סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תל אביב-יפו

מַדָד תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל. [1]

922 יחסים: TheMarker, ממשלת ישראל, ממשלת ישראל הראשונה, ממלוכים, ממלכת פרס, ממלכת ישראל המאוחדת, מאורעות תרפ"א, מאיר דיזנגוף, מנשה קדישמן, מנשייה (יפו), מנחם שינקין, מנחם תלמי, מנחם בגין, מנהרת רוח, מסלולי הליכה בתל אביב, מסגד, מסגד מחמודיה, מסגד אל-אקצא, מסגד חסן בק, מסוף 2000, מסוף רדינג, מסוף כרמלית, מסילת הרכבת יפו-ירושלים, מערת המכפלה, מערב, מערות אפקה, מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב, מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום, מעריב, מעריב הבוקר, מפא"י, מצעד צה"ל, מצעד הגאווה, מצעד הגאווה בתל אביב, מצרים, מצבה, מרפאת זמנהוף, מרדכי נמיר, מרדכי זעירא, מרדכי גולינקין, מרוקו, מרכז סוזן דלל, מרכז עסקים ראשי, מרכז קניות, מרכז רפואי רעות, מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות, מרכז הספורט הלאומי - תל אביב, מרכז ההסברה, מרכז הירידים תל אביב, מרכול, ..., מרינה תל אביב, מריו בוטה, משפחת מוזס, משרד החוץ, משרד הביטחון, משתנה (מתקן), משה אביגדור עמיאל, משה שרת, משה שלוש, משורר, מלחמת המפרץ, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מלון פלטין, מלון הילטון תל אביב, מטרופולין, מטרופולין (תחבורה ציבורית), מזרח, מזרח אירופה, מחנה יהודה (תל אביב), מחנה יוסף, מחוז תל אביב, מבצע עמוד ענן, מבצר, מגדל מים, מגדל שלום מאיר, מגדל האופרה, מגדלי עזריאלי, מגדלי תל אביב, מדע, מדרון יפו, מהנדס עיר, מונית, מונית שירות, מוזיאון, מוזיאון ארץ ישראל, מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון לח"י, מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל, מוזיאון האצ"ל בתש"ח, מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות, מוזיאון ההגנה, מודן הוצאה לאור, מכללת לוינסקי לחינוך, מכבי תל אביב, מכבי תל אביב (כדורסל נשים), מכבי תל אביב (כדורסל), מכבי תל אביב (כדורעף), מכבי תל אביב (כדורגל), מכבי תל אביב (כדוריד), מכבי יפו, מכון התקנים הישראלי, מכון וינגייט, מכולת, מישור החוף, מישור החוף הדרומי, מיזם, מיומנה, אמנות חזותית בישראל, אמצעי תחבורה, אמוראים, אנסמבל סולני תל אביב, אנסמבל וירטואוזים של תל אביב, אנציקלופדיה מקראית, אנדרטה לשואה ולתקומה, אס"א תל אביב (כדורמים), אס"א תל אביב (כדורגל נשים), אס"א תל אביב (כדוריד), אסותא מרכזים רפואיים, אפקה, אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב, אפרים תלמי, אפיקים (תחבורה ציבורית), אפיטף, אצטדיון שכונת התקווה, אצטדיון בלומפילד, אצטדיון המכביה, אקלים, אקלים ים-תיכוני, ארנסט לב, ארנון סופר, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארגון צבאי לאומי, ארון קודש, ארכאולוג, ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג, אשקלון, אשור, אתר מורשת עולמית, אתר ארכאולוגי, אלטנוילנד, אלג'יריה, אלכס גלעדי, אלכסנדר פן, אלי אשד, אלי שילר, אליצור תל אביב (כדורסל נשים), אזור, אח מוסמך, אחד העם, אחדות העבודה, אחוזת בית, אברהם סוסקין, אברהם שלונסקי, אברהם יצחק הכהן קוק, אבטלה, אבו כביר, אביב, אגד, אדריכל, אדריכלות, אדריכלות ישראלית, אהל (תיאטרון), אונסק"ו, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוניברסיטה, אונייה, אוסלו, אופניים, אור יהודה, אורי דביר, אוהל משה (תל אביב), אי חום עירוני, איסר יהודה אונטרמן, איתי טלגם, אילן שחורי, אילת, איגוד לשכות המסחר, נמל תל אביב, נמל התעופה בן-גוריון, נמל התעופה דב הוז, נמל יפו, נא לגעת, נס ציונה, נפתלי הרץ הלוי, נצרות קתולית, נצרות יוונית-אורתודוקסית, נשיונל ג'יאוגרפיק, נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים, נתן אלתרמן, נתן דונביץ', נתניה, נתיבי איילון, נזיר, נחל איילון, נחל הירקון, נחלת בנימין, נחלת יצחק, נחום סוקולוב, נחום גוטמן, נהריה, נוסח הספרדים, נורדיה (שכונה), נווה עופר, נווה צדק, נווה שאנן (תל אביב), ניפור, ניר מן, נישואים חד-מיניים, ניו יורק, סמל העיר תל אביב-יפו, סמינר הקיבוצים, ספסל, ספר תורה, ספר יחזקאל, ספריית בית אריאלה, סקאד, סתיו, סלמה (יפו), סליק, סבל, סבון, סגנונות באדריכלות, סדנאות הבמה, סומייל, סופרוליג, סולטאן, סינמטק תל אביב, סיליקון ואדי, עמנואל הרוסי, עמק הסיליקון, עם עובד, עקלתון (פסל), עקיבא אריה ויס, ערבים, ערבים נוצרים, ערבית, ערביי ישראל, ערוץ 2, ערים תאומות, ערים בישראל, עשר טחנות, עתיקה, עלייה לארץ ישראל, עבודה (כלכלה), עג'מי, עומס חום, עופר רגב, עובד, עובדים זרים בישראל, עובדיה יוסף, עיר, עיר מעורבת, עיר נמל, עיר עולם, עיר קטנה ואנשים בה מעט, עיר גנים, עיראק, עיריית תל אביב-יפו, עירייה, עיתון, פארק מנחם בגין, פארק אדית וולפסון, פארק צ'ארלס קלור, פארק צמרת, פארק הירקון, פסטיבל, פסח, פעולות טרור בתל אביב, פרנציסקנים, פרעה, פרח, פרוור, פתח תקווה, פלמחים, פלאפל, פלשתים, פלורנטין, פטריק גדס, פג'ר (רקטה), פורום ה-15, פוטבול, פיגועי התאבדות בישראל, צפון, צפון אפריקה, צפון תל אביב, צרפת, צריפין, צל, צדפות, צוותא, ציונה שמשי, קמח, קניון רמת אביב, קרן קיימת לישראל, קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב, קרנבל, קריית אונו, קריית ספר (הוצאת ספרים), קריית עתידים, קשת (מבנה), קשת (זכיינית שידור), קטרגל, קזינו גלי אביב, קו פרשת המים, קופת חולים, קולנוע, קולנוע מוגרבי, קולנוע אסתר, קולנוע אלהמברה, קולנוע עדן, קווים, קיץ, רמת אביב, רמת אביב ג', רמת גן, רמת השרון, רמת החייל, ראש עירייה, ראובן רובין, ראובן גפני (חוקר), רסלינג, רעש, רצועת עזה, רצועת חוף תל אביב-יפו, רשת (זכיינית שידור), רשת שוקן, רשות מקומית, רחוב מזא"ה, רחוב אלנבי, רחוב אחד העם, רחוב אבן גבירול, רחוב שינקין, רחוב לוינסקי, רחוב בן יהודה (תל אביב), רחוב בוגרשוב, רחוב דיזנגוף, רחוב המסגר, רחוב הארבעה, רחוב הרצל (תל אביב), רחוב הרכבת, רחוב הירקון, רחוב יפת, רחובות תל אביב-יפו, רב-לשוניות, רבי מאיר בעל הנס, רדיו תל אביב, רון חולדאי, רוני מילוא, רוזנות יפו ואשקלון, רוח, רובע לב העיר, רובעי תל אביב-יפו, רווחה, רכבת פרוורית, רכבת בינעירונית, רכבת ישראל, ריצה, שמות רחובות בתל אביב-יפו, שארל קלרמון-גנו, שאול טשרניחובסקי, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-60 של המאה ה-20, שנות ה-70 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שפך הירקון, שלמה משה עמאר, שלמה שבא, שלמה להט, שלמה זלמן שוקן, שלמה גורן, שלמה הכהן אהרונסון, שלג, שטח גלילי, שבע טחנות, שבח מופת, שבוע, שביל אופניים, שגרירות, שדרה, שדרות נורדאו, שדרות רוטשילד, שדרות שאול המלך (תל אביב), שדרות ח"ן, שדרות בן ציון, שדרות בן-גוריון (תל אביב), שדרות בתל אביב-יפו, שדרות ירושלים (יפו), שוק (מסחר), שוק איכרים, שוק בצלאל, שוק העלייה, שוק הפשפשים (יפו), שוק התקווה, שוק הכרמל, שווייץ, שכונת מצוקה, שכונת התקווה, שכונות עבר הירקון, שימור מבנים, שיר המעלות, שירותי בריאות כללית, שירי תל אביב-יפו, שיכון, שייח' מוניס, תנ"ך, תנועת נוער, תקשורת בישראל, תקופת בית שני, תקופת הברונזה, תרבות, תרבות ישראלית, תשתית, תל, תל אביב אחת, תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, תל אביב-יפו (סדרה), תל אביב: חולות שהיו לכרך, תל נפוליאון, תל קסילה, תל ברוך, תל כודאדי, תל-אופן, תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה, תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז, תחנת הרכבת תל אביב – השלום, תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה, תחנת הכוח רדינג, תחבורה, תחותמס השלישי, תושב, תוכנית מתאר מקומית, תוכנית גדס, תכנון ערים ואזורים, תימן, תיאטרון שוליים, תיאטרון תמונע, תיאטרון בית ליסין, תיאטרון גשר, תיאטרון הסימטה, תיאטרון יידישפיל, תיל אבובי, תיכון א' לאמנויות תל אביב, תיכון עירוני ד', תיכון עירוני ה' (תל אביב), תיכון חדש, ל' בסיוון, לסביות, לחות, לב תל אביב, להט"ב, לותרניזם, לוחמי חרות ישראל, לוב, לוגו, לוד, ליגת העל בכדורסל, ליגת העל בכדורגל, ליגת העל בכדוריד, ליגה א' (כדורגל), טמפרטורה, טריאתלון, טחנת קמח, טופוגרפיה, טכנולוגיה, טיילת יפו, זמנים (כתב עת), זיהום אוויר, חאן (מבנה), חניון, חסן בק, חפיר, חצר חסידית, חציון, חקלאות, חזקה (קניין), חברת החשמל לישראל, חברה קדישא, חברון, חגיגות המאה לתל אביב, חדשות (עיתון), חוף, חוק נכסי נפקדים, חורף, חול המועד, חולון, חכם, חינוך, חיפה, חיל האוויר הישראלי, חיים נחמן ביאליק, חיים לבנון, חיים דוד הלוי, בן-ציון מאיר חי עוזיאל, באר שבע, באוהאוס, בנקאות בישראל, בני ברק, בני יהודה תל אביב, בני יהודה תל אביב (כדורסל נשים), בנימין זאב הרצל, בנימינה, ברצלונה, ברוך אגדתי, ברית מכבים עתיד, בריזה, בת דור (להקה), בת ים, בת-שבע (להקה), בתי קולנוע בתל אביב, בבל, בוסתן בתים, בורגנות, בול דואר, בולגריה, בית מלון, בית ספר, בית עיריית תל אביב-יפו, בית ציוני אמריקה, בית קברות, בית ראובן, בית שמעון רוקח, בית שלום עליכם, בית חנה, בית חולים, בית חולים דנה-דואק לילדים, בית בן-גוריון, בית ביאליק, בית דיזנגוף, בית המקדש, בית המשפט הגבוה לצדק, בית הספר אליאנס (תל אביב), בית הספר לאמנויות תל אביב, בית הספר לטבע, סביבה וחברה, בית העיר תל אביב-יפו, בית הקברות טרומפלדור, בית התנ"ך, בית החולים ליס לנשים וליולדות, בית החולים הממשלתי ביפו, בית החולים הדסה (תל אביב), בית החינוך ע"ש א"ד גורדון, בית הכנסת אוהל מועד, בית הכנסת לעולי לוב, בית הכנסת הגדול (תל אביב), בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה, בית היולדות הקריה, בית כנסת, בית"ר תל אביב רמלה, ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, ביברס, ג'מאסין א-שרקי, ג'מאסין אל-ע'רבי, ג'רישה, גן (נוי), גן מאיר, גן העצמאות (תל אביב), גן העיר (תל אביב), גן הגת, גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים - מונחים, גרמנית, גרמניה, גרעין תורני, גשם, גשר ווקופ, גת (משטח דריכה), גלריה לאמנות כ"ץ, גלריה גבעון, גלריה גורדון, גלות, גלות בבל, גלי צה"ל, גבעת עלייה, גבעתיים, גבריאל ברקאי, גדנ"ע יהודה, גדעון ביגר, גוסטב באוארנפיינד, גורד שחקים, גוש דן, גודש תנועה, גירוש תל אביב, גילה אוריאל, דן חברה לתחבורה ציבורית, דני קרוון, דרך משה סנה, דרך נמיר, דרך בן צבי, דרך בגין (תל אביב), דרום, דבר (עיתון), דביר (הוצאת ספרים), דוד, דוד בן-גוריון, דוד בלוך-בלומנפלד, דיזנגוף סנטר, ה'תרנ"א, ה'תרס"ט, ה'תרס"ב, ה'תרס"ד, ה'תרע"א, ה'תרע"ד, ה'תרפ"א, ה'תרפ"ג, ה'תרצ"ט, ה'תרצ"ה, ה'תרצ"ו, ה'תש"ב, ה'תש"ו, ה'תשמ"ח, ה'תשמ"ו, ה'תשנ"ח, ה'תשנ"ג, ה'תשס"ב, ה'תשס"ג, ה'תשס"ה, ה'תשע"ז, ה'תשל"א, ה'תשל"ג, ה'תשכ"ד, ה'תשי"ח, הממלכה הסלאוקית, המאה ה-10 לפנה"ס, המאה ה-12 לפנה"ס, המאה ה-17, המאה ה-17 לפנה"ס, המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-19, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-21, המאה ה-28 לפנה"ס, המאה ה-4 לפנה"ס, המאה ה-8 לפנה"ס, המנדט הבריטי, המערך, המרד הערבי הגדול, המרכז העירוני לקהילה הגאה, המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, המשתלה, המשכן לאמנויות הבמה, המטאטא, המחאה החברתית בישראל 2011, המבול, המועצה להשכלה גבוהה, המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, המכללה האקדמית תל אביב-יפו, המכביה, הארץ, האלף ה-2 לפנה"ס, האלף ה-4 לפנה"ס, האומות המאוחדות, האופרה הארצישראלית, האופרה הישראלית, האופרה הישראלית החדשה, האימפריה הביזנטית, הנציב העליון, הסגנון האקלקטי בארץ ישראל, הסגנון הבינלאומי, הסינרמה, העשור הראשון של המאה ה-21, העשור השני של המאה ה-21, העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90, העלייה הרביעית, העלייה החמישית, העיר, העיר הלבנה, הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב, הפועל תל אביב, הפועל תל אביב (כדורסל נשים), הפועל תל אביב (כדורסל), הפועל תל אביב (כדורגל), הפועל כפר שלם, הפיגוע בקפה אפרופו, הפיגוע בקו 5, הפיגוע ברחוב אלנבי (2002), הפיגוע בדולפינריום, הפיגוע בדיזנגוף סנטר, הצפון הישן, הצופה, הציונים הכלליים, הקריה, הקהילה היהודית, הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית, הרצלילינבלום, הרצליה, הרברט סמואל, השרון, השוק הסיטונאי בתל אביב, השירות המטאורולוגי הישראלי, התאחדות בוני הארץ, התאחדות התעשיינים בישראל, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל, התקופה הכלקוליתית, התרוממות (פסל), התזמורת הסימפונית תל אביב, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, התזמורת הקאמרית הישראלית, התחנה המרכזית החדשה של תל אביב, התחנה המרכזית הישנה של תל אביב, התחדשות עירונית, התיאטרון הקאמרי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הליגה הלאומית בכדורגל, הליכוד, הטלוויזיה החינוכית הישראלית, הבורסה לניירות ערך בתל אביב, הבימה, הגרלת המגרשים לאחוזת בית, הגימנסיה העברית "הרצליה", הדר יוסף, ההסתדרות הציונית הדסה, ההעפלה, הומוסקסואליות, הוצאת שוקן, הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, הוועד האולימפי בישראל, הכנסת, הכנסייה האורתודוקסית הרוסית, הכרזת העצמאות, הים התיכון, היסטוריה, הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן, היגיינה, היכל מנורה מבטחים, היכל קבוצת שלמה, היכל התרבות, היי-טק, היישוב, היישוב הישן, ואטל (בית ספר למלונאות), כ"ט בנובמבר, כ' בניסן, כנסיית מאר מיכאל, כנסיית אנטוניוס הקדוש, כנסיית עמנואל, כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר), כנסיית פטרוס הקדוש (יפו), כנסיית גאורגיוס הקדוש, כנסייה, כנרת זמורה-ביתן דביר, כפר שמריהו, כפר שלם, כרם התימנים, כשרות, כלכלת ישראל, כלכליסט, כביש 1, כביש 2, כביש 44, כביש 461, כביש 481, כביש 482, כביש 5, כדורמים, כדורסל, כדורעף, כדורגל נשים בישראל, כדורגל בישראל, כדוריד, כורכר, כיכר צינה דיזנגוף, כיכר רבין, כיכר ביאליק, כיכר המדינה, כיכר השעון, כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין, כיכר היל, י' באב, ינואר, יעקב משה טולידאנו, יעקב שביט, יעקב בן-סירה, יעקב כהן (משורר), יפו, יפו העתיקה, יצחק דנציגר, יצחק ידידיה פרנקל, ירון גולן, ירושלים, יריד המזרח, ישראל, ישראל מאיר לאו, ישראל רוקח, ישראל היום, ישראלי (עיתון), ישות, ישיבת מעלה אליהו, ישיבת היישוב החדש, ישיבה, יחיעם פדן, יגאל תומרקין, יד אליהו, ידיעות אחרונות, ידיעות תקשורת, יהדות סלוניקי, יהדות תימן, יהדות לוב, יהדות גרמניה, יהושע רבינוביץ, יהודים, יוממות, יומני כרמל, יום העצמאות, יונה בן אמיתי, יוסף חיים ברנר, יוסף ברלין, יוקר המחיה, יורוליג, 1 בדצמבר, 11 באפריל, 12 בינואר, 1268, 14 במאי, 1740, 1871, 1881, 1882, 1887, 1891, 1896, 19 ביוני, 1902, 1904, 1905, 1906, 1909, 1910, 1911, 1912, 1914, 1915, 1917, 1918, 1921, 1922, 1923, 1924, 1925, 1926, 1928, 1931, 1932, 1934, 1935, 1936, 1937, 1938, 1939, 1940, 1942, 1946, 1947, 1948, 1949, 1950, 1951, 1952, 1953, 1955, 1956, 1958, 1959, 1960, 1961, 1962, 1963, 1964, 1965, 1969, 1971, 1972, 1973, 1974, 1975, 1976, 1977, 1980, 1981, 1983, 1986, 1988, 1989, 1991, 1992, 1993, 1995, 1997, 1998, 2000, 2002, 2003, 2005, 2006, 2007, 2008, 2009, 2010, 2012, 2013, 2016, 2017, 21 במאי, 24 בינואר, 26 בדצמבר, 28 ביולי, 4 באוקטובר, 4 בנובמבר, 6 בפברואר, 6 ביוני, 9 בספטמבר. להרחיב מדד (872 יותר) »

TheMarker

TheMarker (בעברית: דה מרקר) הוא עיתון יומי כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית עיתון "הארץ".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וTheMarker · ראה עוד »

ממשלת ישראל

ממשלת ישראל היא הרשות המבצעת של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וממשלת ישראל · ראה עוד »

ממשלת ישראל הראשונה

הממשלה הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וממשלת ישראל הראשונה · ראה עוד »

ממלוכים

מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "נרכש", "נקנה") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וממלוכים · ראה עוד »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פרס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת ישראל המאוחדת

ממלכת ישראל המאוחדת הייתה, על פי המקרא, ממלכה בה היו מאוגדים שנים עשר שבטי ישראל תחת שלטון אחד בארץ ישראל, והתקיימה כמאה שנה, משנת 1030 לפנה"ס לערך עד פטירת שלמה בשנת 928 לפנה"ס לערך והתפלגותה לשתי ממלכות נפרדות - ממלכת ישראל וממלכת יהודה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וממלכת ישראל המאוחדת · ראה עוד »

מאורעות תרפ"א

לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים פרעות תרפ"א החלו בכ"ג בניסן ה'תרפ"א (1 במאי 1921) ביפו, והתפשטו ליישובים יהודיים נוספים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומאורעות תרפ"א · ראה עוד »

מאיר דיזנגוף

מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העיר הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »

מנשה קדישמן

מנשה קדישמן (21 באוגוסט 1932 - 8 במאי 2015) היה צייר ופסל ישראלי, חתן פרס ישראל בתחום הפיסול.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומנשה קדישמן · ראה עוד »

מנשייה (יפו)

שטח שכונת מנשיה כיום, אפריל 2011 מנשייה מכיוון מגדל פסגות מנשייה מיפו מסגד חסן בק בית גידי (מוזיאון האצ"ל בתש"ח) - בניין המגורים היחיד שנותר מהשכונה מנשייה (בערבית:المنشية) היה רובע מעורב בצפונה של יפו שנהרס בחלקו במלחמת העצמאות ונהרס כמעט במלואו במהלך שנות ה-60 ושנות ה-70.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומנשייה (יפו) · ראה עוד »

מנחם שינקין

מנחם שינקין, 1924 קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; מימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – י"ג בכסלו תרפ"ה, 3 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומנחם שינקין · ראה עוד »

מנחם תלמי

מנחם תַּלְמִי (19 בספטמבר 1926 – 28 במרץ 2018) היה סופר עברי, עיתונאי ועורך.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומנחם תלמי · ראה עוד »

מנחם בגין

מנחם בגין (16 באוגוסט 1913, י"ג באב תרע"ג, ברסט ליטובסק – 9 במרץ 1992, ד' באדר ב' תשנ"ב, תל אביב) היה ראש הממשלה השישי של מדינת ישראל, יו"ר תנועת החרות ומפלגת הליכוד, שר בממשלות ישראל, מפקד האצ"ל בתקופת המאבק במנדט הבריטי, חותם הסכם השלום בין ישראל למצרים וחתן פרס נובל לשלום לשנת 1978.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומנחם בגין · ראה עוד »

מנהרת רוח

מנהרת רוח מנהרת רוח היא כלי לניסוי המשמש במחקר אווירודינאמי, המאפשר דגם סביבה זורמת אוויר בטבע.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומנהרת רוח · ראה עוד »

מסלולי הליכה בתל אביב

לכבוד חגיגות המאה לתל אביב נחנכו בעיר שלושה מסלולי הליכה המספרים את סיפורה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומסלולי הליכה בתל אביב · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומסגד · ראה עוד »

מסגד מחמודיה

מראה כללי מכיוון דרום חצר המסגד ומגדל השעון ברקע סביל סולימאן בחזית מסגד מחמודיה מסגד מחמודיה (בערבית: مسجد المحمودية), הממוקם ברח' מפרץ שלמה, הוא המסגד הגדול והחשוב ביפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומסגד מחמודיה · ראה עוד »

מסגד אל-אקצא

מסגד אל אקצה, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל-אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצה מסגד אל-אקצא (ערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אלְ-מַסְגִ'ד אלְ-אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בדרום הר הבית, בקומפלקס של אתרי תפילה ומבני דת מוסלמיים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומסגד אל-אקצא · ראה עוד »

מסגד חסן בק

מסגד חסן בק הוא מסגד עות'מאני שנבנה בשכונת מנשייה בין יפו לתל אביב בשנת 1916, על ידי מושלה הצבאי של יפו, חסן בק, במטרה לבלום את התפשטותה של תל אביב לכיוון הים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומסגד חסן בק · ראה עוד »

מסוף 2000

מסוף 2000 (על-שם תוכנית בניין עיר מס' 2000) הוא תחנת אוטובוסים גדולה ברחוב על פרשת דרכים בתל אביב, הצמודה לתחנת הרכבת תל אביב מרכז ומחלף ארלוזורוב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומסוף 2000 · ראה עוד »

מסוף רדינג

אוטובוסים של חברות דן וקווים חונים במסוף מוניות קו 4 וחלק ממגרש החנייה נהגי אוטובוס במנוחה בצריף במסוף אוטובוס ביציאה מהמסוף מסוף רדינג הוא מסוף תחבורה ציבורית, השוכן בשדרות רוקח בצפון תל אביב, והקרוי על שם תחנת הכוח רדינג הנמצאת בסמוך לו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומסוף רדינג · ראה עוד »

מסוף כרמלית

דייוויד אינטרקונטיננטל" (מימין), ומגדל נווה צדק (משמאל). מסוף כרמלית הוא מסוף תחבורה ציבורית בדרום-מערב תל אביב, השוכן בין גן הכובשים מדרום לשוק הכרמל מצפון, ובין רחוב הכובשים ממערב לרחוב הכרמל ממזרח.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומסוף כרמלית · ראה עוד »

מסילת הרכבת יפו-ירושלים

מסילת הרכבת בין יפו לירושלים נסללה לראשונה בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומסילת הרכבת יפו-ירושלים · ראה עוד »

מערת המכפלה

ציון קבר אברהם צילום מקרוב של מוזיאיקה במערה – צולם בין 1920–1933 מערת המכפלה בלילה לוחם מג"ב שומר בתוך מערת המכפלה. בתמונה אולם שרה מהצד הערבי (ניתן להבחין בכיתוב הערבי בשילוט ליד המצבה) מערת המכפלה בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים הכניסה למסגד בתמונה משנות ה-20 של המאה העשרים מערת המכפלה (מכונה בערבית: الحرم الإبراهيمي, תעתיק: אלחרם אלאבראהימי, תרגום: המקום הקדוש של אברהם) היא מבנה במזרח העיר חברון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומערת המכפלה · ראה עוד »

מערב

מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומערב · ראה עוד »

מערות אפקה

מראה במערות אבן גולל שנמצאה באתר גומחות קבורה באחת המערות פריחת כלניות במתחם המערות (פברואר 2010) מערות אפקה הן ריכוז של מערות קבורה שומרוניות עתיקות, שנחצבו בסלע הכורכר בצמוד ממערב לנתיבי איילון, צפונית לשכונת רמת אביב ג', ודרומית-מזרחית לאתר פי גלילות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומערות אפקה · ראה עוד »

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב

גשר המיתרים מבט מזרחה מהגשר מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב (מוכרת בציבור בתור: פרויקט הרכבת הקלה בתל אביב) מיועדת להיות אמצעי התחבורה הציבורי העיקרי ברחבי תל אביב-יפו, ולפעול אף לקישור טוב יותר בין העיר לפרבריה (גוש דן).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב · ראה עוד »

מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום

גשר המיתרים מבט מזרחה מגשר המיתרים העבודות בשד' ירושלים סמוך לתיאטרון גשר (תיאטרון נוגה לשעבר) (פברואר 2009) בנית דיפו בקריית אריה (מאי 2018). פורטל של מנהרה בקרית אריה (מאי 2018). מסועות פינוי עפר בכניסה למנהרה בקרית אריה (מאי 2018). מנהרה של רכבת הקלה שמתחילה בקרית אריה וממשיכה דרך אם המושבות (מאי 2018). הקו האדום הוא קו רכבת קלה המתוכנן להיות המרכזי והראשון שייצא לפועל כחלק מהמערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב - הקו האדום · ראה עוד »

מעריב

מעריב היה עיתון יומי ישראלי שיצא לאור בישראל מה-15 בפברואר 1948 ועד ל-אפריל 2014.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומעריב · ראה עוד »

מעריב הבוקר

שער הגיליון הראשון של העיתון, בשם "מטרו ישראל" מעריב הבוקר הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון), נמצא בבעלות איש העסקים אלי עזור, ומהווה גרסה מקוצרת של היומון מעריב השבוע.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומעריב הבוקר · ראה עוד »

מפא"י

מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָא"י) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומפא"י · ראה עוד »

מצעד צה"ל

חיל נשים במצעד צה"ל בשנות השישים תל אביב, יום העצמאות 1965 מצעד צה"ל הוא מצעד צבאי כללי של צבא ההגנה לישראל שהיה נהוג לעורכו במהלך עשרים וחמש שנותיה הראשונות של מדינת ישראל, ביום העצמאות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומצעד צה"ל · ראה עוד »

מצעד הגאווה

מצעד הגאווה הוא מצעד שנתי המתקיים בערים שונות ברחבי העולם, בו מציינים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואלים, א-מיניים וקווירים באופן כללי (להט"ב) את מאבקם להכרה ולשוויון זכויות, ומכריזים על גאוותם בזהותם המינית ומגדרם השונה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומצעד הגאווה · ראה עוד »

מצעד הגאווה בתל אביב

מצעד הגאווה בתל אביב, 2015 מצעד הגאווה בתל אביב, 2000 מצעד הגאווה בתל אביב, 2001 מצעד הגאווה בתל אביב, 2003 מצעד הגאווה בתל אביב, 2004 מצעד הגאווה בתל אביב הוא מצעד הגאווה הגדול ביותר במדינת ישראל וביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומצעד הגאווה בתל אביב · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומצרים · ראה עוד »

מצבה

מצבות טוקאי, הונגריה "מילותיו האחרונות: לא עוד מלחמות עבורי" – כיתוב על מצבה בבית הקברות הצבאי הבריטי בירושלים, בהר הצופים מצבה היא לוח אבן, עץ או מתכת המשמש לשתי מטרות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומצבה · ראה עוד »

מרפאת זמנהוף

מראה המבנה החזית המערבית גרם מדרגות במרפאה שרידי האגף הדרום-מערבי של המבנה, המיועד לשימור (ספטמבר 2013) מרפאת זָמֶנהוֹף הייתה מרפאה של שירותי בריאות כללית, ששכנה במרכז העיר תל אביב, בין הרחובות זמנהוף, גדעון, השופטים ושמשון הגיבור, ופעלה משנת 1936 ועד שנת 2012.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרפאת זמנהוף · ראה עוד »

מרדכי נמיר

קבר מרדכי נמיר בבית הקברות טרומפלדור מרדכי נמיר (23 בפברואר 1897 – 22 בפברואר 1975) היה ממנהיגי תנועת העבודה הציונית, מזכ"ל ההסתדרות, חבר הכנסת, שר בממשלות ישראל וראש עיריית תל אביב-יפו (בשנים 1959–1969).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרדכי נמיר · ראה עוד »

מרדכי זעירא

מרדכי זעירא ב-1953 בני הזוג זעירא לוחית זיכרון על ביתו של מרדכי זעירא ברח' הירדן 15 בתל אביב מרדכי זעירא (גְרֶבֶּן) (6 ביולי 1905 – 1 באוגוסט 1968) היה מלחין ופזמונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרדכי זעירא · ראה עוד »

מרדכי גולינקין

הצגת הבכורה של האופרה "תאיס", תל אביב 1948: גולינקין שני משמאל בשורה השנייה מרדכי גוֹלִינְקין (ברוסית: Марк Маркович Голинкин; 21 במרץ 1875, פלך חרסון, רוסיה – 20 בנובמבר 1963, ראשון לציון) היה מוזיקאי ומנצח, מייסדו של בית האופרה הראשון שקם בארץ ישראל – האופרה הארצישראלית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרדכי גולינקין · ראה עוד »

מרוקו

נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: הממלכה המערבית) היא מדינה בשלטון מונרכי בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרוקו · ראה עוד »

מרכז סוזן דלל

המבנה המשומר של בית הספר לבנים המבנה המשומר של בית הספר לבנות מרכז סוזן דלל למחול ולתיאטרון הוא מרכז תרבות ישראלי השוכן במתחם אשר נמצא בשכונת נווה צדק שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרכז סוזן דלל · ראה עוד »

מרכז עסקים ראשי

מנהטן בלילה מרכז העיר פרנקפורט מרכז עסקים ראשי (מע"ר) הוא מרכזה העסקי-פיננסי והמינהלי של העיר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרכז עסקים ראשי · ראה עוד »

מרכז קניות

Shaun Walker, http://www.theguardian.com/world/2014/nov/28/europes-biggest-shopping-mall-moscow-rouble-aviapark-russia-imports Europe’s biggest shopping mall opens in Moscow amid rouble crisisכ, באתר הגארדיאן, 28 בנובמבר 2014 אנגלית מרכז קניות בבריסטול, אנגליה פנים "קניון לב חדרה", מאי 2009 פנים קניון קריית אונו, ינואר 2008 קניון שבעת הכוכבים, הרצליה קניון "M הדרך", סמוך למושב בית חרות "קניון עזריאלי חיפה" בחיפה, אפריל 2005 מרכז קניות או קַנְיוֹן הוא בניין או מספר בניינים המחוברים ביניהם, המכילים מגוון רב של חנויות המקושרות ביניהן ברחבות, בדרך כלל מקורות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרכז קניות · ראה עוד »

מרכז רפואי רעות

מרכז רפואי רעות סמל המרכז המרכז הרפואי רעות (ע"ש ליכטנשטדטר) הוא מרכז לשיקום ומחלות ממושכות שנוסד בשנת 1961.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרכז רפואי רעות · ראה עוד »

מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות

מבט מכיוון צפון-מערב לעת שקיעה מבט מכיוון מערב. "חרטום הסירה ההפוכה" נראה בצידו הימני של המבנה המזחים בבריכת המרכז מחסני הסירות מרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות שוכן על גדות נחל הירקון, סמוך ל"גן הבנים" בחלקו המערבי של פארק הירקון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרכז דניאל עמיחי ללימודי חתירה וימאות · ראה עוד »

מרכז הספורט הלאומי - תל אביב

מרכז הספורט הלאומי - תל אביב (נקרא גם: מרכז הספורט - הדר יוסף) הוא מתחם בשכונת הדר יוסף בתל אביב-יפו, הכולל מתקני ספורט רבים ומוכר גם בשמו "הבניין האולימפי".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרכז הספורט הלאומי - תל אביב · ראה עוד »

מרכז ההסברה

מרכז ההסברה - המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים הוא גוף מטה במשרד התרבות והספורט שנוסד על-מנת לקדם את המורשת הלאומית בישראל והוא הגוף האחראי על הפקת כלל הטקסים, הלוויות, האזכרות והאירועים הממלכתיים במדינת ישראל; ובין השאר על בחירת מדליקי המשואות, בחירת הכרזה והפקת כלל הטקסים ביום העצמאות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרכז ההסברה · ראה עוד »

מרכז הירידים תל אביב

מפת מרכז הירידים וסביבתו סמל מרכז הירידים. עוצב על ידי מינה פורטנוב-משען בשנת 2000, עדכון של סמל של דן ריזינגר משנת 1961 שגם הוא מבוסס על הסמל הישן של יריד המזרח (גמל מעופף) גשר הולכי הרגל מעל שדרות רוקח, המוביל אל הכניסה למרכז הירידים ביתן 1 וסמל הגמל המעופף מרכז הירידים תל אביב (מרכז הירידים והקונגרסים בישראל לשעבר) הוא מתחם בשדרות רוקח בצפון תל אביב, המשמש לקיום ירידים, תערוכות, כנסים, ואירועים נוספים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרכז הירידים תל אביב · ראה עוד »

מרכול

מרכול של רשת Leclerc בצרפת מדפים שונים במרכול באורגון מגה בקריית עתידים שקדים במרכול מרכול (לעיתים נקרא סופרמרקט או סופר, מאנגלית: Supermarket) הוא חנות לממכר מזון ומוצרי מכולת שונים בשיטת שירות עצמי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרכול · ראה עוד »

מרינה תל אביב

מבט מהאוויר מכיוון הים המרינה בתל אביב מבט מהאוויר מכיוון הים מרינה תל אביב היא מרינה, השוכנת בחוף ימה של העיר תל אביב, מול כיכר אתרים וממערב לבריכת גורדון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומרינה תל אביב · ראה עוד »

מריו בוטה

המוזיאון לאמנות מודרנית בסן פרנסיסקו בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב בניין בנורדריין-וסטפאליה מריו בוטה (איטלקית: Mario Botta; נולד ב-1 באפריל 1943) הוא אדריכל שווייצרי בולט.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומריו בוטה · ראה עוד »

משפחת מוזס

משפחת מוזס היא משפחה ישראלית בעלת שליטה ועוצמה בעולם התקשורת והעסקים בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומשפחת מוזס · ראה עוד »

משרד החוץ

בניין משרד החוץ החדש בקריית הממשלה בירושלים. בקדמת התמונה, קרוב לכביש. מאחוריו, באלכסון, בניין בנק ישראל לוח זיכרון ברחבת הכניסה הראשית לזכרו של אבא אבן משרד החוץ בישראל, כבמדינות אחרות בעולם, עוסק בגיבוש מדיניות החוץ של הממשלה, בביצועה ובהסברתה - המשרד מטפל בניהול יחסיה הבינלאומיים של המדינה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומשרד החוץ · ראה עוד »

משרד הביטחון

משרד הביטחון (או בראשי תיבות: משהב"ט) הוא המשרד הממשלתי האמון על ביטחונה של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומשרד הביטחון · ראה עוד »

משתנה (מתקן)

מִשְׁתָּנָה היא מתקן סניטרי המשמש גברים להשתנה בעמידה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומשתנה (מתקן) · ראה עוד »

משה אביגדור עמיאל

הרב משה אביגדור עמיאל הרב משה אביגדור עמיאל (י"ב בניסן תרמ"ב, 1 באפריל 1882 – י"ג בניסן תש"ה, 27 במרץ 1945) היה רב והוגה דעות, מראשי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומשה אביגדור עמיאל · ראה עוד »

משה שרת

ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומשה שרת · ראה עוד »

משה שלוש

משה (מוסא) שלוש (7 באפריל 1892 - 26 בפברואר 1968), איש ציבור תל אביבי שמילא בין השאר את תפקיד ראש עיריית תל אביב במשך 10 ימים בשנת 1936.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומשה שלוש · ראה עוד »

משורר

משורר הוא אדם הכותב שירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומשורר · ראה עוד »

מלחמת המפרץ

מלחמת המפרץ, הידועה גם כמלחמת המפרץ הראשונה, כמבצע סופת מדבר, או כאם כל המלחמות בפי מנהיג עיראק באותה תקופה, סדאם חוסיין, היא מלחמה שהתרחשה מ-2 באוגוסט 1990 ועד 28 בפברואר 1991 (מבצע סופה במדבר החל ב-17 בינואר 1991), ובמהלכה הוקמה, ברשות האומות המאוחדות, קואליציה בראשות ארצות הברית בת 34 מדינות, שמטרתה הייתה שחרור כווית הכבושה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומלחמת המפרץ · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948) החלה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה, שהתחוללה בין השנים 1914–1918, נקראה אז המלחמה הגדולה, אף שהשם "מלחמת העולם הראשונה" נטבע כבר בשנת 1920 על ידי סגן אלוף צ'ארלס רפינגטון בספרו "The first world war, 1914–1918”, הייתה המלחמה הגדולה ביותר עד התקופה ההיא בעולם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה היא המלחמה הגדולה ביותר שידעה האנושות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מלון פלטין

מלון פלטין אחרי השיפוץ בעשור האחרון של המאה ה-20. דלת הכניסה הראשית, אחרי שהוסטה ימינה. כן נראה מעליה השחזור של אלמנט הכניסה המקורי. שלט הכניסה של מלון פלטין. שלט במבואת המלון המוקדש לביקורו של נשיא צ'כוסלובקיה בשנת 1927 מלון פלטין הוא בניין בתל אביב, בפינת רחוב אחד העם ורחוב נחלת בנימין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומלון פלטין · ראה עוד »

מלון הילטון תל אביב

כתובת הקדשה בהילטון תל אביב מלון הילטון תל אביב הוא בית מלון ברשת הילטון העולמית, הממוקם על חוף ימה של תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומלון הילטון תל אביב · ראה עוד »

מטרופולין

טוקיו, המטרופולין הגדולה בעולם מטרופולין היא אוסף גדול של יישובים עירוניים וכפריים המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומטרופולין · ראה עוד »

מטרופולין (תחבורה ציבורית)

אוטובוס מטרופולין מטרופולין תחבורה ציבורית בע"מ היא חברת תחבורה ציבורית אשר נוסדה בשנת 2000.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומטרופולין (תחבורה ציבורית) · ראה עוד »

מזרח

הזריחה על רקע ים המלח כפי שצולמה ממצדה. בעברית האטימולוגיה של מזרח היא כיוון זריחת השמש מזרח הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומזרח · ראה עוד »

מזרח אירופה

חלוקה של מדינות אירופה לפי ההגדרה הגאוגרפית מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומזרח אירופה · ראה עוד »

מחנה יהודה (תל אביב)

שכונת מחנה יהודה הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1896.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומחנה יהודה (תל אביב) · ראה עוד »

מחנה יוסף

שכונת מחנה יוסף הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1904 ע"ש יוסף בק מויאל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומחנה יוסף · ראה עוד »

מחוז תל אביב

מחוז תל אביב הוא אחד מששת המחוזות של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומחוז תל אביב · ראה עוד »

מבצע עמוד ענן

מבצע עמוד ענן היה מבצע צבאי של צה"ל ברצועת עזה, שהחל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים ב-21 בנובמבר 2012.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומבצע עמוד ענן · ראה עוד »

מבצר

קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers) - "מבצר האבירים" בסוריה, מבצר צלבני מסוג מבצר קונצנטרי. המבצר הוונציאני החדש בעיר קורפו. חרונינגן שבהולנד. מִבְצָר (או מְצוּדָה) הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומבצר · ראה עוד »

מגדל מים

מגדל המים בהר אדר כמגדל תצפית וכאתר הנצחה לחללי חטיבת הראל בתכנון אריה שרון ואלדר שרון מגדל מים קטן בפולין מגדל מים הבנוי מבטון בצורת פטרייה בהלסינקי, פינלנד. המגדל נבנה בשנות ה-1970 וגובהו 52 מטר. מגדל מים הוא מכל מים ענק המתנשא לגובה רב במטרה ליצב את הלחץ במערכת אספקת המים ולצבור מים לשעת חרום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומגדל מים · ראה עוד »

מגדל שלום מאיר

משה מאיר, יוזם הקמת המגדל מגדל שלום מאיר (בקיצור מגדל שלום, היה ידוע בעבר גם בשם העממי "כלבו שלום"), הוא בניין גדול בעל עירוב שימושים, המפורסם בישראל בשל היותו גורד השחקים הראשון בתל אביב ובישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומגדל שלום מאיר · ראה עוד »

מגדל האופרה

חזיתו הצפונית של מגדל האופרה המקבילה לרחוב הירדן. צילום מצפון המגדל במבט מלמטה מגדל האופרה הוא שמו של בניין שנבנה בשנת 1993, הכולל בית דירות ומרכז קניות הניצב בכיכר הכנסת בתל אביב ונושק לטיילת תל אביב-יפו, לרחוב הירקון, רחוב הירדן ורחוב אלנבי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומגדל האופרה · ראה עוד »

מגדלי עזריאלי

מגדלי עזריאלי, או "מרכז עזריאלי", הם קומפלקס של שלושה גורדי שחקים שהגבוה מביניהם הוא בן 49 קומות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומגדלי עזריאלי · ראה עוד »

מגדלי תל אביב

מגדלי תל אביב הצפוניים מגדלי תל אביב הדרומיים מגדלי תל אביב הם ארבעה מגדלי מגורים בשכונת נחלת יצחק שבתל אביב-יפו, בגוש שבין רחוב נחלת יצחק מספר 18, לבין רחוב תוצרת הארץ מספר 11.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומגדלי תל אביב · ראה עוד »

מדע

ספרה ארמיליארית. גלילאו היה אחד האנשים החשובים בעיצוב דמותו של המדע בעת החדשה ונחשב בעיני רבים למדען הראשון. מדע - במובנו הרחב - הוא כל מכלול קוהרנטי של ידע מוסק, הניתן לבחינה לפי אקסיומות בסיס.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומדע · ראה עוד »

מדרון יפו

יפו ובת ים מהאוויר - מדרון יפו הוא השטח החשוף שלחוף הים במרכז התמונה תרשים המיזם המראה ממדרון יפו צפונה לעבר נמל יפו ויפו העתיקה המראה לכיוון דרום לעבר חוף גבעת עלייה ובת ים אחת משדרות הרוחב בפארק: מימין מגדל המים בשכונת עג'מי ומשמאל המינרה של מסגד עג'מי טיילת החוף בפארק מדרון יפו (09/2009) מדרון יפו הוא שמו של פארק חופי המוקם לאורך חופי הים של שכונת עג'מי ביפו, והמשתרע בין נמל יפו בצפון וחוף גבעת עלייה מדרום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומדרון יפו · ראה עוד »

מהנדס עיר

מפת תכנון עיר מהנדס עיר או מהנדס רשות מקומית הוא תפקיד ברשות מקומית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומהנדס עיר · ראה עוד »

מונית

מונית ישראלית, חיפה, 2018 מונית בניו יורק, בצבע המקובל שם למוניות - כתום צהבהב מונית בריטית שחורה מונית מעופפת איננה מראה שגרתי, אבל קיימת במקומות מסוימים בעולם וונציה, איטליה מרצדס פלסטינית כובע של מונית בפריז טוק טוק תאילנדי, סוג של מונית שנפוץ מאוד בערים מונית עם GPS ביפן נהגת מונית מתל אביב - שנת 1952 מונית היא כלי תחבורה אשר נוסעיו שוכרים את שירותו על מנת להגיע למחוז חפצם (לעומת כלי תחבורה ציבורי אשר לו עצירות קבועות על פי נותן השירות).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומונית · ראה עוד »

מונית שירות

דולמוש בבודרום ג'יפני בפיליפינים מונית שירות היא מונית הנוסעת במסלול קבוע מראש ולאורכו היא אוספת ומורידה נוסעים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומונית שירות · ראה עוד »

מוזיאון

חזית מוזיאון הלובר בפריז, מוזיאון האמנות המוכר ביותר בעולם המוזיאון הבריטי בלונדון מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומוזיאון · ראה עוד »

מוזיאון ארץ ישראל

סמליל המוזיאון עד ראשית 2016 מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב (קריית המוזיאונים) הוא מוזיאון בתל אביב, המציג ממצאים העוסקים בארץ ישראל מזמנים שונים ומתארים את רב התרבותיות שלה, בעבר ובהווה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומוזיאון ארץ ישראל · ראה עוד »

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות שוכן בבנין "בית הסופרים" ההיסטורי, אשר נבנה בשנת 1887 והיה לאחד הבניינים הראשונים של שכונת נווה צדק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומוזיאון נחום גוטמן לאמנות · ראה עוד »

מוזיאון תל אביב לאמנות

הסמליל הישן של המוזיאון האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות מראה כללי בתצוגת קבע של אמנות בת זמננו, 12/07 חזית בניין המוזיאון עם רחבת המוזיאון (שתוכננה בניפרד על ידי האדריכל יעקב רכטר) מוזיאון תל אביב לאמנות נוסד בשנת 1932.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומוזיאון תל אביב לאמנות · ראה עוד »

מוזיאון לח"י

מוזיאון לח"י, הנקרא גם בית יאיר על שם מפקד לח"י, אברהם שטרן ("יאיר"), הוא מוזיאון הנמצא בבנין שבו נרצח שטרן על ידי קצין בולשת בריטי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומוזיאון לח"י · ראה עוד »

מוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל

טנק M48 פטון באוסף המוזיאון דוידקה באוסף המוזיאון מוזיאון בתי האוסף הוא מוזיאון העוסק בהיסטוריה הצבאית של מדינת ישראל, וכולל אמצעי לחימה שונים ששימשו את המחתרות בתקופת המנדט ואת צה"ל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל · ראה עוד »

מוזיאון האצ"ל בתש"ח

החזית הצפונית והכניסה לבניין מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם עמיחי פאגלין (קרוי גם: "בית גידי") מנציח את קורות האצ"ל החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947 ועד השתלבות הארגון בצה"ל לאחר קום המדינה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומוזיאון האצ"ל בתש"ח · ראה עוד »

מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות

מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות נוסד בשנת 1978, וממוקם בקמפוס אוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות · ראה עוד »

מוזיאון ההגנה

מוזיאון ההגנה הוא המוזיאון המרכזי לתולדות "ההגנה" הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומוזיאון ההגנה · ראה עוד »

מודן הוצאה לאור

סמליל הישן של מודן מודן הוצאה לאור היא הוצאת ספרים ישראלית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומודן הוצאה לאור · ראה עוד »

מכללת לוינסקי לחינוך

מראה המכללה מבחוץ טקס הענקת תארים במכללת לוינסקי לחינוך מכללת לוינסקי לחינוך היא המכללה העברית הראשונה להכשרת מורים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכללת לוינסקי לחינוך · ראה עוד »

מכבי תל אביב

מכבי תל אביב היא אגודת ספורט ישראלית, השייכת למרכז מכבי וממוקמת בעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכבי תל אביב · ראה עוד »

מכבי תל אביב (כדורסל נשים)

מכבי תל אביב הייתה קבוצת כדורסל נשים ישראלית, אשר נוסדה בשנת 1957, שהתמודדה בליגת העל בכדורסל נשים והתפרקה לאחר עונת 2002/03.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכבי תל אביב (כדורסל נשים) · ראה עוד »

מכבי תל אביב (כדורסל)

מכבי תל אביב היא קבוצת כדורסל ישראלית שנוסדה בשנת 1932.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכבי תל אביב (כדורסל) · ראה עוד »

מכבי תל אביב (כדורעף)

מכבי תל אביב היא קבוצת כדורעף ישראלית מהעיר תל אביב, המתמודדת בליגת העל בכדורעף.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכבי תל אביב (כדורעף) · ראה עוד »

מכבי תל אביב (כדורגל)

מכבי תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר תל אביב, הנמנה עם מועדוני הכדורגל הוותיקים והמובילים בישראל ומשחק בליגת העל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכבי תל אביב (כדורגל) · ראה עוד »

מכבי תל אביב (כדוריד)

מכבי תל אביב הוא מועדון כדוריד ישראלי המשחק בליגת העל בכדוריד.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכבי תל אביב (כדוריד) · ראה עוד »

מכבי יפו

אלברט קיוסו, מייסד אגודת הספורט מכבי יפו משה אוננה, מלך שערי הקבוצה בכל הזמנים מכבי יפו היא קבוצת כדורגל ישראלית מהעיר יפו, המזוהה לאורך שנים עם יהודי בולגריה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכבי יפו · ראה עוד »

מכון התקנים הישראלי

מכון התקנים הישראלי ברחוב חיים לבנון ברמת אביב המבנים המרכזי והשמאלי מכון התקנים הישראלי (הידוע בראשי התיבות "מת"י") הוא תאגיד סטטוטורי הפועל על פי הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים, התשי"ג-1953: הגופים האחראים לקביעת מדיניותו של המכון נושאים אופי ציבורי: הגוף העליון הוא המועצה הכללית, תחתיו פועל ה"וועד הפועל" (הדירקטוריון).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכון התקנים הישראלי · ראה עוד »

מכון וינגייט

חזית מכון וינגייט, אפריל 1959 תחריט של מתעמלות על בניין המנהלה הכניסה למכון וינגייט מכביש החוף "בית הנבחרות" לאירוח ספורטאים במכון וינגייט פסל "המתעמלת" של דניאל בהריר במכון וינגייט פסל "השחיין" של דניאל בהריר במכון וינגייט פסל שחקני כדורסל של דניאל בהריר במכון וינגייט מכון וינגייט, המכון הלאומי למצוינות בספורט של מדינת ישראל, הקרוי על שם אורד צ'ארלס וינגייט, פתח את שעריו בשנת 1957 וחרת על דגלו "להוביל בעולם בידע, בתשתיות ובאימון לאיתור ולטיפוח ספורטאי עלית בראייה לאומית".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכון וינגייט · ראה עוד »

מכולת

מכולת בתקופת הצנע 1949 פנקס חסכון של מפעל החסכון באגודות הצרכנים השיתופיות (1958) - מתוך דברי ההסבר על מפעל החסכון: • את הבולים יש לקבל בצרכניה הקבועה שלך. הקפד על תשלומים קבועים! • על חשבון כל יחידת חסכון ישלם החוסך 250 פר' לשבוע בתשלומים קבועים (ארבעה תשלומים לחודש), עד להשלמת הסך 48 ל"י • לכל חוסך יינתן פנקס חסכון. תמורת כל תשלום של 250 פר' יימסר לחוסך בול שיודבק בפנקס החסכון וישמש אשור לסכום ששולם. • סטיפנדיות ותשורות שונות תחולקנה בין החוסכים, לפי גורל, פעמים בשנה • נוסף על הסטיפנדיות ייהנו החוסכים מהשתתפות במפעלים תרבותיים שונים מטעם התנועה הצרכנית. • הקואופרציה הצרכנית הציבה לה מטרה עיקרית אחת – לסייע לחבריה בשיפור תנאי חייהם מבחינה חמרית ורוחנית, לשם קידום ענייניהם הכלכליים והמוסריים גם יחד. • פעולתה של הצרכניה מכוונת לטובת לקוחותיה, כי הם חבריה-בעליה. הצרכניה מקפידה על טיב מעולה של הסחורה, על משקלה הנכון ומחירה הוגן. כל תכליתה לשרת את חבריה. • לשם עבודתה זקוקה הצרכניה לחנות, למדפים, לכלים, להון חוזר, כלומר לכספים שבהם קונים מיצרכים ומשלמים שכר חנות, משכורת לעובדים ויתר ההוצאות. • מפעל החסכון שהתנועה הצרכנית מארגנת יגביר את כוחה של הקואופרציה הצרכנית שתשיג תנאים עוד יותר נוחים – לא לעצמה אלא לחבריה, שהרי כל הצלחתה היא לטובתם. • לחסכונך תתווסף רבית שבחלקה תצורף ליחידתך עם סיום ארבע השנים ולזכותך יהיה סך 50 ל"י במקום 48 שתשלם • כספך שיופקד באגודת הצרכנים שלך יפרה את אגודתך ויאפשר לה להגדיל תועלתך משירותה. • פיתוח הצרכנות השיתופית בישראל מגביר את מעמדו של ציבור העובדים בכפר ובעיר, מבצר את כוחה של המדינה ומסייע לה בקיבוץ גלויות, בפיתוח הארץ, בקליטת העולים ובהשרשתם בענפי המשק היצרניים. • מפעל החסכון חשוב לא לך בלבד. גם חבריך צריכים להצטרף למעגל החוסכים באגודות הצרכנים. מכולת היא חנות לממכר מוצרי מזון לבית, ומגוון מוצרים שימושיים לאחזקה ביתית שוטפת.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומכולת · ראה עוד »

מישור החוף

מישור החוף בישראל חלקו הצפוני ביותר של מישור החוף הצפוני, כפי שהוא נראה מראש הנקרה הארץ שפך נחל אלכסנדר חולות ניצנים גבעת כורכר בחוף הרצליה מישור החוף הוא חבל ארץ מישורי בארץ ישראל המשתרע לאורך חוף הים התיכון, מגבול הצפון (מישור החוף הצפוני) בראש הנקרה ועד לגבול מצרים בדרום (מישור החוף הדרומי), ברצועת עזה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומישור החוף · ראה עוד »

מישור החוף הדרומי

מישור החוף הדרומי הוא הדרומי מבין שלושת חלקיו של מישור החוף, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומישור החוף הדרומי · ראה עוד »

מיזם

מיזם (בלעז: פרויקט) הוא מאמץ זמני ליצירת שירות או מוצר ייחודי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומיזם · ראה עוד »

מיומנה

מיומנה בהופעה בית מיומנה (2014) בית מיומנה מיומנה היא להקה ישראלית רב-תחומית המשלבת תיאטרון מחול, תנועה, קול ומשחק, שמרכזה ב"בית מיומנה" ביפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ומיומנה · ראה עוד »

אמנות חזותית בישראל

"נען, הצייר עם מודל" (1952), מאת יוסף זריצקי, אוסף מוזיאון ישראל אמנות חזותית בישראל היא אמנות פלסטית שנוצרה בארץ ישראל, החל משלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואמנות חזותית בישראל · ראה עוד »

אמצעי תחבורה

חתן וכלה יורדים מהכירכרה אוטובוס. אמצעי תחבורה רב נוסעים ציבורי אופנוע אמבולנס שטח. אמבולנס הוא אמצעי תחבורה לפינוי פצועים רכבת. אמצעי תחבורה המורכב מכמה חלקים. המחוברים זה לזה אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה או הובלה של נוסעים או משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואמצעי תחבורה · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5 לספירה, בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואמוראים · ראה עוד »

אנסמבל סולני תל אביב

אנסמבל סולני תל אביב הוא הרכב ישראלי למוזיקה קאמרית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואנסמבל סולני תל אביב · ראה עוד »

אנסמבל וירטואוזים של תל אביב

אנסמבל "וירטואוזים של תל אביב" הוא הרכב קאמרי ישראלי, הכולל שלושה כינורות, ויולה, צ'לו וקונטרבס, מורכב מנגני כלי קשת מן התזמורת הפילהרמונית הישראלית, פרט לכנר יוג'ין פובולוצקי, שאיננו חבר בתזמורת.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואנסמבל וירטואוזים של תל אביב · ראה עוד »

אנציקלופדיה מקראית

עטיפת כרך ט' של האנציקלופדיה המקראית אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »

אנדרטה לשואה ולתקומה

האנדרטה לפני שיפוצה האנדרטה לאחר ששופצה והורדו ממנה לוחות הפרספקס אלמנט פיסולי במרכז הפסל ה"אנדרטה לשואה ולתקומה" היא אנדרטה מאת הפסל הישראלי יגאל תומרקין, המוצבת בכיכר רבין בתל אביב-יפו, ואשר נחנכה בשנת 1975.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואנדרטה לשואה ולתקומה · ראה עוד »

אס"א תל אביב (כדורמים)

מועדון הכדורמים אס"א (איגוד ספורט אקדמי) תל אביב הוא קבוצת כדורמים שהוקמה על ידי סטודנטים, ורבים משחקניה הפעילים הם סטודנטים או אקדמאים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואס"א תל אביב (כדורמים) · ראה עוד »

אס"א תל אביב (כדורגל נשים)

מועדון כדורגל נשים אס"א תל אביב היא קבוצת כדורגל נשים של מועדון הספורט אס"א (איגוד ספורט אקדמי) תל אביב והיא משחקת בליגת הנשים הראשונה בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואס"א תל אביב (כדורגל נשים) · ראה עוד »

אס"א תל אביב (כדוריד)

מועדון הכדוריד אס"א (איגוד ספורט אקדמי) תל אביב הוא קבוצת כדוריד שהוקמה על ידי סטודנטים, ובעבר רבים משחקניה הפעילים היו סטודנטים או אקדמאים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואס"א תל אביב (כדוריד) · ראה עוד »

אסותא מרכזים רפואיים

אסותא מרכזים רפואיים בע"מ היא חברה בבעלות מכבי שירותי בריאות, המנהלת חמישה בתי חולים בערי ישראל: ארבעה בתי חולים פרטיים בתל אביב, בראשון לציון, בחיפה ובבאר שבע, בית חולים ציבורי באשדוד וכן שלוש מרפאות נוספות - בתל אביב באשדוד וברעננה, ובהן מכון להפריה חוץ גופית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואסותא מרכזים רפואיים · ראה עוד »

אפקה

כיכר ההגנה בכניסה לשכונת אפקה אחד מבתיה הראשונים של השכונה (לאחר שיפוץ מאוחר), ספטמבר 2007 מבני שיכונים בצפון השכונה, ספטמבר 2007 אפקה היא שכונה בצפון העיר תל אביב, השוכנת צפונית לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואפקה · ראה עוד »

אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב

"אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב" היא מכללה אקדמית המכשירה מהנדסים לתואר ראשון (.B.Sc) ולתואר שני (.M.Sc), באישור המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואפקה - המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב · ראה עוד »

אפרים תלמי

אפרים תלמי אפרים (יוסף) תַלמִי (1905 - 7 בנובמבר 1982) היה סופר עברי, משורר ומתרגם, עיתונאי ועורך וסופר לילדים ולנוער; אביו של מנחם תלמי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואפרים תלמי · ראה עוד »

אפיקים (תחבורה ציבורית)

אוטובוסים של אפיקים בתחנת הדלק במסוף התחבורה הציבורית באריאל 250px 250px אפיקים – שירותי תחבורה מתקדמים בע"מ היא חברת תחבורה ציבורית ישראלית בבעלות של "קבוצת אמנון מסילות".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואפיקים (תחבורה ציבורית) · ראה עוד »

אפיטף

אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואפיטף · ראה עוד »

אצטדיון שכונת התקווה

אצטדיון שכונת התקווה הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בשכונת התקווה שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואצטדיון שכונת התקווה · ראה עוד »

אצטדיון בלומפילד

אצטדיון בלומפילד הוא אצטדיון כדורגל הממוקם בעיר תל אביב-יפו, בבעלות חברת "היכלי הספורט", תאגיד עירוני של עיריית תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואצטדיון בלומפילד · ראה עוד »

אצטדיון המכביה

אצטדיון המכביה היה אחד מאצטדיוני הספורט הראשונים שנבנו בארץ ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואצטדיון המכביה · ראה עוד »

אקלים

אזורי אקלים בעולם אקלים הוא אוסף של מאפיינים מטאורולוגיים, ובעיקר טמפרטורות ומשקעים, הקובעים את סיווגו של אזור גאוגרפי מסוים מבחינת מזג האוויר השורר בו לאורך השנה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואקלים · ראה עוד »

אקלים ים-תיכוני

נוף ים-תיכוני בקפריסין. מפת אזורי האקלים הים־תיכוני חוף הים השחור בבולגריה אקלים ים-תיכוני הוא סוג של אקלים סובטרופי שידוע גם כאקלים סובטרופי של קיץ יבש ונפוץ במדינות של חוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואקלים ים-תיכוני · ראה עוד »

ארנסט לב

המצבה על קברו של ארנסט לב ארנסט לב (1946 - 11 באוגוסט 2013) היה מלחין, מנצח, מוזיקאי, מנהל מוזיקלי ומורה למוזיקה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וארנסט לב · ראה עוד »

ארנון סופר

אַרְנוֹן סוֹפֵר (נולד ב־24 בדצמבר 1935 בתל אביב) הוא פרופסור אמריטוס ישראלי לגאוגרפיה ולמדעי הסביבה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וארנון סופר · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, בחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America, או בראשי תיבות: USA, בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", הידועה בשם המקוצר, ארצות הברית) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית המורכבת מ-50 מדינות וממחוז פדרלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וארצות הברית · ראה עוד »

ארגון צבאי לאומי

סמל האצ"ל זאב ז'בוטינסקי מתווה דרכו הרעיונית של הארגון ו"מצביא האצ"ל" כרוז "הכרזת המרד" הארגון הצבאי הלאומי בארץ ישראל (בראשי תיבות: אצ"ל) היה ארגון צבאי מחתרתי עברי, שנוסד בירושלים, בשנת 1931.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וארגון צבאי לאומי · ראה עוד »

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וארון קודש · ראה עוד »

ארכאולוג

הארכאולוג בנימין מזר בחפירות בית שערים ארכאולוג הוא אדם העוסק בארכאולוגיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וארכאולוג · ראה עוד »

ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג

נשיא האוניברסיטה העברית אברהם הרמן, מנהל הארכיון ג'פרי ויגודר וסגן נשיא האוניברסיטה ברנרד צ'ריק (צילום: וורנר בראון) ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג (באנגלית: Steven Spielberg Jewish Film Archive) הוא מרכז לשימור ומחקר של סרטים תיעודיים העוסקים בהיסטוריה יהודית, באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג · ראה עוד »

אשקלון

אשקלון היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, על חוף הים התיכון בין אשדוד לעזה, בקצה המערבי־דרומי של חבל לכיש, המפריד בין הנגב לשפלה, בירת נפת אשקלון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואשקלון · ראה עוד »

אשור

מפת מסופוטמיה אַשּׁוּר הוא שמה של ממלכה שמית קדומה שהתקיימה בין סוף המאה ה-21 לפנה"ס ועד לסוף המאה ה-7 לפנה"ס עת נפלה לידי האימפריה הבבלית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואשור · ראה עוד »

אתר מורשת עולמית

סמל המורשת העולמית סמל המורשת העולמית מעוצב בפרחים בקרלסקרונה, שוודיה חלוקה לאזורים מקדש אבו סימבל אשר הביא להעלאת רעיון המורשת העולמית איי גלאפגוס - האתר הראשון ברשימה הפירמידה הגדולה של גיזה החומה הגדולה של סין קתדרלת קלן הגשר הישן במוסטר, בוסניה והרצגובינה כנסיית הקדוש ג'ורג', לליבלה, אתיופיה הפארק הלאומי ת'ינגווליר, איסלנד פיזה דוברובניק קתדרלת שארטר אתר מורשת עולמית הוא אתר שהוכרז על ידי ועדת המורשת העולמית של אונסק"ו כאתר הראוי לשימור בזכות חשיבותו המיוחדת למורשת המשותפת לאנושות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואתר מורשת עולמית · ראה עוד »

אתר ארכאולוגי

האתר הארכאולוגי תל מגידו אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואתר ארכאולוגי · ראה עוד »

אלטנוילנד

כריכת הספר בהוצאת בבל; 2002, 2007 אַלְטְנוֹיְלַנְד (לעיתים בהשפעת היידיש: אלטניַילנד; מגרמנית: Altneuland; מילולית: ארץ ישנה-חדשה, וכפי שתורגם לעברית: "תל אביב") הוא רומן אוטופי מאת בנימין זאב הרצל, אשר ראה אור במקור בגרמנית בלייפציג בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואלטנוילנד · ראה עוד »

אלג'יריה

אלג'יריה (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אַלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בקבילית: ⴷⵣⴰⵢⴻⵔ, בצרפתית: Algérie), או בשמה המלא: הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית (בערבית: الجمهوريّة الجزائريّة الديمقراطيّة الشعبيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלְגַ'זָאאִרִיַּה אלדִּימֻקְרָאטִיַּה אלשַּעְבִיַּה), היא המדינה הגדולה באפריקה ובעולם הערבי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואלג'יריה · ראה עוד »

אלכס גלעדי

אלכס גלעדי (נולד ב-9 בדצמבר 1942 באיראן) הוא איש תקשורת ישראלי ובינלאומי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואלכס גלעדי · ראה עוד »

אלכסנדר פן

אלכסנדר וציפורה זייד במרכז התמונה לוחית זיכרון לאלכסנדר פן ליד ביתו ברח' דיזנגוף 211 בתל אביב אלכסנדר פֶּן (נולד בשם אברהם פפליקר שטרן; 14 בפברואר 1906 – 19 באפריל 1972) היה משורר ישראלי שנודע בתולדות חייו הסוערים שהתערבבו בהם מזגו החם ואהבה לחיי הבוהמה, משיכה לארץ ישראל ורעיונות קומוניסטיים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואלכסנדר פן · ראה עוד »

אלי אשד

אלי אשד (נולד ב-9 באוגוסט 1965) הוא עיתונאי ותחקירן ישראלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואלי אשד · ראה עוד »

אלי שילר

אלי שילר (נולד ב-1938) הוא חוקר ירושלים וארץ ישראל, מורה דרך, עורך, מייסד ובעלים של הוצאת אריאל ומחברם של עשרות מאמרים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואלי שילר · ראה עוד »

אליצור תל אביב (כדורסל נשים)

הפועל חיפה, 3 באוקטובר 1980 אליצור תל אביב היא קבוצת כדורסל נשים ישראלית המשחקת בליגה הלאומית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואליצור תל אביב (כדורסל נשים) · ראה עוד »

אזור

שלט באחת הכניסות לאזור אָזוֹר היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל, ליד כביש תל אביב-רמלה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואזור · ראה עוד »

אח מוסמך

במערכת הבריאות, "אח" או "אחות" הם אנשים העוסקים בתחום הסיעוד, כחלק מהצוות הרפואי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואח מוסמך · ראה עוד »

אחד העם

חתימתו של אחד העם אַחַד הָעָם הוא שם העט של אשר צבי (הירש) גינצברג (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), שהיה מראשי הוגיה של הציונות, מייסד הזרם והוגה הרעיונות של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואחד העם · ראה עוד »

אחדות העבודה

אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואחדות העבודה · ראה עוד »

אחוזת בית

שנות ה-20 לערך) שנות ה-20 תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה אגודה שנוסדה ביפו ב-1906 על ידי קבוצת יהודים ביוזמתו של עקיבא אריה ויס, במטרה לבנות עיר עברית חדשה בארץ ישראל – לימים העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואחוזת בית · ראה עוד »

אברהם סוסקין

אברהם סוסקין אברהם סוסקין, הגרלת המגרשים לאחוזת בית אברהם סוסקין, צילום הצריף באום ג'וני אברהם סוֹסְקין (28 בנובמבר 1881 – 28 באוגוסט 1963) היה צלם עברי אשר תיעד את הקמת היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואברהם סוסקין · ראה עוד »

אברהם שלונסקי

אברהם דוד שְלוֹנְסקי (בכתיב יידי: שלאָנסקי; ה' באדר ב' תר"ס, 6 במרץ 1900 – ט"ז באייר תשל"ג, 18 במאי 1973) היה משורר ישראלי יליד אוקראינה, מן המשוררים החשובים בשירה העברית החדשה, שהטביע את חותמו על חיי הספרות בארץ גם בתחומי התרגום, העריכה והמחזאות, וקנה את עולמו כחדשן של השפה העברית, והודות לכך זכה לכינוי "לשונסקי".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואברהם שלונסקי · ראה עוד »

אברהם יצחק הכהן קוק

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 - ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »

אבטלה

בכלכלה, אַבְטָלָה היא מצב שבו אדם המסוגל לעבוד ורוצה בכך אינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואבטלה · ראה עוד »

אבו כביר

סביל אבו נבוט כנסיית פטרוס הקדוש בית הקברות המוסלמי טאסו, מול שכונת נוה עופר בית ישן של שכונת אבו כביר, צמוד למרכז הקהילתי נוה עופר אַבּוּ כַּבִּיר הייתה שכונה ערבית של יפו, אשר הוקמה בשנות ה-40 של המאה ה-19 על ידי תושבי הכפר המצרי תל אל־כביר שבמצרים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואבו כביר · ראה עוד »

אביב

שדה פרגים, בטוסקנה, איטליה, בחודש מאי. חרציות פורח בפארק האגם, ראשון לציון, בחודש מרץ 2007. אָבִיב הוא אחת מארבע עונות השנה של האקלים הממוזג, ובו חל המעבר מהחורף לקיץ.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואביב · ראה עוד »

אגד

"אגד - אגודה שיתופית לתחבורה ציבורית בישראל" היא אגודה שיתופית – קואופרטיב – המפעילה תחבורה ציבורית בישראל, בייחוד אוטובוסים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואגד · ראה עוד »

אדריכל

נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואדריכל · ראה עוד »

אדריכלות

הקולוסיאום ברומא נאו-גותית (1248-1880) – הקתדרלה הייתה מוקד האדריכלות הדתית בימי הביניים מקדש יווני קלאסי טיפוסי אַדְרִיכָלוּת או אַרְכִיטֶקְטוּרָה מוגדרת באופן מסורתי כאמנות הבנייה, כתחום העוסק בתכנון ועיצוב חללים, והיא בטווח שבין אמנות לבין הנדסת בניין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואדריכלות · ראה עוד »

אדריכלות ישראלית

אדריכלות ישראלית היא האדריכלות שהתפתחה בארץ ישראל מאז 1850, עת ארץ ישראל החלה להיפתח להשפעות אירופאיות והחלה בה בניה שאיננה ערבית/מסורתית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואדריכלות ישראלית · ראה עוד »

אהל (תיאטרון)

כרזה להצגה "ירמיהו", 1936 אוהל בתחילת דרכו בעמק יזרעאל אוהל במצרים, 1938 "מעשה בחייט" (1947) אֹהל היה תיאטרון עברי בתקופת היישוב ובשנות המדינה הראשונות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואהל (תיאטרון) · ראה עוד »

אונסק"ו

דגל ארגון אונסק"ו מטה אונסק"ו בפריז משרדי אונסק"ו בברזיליה אוּנֶסְק"וֹ (באנגלית: United Nations Educational, Scientific and Cultural Organization - UNESCO) הוא ארגון החינוך, המדע והתרבות של האומות המאוחדות, שבו חברות 195 מדינות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואונסק"ו · ראה עוד »

אוניברסיטת תל אביב

סמליל האוניברסיטה עד ראשית 2016 אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הגדולה בישראל, השוכנת בצפון מערב תל אביב, ממזרח לרמת אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולשטיין-גורן, אוניברסיטת בן-גוריון מרכז הלן דילר, אוניברסיטת בן-גוריון כיכר דייכמן בתכנון ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין ברכה ומיכאל חיוטין אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אוניברסיטה

אחד מהבניינים הרבים המרכיבים את אוניברסיטת אוקספורד, האוניברסיטה העתיקה בבריטניה אולם הכינוסים הראשי של אוניברסיטת היידלברג, האוניברסיטה העתיקה בגרמניה אוּנִיבֶרְסִיטָה (מלטינית: universitas) היא מוסד להשכלה גבוהה ולמחקר המעניק תארים אקדמיים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואוניברסיטה · ראה עוד »

אונייה

דגם של תלת חתרית רומאית אוניית הדגל של כריסטופר קולומבוס אוניית המכולות '''קריסטוף קולומב''', יולי 2010 אונייה (בכתיב חסר: אֳנִיָּה) היא כלי שיט גדול, בעל סיפון, שנועד לשיט בים הפתוח, בנהרות, ואגמים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואונייה · ראה עוד »

אוסלו

ממוזער נמל אוסלו מזרקה רבת סילונים באוסלו ממוזער אוסלו (בנורווגית: Oslo) היא עיר הבירה של נורווגיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואוסלו · ראה עוד »

אופניים

התפתחות האופניים לאורך השנים חלקי האופניים אופניים חשמליים 21 " אופַניים הם כלי תחבורה יבשתי בעל שני גלגלים (אופנִים), המונע בכוחו שריריו של אדם, ובדגמים מסוימים בכוחו של מְנוע עזר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואופניים · ראה עוד »

אור יהודה

250px גינה ואחד מבתי השכונה החדשה שהוקמה על ידי חברת אפריקה ישראל להשקעות, ספטמבר 2007 אנדרטה לנופלים במערכות ישראל באור יהודה הלוגו של המרכז למורשת ליהדות לוב המרכז למורשת יהדות לוב מכבי אור יהודה במשחק נגד סקציה נס ציונה אנדרטת עולי הגרדום באור יהודה שמות תשעת עולי הגרדום אוֹר יהוּדָה היא עיר בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואור יהודה · ראה עוד »

אורי דביר

תמונה להחלפה אוֹרי דביר (24 באוגוסט 1931 - 2 ביולי 2011) היה סייר, גאוגרף, יושב ראש הוועדה לשבילי ישראל בחברה להגנת הטבע ואיש תקשורת ומחבר מדריכים פופולריים בנושא הטיולים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואורי דביר · ראה עוד »

אוהל משה (תל אביב)

שכונת אהל משה הייתה שכונה יהודית שקמה צפונית-מזרחית ליפו בשנת 1906.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואוהל משה (תל אביב) · ראה עוד »

אי חום עירוני

תמונה של אטלנטה, ג'ורג'יה הממחישה את תפרוסת הטמפרטורות. כחול מצביע על טמפרטורות נמוכות, אדום - גבוהות יותר, ואזורים חמים מופיעים בלבן. אי חום עירוני היא תופעה אקלימית שבה העיר משפיעה על האקלים וגורמת להבדל ניכר בין אקלים העיר לבין אקלים השטח הפתוח שסביבה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואי חום עירוני · ראה עוד »

איסר יהודה אונטרמן

הרב איסר יהודה אונטרמן (נולד בי"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בבריסק ונפטר בכ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976 בירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השני של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »

איתי טלגם

איתי טלגם (נולד ב-1958, תל אביב) הוא מנצח, מרצה ויועץ עסקי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואיתי טלגם · ראה עוד »

אילן שחורי

שחורי במרץ 2008 אילן שחורי (נולד ב-12 בינואר 1954) הוא עיתונאי, איש תיירות וחוקר תולדות ארץ ישראל, המתמחה בהיסטוריה של העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואילן שחורי · ראה עוד »

אילת

אטרקצייה תיירותית פופולרית ונחשבת לאחת מאטרקציות החובה בעיר אֵילַת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה בה לחופי הים האדום, והיא משמשת כעיר נמל ותיירות מרכזית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואילת · ראה עוד »

איגוד לשכות המסחר

לוגו האיגוד איגוד לשכות המסחר הוא ארגון עסקים ומעסיקים ישראלי הפועל למען קידום האינטרסים העסקיים של חבריו במגזר המסחר והשירותים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ואיגוד לשכות המסחר · ראה עוד »

נמל תל אביב

מגדלור נמל תל אביב שהוקם בצדו השני של נחל הירקון בסמוך לתחנת הכוח של רידינג ולצידו תל כודאדי שנמצא תחתיו נמל תל אביב, הנמל העברי הראשון ב"עיר העברית הראשונה", ממוקם בחצי האי הירקוני, בצפון-מערב העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונמל תל אביב · ראה עוד »

נמל התעופה בן-גוריון

נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון (ראשי תיבות נתב"ג) הוא נמל התעופה הבינלאומי הגדול בישראל, ומשמש כשער הכניסה הראשי למדינה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונמל התעופה בן-גוריון · ראה עוד »

נמל התעופה דב הוז

אולם הנוסעים של חברת "נתיבי אוויר לארץ ישראל" בשדה דב, פברואר 1939 מגדל הפיקוח מטוס ארקיע נוחת על רקע תחנת הכוח רדינג צבאי נוחת בשדה מכיוון נמל תל אביב שדה דֹב, או בשמו הרשמי נמל התעופה ע"ש דֹב הוז, הוא נמל תעופה שנמצא בצפון העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונמל התעופה דב הוז · ראה עוד »

נמל יפו

נמל יפו מהאוויר, דצמבר 2012 נמל יפו נמל יפו הוא נמל בחופה של יפו, ונחשב לאחד הנמלים העתיקים בעולם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונמל יפו · ראה עוד »

נא לגעת

סמליל מרכז נא לגעת מרכז נא לגעת בנמל יפו הכניסה לאולם התיאטרון עמותת "נא לגעת" היא עמותה שהוקמה בשנת 2002 על ידי עדינה טל וערן גור סביב קבוצת התיאטרון הראשונה בעולם שכל שחקניה הם חרשים-עיוורים (בעלי לקות כפולה).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונא לגעת · ראה עוד »

נס ציונה

נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז מרכז בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונס ציונה · ראה עוד »

נפתלי הרץ הלוי

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תר"ג, 26 באוקטובר 1852 – י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונפתלי הרץ הלוי · ראה עוד »

נצרות קתולית

נצרות קתולית (מיוונית - כללי, כוללני), או נצרות רומית-קתולית, להבדיל מקבוצות אחרות המתקראות "קתולית" - הקהילה הגדולה בנצרות אשר מרכזה בקריית הוותיקן ובראשה עומד האפיפיור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונצרות קתולית · ראה עוד »

נצרות יוונית-אורתודוקסית

סמל הפטריארכיה בקונסטנטינופול, המחזיקה בבכורה הטקסית (אם כי לא המעשית) בין הכנסיות היווניות-אורתודוקסיות והאורתודוקסיות בכלל. כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונצרות יוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »

נשיונל ג'יאוגרפיק

לוגו הנשיונל ג'יאוגרפיק סוסייטי הנשיונל ג'יאוגרפיק סוסייטי (באנגלית: National Geographic Society (או NGS) הוא ארגון חקר שהוקם בארצות הברית ב-27 בינואר 1888. מנהלו הראשון של הנשיונל ג'יאוגרפיק היה אלכסנדר גרהם בל. מטרתו המוצהרת של הנשיונל ג'יאוגרפיק היא לקדם את הידע הכללי וידע הגאוגרפיה בפרט בין כלל הציבור. לצורך כך, כארגון המחקר הגדול בעולם ללא כוונות רווח, מקיים הארגון מחקרים מדעיים שונים וכן מוציא לאור מגזין, 'נשיונל ג'יאוגרפיק מגזין', ומפעיל ערוץ טלוויזיה. בנוסף, הארגון משתדל להפעיל מעורבות בחינוך נוער, ולשם כך הקים קרן קידום חינוך וגאוגרפיה. מקום מושבו הוא בוושינגטון די. סי. בירת ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונשיונל ג'יאוגרפיק · ראה עוד »

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים

נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר מופקדת על תכנון ויישום מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים · ראה עוד »

נתן אלתרמן

נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ה'תש"ל) היה משורר ומחזאי ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו על זרם שירה זה הייתה ניכרת, חתן פרס ישראל לספרות לשנת 1968.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונתן אלתרמן · ראה עוד »

נתן דונביץ'

נתן דונביץ' נתן דוּנֶבִיץ (1926 - 6 ביוני 2017) היה עיתונאי, שדרן רדיו וסופר ישראלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונתן דונביץ' · ראה עוד »

נתניה

כיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית. צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השביעית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונתניה · ראה עוד »

נתיבי איילון

נתיבי איילון הם חוט השדרה התחבורתי של מטרופולין תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונתיבי איילון · ראה עוד »

נזיר

פסלים של נזירים נוצרים קתוליים נזיר הוא אדם הנוטל על עצמו לתקופה קצובה או לכל חייו סייגים הקשורים בתענוגות החיים; סייגים אלה משתנים מתרבות למשנתה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונזיר · ראה עוד »

נחל איילון

נחל איילון דרומית מערבית לנמל תעופה בן-גוריון (מימין למטה) נחל איילון זורם בשטח פארק אריאל שרון במבואות תל אביב 1.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונחל איילון · ראה עוד »

נחל הירקון

ספיקה חודשית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) ספיקה שנתית ממוצעת בשנים 1969–1975 (מ"ק לשנייה) מקורות הירקון ליד ראש העין נופרים מפל קטן בירקון נחל הירקון, ליד רמת גן שילוט של שביל ישראל בנחל הירקון הירקון מתחת לגשר מבצע קדש בדרך ששת הימים ברמת גן, סמוך לאתר עשר טחנות הירקון בעשר טחנות שבע טחנות נחל הירקון חוצה את תל אביב, מבט אווירי מצפון נַחַל הַיַּרְקוֹן (בערבית: אבו בוטרוס - أبو بطرس באפיקו העליון, ואל-עוג'ה - العوجا (הפתלתל) במורדו) הוא הנחל הגדול ביותר במערכת נחלי החוף של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונחל הירקון · ראה עוד »

נחלת בנימין

נחלת בנימין ב-1947 יריד בנחלת בנימין, מבט לכיוון רח' רמב"ם; יוני 2005 שלט ובו שמו של הרחוב "בית בכיכר הרמב"ם במרכזו של המדרחוב". נחלת בנימין הוא שמו של רחוב בתל אביב וכן שמה של שכונה היסטורית שהוקמה לאורכו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונחלת בנימין · ראה עוד »

נחלת יצחק

לוחית זיכרון על קיר בית הקברות נחלת יצחק מגדלי תל אביבבניית חווה בנחלת יצחק, 1934 מגדל המים הוותיק בית ספר אילון גינת יהדות ליטא בנחלת יצחק שכונת נחלת יצחק היא שכונה בדרום-מזרח תל אביב שהוקמה בשנת 1925 מזרחית לנחל איילון (ואדי מוסררה, כיום נתיבי איילון), על ידי קבוצת יהודים שבאו מקובנה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונחלת יצחק · ראה עוד »

נחום סוקולוב

שאול פנחס רבינוביץ (שפ"ר) נחום סוקולוב (במרכז התמונה, עומד, חבוש בכובע, ליד הרב יעקב מאיר היושב אל השולחן) נואם מטעם ההסתדרות הציונית בטקס קבלת פנים לוינסטון צ'רצ'יל (יושב ליד השולחן ואוחז בכובעו) בהר הצופים 1921 קברו של נחום סוקולוב בהר הרצל נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה הנשיא החמישי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר, מתרגם, משורר ומחלוצי העיתונות העברית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונחום סוקולוב · ראה עוד »

נחום גוטמן

שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו עליהם נחקקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביבנחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונחום גוטמן · ראה עוד »

נהריה

מזרקת התותח בשדרות הגעתון בכניסה לנהריה קניון ארנה בנהריה מגדל המים ההיסטורי של נהריה טיולים בכרכרות עץ הרתומות לסוסים, המהווים אטרקציה תיירותית ייחודית בעיר שקיעה בנהריה בניין עיריית נהריה הטיילת בנהריה נחל הגעתון העובר בעיר, דצמבר 2005 בית ליברמן - המוזיאון העירוני לתולדות נהריה פסיפס מהכנסייה הביזנטית בנהריה, צייד ערום לבוש רק באזור בד לחלציו וצעיף לצווארו עם רומח בידו תוקף נמר אנדרטת ההעפלה בחוף נהריה נַהֲרִיָּה היא עיר במחוז הצפון בישראל, העיר הצפונית ביותר במישור החוף, ממוקמת על חוף הים ועל כביש 4 בין העיר עכו לבין ראש הנקרה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונהריה · ראה עוד »

נוסח הספרדים

נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונוסח הספרדים · ראה עוד »

נורדיה (שכונה)

פועלי בניין בנורדיה, 1935 נוֹרְדִיָּה היא שכונה בתל אביב, שהתקיימה משנות ה-20 ועד שנות ה-60 של המאה ה-20, במקום שבו עומד כיום קניון דיזנגוף סנטר ובסביבתו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונורדיה (שכונה) · ראה עוד »

נווה עופר

המרכז הקהילתי נווה עופר נווה עופר (מוכרת גם בשמה הקודם תל כביר) היא שכונה בדרום תל אביב, הגובלת בשכונת תל גיבורים שבחולון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונווה עופר · ראה עוד »

נווה צדק

שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12/07 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5/12 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונווה צדק · ראה עוד »

נווה שאנן (תל אביב)

בית האוניה העומד בקצה השכונה הנראה מאזור מחלף לה גוארדיה "פינת יעקב פרמן" - בניין הנצחה לזכר מייסד השכונה - "יעקב פרמן" סגנון הבינלאומי ברחוב לוינסקי פינת נווה שאנן, יולי-2008. במרכז התמונה כניסה תת-קרקעית, שאינה בשימוש, לתחנה המרכזית החדשה. תחנה המרכזית החדשה של תל אביב, ותחת אחד מגשרי הגישה שמובילים אוטובוסים לקומות העליונות. תושבים שנפגעו מבניית מערכת הגשרים של התחנה מנהלים מאבק משפטי ארוך בשל ירידת ערך דירותיהם. נווה שאנן היא שכונת פועלים שהוקמה בדרום תל אביב ב-1921.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונווה שאנן (תל אביב) · ראה עוד »

ניפור

אלף ה-2 לפנה"ס שרידי מקדש ניפור מפת האתר של ניפור, אותה חוצה תעלת המים שאט אנ-ניל יהודי בבל ניפּוּר (Nippur) הייתה עיר שוּמֶרִית קדומה, ששכנה בדרום מסופוטמיה על גדת הפרת, כ-70 ק"מ דרומית-מזרחית לבבל (כ-150 ק"מ דרומית-מזרחית לבגדד של היום, בעיראק).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וניפור · ראה עוד »

ניר מן

ניר מן בספטמבר 2014 ניר מן (נולד ב-5 בפברואר 1955) הוא היסטוריון ישראלי, בוגר בית הספר בקיבוץ בית-השיטה, עמית מחקר מטעם קרנות אורי אילן וד"ר שושנה שקופ-פרנקל באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וניר מן · ראה עוד »

נישואים חד-מיניים

טקס חתונה חד-מינית שנערכה בהולנד נישואים חד-מיניים (הנקראים גם נישואים הומוסקסואליים ונישואים גאים; נישואים בין שתי נשים נקראים גם נישואים לסביים) הם נישואים בין בני זוג המשתייכים לאותו מין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ונישואים חד-מיניים · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City, בקיצור NYC, או New York בלבד) היא העיר המאוכלסת ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וניו יורק · ראה עוד »

סמל העיר תל אביב-יפו

סמל העיר לאחר האיחוד עם יפו סמל מיתוג העיר הנוכחי סמל העיר תל אביב-יפו נקבע ביוזמת העירייה בשנותיה הראשונות של העיר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסמל העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »

סמינר הקיבוצים

כתובת זיכרון לרצח יצחק רבין בסמינר הקיבוצים קמפוס הסמינר מראה בקמפוס סמינר הקיבוצים הוא מכללה אקדמית לחינוך בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסמינר הקיבוצים · ראה עוד »

ספסל

ספסל ספסל אדום בגן ציבורי. משטח עץ EuroPallet שהותקן כספסל רחוב מאולתר בנאפולי (איטליה). ספסל הוא רהיט המיועד לישיבה, בדרך כלל של יותר מאדם אחד.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וספסל · ראה עוד »

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. ספר תורה הוא מגילת קלף שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וספר תורה · ראה עוד »

ספר יחזקאל

ספר יְחֶזְקֵאל, הנקרא על-שם גיבורו, הנביא יחזקאל בן-בוזי, הוא השלישי בין ספרי נביאים אחרונים (אחרי ישעיה וירמיה).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וספר יחזקאל · ראה עוד »

ספריית בית אריאלה

ספריית המוזיקה, 2013 מרכז מידע ויעץ, 2013 שולחנו האישי של אחד העם, בספרייה על שמו ספריית שער ציון בית אריאלה היא הספרייה המרכזית מבין 21 הספריות הציבוריות הפועלות בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וספריית בית אריאלה · ראה עוד »

סקאד

משגר סקאד סקאד (אנגלית: Scud) הוא כינוי נאט"ו לטיל קרקע-קרקע בליסטי לטווח קצר המונע בדלק נוזלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסקאד · ראה עוד »

סתיו

שלכת באנגליה ציור ברוח הסתיו של האמנית זינאידה סרבריאקובה הסתיו הוא אחת מארבע עונות השנה, מציין את המעבר בין הקיץ לחורף ולכן מכונה עונת מעבר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסתיו · ראה עוד »

סלמה (יפו)

סלמה (בערבית: سلمة) הייתה עיירה כפרית ערבית בצפונו של מישור חוף יהודה (היום גוש דן), כ-5 קילומטרים מזרחית ליפו, מזרחית וסמוך לשכונת התקווה, שתושביה נמלטו במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסלמה (יפו) · ראה עוד »

סליק

סליק ההגנה בכפר גלעדי פתח הכניסה לסליק ההגנה בכפר גלעדי סליק 'הקיבוץ' בכפר גלעדי "סְלִיק" הוא מחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסליק · ראה עוד »

סבל

סבל הוא התנסות שכלית של תחושה לא נעימה ותחושת הדחיה הבאה לאחר פגיעה, או איום בפגיעה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסבל · ראה עוד »

סבון

סבון מוצק עם מעט קצף סבונים בחנות למוצרי היגיינה מיצלת סבון פרסומת לסבון, המאה ה-19 סבון הוא תערובת דטרגנטים פעילת שטח המיועדת לניקוי הגוף, לכביסה או לניקיון כללי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסבון · ראה עוד »

סגנונות באדריכלות

באדריכלות קיימים סגנונות בנייה רבים ושונים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסגנונות באדריכלות · ראה עוד »

סדנאות הבמה

סדנאות הבמה הוא מרכז להכשרה גבוהה של אמנים מקצועיים: מחזאים, שחקני תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, תסריטאים, רקדנים, כוריאוגרפים, בובנאים, ליצנים, מוזיקאים ואמני פרפורמנס.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסדנאות הבמה · ראה עוד »

סומייל

סומייל או אל-מסעודיה (ערבית: صميل או المسعوديّة; מתועתק גם כ"צומייל", "צומיל" או "סומיל") היה כפר ערבי שהתקיים במישור החוף, והחל משנות ה-30 נכלל בעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסומייל · ראה עוד »

סופרוליג

הסופרוליג (SuproLeague), או בשמותיה הקודמים גביע אירופה לאלופות, אליפות אירופה לקבוצות והליגה האירופית הייתה תחרות הכדורסל הבכירה למועדוני כדורסל באירופה, שאורגנה על ידי פיב"א אירופה בין השנים 1958 ו-2001.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסופרוליג · ראה עוד »

סולטאן

סוּלְטַאן (או שׂוּלטַן, בערבית: سلطان, תעתיק מדויק: סֻלְטַאן) הוא תואר של שליט מוסלמי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסולטאן · ראה עוד »

סינמטק תל אביב

סמליל הסינמטק הכניסה לאגף החדש של סינמטק תל אביב - מרכז הקולנוע הישראלי סינמטק תל אביב הוא סינמטק-ארכיון סרטים, הפועל בתל אביב החל מ-12 במאי 1973.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסינמטק תל אביב · ראה עוד »

סיליקון ואדי

פארק מת"ם בחיפה המרכז הטכנולוגי במנחת, ירושלים אזור התעשייה הרצליה פיתוח פארק אזורים באזור התעשייה קריית אריה בפתח תקווה רחוב הברזל באזור תעשייה עבר הירקון בתל אביב סיליקון ואדי הוא כינוי סלנג לאזור המשתרע לאורך מישור החוף בישראל, והמתאפיין בריכוז צפוף של תעשיות היי טק.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וסיליקון ואדי · ראה עוד »

עמנואל הרוסי

עמנואל הרוסי עמנואל (ינון) נוֹבוֹגְרֵבֶּלְסְקִי, שנודע בשם העט עמנואל הרוסי (ניקולייב, האימפריה הרוסית, 19 באוגוסט 1903 – ישראל, 22 בפברואר 1979), היה סופר, משורר ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועמנואל הרוסי · ראה עוד »

עמק הסיליקון

סן חוזה בעמק הסיליקון, קליפורניה עמק הסיליקון (באנגלית: Silicon Valley) הוא כינוי לחלק הדרומי של אזור מפרץ סן פרנסיסקו בצפון קליפורניה שבארצות הברית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועמק הסיליקון · ראה עוד »

עם עובד

לוגו החברה הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת במותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית שנוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועם עובד · ראה עוד »

עקלתון (פסל)

"עֲקַלָּתוֹן" הוא פסל מאת הפסל הישראלי יצחק דנציגר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועקלתון (פסל) · ראה עוד »

עקיבא אריה ויס

עקיבא אריה ויס אחד העם בתל אביב לוחית זיכרון על ביתו של עקיבא אריה ויס ברחוב הרצל 2 בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, יוזם ומייסד העיר העברית הראשונה אחוזת בית, שלימים תהיה תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועקיבא אריה ויס · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים הם אומה שמית שמוצאה בחצי האי ערב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וערבים · ראה עוד »

ערבים נוצרים

תמונות ערבים נוצרים מפורסמים ערבים נוצרים (בערבית: مسيحيون عرب) הם נוצרים בני הלאום הערבי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וערבים נוצרים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לּוּעָ'ה אל-עַרַבִּייַה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וערבית · ראה עוד »

ערביי ישראל

מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل) הם אלו מקרב ערביי ארץ ישראל, שהם אזרחי מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וערביי ישראל · ראה עוד »

ערוץ 2

ערוץ 2 (נקרא בעבר "הערוץ השני") היה ערוץ טלוויזיה מסחרי ישראלי, שהחל לשדר שידורי תוכן ניסיוניים ב-23 באוקטובר 1986, במימון אגרת הטלוויזיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וערוץ 2 · ראה עוד »

ערים תאומות

'''אלן ז'ופה''', ראש העיר '''בורדו''', עם '''ד"ר יחיאל לסרי''', ראש העיר '''אשדוד''', העיר התאומה של בורדו, בביקור בפארק בורדו באשדוד, אפריל 2013 מיטה, גרמניה; דייטון, אוהיו; חולון, ישראל; סירן, צרפת; האן מונדן, גרמניה שיתוף פעולה בתחום קידום החינוך בבניית מרכז חינוכי במודיעין-מכבים-רעות יחד עם אודינה שבאיטליה שלט בעיר קרטיי, צרפת המציין את עריה התאומות ובהן, קריית ים ערים תאומות היא התקשרות שבמסגרתה ערים ממקומות מרוחקים זה מזה, הן גאוגרפית והן פוליטית, מזווגות זו לזו, תוך מתן דגש על אימוץ קשרים תרבותיים ואנושיים אחרים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וערים תאומות · ראה עוד »

ערים בישראל

שטחי שיפוט של ערים בישראל (בוורוד)ירושליםשיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 90%, והוא בין הגבוהים בעולם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וערים בישראל · ראה עוד »

עשר טחנות

שריד מהסכר מתחת לגשר המודרני שרידי הסכר מתחת לגשר המודרני הגינה באתר עשר טחנות הוא אתר היסטורי ששילב טחנות קמח וגשר אבן על נחל הירקון בתחומיו של פארק הירקון, סמוך למפגש הרחובות בכור-שלום שטרית ופנחס רוזן שבשכונת הדר יוסף בתל אביב - יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועשר טחנות · ראה עוד »

עתיקה

לוח גזר (העתק המוצג במוזיאון ישראל) - דוגמה לעתיקה עתיקה היא חפץ מתקופת העת העתיקה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועתיקה · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה, או עלייה לארץ ישראל, הוא מונח מרכזי בתרבות היהודית, המציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לגור בה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עבודה (כלכלה)

משאבת קיטור.צילום של לואיס היין מ-1920 סופרמרקט טסקו לוטוס שבתאילנד באמצעות מחשב נישא קטן נשים בסוף יום עבודה בשדות, ציור משנת 1887 עבודה היא עשיית מלאכה או פעילות כלשהי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועבודה (כלכלה) · ראה עוד »

עג'מי

פינה בעג'מי בית קפה מקומי בית משופץ בית משופץ שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועג'מי · ראה עוד »

עומס חום

עומס חום הוא מדד המבטא את אי הנוחות האקלימית למחיה, והוא נקבע כשילוב של הטמפרטורה והלחות היחסית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועומס חום · ראה עוד »

עופר רגב

עופר רגב מדריך מטיילים בתל אביב, 2009 ממוזער ממוזער עופר רגב (נולד ב-8 בנובמבר 1964) הוא סופר ומוציא לאור ישראלי, חוקר תולדות ארץ ישראל ומדריך סיורים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועופר רגב · ראה עוד »

עובד

מכונאים במפעל אווירונאוטיקה באוהיו, 1946 עובד הוא מי שעושה דבר מה עבור אדם ארגון או אנשים אחרים ומקבל בעבור כך תשלום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועובד · ראה עוד »

עובדים זרים בישראל

מהגר עבודה ברמת השרון, 2017 עובד זר או מהגר עבודה הוא אדם העובר למדינה אחרת, שאינו אזרח או תושב בה, על מנת למצוא פרנסה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועובדים זרים בישראל · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועובדיה יוסף · ראה עוד »

עיר

אחת הערים הקדומות ביותר בעולם - יריחו (תל יריחו) מבט אווירי על תל אביב, הגדולה בערי גוש דן. עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועיר · ראה עוד »

עיר מעורבת

עיר מעורבת הוא כינוי לעיר שבה יושבות לפחות שתי קבוצות אתניות, לשוניות או דתיות נבדלות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועיר מעורבת · ראה עוד »

עיר נמל

תצלום לוויין של העיר רוטרדם בו ניתן לראות את שטחי הנמל העצומים לאורך הנהר ואת נמל רוטרדם המודרני, מן הגדולים ביותר בעולם, בשפך הנהר. ציור משנת 1810 לערך המתאר את נמל גנואה ההיסטורי עיר נמל היא עיר מתמחה שבה יש או היה נמל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועיר נמל · ראה עוד »

עיר עולם

עיר עולם או עיר גלובלית (באנגלית: Global City או World City) היא עיר מתמחה המהווה נקודה מרכזית בעלת השפעה כלכלית, חברתית תרבותית או פוליטית ישירה ומוחשית על הזירה הבינלאומית, בעידן הגלובליזציה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועיר עולם · ראה עוד »

עיר קטנה ואנשים בה מעט

עיר קטנה ואנשים בה מעט הוא ספר מאת הסופר נחום גוטמן, המנציח את אורחות החיים ואת הווי התושבים בשנים הראשונות לקיומה של אחוזת בית, לימים העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועיר קטנה ואנשים בה מעט · ראה עוד »

עיר גנים

עיר גנים בברנדנבורג, גרמניה עיר גנים היא גישה בתכנון ערים שפותחה כתאוריה על ידי הפילוסוף אבנעזר הווארד באנגליה ב-1898.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועיר גנים · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית: جُمْهُورِيَّة ٱلْعِرَاق - גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק,, בכורדית: كۆماری عێراق - Komarê Iraq) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועיראק · ראה עוד »

עיריית תל אביב-יפו

סמל העיר תל־אביב–יפו מנחם כהן בית עיריית תל־אביב–יפו בלילה, ספטמבר 2009 עירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל־אביב הראשון עיריית תל־אביב–יפו היא גוף השלטון המקומי, במעמד של עירייה, האחראי לניהולה השוטף של העיר תל־אביב–יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »

עירייה

בניין עירייה בעיר מייסור, קרנטקה שבהודו, 11/08בניין עיריית מומבאי, 11/08 עירייה היא יחידת שלטון מקומי, שתפקידה לדאוג לרווחת התושבים בעיר נתונה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועירייה · ראה עוד »

עיתון

דוכן עיתונים עיתון הוא כתב-עת היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ועיתון · ראה עוד »

פארק מנחם בגין

פארק מנחם בגין הוא פארק בדרום תל אביב-יפו, נקרא על שם מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופארק מנחם בגין · ראה עוד »

פארק אדית וולפסון

פארק אדית וולפסון (ובקצרה: פארק וולפסון) הוא פארק בדרום מזרח תל אביב בין דרך השלום, כביש הטייסים ורחוב לה גוארדיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופארק אדית וולפסון · ראה עוד »

פארק צ'ארלס קלור

פארק צ'ארלס קלור הפסל "אשה נגד הרוח" של אילנה גור בפארק פארק צ'ארלס קלור הוא פארק בדרום-מערב תל אביב הממוקם על שטח של כ-120 דונם שיובש מהים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופארק צ'ארלס קלור · ראה עוד »

פארק צמרת

חלקו הצפוני של המתחם בשנת 2010 פארק צמרת היא שכונת מגורים יוקרתית בתל אביב בה שני עשר גורדי שחקים ובהם כ-1,500 יחידות דיור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופארק צמרת · ראה עוד »

פארק הירקון

פארק הירקון, ובשמו הרשמי גני יהושע, הוא פארק רחב ידיים המשתרע לאורך נחל הירקון בצפון תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופארק הירקון · ראה עוד »

פסטיבל

קנטון זה מארחות ומפיקות פסטיבלים רבים. העיר הבולטת ביותר ביניהן היא מונטרה. פסטיבל טדו ביפן פסטיבל (בלועזית: Festival. לפי האקדמיה ללשון העברית: תְּחִגָּה) הוא מקבץ אירועים אמנותיים או בידוריים בעל היקף גדול מהרגיל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופסטיבל · ראה עוד »

פסח

חג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלושת הרגלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופסח · ראה עוד »

פעולות טרור בתל אביב

ערך זה מונה רשימת פיגועי טרור שהתרחשו בתל אביב במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופעולות טרור בתל אביב · ראה עוד »

פרנציסקנים

אבן גיר אדומה מאסיזי שהובאה ממונטה סובסיו, אשר מעל אסיזי - סמל למבני הפרנציסקנים ברחבי תבל לוח הקדשה פרנציסקני ברצפת קפלת ההלקאה בויה דולורוזה בירושלים מגדל מנזר סן סלבדור טאו שהייתה אהובה על פרנציסקוס בשל דמיונה לצלב. מסדר הפרנציסקנים (בלטינית: Ordo Fratrum Minorum - מסדר האחים הקטנים) הוא מסדר קתולי אשר הוקם בשנת 1209 על ידי פרנציסקוס מאסיזי (1182-1226).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופרנציסקנים · ראה עוד »

פרעה

פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה הוא תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופרעה · ראה עוד »

פרח

פרח הוא איבר הרבייה הקיים בצמחים מכוסי-זרע.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופרח · ראה עוד »

פרוור

סן חוזה שבקליפורניה פרוור (כך הכתיב הנכון על פי האקדמיה ללשון העברית; נכתב גם פרבר) הוא אזור מגורים גדול, הממוקם בשולי עיר או מטרופולין, כאשר רוב הגרים בו עובדים במרכז העיר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופרוור · ראה עוד »

פתח תקווה

פתח-תקווה (בכתיב מנֻקד: פֶּתַח-תִּקְוָה), המכונה "אֵם המושבות", היא עיר בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופתח תקווה · ראה עוד »

פלמחים

תמונה ממבט אווירי של פלמחים פַּלְמַחִים הוא קיבוץ השוכן במישור החוף הדרומי, מדרום לראשון לציון, ליד שפך נחל שורק לים התיכון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופלמחים · ראה עוד »

פלאפל

כדורי פלאפל פלאפל (בערבית: فلافل) הוא כדור או קציצה מטוגנים העשויים מגרגרי חומוס או פול מתובלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופלאפל · ראה עוד »

פלשתים

שטחים שהיו תחת השפעה פלשתית הפְּלִשְׁתִּים היו עם קדום שישב באזור מישור החוף הדרומי של ארץ כנען.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופלשתים · ראה עוד »

פלורנטין

סמטת המסור, באזור המלאכה בשכונה, נובמבר 2008 פלורנטין היא שכונה בדרום תל אביב, הסמוכה לגבול עם יפו, אשר נקראת על שמו של דוד פלורנטין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופלורנטין · ראה עוד »

פטריק גדס

תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר סר פטריק גדס (אנגלית: Sir Patrick Geddes; 2 באוקטובר 1854 - 17 באפריל 1932) היה ביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופטריק גדס · ראה עוד »

פג'ר (רקטה)

פג'ר (בפרסית: فجر‎, שפירושו "שחר") היא רקטה ארטילרית תוצרת איראן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופג'ר (רקטה) · ראה עוד »

פורום ה-15

פורום ה-15 או פורום הערים העצמאיות הוא ארגון המאגד 15 ערים בישראל - שהן ערים עצמאיות, כלומר שאינן מקבלות מענקים מהממשלה, כגון "מענקי איזון" או "מענקי פיתוח".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופורום ה-15 · ראה עוד »

פוטבול

כדור פוטבול משחק פוטבול פוטבול אמריקאי (באנגלית: American football) הוא משחק כדור קבוצתי המשלב כוח, מהירות, זריזות, טכניקה ואגרסיביות במטרה להכניס את הכדור לאזור בסוף שטח הקבוצה היריבה המכונה אנד זון (End Zone).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופוטבול · ראה עוד »

פיגועי התאבדות בישראל

להלן רשימת פיגועי ההתאבדות שבוצעו בישראל וביהודה והשומרון וחבל עזה החל משנת 1993.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ופיגועי התאבדות בישראל · ראה עוד »

צפון

קוטב הצפוני של כדור הארץ צפון הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וצפון · ראה עוד »

צפון אפריקה

מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וצפון אפריקה · ראה עוד »

צפון תל אביב

כיכר המדינה בלב הצפון החדש. ברקע נראה חלק משכונות עבר הירקון צפון תל אביב, בהתייחסות לצפון העיר תל אביב, הוא מושג בעל פרשנויות שונות, הן כמושג גאוגרפי והן כחברתי, אשר גם השתנה לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וצפון תל אביב · ראה עוד »

צרפת

צרפת (רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, ״רֶפּוֹבְּלִיק פרֹאנְסֶז״) היא מדינה במערב אירופה המחזיקה מספר טריטוריות ביבשות אחרות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וצרפת · ראה עוד »

צריפין

שער יפו בצריפין צריפין (באופן רשמי: מחנה ידין) הוא מחנה צבאי של צה"ל בשטחן של ראשון לציון ובאר יעקב, הכולל בתוכו מספר בסיסים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וצריפין · ראה עוד »

צל

ציפור על גג הכנסייה באלוני אבא עננים וצילם על הים התיכון צֵל הוא אזור שבו מוסתר מקור האור הראשי, כך שהוא חשוך יותר בהשוואה לסביבתו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וצל · ראה עוד »

צדפות

צדפת ענק צדפות בחוף הים צדפת Mya arenaria יוצאת מקונכיתה צדפות מסוג אוסטראה המשמשות למאכל צדפת Argopecten irradians שריון צדפה ממין Ensis directus צדפים דוּ-קְשָׂווֹתִים, המוכרים יותר כצְדָפוֹת (שם מדעי: Bivalvia; ריבוי מן צִדְפָּה; בנטייה צִדְפַּת-, צִדְפֿוֹת-), הם מחלקה המכילה מינים רבים של רַכיכות ימיות בממדים שונים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וצדפות · ראה עוד »

צוותא

סמליל צוותא הלובי בצוותא מועדון צוותא בתל אביב הוא מהמרכזים הוותיקים לאירועי תרבות ואמנות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וצוותא · ראה עוד »

ציונה שמשי

ציונה שמשי הירש (נולדה ב-1939) היא אמנית ישראלית יוצרת רב-תחומית באמצעי מדיה שונים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וציונה שמשי · ראה עוד »

קמח

קמח חיטה וקמח כוסמין מלא קמח תפוחי אדמה קמח אורז לבן קמח הוא אבקה דקה הנוצרת מטחינת רכיבים מסוימים של צמחים לאחר ייבוש או קלייה שלהם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקמח · ראה עוד »

קניון רמת אביב

מבנה הקניון ומגדל המשרדים מעליו צידו הדרומי של הקניון גן הסלעים הסמוך לקניון קניון רמת אביב הוא מרכז מסחרי הממוקם בתל אביב, ברחוב איינשטיין 40 בשכונת רמת אביב, ומכאן שמו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקניון רמת אביב · ראה עוד »

קרן קיימת לישראל

"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל) היא חברה לתועלת הציבור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »

קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב

קרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב היא עמותה המאגדת מספר קרנות שמספקות תמיכה בתחומי האמנויות ובאמנים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות תל אביב · ראה עוד »

קרנבל

קרנבל בוולפך, גרמניה קרנבל בקולומביה קַרְנָבָל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקרנבל · ראה עוד »

קריית אונו

שלט מייסדי קריית אונו ברחבת המייסדים גבעת העץ הבודד בפארק רייספלד. הפסלים הם של הפסלת עפרה צימבליסטה מגדל המים הישן בקריית אונו ספורטק קריית אונו, בשכונת פסגת אונו בצפון העיר, 2009 בריכה בקאנטרי קלאב בקריית אונו קִרְיַת אוֹנוֹ היא עיר בבקעת אונו, מחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקריית אונו · ראה עוד »

קריית ספר (הוצאת ספרים)

הלוגו של הוצאת "קריית ספר" קריית ספר היא הוצאה לאור שהוקמה בשנת 1933 על ידי שלום סטיפנסקי (סיון).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקריית ספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

קריית עתידים

שלט הכניסה למתחם קריית עתידים בניין החניון והמגדל הראשון בקריית עתידים. אדריכל: משה זרחי אזור קריית עתידים מסומן על גבי מפה קריית עתידים היא מתחם חברות היי-טק בצפון מזרח תל אביב-יפו, ממזרח לשכונות רמת החייל ונווה שרת.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקריית עתידים · ראה עוד »

קשת (מבנה)

אמת המים בקיסריה אדם עומד בפתח דמוי קשת קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקשת (מבנה) · ראה עוד »

קשת (זכיינית שידור)

"שידורי קשת בע"מ" היא חברת תוכן ישראלית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקשת (זכיינית שידור) · ראה עוד »

קטרגל

משחק קטרגל בין נבחרות ארגנטינה וברזיל קטרגל (בספרדית: Futsal, פוטסל) או כדורגל אולמות הוא גרסה של כדורגל המשוחקת במגרש קטן יותר, לרוב באולם ספורט סגור ותחום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקטרגל · ראה עוד »

קזינו גלי אביב

קזינו גלי אביב קזינו גלי אביב קזינו "גלי אביב" בתל אביב, 1923 קזינו גלי אביב היה מבנה שפעל כבית קפה על חוף ימה של תל אביב בין השנים 1922 עד 1936.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקזינו גלי אביב · ראה עוד »

קו פרשת המים

קווי פרשת המים בין האוקיינוסים קַו פָּרָשַׁת הַמַּיִם הוא קו דמיוני המפריד בין שני אגני ניקוז.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקו פרשת המים · ראה עוד »

קופת חולים

קופת חולים (קופ"ח) היא ארגון המעניק שירותי בריאות לעמיתיו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקופת חולים · ראה עוד »

קולנוע

קולנוע הוא תחום אמנות העוסק ביצירתם ובהקרנתם של סרטי קולנוע.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקולנוע · ראה עוד »

קולנוע מוגרבי

קולנוע מוגרבי קולנוע מוגרבי בצילום של רודי ויסנשטין קולנוע מוגרבי היה בית קולנוע ששכן בכיכר ב' בנובמבר בתל אביב, בפינת הרחובות אלנבי ובן יהודה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקולנוע מוגרבי · ראה עוד »

קולנוע אסתר

מלון סינמה. מבט מכיכר דיזנגוף המוגבהת מראה הפינה הדרום-מערבית של המבנה כיכר דיזנגוף ממרפסת המלון בניין קולנוע אסתר שבתל אביב נבנה בכיכר דיזנגוף בשנים 1938-1939.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקולנוע אסתר · ראה עוד »

קולנוע אלהמברה

קולנוע אלהמברה בשדרות המלך ג'ורג (1937; היום, שדרות ירושלים) קולנוע אלהמברה בשנת 1937 מקהלה גדולה על במת הקולנוע בשנת 1944 קולנוע אלהמברה כמרכז סיינטולוגיה (נובמבר 2011) הבניין המחודש בשנת 2011 קולנוע אלהמברה (בערבית: "אלהמברה" מקורו ב־الحمراء, "אל-חמרא", "האדום") הוא מבנה בסגנון אר דקו בשדרות ירושלים ביפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקולנוע אלהמברה · ראה עוד »

קולנוע עדן

קולנוע עדן (אולם הקיץ), ינואר 2006 הכיתוב "עדן" מצדו השני של הבניין קולנוע עדן (בעבר: ראינוע עדן) הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שבסוף שנות העשרים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפך לקולנוע.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקולנוע עדן · ראה עוד »

קווים

קווים תחבורה ציבורית בע"מ היא חברה המפעילה שירותי תחבורה ציבורית בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקווים · ראה עוד »

קיץ

חוף ים בקיץ תאנים. התאנים מבשילות בעונת הקיץ ופירותיהם מכונות קיצים ומכאן השם לכל העונה. אנשים נופשים בקיץ לחופי אגם טאהו דרווין, אוסטרליה עונת הקיץ היא אחת מארבע עונות השנה, והחמה שבהן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וקיץ · ראה עוד »

רמת אביב

בתי מגורים טיפוסיים ברמת אביב א', 9/08 רחוב טיפוסי ברמת אביב א' בית ספר יסודי ברמת אביב א' רמת אביב הוא שמן של מספר שכונות בצפון תל אביב, באזור שמצפון לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורמת אביב · ראה עוד »

רמת אביב ג'

מגדלי מגורים בלב השכונה וקצהו המערבי של "מרכז שוסטר", 10/07 רמת אביב ג' (מוכרת גם בראשי התיבות רמא"ג) היא שכונה בתל אביב, אחת משכונות עבר הירקון בצפון מערב העיר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורמת אביב ג' · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת גַּן היא אחת מהערים המרכזיות במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורמת גן · ראה עוד »

רמת השרון

מערות אפקה רָמַת הַשָּׁרוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל אשר הוקמה בשנת 1923.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורמת השרון · ראה עוד »

רמת החייל

רחוב ק"ם בשנת 1951. ניתן להבחין בשורת הבתים המקוריים, כאשר הם עדיין לא מחוברים לרשת החשמל. אזור רמת החייל מסומן על גבי מפה רמת החייל היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב; אחת משכונות עבר הירקון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורמת החייל · ראה עוד »

ראש עירייה

ראש עירייה (מכונה לעיתים "ראש עיר" או "ראשת עיר") הוא תוארו של בעל תפקיד העומד בראש העירייה - הגוף שנבחר במדינות דמוקרטיות על ידי תושבי העיר לשם ניהולה, או שממונה על ידי הממשל במדינות בעלות שיטת משטר שאיננה דמוקרטית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וראש עירייה · ראה עוד »

ראובן רובין

ראובן רובין בשנות ה-50 דיוקן עצמי (1924), אוסף מוזיאון ישראל דיוקן עצמי (1921), אוסף מוזיאון ישראל חדר העבודה בבית ראובן קברם של ראובן רובין ורעייתו אסתר ראובן רוּבִּין (13 בנובמבר 1893 – 13 באוקטובר 1974) היה מגדולי הציירים הישראליים; התפרסם בתקופת המנדט הבריטי ובראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וראובן רובין · ראה עוד »

ראובן גפני (חוקר)

ספרו של גפני, "נוסח ירושלים" ד"ר ראובן גפני (נולד בתשל"ד, 1974) הוא חוקר ההתיישבות היהודית בארץ ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וראובן גפני (חוקר) · ראה עוד »

רסלינג

שמאל רסלינג היא הוצאה לאור של ספרי עיון, המקדישה עצמה לקידום השיח התאורטי-ביקורתי בשדות האמנות, התרבות והחברה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורסלינג · ראה עוד »

רעש

ספריות המורה על איסור שימוש בטלפון סלולרי על־מנת לשמור על השקט מחסום לרעש, לצד כביש ראשי בפולין רעש הוא צליל בלתי רצוי הגורם להפרעה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורעש · ראה עוד »

רצועת עזה

מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة - קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורצועת עזה · ראה עוד »

רצועת חוף תל אביב-יפו

רצועת החוף המרכזית בתל אביב חוף הילטון והחוף הנפרד רצועת החוף של תל אביב במבט מהאוויר '''רצועת חוף 1937''': המתחם המרובע בשמאל התמונה (לכיוון צפון) הוא בית החרושת לעיבוד עורות של האחים לבקוביץ שהסליק בקרבו את מכון א' של ההגנה. מעל למתחם ניתן להבחין ברחוב עם ישראל חי המקשר בין רחוב הירקון לרחוב ארנון ובפינתו 'הבית הכחול' מתוך 'ידידי מרחוב ארנון'. מימין ל'לבקוביץ' מסומן בחץ אדום, בית החרושת לאריגת משי, 'דלפינר-יוחננוף'. בימין התמונה, על הרכס, הבית האדום, לשמאלו, בית אגודת יורדי ים זבולון, (המבנה המלבני הלבן), ועל החוף במקביל לקו המים, אחד ממועדוני ה'טיר' חוף הים של תל אביב חוף גורדון בשנות ה-40 חוף מציצים (חוף בית הספר הימי זבולון) הטיילת, חוף מציצים (חוף בית הספר הימי זבולון) טיילת חומות הים. בצד שמאל סימון מיקומה של חומת העיר נקודת החיבור בין פארק צ'ארלס קלור וטיילת יפו הטיילת וחוף הים של ת"א רחוב הירקון ורציף הרברט סמואל. למעלה נראית בריכת מלון שרתון תל אביב 22 הדקלים שנשתלו לזכר סגן רועי פלס בחוף גורדון מעגן רדינג שביל אופניים נוסף לטיילת בתל אביב בשנת 2011 שיפוץ והרחבת הטיילת בחוף פרישמן בתל אביב בשנת 2013 חוף ירושלים חוף ירושלים פסל בן-גוריון בחוף בוגרשוב חוף בוגרשוב מראה מגבעת יפו מבט מהים על רכס תל ברוך רצועת החוף של תל אביב-יפו רצועת חופי תל אביב-יפו מתמשכת לאורך כ-14 קילומטרים על שפת הים התיכון, ומהווה מרכיב מרכזי בחיי תושבי תל אביב-יפו ובדימויה כעיר חוף.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורצועת חוף תל אביב-יפו · ראה עוד »

רשת (זכיינית שידור)

"רשת מדיה בע"מ", המוכרת במותג הטלוויזיה "רשת", היא חברת תוכן ישראלית, אשר הפעילה את ערוץ 2 מיום הקמתו ב-1993 ועד 28 באוקטובר 2017, יחד עם קשת, הטלוויזיה החינוכית וחברת החדשות (ועד 2005, גם לצד טלעד).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורשת (זכיינית שידור) · ראה עוד »

רשת שוקן

רשת שוקן בע"מ היא חברה העוסקת בהוצאה לאור של מקומונים ונמצאת בבעלות משפחת שוקן, ובראשה עמוס שוקן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורשת שוקן · ראה עוד »

רשות מקומית

בניין העירייה והמשטרה המקומית של וולפרסו, שבפלורידה רשות מקומית היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורשות מקומית · ראה עוד »

רחוב מזא"ה

בית ברלין-פסובסקי לוחית זיכרון ללוחמת האצ"ל ציונה יפת שלט זיכרון ללוחם "אלישע" ברחוב מזא"ה 33 לוחית זיכרון של ההגנה במגדל המים ברחוב מזא"ה 36 רחוב מזא"ה הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שמו של הרב יעקב מזא"ה (השם מזא"ה הוא ראשי תיבות של "מזרע אהרון הכהן").

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב מזא"ה · ראה עוד »

רחוב אלנבי

רחוב אלנבי בקטע משדרות רוטשילד ועד חוף הים, 2014 שנות העשרים בגלויה של האחים אליהו בית הוועד הפועל של ההסתדרות ברחוב אלנבי 115. משכנה של מפקדת "ההגנה" הארצית בשנות השלושים הספר הלבן קולנוע מוגרבי במפגש הרחובות אלנבי ובן יהודה בית אוסישקין. באחורי התמונה מתנשא בית מגדלור לוחית זיכרון על מעבדת הרדיו של ההגנה רחוב אלנבי בראשית ימיו מגלויה מתקופת המנדט רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב אלנבי · ראה עוד »

רחוב אחד העם

מלון פלטין בפינת רחוב נחלת בנימין בניין הבורסה לניירות ערך, עד למעבר ב 2014. מימין, בניין בנק הספנות. '''בית פריד''' במספר 93 ובתכנון זאב רכטר משנת 1935, 10/08 בית הספר בית יעקב רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב אחד העם · ראה עוד »

רחוב אבן גבירול

רחוב אבן גבירול נמתח מסמוך למגדל דניאל פריש בצידה הימני של התמונה לכיוון תחנת הכוח רדינג (למעלה) רחוב אִבְּן גַבִּירוֹל הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב אבן גבירול · ראה עוד »

רחוב שינקין

רחוב שינקין הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שם מנחם שינקין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב שינקין · ראה עוד »

רחוב לוינסקי

התחנה המרכזית החדשה ברחוב לוינסקי חמוצים בשוק לוינסקי רחוב לוינסקי הוא רחוב מסחרי ראשי בדרום תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני היהודי-רוסי אלחנן ליב לוינסקי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב לוינסקי · ראה עוד »

רחוב בן יהודה (תל אביב)

רחוב בן יהודה הוא רחוב ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שם אליעזר בן יהודה, מחיה השפה העברית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב בן יהודה (תל אביב) · ראה עוד »

רחוב בוגרשוב

250px בית הכנסת של שכונת נורדיה (לשעבר) ברחוב בוגרשוב 63 רחוב בוגרשוב הוא רחוב במרכז תל אביב הקרוי על שמו של חיים בוגר (בוגרשוב), ממקימי הגימנסיה העברית הרצליה ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב בוגרשוב · ראה עוד »

רחוב דיזנגוף

כיכר דיזנגוף הישנה בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף במפגש עם כיכר צינה דיזנגוף רחוב דיזנגוף במבט לצפון, 2011 רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »

רחוב המסגר

רחוב המסגר הוא רחוב ראשי באזור התעשייה הישן של תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב המסגר · ראה עוד »

רחוב הארבעה

רחוב הארבעה הוא רחוב במרכז העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב הארבעה · ראה עוד »

רחוב הרצל (תל אביב)

רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »

רחוב הרכבת

רחוב הרכבת הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנמצא בתפר שבין מרכז העיר ודרום העיר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב הרכבת · ראה עוד »

רחוב הירקון

נקודת המפגש בין רחוב הירקון (משמאל) ורציף הרברט סמואל (מימין) שגרירות ארצות הברית ברחוב הירקון קצהו הדרומי של רחוב הירקון במפגש עם רחוב הרברט סמואל, 4/11 רחוב הירקון הוא רחוב ראשי המקביל לחוף הים של תל אביב לכל אורך מרכז וצפונה הישן של העיר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב הירקון · ראה עוד »

רחוב יפת

רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחוב יפת · ראה עוד »

רחובות תל אביב-יפו

מראה מהאוויר: תוואי רחובות בתל אביב (2008) שדרות רוטשילד במרכז העיר (2006) שילוט רחובות בתל אביבבעיר תל אביב-יפו יש כ-1,500 רחובות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורחובות תל אביב-יפו · ראה עוד »

רב-לשוניות

שלט בסינגפור הכתוב בארבע השפות הרשמיות במדינה: אנגלית, מנדרינית, טמילית ומלאית שלט רב-לשוני בכניסה למחנה העולים שער העלייה, 1949. בשלט מופיע מתחת לכיתוב העברי התרגום לשפות הבאות מימין לשמאל: יידיש, לדינו, צרפתית, בולגרית, הונגרית רב־לשוניות היא מונח בבלשנות המתאר שתי תופעות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורב-לשוניות · ראה עוד »

רבי מאיר בעל הנס

קבר רבי מאיר בעל הנס, זולטן קלוגר 1937 קבר רבי מאיר בעל הנס תפלות שונות. תרס"ה. בגדד.  רבי מאיר בעל הנס הוא כינויו של עושה נפלאות הקבור בטבריה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורבי מאיר בעל הנס · ראה עוד »

רדיו תל אביב

רדיו תל אביב הוא תחנת רדיו אזורית שמרכזה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורדיו תל אביב · ראה עוד »

רון חולדאי

רון חולדאי (נולד ב-26 באוגוסט 1944) הוא ראש עיריית תל אביב-יפו מאז שנת 1998.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורון חולדאי · ראה עוד »

רוני מילוא

רוני מילוֹא (נולד ב-26 בנובמבר 1949 בשם רון מיליקובסקי) הוא פוליטיקאי ישראלי, שכיהן כראש עיריית תל אביב-יפו העשירי, חבר הכנסת ושר בממשלות ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורוני מילוא · ראה עוד »

רוזנות יפו ואשקלון

הרוזנות של יפו ואשקלון הוא שמה של סניורה צלבנית, אחת מארבע הסניורות המרכזיות שהרכיבו את המדינה הצלבנית ממלכת ירושלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורוזנות יפו ואשקלון · ראה עוד »

רוח

רוח מתוך טאקואינום סניטאטיס (המאה ה-14 לספירה מפת רוח של ארצות הברית רוּחַ היא תנועה של חלקיקי אוויר רבים יחד בכיוון מסוים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורוח · ראה עוד »

רובע לב העיר

מגדל המניפה ברובע לב העיר, כפי שהוא נראה ממדרחוב נחלת בנימין רובע לב העיר הוא מיזם נדל"ן יוקרתי שהוקם בלב תל אביב בתחילת שנות ה-2000.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורובע לב העיר · ראה עוד »

רובעי תל אביב-יפו

מפת הרבעים העיר תל אביב-יפו מחולקת ל-9 רבעים מנהליים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורובעי תל אביב-יפו · ראה עוד »

רווחה

פיטר ברויגל, מתוך הסדרה '''שבע המידות הטובות''' רווחה הוא מצב שבו יש לאדם כסף די צורכו, בעלות על רכוש, בריאות טובה, ואושר, או חלק ממרכיבים אלה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורווחה · ראה עוד »

רכבת פרוורית

רכבת פרוורית עילית רכבת פרוורית באתונה רכבת פרוורית היא אמצעי תחבורה שמטרתו להסיע נוסעים ביוממות מקצות המטרופולין אל מרכזו ומהטבעת התיכונה של המטרופולין אל אזורי התעשייה שבשוליו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורכבת פרוורית · ראה עוד »

רכבת בינעירונית

רכבת בינעירונית ממודיעין לנהריה רכבת בינעירונית היא אמצעי תחבורה שמטרתו להסיע נוסעים בין מטרופולינים מרוחקים יחסית זה מזה במהירות גבוהה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורכבת בינעירונית · ראה עוד »

רכבת ישראל

רכבת ישראל בע"מ היא חברה ממשלתית, אשר אגרות החוב שלה נסחרות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, המפעילה את התחבורה המסילתית בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ורכבת ישראל · ראה עוד »

ריצה

אצנים בריצת מרתון. ריצה היא צורת התנועה המהירה ביותר של בעלי רגליים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וריצה · ראה עוד »

שמות רחובות בתל אביב-יפו

שלט רחוב על שמו של המלך ג'ורג' החמישי, מלך בריטניה בתקופת המנדט הבריטי שלט רחוב על שמו של אליעזר לודוויג זמנהוף, יוצר שפת אספרנטו רחוב על שמו של חיים בוגר (בוגרשוב) השלט בסמטת אלוף בצלות רחובות תל אביב-יפו קרויים בעיקר על שמות אישים חשובים בתולדות עם ישראל ומדינת ישראל וכן מושגים שונים הקשורים ביהדות, ארץ ישראל והציונות, בדומה למרבית שמות הרחובות בערי ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושמות רחובות בתל אביב-יפו · ראה עוד »

שארל קלרמון-גנו

שָארל סימון קְלֶרְמוֹן-גָנוֹ (בצרפתית: Charles Simon Clermont-Ganneau; 19 בפברואר 1846 - 15 בפברואר 1923) היה דיפלומט, מזרחן וארכאולוג צרפתי ובן לפסל צרפתי ידוע.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושארל קלרמון-גנו · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

שאול טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, אחד מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שנות ה-20 של המאה ה-20

סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, בייב רות' הופך לשחקן הבייסבול האיקוני ביותר באותה התקופה. שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-30 של המאה ה-20

מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-40 של המאה ה-20

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ב-1948, לאחר המלחמה נערכו משפטי נירנברג בהם הועמדו לדין החברים הבולטים בהנהגה הפוליטית, הצבאית והכלכלית של גרמניה הנאצית המובסת. לאחר המלחמה הוציאה ארצות הברית לפועל את תוכנית מרשל שנועדה לשקם את אירופה לאחר המלחמה, אניאק המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

מלחמת אלג'יריה (1957), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-60 של המאה ה-20

הנחיתה המאוישת הראשונה על הירח אשר במסגרתה האדם הראשון בתולדות האנושות הילך על אדמת הירח. שנות ה-60 של המאה ה-20 היו העשור השביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1960 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1969.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושנות ה-60 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-70 של המאה ה-20

סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-80 של המאה ה-20

'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן-עיראק., המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה-80 של המאה ה-20 (מכונות בקיצור שנות השמונים או בסלנג האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1980 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1989.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שנות ה-90 של המאה ה-20

רצח העם שאירע ברואנדה במהלך 1994 בו נרצחו כחצי מיליון בני אדם. שנות ה-90 של המאה ה-20 (מכונות בקיצור שנות התשעים או בסלנג הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1990 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1999.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שפך הירקון

הירקון כמעגן. משמאל, גמלים ב'''חצי האי הירקוני''' http://www.teva-tlv.org/1_b.html המתפתח לחוף הים, במקום בו נחנך נמל תל אביב בשנת 1936. במרכז אצטדיון המכביה בו נערכו משחקי המכביה לראשונה במרץ 1932 ומשמאלו, "גני התערוכה יריד המזרח" שנפתחו באפריל 1934 שיירת גמלים חוצה את שפך הירקון, 1934 שפך הירקון הוא שמו של האזור בצפון תל אביב בו נשפך נחל הירקון אל הים התיכון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושפך הירקון · ראה עוד »

שלמה משה עמאר

הרב שלמה משה עמאר (נולד בשנת ה'תש"ח, 1948) הוא הרב הראשי הספרדי של ירושלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושלמה משה עמאר · ראה עוד »

שלמה שבא

שלמה שְבָא (28 ביוני 1929 - 5 במאי 2015) היה סופר ועיתונאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושלמה שבא · ראה עוד »

שלמה להט

קברו של שלמה להט בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב 344x344px שלמה להט מציג למבקרים זרים את נזקי מלחמת המפרץ בתל אביב, 1991 שלמה להט (9 בנובמבר 1927, ברלין – 1 באוקטובר 2014, תל אביב), הידוע בכינוי צִ'יץ', היה איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש העירייה השמיני של תל אביב-יפו במשך כ-20 שנה, בשנים 1974–1993, ונחשב לאחד הדומיננטיים והפעלתנים שבראשי העירייה, בתל אביב בפרט ובישראל בכלל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושלמה להט · ראה עוד »

שלמה זלמן שוקן

ממוזער שלמה זלמן שוקֶן (30 באוקטובר 1877 - 6 באוגוסט 1959), איש עסקים, מו"ל ונדבן יהודי יליד גרמניה, נודע בעיקר בזכות הוצאת שוקן שהקים ועיתון "הארץ" שרכש.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושלמה זלמן שוקן · ראה עוד »

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושלמה גורן · ראה עוד »

שלמה הכהן אהרונסון

הרב שלמה הכהן אהרונסון (אלול ה'תרכ"ג, 1863 - כ' באדר ב' ה'תרצ"ה, 1935) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון של העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושלמה הכהן אהרונסון · ראה עוד »

שלג

310 פיקסלים הגבישים שמהם מורכבים פתיתי השלג יוצרים צורות מורכבות שלג הוא משקע אטמוספירי בצורת פתיתי קרח גבישיים ואווריריים, גדולים יחסית, הנופלים מהעננים לקרקע.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושלג · ראה עוד »

שטח גלילי

אתר חירייה, המצוי בשטח גלילי בישראל, שטח גלילי הוא אזור שאינו מצוי בתחום שיפוטה של שום רשות מקומית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושטח גלילי · ראה עוד »

שבע טחנות

שבע טחנות ב-1917 בסיס המבנה המרכזי הנראה בתמונה למעלה כפי שנראה כיום שבע טחנות הוא אתר היסטורי השוכן על גדות נחל הירקון, בתחומיו של פארק הירקון בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושבע טחנות · ראה עוד »

שבח מופת

בית הספר שבח מופת (2016) תלמידי שבח מופת שנרצחו בפיגוע בדולפינריום אנדרטה לנופלים במערכות ישראל ולנרצחי הפיגוע בדולפינריום, בחצר בית הספר שבח מופת הודעת הרשמה לבית הספר שבח בתקופה ששכן בבניין "סיליקט" שבח-מופת, או בשמו המלא: בית הספר הרב תחומי "שבח-מופת" למדעים ולתרבות, הוא בית ספר תיכון שש-שנתי בתל אביב-יפו, המזוהה עם ציבור העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושבח מופת · ראה עוד »

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושבוע · ראה עוד »

שביל אופניים

נתיב אופניים בברצלונה שביל אופניים או נתיב אופניים הוא מסלול נסיעה מיוחד המיועד לרוכבי אופניים הנסלל לאורך כבישים או רחובות או בשטחים פתוחים כגון פארקים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושביל אופניים · ראה עוד »

שגרירות

תל אביב שגרירות היא הרמה הגבוהה ביותר של נציגות דיפלומטית של מדינה אחת בשטחה הריבוני של השנייה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושגרירות · ראה עוד »

שדרה

שדרות המאירי בקריית משה ירושלים שדרות השאנז אליזה בפריז סביב שנת 1900 ציור של שדרת עצים סביב שביל כניסה לבית מאת גוסטב קלימט שדרות רוטשילד, תל אביב שְׂדֵרָה היא דרך, לרוב רחוב, בעלת חשיבות טקסית או סמלית הבאה לידי ביטוי בעיצובה הנופי והעירוני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושדרה · ראה עוד »

שדרות נורדאו

שדרות נורדאו הוא שמה של שדרה בעיר תל אביב הקרויה על שמו של ד"ר מקס נורדאו, סופר ומנהיג ציוני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושדרות נורדאו · ראה עוד »

שדרות רוטשילד

"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96 שְׂדֵרוֹת רוטשילד הוא שמה של שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושדרות רוטשילד · ראה עוד »

שדרות שאול המלך (תל אביב)

מראה בשדרה השדרות במבט ממערב למזרח. בולט בקצה השמאלי: מגדל אמות השקעות שדרות שאול המלך הן שדרה ראשית במרכז תל אביב על שמו של שאול מלך ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושדרות שאול המלך (תל אביב) · ראה עוד »

שדרות ח"ן

שלט זיכרון מול הבניין בשדרות ח"ן מס' 1 בו נחתם הסכם כניעת יפו ב-1948 מבט מרחוב השופטים על השדרות פסל סביבתי בשדרות ח"ן שדרות ח"ן הוא שמה של שדרה בתל אביב המחברת בין מתחם הבימה לבין כיכר רבין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושדרות ח"ן · ראה עוד »

שדרות בן ציון

שדרות בן ציון הוא שמה של שדרה בעיר תל אביב הקרויה על שמו של ש. בן-ציון, שם העט של שמחה אלתר גוטמן, סופר ומתרגם עברי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושדרות בן ציון · ראה עוד »

שדרות בן-גוריון (תל אביב)

שדרות בן-גוריון היא שדרה בעיר תל אביב הקרויה על שמו של דוד בן-גוריון, ממקימי מדינת ישראל וראש ממשלתה הראשון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושדרות בן-גוריון (תל אביב) · ראה עוד »

שדרות בתל אביב-יפו

שדרות רוטשילד שבמרכז העיר השדרות בתל אביב-יפו מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד משלד העיר ואף ממלאות תפקיד חשוב בחיי תושביה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושדרות בתל אביב-יפו · ראה עוד »

שדרות ירושלים (יפו)

שדרות ירושלים הוא שמה של שדרה ארוכה החוצה את העיר יפו, מחלקה הדרומי של תל אביב ברחוב יחזקאל קויפמן ועד לבת ים, שם היא ממשיכה כשדרה עד לחוף הים ונקראת "שדרות העצמאות".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושדרות ירושלים (יפו) · ראה עוד »

שוק (מסחר)

פירות וירקות בשוק במדיירה, פורטוגל שוּק (שְׁוָקִים, שׁוּקֵי-) הוא מקום פיזי המשמש למסחר, בעיקר במוצרי מזון אך גם במוצרים אחרים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושוק (מסחר) · ראה עוד »

שוק איכרים

שוק האיכרים בבוסטון, מסצ'וסטס שוק איכרים הוא שוק שבו מוכרים את סחורתם ספקים עצמאיים – על פי רוב איכרים וחקלאים – אשר מציגים בדוכנים או פורסים על שולחנות את תוצרתם, כדוגמת פירות, בשר ולעיתים מזון ומשקאות מוכנים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושוק איכרים · ראה עוד »

שוק בצלאל

שוק בצלאל הוא מתחם מסחרי במרכז תל אביב בין הרחובות קינג ג'ורג', בית לחם, טשרניחובסקי (במקור רח' בצלאל) והמכבי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושוק בצלאל · ראה עוד »

שוק העלייה

מראה כללי ב"שוק העלייה", סמוך לאחר פתיחתו, 1939 המבנה המערבי ברחוב "וולפסון פינת העלייה" המיועד לשימור שוק העלייה בפינת הרחובות העלייה, רחוב וולפסון, רחוב צ'לנוב, ורחוב מטלון בדרום תל אביב הוא מתחם השוק הראשון של תל אביב שנבנה בסגנון הבאוהאוס בשנת 1938 על ידי המחלקה הטכנית של עירית תל אביב בראשות האדריכל יעקב בן סירה (שיפמן).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושוק העלייה · ראה עוד »

שוק הפשפשים (יפו)

ממוזער סחורה בשוק הפשפשים ביפו שוק הפשפשים שוק הפשפשים ביפו מראה בשוק עמיעד, בסמוך לשוק הפשפשים מראה בשוק עמיעד שליד שוק הפשפשים שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושוק הפשפשים (יפו) · ראה עוד »

שוק התקווה

שוק התקווה שוק התקווה הוא שוק ותיק השוכן בשכונת התקווה והוא הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושוק התקווה · ראה עוד »

שוק הכרמל

הכיתוב "שוק לירקות" בראש שער מקורי בשוק הכרמל ברחוב ישכון 41 רוכל בשוק רוכלת בשוק הכניסה המזרחית אל השוק מכיכר מגן דוד טרם שיפוץ הכיכר דוכנים בשוק פברואר 1948, שלט סכנה נעוץ בחבית במרכז שוק הכרמל המזהיר עוברים ושבים מפני אש צלפים הנורית אל השוק ממסגד חסן בק הסמוך שוק הכרמל (הכרמל מבוטא במלעיל) בתל אביב הוא השוק המרכזי בעיר והגדול והידוע ביותר בגוש דן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושוק הכרמל · ראה עוד »

שווייץ

שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי: בגרמנית: Schweizerische Eidgenossenschaft; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – "הקונפדרציה ההלווטית", או הקונפרדציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה אשר מאופיינת ברמת חיים גבוהה של תושביה וכלכלה יציבה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושווייץ · ראה עוד »

שכונת מצוקה

1.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושכונת מצוקה · ראה עוד »

שכונת התקווה

רחוב האצ"ל, מרחובותיה הראשיים של שכונת התקווה שכונת הרכבת ומאחוריה, התקווה, בצילום ממגדל לוינשטיין רחוב עזאי בשכונת התקווה בית דני, מרכז קהילתי הפועל בשכונת התקווה שוק התקווה מראה בגן התקווה שכונת התקווה שוכנת בדרום-מזרח תל אביב בגבולות דרך ההגנה בצפון, נתיבי איילון במערב, רחוב גבעתי ורחוב מצובה במזרח, ודרך לח"י בדרום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושכונת התקווה · ראה עוד »

שכונות עבר הירקון

מפת רובעי תל אביב: שכונות עבר הירקון משתרעות ברבעים 1 ו-2 מרכז מיקאדו בתל ברוך צפון בתים ברמת אביב א' קריית עתידים שכונות עבר הירקון הוא השם הכולל לשכונות הנמצאות מצפון לנחל הירקון, בצפון תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושכונות עבר הירקון · ראה עוד »

שימור מבנים

סגנון הבינלאומי תוך שילובו בתוספת בנייה, בית דפוס הארץ ברחוב מזא"ה, תל אביב שחזור צבעי קיר, בית בולאך, וילהלמה, בני עטרות שימור מבנים היא פעולה אדריכלית-הנדסית שנועדה לחדש מבנים בעלי חשיבות היסטורית, תרבותית ואדריכלית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושימור מבנים · ראה עוד »

שיר המעלות

שִׁירֵי המַעֲלוֹת הוא שם כולל לקובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים בפרקים ק"כ–קל"ד בתהילים, הפותחים כולם במילים "שיר המעלות", למעט מזמור קכ"א, הפותח ב"שיר למעלות".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושיר המעלות · ראה עוד »

שירותי בריאות כללית

שירותי בריאות כללית (או בשמה הראשוני, "קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל" ובקיצור הידוע, "קופת חולים כללית"), הוא ארגון הבריאות הגדול והוותיק בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושירותי בריאות כללית · ראה עוד »

שירי תל אביב-יפו

תל אביב, שנוסדה בשנת 1909, זכתה לשירים ופזמונים רבים העוסקים בה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושירי תל אביב-יפו · ראה עוד »

שיכון

שיכון בשכונת קטמונים בירושלים מגדל טרליק - שיכון בלונדון שיכון הוא סוג של בניין מגורים, אשר את בנייתו יוזמת לרוב הממשלה המקומית, או גוף ציבורי אחר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושיכון · ראה עוד »

שייח' מוניס

שייח' מוניס (בערבית الشـَّيْخُ مُوَنِّس, תעתיק מדויק: א־שּיח' מֻוַנִּס) היה כפר ערבי במישור החוף התיכון בגבול מישור חוף יהודה, כ-3 קילומטרים צפונית-מזרחית לשפך הירקון, שנוסד בסוף המאה ה-18 או בתחילת המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ושייח' מוניס · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותנ"ך · ראה עוד »

תנועת נוער

הנהגת השומר הצעיר בשנות ה-40, הוואנה, קובה חניכי בית"ר טורקיה כורעים בעמדת הכן ליציאה לריצה - יום ספורט 1952 פסל תנועות הנוער בנס ציונה. הפסל הוא ישראל פרימו תנועת נוער היא ארגון של בני נוער העוסק בחינוך בלתי פורמלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותנועת נוער · ראה עוד »

תקשורת בישראל

תחום התקשורת בישראל הוא מהמפותחים במזרח התיכון, אם כי הוא לא הגדול ביותר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותקשורת בישראל · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת הברונזה

הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מברונזה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותקופת הברונזה · ראה עוד »

תרבות

יפניות בקימונו. לבוש מסורתי הוא מסמלי התרבות תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם כפי שהן באות לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותרבות · ראה עוד »

תרבות ישראלית

הורה תרבות ישראלית הוא השם המקובל לתרבות ולאמנות שנוצרה בישראל החל מסוף המאה התשע עשרה ובמיוחד אחרי שנת 1948, בה הוקמה מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותרבות ישראלית · ראה עוד »

תשתית

תשתית הוא מונח המציין יסודות מבניים אשר מספקים את המסגרת לתמיכה במערכת כולה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותשתית · ראה עוד »

תל

בקצה התמונה נראה תל בית שאן. תל הוא שטח קרקע מוגבה, אשר נוצר כתוצאה מבניית יישוב באותו מקום במשך דורות רבים, כשכל דור בונה מעל חורבותיו של הדור הקודם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל · ראה עוד »

תל אביב אחת

תל אביב אחת היא רשימה מוניציפלית עצמאית, שרצה למועצת העיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל אביב אחת · ראה עוד »

תל אביב הקטנה

שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא שמו של המופע המוזיקלי 'תל אביב הקטנה' שניתן לו ידי חיים חפר ודן בן אמוץ בשנות ה-50 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל אביב הקטנה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

ממוזער קו החוף של תל אביב בצילום מהים תֵּל אָבִיב-יָפוֹ (בערבית: تل أَبيب-يافا), הידועה לרוב כתל אביב, היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תל אביב-יפו (סדרה)

תל אביב-יפו היא מיני סדרה בת שלושה פרקים העוסקת בתולדותיה של העיר תל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל אביב-יפו (סדרה) · ראה עוד »

תל אביב: חולות שהיו לכרך

תל אביב: חולות שהיו לכרך הוא ספרו של נתן דונביץ' שיצא לאור בשנת 1959 במלאת יובל שנים להקמת העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל אביב: חולות שהיו לכרך · ראה עוד »

תל נפוליאון

תל נפוליאון מרחוב רוקח ברמת גן הפיר של מערכת המים מדרגות סלע באפיק היורד ממרכז התל מזרחה. הסלע נחשף כתוצאה מהסחף תל נפוליאון הידוע גם כתל ג'רישה, תל גריסה או גבעת נפוליאון, הוא תל ארכאולוגי השוכן בצפון תל אביב, מדרום לנחל הירקון וממזרח לנחל איילון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל נפוליאון · ראה עוד »

תל קסילה

מיקומו של תל קסילה (בחום), במרכזו של מוזיאון ארץ ישראל. בהגדלת התמונה נראית הסככה המרובעת שמעל לרובע המקדשים ורובע המגורים מעליה. המפה מודרמת מבט לעבר התל ממזרח - מימין הסככה שניצבת מעל מתחם המקדשים ורובע המגורים משמאל לה שני אוסטרקונים - הממצא הראשון בתל תרשים רובע המקדשים בתל תל קסילה הוא תל ארכאולוגי השוכן כיום בתחומו של מוזיאון ארץ ישראל ברמת אביב בצפונה של תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל קסילה · ראה עוד »

תל ברוך

מרכז מיקאדו בתל ברוך צפון שד' קק"ל חוצות את תל ברוך הישנה שכונת תל ברוך היא שכונה יוקרתית שתחילתה בשנת 1947, השוכנת בעברו הצפוני של נחל הירקון, בצפון-מזרח העיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל ברוך · ראה עוד »

תל כודאדי

תל כודאדי 2015 ומגדלור תל אביב מראה מצפון - תל כודאדי בלב רציף העץ ובמרכזו העמוד המציין את הצליחה שלט הסבר באתר התל ועמוד הצליחה על רקע הים תל כודאדי הוא תל השוכן על הגדה הצפונית של נחל הירקון בתל אביב, בסמוך לשפכו אל הים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל כודאדי · ראה עוד »

תל-אופן

אופני תל-אופן ברחוב הרצל בדרום תל אביב רכב השינוע מסוף תל-אופן הוא שירות שיתוף אופניים שמספקת עיריית תל אביב-יפו באמצעות החברה הפרטית FSM שירותי קרקע.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותל-אופן · ראה עוד »

תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה

מפת אזור התחנה תחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה היא תחנה של רכבת ישראל הממוקמת בצפון תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותחנת הרכבת תל אביב – אוניברסיטה · ראה עוד »

תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז

תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז היא תחנת הרכבת הראשית של תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז · ראה עוד »

תחנת הרכבת תל אביב – השלום

מבט על תחנת הרכבת השלום מנתיבי איילון תחנת הרכבת תל אביב – השלום היא תחנה של רכבת ישראל בעיר תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותחנת הרכבת תל אביב – השלום · ראה עוד »

תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה

תחנת הרכבת תל אביב – ההגנה היא תחנת רכבת בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותחנת הרכבת תל אביב – ההגנה · ראה עוד »

תחנת הכוח רדינג

תחנת הכוח רדינג מכיוון דרום-מערב. בקדמת התמונה בניין תחנת רדינג א' תחנת הכוח מכיוון צפון מערב. מבט מכיוון מעגן רדינג. בקדמת התמונה גשר הולכי הרגל החדש המקשר בין טיילת חוף תל ברוך לתל כודאדי תחנת הכוח וגשר ווקופ, 1989 תחנת הכוח רדינג במבט אווירי חוף הים של רדינג בשעות הבוקר לורד וליידי רדינג בביקור בתחנת כוח ירקון ארובת התחנה הסודית רדינג ג' ליד מוזיאון ארץ ישראל שרידי תל כודאדי עליו שוכנת תחנת הכח רידינג תחנת הכח רידינג בתל אביב רדינג היא תחנת כוח לייצור חשמל הממוקמת בצפון תל אביב, בצמוד לשפך הירקון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותחנת הכוח רדינג · ראה עוד »

תחבורה

לגשרים חשיבות מכרעת בתשתית התחבורתית תחבורה היא העברה של אנשים וסחורה ממקום אחד למקום אחר על ידי אמצעי תחבורה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותחבורה · ראה עוד »

תחותמס השלישי

פסל של תחותימס ה-3, במוזיאון בלוקסור תחותמס השלישי 1450-1490 לפנה"ס, בן השושלת ה־18, אחד ממלכי מצרים העתיקה הבולטים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותחותמס השלישי · ראה עוד »

תושב

תושב הוא אדם המתגורר במקום מסוים: במדינה, ברשות מקומית, בשכונה וכדומה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותושב · ראה עוד »

תוכנית מתאר מקומית

במערכת התכנון והבנייה בישראל, תוכנית מתאר מקומית היא תוכנית מתאר ברמה של הרשות המקומית, אשר כוללת התייחסות לתיחום של שטחים, הוראות בנייה, מגבלות בנייה, מקומות לפינוי אשפה, בתי עלמין, דרכים בשטח היישוב ומאפיינים נוספים של התכנון העירוני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותוכנית מתאר מקומית · ראה עוד »

תוכנית גדס

תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר תוכנית גדס היא תוכנית המתאר הראשונה של העיר תל אביב, שתוכננה בשנים 1927–1929 על ידי מתכנן הערים הסקוטי סר פטריק גדס.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותוכנית גדס · ראה עוד »

תכנון ערים ואזורים

הונג-קונג. תכנון ערים ואזורים הוא דיסציפלינה העוסקת בפיתוח הפיזי, החברתי והכלכלי של גושי ערים, ערים, שכונות או מועצה אזורית המתייחסת אל אזור מסוים של כפרים, מושבים, או קיבוצים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותכנון ערים ואזורים · ראה עוד »

תימן

שטחי הפקר (בלבן) הרפובליקה התימנית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותימן · ראה עוד »

תיאטרון שוליים

תיאטרון שוליים (גם תיאטרון פְרִינְג', מאנגלית: Fringe theatre) הוא תיאטרון אלטרנטיבי, חדשני, שאינו משתייך לזרם המרכזי, הממסדי של התיאטרון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיאטרון שוליים · ראה עוד »

תיאטרון תמונע

250px תיאטרון תמונע הוא מרכז פרינג', מופעים, הצגות, מחול ואמנות חזותית ופלסטית, השוכן ברחוב שונצינו 8, בשכונת מונטיפיורי, בתל אביב, ובו ארבעה חללים להופעות ולאירועים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיאטרון תמונע · ראה עוד »

תיאטרון בית ליסין

סמליל התיאטרון מבנה התיאטרון בפסאז' הוד ברחוב דיזנגוף 101 הבניין הראשון של תיאטרון בית ליסין ברח' ויצמן כרזת המחזמר "מייק" על גבי בניין תיאטרון בית ליסין תיאטרון בית ליסין הוא תיאטרון ישראלי השוכן בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיאטרון בית ליסין · ראה עוד »

תיאטרון גשר

תיאטרון גשר בבניין נוגה כפר", 1996 ההצגה "שלוש אחיות", 1997 ההצגה "שלוש אחיות", 1997 תיאטרון גשר הוקם כתיאטרון דו-לשוני, עברי-רוסי, הפועל בישראל, מיסודו של הבמאי יבגני אריה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיאטרון גשר · ראה עוד »

תיאטרון הסימטה

מראה התיאטרון מדרום תיאטרון הסימטה הוא תיאטרון שוליים ("פרינג'") השוכן ביפו העתיקה, ונחשב לוותיק מסוגו בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיאטרון הסימטה · ראה עוד »

תיאטרון יידישפיל

סמליל התיאטרון יידישפיל (ביידיש: הלחם של "משחק" ו"יידיש") הוא תיאטרון יידיש הפועל בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיאטרון יידישפיל · ראה עוד »

תיל אבובי

האזור בבבל בו מוערך שנמצא תיל-אבובי (מסומן בירוק). תִל אָבֻבִי היה יישוב, או אזור, בבבל באלף הראשונה לפנה"ס, אשר מקובל לזהותו עם העיר "תל אביב" המוזכרת בספר יחזקאל ובה שכן הנביא עם גולי ממלכת יהודה בגלות בית ראשון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיל אבובי · ראה עוד »

תיכון א' לאמנויות תל אביב

תיכון עירוני א' לאמנויות תל אביב הוא בית ספר תיכון בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיכון א' לאמנויות תל אביב · ראה עוד »

תיכון עירוני ד'

שער תיכון עירוני ד' ברחוב ויצמן עירוני ד' על שם אהרון קציר הוא בית ספר תיכון עיוני בצפון תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיכון עירוני ד' · ראה עוד »

תיכון עירוני ה' (תל אביב)

תיכון עירוני ה' (תיכון עירוני ה' על שם ד"ר שאול לוין) הוא בית ספר על-יסודי ברחוב בן יהודה בתל אביב, היחיד בצפון הישן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיכון עירוני ה' (תל אביב) · ראה עוד »

תיכון חדש

מבנה התיכון ואולם הספורט על שם רבין תיכון חדש על שם יצחק רבין הוא בית ספר תיכון בתל אביב הממוקם בדרך נמיר 81.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ותיכון חדש · ראה עוד »

ל' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ול' בסיוון · ראה עוד »

לסביות

סמלים לסביים (מימין לשמאל): לבריס, משולש שחור וסמל ונוס כפול ושלוב לֶסְבִּיּוּת היא משיכה מינית ורגשית בין נשים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ולסביות · ראה עוד »

לחות

מד לחות לחות היא מידת הרטיבות שנמצאת באוויר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ולחות · ראה עוד »

לב תל אביב

בית מגורים בסגנון האקלקטי בתכנונו של עקיבא אריה ויס ברחוב מזא"ה אזור לב תל אביב (או "לב העיר", בפי התל אביבים) נמצא, כמשתמע משמו, במרכז תל אביב כפי שהייתה בחמישים שנותיה הראשונות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ולב תל אביב · ראה עוד »

להט"ב

להט"ב הם ראשי התיבות של לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ולהט"ב · ראה עוד »

לותרניזם

לותרניזם הוא זרם בנצרות הפרוטסטנטית שהחל עם הפילוסופיה הדתית של מרטין לותר במאה ה-16, שנתן מעוף לרפורמציה הפרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ולותרניזם · ראה עוד »

לוחמי חרות ישראל

סמל לח"י אברהם שטרן אנדרטת לח"י בפתח תקווה לוחמי חרות ישראל (ידוע בראשי התיבות לח"י) הייתה מחתרת יהודית שפעלה נגד המנדט הבריטי, משנת 1940 עד הקמת מדינת ישראל בשנת 1948.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ולוחמי חרות ישראל · ראה עוד »

לוב

מדינת לוּב (בערבית:, דוּלת לִיבִּיָא) היא מדינה בצפון אפריקה הגובלת בים התיכון, מצרים, סודאן, צ'אד, ניז'ר, אלג'יריה ותוניסיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ולוב · ראה עוד »

לוגו

סמליל ויקיפדיה העברית לוֹגוֹ (בעברית גם: סַמְלִיל) הוא אלמנט גרפי, איור או עיבוד טקסט שנוצר או עובד במטרה לסמל ולייצג גורם מסוים (בדרך כלל, ארגון או מוצר) ולהיות מזוהה עמו בתודעת הציבור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ולוגו · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל, ואחת הערים העתיקות בישראל ובעולם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ולוד · ראה עוד »

ליגת העל בכדורסל

ליגת העל בכדורסל (נקראת גם ליגת וינר בכדורסל או ליגת וינר סל לצורכי חסות מסחרית) היא הליגה הבכירה בכדורסל הגברים בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וליגת העל בכדורסל · ראה עוד »

ליגת העל בכדורגל

ליגת העל בכדורגל היא ליגת הכדורגל הבכירה ביותר בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וליגת העל בכדורגל · ראה עוד »

ליגת העל בכדוריד

ליגת העל בכדוריד (נקראת גם "ליגת ווינר בכדוריד") היא הליגה הבכירה בענף הכדוריד הישראלי והיא מנוהלת על ידי איגוד הכדוריד בישראל, הליגה הוקמה בשנת 1954 וקבוצת מכבי רחובות הייתה הראשונה שזכתה בתואר האליפות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וליגת העל בכדוריד · ראה עוד »

ליגה א' (כדורגל)

ליגה א' היא הליגה השלישית בחשיבותה בכדורגל בישראל, אחרי ליגת העל והליגה הלאומית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וליגה א' (כדורגל) · ראה עוד »

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבי מובן כ"חם" ו"קר".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וטמפרטורה · ראה עוד »

טריאתלון

350px טריאתלון קריית ים. התמונה צולמה בספטמבר 2017 טריאתלון הוא ענף ספורט אולימפי המשלב שלושה סוגי ספורט: שחייה, רכיבה על אופניים וריצה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וטריאתלון · ראה עוד »

טחנת קמח

אמת מים (בצד שמאל במרכז), אשר הובילה את מי נחל שכם (לאורך התמונה באמצע - הצמחייה הירוקה), אל בור (בקצה אמת המים). כאשר המים נופלים לבור, מופעלים גלגלים, אשר תנועתם מביאה לטחינת קמח - "טחנת קמח" נוספת בקצה התמונה משמאל - מבט מכביש 57, העובר בנתיב נחל שכם טחנת קמח היא מבנה או מנגנון אשר מיועד להפיק קמח על ידי טחינת דגנים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וטחנת קמח · ראה עוד »

טופוגרפיה

מפה טופוגרפית של העולם. גובה פני השטח של הארץ מיוצגים באמצעות צבעים. ניתן להבחין בין ים לקרקע, ואף בגבהים השונים ובצורת השטח על פי גוון הצבעים. שימוש בצבעים אינטואיטיבי יותר לאדם, אך פחות מדויק מייצוג באמצעות קווי גובה. הר הגעש קיסקה באלסקה (בצפון האי). ניתן לראות במפה גם את קווי הגובה של קרקעית הים שמופתה באמצעות סונאר. טוֹפּוֹגְרַפְיָה הוא תחום בגאוגרפיה, העוסק בחקר צורות פני השטח של כדור הארץ, תיאורן ומיפויים (מיוונית, טופוס – שטח, גרפיה – רישום).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וטופוגרפיה · ראה עוד »

טכנולוגיה

טכנולוגיה (מיוונית: טכנו (Τεχνο).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וטכנולוגיה · ראה עוד »

טיילת יפו

מסגד הים משמאל כנסיית פטרוס הקדוש טיילת יפו מכיוון גבעת יפו טיילת יפו בשנות ה-30 של המאה ה-20 טיילת יפו היא טיילת המקשרת בין פארק צ'ארלס קלור מצפון לנמל יפו מדרום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וטיילת יפו · ראה עוד »

זמנים (כתב עת)

שער גיליון '''זמנים''' מספר 95, קיץ 2006; תמונת השער: גרמני ממערב ברלין מנופף לשלום לקרובי משפחתו במזרח ברלין, שמעבר לחומה, שנת 1961 (צילום: ויז'ואל/קורביס) זמנים הוא רבעון להיסטוריה הרואה אור מטעם בית הספר להיסטוריה של אוניברסיטת תל אביב, המחלקה להיסטוריה, פילוסופיה ומדעי היהדות של האוניברסיטה הפתוחה, מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל והחברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וזמנים (כתב עת) · ראה עוד »

זיהום אוויר

אירוע זיהום אויר מבתי הזיקוק במפרץ חיפה סערת אבק מעל סטרטפורד, טקסס 1935 זיהום אוויר הוא שם כולל למצב שבו לאוויר נוספים חומרים כימיים וביולוגיים שאינם נכללים בהרכבו הטבעי, או שכמותו של מרכיב הנכלל בהרכבו הטבעי עולה יתר על המידה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וזיהום אוויר · ראה עוד »

חאן (מבנה)

תרשים של חאן אופייני חאן אל-עומדאן בעכו "חאן אורחה" הנטוש, בסמוך לגבעת אורחה שברמת הגולן שרידי החאן בשער הגיא, (2006) חאן (ברבים: חאנים; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחאן (מבנה) · ראה עוד »

חניון

חניון רב קומות בסינגפור 250px מגרש חניה ברחוב דובנוב בתל אביב מגרש חניה ברמת השרון חניון הוא מבנה המשמש לחניה של כלי רכב בעת שאינם בשימוש.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחניון · ראה עוד »

חסן בק

חסן בק המסגד ב-1917 חסן בק אל-בצרי אל-ג'אבי (בערבית: حسن بك) שימש כמושלה הצבאי של יפו למשך שנתיים, בימי מלחמת העולם הראשונה, ונודע בעריצותו ובאכזריותו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחסן בק · ראה עוד »

חפיר

חפיר "רטוב" בטירת בומריס חפיר "יבש" במגדל דוד בירושלים חפיר "רטוב" בטירת בודיאם חפיר הוא תעלה שמטרתה להגן על טירה, מבצר, חומה ושאר סוגי ביצורים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחפיר · ראה עוד »

חצר חסידית

חצר חסידית זהו כינוי למקום מושבו של האדמו"ר, המנהיג קבוצת חסידים מתנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחצר חסידית · ראה עוד »

חציון

בסטטיסטיקה, החציון (קרוי גם המאון ה-50 או האחוזון ה-50) הוא מדד מרכזי לקבוצה סדורה של נתונים חד-ממדיים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחציון · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שונות אשר מכוונות לייצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחקלאות · ראה עוד »

חזקה (קניין)

חֲזָקָה הוא מושג משפטי המתאר שליטה אפקטיבית בנכס, יהא זה נכס מקרקעין או נכס מיטלטלין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחזקה (קניין) · ראה עוד »

חברת החשמל לישראל

חברת החשמל לישראל היא חברה ממשלתית וציבורית, מונופול, המייצרת חשמל ומספקת אותו לכל מגזרי המשק בישראל וברשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחברת החשמל לישראל · ראה עוד »

חברה קדישא

400px חברה קדישא (מארמית: חברה קדושה - חבורה העוסקת בקדושה), לעיתים קרובות חברא קדישא גומלי חסד של אמת, או ח"ק גומלי חסדים, היא הארגון המופקד לצורכי המת ולקבורתו על פי ההלכה בקהילות יהודיות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחברה קדישא · ראה עוד »

חברון

חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; תעתיק מערבית: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ 35 ק"מ דרומית לירושלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחברון · ראה עוד »

חגיגות המאה לתל אביב

לוגו חגיגות המאה לתל אביב הגרלת המגרשים של אחוזת בית שצילם אברהם סוסקין בכ' בניסן ה'תרס"ט מיצג לכבוד חגיגות המאה ברחבת תיאטרון הקאמרי אירוע הפתיחה בכיכר רבין ווינה, על שפת תעלת הדנובה, 2009 בכ' בניסן ה'תשס"ט (14 באפריל 2009) ציינה העיר תל אביב-יפו מאה שנים להקמתה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחגיגות המאה לתל אביב · ראה עוד »

חדשות (עיתון)

150px חדשות היה עיתון יומי שיצא לאור בישראל בין השנים 1984–1993.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחדשות (עיתון) · ראה עוד »

חוף

חוף ים (בריבוי: חוֹפִֿים) הוא אזור שמסביב לקו התפר בין ים ליבשה הקרוי קו חוף.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחוף · ראה עוד »

חוק נכסי נפקדים

חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 הוא חוק המקנה למדינת ישראל את נכסיהם של מי שעזבו אותה לשטחיהן של מדינות עוינות במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחוק נכסי נפקדים · ראה עוד »

חורף

חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחורף · ראה עוד »

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחול המועד · ראה עוד »

חולון

חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב, התשיעית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחולון · ראה עוד »

חכם

ביהדות, חכם הוא תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחכם · ראה עוד »

חינוך

חינוך הוא תהליך של למידה, בו האדם רוכש ידע, מיומנות, ערכים או עמדות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחינוך · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה היא העיר השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל, ביתה של אוכלוסייה מעורבת יהודית-ערבית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחיפה · ראה עוד »

חיל האוויר הישראלי

F-35I "אדיר" של חיל האוויר הישראלי חיל האוויר הישראלי, או בשמו הרשמי "זרוע הָאוויר והֶחלל", הוא הזרוע האווירית של צבא הגנה לישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחיל האוויר הישראלי · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חַיִּים נַחְמָן בְּיַאלִיק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה מגדולי המשוררים העבריים בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות על התרבות העברית המודרנית, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים לבנון

הסביל לזכר חיים לבנון בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון הקרוי על שמו קברו של חיים לבנון ואשתו חיים יוסף לבנון (לוינשטיין) (25 במרץ 1899 – 21 באוגוסט 1986) היה איש ציבור ישראלי, חבר מפלגת הציונים הכלליים, ראש עיריית תל אביב-יפו בשנים 1953–1959.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחיים לבנון · ראה עוד »

חיים דוד הלוי

הרב חיים דוד הלוי (י"ח בשבט ה'תרפ"ד - י"ב באדר ה'תשנ"ח; 24 בינואר 1924 - 10 במרץ 1998) היה פוסק והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וחיים דוד הלוי · ראה עוד »

בן-ציון מאיר חי עוזיאל

הרב עוזיאל בטקס זיכרון לחיילים היהודים שנפלו במהלך מלחמת העולם השנייה, ירושלים, 1946 הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל (י"ג בסיוון ה'תר"ם, 23 במאי 1880 - כ"ד באלול ה'תשי"ג, 4 בספטמבר 1953) היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובן-ציון מאיר חי עוזיאל · ראה עוד »

באר שבע

בְּאֵר שֶׁבַע היא עיר במחוז הדרום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובאר שבע · ראה עוד »

באוהאוס

באוהאוס (בגרמנית: Bauhaus) הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שפעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובאוהאוס · ראה עוד »

בנקאות בישראל

הבנקים מהווים את עמוד התווך של הפעילות הכלכלית במשק הישראלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובנקאות בישראל · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, העשירית בגודל אוכלוסייתה בישראל, הגובלת בתל אביב, ברמת גן, בפתח תקווה ובגבעת שמואל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובני ברק · ראה עוד »

בני יהודה תל אביב

בני יהודה תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי שהוקם בשנת 1936 בדרום תל אביב, וממוקם בשכונת התקווה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובני יהודה תל אביב · ראה עוד »

בני יהודה תל אביב (כדורסל נשים)

בני יהודה תל אביב היא קבוצת כדורסל נשים ישראלית המשחקת בליגה לאומית בכדורסל נשים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובני יהודה תל אביב (כדורסל נשים) · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל בצעירותו, 1878 בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי, יליד בודפשט.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

בנימינה

רחוב המייסדים בבנימינה בית הכנסת ההיסטורי במושבה, 10/09 תחנת הנוטרים המקומית, 10/09 בנימינה מהתצפית שבשמורת חוטם הכרמל בִּנְיָמִינָה היא מושבה דרומית לזכרון יעקב, מזרחית לאור עקיבא וצפונית לפרדס חנה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובנימינה · ראה עוד »

ברצלונה

ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וברצלונה · ראה עוד »

ברוך אגדתי

ברוך אגדתי (קאושנסקי) (18 בפברואר 1895 - 18 בינואר 1976) היה צייר ורקדן ישראלי, מאבות תעשיית הקולנוע והמחול בארץ ישראל ומאנשי הרוח הבולטים בתל אביב של שנות ה-20 וה-30.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וברוך אגדתי · ראה עוד »

ברית מכבים עתיד

ברית מכבים עתיד הייתה אגודת ספורט ישראלית מתל אביב השייכת לתנועת מכבי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וברית מכבים עתיד · ראה עוד »

בריזה

A - בריזת ים, B- בריזת יבשה בְּרִיזָה היא רוח מקומית, המתפתחת במהלך שעות היממה עקב סירקולציה תרמית הנוצרת כתוצאה מהפרשי טמפרטורה בין הים והיבשה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובריזה · ראה עוד »

בת דור (להקה)

סמליל של להקת בת דור בת דור הייתה להקת מחול ישראלית, שהתקיימה עד שנת 2006.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובת דור (להקה) · ראה עוד »

בת ים

חוף בת ים עמדת "מדר" בבת ים בת ים - מראה מכיוון יפו בַּת יָם היא עיר במחוז תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובת ים · ראה עוד »

בת-שבע (להקה)

להקת בת-שבע בהופעה מתוך היצירה "Max" (דצמבר 2007) סטודיו ורדה - 2015 בת-שבע היא להקת מחול ישראלית, שהוקמה בשנת 1964 על ידי הברונית בת שבע דה רוטשילד ועל ידי הכוריאוגראפית האמריקאית מרתה גרהאם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובת-שבע (להקה) · ראה עוד »

בתי קולנוע בתל אביב

בן יהודה בימי זוהרו קולנוע שדרות, 1955 קולנוע עדן, ינואר 2006 קולנוע תל אביב, אפריל 2008 הרס קולנוע תל אביב, נובמבר 2010 בנין בית הקולנוע אלנבי (מאי, 2014) קולנוע "גת" לפני סגירתו, מאי, 2015 הבניין ביפו ששימש את קולנוע אלהמברה; בשנת 2011, בצורתו המחודשת. המבנה משמש היום כמרכז תנועת הסיינטולוגיה. אוניברסיטה ברמת אביב ליד מרכז הירידים כמה שנים לפני שנהרס סינמטק תל אביב המשמש בתור ארכיון סרטים ומרכז כנסים ופסטיבלי קולנוע הבניין העגול ששימש את קולנוע הסינרמה בתל אביב יפו 25 אולמות להקרנה מסחרית של סרטים הכוללים 4,757 מושבים, לאורך שנת 2009 ביקרו בבתי הקולנוע בעיר 909,247 אנשים מתוך 9,875,855 צפיות בכלל בתי הקולנוע בישראל (9.2%).למרות זאת, בשני העשורים האחרונים חלה ירידה בולטת במספר בתי הקולנוע בעיר ובמספר הביקורים בהם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובתי קולנוע בתל אביב · ראה עוד »

בבל

250px הריסות העיר בבל כפי שנשקפו מארמונו של סדאם חוסיין אלף השני לפנה"ס שער עשתר פרט מתוך שער עשתר אשר נבנה מחדש במוזיאון פרגמון בברלין שמש חיילי נחתים אמריקאים עומדים לפני חורבות בבל המשוחזרות, 2003 בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובבל · ראה עוד »

בוסתן בתים

בוסתן בתים הוא פסל סביבתי עשוי מאבני ארץ ישראל מאת הפסלת והציירת ציונה שמשי והמייצג את שבעת המינים ובנוסף גם את עץ התפוז.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובוסתן בתים · ראה עוד »

בורגנות

קרל מרקס השתמש במונח "בורגנות" לתיאור בעלי אמצעי הייצור בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי שאינו עוסק בעבודות כפיים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובורגנות · ראה עוד »

בול דואר

מדען הטילים רוברט גודארד על בול שמונה סנט של ארצות הברית בול דואר, או בקצרה בול, מודבק על מכתב על מנת להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובול דואר · ראה עוד »

בולגריה

איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובולגריה · ראה עוד »

בית מלון

חדר במלון אמריקאי בית מלון מוגדר כמתקן אכסון המיועד לספק לציבור בתשלום, שירותי לינה ואירוח ארעיים ומתחלפים, למטרות פנאי ונופש לפרקי זמן קצובים, ושירותים נלווים, לרבות הסעדה, בילוי ופנאי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית מלון · ראה עוד »

בית ספר

בית ספר באזור כפרי בסודאן, 2002 שיעור בבית-ספר בלואיזיאנה, ארצות הברית, 2006 בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 בית ספר הוא מוסד חינוכי בבעלות פרטית או ממשלתית, האחראי על פרק הלימוד הטרום־אקדמי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית ספר · ראה עוד »

בית עיריית תל אביב-יפו

בית העירייה הקודם בכיכר ביאליק בית עיריית תל אביב-יפו הוא משכנה של עיריית תל אביב-יפו הנמצא בכיכר רבין (רחוב אבן גבירול 69) ויוצר את הדופן הראשית שלה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית עיריית תל אביב-יפו · ראה עוד »

בית ציוני אמריקה

בית ציוֹני אמריקה הוא מרכז תרבות בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית ציוני אמריקה · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית העלמין הנוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין, הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית קברות · ראה עוד »

בית ראובן

בית ראובן (באנגלית: Rubin Museum) הוא מוזיאון לאמנות המוקדש ליצירותיו של הצייר ראובן רובין, מחלוצי האמנות בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית ראובן · ראה עוד »

בית שמעון רוקח

בית רוקח הוא מוזיאון לתולדות נווה צדק וגלריה לאמנות, השוכן בביתו של שמעון רוקח (הש"ר), ממייסדי השכונה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית שמעון רוקח · ראה עוד »

בית שלום עליכם

בית שלום עליכם, אפריל 2008 בית שלום עליכם הוא מרכז לתרבות היידיש שהוקם בתל אביב בשנת 1966, ונקרא על שמו של הסופר היידי הנודע שלום עליכם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית שלום עליכם · ראה עוד »

בית חנה

בית חנה כיום שלט זיכרון למפעל הנשק של ההגנה בבית חנה בית חנה הוא בניין בשדרות בן-גוריון מספר 75, פינת רחוב אד"ם הכהן, בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית חנה · ראה עוד »

בית חולים

חדר אשפוז בבית חולים בדנמרק בית חולים או בית רפואה הוא מוסד המספק שירותי רפואה הכוללים גם שירותים הדורשים אשפוז (כלומר, שהייה במוסד הכוללת לינה לפרק זמן כלשהו).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית חולים · ראה עוד »

בית חולים דנה-דואק לילדים

בית החולים "דנה-דואק" לילדים על שם רנה וסובחי דנה הוא אחד משלושת בתי החולים במרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית חולים דנה-דואק לילדים · ראה עוד »

בית בן-גוריון

החדר של רננה, קומה ראשונה חדר אורחים, קומה ראשונה קטע מהספרייה, קומה שנייה בית בן-גוריון בתל אביב שימש למגוריהם של ראש הממשלה ושר הביטחון הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, ומשפחתו, בין השנים 1931 ל-1973, בנוסף לצריף בשדה בוקר ולבית ראש הממשלה בירושלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית בן-גוריון · ראה עוד »

בית ביאליק

בית ביאליק הוא ביתו של המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק ברחוב ביאליק 22, בתל אביב, בסמוך לבית העירייה הישן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית ביאליק · ראה עוד »

בית דיזנגוף

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948 קהל גדול מתאסף מחוץ לבית בזמן ההכרזה בית דיזנגוף הוא כינויו של בית מספר 16 בשדרות רוטשילד שבעיר תל אביב, ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית דיזנגוף · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית המקדש · ראה עוד »

בית המשפט הגבוה לצדק

בית המשפט הגבוה לצדק (בראשי תיבות: בג"ץ) הוא אחד מהתפקידים אותו ממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית המשפט הגבוה לצדק · ראה עוד »

בית הספר אליאנס (תל אביב)

סמל בית הספר בית הספר אליאנס תל אביב הוא בית הספר הראשון שפעל בתל אביב, והוא נחשב היום לאחד מבתי הספר המובילים בתל אביב ובישראל על פי המדדים הלימודיים והחינוכיים המקובלים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית הספר אליאנס (תל אביב) · ראה עוד »

בית הספר לאמנויות תל אביב

קמפוס אריסון לאמנויות תל אביב הוא בית ספר יסודי וחטיבת ביניים בתל אביב-יפו המתמקד בתחומי האמנות כחלק מהלימודים בבית הספר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית הספר לאמנויות תל אביב · ראה עוד »

בית הספר לטבע, סביבה וחברה

בית הספר לטבע, סביבה וחברה הוא בית ספר השוכן ברחוב הרצל 155 בשכונת תל כביר בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית הספר לטבע, סביבה וחברה · ראה עוד »

בית העיר תל אביב-יפו

בית העיר (ידוע גם כ"בית א. סקורה") הוא בניין הניצב ברחוב ביאליק 27, בצידה הצפוני של כיכר ביאליק בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »

בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור הוא השם בו ידוע בית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »

בית התנ"ך

בית התנ"ך היה מוזיאון ממצאים ארכאולוגים, עבודות אמנות, מזכרות ואספנות הקשורים למורשת התנ"ך ולימודה, ששכן בבית דיזנגוף.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית התנ"ך · ראה עוד »

בית החולים ליס לנשים וליולדות

לוגו בית החולים הסמליל הישן של בית החולים הכניסה לבית החולים בית החולים ליס לנשים וליולדות הוא בית יולדות ובית חולים לנשים, הפועל כבית חולים עצמאי במסגרת המרכז הרפואי ע"ש סוראסקי בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית החולים ליס לנשים וליולדות · ראה עוד »

בית החולים הממשלתי ביפו

בית החולים הממשלתי ביפו היה בית חולים כללי שפעל ביפו משנת 1949 ועד 1980.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית החולים הממשלתי ביפו · ראה עוד »

בית החולים הדסה (תל אביב)

בית החולים במלון ספקטור, נחלת בנימין 18, יוני 1926 (צילם: אברהם סוסקין) בית הבריאות ע״ש נתן ולינה שטראוס ברחוב בלפור 14, סוף שנות ה-20 השלט המפורסם בפיתחו של בנין ג' בניין בית חולים ליולדות ברחוב גרוזנברג נווה שלום, 1919 חדר הניתוח המשוכלל בשנת 1929 בניין המעבדות המשוכלל ברחוב מזא"ה 1925 בית החולים הדסה תל אביב או בשמו הרשמי האחרון בית החולים העירוני-ממשלתי ע"ש ישראל רוקח היה בית חולים שהוקם ביפו בשנת 1918.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית החולים הדסה (תל אביב) · ראה עוד »

בית החינוך ע"ש א"ד גורדון

בית החינוך ע"ש א"ד גורדון ברחוב הירקון מס' 248 בתל אביב לוחית זיכרון לבית הספר ע"ש א.ד. גורדון במקום משכנו הישן ברח' ברנשטיין פינת לסל הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון ברחוב לסל 7 בתל אביב הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון ברחוב לסל 7 בתל אביב דגל בית הספר א.ד. גורדון תל אביב פסל ילד בחדר המדרגות של הבניין הישן של בית הספר א.ד. גורדון בתל אביב. כיום הפסל ממוקם ברחבת הכניסה אל בית החינוך בבניין החדש. בית החינוך לילדי עובדים בצפון ת"א ע"ש אהרן דוד גורדון ובקיצור א.ד. גורדון הוא בית ספר יסודי וחטיבת ביינים שנוסד ב-1931 בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית החינוך ע"ש א"ד גורדון · ראה עוד »

בית הכנסת אוהל מועד

פנים בית הכנסת אוהל מועד, מאי 2009בית הכנסת הגדול הספרדי אוהל מועד הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים שהוקמו בעיר תל אביב ומשמש עד היום כמקום לתורה ותפילה בימי החול ובשבתות וחגים, נוסח התפילה הוא כעדות המזרח.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית הכנסת אוהל מועד · ראה עוד »

בית הכנסת לעולי לוב

שלט מחוץ לבית הכנסת היפואי לעולי לוב הכניסה למבנה בית הכנסת לעולי לוב ברחוב מזל דגים ביפו העתיקה, הוא בית הכנסת העתיק בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית הכנסת לעולי לוב · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (תל אביב)

בית הכנסת הגדול מהתצפית במגדל שלום בית הכנסת הגדול בשנות השלושים קיר המזרח עם ארון הקודש באולם התפילה המרכזי של בית הכנסת בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית הכנסת הגדול (תל אביב) · ראה עוד »

בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה

החזית הצפונית וקיר ההנצחה לבוגרי האוניברסיטה בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה שוכן באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה · ראה עוד »

בית היולדות הקריה

200px בית חולים הקריה היה שמו העממי של בית החולים לנשים (בית יולדות ומחלקות גינקולוגיות) אשר שכן בין השנים 1951–1997 בקריה בתל אביב, בצידו המזרחי של המתחם לצד דרך בגין, במקום בו ניצב כיום מגדל המטכ"ל של משרד הביטחון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית היולדות הקריה · ראה עוד »

בית כנסת

תפילת שחרית בבית כנסת החורבה הש"ץ מתפלל מעל לבימה. לפניו עומד ארון הקודש בית כנסת הוא בית התפילה היהודי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית כנסת · ראה עוד »

בית"ר תל אביב רמלה

בית"ר תל אביב רמלה היא קבוצת כדורגל ישראלית המייצגת את הערים תל אביב-יפו ורמלה ומשחקת בליגה הלאומית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ובית"ר תל אביב רמלה · ראה עוד »

ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו

22 בינואר 1959: הלנה רובינשטיין חונכת את הביתן על שמה, בנוכחות ראש העיר חיים לבנון והצייר ראובן רובין ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו הוא אגף של מוזיאון תל אביב לאמנות השוכן מאז שנת 1959 בצומת הרחובות דיזנגוף–תרס"ט.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו · ראה עוד »

ביברס

גשר ביברס אותו הקים מצפון ללוד פרוטומה של ביברס במצודת קהיר מסגד ביברס בקהיר אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין ביברס אל-בונדוקדארי (בערבית: الملك‭ ‬الظاهر‭ ‬ركن‭ ‬الدين‭ ‬بيبرس‭ ‬البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277) הידוע בשם בַּיְבַּרְס, היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וביברס · ראה עוד »

ג'מאסין א-שרקי

ג'מאסין א-שרקי (בערבית: جمّاسين الشرقي) היה כפר ערבי מדרום לירקון, כ-9 קילומטרים צפונית-מזרחית ליפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וג'מאסין א-שרקי · ראה עוד »

ג'מאסין אל-ע'רבי

גַ'מַּאסִין אַל-עַ'רְבִּי (בערבית: جمّاسين الغربي) היה כפר ערבי מדרום לירקון, בתחומי תל אביב-יפו של ימינו, שתושביו נמלטו במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וג'מאסין אל-ע'רבי · ראה עוד »

ג'רישה

ג'רישה (בערבית: جريشة) היה כפר ערבי קטן מדרום לנחל הירקון, שתושביו התפנו ממנו במהלך מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וג'רישה · ראה עוד »

גן (נוי)

גן נוי בסביבה טבעית גָּן נוי הוא שטח פתוח מוגן על ידי אלמנט סגירה (גדר בנויה או חיה, קיר תומך, תעלה, הפרש מפלס) פרטי או ציבורי, המשמש לגידול צמחייה ו\או את האדם לצורכי פנאי וליפוי סביבת מגוריו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגן (נוי) · ראה עוד »

גן מאיר

גן מאיר הוא גן ציבורי הממוקם בין הרחובות המלך ג'ורג' וטשרניחובסקי במרכז תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגן מאיר · ראה עוד »

גן העצמאות (תל אביב)

לוחית זיכרון למחנה יונה בגן העצמאות בריכת נוי בגן העצמאות עם פסיפס של שמעון צבר חלקו הצפוני של הגן מחנה יונה, המתאמנים הראשונים, 1947 גן העצמאות הוא פארק לחוף הים בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגן העצמאות (תל אביב) · ראה עוד »

גן העיר (תל אביב)

גן העיר מרכז הקניות לאורך רחוב אבן גבירול מגדל גן העיר מעל מרכז הקניות מגדל גן העיר מדרום גן העיר, או בשמו הקודם "גן הדסה", הוא מתחם הנמצא בין הרחובות אבן גבירול, הדסה ושדרות בן-גוריון בתל אביב, מצפון לכיכר רבין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגן העיר (תל אביב) · ראה עוד »

גן הגת

250px 250px גן הגת הוא אתר ארכאולוגי מהתקופה ההלניסטית הנמצא בצפונה של תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגן הגת · ראה עוד »

גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים - מונחים

פרנקפורט במבט פנורמי דף זה הוא מונחון בנושא גאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגאוגרפיה עירונית ותכנון ערים ואזורים - מונחים · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש), היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגרמנית · ראה עוד »

גרמניה

הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַפֵדֵרָלִית שֶׁל גֶּרְמַנְיָה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland, קרי: "בונדסרפובליק דויטשלנד") היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגרמניה · ראה עוד »

גרעין תורני

גרעין תורני הוא קבוצה של משפחות או יחידים מתוך הציונות הדתית שמתארגנים לגור ביחד באזור בעל אוכלוסייה יהודית או דתית מועטה, מתוך מטרה לחזק את הזיקה ליהדות באותו המקום, ליצור אינטגרציה ולהניע שינוי חברתי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגרעין תורני · ראה עוד »

גשם

גשם תמונות מהופכות של גשר שער הזהב שנוצרו על ידי טיפות גשם גשם יורד ברחובות קולקטה, שבהודו טיפות גשם על עלים גֶּשֶׁם הוא משקע נוזלי שקוף הנופל מהשמים כטיפות מים זעירות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגשם · ראה עוד »

גשר ווקופ

מראה הגשר מהגדה הצפונית הגשר מהגדה הדרומית מראה לאורך הגשר שלט הדרכה שהציבה חברת אתרים ליד הגשר מראה מהגשר מזרחה הגשר המקורי ב-1989 לוחית זיכרון במקום בו הונחה אבן הפינה לגשר ווקופ גשר ווֹקוֹפ (גשר רדינג) הוא הגשר הראשון שנבנה מעל נחל הירקון בתחומי תל אביב, והנו המערבי בגשרי הנחל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגשר ווקופ · ראה עוד »

גת (משטח דריכה)

גת לדריכת ענבים בסטף, אזור ירושלים גת במוזיאון ימי התנ"ך בעין כרם גת תיירותית פעילה בקצרין העתיקה גת עתיקה בחוות גבעות עולם גת היא משטח הדריכה והתסיסה במתקן חקלאי מסורתי להפקת תירוש או יין מענבים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגת (משטח דריכה) · ראה עוד »

גלריה לאמנות כ"ץ

גלריה לאמנות כ"ץ הייתה הגלריה הראשונה בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגלריה לאמנות כ"ץ · ראה עוד »

גלריה גבעון

"גלריה גבעון" היא גלריה לאמנות מודרנית ישראלית בתל אביב, שהוקמה ב-1975 על ידי שמואל גבעון (2000-1914) ומנוהלת כיום על ידי נעמי גבעון, בתו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגלריה גבעון · ראה עוד »

גלריה גורדון

גלריה גורדון (נוסדה ב-1966) היא גלריה בתל אביב, ואחת הגלריות המובילות הפועלות כיום בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגלריה גורדון · ראה עוד »

גלות

גלות היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגלות · ראה עוד »

גלות בבל

על נהרות בבל, אדוארד בנדמן – 1832. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגלות בבל · ראה עוד »

גלי צה"ל

לוחית זיכרון לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל" ברמת גן ממנו שידרה התחנה בשנים 1950–1958 חגיגת 64 לגלי צה"ל בבית הספר "המנחיל". מימין-קצין חינוך ראשי אבנר פז צוק, ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר, מפקד גלי צה"ל ירון דקל גלי צה"ל (בראשי תיבות: גל"צ) היא תחנת רדיו בפריסה ארצית, הפועלת במסגרת צה"ל, כיחידה של אגף כוח האדם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגלי צה"ל · ראה עוד »

גבעת עלייה

גן טולוז שבו נמצאים המרכז הערבי-יהודי ביפו, מרכז הפיס ובית השגריר הצרפתי חוף גבעת עלייה גשר חלון ליפו מרכז פרס לשלום מסגד ג'באליה בגן קדרון מראה בבית הקברות היווני-אורתודוקסי גבעת עלייה היא שכונה בדרומה של יפו, השוכנת בין הים ממערב לרחוב יפת ממזרח, ובין שכונת יפו ג' והעיר בת ים מדרום לרחוב מנדס פראנס ושכונת עג'מי מצפון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגבעת עלייה · ראה עוד »

גבעתיים

הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות - גבעתיים גבעתיים היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגבעתיים · ראה עוד »

גבריאל ברקאי

גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-1944 בגטו בודפשט, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגבריאל ברקאי · ראה עוד »

גדנ"ע יהודה

גדנ"ע תל אביב יהודה הוא מועדון כדורגל ישראלי הממוקם בדרום תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגדנ"ע יהודה · ראה עוד »

גדעון ביגר

גדעון בִּיגֶר (נולד ב-30 באפריל 1945) הוא גאוגרף והיסטוריון ישראלי, פרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית ומדינית בחוג לגאוגרפיה וסביבת האדם באוניברסיטת תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגדעון ביגר · ראה עוד »

גוסטב באוארנפיינד

שוק ביפו, 1887 - ציור אפייני של באוארנפיינד יוהאן גוסטב באוארנפיינד (גרמנית: Gustav Bauernfeind; 4 בספטמבר 1848 - 24 בדצמבר 1904), צייר ואוריינטליסט (חובב המזרח התיכון), גיסו של האדריכל הטמפלרי תיאודור זנדל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגוסטב באוארנפיינד · ראה עוד »

גורד שחקים

מגדלי פטרונאס בקואלה לומפור שבמלזיה. אדריכל: סזאר פלי גורדי שחקים במנהטן, 1931 גורד שחקים הוא בניין גבוה מעשה ידי אדם, המאפשר פעילות אנושית בתוכו, בעיקר למשרדים או מגורים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגורד שחקים · ראה עוד »

גוש דן

תצלום של אזור גוש דן בלילה מתחנת החלל הבינלאומית אתר חיריה (כיום בפארק אריאל שרון) - מראה אווירי מכיוון צפון. ברקע מחלף גנות ובתי אזור מבט-על על קטע מנתיבי איילון גוש דן הוא שמו המקובל של אגד הערים שבמרכזו תל אביב-יפו, ושמהווה את הטבעות הפנימיות של מטרופולין תל אביב, ולפעמים מתייחס למטרופולין כולו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגוש דן · ראה עוד »

גודש תנועה

גודש תנועה בכביש מהיר בפורטוגל אחד האמצעים להקלה על גודשי תנועה הוא שלטי התראה והכוונה לנהגים פקק תנועה בדרך מנחם בגין, תל אביב פקק תנועה בסין, נוסעי נתיב אחד גלשו לשני ודחקו את התנועה ממול לשוליים גודש תנועה הוא דפוס תנועה בכביש המתאפיין במהירויות נמוכות של כלי הרכב הנעים בכביש, הארכת זמני הנסיעה והגברת הצפיפות של כלי הרכב לאורך קטע כביש נתון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגודש תנועה · ראה עוד »

גירוש תל אביב

ג'מאל פאשה - המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגירוש תל אביב · ראה עוד »

גילה אוריאל

גילה אוּריאל (אולגה שטָם) (כ"ה בטבת תרע"ד, 23 בינואר 1914, קרקוב – כ"ב בטבת תשס"ז, 12 בינואר 2007, תל אביב) הייתה מנהלנית, מתרגמת, עורכת, סופרת ומשוררת ישראלית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וגילה אוריאל · ראה עוד »

דן חברה לתחבורה ציבורית

לוגו דן בצפון הסמל ההיסטורי של חברת דן אוטובוס דן - אוטובוס נמוך רצפה מתוצרת מאן שמכונה "נידרפלור" אוטובוסים של דן בתחנה המרכזית בפתח תקווה הקו התיירותי של דן (קו 100) אתר הנצחה ב"יער דן" לחברי "דן" שנפלו במערכות ישראל אישור לתלמיד לשימוש בכרטיסיות הנחה בשרותי דן בשנת תשכ"ו. דן - חברה לתחבורה ציבורית בע"מ היא חברה ישראלית לתחבורה ציבורית המפעילה שירותי אוטובוסים בגוש דן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודן חברה לתחבורה ציבורית · ראה עוד »

דני קרוון

דני קרוון (נולד ב-7 בדצמבר 1930) הוא פסל, מעצב תפאורות וצייר ישראלי, חתן פרס ישראל לשנת 1977.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודני קרוון · ראה עוד »

דרך משה סנה

דרך משה סנה היא חלק מציר האורך המרכזי בצפון-מזרח תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודרך משה סנה · ראה עוד »

דרך נמיר

דרך נמיר היא דרך ראשית בצפון תל אביב, הקרויה על שמו של ראש העירייה השביעי, מרדכי נמיר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודרך נמיר · ראה עוד »

דרך בן צבי

דרך בן צבי היא דרך ראשית בדרום תל אביב, המחברת בין שדרות ירושלים ביפו למחלף חולון בנתיבי איילון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודרך בן צבי · ראה עוד »

דרך בגין (תל אביב)

דרך מנחם בגין, שנקראה עד לשנת 2001 דרך פתח-תקווה, היא דרך ראשית בעיר תל אביב על שם ראש ממשלת ישראל מנחם בגין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודרך בגין (תל אביב) · ראה עוד »

דרום

דרום הוא אחת מארבע רוחות השמים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודרום · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, והופיע בין 1925 ל-1996.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

סמל הוצאת דביר ביאליק ורבניצקי דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

דוד

דָּוִד, דָּוִד בֶּן יִשַׁי או דָּוִד הַמֶּלֶךְ (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה, לערך) דמות מקראית, היה לפי המתואר בתנ"ך מלכהּ של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך ואיש בושת), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך כ-420 שנה עד חורבן הבית הראשון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודוד · ראה עוד »

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן-גּוּרִיּוֹן (גְּרין) (16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה איש העלייה השנייה, ראש ההנהגה של "המדינה שבדרך", המוביל והדוחף להקמת מדינת ישראל, בתפקידו כיושב ראש מנהלת העם הכריז על הקמתה, ולאחר שקמה הנהיגהּ במשך עשור ומחצה עד 1963; כיהן כראש הממשלה וכשר הביטחון הראשון של מדינת ישראל והיה ממנהיגי תנועת העבודה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודוד בן-גוריון · ראה עוד »

דוד בלוך-בלומנפלד

קבר דוד ודורה בלוך - בלומנפלד בבית הקברות טרומפלדור דוד בּלוֹך-בלומנפלד (1880 – 27 בנובמבר 1947) היה ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודוד בלוך-בלומנפלד · ראה עוד »

דיזנגוף סנטר

מבט מהאוויר: דיזנגוף סנטר במרכז התמונה דיזנגוף סנטר - מבט מרחוב המלך ג'ורג' דיזנגוף סנטר - מבט מהחניון העליון דיזנגוף סנטר - מבט מבפנים דיזנגוף סנטר - מבט ממזרח מגדל דיזנגוף בתכנון האדריכל מרדכי בן-חורין המרכז המסחרי דיזנגוף סנטר (הקרוי על שם מאיר דיזנגוף) שוכן במפגש הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג' בתל אביב, כמאתיים מטרים דרומית לכיכר צינה דיזנגוף.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ודיזנגוף סנטר · ראה עוד »

ה'תרנ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרנ"א · ראה עוד »

ה'תרס"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרס"ט · ראה עוד »

ה'תרס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרס"ב · ראה עוד »

ה'תרס"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרס"ד · ראה עוד »

ה'תרע"א

ועידת הפועלות הראשונה בכנרת, פסח תרע"א.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרע"א · ראה עוד »

ה'תרע"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרע"ד · ראה עוד »

ה'תרפ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרפ"א · ראה עוד »

ה'תרפ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרפ"ג · ראה עוד »

ה'תרצ"ט

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרצ"ט · ראה עוד »

ה'תרצ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרצ"ה · ראה עוד »

ה'תרצ"ו

שלט רחוב בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תרצ"ו · ראה עוד »

ה'תש"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תש"ב · ראה עוד »

ה'תש"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תש"ו · ראה עוד »

ה'תשמ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשמ"ח · ראה עוד »

ה'תשמ"ו

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשמ"ו · ראה עוד »

ה'תשנ"ח

שנת תשנ"ח הייתה שנה מסוג הכז.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשנ"ח · ראה עוד »

ה'תשנ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשנ"ג · ראה עוד »

ה'תשס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשס"ב · ראה עוד »

ה'תשס"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשס"ג · ראה עוד »

ה'תשס"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשס"ה · ראה עוד »

ה'תשע"ז

ביום שחרור ירושלים ה'תשע"ז נחגגו 50 שנה לשחרור העיר במלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשע"ז · ראה עוד »

ה'תשל"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשל"א · ראה עוד »

ה'תשל"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשל"ג · ראה עוד »

ה'תשכ"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשכ"ד · ראה עוד »

ה'תשי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וה'תשי"ח · ראה עוד »

הממלכה הסלאוקית

הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה חלשה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והממלכה הסלאוקית · ראה עוד »

המאה ה-10 לפנה"ס

המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-10 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-12 לפנה"ס

המאה ה-12 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-12 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-17 · ראה עוד »

המאה ה-17 לפנה"ס

המאה ה-17 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1700 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1601 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-17 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-18 לפנה"ס

המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-18 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום וילה בסגנון ארמון שנבנתה בסוף המאה ה-19 המאה ה-19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-19 · ראה עוד »

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל-31 בדצמבר 2000).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-20 · ראה עוד »

המאה ה-21

המאה ה-21 היא המאה הנוכחית, לפי מניין השנים המקובל בלוח הגרגוריאני המבוסס על ספירת השנים הנוצרית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-21 · ראה עוד »

המאה ה-28 לפנה"ס

המאה ה-28 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 2800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2701 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-28 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-4 לפנה"ס

המאה ה-4 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 301 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

המאה ה-8 לפנה"ס

המאה ה-8 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 701 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמאה ה-8 לפנה"ס · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (א"י), המוכר בעברית בשם המקוצר "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט חבר הלאומים (ייפוי כוח) שהוענק לבריטניה על ידי חבר הלאומים, בין היתר, על מנת לסייע ליישוב היהודים ולהבטיח את הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל, ברוח הצהרת בלפור ועל פי הנאמר בכתב המנדט.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המערך

המערך של מפלגת העבודה הישראלית ומפלגת הפועלים המאוחדת (המערך השני) היה רשימה משותפת וסיעה משותפת בכנסת של שתי מפלגות: מפלגת העבודה ומפ"ם, ואליו הצטרפה בסוף דרכו המפלגה הליברלית העצמאית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמערך · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

אנשי כנופיות ערבים בתקופת המרד הערבי הגדול (1936) המרד הערבי הגדול (מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בעברית: מרד פלסטין הגדול) היה מרד מאורגן שפרץ בארץ ישראל בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

המרכז העירוני לקהילה הגאה

המרכז העירוני לקהילה הגאה בתל אביב (מכונה גם המרכז הגאה) הוא מתנ"ס עירוני המרכז תחת קורת גג אחת את מגוון השירותים שמעניקה עיריית תל אביב לציבור הלסביות, ההומואים, הטרנסג'נדרים והביסקסואלים (להט"ב) בתל אביב ולמגוון פעילויות התנדבותיות ותרבותית של הקהילה הגאה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמרכז העירוני לקהילה הגאה · ראה עוד »

המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון

המרכז הרפואי על-שם אדית וולפסון הוא בית חולים ממשלתי הנמצא בשטחה של העיר חולון, סמוך למחלף וולפסון בנתיבי איילון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון · ראה עוד »

המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי

המרכז הרפואי תל אביב על-שם סוראסקי (מרת"א), הידוע כבית החולים איכילוב, הוא אחד משלושת בתי החולים הגדולים בישראל, המטפל בכ-415,000 תושבי תל אביב ובמעל מיליון תושבי המטרופולין גוש דן הנכנסים לעיר מדי יום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי · ראה עוד »

המשתלה

שכונת המשתלה (נקראת גם צהלה החדשה) היא השכונה הצפונית ביותר בתל אביב, וממוקמת בעברו הצפוני של נחל הירקון, בצפון-מזרח העיר, על גבול העיר רמת השרון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמשתלה · ראה עוד »

המשכן לאמנויות הבמה

מראה המשכן והשדרה האכסדרה הפנימית של בית האופרה אולם האופרה המשכן לאמנויות הבמה או מרכז גולדה על שם גולדה מאיר הוא מרכז תרבות ציבורי גדול בו שוכנים שני מוסדות תרבות ישראלים חשובים - האופרה הישראלית החדשה ותיאטרון הקאמרי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמשכן לאמנויות הבמה · ראה עוד »

המטאטא

פרט מכרזת המטאטא. עיצוב: פסח עיר-שי המטאטא היה תיאטרון עברי סאטירי אשר פעל בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמטאטא · ראה עוד »

המחאה החברתית בישראל 2011

מפגינים במסגרת המחאה החברתית, באר שבע, 13 באוגוסט 2011 מפגינים במסגרת המחאה החברתית, תל אביב-יפו, 27 באוגוסט 2011 המחאה החברתית בישראל 2011 (מכונה גם מחאת הדיור, ומחאת האוהלים) היא סדרת פעולות מחאה והפגנות שהתקיימו ברחבי ישראל בקיץ 2011.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמחאה החברתית בישראל 2011 · ראה עוד »

המבול

"וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב, וְהִנֵּה עֲלֵה-זַיִת טָרָף בְּפִיהָ; וַיֵּדַע נֹחַ, כִּי-קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ." הַמַּבּוּל הוא מאורע מקראי אודות שיטפון כלל עולמי אדיר שהפך למיתוס המסופר בתרבויות שונות, ביניהן תרבויות שומר, אכד, בבל, יוון, אירלנד, הודו, סין, אינדונזיה, פולינזיה, מאיה, אינקה, הופי, אצטקים, ועוד רבות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמבול · ראה עוד »

המועצה להשכלה גבוהה

שלט בכניסה לבניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים בניין המועצה להשכלה גבוהה בירושלים, בתכנון האדריכלים דוד רזניק ושמעון פובזנר המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) היא, מאז 1958, רשות פיקוח ממלכתית במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמועצה להשכלה גבוהה · ראה עוד »

המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו

מראה ברחוב בר הופמן כנסיית עמנואל באר המים המרכזית במושבה אנדרטה בפארק צ'ארלס קלור לזכר מתיישבי המושבה האמריקאית ביפו המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו שוכנת בין שכונת פלורנטין לבין יפו, והיא משתרעת על פני שני רחובות צולבים: רחוב אורבך ורחוב בר הופמן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמושבה האמריקאית-גרמנית ביפו · ראה עוד »

המכללה האקדמית תל אביב-יפו

הבניין החדש הנמצא לקראת סיום הקמתו (2010) המכללה האקדמית תל אביב-יפו היא מכללה אקדמית המוסמכת להעניק לבוגריה תארים ראשונים (.B.A, B.Sc,.B.S.N) ותארים שניים (.M.A, M.Sc,.M.B.A).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמכללה האקדמית תל אביב-יפו · ראה עוד »

המכביה

מיקי ברקוביץ' נושא את הלפיד בטקס הפתיחה של המכביה ה-15, 1997 המכביה או "המכביה העולמית" היא תחרות ספורט רב-ענפית המתקיימת מדי ארבע שנים בישראל בהשתתפות ספורטאים יהודים מרחבי העולם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והמכביה · ראה עוד »

הארץ

העמוד הראשי של 'הארץ' בעברית ובאנגלית הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והארץ · ראה עוד »

האלף ה-2 לפנה"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »

האלף ה-4 לפנה"ס

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והאלף ה-4 לפנה"ס · ראה עוד »

האומות המאוחדות

האומות המאוחדות (או בראשי תיבות, האוּ״ם) הוא ארגון בינלאומי שמטרותיו המוצהרות הן להקל על שיתוף הפעולה בענייני החוק הבינלאומי, הביטחון הבינלאומי, התפתחות כלכלית, התקדמות חברתית, זכויות האדם והשגת שלום עולמי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והאומות המאוחדות · ראה עוד »

האופרה הארצישראלית

קולנוע עדן בו הוצגו האופרות הראשונות אולם קולנוע מוגרבי האופרה הארצישראלית היא בית האופרה הראשון שפעל בארץ ישראל בתקופת המנדט, בשנים 1923-1940.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והאופרה הארצישראלית · ראה עוד »

האופרה הישראלית

לוגו האופרה הישראלית האופרה הישראלית הייתה בית האופרה היחיד שפעל בישראל משלהי המנדט הבריטי ועד לסגירתו ב-1982.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והאופרה הישראלית · ראה עוד »

האופרה הישראלית החדשה

פסטיבל האופרה במצדה המשכן לאמנויות הבמה האופרה הישראלית החדשה היא בית אופרה הפועל בתל אביב-יפו משנת 1985.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והאופרה הישראלית החדשה · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הביזנטית (ביוונית: Βασιλεία των Ρωμαίων - ממלכת הרומאים) או ביזנטיון הוא כינוי מאוחר ומודרני שניתן לחלקה המזרחי של האימפריה הרומית, שנוצר כתוצאה מפיצול הקיסרות הרומית בשנת 395, והתקיים עד לנפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הנציב העליון

ארמון הנְציב בירושלים. התמונה צולמה בין השנים 1929כ-1933. הנְציב העליון לפלשׂתינה (א"י) (באנגלית: High Commissioner of Palestine) הוא תואר שניתן, בין היתר, לממונה שמינה שר המושבות מטעם ממשלת בריטניה כדי להיות האחראי בפועל על ממשלת המנדט הבריטי (1920–1948) על ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והנציב העליון · ראה עוד »

הסגנון האקלקטי בארץ ישראל

בית השגרירות הרוסית הסגנון האקלקטי (לקטני) הוא סגנון אדריכלי שהיה נפוץ בישראל בשנות ה-20 ועיקרו שילוב אדריכלות מערבית עם סגנונות קישוטיים ממספר רב של מקורות השראה - האדריכלות הקלאסית (יוון-רומא-רנסאנס-בארוק), אדריכלות של המזרח הרחוק, אר-דקו, המזרח הקרוב, הסגנון הספרדי-מורי (אלהמברה), אר-נובו ואדריכלות מזרח-תיכונית עתיקה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והסגנון האקלקטי בארץ ישראל · ראה עוד »

הסגנון הבינלאומי

בתים בשיכון וייסנהוף. אחת מאבני הדרך של הסגנוןבית מלון במחוז קרנטקה שבהודו, 11/08 הסגנון הבינלאומי הוא אסכולה אמנותית פונקציונלית בתחומי האדריכלות והעיצוב, החל בסוף שנות ה-20 של המאה ה-20 עד שנות ה-70 של אותה מאה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והסגנון הבינלאומי · ראה עוד »

הסינרמה

הסינרמה היה בניין ברחוב יגאל אלון 61 בשכונת ביצרון בתל אביב-יפו, שהיה אולם הקולנוע היחיד בישראל שהקרין סרטי קולנוע בשיטת הסינרמה ולאחר מכן היה לאולם למופעים ושידורי טלוויזיה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והסינרמה · ראה עוד »

העשור הראשון של המאה ה-21

רעידת אדמה באזור האוקיינוס ההודי עוררה גלי צונמי אדירים שגבו את חייהם של מעל ל-280 אלף בני אדם. העשור הראשון של המאה העשרים ואחת החל ב־1 בינואר 2000 והסתיים ב־31 בדצמבר 2009.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והעשור הראשון של המאה ה-21 · ראה עוד »

העשור השני של המאה ה-21

עולם המערבי. העשור השני של המאה ה-21 הוא העשור הנוכחי, אשר החל ב-1 בינואר 2010 ויסתיים ב-31 בדצמבר 2019.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והעשור השני של המאה ה-21 · ראה עוד »

העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90

העלייה לישראל מברית המועצות לשעבר, או מחבר המדינות העצמאיות, בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה למעשה עוד בסוף שנות ה-80 עם פתיחת שעריה של ברית המועצות בעידן שלטונו הליברלי של מיכאיל גורבצ'וב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והעלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90 · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והעלייה הרביעית · ראה עוד »

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והעלייה החמישית · ראה עוד »

העיר

שער "העיר", ינואר 1991 (ראו: תל אביב במלחמת המפרץ) "העיר" היה החל משנת 2007, שמם של המקומונים של רשת שוקן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והעיר · ראה עוד »

העיר הלבנה

תיאור של תוכנית גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות – הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה – ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והעיר הלבנה · ראה עוד »

הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב

בית שנפגע בהפצצה שמות הנספים בהפצצות על תל אביב במלחמת העולם השנייה באנדרטה בכיכר שלמה מיכאלס קבר אחים של קורבנות ההפצצה בבית הקברות נחלת יצחק מצבה משותפת בקבר האחים בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים האנדרטה בכיכר מיכאל'ס בתל אביב הפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב התרחשה ב-9 בספטמבר 1940 במהלך מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפצצת חיל האוויר האיטלקי על תל אביב · ראה עוד »

הפועל תל אביב

הפועל תל אביב היא אגודת ספורט תל אביבית השייכת לתנועת הפועל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפועל תל אביב · ראה עוד »

הפועל תל אביב (כדורסל נשים)

הפועל תל אביב הייתה קבוצת כדורסל נשים ישראלית, אשר נוסדה בשנת 1957, שהתמודדה בליגת העל בכדורסל נשים והתפרקה לאחר עונת 2011/12.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפועל תל אביב (כדורסל נשים) · ראה עוד »

הפועל תל אביב (כדורסל)

הפועל תל אביב היא קבוצת כדורסל ישראלית מהעיר תל אביב, המתמודדת בליגת העל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפועל תל אביב (כדורסל) · ראה עוד »

הפועל תל אביב (כדורגל)

הפועל תל אביב הוא מועדון כדורגל ישראלי מהעיר תל אביב המשחק בליגת העל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפועל תל אביב (כדורגל) · ראה עוד »

הפועל כפר שלם

הפועל כפר שלם היא קבוצת כדורגל המייצגת את שכונת כפר שלם בתל אביב, ומשחקת בליגה א' דרום.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפועל כפר שלם · ראה עוד »

הפיגוע בקפה אפרופו

טבלת הנצחה לנרצחות בפיגוע בקפה אפרופו הפיגוע בקפה אפרופו היה פיגוע התאבדות שביצע מחבל פלסטיני ב-21 במרץ 1997 בבית הקפה "אפרופו" שבבניין בית חנה בשדרות בן-גוריון בתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפיגוע בקפה אפרופו · ראה עוד »

הפיגוע בקו 5

הפיגוע בקו 5 היה פיגוע התאבדות שאירע ב-19 באוקטובר 1994, י"ד במרחשון התשנ"ה, באוטובוס קו 5 של חברת דן ברחוב דיזנגוף, תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפיגוע בקו 5 · ראה עוד »

הפיגוע ברחוב אלנבי (2002)

הפיגוע ברחוב אלנבי בשנת 2002 היה פיגוע התאבדות שהתרחש בתאריך 19 בספטמבר 2002 על גבי אוטובוס של חברת דן, ברחוב אלנבי בתל אביב, אחד מרחובותיה המרכזיים של העיר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפיגוע ברחוב אלנבי (2002) · ראה עוד »

הפיגוע בדולפינריום

כתובת זיכרון בגב האנדרטה לנרצחי הפיגוע בדולפינריום הפיגוע בדולפינריום היה פיגוע התאבדות שהתרחש בכניסה למועדון הדולפינריום בתל אביב ב-1 ביוני 2001, ובו נרצחו 21 איש.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפיגוע בדולפינריום · ראה עוד »

הפיגוע בדיזנגוף סנטר

הפיגוע בדיזנגוף סנטר היה פיגוע ההתאבדות שאירע בתענית אסתר (ערב חג הפורים) תשנ"ו, 4 במרץ 1996 מחוץ לדיזנגוף סנטר שבתל אביב, בצומת הרחובות דיזנגוף והמלך ג'ורג'.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והפיגוע בדיזנגוף סנטר · ראה עוד »

הצפון הישן

הצפון הישן הוא שמו של אזור בתל אביב אשר נבנה במהלך שנות ה-30 וה-40 מצפון לגרעין העיר ההיסטורית דאז.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והצפון הישן · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והצופה · ראה עוד »

הציונים הכלליים

הציונים הכלליים הוא שמה של מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל, מן הצד המרכזי בפוליטיקה בישראל התקיימה החל מראשית שנות השלושים ועד לשנות השישים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והציונים הכלליים · ראה עוד »

הקריה

מנחת המסוקים העגול על גגו, וברקע מאחוריו מגדלי עזריאלי הקִרְיָה הוא שמו של מתחם במרכז העיר תל אביב-יפו המשמש כיום את צה"ל, משרד הביטחון, משרדי ממשלה וגופים ממלכתיים אחרים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והקריה · ראה עוד »

הקהילה היהודית

הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן שלהי תקופת בית שני, ובמיוחד אחרי חורבנו, ועד העידן המודרני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והקהילה היהודית · ראה עוד »

הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית

"הקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית", או "גלריה הקיבוץ" היא גלריה לאמנות הממוקמת ברחוב דב הוז בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והקיבוץ, גלריה לאמנות ישראלית · ראה עוד »

הרצלילינבלום

הרצלילינבלום - מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית הוא מוזיאון להיסטורית הבנקאות בתל אביב ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והרצלילינבלום · ראה עוד »

הרצליה

קודחי הבאר הראשונה בהרצליה בשנת 1925 - פסל בגינת מוזיאון בית הראשונים מגדל המים הראשון בהרצליה בגבעת המייסדים, 1926 מסגד סידנא עלי בכפר אל-חרם בית העירייה, המשמש למטרתו הנוכחית משנת 1947, וקודם לכן, מאז הקמתו בשנת 1932, שימש כבניין בית הספר העממי 7 ביוני 2017 הֶרְצְלִיָּה היא עיר חוף בשרון הדרומי, כ-10 ק"מ צפונית לתל אביב, על מישור החוף.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והרצליה · ראה עוד »

הרברט סמואל

לורד הרברט לואי סמואל (באנגלית: Herbert Louis Samuel; שמו העברי: אליעזר בן פנחס סמואל; 6 בנובמבר 1870 – 5 בפברואר 1963), בעל תארי GCB OM GBE PC, היה מדינאי ודיפלומט יהודי-בריטי, חבר הפרלמנט הבריטי מטעם המפלגה הליברלית, שר בממשלת בריטניה; שימש כנציב העליון הראשון על ארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי (וכונה בפי אנשי היישוב גם "הנציב הראשון ליהודה").

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והרברט סמואל · ראה עוד »

השרון

מפת השרון מצוק הכורכר בגן לאומי חוף השרון אלון התבור ברחוב זלמן שזר פינת ויצמן בהוד השרון, כיום הוא חלק מכיכר. השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והשרון · ראה עוד »

השוק הסיטונאי בתל אביב

השוק הסיטונאי בתל אביב, 2011 השוק הסיטונאי היה שוק סיטונאי של פירות וירקות שפעל במרכז תל אביב בין השנים 1952–2006.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והשוק הסיטונאי בתל אביב · ראה עוד »

השירות המטאורולוגי הישראלי

לוגו השירות שדה התעופה בלוד בו שכן השירות המטאורולוגי עם הקמתו, בצילום משנות ה-30 של המאה ה-20 התחנה המטאורולוגית במנזר בית ג'מאל השירות המטאורולוגי הישראלי הוא יחידת סמך במשרד התחבורה האחראית לחיזוי מזג האוויר, אספקת מידע מטאורולוגי וחקר האקלים בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והשירות המטאורולוגי הישראלי · ראה עוד »

התאחדות בוני הארץ

לוגו התאחדות בוני הארץ התאחדות בוני הארץ (בעבר התאחדות הקבלנים והבונים בישראל) היא הארגון היציג היחיד של העוסקים בבנייה, בתשתיות, בפיתוח ובמכלול עבודות ההנדסה הבנאיות האחרות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתאחדות בוני הארץ · ראה עוד »

התאחדות התעשיינים בישראל

לוגו התאחדות התעשיינים התאחדות התעשיינים בישראל היא הארגון היציג של מגזרי התעשייה בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתאחדות התעשיינים בישראל · ראה עוד »

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) התקופה העות'מאנית היא תקופה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה בשנת 63 לפנה"ס עם הפלישה הרומאית לארץ זו בהנהגת המצביא הרומי פומפיוס, ונמשכה עד שנת 324; שמקובל לראות בה את תחילת שליטתה של האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתקופה הרומית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל

התקופה ההלניסטית בארץ ישראל החלה עם כיבוש ארץ ישראל בידי אלכסנדר מוקדון בשנת 332 לפנה"ס מממלכת פרס והסתיימה בשנת 63 לפנה"ס עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרפובליקה הרומית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתקופה ההלניסטית בארץ ישראל · ראה עוד »

התקופה הכלקוליתית

מערת נחל משמר בארכאולוגיה, התקופה הכַלְקוֹליתית (מיוונית: χαλκός, כלקוס.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתקופה הכלקוליתית · ראה עוד »

התרוממות (פסל)

התרוממות הוא פסל מאת האמן הישראלי מנשה קדישמן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתרוממות (פסל) · ראה עוד »

התזמורת הסימפונית תל אביב

התזמורת הסימפונית תל אביב הייתה תזמורת סימפונית שבהנהגתו של המייסד והמנהל המוזיקלי שלה איתי טלגם החלה לתפקד כתזמורת קהילתית המכוונת אל כל אוהבי המוזיקה שאינם במרכז תל אביב ולא יכולים לממן כרטיסים לקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בהיכל התרבות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתזמורת הסימפונית תל אביב · ראה עוד »

התזמורת הפילהרמונית הישראלית

נגני התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם המנצח זובין מהטה הכנר ברוניסלב הוברמן, מייסדה של התזמורת עטיפה של תוכניית קונצרט 15.12.1947 בול לציון 25 שנים לתזמורת, 1961 התזמורת הפילהרמונית הישראלית היא התזמורת הפילהרמונית העיקרית והידועה ביותר במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתזמורת הפילהרמונית הישראלית · ראה עוד »

התזמורת הקאמרית הישראלית

התזמורת הקאמרית הישראלית נוסדה בשנת 1965 כ"אנסמבל הקאמרי" על ידי גארי ברתיני, אשר שימש כמנהלה המוזיקלי ומנצחה במשך 10 שנים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתזמורת הקאמרית הישראלית · ראה עוד »

התחנה המרכזית החדשה של תל אביב

סמליל התחנה הפינה הדרום מערבית של התחנה: הפלטפורמה של הקומה הרביעית (קומת הרחוב) וגשר גישה לקומות העליונות. ברקע, מגדל נווה צדק התחנה המרכזית החדשה של תל אביב (המכונה בקיצור תמח"ת וידועה גם בכינוי קניון תל אביב) היא מסוף אוטובוסים גדול המשולב במרכז קניות הממוקם בשכונת נווה שאנן שבדרום תל אביב, ברחוב לוינסקי 108.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתחנה המרכזית החדשה של תל אביב · ראה עוד »

התחנה המרכזית הישנה של תל אביב

התחנה המרכזית הישנה של תל אביב שימשה במשך 52 שנים כתחנת האוטובוסים המרכזית של תל אביב, ממנה יצאו אוטובוסים לנסיעות עירוניות ובין-עירוניות. בתחנה פעלו גם תחנות מוניות, והיא שימשה כמרכז מסחרי הומה. ב-18 באוגוסט 1993 עברה פעילות האוטובוסים והמוניות לתחנה המרכזית החדשה, ושמה של התחנה המרכזית שונה לשמה הנוכחי "התחנה המרכזית הישנה של תל אביב". ב-31 ביולי 2009, לאחר יותר מ-60 שנות פעילות, הפסיקה "אגד" את פעילות הקווים שעוד נותרו בתחנה והעבירה אותם לתחנה המרכזית החדשה ולתחנות אחרות. באופן זה, סיים המקום את תפקודו כתחנת אוטובוסים. ב-2 באוגוסט 2009 נהרסו חלק מהתחנות שנותרו על הרציפים בתחנה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתחנה המרכזית הישנה של תל אביב · ראה עוד »

התחדשות עירונית

התחדשות עירונית היא שם כללי לתהליך בו אזור עירוני מדורדר ברמה כלשהי, מבחינה פיזית, חברתית או אחרת, משתקם וחוזר להיות חלק מרקמה עירונית פעילה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתחדשות עירונית · ראה עוד »

התיאטרון הקאמרי

לוגו התיאטרון הקאמרי של תל אביב לוגו הקאמרי לרגל חגיגות ה-70 הכניסה לתיאטרון בית התיאטרון הקאמרי, 2008 התיאטרון הקאמרי הוא התיאטרון העירוני של תל אביב, המהווה אחד מהתיאטראות הגדולים והחשובים בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והתיאטרון הקאמרי · ראה עוד »

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (בראשי תיבות: למ"ס) היא יחידת סמך של משרד ראש הממשלה, ומטרתה איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה · ראה עוד »

הליגה הלאומית בכדורגל

הליגה הלאומית בכדורגל היא הליגה השנייה בחשיבותה בכדורגל הישראלי, אחרי ליגת העל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והליגה הלאומית בכדורגל · ראה עוד »

הליכוד

הליכוד (ובשמה המלא: הליכוד - תנועה לאומית ליברלית) היא מפלגה ציונית בימין המפה הפוליטית בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והליכוד · ראה עוד »

הטלוויזיה החינוכית הישראלית

הטלוויזיה החינוכית הישראלית, המוכרת גם בשם המקוצר "הטלוויזיה החינוכית" ובמותג "חינוכית", היא תחנת טלוויזיה ציבורית ובכלל הראשונה שפעלה בישראל החל משנת 1966.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והטלוויזיה החינוכית הישראלית · ראה עוד »

הבורסה לניירות ערך בתל אביב

רחבת הכניסה לבניין הבורסה ברחוב אחוזת בית בתל אביב הבורסה לניירות ערך בתל אביב (באנגלית: Tel Aviv Stock Exchange, ראשי תיבות: TASE) היא חברה פרטית המהווה את הבורסה לניירות ערך היחידה הפועלת בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והבורסה לניירות ערך בתל אביב · ראה עוד »

הבימה

הבימה הוא התיאטרון הלאומי של ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והבימה · ראה עוד »

הגרלת המגרשים לאחוזת בית

טקס הגרלת המגרשים שצילם אברהם סוסקין שנת המאה לתל אביב ובו הצילום המפורסם על רקע תל אביב המודרנית. לתמונה בבול הוספה דמותו של סוסקין עצמו מצלם ועל החולות מודפסת תוכנית חלוקת המגרשים. עיצב: דוד בן הדור אירוע הגרלת המגרשים לאחוזת בית (מוכר גם כהגרלת הצדפים) הוא אירוע מכונן בתולדות העיר תל אביב המציין את יום היווסדה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והגרלת המגרשים לאחוזת בית · ראה עוד »

הגימנסיה העברית "הרצליה"

הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; מימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מבנה הגימנסיה הישן, 1936 לערך כיתה בגימנסיה, 1912 תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה הבניין החדש בז'בוטינסקי. שער הכניסה מסמל את חזית הבניין ההיסטורי שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד מממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »

הדר יוסף

בית כנסת בשכונה בתי הדר יוסף מכיוון פארק הירקון מראה היציעים באצטדיון האתלטיקה בית הוועד האולימפי הישראלי במרכז הספורט הלאומי - תל אביב שכונת הדר יוסף היא שכונה בצפון-מזרח העיר תל אביב, מצפון לנחל הירקון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והדר יוסף · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית הדסה

סמל הדסה דגל הארגון הדסה (באנגלית: Hadassah) היא הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה (The Women's Zionist Organization of America).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וההסתדרות הציונית הדסה · ראה עוד »

ההעפלה

ההעפלה (המכונה גם "עלייה בלתי-לגאלית" ו"עלייה ב'") הייתה התנועה לכניסה בלתי חוקית של יהודים לארץ ישראל בדרכי הים והיבשה וב-1947 גם בדרך האוויר, אשר אורגנה על ידי היישוב העברי בתקופת המנדט הבריטי משנת 1934 ועד הקמת מדינת ישראל ב-1948 (כניסתם של יהודים לתחומי הארץ באופן בלתי מאורגן החלה מאז מלחמת העולם הראשונה, כאשר הונהג ממשל צבאי בריטי ואף קודם לכן, אך ההעפלה המאורגנת החלה ב-1934).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וההעפלה · ראה עוד »

הומוסקסואליות

דגל הגאווה בהקשר של מיניות האדם, הוֹמוֹסֶקסוּאליות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והומוסקסואליות · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הסמליל של הוצאת שוקן הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים אשר הוקמה בברלין בירת גרמניה על ידי איש העסקים היהודי-גרמני שלמה זלמן שוקן ב-1931.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והוצאת שוקן · ראה עוד »

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה

לוגו ההוצאה הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה פועלת במסגרת אוניברסיטת חיפה ועוסקת בהוצאה לאור של ספרי עיון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה · ראה עוד »

הוועד האולימפי בישראל

בניין הוועד האולימפי בישראל במרכז הספורט הלאומי - תל אביב, סמוך לפארק הירקון בשכונת הדר יוסף הוועד האולימפי בישראל הוא הגוף העליון שמאגד את כל הענפים האולימפיים בישראל, ומוכר על ידי הוועד האולימפי הבינלאומי כוועד אולימפי לאומי של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והוועד האולימפי בישראל · ראה עוד »

הכנסת

הכנסת היא בית המחוקקים והנבחרים של מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והכנסת · ראה עוד »

הכנסייה האורתודוקסית הרוסית

צלב הכנסייה הפרבוסלבית הרוסית כנסיית וסילי הקדוש על שם וסילי הקדוש הכנסייה האורתודוקסית (הפרבוסלבית) הרוסית היא כנסייה עצמאית, אוטוקפאלית, במסגרת הנצרות האורתודוקסית המזרחית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והכנסייה האורתודוקסית הרוסית · ראה עוד »

הכרזת העצמאות

ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, כשברקע דיוקנו של בנימין זאב הרצל, מייסד הציונות המודרנית מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הכרזת העצמאות של מדינת ישראל נערכה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והכרזת העצמאות · ראה עוד »

הים התיכון

ים תיכון ישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והים התיכון · ראה עוד »

היסטוריה

פסל של הרודוטוס, המכונה "אבי ההיסטוריה" הִיסְטוֹרְיָה היא מחקר אירועי העבר לפי תעודות כתובות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והיסטוריה · ראה עוד »

הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן

בניין הישיבה הישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן או ישיבת בר-אילן, היא ישיבה תיכונית עירונית שש-שנתית בתל אביב-יפו הממוקמת בשדרות רוטשילד.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והישיבה לאמנויות ולמדעים בר-אילן · ראה עוד »

היגיינה

משרתת יוצקת מים לרחצה על ידי גבירתה, ציור מאת Gerard ter Borch מסוף המאה ה-17 היגיינה (בעברית: גֵּהוּת) היא שמירה על הניקיון מההיבט הבריאותי והרפואי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והיגיינה · ראה עוד »

היכל מנורה מבטחים

היכל מנורה מבטחים (נקרא בעבר היכל נוקיה, ולפני כן היכל הספורט יד אליהו) הוא היכל כדורסל ובידור הממוקם בשכונת יד אליהו שבתל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והיכל מנורה מבטחים · ראה עוד »

היכל קבוצת שלמה

היכל קבוצת שלמה בתל אביב הוא אולם רב תכליתי שהוקם בצפון תל אביב, במתחם הדרייב אין, ונפתח בנובמבר 2014.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והיכל קבוצת שלמה · ראה עוד »

היכל התרבות

היכל התרבות (על שם מאן) בתל אביב חנוכת היכל התרבות המשופץ, מאי 2013 אולם הקונצרטים המשופץ בזמן חזרה היכל התרבות ע"ש צ'ארלס ברונפמן (לשעבר ע"ש פרדריק ר. מאן) הוא אולם הקונצרטים העיקרי של תל אביב-יפו, ובנוסף לקונצרטים מוצגים בו לעיתים מחזות זמר, מופעים ונערכים בו כנסים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והיכל התרבות · ראה עוד »

היי-טק

היי-טק (באנגלית: High Tech ולפעמים Hi Tech, קיצור של High Technology; בעברית: טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית) הוא שמן הכולל של התעשיות העוסקות בטכנולוגיה מתקדמת.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והיי-טק · ראה עוד »

היישוב

היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקווה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והיישוב · ראה עוד »

היישוב הישן

מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 היישוב הישן הוא מונח המתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, אשר צמיחתה התגברה שוב ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו והיישוב הישן · ראה עוד »

ואטל (בית ספר למלונאות)

ממוזער ואטל (באנגלית: Vatel), הוא בית ספר בינלאומי למנהל עסקים, ניהול מלנאות ותיירות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וואטל (בית ספר למלונאות) · ראה עוד »

כ"ט בנובמבר

מדינות שלא היו חברות באו"ם מפת תוכנית החלוקה כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947 (ט״ז בכסלו תש"ח), היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בפארק פלאשינג מדוז על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל – מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכ"ט בנובמבר · ראה עוד »

כ' בניסן

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכ' בניסן · ראה עוד »

כנסיית מאר מיכאל

הדגל היווני מתנוסס מעל הכנסייה כנסיית מאר מיכאל (או סן מישל) היא כנסייה יוונית אורתודוקסית השוכנת ברחוב נתיב המזלות מספר 8 ביפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכנסיית מאר מיכאל · ראה עוד »

כנסיית אנטוניוס הקדוש

כנסיית אנטוניוס הקדוש - החזית הצפונית כנסיית אנטוניוס הקדוש היא כנסייה פרנציסקנית קתולית השוכנת ברחוב יפת ביפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכנסיית אנטוניוס הקדוש · ראה עוד »

כנסיית עמנואל

הכנסייה ברחוב בר הופמן ביפו האפסיס כנסיית עמנואל היא כנסייה לותרנית השוכנת ברח' בר הופמן מספר 15 במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, שנבנתה בשנת 1904.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכנסיית עמנואל · ראה עוד »

כנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר)

הכנסייה במבט מהאוויר, מאי 2017 הכנסייה ותא התפילה על שם טביתא פנים הכנסייה תא התפילה על שם טביתא הקדושה צלב פרבוסלבי ועץ בודד בגן הכנסייה קבר טביתא הקדושה כנסיית פטרוס הקדוש, או הכנסייה הרוסית, היא כנסייה רוסית פרבוסלבית השוכנת באבו כביר בדרומה של תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכנסיית פטרוס הקדוש (אבו כביר) · ראה עוד »

כנסיית פטרוס הקדוש (יפו)

כנסיית פטרוס הקדוש מבט מכיוון תל אביב: יפו העתיקה וכנסיית פטרוס הקדוש החולשת עליה החזית הצפונית של המנזר והמגדל העגול, שריד מ"המצודה" ההיסטורית אשר שולב במבנה הנוכחי חזית הכנסייה (משמאל) והמנזר חלל הכנסייה דוכן הדרשה פסל לואי התשיעי בחצר הפנימית של המנזר כנסיית פטרוס הקדוש היא כנסייה קתולית פרנציסקנית השוכנת בכיכר קדומים בפינה הצפון-מערבית של יפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכנסיית פטרוס הקדוש (יפו) · ראה עוד »

כנסיית גאורגיוס הקדוש

כנסיית גאורגיוס הקדוש וגבעת אנדרומדה מיפו העתיקה כנסיית גאורגיוס הקדוש היא כנסייה יוונית-אורתודוקסית ביפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכנסיית גאורגיוס הקדוש · ראה עוד »

כנסייה

סגנון גותי מימי הביניים בזיליקת פטרוס הקדוש - הכנסייה הגדולה בעולם המבנה הפנימי של כנסייה באוסטריה ווינה. הקתדרלה מהווה בערים רבות באירופה את מרכז העיר. הכנסייה היא מבנה המשמש בנצרות לפולחן דתי ולתפילה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכנסייה · ראה עוד »

כנרת זמורה-ביתן דביר

230px כנרת זמורה-ביתן דביר - מוציאים לאור בע"מ היא קבוצת הוצאת ספרים ישראלית המאוגדת כתאגיד, מהוצאות הספרים הגדולות בישראל והיא חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכנרת זמורה-ביתן דביר · ראה עוד »

כפר שמריהו

מפת כפר שמריהו כְּפַר שׁמַרְיָהוּ היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכפר שמריהו · ראה עוד »

כפר שלם

כפר שלם היא שכונה בדרום מזרח העיר תל אביב בישראל, הידועה גם בשם סלמה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכפר שלם · ראה עוד »

כרם התימנים

אזור כרם התימנים בצילום ממגדל לוינשטיין לכיוון מערב שלט על אחד הבתים בשכונה כרם התימנים היא שכונה הממוקמת בדרום-מרכז תל אביב, בין הרחובות אלנבי, גאולה, הכובשים והכרמל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכרם התימנים · ראה עוד »

כשרות

שחיטה כשרה הכשרת כלים לפסח במאה שערים. ביהדות, המונח כשרות מתייחס למערכת כללים הקובעת מהם סוגי המזון המותרים והאסורים באכילה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכשרות · ראה עוד »

כלכלת ישראל

כלכלת ישראל היא כלכלת שוק מעורבת בה לממשלה חלק משמעותי, לצד מגזר פרטי מפותח, הכולל תעשיית היי-טק משגשגת. מגזרי תעשייה מרכזיים נוספים הם התעשייה הביטחונית, תיירות, עיבוד מתכת, עיבוד כימיקלים, מכשור רפואי ועיבוד יהלומים. ישראל ענייה יחסית במשאבי טבע ולכן תלויה ביבוא מוצרים וחומרי גלם כגון נפט, דלק, פחם ומזון. החל מאמצע שנות השמונים עברה כלכלת ישראל תמורה ממשק סוציאליסטי ריכוזי עם מגזר ציבורי רחב ונטל מס גדול, לכיוון כלכלת שוק תחרותית יותר. ממשלות ישראל נקטו הליכי הפרטה, ליברליזציה בשוק המט"ח, הורדת נטל המסים על היבוא והורדה הדרגתית של מס ההכנסה ומס קנייה. בישראל עודם קיימים מונופולים ממשלתיים גדולים בהם חברת החשמל לישראל ורשות הספנות והנמלים. גם במגזר הפרטי יש דומיננטיות מונופוליסטית של מספר קבוצות אחזקה, השולטות במספר רב של חברות בישראל, בתחומים מגוונים. כלכלת ישראל ידעה זעזועים רבים במהלך שנותיה בהם: היפר-אינפלציה, משבר מניות הבנקים והחרם הערבי. נוסף על כך היה עליה לקלוט גלי עלייה ולהתמודד עם ההשלכות הכלכליות של מלחמות ישראל והוצאה ביטחונית גבוהה. למרות כל אלה השכילה להגיע תוך כיובל שנים לרמה גבוהה של פיתוח כלכלי. בשוקי העולם משקיעים זרים, הבנקים העולמיים וסוכנויות דירוג האשראי מבטאים אמון רב בחוסנה של הכלכלה הישראלית. הצלחה זו נהוג לייחס לגורמים רבים, ובהם: כוח העבודה המשכיל, סיוע חוץ רחב היקף שקיבלה המדינה לאורך שנות קיומה מיהודי העולם, ארצות הברית וגרמניה, קליטת הון אנושי בצורת עליה, מדיניות מקרו-כלכלית נכונה של הממשלה ובנק ישראל, הכורח הביטחוני לפתח מערכות נשק מתוחכמות ולייצא אותן, ורפורמות מבניות ופתיחת המשק לתחרות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכלכלת ישראל · ראה עוד »

כלכליסט

שער הגיליון הראשון כלכליסט הוא יומון כלכלי ישראלי ואתר חדשות כלכלי מבית "ידיעות אחרונות".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכלכליסט · ראה עוד »

כביש 1

בניית מחלף שער מוריה כביש 1 מטפס בנחל נחשון בחלק שבין חוות שער הגיא לשואבה - מבט ממשלט המסרק. ניתן להבחין בשטח הפתוח שחילק את הכביש לשניים בנקודה זו מראה הכביש בעת העבודות לשדרוגו בשנת 2014 צומת מישור אדומים מנחם ועליזה בגין בטקס פתיחת כביש 1, עם מארגן הטקס יהודה אילן 1979 כביש 1 בגובה פני הים בירידה מירושלים ליריחו דרך בורמה כביש 1 מהקסטל. ברקע הר המנוחות מנהרת הארזים שלט הכוונה בכניסה לנתיב המהיר מראה מהקסטל לעבר מחלף הראל רמות כביש 1 (אַחַת) הוא כביש מהיר ראשי בישראל המחבר בין תל אביב, ירושלים, מעלה אדומים ויריחו ומוכר גם בשם "כביש ירושלים-תל אביב".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכביש 1 · ראה עוד »

כביש 2

יולי 1950, שער ברכה לכבוד טקס פתיחת כביש החוף בין תל אביב לנתניה מבט דרומה אל הכביש מגשר הולכי הרגל שליד מכון וינגייט כביש 2 בנתניה כביש 2 בחוף החותרים כביש 2 הוא כביש בינעירוני במישור החוף המחבר בין תל אביב-יפו בדרום לחיפה בצפון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכביש 2 · ראה עוד »

כביש 44

מבנה תחנת האוטובוס במחלף חולון ובצמתים נוספים לאורך הכביש. תוכננה על ידי אדריכל מוטי בודק כביש 44 הוא כביש אורך בישראל, המחבר בין צומת שמשון הסמוך לאשתאול ובין מחלף חולון בצפונה של חולון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכביש 44 · ראה עוד »

כביש 461

כביש 461 (מכונה דרך לוד או כביש בני עטרות - תל אביב יפו) הוא כביש רוחב אזורי בדרומו של גוש דן, המוביל ממחלף קיבוץ גלויות בו הוא נפגש עם נתיבי איילון במערב ועד צומת הטייסים עם כביש 40.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכביש 461 · ראה עוד »

כביש 481

כביש 481 החופף במידה רבה את ציר ז'בוטינסקי (גם: דרך ז'בוטינסקי או רחוב ז'בוטינסקי) הוא ציר תנועה מרכזי בגוש דן המתחיל בצומת עלית ברמת-גן, דרך בני ברק ומסתיים בצומת סגולה בפתח תקווה, שם הוא נפגש עם כביש 40.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכביש 481 · ראה עוד »

כביש 482

כביש 482 במחלף הכפר הירוק, מבט דרומה "צומת כדורי" בשדרות בן-גוריון, הרצליה, קצהו הצפוני של כביש 482 ונקודת המפגש של כביש 482 וכביש 541 כביש 482 הוא ציר אורך בין עירוני בישראל, המקשר בין צומת עלית ברמת גן לבין צומת הרחובות ארלוזורוב, הרב קוק ושדרות בן-גוריון בהרצליה - צומת בו הוא מתחבר לציר הרוחב כביש 541.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכביש 482 · ראה עוד »

כביש 5

כביש 5 סמוך למחלף קסם כביש 5 בואכה מחלף גלילות, בבוקר עמוס כביש 5 סמוך למחלף תקווה מבט ממזרח למערב במחלף הכפר הירוק כביש 5, הידוע גם בכינוי כביש חוצה שומרון, הוא כביש רוחב המחבר את צפון תל אביב במערב לאריאל וליישובי השומרון במזרח.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכביש 5 · ראה עוד »

כדורמים

משחק כדורמים באולימפיאדת אתונה (2004) משחק בין נבחרת יוון לנבחרת הונגריה. כדורמים (כדור-מים או מתרגום מאנגלית פולו-מים Water polo) הוא משחק ספורט קבוצתי בבריכת שחייה, המשלב יכולות של שחייה, תנועה במים (המכונה "רגל-רגל") וזריקת כדור לשער עם היד, בדומה לכדוריד.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכדורמים · ראה עוד »

כדורסל

מייקל ג'ורדן, נחשב בעיני רבים לשחקן הטוב בכל הזמנים כדור ובסל כדורסל הוא משחק כדור וספורט קבוצתי, בו מתחרות זו בזו שתי קבוצות, בנות חמישה שחקנים כל אחת, הצוברות נקודות באמצעות קליעת כדור משחק דרך חישוק הסל של הקבוצה היריבה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכדורסל · ראה עוד »

כדורעף

משחק כדורעף נבחרת ברית המועצות, אליפות העולם בכדורעף, ברית המועצות 1952 כדורעף הוא ענף ספורט תחרותי ואולימפי של משחקי כדור, בו משחקות שתי קבוצות במגרש המורכב משני חלקים ואשר באמצעו עוברת רשת שמפרידה בין שני חלקי המגרש.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכדורעף · ראה עוד »

כדורגל נשים בישראל

בשנת 1998 קמה לראשונה ליגת הכדורגל לנשים בישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכדורגל נשים בישראל · ראה עוד »

כדורגל בישראל

בארץ ישראל החלו לשחק כדורגל כבר בתחילת המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכדורגל בישראל · ראה עוד »

כדוריד

שחקן מול שוער בעת זריקה לשער כדוריד (הלחם של כדור ויד) הוא ענף ספורט קבוצתי תחרותי של משחקי כדור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכדוריד · ראה עוד »

כורכר

גבעת כורכר בחוף הרצליה כורכר (מקור השם מערבית כֻּרְכַּאר) - סלע משקע פריך ונקבובי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכורכר · ראה עוד »

כיכר צינה דיזנגוף

כיכר צינה דיזנגוף (מוכרת בשם כיכר דיזנגוף), נמצאת בתל אביב ברחוב דיזנגוף במפגשו עם הרחובות ריינס, פינסקר, בן עמי וזמנהוף.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכיכר צינה דיזנגוף · ראה עוד »

כיכר רבין

כיכר רבין היא הכיכר העירונית הראשית של תל אביב, והיא נמצאת מדרום לבית העירייה, ברחוב אבן גבירול.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכיכר רבין · ראה עוד »

כיכר ביאליק

בית ביאליק המזרקה בעיצוב נחום גוטמן, 2007 מרכז למוזיקה וספרייה ע"ש פליציה בלומנטל. כיכר ביאליק היא כיכר בלב תל אביב, הנמצאת במפגש הרחובות ביאליק ואידלסון (צומת בצורת ר').

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכיכר ביאליק · ראה עוד »

כיכר המדינה

כיכר המדינה היא כיכר עגולה במרכז תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכיכר המדינה · ראה עוד »

כיכר השעון

כיכר השעון היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכיכר השעון · ראה עוד »

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין

כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין (לשעבר: כיכר התזמורת הפילהרמונית, או בקיצור: כיכר התזמורת, מכונה כיום גם: מתחם התרבות של תל אביב) הוא מתחם ציבורי במרכז העיר תל אביב בו נמצאים כמה מוסדות תרבות חשובים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין · ראה עוד »

כיכר היל

הפינה הצפונית של כיכר היל כיכר היל היא כיכר וגן קטן בראש גבעת כורכר בסמוך לגדה הדרומית של נחל הירקון בצפון הישן של תל אביב, בין הרחובות יהושע בן נון, שמעון התרסי ויוחנן הורקנוס.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וכיכר היל · ראה עוד »

י' באב

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וי' באב · ראה עוד »

ינואר

ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וינואר · ראה עוד »

יעקב משה טולידאנו

הרב יעקב משה טוֹלֶידַאנוֹ (י"א באלול ה'תר"ם, 18 באוגוסט 1880 – כ"ד בתשרי ה'תשכ"א, 15 באוקטובר 1960) היה רב, פוסק ואיש ציבור ישראלי, שכיהן כרב העיר תל אביב-יפו וכשר הדתות בממשלות ישראל ה-8 וה-9.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויעקב משה טולידאנו · ראה עוד »

יעקב שביט

יעקב שביט יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור מן המניין, לשעבר ראש החוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויעקב שביט · ראה עוד »

יעקב בן-סירה

יעקב בן-סירה (שִיפְמן) (פברואר 1899 - 21 בספטמבר 1994) היה מהנדס, מתכנן ערים ומהנדס העיר תל אביב במשך 21 שנה, משנת 1929 ועד לשנת 1950.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויעקב בן-סירה · ראה עוד »

יעקב כהן (משורר)

"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויעקב כהן (משורר) · ראה עוד »

יפו

נמל יפו מסגד חסן בק במנשייה, שממנו צלפו על תל אביב, לאחר שיפוץ (2001) שהכפיל את גובה הצריח כנסיית סנט פטר, בראש "גבעת יפו" יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויפו · ראה עוד »

יפו העתיקה

הכניסה לכיכר קדומים ביפו העתיקה יפו העתיקה במבט לילי מהים (צילום: פיני בירמן) מבט מהאוויר על העיר העתיקה יפו העתיקה כפי שנשקפת מתל אביב גשר המשאלות וגן הפסגה יפו העתיקה, ציור של שאול נמרי חוף תל אביב מגן הפסגה חפירות ושחזור שער העיר מימי רעמסס השני הכנסייה הפרנציסקנית סט. פטרוס - צילום מגן הפסגה שרידי החומה מהתקופה העות'מאנית מבנה הסראיה הישנה בית הכלא הישן חדש לצד ישן, רחוב שמעון בן שטח בעיר העתיקה מתחם יפו העתיקה הוא האזור שבו העיר יפו הייתה ממוקמת לאורך ההיסטוריה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויפו העתיקה · ראה עוד »

יצחק דנציגר

יצחק דַנְצִיגֶר (26 ביוני 1916 – 11 ביולי 1977) היה פסל ואדריכל נוף ישראלי, יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויצחק דנציגר · ראה עוד »

יצחק ידידיה פרנקל

בית הכנסת "אהבת חסד", ברחוב שנקרא ע"ש הרב פרנקל הרב יצחק ידידיה פרנקל (כ"ו בתשרי תרע"ד, 1913 - ד' באלול תשמ"ו, 8 בספטמבר 1986) היה הרב הראשי לתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויצחק ידידיה פרנקל · ראה עוד »

ירון גולן

ירון גולן, 2006 ירון גולן (26 באפריל 1949 – 23 בינואר 2007) היה מבקר ספרות ומו"ל ישראלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וירון גולן · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (או أُورُشَلِيم) היא עיר הבירה של מדינת ישראל והעיר הגדולה ביותר בה, עם 882,652 תושבים (נכון לשנת 2016).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וירושלים · ראה עוד »

יריד המזרח

בחזית הבניין שברחוב השפלה (בניין מספר 4) ניצבים עד היום ארבעה עצי דקל וושינגטוניה שניטעו לכבוד יריד המזרח של 1932 "יריד המזרח" (באנגלית: Levant Fair) הוא יריד מסחרי בינלאומי שנערך בתל אביב בשנות ה-30, וכינויו של המתחם בו נבנו מבני הקבע של היריד.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויריד המזרח · ראה עוד »

ישראל

סרטונים מדינת ישראל - וידאו מְדִינַת יִשְׂרָאֵל (בערבית: دولة إسرائيل, דַולַת אִסְרַאאִיל), הנקראת לרוב יִשְׂרָאֵל, היא מדינה במזרח התיכון, השוכנת על החוף הדרום-מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וישראל · ראה עוד »

ישראל מאיר לאו

ישראל מאיר לאו בן ה-8 עוזב את מחנה הריכוז בוכנוולד, ברקע אחיו נפתלי ישראל מאיר לאו בזרועותיו של אלעזר שיף, מניצולי בוכנוולד, בהגיעם לחיפה, 15 ביולי 1945 הרב ישראל מאיר לאו (נולד בכ"ב בסיוון ה'תרצ"ז, 1 ביוני 1937) שימש כרב הראשי לישראל בשנים 1993–2003, וכרבה של תל אביב-יפו בין השנים 1988–1993, 2005–2017.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וישראל מאיר לאו · ראה עוד »

ישראל רוקח

ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וישראל רוקח · ראה עוד »

ישראל היום

הגיליון הראשון של "ישראל היום"תמונה להחלפה ישראל היום הוא עיתון יומי ישראלי המחולק בחינם (חינמון) שיוצא לאור מאז 30 ביולי 2007.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וישראל היום · ראה עוד »

ישראלי (עיתון)

הלוגו הראשון של העיתון שער העיתון "ישראלי" ישראלי היה חינמון ישראלי יומי בתפוצה ארצית שיצא לאור בשנים 2006–2007.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וישראלי (עיתון) · ראה עוד »

ישות

ישות היא מה שהובנה כעומד בפני עצמו, כקטגוריה נפרדת מאחרות (אשר יכולות לחפוף לה אפילו באופן דומה מאד או זהה), ישות אינה בהכרח חומרית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וישות · ראה עוד »

ישיבת מעלה אליהו

ישיבת תל אביב "מעלה אליהו", ע"ש עו"ד אליהו מירון, היא ישיבה גבוהה ציונית דתית הממוקמת בתל אביב-יפו.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וישיבת מעלה אליהו · ראה עוד »

ישיבת היישוב החדש

ישיבת היישוב החדש (נודעת גם בשם ישיבת הרב עמיאל) היא ישיבה תיכונית חרדית השוכנת בתל אביב; חלוצת הישיבות התיכוניות ביישוב החדש.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וישיבת היישוב החדש · ראה עוד »

ישיבה

שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וישיבה · ראה עוד »

יחיעם פדן

יחיעם פדן יחיעם פדן (נולד ב-1947 בחיפה), חוקר, סופר, עורך ומתרגם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויחיעם פדן · ראה עוד »

יגאל תומרקין

יגאל תומרקין, 1999 יגאל תומרקין (נולד ב-23 באוקטובר 1933) הוא צייר ופסל ישראלי יליד גרמניה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויגאל תומרקין · ראה עוד »

יד אליהו

יד אליהו היא שכונה במזרח תל אביב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויד אליהו · ראה עוד »

ידיעות אחרונות

ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מה-11 בדצמבר 1939.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וידיעות אחרונות · ראה עוד »

ידיעות תקשורת

סמליל קודם של "ידיעות תקשורת" ידיעות תקשורת הוא המו"ל של המקומונים של קבוצת "ידיעות אחרונות".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו וידיעות תקשורת · ראה עוד »

יהדות סלוניקי

מאה ה-19 בית הקברות היהודי במאה ה-19 צעדת ה-אחד במאי של איגוד הסנדלרים היהודיים של סלוניקי, 1909 הקהילה היהודית בסלוניקי הייתה הקהילה היהודית הגדולה ביותר ביוון ערב מלחמת העולם השנייה ובתקופות מסוימות אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויהדות סלוניקי · ראה עוד »

יהדות תימן

יהודי תימני בארץ ישראל, תחילת המאה ה-20 כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויהדות תימן · ראה עוד »

יהדות לוב

כתובה מלוב הקהילה היהודית של לוב מנתה ערב הקמת מדינת ישראל כ-38,000 איש ומרכזה היה בעיר הבירה טריפולי (לכן מכנים את עולי לוב בישראל "טריפוליטאים").

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויהדות לוב · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהושע רבינוביץ

קבר יהושע רבינוביץ בבית הקברות טרומפלדור יהושע רבינוביץ (13 בנובמבר 1911 – 14 באוגוסט 1979) היה ראש העירייה השביעי של תל אביב, חבר הכנסת, שר האוצר ושר השיכון.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויהושע רבינוביץ · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויהודים · ראה עוד »

יוממות

רכבת התחתית של טוקיו, תופעה אופיינית בערים שרבים מהעובדים בהן הם יוממים יוֹמְמוּת היא תופעה חברתית המתקיימת כאשר אנשים המתגוררים ביישוב מסוים נוסעים מדי יום אל מקום עבודתם הנמצא ביישוב אחר, בדרך כלל בעיר הגדולה בהשוואה למקום מגוריהם.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויוממות · ראה עוד »

יומני כרמל

לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויומני כרמל · ראה עוד »

יום העצמאות

דגלי ישראל ברחבי המדינה, ברחובות ובמרפסות הבתים. יום העצמאות הוא חג לאומי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום המנדט הבריטי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויום העצמאות · ראה עוד »

יונה בן אמיתי

יונה. ציור מעשה ידי מיכלאנג'לו, הקפלה הסיסטינית. 250x250 פיקסלים יוֹנָה בֶן-אֲמִתַּי, דמות מקראית, נביא, גיבור ספר יונה, הצטווה על ידי ה' ללכת ולקרוא על נינוה "כִּי-עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי".

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויונה בן אמיתי · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881, נוביה מליני, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסית (כיום מחוז צ'רניהיב באוקראינה) – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921, יפו), מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

יוסף ברלין

יוסף ברלין יוסף ברלין (1877 – 1952) היה אדריכל ישראלי, מן האדריכלים הבולטים בתקופת היישוב.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויוסף ברלין · ראה עוד »

יוקר המחיה

יוקר המחיה או עלות המחיה הוא מושג תאורטי המתייחס לעלות הממוצעת לצריכה של משקי הבית באזור נתון הנדרשת לשם שמירה על רמת חיים מסוימת.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויוקר המחיה · ראה עוד »

יורוליג

יורוליג (באנגלית: EuroLeague) הידועה גם בשם טורקיש איירליינס יורוליג (באנגלית: Turkish Airlines EuroLeague) עקב חסות מסחרית, היא ליגת הכדורסל האירופית לקבוצות הבכירה ביותר ביבשת.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ויורוליג · ראה עוד »

1 בדצמבר

1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1 בדצמבר · ראה עוד »

11 באפריל

11 באפריל הוא היום ה-101 בשנה (102 בשנה מעוברת), עד לסיום השנה, נשארו עוד 264 ימים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו11 באפריל · ראה עוד »

12 בינואר

12 בינואר הוא היום ה-12 בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו12 בינואר · ראה עוד »

1268

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1268 · ראה עוד »

14 במאי

אנרי הרביעי 14 במאי הוא היום ה-134 בשנה (135 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו14 במאי · ראה עוד »

1740

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1740 · ראה עוד »

1871

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1871 · ראה עוד »

1881

1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1881 · ראה עוד »

1882

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1882 · ראה עוד »

1887

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1887 · ראה עוד »

1891

משחק כדורסל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1891 · ראה עוד »

1896

האולימפיאדה המודרנית הראשונה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1896 · ראה עוד »

19 ביוני

19 ביוני הוא היום ה-170 בשנה (171 בשנה מעוברת), בשבוע ה-25 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו19 ביוני · ראה עוד »

1902

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1902 · ראה עוד »

1904

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1904 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1905 · ראה עוד »

1906

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1906 · ראה עוד »

1909

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1909 · ראה עוד »

1910

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1910 · ראה עוד »

1911

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1911 · ראה עוד »

1912

הטיטאניק.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1912 · ראה עוד »

1914

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1914 · ראה עוד »

1915

קרב גליפולי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1915 · ראה עוד »

1917

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1917 · ראה עוד »

1918

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1918 · ראה עוד »

1921

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1921 · ראה עוד »

1922

מוקמת ברית המועצות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1922 · ראה עוד »

1923

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1923 · ראה עוד »

1924

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1924 · ראה עוד »

1925

|.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1925 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1926 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1928 · ראה עוד »

1931

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1931 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1932 · ראה עוד »

1934

ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1934 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1935 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1936 · ראה עוד »

1937

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1937 · ראה עוד »

1938

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1938 · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1939 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1940 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1942 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1946 · ראה עוד »

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1947 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1948 · ראה עוד »

1949

סיום מלחמת העצמאות.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1949 · ראה עוד »

1950

ירושלים - בירת ישראל.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1950 · ראה עוד »

1951

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1951 · ראה עוד »

1952

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1952 · ראה עוד »

1953

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1953 · ראה עוד »

1955

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1955 · ראה עוד »

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1956 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1958 · ראה עוד »

1959

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1959 · ראה עוד »

1960

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1960 · ראה עוד »

1961

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1961 · ראה עוד »

1962

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1962 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1963 · ראה עוד »

1964

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1964 · ראה עוד »

1965

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1965 · ראה עוד »

1969

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1969 · ראה עוד »

1971

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1971 · ראה עוד »

1972

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1972 · ראה עוד »

1973

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1973 · ראה עוד »

1974

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1974 · ראה עוד »

1975

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1975 · ראה עוד »

1976

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1976 · ראה עוד »

1977

nv:1951 – 2000.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1977 · ראה עוד »

1980

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1980 · ראה עוד »

1981

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1981 · ראה עוד »

1983

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1983 · ראה עוד »

1986

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1986 · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1988 · ראה עוד »

1989

נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 הייתה לסמל לסיום המלחמה הקרה ולמהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והאות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1989 · ראה עוד »

1991

1991 היא שנה פלינדרומית, האחרונה במילניום השני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1991 · ראה עוד »

1992

מוקם האיחוד האירופאי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1992 · ראה עוד »

1993

עם תחילת השנה, ב-1 בינואר, התרחשו שני אירועים משמעותיים.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1993 · ראה עוד »

1995

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1995 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1997 · ראה עוד »

1998

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו1998 · ראה עוד »

2000

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2000 · ראה עוד »

2002

2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה במילניום השלישי.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2002 · ראה עוד »

2003

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2003 · ראה עוד »

2005

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2005 · ראה עוד »

2006

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2006 · ראה עוד »

2007

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2007 · ראה עוד »

2008

*.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2008 · ראה עוד »

2009

*.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2009 · ראה עוד »

2010

*.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2010 · ראה עוד »

2012

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2012 · ראה עוד »

2013

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2013 · ראה עוד »

2016

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2016 · ראה עוד »

2017

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו2017 · ראה עוד »

21 במאי

21 במאי הוא היום ה-141 בשנה (142 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו21 במאי · ראה עוד »

24 בינואר

24 בינואר הוא היום ה-24 בשנה בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו24 בינואר · ראה עוד »

26 בדצמבר

26 בדצמבר הוא היום ה-360 בשנה (361 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו26 בדצמבר · ראה עוד »

28 ביולי

28 ביולי הוא היום ה-209 בשנה (210 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו28 ביולי · ראה עוד »

4 באוקטובר

4 באוקטובר הוא היום ה-277 בשנה בלוח הגרגוריאני (278 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו4 באוקטובר · ראה עוד »

4 בנובמבר

4 בנובמבר הוא היום ה-308 בשנה בלוח הגרגוריאני (309 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו4 בנובמבר · ראה עוד »

6 בפברואר

6 בפברואר הוא היום ה-37 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו6 בפברואר · ראה עוד »

6 ביוני

6 ביוני הוא היום ה-157 בשנה (158 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו6 ביוני · ראה עוד »

9 בספטמבר

9 בספטמבר הוא היום ה-252 בשנה בלוח הגרגוריאני (253 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: תל אביב-יפו ו9 בספטמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ת"א, ת"א-יפו, תל אביב, תל אביב - יפו, תל אביב -יפו, תל אביב יפו, תל-אביב, תל-אביב-יפו, תל־אביב, תל־אביב-יפו, תל־אביב־יפו, תל־אביב–יפו.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תל_אביב-יפו

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »