סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תחום שבת

מַדָד תחום שבת

בהלכה, תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר לאדם להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב. [1]

83 יחסים: מן, מעיין, מרובע, משה, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלבן, מחנה ישראל (מדבר סיני), מחלוקת, מחיצה (הלכה), מדידה, מוצאי שבת, מיל (יחידת מידה), מיילדת, אמה (יחידת מידה), אסמכתא (דרשה), אלכסון, אגם, אונייה, אושא, נמל, נקודה (גאומטריה), נחל, נהר, סנהדרין, ספק (הלכה), עדות (הלכה), עונג שבת, עירוב, עירוב תחומין, פאה (גאומטריה), פשתן, פיקוח נפש, צלע (גאומטריה), קידוש החודש, רמב"ם, רשות הרבים (שבת), רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה, רועה צאן, ריבוע, שמואל יוסף עגנון, שמות, שבת, שבטי ישראל, שותפות (משפט עברי), שולחן ערוך, תקנת חכמים, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחום שבת, ..., תבלין, תורה, זווית, חמר גמל, חצר (הלכה), חבל, חומה, באר מים, בהמה, בור מים, בין שתי ערים (עגנון), בין השמשות (יהדות), בישול, בית מגורים, בית שימוש, ביתא ישראל, ביטול ברוב, גשם, דאורייתא ודרבנן, דבר שיש לו מתירין, השאלה, הלכה, הבלעת תחומין, כניסת שבת, כרמלית (שבת), כל העיר כולה כארבע אמות, כבוד הבריות, י"ל פרץ, ישר, יהדות קראית, יום שישי, יום טוב, יום הכיפורים. להרחיב מדד (33 יותר) »

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומן · ראה עוד »

מעיין

מעיין וולקני באיסלנד מבוע של מעיין מעיין ארטזי מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומעיין · ראה עוד »

מרובע

שישה מרובעים מרובע הוא מצולע בעל ארבע צלעות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומרובע · ראה עוד »

משה

"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה, המכונה גם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר - ז' באדר), הוא דמות מקראית, גדול הנביאים בישראל.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומשה · ראה עוד »

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מְלֶאכֶת הַמּוֹצִיא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומלאכת הוצאה מרשות לרשות · ראה עוד »

מלבן

מלבן עם אלכסונים בגאומטריה, מלבן הוא מרובע שבו כל הזוויות ישרות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומלבן · ראה עוד »

מחנה ישראל (מדבר סיני)

בית כנסת "אור תורה" בעכו. מחנה ישראל הוא המבנה הארגוני, למיקום חניית השבטים ולמהלך הליכתם במדבר סיני, שקבע משה מפי הגבורה לבני ישראל בדרכם לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומחנה ישראל (מדבר סיני) · ראה עוד »

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומחלוקת · ראה עוד »

מחיצה (הלכה)

בית המוקף בארבע מחיצות בהלכה, מחיצה משמשת למספר תחומים, כגון להגדרת שטח כרשות היחיד בשבת בדיני ערובין, על ידי הקפתו במחיצות, לדיני סוכה שדפנותיה צריכות להיות מחיצות, לדיני כלאיים בהם צריך להרחיק סוגי צמחים שונים זה מזה, לדיני חציצה מטומאה, לדיני מקוואות, ולתחומים נוספים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומחיצה (הלכה) · ראה עוד »

מדידה

מאזניים הם כלי למדידת משקל, ציור מהמאה ה-18 השעון הוא כלי למדידה של זמן, איור משנת 1903 שנתות למדידת אורך, זווית ורדיוס במכשיר Pocket comparator במדעים המדויקים, מְדִידָה היא מציאת גודלו של מאפיין ניתן לתצפית של עצם נתון, והבעת גודל זה ביחידות המידה המתאימות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומדידה · ראה עוד »

מוצאי שבת

המלאכות האסורות בשבת. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומוצאי שבת · ראה עוד »

מיל (יחידת מידה)

מיל או מייל היא יחידת אורך.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומיל (יחידת מידה) · ראה עוד »

מיילדת

בול המראה מיילדת ורך נולד אחות-מיילדת בודקת יולדת לפני ניתוח קיסרי מיילדת מטפלת בתינוקת לאחר הלידה מיילדת היא אשת-מקצוע שתפקידה העיקרי הוא ליילד תינוקות תוך שמירה על בריאות התינוק והיולדת.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ומיילדת · ראה עוד »

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ואמה (יחידת מידה) · ראה עוד »

אסמכתא (דרשה)

אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ואסמכתא (דרשה) · ראה עוד »

אלכסון

הקטעים בצבע תכלת הם אלכסונים במלבן בגאומטריה, אֲלַכְסוֹן (מיוונית λοξόν, נטוי) הוא קטע המחבר בין שני קודקודים של מצולע שאינם נמצאים על צלע אחת.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ואלכסון · ראה עוד »

אגם

אגם בצרפת. אגם בלד בסלובניה אגם בקולומביה הבריטית אגמי פליטביצה בקרואטיה אגמון הסופרלנד בראשון לציון. אֲגַם או ימה הוא גוף גדול של מקווה מים (בדרך כלל מים מתוקים) המוקף יבשה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ואגם · ראה עוד »

אונייה

דגם של תלת חתרית רומאית אוניית הדגל של כריסטופר קולומבוס אוניית המכולות '''קריסטוף קולומב''', יולי 2010 אונייה (בכתיב חסר: אֳנִיָּה) היא כלי שיט גדול, בעל סיפון, שנועד לשיט בים הפתוח, בנהרות, ואגמים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ואונייה · ראה עוד »

אושא

אושא הייתה עיר יהודית חשובה בתקופת המשנה והתלמוד בין המאה ה-1 למאה ה-4.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ואושא · ראה עוד »

נמל

טעינת מטען חקלאי בנמל אשדוד מבט אל העגורנים בנמל חיפה, בצד ימין ניתן להבחין בקצה שובר הגלים של נמל הקישון נמל דיג באיי פארו נָמֵל הוא מעגן מעשה ידי אדם המשמש לטעינה ולפריקה של מטענים המובלים בכלי שיט, לרבות העלאה והורדה של נוסעים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ונמל · ראה עוד »

נקודה (גאומטריה)

סימון של נקודה סימון נקודות על גרף של מערכת צירים בגאומטריה, נקודה היא מושג יסודי, שאינו מוגדר ואין צורך להגדירו, משום שהוא מאופיין באמצעות האקסיומות העוסקות בו.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ונקודה (גאומטריה) · ראה עוד »

נחל

בפארק הלאומי קהורנג'י, ניו זילנד ילדים בנחל אלכסנדר ציור של אישה וילדה על שפת הנחל ביום קייצי נַחַל הוא מוביל מים טבעי, שגבולותיו הם קרקעית הנחל ושתי גדותיו.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ונחל · ראה עוד »

נהר

נהר הדנובה, הנהר השני באורכו באירופה נהר הוא מוביל מים מתוקים ממקור יבשתי, כגון מעיינות ושלגים, אל אגם או אל ים, והוא גדול מנחל.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ונהר · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) הוא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים שהיווה ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וסנהדרין · ראה עוד »

ספק (הלכה)

ספק הוא מצב של אי ודאות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וספק (הלכה) · ראה עוד »

עדות (הלכה)

בהלכה, עדות היא הכלי הראייתי החזק ביותר, וכאשר שני עדים מעידים על בית-הדין לקבל את דבריהם, ובלשון התורה: "על פי שני עדים או על פי שלשה עדים יקום דבר".

חָדָשׁ!!: תחום שבת ועדות (הלכה) · ראה עוד »

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ועונג שבת · ראה עוד »

עירוב

סימון גבול עירוב. עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להקפת שטח מיושב במחיצות על מנת להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות (כשני מטרים) ברשות הרבים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ועירוב · ראה עוד »

עירוב תחומין

עירוב תחומין הוא תקנת חכמים המאפשרת לשנות את מיקומו של תחום שבת, וכתוצאה מכך את מרחק ההליכה האפשרי לפי ההלכה מחוץ ליישוב בשבת, יום טוב, ויום הכיפורים, מ-2,000 אמות מחוץ ליישוב (כ-960 מטרים, מרחק ההליכה המותר הרגיל של תחום שבת), עד למרחק כפול של 4,000 אמות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ועירוב תחומין · ראה עוד »

פאה (גאומטריה)

בקובייה יש שש פאות, שכל אחת מהן היא ריבוע בגאומטריה פאה היא מצולע המגביל פאון מצדו האחד.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ופאה (גאומטריה) · ראה עוד »

פשתן

שדה פשתן באביב פִּשְׁתָּן או פִּשְׁתָּה תַּרְבּוּתִית (שם מדעי: Linum usitatissimum) הוא צמח מסוג פשתה ממשפחת הפשתיים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ופשתן · ראה עוד »

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מושג הלכתי, המתיר לעבור על מצוות לא תעשה של התורה למען הציל חיי אדם.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ופיקוח נפש · ראה עוד »

צלע (גאומטריה)

בגאומטריה, צלע היא קטע הנמנה עם הקטעים הסוגרים בתוכם את חלק המישור המהווה את הצורה הדו-ממדית, את המצולע.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וצלע (גאומטריה) · ראה עוד »

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. מצוות קידוש החודש היא מצווה בתורה על בית הדין הגדול לקבוע, מדי חודש בחודשו, את יום ראש החודש, על פי עדותם של אנשים שראו את הירח בחידושו.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וקידוש החודש · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ורמב"ם · ראה עוד »

רשות הרבים (שבת)

בהלכה, רשות הרבים היא אחת מארבע רשויות השבת.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ורשות הרבים (שבת) · ראה עוד »

רשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה

מידות, שיעורים ומשקלות משמשים בתחומים הלכתיים רבים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ורשימת מידות, שיעורים ומשקלות בהלכה · ראה עוד »

רועה צאן

רועה וצאנו ברומניה ציור של רועה משנת 1889 רועה צאן או נוֹקֵד הוא אדם המטפל בצאן ומשגיח עליו, בדרך כלל תוך היעזרות בכלב רועים, בשטחי המרעה, באחו הפתוח או באזורים הרריים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ורועה צאן · ראה עוד »

ריבוע

220px בנייה של ריבוע באמצעות סרגל ומחוגה בגאומטריה, ריבוע הוא מרובע משוכלל.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וריבוע · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן (י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970), מוכר גם בשם המקוצר שַׁ"י עַגְנוֹן, מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ושמות · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ושבת · ראה עוד »

שבטי ישראל

שבטי ישראל או בני ישראל היו לפי המקרא קבוצה אתנית במזרח התיכון הקדום.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ושבטי ישראל · ראה עוד »

שותפות (משפט עברי)

במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ושותפות (משפט עברי) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אורח חיים, ונציה, י"ח בכסלו, ה'שכ"ה (בחיי המחבר) שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג השולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1563 ונדפס לראשונה בוונציה במהלך שנת 1565 (שכ"ה-שכ"ו).

חָדָשׁ!!: תחום שבת ושולחן ערוך · ראה עוד »

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ותקנת חכמים · ראה עוד »

תלמוד תורה (מצווה)

אדוארד פרנקפורט, ויכוח בלימוד מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה המשמעותית ביותר הנמנית בתרי"ג מצוות, המצווה את האדם ללמוד תורה (שבכתב ושבעל פה) וללמדה לאחרים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תחום שבת

בהלכה, תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר לאדם להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ותחום שבת · ראה עוד »

תבלין

תבלינים למכירה תבלין הוא חומר המוסף למזון לשם שיפור טעמו, בדרך כלל בכמויות קטנות יחסית לשאר מרכיבי המנה של המזון.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ותבלין · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ותורה · ראה עוד »

זווית

שתי הקרניים (מסומנות באדום) מחלקות את המרחב הדו-ממדי לשתי זווית. זוויות כגזרות מעגל. גודל הזווית \alpha ברדיאנים, שווה ליחס בין אורך הקשת L1 לרדיוס R, ואילו גודל הזווית \beta שווה ליחס בין אורך הקשת L2 לאורך הרדיוס. בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וזווית · ראה עוד »

חמר גמל

בהלכות עירובין, חַמָּר־גַּמָּל הוא מצב שבו אדם מסופק לאיזה מבין שני תחומי שבת הוא משויך, ולכן הוא יכול לשהות רק בחיתוך שביניהם, כלומר בתחום המשותף לשניהם.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וחמר גמל · ראה עוד »

חצר (הלכה)

בהלכה, כאשר מדברים על חצר, הכוונה היא בדרך כלל לחצר משותפת לכמה בתים הנמצאים בבעלותם של אנשים נפרדים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וחצר (הלכה) · ראה עוד »

חבל

חבל עבה חבל הוא חפץ ארוך וגמיש העשוי מסיבים ומשמש למטרות רבות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וחבל · ראה עוד »

חומה

חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. החומה הגדולה של סין. שיני חומה (שינות). חומה היא קיר העשוי אבן, עץ או חומר קשיח אחר, שמטרתו לספק הגנה ולמנוע חדירת חמושים עוינים (צבאות אויב, שודדים ועוד) או לחלופין לתחם (כגון בבית כלא).

חָדָשׁ!!: תחום שבת וחומה · ראה עוד »

באר מים

באר מים הגאולוג ליאו פיקרד (בחולצה לבנה) בודק קידוח באר מים בעין חמד (1964~) באר מים, ציור משנת 1902 באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ובאר מים · ראה עוד »

בהמה

כבשים בחווה. בהמה הוא שם כולל ליונקים הגדולים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ובהמה · ראה עוד »

בור מים

שכונות חצר אין הבור מתמלא מחולייתו. חוליית בור. בור מים הוא בור שנחצב למטרות איסוף ואגירת מי נגר עילי (מי גשמים בעיקר).

חָדָשׁ!!: תחום שבת ובור מים · ראה עוד »

בין שתי ערים (עגנון)

בין שתי ערים הוא סיפור קצר מאת ש"י עגנון, העוסק בחיי היהודים בגרמניה בזמן מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ובין שתי ערים (עגנון) · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק הזמן שבין סוף היום לתחילת הלילה (דמדומי ערב).

חָדָשׁ!!: תחום שבת ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

בישול

בישול בציור מ-1485 בישול הוא פעולת הכנת המזון לאכילה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ובישול · ראה עוד »

בית מגורים

בתי מגורים באנגליה בית מגורים הוא מבנה קבע המשמש באופן שגרתי למגורי אדם ומשפחתו.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ובית מגורים · ראה עוד »

בית שימוש

אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום שאדם עושה בו את צרכיו.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ובית שימוש · ראה עוד »

ביתא ישראל

ביתא ישראל (באמהרית: ቤተ እስራኤል - "בֵּתא אִסרַאֶל", בגעז ובתגרית: ቢተ አሥራኤል - "בִּתא אִשׂרַאֶל"; תרגום: "בית ישראל", משמעות: "קהילת ישראל") הוא כינוי לקהילת יהודי אתיופיה.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וביתא ישראל · ראה עוד »

ביטול ברוב

בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וביטול ברוב · ראה עוד »

גשם

גשם תמונות מהופכות של גשר שער הזהב שנוצרו על ידי טיפות גשם גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו טיפות גשם על עלים גֶּשֶׁם הוא משקע נוזלי שקוף הנופל מהשמים כטיפות מים זעירות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וגשם · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

דבר שיש לו מתירין

דבר שיש לו מתירין הוא כלל בהלכות תערובות לפיו דבר שעתיד להיות מותר אינו בטל אפילו כאשר בשיעור גדול מאוד של היתר מעורבת כמות קטנה של איסור.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ודבר שיש לו מתירין · ראה עוד »

השאלה

השאלה היא מסירת חפץ לשימוש זמני, ללא תשלום וללא שינוי של הבעלות על החפץ.

חָדָשׁ!!: תחום שבת והשאלה · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: תחום שבת והלכה · ראה עוד »

הבלעת תחומין

הבלעת תחומין (או הבלעת תחומים) היא עיקרון בדיני תחום שבת, ולפיו אם ישנה חפיפה כל שהיא בין שני תחומי שבת של אדם אחד, רואים את שני התחומים כתחום אחד והאדם רשאי להלך בכולו.

חָדָשׁ!!: תחום שבת והבלעת תחומין · ראה עוד »

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת, באמצעות נגינה על חצוצרה, ברחובות העיר תל אביב' 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וכניסת שבת · ראה עוד »

כרמלית (שבת)

בהלכה, כרמלית, אחת מארבע רשויות השבת, היא בעיקרה מקום שאינו מוקף במחיצות, ואינו מקום הילוך לרבים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וכרמלית (שבת) · ראה עוד »

כל העיר כולה כארבע אמות

כל העיר כולה כארבע אמות הוא כלל בהלכות עירוב תחומין האומר כי דינה של שטח עיר לעניין תחום שבת, מחושב כשטח של ארבע אמות בלבד, מותר ללכת את כל העיר בחופשיות ואין היא עולה לחשבון אלפיים האמה המותרים ללכת לפי כלל תחום שבת, ולכן אם שבת אדם (או הניח עירוב) בבין השמשות לדוגמה במרחק של אלף אמה מהעיר מותר לו ללכת אלף אמה, את כל העיר, ועוד אלף אמות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וכל העיר כולה כארבע אמות · ראה עוד »

כבוד הבריות

כבוד הבריות הוא מושג הלכתי המתייחס לכבודו של אדם כערך, שעבורו נדחים ערכים אחרים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וכבוד הבריות · ראה עוד »

י"ל פרץ

מימין לשמאל: יעקב דינזון, י"ל פרץ ושלום עליכם י"ל פרץ ויעקב דינזון פסל הנודע אברהם אוסצ'גה, בבית העלמין היהודי בוורשה יצחק ליבוש פרץ, שנודע בראשי התיבות י"ל פרץ (30 במאי (כך על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני: 18 במאי) 1852 – 3 באפריל (כך על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני: 21 במרץ) 1915; י"ב בסיוון התרי"ב - י"ט בניסן התרע"ה; רוסית: Ицхок-Лейбуш Перец, פולנית: Icchok Lejbusz Perec), מחשובי הסופרים ביידיש ובעברית ואחד מאבות תקופת התחייה בספרות.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וי"ל פרץ · ראה עוד »

ישר

שלושה ישרים. לאדום ולכחול יש שיפוע זהה, בעוד שלאדום ולירוק יש נקודת חיתוך ציר y זהה בגאומטריה, ישר הוא מושג יסודי, ולכן אינו מוגדר.

חָדָשׁ!!: תחום שבת וישר · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית בית הכנסת הקראי ברמלה ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ויהדות קראית · ראה עוד »

יום שישי

בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ויום שישי · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא כינוי לתאריך קבוע בלוח השנה היהודי, בו קבעה התורה חג.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ויום טוב · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל.

חָדָשׁ!!: תחום שבת ויום הכיפורים · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

תחום ד' אמות.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תחום_שבת

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »