סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תלמוד ירושלמי

מַדָד תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה. [1]

148 יחסים: ArtScroll, מאיר מארים שאפיט, מנחם פרומן, מנחם המאירי, מסכת מגילה, מסכת מכות, מסכת אבות, מסכת נזיקין, מסכת נידה, מסכת סנהדרין, מסכת סוטה, מסכת סוכה, מסכת פאה, מסכת ראש השנה, מסכת שקלים, מסכת שבת, מסכת תענית, מסכת חגיגה, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מסכת יומא, מצוות התלויות בארץ, משנה, משה מרגלית, מוסד הרב קוק, אמוראים, ארמית גלילית, ארץ ישראל, אריה ליב ילין, אל אסקוריאל, אלעזר אזכרי, אלכסנדר מרכס, אליעזר שמשון רוזנטל, אליעזר בן יואל, אליהו מפולדא, אברהם משה לונץ, אברהם בן דוד מפושקירה, אביגדור אפטוביצר, אביי, אגודת ישראל, אוניברסיטת ליידן, אור זרוע, איטליה, סעדיה גאון, ספר המעשים לבני ארץ ישראל, סדר מועד, סדר נשים, סדר נזיקין, סדר קדשים, סדר טהרות, ..., סדר זרעים, עדין אבן ישראל, עוז והדר, פנחס מנחם אלעזר יוסטמן, פסיקתא, פרויקט בן-יהודה, פטר שפר, פולטבה, פירקוי בן באבוי, פיוטרקוב טריבונלסקי, קרקוב, קריית הוותיקן, רמב"ן, רמב"ם, ראשונים, רש"י, רשב"א, רב שרירא גאון, רב האי גאון, רבא, רבי מנא, רבי יוחנן, רי"ף, ריצב"א, שמשון משאנץ, שמחה בונים אלתר, שמואל אברהם פוזננסקי, שמואל שרגא פייגנזון, שמואל בן נטרונאי, שמואל יפה אשכנזי, שאול ליברמן, שלמה סיריליו, שלמה גורן, תרגומי התנ"ך, תלמוד, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד בבלי, תוספתא, תוספות, תוספות איוורא, תורה, לוי גינצבורג, לייב מוסקוביץ, טבריה, ז'יטומיר, זכריה פרנקל, חסידות גור, חיים אלעזר שפירא, חיים קניבסקי, בן ציון רוזנפלד, בראשית רבה, בבא מציעא, בבל, בית המקדש, בית המדרש לרבנים באמריקה, גניזת קהיר, גרמניה, גירוש ספרד, דניאל בומברג, דעת (אתר אינטרנט), דפוס סלאוויטא, דפוס ראם, דוד פרנקל, ה'תש"ם, המאה ה-20, המעין (כתב עת), המרכז לטכנולוגיה חינוכית, האקדמית נתניה, האקדמיה ללשון העברית, הגאון מווילנה, הדף היומי, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת שבתי פרנקל, הכנסייה הגדולה, ונציה, וילנה, כתב יד (העתק), כתב יד ליידן, יעקב נחום אפשטיין, יעקב זוסמן, יעקב דוד וילובסקי, יצחק אייזיק קרסילשציקוב, יצחק אייזיק הלוי, ירושלמי על סדר קדשים, ישכר תמר, ישיבה (אתר אינטרנט), יחיאל בר לב, יהדות אשכנז, יהושע יצחק שפירא, יהודה פליקס, יהודה לוי (פיזיקאי), יהודה בר יקר, יוסף שאול נתנזון, יוסי ברבי בון, יוזף יוסטוס סקליגר, 1977, 1984, 351. להרחיב מדד (98 יותר) »

ArtScroll

לוגו המחלקה ArtScroll (ארטסקרול) היא המחלקה לתרגומים, ספרי מקור וספרי פרשנות מנקודת מבט יהודית אורתודוקסית של הוצאת ספרים מסורה שבסיסה בברוקלין, ניו יורק.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וArtScroll · ראה עוד »

מאיר מארים שאפיט

רבי מאיר מארים (קרי: מיירים) שאפיט (תק"ס, 1800? - י' בחשוון תרל"ג, 11 בנובמבר 1872), היה רב ודיין.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומאיר מארים שאפיט · ראה עוד »

מנחם פרומן

הרב מנחם חי שלום פרומן (כ' בסיון ה'תש"ה,1 ביוני 1945 - כ"ג באדר התשע"ג, 4 במרץ 2013), היה רבה של תקוע, פעיל שלום ומשורר.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומנחם פרומן · ראה עוד »

מנחם המאירי

רבי מנחם בן שלמה למשפחת המאירי (גם "דון וידאל מפרפיניאן", אך מוכר בעיקר כ'המאירי'; 1249–1315) מגדולי מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומנחם המאירי · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת מכות

מסכת מכות דנה בין היתר בדיני ערי המקלט, בתמונה: מפת ערי המקלט מַסֶּכֶת מַכּוֹת היא המסכת החמישית בסדר נזיקין במשנה, בתלמוד ובתוספתא, ובאה מיד לאחר מסכת סנהדרין.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת מכות · ראה עוד »

מסכת אבות

ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) הוא שמה של המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת אבות · ראה עוד »

מסכת נזיקין

מסכת נזיקין הייתה מסכת במשנה שפתחה את סדר נזיקין, ועסקה בכל דיני הממונות.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת נזיקין · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת סוטה

מַסֶּכֶת סוֹטָה (או שוטה) היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת סוטה · ראה עוד »

מסכת סוכה

הדף הראשון במסכת סוכה מַסֶּכֶת סוּכָּה היא המסכת השישית בסדר מועד, במסכת זו חמישה פרקים אשר עוסקים בארבע מצוות הנוהגות בחג סוכות.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת סוכה · ראה עוד »

מסכת פאה

מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים לאחר מסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת פאה · ראה עוד »

מסכת ראש השנה

מסכת ראש השנה, דפוס ראם, וילנא, 1881 מַסֶּכֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה היא המסכת השמינית בסדר מועד לפי סדר המשניות, במסכת זו ארבעה פרקים ובתלמוד הבבלי על מסכת זו יש 34 דפים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת ראש השנה · ראה עוד »

מסכת שקלים

שקלים מזמן המרד הגדול ברומאים. הכיתוב - מצד אחד, "ירושלים הקדושה". מצד שני במרכז האותיות "שג" שפירושם "השנה השלישית למרד", מסביב לשוליים כיתוב "שקל ישראל" מַסֶּכֶת שְׁקָלִים היא המסכת הרביעית בסדר מועד, במסכת זו שמונה פרקים, אשר עוסקים בפרטי ההלכות של השקלים (במצוות מחצית השקל) ובדינים הקשורים לגזברי בית המקדש.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת שקלים · ראה עוד »

מסכת שבת

עמוד ממסכת שבת בתלמוד הבבלי מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת תענית

שער מסכת תעניתמַסֶּכֶת תַּעֲנֶית (נקראת גם מַסֶּכֶת תַּעֲנִיּוֹת) היא חלק מסדר "מועד" שבשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת תענית · ראה עוד »

מסכת חגיגה

מַסֶּכֶת חֲגִיגָה היא המסכת האחרונה בסדר מועד ובה שלושה פרקים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת חגיגה · ראה עוד »

מסכת ברכות

הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת ברכות · ראה עוד »

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת ביצה · ראה עוד »

מסכת יומא

מַסֶּכֶת יוֹמָא (או סדר יומא – סדר היום) היא המסכת החמישית בסדר מועד, ונמצאת במשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומסכת יומא · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ – כמקביל למצוות שהן מסוג חובת הגוף, הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא הקובץ הראשון בתורה שבעל פה, ומכילה הלכות שנאמרו בידי התנאים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומשנה · ראה עוד »

משה מרגלית

הרב משה מרגלית (ת"ע/ת"ף, 1710/1720 - י"ב בטבת ה'תקמ"א, 9 בינואר 1781), מחבר הפירוש פני משה לתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומשה מרגלית · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה, במבנה מתקופת המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ומוסד הרב קוק · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואמוראים · ראה עוד »

ארמית גלילית

ארמית גלילית הוא השם הרווח במחקר לניב של הלשון הארמית שדובר בארץ ישראל, בעיקר על ידי יהודים ובעיקר בגליל, בתקופה שבין דעיכת הדיבור העברי (במאה השנייה לספירה) ועד הכיבוש הערבי (במאה השביעית).

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וארמית גלילית · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וארץ ישראל · ראה עוד »

אריה ליב ילין

רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואריה ליב ילין · ראה עוד »

אל אסקוריאל

הספרייה אל אסקוריאל או המנזר המלכותי של סן לורנצו (בספרדית: Monasterio de San Lorenzo El Real), הוא קומפלקס גדול של מבנים היסטוריים הנמצא על רכס הרי גואדאראמה, כ-45 ק"מ צפונית -מערבית למדריד, בסגנון אדריכלות הרנסאנס.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואל אסקוריאל · ראה עוד »

אלעזר אזכרי

קברו של רבי אלעזר אזכרי סמוך לקבר האריז"ל בבית העלמין העתיק בצפת. רבי אלעזר בן משה אזכרי (מצוי גם: אזקרי או אזיקרי, 1533–1600) היה מקובל, דרשן ומשורר יליד צפת.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואלעזר אזכרי · ראה עוד »

אלכסנדר מרכס

פרופ' אלכסנדר מרכס (נכתב גם מארכס, באנגלית: Alexander Marx; 29 בינואר 1878 – 26 בדצמבר 1953) היה היסטוריון של עם ישראל, ביבליוגרף וספרן בית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואלכסנדר מרכס · ראה עוד »

אליעזר שמשון רוזנטל

פרופ' אליעזר שמשון רוזנטלתמונה להחלפה פרופ' אליעזר שמשון רוזנטל (כ"א באלול תרע"ה - ט"ז בטבת תש"ם), יליד גרמניה, חוקר תלמוד, מהוגי הדעות של הציונות הדתית מהתקופה של טרום הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואליעזר שמשון רוזנטל · ראה עוד »

אליעזר בן יואל

רבי אליעזר בן יואל הלוי המכונה ראבי"ה (בסביבות ד'תת"ק, 1140-אחרי ד'תתק"פ, 1220), היה בן תקופת הראשונים ומחבר אבי העזרי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואליעזר בן יואל · ראה עוד »

אליהו מפולדא

רבי אליהו ב"ר יהודה לייב פורקן מפולדא (מהרא"ף, רא"ף; חי בין השנים תט"ו - תצ"א) היה רב בקהילת פולדה שבגרמניה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואליהו מפולדא · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (2 בדצמבר 1854 – 14 באפריל 1918) היה סופר, מו"ל, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1120 לערך - 1198), רב, ראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (Posquières), שבחבל פרובנס שבצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אביגדור אפטוביצר

אביגדור אפטוביצרתמונה להחלפה אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »

אביי

אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואביי · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ שבפולין בי"א בסיוון תרע"ב (1912).

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואגודת ישראל · ראה עוד »

אוניברסיטת ליידן

חזית בית החולים האקדמי אוניברסיטת ליידן (בהולנדית: Universiteit Leiden, באנגלית: Leiden University) ממוקמת בעיר ליידן, היא האוניברסיטה העתיקה ביותר בהולנד.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואוניברסיטת ליידן · ראה עוד »

אור זרוע

אור זרוע - יצירה יהודית דתית המכילה פסקי הלכה, פירושים ותשובות לפי נושאים, באופן דומה לסידור המסכתות.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואור זרוע · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית (באיטלקית: Repubblica Italiana, ״רֵפּֿוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה״) היא מדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ואיטליה · ראה עוד »

סעדיה גאון

רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (יולי 882 - 21 במאי 942) שנקרא סעדיה הפיומי (מהעיר פיום) ובקיצור רס"ג היה איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסעדיה גאון · ראה עוד »

ספר המעשים לבני ארץ ישראל

ספר המעשים לבני ארץ ישראל או "ספר המעשים שלבני ארץ ישראל" הוא קובץ מנהגים של בני ארץ ישראל שנכתב לאחר חתימת התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וספר המעשים לבני ארץ ישראל · ראה עוד »

סדר מועד

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר מועד. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר מוֹעֵד (נקרא גם סדר זמנים) הוא הסדר השני במשנה, ועוסק בהלכות ומנהגים הקשורים לחגים ולמועדים במהלך השנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר מועד · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר נשים · ראה עוד »

סדר נזיקין

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נזיקין. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר נְזִיקִין הוא הסדר הרביעי מבין ששת סדרי המשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר נזיקין · ראה עוד »

סדר קדשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר קדשים · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר טהרות · ראה עוד »

סדר זרעים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר זרעים. מעצבת הבול: דנה זדה. סֵדֶר זְרָעִים הוא הראשון שבסדרי המשנה, ונכללות בו ההלכות הקשורות בעבודת אדמה וכן הלכות של ברכות ותפילות, הנמצאות במסכת ברכות.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וסדר זרעים · ראה עוד »

עדין אבן ישראל

"מרכז שטיינזלץ" בשכונת נחלאות בירושלים (מאי 2007) הרב עדין אבן ישראל (שטיינזַלץ) (נולד בג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937) הוא חסיד חב"ד ומחבר פורה של ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ועדין אבן ישראל · ראה עוד »

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרת ספרי יסוד ביהדות והוצאה לאור של ספרות תורנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ועוז והדר · ראה עוד »

פנחס מנחם אלעזר יוסטמן

ר' פנחס מנחם (אלעזר) יוסטמן (תר"ח-י' בכסלו תרפ"א) ייסד את החצר החסידית בפילץ ומהאדמו"רים החשובים בפולין שהתפרסם כמחבר ספר "שפתי צדיק".

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופנחס מנחם אלעזר יוסטמן · ראה עוד »

פסיקתא

פסיקתא היא סוג מסוים של מדרשי אגדה, המורכבים מדרשות שלמות על עניינים מיוחדים, ובייחוד דרשות הקשורות בשבתות ומועדים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופסיקתא · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן-יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על טהרת ההתנדבות, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

פטר שפר

פטר שפר (בגרמנית: Peter Schäfer; נולד ב-29 ביוני 1943) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הדתות ומדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופטר שפר · ראה עוד »

פולטבה

פולטבה (באוקראינית: Полтава) היא עיר באוקראינה המזרחית, מרכז מחוז פולטבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופולטבה · ראה עוד »

פירקוי בן באבוי

פירקוי בן באבוי (המאה ה-9) היה חכם בבלי בתקופת הגאונים, ידוע בשל האיגרת הפולמוסית שחיבר נגד מנהגי ארץ ישראל של תקופתו, וכלפי תורתם של בני ארץ ישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופירקוי בן באבוי · ראה עוד »

פיוטרקוב טריבונלסקי

פיוטרקוב טריבונלסקי (בפולנית: Piotrków Trybunalski; יידיש: פּעטריקעװ או פיעטריקאָוו; גרמנית: Petrikau) היא עיר בפולין הממוקמת כ-26 ק"מ מדרום לעיר לודז'.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ופיוטרקוב טריבונלסקי · ראה עוד »

קרקוב

קרקוב (בפולנית: Kraków,, בפולנית נהגה השם: קְרָקוּב; בגרמנית: Krakau) היא העיר השנייה בגודלה בפולין ואחת מעריה העתיקות של המדינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וקרקוב · ראה עוד »

קריית הוותיקן

מְדִינַת קִרְיַית הוַותִיקָן (בלטינית: Status Civitatis Vaticanæ, בעברית תקנית: וטיקן), בקיצור הוותיקן, היא המדינה העצמאית הקטנה בעולם מבחינת שטחה - פחות ממחצית קמ"ר בתוך העיר רומא שבאיטליה, וכן מבחינת האוכלוסייה - כ-1000 נפש.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וקריית הוותיקן · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 - י"א בניסן ה'ל', 4 באפריל 1270) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

ראשונים הוא כינוי בתולדות עם ישראל לרבנים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 לערך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה ופרשנות התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבי שלמה בן רבי יצחק ירחי הצרפתי (רש"י: רבי שלמה יצחקי; 1040 בקירוב – 13 ביולי 1105, כ"ט בתמוז ד'תתס"ה) היה תלמיד חכם צרפתי נודע.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורש"י · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה - 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורשב"א · ראה עוד »

רב שרירא גאון

רב שרירא גאון (ד'תרס"ו, 906 - ד'תשס"ו, 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורב שרירא גאון · ראה עוד »

רב האי גאון

רב האי גאון (939, ד'תרצ"ט – 1038, ד'תשצ"ח) אחרון גאוני בבל, ראש ישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורב האי גאון · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 355), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית, ולפי גירסת הילקוט שמעוני נמנה ככהן (ראה למטה). מפורסם במחלוקותיו המרובות בגמרא עם אביי, שבהן נפסקה ההלכה על פיו כמעט בכל מחלוקת. דיוניהם ידועים בשם "הוויות אביי ורבא", ו"הם שיא בדרכי העיון של ההלכה והמשפט התלמודי". אביו היה רב יוסף בר חמא, ורבו המובהק היה רב נחמן. לאחר פטירתו של אביי עברה ישיבת פומבדיתא, שהייתה המרכז לפעילות ההלכתית באותה העת, למחוזא, עירו של רבא, והוא כיהן בה 14 שנה כראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורבא · ראה עוד »

רבי מנא

רבי מנא היה כהן אמורא בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל, שימש כראש ישיבה בציפורי, הוזכר בעיקר בתלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורבי מנא · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180 - שנת 280) היה גדול אמוראי ארץ ישראל בדור השני.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורבי יוחנן · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 - י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ורי"ף · ראה עוד »

ריצב"א

רבינו יצחק בן אברהם משאנץ (נפטר בשנת 1199, או לפי מקורות אחרים ב-1210), הריצב"א (מכונה לפעמים גם ר"י הבחור, ריב"א, ר"י מדנפירא ור' יצחק מטרניאל), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, תלמידם של רבנו תם ור"י הזקן, ואחיו הגדול של הר"ש משאנץ.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וריצב"א · ראה עוד »

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1216 או 1230) היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ומראשי "עליית בעלי התוספות".

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמשון משאנץ · ראה עוד »

שמחה בונים אלתר

הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי הרב שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 - ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 6 באוגוסט 1992) היה האדמו"ר של חסידות גור, בין השנים 1977–1992.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמחה בונים אלתר · ראה עוד »

שמואל אברהם פוזננסקי

שמואל אברהם פוזננסקי ד"ר שמואל אברהם פוזננסקי (בפולנית: Samuel Abraham Poznański; 3 בספטמבר 1864, לוברנייץ – 1921) היה מלומד הידוע בשל מחקריו על הקראות והלוח העברי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמואל אברהם פוזננסקי · ראה עוד »

שמואל שרגא פייגנזון

שמואל שרגא פייגנזוןתמונה להחלפה שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836, וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר", היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמואל שרגא פייגנזון · ראה עוד »

שמואל בן נטרונאי

רבי שמואל בן נטרונאי (נולד בין 1100 ל-1110, נפטר ככל הנראה לפני שנת 1175) היה מחכמי אשכנז במאה ה-12.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמואל בן נטרונאי · ראה עוד »

שמואל יפה אשכנזי

רבי שמואל יפה אשכנזי (1525–1595) היה מחכמי האימפריה העות'מאנית במאה ה-16, מחבר פירוש יפה תואר על מדרש רבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושמואל יפה אשכנזי · ראה עוד »

שאול ליברמן

הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התלמוד וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושאול ליברמן · ראה עוד »

שלמה סיריליו

רבי שלמה סיריליו (או סירליאו, ובראשי תיבות: רש"ס) היה ממגורשי ספרד ומחכמי צפת וירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-16, מראשוני פרשני התלמוד הירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושלמה סיריליו · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ושלמה גורן · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום תנ"ך למאות שפות; ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד שטיינזלץ

עמוד מתלמוד שטיינזלץ חמש מהדורות של תלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותלמוד שטיינזלץ · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא (בארמית: "תוספת") היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, הנקראות ברייתות, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותוספתא · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותוספות · ראה עוד »

תוספות איוורא

תוספות איוורא הוא קובץ תוספות על התלמוד שנכתב על ידי קבוצת חכמים מהעיר איוורא (כיום אֶוְורֶה - Évreux שבחבל נורמנדי עילית בצפון צרפת), בשלהי המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותוספות איוורא · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ותורה · ראה עוד »

לוי גינצבורג

לוי גינצבורג הרב פרופ' לואיס לוי בן יצחק גינצבורג (Louis Ginzberg; 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית – 11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגיה של היהדות הקונסרבטיבית.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ולוי גינצבורג · ראה עוד »

לייב מוסקוביץ

פרופסור לייב מוסקוביץ (נולד ב-1955) שימש כראש החוג לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ולייב מוסקוביץ · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا - טַבָּרִייַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וטבריה · ראה עוד »

ז'יטומיר

ז'יטומיר (אוקראינית: Житомир; רוסית: Жито́мир; יידיש: זיטאמיר) היא עיר בצפון מערב אוקראינה בחבל ווהלין, מרכז מחוז ז'יטומיר.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וז'יטומיר · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וזכריה פרנקל · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר עם חסידיו בחופשה באירופה. לימינו בנו רבי ישראל אלתר מגור, לשמאלו בנו רבי מאיר אלתר. (במרכז) האדמו"ר הקודם מגור - רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם", מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור היא החצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וחסידות גור · ראה עוד »

חיים אלעזר שפירא

הרב חיים אלעזר שפירא (בהונגרית: Spira Lázár, בצ'כית/סלובקית: Lazar Spira; מכונה ה"מנחת אלעזר", על שם ספרו; ה' בטבת ה'תרל"ב, 17 בדצמבר 1871 - ב' בסיוון ה'תרצ"ז, 12 במאי 1937) היה אב"ד מוקצ'בו (מונקאץ') והאדמו"ר השלישי של חסידות מונקאטש.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וחיים אלעזר שפירא · ראה עוד »

חיים קניבסקי

הרב חיים קניבסקי על במת הכבוד בכנס של דגל התורה, יד אליהו, 1990.ש לצדו נראים: הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אלעזר מנחם מן שך, והרב שלמה שמשון קרליץ הרב שמריהו יוסף חיים קַניֶבסקִי (נולד בט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928) הוא ממנהיגיו הרוחניים הבולטים של הציבור החרדי-ליטאי, פוסק הלכה ומחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וחיים קניבסקי · ראה עוד »

בן ציון רוזנפלד

הרב פרופ' בן ציון רוזנפלד הוא פרופ' אמריטוס לתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן המומחה בתקופת המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובן ציון רוזנפלד · ראה עוד »

בראשית רבה

בראשית רבה הוא מדרש אגדה קדום על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך במאה החמישית או השישית.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובראשית רבה · ראה עוד »

בבא מציעא

בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובבא מציעא · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובבל · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובית המקדש · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים באמריקה

בניין בית המדרש לרבנים במנהטן בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ובית המדרש לרבנים באמריקה · ראה עוד »

גניזת קהיר

דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב בבית התפוצות) גניזת קהיר היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וגניזת קהיר · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וגרמניה · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה בשנת 1492 של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וגירוש ספרד · ראה עוד »

דניאל בומברג

דניאל בומברג (בומברגי, בומבירגי, בומבירגו, 1475–1549 בערך) היה מדפיס נוצרי בן ונציה, שהדפיס ספרי קודש עבריים, בהם תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי ומהדורת מקראות גדולות של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודניאל בומברג · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דפוס סלאוויטא

שער מסכת ברכות ש"ס סלאוויטא שער מסכת בבא קמא ש"ס סלאוויטא שנדפס בזיטומיר דפוס סלאוויטא, שנודע גם בשם דפוס האחים שפירא, היה בית דפוס עברי בעיירה סלאוויטא שבאימפריה הרוסית וכיום עיירה במחוז חמלניצקי במערב אוקראינה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודפוס סלאוויטא · ראה עוד »

דפוס ראם

דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודפוס ראם · ראה עוד »

דוד פרנקל

הרב דוד בן נפתלי הירש פרנקל (תס"ז, 1707 - כ"ב בסיוון תקכ"ב, 13 ביוני 1762) היה רבה של קהילת ברלין מ-1743 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ודוד פרנקל · ראה עוד »

ה'תש"ם

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וה'תש"ם · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמאה ה-20 · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

250px הַמַּעְיָן הוא רבעון שיוצא לאור מאז שנת תשי"ג (1953) "המשלב מימד תורני עם מימד מדעי-תורני" ומכיל מאמרים מגוונים בנושאי הלכה, השקפה, היסטוריה יהודית ומחקר.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

המרכז לטכנולוגיה חינוכית

סמליל המרכז לטכנולוגיה חינוכית המרכז לטכנולוגיה חינוכית ברמת אביב בניין המשותף של המרכז לטכנולוגיה חינוכית והאוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מטח), חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »

האקדמית נתניה

סמלילה הקודם של המכללה, שהיה בשימוש עד אפריל 2017 סמלילה הראשון של המכללה נשיא המדינה, ראובן ריבלין בכנס מאיר דגן לביטחון ואסטרטגיה לשנת 2018, הנערך מדי שנה באקדמית, מרץ 2018 האקדמית נתניה (עד אפריל 2017 שמה הרשמי היה "המכללה האקדמית נתניה") היא מכללה אקדמית הפועלת ללא כוונת רווח כמכללה שאינה מתוקצבת.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והאקדמית נתניה · ראה עוד »

האקדמיה ללשון העברית

האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון" ובהקשר המתאים - "האקדמיה") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" על פי חוק המוסד העליון ללשון העברית, תשי"ג-1953.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »

הגאון מווילנה

רבי אליהו בן שלמה זלמן (ט"ו בניסן ה'ת"פ, 23 באפריל 1720 – י"ט בתשרי ה'תקנ"ח, 9 באוקטובר 1797), שנודע בכינויים: הגאון מווילנה, הגאון החסיד ואף בפשטות - הגאון, או בראשי תיבות: הַגְּרָ"א (הגאון רבנו אליהו), היה פוסק, מקובל ואיש אשכולות, שבלט במעמדו החריג בתקופת האחרונים כסמכות רבנית עליונה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והגאון מווילנה · ראה עוד »

הדף היומי

מאיר שפירא מלובלין הדף היומי הוא יוזמה שהגה הרב מאיר שפירא מלובלין, ושהכריז עליה ביום ט' באלול ה'תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכינוס של תנועת אגודת ישראל בפולין.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והדף היומי · ראה עוד »

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »

הוצאת שבתי פרנקל

הוצאת שבתי פרנקל (נקראת גם "הוצאת ישיבת אהל יוסף") היא הוצאה לאור תורנית.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והוצאת שבתי פרנקל · ראה עוד »

הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, ובו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי והכנסייה הגדולה · ראה עוד »

ונציה

ונציה (איטלקית Venezia; ונטית Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וונציה · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא בירתה של ליטא.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ווילנה · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתב יד ליידן

כתב יד לֶיידֶן הוא כתב יד שלם של התלמוד הירושלמי, היחיד השלם המצוי כיום.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וכתב יד ליידן · ראה עוד »

יעקב נחום אפשטיין

יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 8 בנובמבר 1878 (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 21 בנובמבר), בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ".

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויעקב נחום אפשטיין · ראה עוד »

יעקב זוסמן

יעקב זוּסְמן (Sussmann; נולד בי"ח באלול תרצ"א 31 באוגוסט 1931) הוא חוקר תלמוד ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לחקר התלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויעקב זוסמן · ראה עוד »

יעקב דוד וילובסקי

הרידב"ז הרב יעקב דוד וילובסקי (כונה הרידב"ז; ל' בשבט ה'תר"ה, 7 בפברואר 1845 - א' בתשרי ה'תרע"ד, 2 באוקטובר 1913) היה למדן ידוע ומחבר ספרי הלכה ופרשנות.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויעקב דוד וילובסקי · ראה עוד »

יצחק אייזיק קרסילשציקוב

הרב יצחק אייזיק קרסילשציקוב (תרמ"ח 1888 - י' באייר תשכ"ה, 12 במאי 1965), רב בפולטבה שברוסיה, מחבר פירוש 'תבונה' על הירושלמי וחידושים על משנה תורה לרמב"ם.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויצחק אייזיק קרסילשציקוב · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי

רבי יצחק אייזיק הלוי יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »

ירושלמי על סדר קדשים

מסכת חולין מהתלמוד הירושלמי המזויף. נדפס בסעיני וואראהל (טרנסילבניה), בדפוס יעקב וידר בשנת תרס"ז הירושלמי על סדר קדשים הוא פירוש התלמוד הירושלמי על סדר קדשים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וירושלמי על סדר קדשים · ראה עוד »

ישכר תמר

הרב ישכר תמר (פולין ה'תרנ"ו, 1896 - תל אביב ה'תשמ"ב, 1982) היה רב בכמה קהילות במערב אירופה ובתל אביב.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וישכר תמר · ראה עוד »

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

יחיאל בר לב

יחיאל בר לב הרב ד"ר יחיאל אברהם הלוי בר לב (נולד ב-1943) הוא רב ומחנך ישראלי, מחבר סדרת ספרי "ידיד נפש" על הקבלה ועל התלמוד הבבלי והירושלמי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויחיאל בר לב · ראה עוד »

יהדות אשכנז

הפיזור הגאוגרפי של שפת היידיש; המרחב האשכנזי האוטוכתוני. יהדות אשכנז הוא שם כולל לעדות היהודים שמקורן במרכז ובמזרח יבשת אירופה ובחלק ממערבה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהדות אשכנז · ראה עוד »

יהושע יצחק שפירא

הרב יהושע יצחק שפירא (תקס"א – ד' בטבת תרל"ג) נודע כאב"ד סלונים וכמחבר ספרים תורניים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהושע יצחק שפירא · ראה עוד »

יהודה פליקס

פרופ' יהודה פליקס (14 באפריל 1922, ט"ז בניסן ה'תרפ"ב - 2 בדצמבר 2005, א' בכסלו ה'תשס"ו) היה חוקר הבוטניקה והזואולוגיה במקרא ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהודה פליקס · ראה עוד »

יהודה לוי (פיזיקאי)

הרב פרופסור יהודה לוי (באנגלית: Leo Levi - נולד א' בשבט תרפ"ו; 16 בינואר 1926) הוא פיזיקאי וחוקר יהדות אמריקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהודה לוי (פיזיקאי) · ראה עוד »

יהודה בר יקר

רבי יהודה בר יקר (בערך ד'תתק"ל − ד'תתק"פ) היה מחכמי ספרד וממקובלי ספרד הגדולים, רבו של הרמב"ן.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויהודה בר יקר · ראה עוד »

יוסף שאול נתנזון

רבי יוסף שאול הלוי נתנזון (ה'תק"ע, 1810 – ליל כ"ז באדר א' ה'תרל"ה, 3 במרץ 1875) היה רבה של למברג, מגדולי פוסקי ההלכה של יהדות גליציה במאה ה-19, ומגדולי המשיבים בעולם היהודי בזמנו.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויוסף שאול נתנזון · ראה עוד »

יוסי ברבי בון

רבי יוסי ברבי בון (בתלמוד הבבלי מכונה: רבי יוסי בר אבין) היה אמורא ארץ ישראלי בתקופת הדור החמישי של האמוראים, המחצית השנייה של המאה ה-4 לספירה.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויוסי ברבי בון · ראה עוד »

יוזף יוסטוס סקליגר

יוזף סקליגר יוזף יוסטוס סקליגר (בצרפתית: Joseph Justus Scaliger; 5 באוגוסט 1540 – 21 בינואר 1609) היה מלומד ומנהיג דתי צרפתי ממוצא איטלקי, אפיגרף ומגדולי הפילולוגים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ויוזף יוסטוס סקליגר · ראה עוד »

1977

nv:1951 – 2000.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ו1977 · ראה עוד »

1984

חברת אפל משיקה את מקינטוש.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ו1984 · ראה עוד »

351

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תלמוד ירושלמי ו351 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספר ירושלמי, תלמוד הירושלמי, התלמוד הירושלמי, הירושלמי.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תלמוד_ירושלמי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »