

חָדָשׁ!!: תוספתא ומשנה תורה · ראה עוד »

משה שמואל צוקרמנדל

רבי משה שמואל צוקרמנדל (בגרמנית: Moses Samuel Zuckermandel, לעיתים Zuckermandl; 24 באפריל 1836/תקצ"ו – 27 בינואר 1917/ ד' בשבט תרע"ח) היה רב, תאולוג וחוקר תלמוד צ'כי-גרמני, שעסק בחקר התוספתא, והראשון שהוציא מהדורה מדעית שלה.

חָדָשׁ!!: תוספתא ומשה שמואל צוקרמנדל · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: תוספתא ומהדורה מדעית · ראה עוד »

מוסר

מוסר הוא הבחנה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".

חָדָשׁ!!: תוספתא ומוסר · ראה עוד »

מכללת ליפשיץ

ממוזער ממוזער מכללת ליפשיץ היא מכללה אקדמית דתית לחינוך.

חָדָשׁ!!: תוספתא ומכללת ליפשיץ · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תוספתא וארמית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: תוספתא וארץ ישראל · ראה עוד »

אברהם גולדברג (חוקר תלמוד)

אברהם גולדברג (22 בינואר 1913 — 13 באפריל 2012) היה פרופסור לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חוקר ספרות התנאים והאמוראים.

חָדָשׁ!!: תוספתא ואברהם גולדברג (חוקר תלמוד) · ראה עוד »

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא מילה כוללת למאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

חָדָשׁ!!: תוספתא ואגדה (יהדות) · ראה עוד »

אוניברסיטת בר-אילן

אוניברסיטת בר-אילן היא אוניברסיטה ציבורית שמרכזה ברמת גן.

חָדָשׁ!!: תוספתא ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: תוספתא וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: תוספתא וסדר זרעים · ראה עוד »

עריכה

עריכה היא שלב בתהליך פרסום של יצירה כתובה, חזותית, או קולית שבו עוברת היצירה סוגים אחדים של ליטוש, שמטרתם לשפרה ולעשותה ראויה לפרסום.

חָדָשׁ!!: תוספתא ועריכה · ראה עוד »

עזרא ציון מלמד

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ה'תרס"ג 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא ותלמוד, ספרדי ירושלמי.

חָדָשׁ!!: תוספתא ועזרא ציון מלמד · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: תוספתא וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: תוספתא ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: תוספתא וראשונים · ראה עוד »

רבי אושעיא

רבי אושעיא (בתלמוד הירושלמי: רבי הושעיה רבה או רבי אושעיה בר חמה) היה כהן, מגדולי הדור הראשון של האמוראים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תוספתא ורבי אושעיא · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה) (50 לספירה, ג'תת"י - 136 לספירה, ג'תתצ"ו) היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: תוספתא ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי חייא

רבי חייא (נקרא גם רבי חייא הגדול או חייא רובא) היה חכם מפורסם, שחי בדור המעבר בין התנאים לאמוראים, בסוף המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: תוספתא ורבי חייא · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

מערת רבי יהודה הנשיא בבית שערים רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי" או "רבינו הקדוש") היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: תוספתא ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1216 או 1230) היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ומראשי "עליית בעלי התוספות".

חָדָשׁ!!: תוספתא ושמשון משאנץ · ראה עוד »

שמואל אביגדור תוספאה

רבי שמואל אביגדור תּוֹסְפָאָה (רבינוביץ) (תקס"ו, 1806, סלונים – י"ט בניסן תרכ"ו, 4 באפריל 1866, קרלין) היה רב ליטאי, רבן של קרלין וערים נוספות, שנקרא על שם חיבורו הגדול תנא תוספאה על התוספתא, שחלקו, מנחת ביכורים, נדפס במהדורת התוספתא של ש"ס וילנא.

חָדָשׁ!!: תוספתא ושמואל אביגדור תוספאה · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: תוספתא ושאול ליברמן · ראה עוד »

תנאים

תַּנָּאִים - כינוי לחכמים בתקופה שמימות אנשי כנסת הגדולה והזוגות ועד לחתימת המשנה, כלומר במאה ה-1 וה־2 במשך כ-160 שנה החל מתלמידי הלל ושמאי ועד לרבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: תוספתא ותנאים · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תוספתא ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: תוספתא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

חנוך אלבק

פרופ' חנוך אלבק פרופסור חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא וחנוך אלבק · ראה עוד »

חיים פריימן

הרב חיים פריימן (ט"ו בסיון תרצ"ב, 19 ביוני 1932, פרנקפורט דמיין - ליל כ"ח בתשרי תשע"ה, 21 באוקטובר 2014, בני ברק) היה רב ישראלי, מחבר מדריכים הלכתיים פופולריים, ומהדיר ספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: תוספתא וחיים פריימן · ראה עוד »

ברייתא

בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.

חָדָשׁ!!: תוספתא וברייתא · ראה עוד »

בבא מציעא

בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא ובבא מציעא · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

חָדָשׁ!!: תוספתא ובבא קמא · ראה עוד »

בבא בתרא

בָּבָא בָּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא ובבא בתרא · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: תוספתא וגניזת קהיר · ראה עוד »

דוד פארדו

רבי דוד חיים פַּארְדוֹ (א' בניסן תע"ח, 1718, ונציה – י"ב בסיוון תק"נ, 1790, ירושלים) היה פרשן ספרות חז"ל, ראש ישיבה, פוסק ומשורר.

חָדָשׁ!!: תוספתא ודוד פארדו · ראה עוד »

ה'רפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוספתא וה'רפ"א · ראה עוד »

ה'תרצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוספתא וה'תרצ"ז · ראה עוד »

ה'תשס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוספתא וה'תשס"ט · ראה עוד »

המאה ה-12

מפת המזרח הקרוב במאה ה-12 המאה ה-12 היא התקופה שהחלה בשנת 1101 והסתיימה בשנת 1200 (בין התאריכים 1 בינואר 1101 ל-31 בדצמבר 1200).

חָדָשׁ!!: תוספתא והמאה ה-12 · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: תוספתא והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-14

המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).

חָדָשׁ!!: תוספתא והמאה ה-14 · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: תוספתא והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

"ערכות לימוד" - חבילות ובהן חומר לימודי של האוניברסיטה הפתוחה מחכות לסטודנטים בסניף הדואר בניין האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הבניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב הספרייה של האוניברסיטה הפתוחה ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (האו"פ) היא אחת מתשע האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: תוספתא והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי מטעם מדינת ישראל המופקד על שמירת אוצרותיה המודפסים של מדינת ישראל, ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: תוספתא והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הלכות רב אלפס

הלכות רב אלפס הוא חיבור הלכתי בשפה הארמית מהמאה ה-11 שכתב הרי"ף (רבי יצחק אלפסי) באלג'יריה.

חָדָשׁ!!: תוספתא והלכות רב אלפס · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: תוספתא והגאון מווילנה · ראה עוד »

ונציה

ונציה (איטלקית Venezia; ונטית Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: תוספתא וונציה · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: תוספתא וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתב יד ארפורט

מאימתי קורין את שמע...) כתב יד אֶרְפוּרְט (בכתיב ארכאי: ערפורט) הוא כתב היד הקדום ביותר הקיים כיום של נוסח התוספתא, והוא מתוארך למאה ה-12 לספירה.

חָדָשׁ!!: תוספתא וכתב יד ארפורט · ראה עוד »

כתבי יד אבודים בתולדות ישראל

בהיסטוריה של עם ישראל מצויים כתבי יד אבודים רבים - עד תקופת המשנה.

חָדָשׁ!!: תוספתא וכתבי יד אבודים בתולדות ישראל · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 8 בנובמבר 1878 (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 21 בנובמבר), בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: תוספתא ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יחזקאל אברמסקי

הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 - כ"ד באלול תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה רב חרדי, ראש בית דין בלונדון, ופרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקא בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: תוספתא ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »

1521

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוספתא ו1521 · ראה עוד »

1522

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוספתא ו1522 · ראה עוד »

1876

|.

חָדָשׁ!!: תוספתא ו1876 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תוספתא ו1955 · ראה עוד »

2009

*.

חָדָשׁ!!: תוספתא ו2009 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תוספתא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »