סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תקנת חכמים

מַדָד תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה. [1]

31 יחסים: מנהג (יהדות), מצווה לשמוע דברי חכמים, מוקצה, אסמכתא (דרשה), ארמית, אלוהים (יהדות), אי אפשי בתקנת חכמים, פורים, רמב"ם, שניות לעריות, שבע מצוות דרבנן, שבת, תפילת ערבית, תקנות אושא, תקנות שו"ם, תקנות הקהילה, תרי"ג מצוות, תלמוד, תורה שבעל-פה, חנוכה, חרם (נידוי הלכתי), חרם דרבנו גרשום, חז"ל, חיבוט ערבה, בל תוסיף ובל תגרע, בית המקדש, דאורייתא ודרבנן, הלכה, היתר מאה רבנים, ישיבה (אתר אינטרנט), יין נסך.

מנהג (יהדות)

‏‏בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא שם כולל להנהגות נפוצות בין היהודים.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מצווה לשמוע דברי חכמים

מצווה לשמוע דברי חכמים (לעיתים: מצוות "ועשית ככל אשר יורוך" או "לא תסור מכל אשר יורוך") היא מצוות עשה ומצוות לא תעשה בתורה המחייבת לציית לחכמים בנושאים הלכתיים.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומצווה לשמוע דברי חכמים · ראה עוד »

מוקצה

מוקצה הוא מונח שתיקנו חכמים, לפיו יש חפצים האסורים בטלטול בשבת וביום טוב.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ומוקצה · ראה עוד »

אסמכתא (דרשה)

אסמכתא היא הסמכת הלכה שמקורה בדברי חז"ל או בהלכה למשה מסיני על פסוק מן המקרא שאינו משמש לה מקור אלא רמז בלבד.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואסמכתא (דרשה) · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וארמית · ראה עוד »

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אלוהים הוא האל היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »

אי אפשי בתקנת חכמים

אי אפשי בתקנת חכמים ("אי-אפשי".

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ואי אפשי בתקנת חכמים · ראה עוד »

פורים

אוזני המן, המאכל המסורתי בפורים חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל שנחוג בי"ד באדר ("פורים דפרזים") או בט"ו באדר (בירושלים וביתר הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון; "פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ופורים · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימוּן (נולד: י"ד בניסן ד'תתצ"ה או ד'תתצ"ח, 1135 או 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204; מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם, בערבית מוכר כמוסא בן מימון, ובלשונות אירופה כמיימונידס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות, מדען, רופא, חוקר ומנהיג.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ורמב"ם · ראה עוד »

שניות לעריות

שניות לעריות הוא איסור מדרבנן המהווה הרחבה לאיסור עריות (איסור נישואים עם קרובות) שבתורה.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושניות לעריות · ראה עוד »

שבע מצוות דרבנן

שבע מצוות דרבנן הן שבע מצוות עשה שנקבעו על ידי חז"ל.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושבע מצוות דרבנן · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה הַשַׁבָּת היא יום מנוחה וקדושה שבועי לעם ישראל, המועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ושבת · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בערב לאחר צאת הכוכבים.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותפילת ערבית · ראה עוד »

תקנות אושא

תקנות אושא הן תקנות שתיקנה הסנהדרין בעיר אושא, אחרי שגלתה מירושלים בעקבות חורבן בית המקדש השני ושינתה את מיקומה מספר פעמים.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותקנות אושא · ראה עוד »

תקנות שו"ם

תקנות שו"ם הן תקנות קהילתיות מקיפות בענייני ציבור, בענייני ממונות ובעניינים נוספים, אשר תוקנו במאה ה-12 ובמאה ה-13 על ידי רבנים ופרנסים מקהילות שו"ם, הקהילות האשכנזיות הגדולות שעל גדות נהר ריין: '''ש'''פיירא, '''ו'''רמייזא ו'''מ'''גנצא (כיום: שפייר, וורמס ומיינץ).

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותקנות שו"ם · ראה עוד »

תקנות הקהילה

תקנות הקהילה (לעיתים הסכמות הקהילה או הקהל) הוא מונח מקובל בספרות ההלכה והשו"ת לתקנות שתוקנו בקהילות יהודיות מקומיות או במסגרת-גג של מספר קהילות, החל מסוף תקופת הגאונים שהביאה לסיום תיקון תקנות הגאונים ופיזור מרכז התורה שבבבל.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותקנות הקהילה · ראה עוד »

תרי"ג מצוות

ממוזער תרי"ג מצוות, הוא כינוי למניין כל המצוות המוזכרות בספרי המקרא, שעל פי חז"ל מניינם הוא 613 (ובגימטריה: תרי"ג).

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותרי"ג מצוות · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותלמוד · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל-פֶּה (ובראשי תיבות - תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

חנוכה

תווים לשיר מעוז צור- אחד מסממני החג.מסימני החנוכה- סביבונים, סופגניות, נרות. חג החנוכה (הַחֲנֻכָּה) או חג האורים הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחנוכה · ראה עוד »

חרם (נידוי הלכתי)

עונש החרם בהלכה הוא הרחקת אדם מן הציבור.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחרם (נידוי הלכתי) · ראה עוד »

חרם דרבנו גרשום

חרם דרבנו גרשום (בראשי תיבות: חדר"ג) הוא שם כולל למספר תקנות שתיקן רבנו גרשום מאור הגולה, מגדולי חכמי לותרינגיה וראש ישיבת מגנצא, בקהילות אשכנז סביב שנת 1000 לספירה, וגזר על הפרתן עונש של חרם.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחרם דרבנו גרשום · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחז"ל · ראה עוד »

חיבוט ערבה

מכירת ערבות למנהג חביטת ערבה בהושענה רבה, ברוקלין חיבוט ערבה חיבוט ערבה הוא מנהג המתקיים בהושענא רבא, היום האחרון של חג הסוכות, כזכר למצוות ערבה במקדש.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וחיבוט ערבה · ראה עוד »

בל תוסיף ובל תגרע

בתורה קיים איסור להוסיף על המצוות או לגרוע מהן.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ובל תוסיף ובל תגרע · ראה עוד »

בית המקדש

דגם הועבר למוזיאון ישראל. כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה מרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל עד למאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ובית המקדש · ראה עוד »

דאורייתא ודרבנן

דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") וּדְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הן שתי הגדרות של שני מקורות אפשריים להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ודאורייתא ודרבנן · ראה עוד »

הלכה

בתלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הלכה היא כינוי ביהדות לכלל הדינים והמצוות שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והלכה · ראה עוד »

היתר מאה רבנים

היתר מאה רבנים הוא אמצעי הלכתי ביהדות, המאפשר עקיפה של תקנות חכמים.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים והיתר מאה רבנים · ראה עוד »

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

יין נסך

יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה או בהנאה.

חָדָשׁ!!: תקנת חכמים ויין נסך · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

איסור מדרבנן, איסור דרבנן, תקנת חז"ל, תקנה דרבנן, תקנות חז"ל, מצווה מדרבנן, מצווה דרבנן, גזרת חכמים, גזירת חכמים.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תקנת_חכמים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »