סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

תרגום השבעים

מַדָד תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי כתבי יד של תרגום השבעים מהמאה ה-4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או LXX) הוא השם שניתן לתרגום חמשת חומשי תורה ליוונית קוינה במאה השלישית לפנה"ס. [1]

100 יחסים: מ, מנזר סנטה קתרינה, מסכת מגילה, מסכת קידושין, מצרים, מצרים התלמיית, משלי, משה צפור, משיח, מתרגמים עבריים, מגילת אסתר, מגילות ים המלח, מדרש, מדבר יהודה, מהדורה מדעית, אפולוגטיקה, אפיפניוס מסלמיס, ארמית, אלכסנדריה, אבות הכנסייה, אונקלוס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוצר מילים, אוריגנס, אותיות השימוש, איגרת אריסטיאס, נס, נצרות, נוסח המסורה, ספר ירמיהו, ספרות רומיות, סוריה, סוזן דניאל-נטף, סיני, עמנואל טוב, עקילס הגר, עזריה מן האדומים, עד נוסח, פילון האלכסנדרוני, קאנוניזציה של כתבים, קריית ספר (הוצאת ספרים), קדמוניות היהודים, קודקס סינאיטיקוס, קודקס ותיקנוס, קוינה, רבי עקיבא, שפות שמיות, שפות הודו-אירופיות, שומרונים, תנ"ך, ..., תעתיק, תרגומי התנ"ך, תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמי השני, תורה, לטינית, חז"ל, בראשית, ביקורת נוסח המקרא, ביבליה, גטינגן, גימטריה, גיור, דברים, המאה ה-2, המאה ה-3, המאה ה-4, המאה ה-5, המגדלור באלכסנדריה, האנשה, האוניברסיטה העברית בירושלים, הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, הספרייה הווירטואלית של מט"ח, הקספלה, השערת התעודות, התרבות ההלניסטית, החברה לחקר המקרא בישראל, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, וולגטה, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), כתיב חסר ניקוד, ישו, יהודים, יהוה, יום-טוב ליפמן צונץ, יוסף בן מתתיהו, יוונית, יוונית עתיקה, 125, 250-259 לפנה"ס, 290-299 לפנה"ס, 300, 312, 320, 403, 50. להרחיב מדד (50 יותר) »

מ

מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומ · ראה עוד »

מנזר סנטה קתרינה

250px כנסיית המנזר, רישום משנת 1857 פסיפס ההשתנות מנזר סנטה קתרינה (יוונית Ιερά Μονή Αγίας Αικατερίνης στο Όρος Σινά; ערבית دير سانت كاترين) הוא מנזר נוצרי יווני אורתודוקסי במרכזו של חצי האי סיני שבמצרים, בסמוך למקום הנחשב על פי האמונה הנוצרית להר סיני והמכונה "ג'בל מוסא".

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומנזר סנטה קתרינה · ראה עוד »

מסכת מגילה

מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומסכת מגילה · ראה עוד »

מסכת קידושין

חופה ממוזער מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומסכת קידושין · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (שם רשמי: רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة - גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אלְעַרַבִיַּה, בערבית: מִצְר) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומצרים · ראה עוד »

מצרים התלמיית

מצרים התלמיית הייתה חלק חשוב מהעולם ההלניסטי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומצרים התלמיית · ראה עוד »

משלי

ספר מִשְלֵי הוא מ"ספרי החוכמה" בתנ"ך שתכליתם חינוכית, ובהם מנסה החכם להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומשלי · ראה עוד »

משה צפור

משה א' צִפּוֹר (נולד ב-4 במאי 1934 בטארנוב שבפולין) הוא פרופסור אמריטוס למקרא באוניברסיטת בר-אילן ומלמד במכללת שאנן בחיפה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומשה צפור · ראה עוד »

משיח

משיח הוא דמות באמונה מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם היהודי, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב, מתוקן ויביא שלמות בתורה ומצוות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומשיח · ראה עוד »

מתרגמים עבריים

מתרגמים עבריים יהודים ומבני דתות ואומות העולם השונות, עסקו מאז העת העתיקה בתרגום חבורים וכתבים נחשבים בתקופתם, מעברית ולעברית, משלל שפות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומתרגמים עבריים · ראה עוד »

מגילת אסתר

מְגִלַּת אֶסְתֵּר היא אחת מחמש המגילות שבחלק ה"כתובים" שבמקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומגילת אסתר · ראה עוד »

מגילות ים המלח

מוזיאון לארכאולוגיה של ירדן בעמאן מגילות המוצגות במוזיאון ישראל מגילות ים המלח, מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן, מורבעת, נחל חבר (מערת האימה ומערת האיגרות), נחל צאלים ועל המצדה שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור בין השנים 1947–1956.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומגילות ים המלח · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומדרש · ראה עוד »

מדבר יהודה

מנזר מר סבא במצוקי נחל קדרון בר כוכבא, על רקע ים המלח מִדְבַּר יְהוּדָה הוא אזור גאוגרפי במזרח ארץ ישראל, בין הרי יהודה לים המלח.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומדבר יהודה · ראה עוד »

מהדורה מדעית

היכלות זוטרתי''', מהדורה מדעית בתוך מחקרי ירושלים במחשבת ישראל מוסף א (תשמ"ב). ניתן לראות את הסימונים שנתנה החוקרת למקורות השונים והצגת גוף הטקסט וחילופי הנוסח. מהדורה מדעית או מהדורה ביקורתית (באנגלית: scholarly edition; critical edition) היא הוצאה לאור של טקסט, העוקבת אחרי כל כתבי היד ומהדורות הדפוס שלו שניתן לאתר ("עדי נוסח") ומטרתה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון ומחקר שיבושים, השמטות, תוספות ועריכות שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוך שימוש בכלים פילולוגיים-היסטוריים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ומהדורה מדעית · ראה עוד »

אפולוגטיקה

אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואפולוגטיקה · ראה עוד »

אפיפניוס מסלמיס

אפיפניוס מסלמיס, פרסקו במנזר בקוסובו אפיפניוס (Ἐπιφάνιος, 310–402) היה אחד מאבות הכנסייה הנוצרית ואחד ממגניה הנוקשים של האורתודוקסיה הנוצרית, הידוע ברדיפתו חסרת הפשרות אחרי תורות כפירה ומינות בעת ביקורו בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואפיפניוס מסלמיס · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וארמית · ראה עוד »

אלכסנדריה

אלכסנדריה (בערבית מצרית: اسكندريه, בערבית: اَلْإِسْكَنْدَرِيَّة, תעתיק: אל-אִיסְכַנְדַרִיָּה, בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟⲧⲉ ə) היא עיר נמל גדולה במצרים, השנייה בגודלה בערי המדינה, ובעלת היסטוריה עתיקה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואלכסנדריה · ראה עוד »

אבות הכנסייה

אֲבוֹת הַכנסייה, הידועים גם בתור הָאָבוֹת הָרִאשׁוֹנִים, היו ראשוני התאולוגים והמחברים בדת הנוצרית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואבות הכנסייה · ראה עוד »

אונקלוס

אונקלוס (מובא הרבה בתלמוד בבלי בשם אונקלוס הגר) היה בן אצולה ממשפחת קיסרי רומא, התגייר במאה ה-1, היה תלמידו של רבי עקיבא, ונחשב לאחד מן התנאים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואונקלוס · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולשטיין-גורן, אוניברסיטת בן-גוריון מרכז הלן דילר, אוניברסיטת בן-גוריון כיכר דייכמן בתכנון ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין ברכה ומיכאל חיוטין אוּנִיבֶרְסִיטַת בֶּן-גּוּרִיּוֹן בַּנֶּגֶב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אוצר מילים

דף ממילון בן יהודה, 1908. מילונים מאגדים אוצר מילים, למשל של שפה או תחום מקצועי למושג אוצר מילים שתי משמעויות סמוכות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואוצר מילים · ראה עוד »

אוריגנס

אוריגנס אוֹרִיגֶנֶס (ביוונית: Ὠριγένης, בלטינית: Origenes) היה מלומד ותאולוג נוצרי חשוב ואחד מן החשובים שבאבות הכנסייה הנוצרית המוקדמת.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואוריגנס · ראה עוד »

אותיות השימוש

אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד באופן חבור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואותיות השימוש · ראה עוד »

איגרת אריסטיאס

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור של Jean-Baptiste de Champaigne, משנת 1672, ארמון ורסי איגרת אַרִיסְטֵיאַס או איגרת אריסטיאס אל פילוקראטס (ביוונית: Επιστολή τοῦ Αριστέα) היא חיבור יהודי-הלניסטי פסאודונימי (מחברו לא ידוע, והוא מיוחס למחבר בדוי: "אריסטיאס"), אשר נכתב בשפה היוונית במצרים, ככל הנראה באמצע תקופת בית שני, במאה השנייה לפנה"ס, וככזה היא נמנית עם "הספרים החיצוניים", הספרות היהודית מתקופת בית שני שלא נכנסה לקאנון המקראי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ואיגרת אריסטיאס · ראה עוד »

נס

נס הוא מאורע המיוחס להתערבות של ישות עליונה, כדוגמת התערבות אלוהית או זו של שליחי האל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונס · ראה עוד »

נצרות

תמונת ישו מוקף בקדושים ומלאכים בכנסיית הקבר, ירושלים. הנצרות היא דת אברהמית שצמחה לפני כאלפיים שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונצרות · ראה עוד »

נוסח המסורה

עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ונוסח המסורה · ראה עוד »

ספר ירמיהו

ספר יִרְמְיָהוּ הוא השני מבין ספרי נביאים אחרונים, ועוסק כמעט כולו בנבואות חורבן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספר ירמיהו · ראה עוד »

ספרות רומיות

שעון רחוב בגרמניה, עם ספרות רומיות שלט בברצלונה, "שנת 1503", השנה בספרות רומיות טקסט בכיכר טרפלגר בלונדון, השנה - 1910 בספרות רומיות ספרות רומיות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ברומא העתיקה, משם התפשטה לשאר חלקי העולם התרבותי של אז, עד אשר הוחלפה בשיטת הספרות ההודיות-ערביות בשל פשטותה ונוחות השימוש בה ביחס לשיטה הרומית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וספרות רומיות · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית: أَلْجُمْهُورِيَّة ٱلْعَرَبِيَّة ٱلسُّورِيَّة, תעתיק מדויק: אָלְגֻ'מְהוּרִיַּה (א)לְעַרַבּיָּה (אל)סּוּרִיָּה), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסוריה · ראה עוד »

סוזן דניאל-נטף

פרופ' סוזן נטף, 2000 סוזן (ריקה) דניאל-נָטָף (Suzanne R. Daniel-Nataf; 3 באפריל 1916 - 21 ביוני 2004) הייתה חוקרת היהדות ההלניסטית, פרופסור באוניברסיטת ליל ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסוזן דניאל-נטף · ראה עוד »

סיני

סיני וישראל, בין היתר; צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 מפה של סיני חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני הגבול בין ישראל למצרים אי האלמוגים קצינים מחיל האוויר הישראלי ליד מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת אתר הצלילה החור הכחול מטיילים בסיני מתחם חושות, חוף "מון איילנד" בראס א-שטן (יוני 2004) בית מלון בטאבה חוף בביר סוויר חצי האי סִינַי (בערבית: سيناء) הוא חצי אי במצרים, בצורה דמוית משולש, התחום בין הים התיכון (מצפון), הנגב מצפון מזרח, מפרץ אילת מדרום מזרח, מפרץ סואץ ותעלת סואץ ממערב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וסיני · ראה עוד »

עמנואל טוב

עמנואל טוב עמנואל טוב (נולד ב-1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג למקרא שבאוניברסיטה העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית משנת 2006, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 2012, חבר חוץ של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים משנת 2017, חתן פרס א.מ.ת לשנת 2004 וחתן פרס ישראל לשנת 2009.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועמנואל טוב · ראה עוד »

עקילס הגר

עקילס הגר היה גר צדק שהתגייר לפני מרד בר כוכבא, בתקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועקילס הגר · ראה עוד »

עזריה מן האדומים

רבי עזריה בן משה מן האדומים (דה לה רוסה - באיטלקית: Bonaiuto dei Rossi; 1513 בקירוב, מנטובה - 1578, פרארה) היה למדן, היסטוריון וחוקר יהודי-איטלקי.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועזריה מן האדומים · ראה עוד »

עד נוסח

עד נוסח הוא תעודה שיש בה עדות או ראיה על הנוסח המקורי של יצירה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ועד נוסח · ראה עוד »

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς פילון הו אלקסנדראוס; סביבות 15 לפנה"ס עד בערך 45 לספירה; נודע גם בשם העברי: ידידיה הכהן) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »

קאנוניזציה של כתבים

משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »

קריית ספר (הוצאת ספרים)

הלוגו של הוצאת "קריית ספר" קריית ספר היא הוצאה לאור שהוקמה בשנת 1933 על ידי שלום סטיפנסקי (סיון).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקריית ספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקדמוניות היהודים · ראה עוד »

קודקס סינאיטיקוס

חלק מקודכס סינאטיקוס המכיל את הבשורה על-פי מתי מנזר סנטה קתרינה קודקס סינאיטיקוס (Codex Sinaiticus) הוא כתב יד מן המאה ה-4, אשר הכיל נוסח של תרגום השבעים - תרגום התנ"ך לשפה היוונית ואת נוסח הברית החדשה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקודקס סינאיטיקוס · ראה עוד »

קודקס ותיקנוס

עמוד מתוך כתב יד ותיקנוס - אחת הגרסאות העתיקות ביותר של תרגום השבעים, מן המאה ה-4 לספירה קודקס ותיקנוס (Codex Vaticanus, בעברית - מצחף הוותיקן) הוא כתב היד השלם הטוב ביותר של תרגום השבעים ואשר נקי, יחסית, משיבושים מלבד מספר מועט של ספרים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקודקס ותיקנוס · ראה עוד »

קוינה

שפת הקוֹינֶה או יוונית קוינה (Koiné Greek, Κοινή Eλληνική) היא שפה יוונית עתיקה שדוברה בתקופה ההלניסטית ואחריה (בערך 300 לפנה"ס - 300 לספירה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וקוינה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (רבי עקיבא, לעיתים נכתב רַבִּי עֲקִיבָה) (50 לספירה, ג'תת"י - 136 לספירה, ג'תתצ"ו) היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מגדולי חכמי ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ורבי עקיבא · ראה עוד »

שפות שמיות

מאה ה-1 פיזור השפות השמיות כעת השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת השפות האפרו-אסיאתיות (כונו בעבר "שפות שמיות-חמיות").

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושפות שמיות · ראה עוד »

שפות הודו-אירופיות

ארצות עם מיעוט דוברי שפות הודו-אירופיות אשר לא קיבל הכרה רשמית השפות ההודו-אירופיות היא משפחת-על של שפות הכוללת כ-150 שפות המדוברות על ידי כשלושה מיליארד אנשים ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושפות הודו-אירופיות · ראה עוד »

שומרונים

שלט בכניסה לשכונה השומרונית ליד בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: שוֹמְרִים, "שומרי התורה") הם עם וקבוצה אתנית-דתית ייחודית הטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ושומרונים · ראה עוד »

תנ"ך

שמאל הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים) או הַמִּקְרָא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותנ"ך · ראה עוד »

תעתיק

שגוי מכיוון שהוא מביא להגייה שגויה של האות ש' בעברית (שהיא שין שמאלית) תמרור בכניסה לכפר הערבי מוסמוס מציג שימוש בשילוב של תעתיק אותיות עם תעתיק הגאים בתעתיק לעברית, ובתעתיק הגאים בתעתיק לאנגלית תעתיק הוא מונח בבלשנות המתאר תהליך התאמת מלל בשפה אנושית לשיטת כתב שאינה שייכת לשפה, תוך שימוש בחוקים מסוימים, כך שניתן יהיה לשחזר את הגיית המלל מקריאת הכתוב.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותעתיק · ראה עוד »

תרגומי התנ"ך

תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום תנ"ך למאות שפות; ובשפות רבות תורגם במספר גרסאות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים – חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו התלמוד הבבלי הוא חיבור אקלקטי, אשר מסוכמת בו הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, בין אלו שהתגוררו בבבל ובין המתגוררים בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

העמוד הראשון של מסכת ברכות מהדורת עוז והדר דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תלמי השני

תלמי השני פילדלפוס (ביוונית: Πτολεμαῖος Φιλάδελφος; 309 לפנה"ס - 246 לפנה"ס) היה בנו של מייסד השושלת התלמיית, תלמי הראשון סוטר וברניקי בת מאגאס (ברניקי הראשונה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותלמי השני · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (או על פי היהדות הרבנית: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב) היא השם שניתן לחמשת הספרים הראשונים של התנ"ך, הקרויים גם חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ותורה · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ולטינית · ראה עוד »

חז"ל

חז"ל (בראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה) הם המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא בימי אנשי כנסת הגדולה ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס) ועד לחתימת התלמוד הבבלי, בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וחז"ל · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי המקרא, בתנ"ך היהודי הספר פותח את חלק ה"תורה" (חמישה חומשי תורה), ובביבליה הנוצרית מכונה הספר Γένεσις בתרגום השבעים היווני או Genesis בתרגום הוולגטה הלטיני, והוא כלול ב"Pentateuch" (חמשת הספרים) שבברית הישנה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ובראשית · ראה עוד »

ביקורת נוסח המקרא

ביקורת נוסח המקרא (מכונה לעיתים הביקורת הנמוכה, כדי להבדילה מביקורת המקרא הספרותית - הביקורת הגבוהה) היא מדע עזר בחקר המקרא ופרשנותו המתחקה אחר התהוות נוסח המקרא, העתקתו ומסירתו וכן אחר התהליכים שהולידו גרסאות וטקסטים של המקרא במשך הדורות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וביקורת נוסח המקרא · ראה עוד »

ביבליה

במילה ביבליה (Biblia) מכנים את כתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל אחד לפי הקאנון שלו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וביבליה · ראה עוד »

גטינגן

האולם הישן (Alte Aula) של האוניברסיטה בכיכר וילהלם גטינגן (Göttingen) היא עיר בסקסוניה תחתית שבגרמניה ובירת מחוז גטינגן.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגטינגן · ראה עוד »

גימטריה

גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגימטריה · ראה עוד »

גיור

גיור הוא הליך של המרת דתו של גוי ליהדות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וגיור · ראה עוד »

דברים

סֵפֶר דְּבָרִים הוא הספר החמישי מבין חמשת ספרי התורה, המכונים גם חומשים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ודברים · ראה עוד »

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמאה ה-2 · ראה עוד »

המאה ה-3

המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמאה ה-3 · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמאה ה-5 · ראה עוד »

המגדלור באלכסנדריה

הדמיה של המגדלור באלכסנדריה המגדלור של פארוס (Pharos) היה אחד משבעת פלאי העולם העתיק וניצב על חצי אי הסמוך לעיר הנמל המצרית אלכסנדריה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והמגדלור באלכסנדריה · ראה עוד »

האנשה

האנשה (בלעז: אנתרופומורפיזם) היא ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם (בעלי-חיים, חפצים דוממים, איתני הטבע, אלים וכן הלאה).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והאנשה · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה

הספרייה הגדולה של אלכסנדריה (ביוונית: Βιβλιοθήκη τῆς Ἀλεξανδρείας) הייתה בעת העתיקה הספרייה הגדולה והמפורסמת בעולם אשר נבנתה בעיר אלכסנדריה, בירת מצרים התלמיית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והספרייה הגדולה של אלכסנדריה · ראה עוד »

הספרייה הווירטואלית של מט"ח

הספרייה הווירטואלית של מט"ח היא אתר אינטרנט של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), הכולל מידע לימודי שנאסף ממגוון רחב של מקורות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והספרייה הווירטואלית של מט"ח · ראה עוד »

הקספלה

הקספלה (Hexapla, Εξαπλά, מצוי גם בכתיב: הכספלה, הכסאפלה; ביוונית: "משושה") היא מהדורה רב-לשונית של המקרא שערך אב הכנסייה אוריגנס בקיסריה באמצע המאה השלישית לספירה.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והקספלה · ראה עוד »

השערת התעודות

השערת התעודות, או תורת המקורות, או השערת ולהאוזן (על שם יוליוס ולהאוזן, שהציע אותה לראשונה), היא ההשערה כי חמשת חומשי תורה נערכו על ידי איחוד של מספר תעודות קדומות יותר המהוות נרטיבים עצמאיים, מקבילים ושלמים של אותם מיתוסים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והשערת התעודות · ראה עוד »

התרבות ההלניסטית

התרבות ההלניסטית נוצרה באגן המזרחי של הים התיכון בתקופה ההלניסטית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והתרבות ההלניסטית · ראה עוד »

החברה לחקר המקרא בישראל

החברה לחקר המקרא בישראל היא חברה שנוסדה בשנת תש"י (1950) על ידי פרופסור חיים משה יצחק גבריהו, וקיימה את כנס היסוד שלה בכינוס תנ"ך שהתקיים בתחילת אפריל 1952.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והחברה לחקר המקרא בישראל · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

בית מנחם ועליזה בגין (בתכנון דוד נופר) המשמש את הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, רשות המחקר והפקולטה למדעי הרוח הוצאת אוניברסיטת בר-אילן היא הוצאת ספרים של אוניברסיטת בר-אילן, המתמקדת בהוצאה לאור של ספרים וכתבי עת אקדמיים העוברים ביקורת עמיתים, בעיקר בתחומי מדעי הרוח ומדעי החברה, ובפרט במדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים והוצאת אוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »

וולגטה

קטע מהבשורה על פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. הירונימוס בעבודה, פרסקו של דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata צירוף מהמילים Vulgus - ההמון האספסוף, Vulgare - נפוץ, Vulgata - מתורגם) הוא החשוב שבתרגומי כתבי הקודש של הנצרות ללטינית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ווולגטה · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס (המונח בלשון מקצועית הוא הולוגרף או אוטוגרף).

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתב יד (מקור) · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתב יד (העתק) · ראה עוד »

כתיב חסר ניקוד

כתיב חסר ניקוד הוא צורת כתיבה בשפה העברית, אשר משתמשת באמות הקריאה כדי להורות את האופן שבו יש לקרוא את המילה הכתובה, כתחליף לסימני הניקוד.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וכתיב חסר ניקוד · ראה עוד »

ישו

איקונין המציג את ישו ממנזר סנטה קתרינה (מהמאה ה-6). דמותו של ישו באמנות, עם הזקן והמראה האופייני, היא אחד הדימויים המוכרים והמשפיעים בתרבות העולם. יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית; ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, בלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 לספירה) הוא הדמות המרכזית בנצרות, שבה הוא נחשב למשיח ולבן האלוהים.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים וישו · ראה עוד »

יהודים

יהודים הם קבוצה אתנית, דתית ולאומית שמקורה בישראלים, או העברים, שהיו מתושבי ארץ ישראל שבמזרח התיכון בסוף האלף ה-2 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהודים · ראה עוד »

יהוה

בכתב עברי מודרני יהוה (יש אומרים: השם המפורש או ה' או ד' או שם הויה או שם בן ארבע אותיות או רק השם) הוא אחד משמותיו של אלוהים כפי שהוא מופיע במקרא ובספרות חז"ל, והוא השם הקדוש ביותר של האלוהים על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויהוה · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן צונץ

הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (גרמנית: Leopold Zunz; (10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל" או "מדעי היהדות", הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית. בתחילת ימיו החזיק צונץ בעמדות רדיקליות לגבי הצורך בשינוי בהנהגות הדת והיה מקורב למבשרי היהדות הרפורמית. אך לבסוף התנגד למכונניה, אברהם גייגר ושמואל הולדהיים, בין היתר בגלל הערצתו לתלמוד וסלידתו משלטון הרבנים. הוא מיעט מלכתחילה לנסות להשפיע על יתר הציבור, ולבסוף נסוג מכל מעורבות בחיים הפומביים והתמקד אך ורק במחקר.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ιώσηπος, יוספוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, - 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויוונית · ראה עוד »

יוונית עתיקה

ווינה יוונית עתיקה (Ἑλληνική) היא כינוי ליוונית בשלב ההתפתחות ההיסטורי שלה החל במאה ה-9 לפנה"ס עד למאה ה-6.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ויוונית עתיקה · ראה עוד »

125

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ו125 · ראה עוד »

250-259 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 259 - 250 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ו250-259 לפנה"ס · ראה עוד »

290-299 לפנה"ס

שימו לב: ערך זה מכיל אירועים מן השנים 299 - 290 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ו290-299 לפנה"ס · ראה עוד »

300

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ו300 · ראה עוד »

312

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ו312 · ראה עוד »

320

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ו320 · ראה עוד »

403

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ו403 · ראה עוד »

50

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: תרגום השבעים ו50 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ספטואגינטה, תרגום ה-70.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תרגום_השבעים

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »