סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

1916 במדע

מַדָד 1916 במדע

המיקרואלקטרוניקה רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1916. [1]

146 יחסים: Annalen der Physik, MHC, מאדים, מנת משכל, מספר נורמלי, מערכת העצבים ההיקפית, מערכת החיסון, מעגל משולב, מצפה לוול, מקלע, מרגרט סנגר, משפט דה ברנז', מחלה אוטואימונית, מבנה שלישוני, מוריס וילקינס, מוליך למחצה, מוליכות-על, מכון ויצמן למדע, מיקרואלקטרוניקה, אמפיריציזם, אנזים, אסטרונום, ארנסט מאך, אריזונה, אריה דבורצקי, אלקטרוניקה, אלברט איינשטיין, אלגברה מופשטת, אלכסנדר פרוכורוב, אדוארד ברנרד, אימונולוגיה, אינטליגנציה, אירווינג לאנגמיור, אישיות, איליה מצ'ניקוב, ננס אדום, נגיף, נגיף הפוליו, סונה ברגסטרם, עירוי דם, פפטיד, פצצת מימן, פרנסיס קריק, פרס נובל, פרס נובל לפיזיקה, פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, פרס נובל לכלכלה, פרס נובל לכימיה, פרסיוול לוול, פרדריק צ'פמן רובינס, ..., פרוסת סיליקון, פרוסטגלנדין, פלזמה (מצב צבירה), פגוציט, פדיאטריה, פיקוח ילודה, צריף ניסן, קארל שוורצשילד, קרל שוורצשילד, קרינה אלקטרומגנטית, קרינה קוסמית, קריפטוגרפיה, קשר כימי, קלוד שאנון, קליפת אלקטרונים, רדיוס שוורצשילד, רוברט פ. פורשגוט, ריק, ריבונוקלאז, ריכרד דדקינד, שטיח שרפינסקי, שדה המספרים הממשיים, תא דם לבן, תסמונת גייאן-בארה, תרבית תאים, תורת המספרים האלגברית, תורת האינפורמציה, תורת החוגים, תורת היחסות הכללית, לוח השנה של המאיה, לודוויג גאורג ביברבך, לייזר, טכניקולור, חנקן חמצני, חומצת אמינו, חור שחור, חיידקים, ג'יימס ווטסון, גן (ביולוגיה), גז אציל, גביש, גואטמלה, גילברט ניוטון לואיס, גילוי מבנה ה-DNA, גידול גבישים, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, הנס אייזנק, הקוד הגנטי, הרברט סיימון, התאוריה הקינטית של הגזים, היירם מקסים, ואצלב שרפינסקי, ויליאם רמזי, ויטאלי גינזבורג, כריסטיאן אנפינסן, כוכב ברנרד, יוסף שקלובסקי, 1 בינואר, 1 ביולי, 10 בינואר, 11 במאי, 11 בספטמבר, 11 ביולי, 12 בפברואר, 13 בנובמבר, 15 בדצמבר, 15 ביולי, 18 באפריל, 1831, 1838, 1840, 1845, 1852, 1855, 1873, 19 באוקטובר, 19 בפברואר, 1916, 1985, 1995, 1997, 2001, 2002, 2003, 2004, 2008, 2009, 23 ביולי, 24 בנובמבר, 25 באוגוסט, 26 במרץ, 3 במאי, 30 באפריל, 4 במרץ, 4 באוקטובר, 8 ביוני. להרחיב מדד (96 יותר) »

Annalen der Physik

שנתון הפיזיקה, בעיצוב כריכה עדכני שנתון הפיזיקה (בגרמנית: Annalen der Physik) הוא כתב עת מדעי, מהמוכרים והוותיקים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וAnnalen der Physik · ראה עוד »

MHC

חלבוני MHC מסוג I מתקשרים עם תא T MHC (ראשי תיבות באנגלית: Major Histocompatibility Complex; בתרגום חופשי: "מערך ראשי של התאמה רקמתית") הוא שמה של קבוצת גנים הנמצאת בגנום של רוב החולייתנים, ובהם האדם, ואשר מקודדת חלבונים בעלי חשיבות עליונה למערכת החיסון.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וMHC · ראה עוד »

מאדים

הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומאדים · ראה עוד »

מנת משכל

התפלגות מנות המשכל יוצרת לרוב גרף פעמון בדומה להתפלגות נורמלית. מנת המשכל הממוצעת היא 100, וסטיית התקן היא 15. מנת משכל (באנגלית: Intelligence Quotient ובראשי תיבות IQ; מכונה לרוב גם: איי קיו) היא תוצאה מספרית המושגת בסדרת מבחנים קבועים, שפותחו במטרה למדוד את מידת התבונה של הנבדק, בהתאם לקבוצת הגיל ביחס לשאר האוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומנת משכל · ראה עוד »

מספר נורמלי

במתמטיקה, מספר נורמלי הוא מספר ממשי שהספרות שלו מתנהגות כאילו הוגרלו באקראי, כאשר לכל ספרה יש הסתברות שווה להופיע.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומספר נורמלי · ראה עוד »

מערכת העצבים ההיקפית

דיאגרמה של מערכת העצבים האנושית. מערכת העצבים הסומטית כוללת תאי עצב תחושתיים שמגיעים לחוט השדרה ותאי עצב תנועתיים שמגיעים לשרירים מערכת העצבים ההיקפית (TA: Pars peripherica; Systema nervosum periphericum) היא כינוי לחלקים של מערכת העצבים אשר ממוקמים מחוץ למערכת העצבים המרכזית ותפקידם לקשר אותה עם הגפיים ואיברי הגוף.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומערכת העצבים ההיקפית · ראה עוד »

מערכת החיסון

מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות, שתפקידם להגן על הגוף מפני פלישה של מיקרואורגניזמים פתוגניים, כגון חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני רעלנים והתפתחות סרטן.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומערכת החיסון · ראה עוד »

מעגל משולב

מעגל משולב באריזת פלסטיק על־גבי מעגל מודפס. העיגולים הכסופים בהיקף הרכיב, הם נקודות החיבור של הרכיב עם הלוח עליו הותקן מעגל משולב (לעיתים מכונה: שְׁבָב, ג'וק או צִ'יפּ, באנגלית: integrated circuit או IC) הוא מעגל חשמלי הפועל בעזרת טרנזיסטורים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומעגל משולב · ראה עוד »

מצפה לוול

#הפניה מצפה הכוכבים לוול.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומצפה לוול · ראה עוד »

מקלע

מקלע כבד M2 בראונינג בקליבר 0.5 אינץ' (12.7x99 מ"מ נאט"ו) מקלע נגב, בקליבר 5.56x45 מ"מ נאט"ו, שפותח ויוצר בישראל, מוזן בשרשיר מ"ארגז פעולה". מַקְלֵעַ או מְכוֹנַת יְרִיָּה הוא כלי ירי המסוגל לירי אוטומטי רציף לפרקי זמן ארוכים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומקלע · ראה עוד »

מרגרט סנגר

מרגרט היגינס סנגר (באנגלית: Margaret Higgins Sanger; 14 בספטמבר 1879 – 6 בספטמבר 1966) הייתה פעילה חברתית אמריקאית, שניהלה מאבק למען פיקוח ילודה והפצתם החופשית של אמצעי מניעה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומרגרט סנגר · ראה עוד »

משפט דה ברנז'

משפט דֶה בְּרַנְזְ' (נקרא בתחילה השערת בִּיבֶּרְבָּךְ (Bieberbach) או השערת המקדמים), הוא השערה בתורת הפונקציות המרוכבות, שהועלתה בשנת 1916 על ידי לודוויג ביברבך, והוכחה ב-1985 על ידי לואי דה ברנז'.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומשפט דה ברנז' · ראה עוד »

מחלה אוטואימונית

פריחה על עורה של פעוטה כתוצאה מתגובה אוטואימונית לאמוקסיצילין מחלה אוֹטוֹאִימוּנִית (עצמי.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומחלה אוטואימונית · ראה עוד »

מבנה שלישוני

היררכיית מבנה החלבון מבנה שלישוני הוא מושג בביוכימיה המתאר את המבנה המרחבי (תלת-ממדי) של מקרומולקולות ביולוגיות, ובראשן חלבונים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומבנה שלישוני · ראה עוד »

מוריס וילקינס

מוריס יו פרדריק וילקינס (באנגלית: Maurice Hugh Frederick Wilkins; 15 בדצמבר 1916 - 5 באוקטובר 2004) היה ביולוג בריטי יליד ניו זילנד.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומוריס וילקינס · ראה עוד »

מוליך למחצה

צורן (סיליקון) מוליך למחצה (בקיצור לעיתים: מל"מ; באנגלית: Semiconductor) הוא חומר אשר תכונות ההולכה החשמלית שלו נמצאות בתחום הרחב שבין תכונותיהם של חומרים מוליכים לבין אלה של חומרים מבודדים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומוליך למחצה · ראה עוד »

מוליכות-על

מוליך-על המרחף מעל מגנט כתוצאה מאפקט מייסנר, שבו קווי שדה מגנטי נדחים מפני מוליך-על. מוליכות־על (לעיתים נקראת גם על־מוליכות) היא פאזה (מצב) של חומר בפיזיקה של חומר מעובה, בו מתקיימות תכונות של התנגדות חשמלית אפסית ודיאמגנטיות (התנגדות לחדירת שדה מגנטי חיצוני) מושלמת.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומוליכות-על · ראה עוד »

מכון ויצמן למדע

מכון ויצמן למדע הוא מכון מחקר העוסק בתחומי מדעי הטבע והמתמטיקה שנמצא ברחובות שבישראל.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומכון ויצמן למדע · ראה עוד »

מיקרואלקטרוניקה

ממוזער מיקרואלקטרוניקה היא תחום באלקטרוניקה, העוסק בתכנון ובייצור מעגלים אלקטרוניים זעירים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ומיקרואלקטרוניקה · ראה עוד »

אמפיריציזם

אֶמְפִּירִיצִיזְם (לפי האקדמיה ללשון העברית: נְסוּתָנוּת; באנגלית: empiricism; מקור המילה במילה "אמפירי" שמשמעותה תצפיתי) הוא זרם מרכזי באפיסטמולוגיה (תורת ההכרה) של תקופת הנאורות.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואמפיריציזם · ראה עוד »

אנזים

המבנה התלת-ממדי של האנזים נויראמינידאז המבנה התלת-ממדי של האנזים קטלאז אֶנְזִים (קרוי גם: תַּסָּס; באנגלית: Enzyme, מיוונית: Ένζυμο, שפירושו: 'בתוך שמר') הוא חלבון המזרז תהליכים כימיים ביצורים חיים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואנזים · ראה עוד »

אסטרונום

גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואסטרונום · ראה עוד »

ארנסט מאך

ארנסט מאך (בגרמנית: Ernst Mach; 18 בפברואר 1838 – 19 בפברואר 1916) היה פיזיקאי ופילוסוף אוסטרי-צ'כי.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וארנסט מאך · ראה עוד »

אריזונה

אריזונה (אנגלית: Arizona) היא מדינה אשר נמצאת בדרום-מערב ארצות הברית.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואריזונה · ראה עוד »

אריה דבורצקי

אריה דְבוֹרֶצְקי (Dvoretzky; 3 במאי 1916 – 8 במאי 2008) היה פרופסור ישראלי למתמטיקה, המדען הראשי של משרד הביטחון, ממייסדי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בה כיהן גם כנשיא, סגן נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים, נשיאו השביעי של מכון ויצמן למדע וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואריה דבורצקי · ראה עוד »

אלקטרוניקה

מעגל אלקטרוני לוח ניסויים (מטריצה) ועליו מעגל חשמלי אֵלֶקְטְרוֹנִיקָה היא ענף של הנדסת חשמל העוסק בתכנון מעגלים חשמליים המווסתים את תנועתם של אלקטרונים באמצעות רכיבים שונים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואלקטרוניקה · ראה עוד »

אלברט איינשטיין

ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואלברט איינשטיין · ראה עוד »

אלגברה מופשטת

אלגברה מופשטת היא ענף של האלגברה שבמסגרתו מוגדרים ונחקרים מבנים אלגבריים כגון שדות, חבורות וחוגים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואלגברה מופשטת · ראה עוד »

אלכסנדר פרוכורוב

אלכסנדר פרוכורוב (ברוסית: Александр Михайлович Прохоров; 11 ביולי 1916 - 8 בינואר 2002), היה פיזיקאי סובייטי, חתן פרס נובל לפיזיקה בשנת 1964 עבור מגוון עבודות בתחום פיתוח לייזרים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואלכסנדר פרוכורוב · ראה עוד »

אדוארד ברנרד

אדוארד אמרסון בָּרנרד (אנגלית: Edward Emerson Barnard; 16 בדצמבר 1857 – 6 בפברואר 1923) היה אסטרונום אמריקאי שהתמחה בתחום האסטרונומיה התצפיתית, המוכר בעיקר הודות לגילוי כוכב ברנרד ב-1916, אשר גם נקרא על שמו.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואדוארד ברנרד · ראה עוד »

אימונולוגיה

צילום ממיקרוסקופ אלקטרונים של חיידקים עמידים למתיצילין (MRSA) ונויטרופיל מת. אימונולוגיה (Immunology, או אימונוביולוגיה, Immunobiology; בעברית: תורת החיסון) היא ענף בביולוגיה, העוסק בחקר מערכת החיסון על היבטיה השונים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואימונולוגיה · ראה עוד »

אינטליגנציה

אִינְטֵלִיגֶנְצִיָה (בעברית: מִשְׂכַּל) או בינה היא היכולת לפתור בעיות במהירות ובמדויק.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואינטליגנציה · ראה עוד »

אירווינג לאנגמיור

אירווינג לאנגמיור (באנגלית: Irving Langmuir; 31 בינואר 1881 בברוקלין, ניו יורק – 16 באוגוסט 1957 בוודס הול, מסצ'וסטס) היה כימאי ופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1932, "על עבודתו בכימיה של פני שטח".

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואירווינג לאנגמיור · ראה עוד »

אישיות

אישיות (בלטינית: Persona) או אופי היא האיכות הכללית של התנהגות האדם.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואישיות · ראה עוד »

איליה מצ'ניקוב

איליה איליץ' מצ'ניקוב (ברוסית: Мечников, Илья Ильич; 16 ביולי 1845 – 16 במאי 1916) היה רופא וזואולוג יהודי-רוסי חתן פרס נובל לרפואה או לפיזיולוגיה, ידוע בזכות תרומתו לתחום האימונולוגיה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ואיליה מצ'ניקוב · ראה עוד »

ננס אדום

תנועתו של הננס האדום כוכב ברנרד במשך השנים ננס אדום הוא כוכב הסדרה הראשית, קר וקטן יחסית, שנמצא על דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל בסיווג ספקטרלי K או M. ננסים אדומים מהווים את הרוב המכריע של הכוכבים והם בעלי קוטר ומסה של עד שליש מסת שמש (מתחת למסה של 0.08 מסת שמש אלו ננסים חומים), ובעלי טמפרטורה של פחות מ-3,500 מעלות קלווין.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וננס אדום · ראה עוד »

נגיף

נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV), הגורם למחלת האיידס, משתחרר מלימפוציט. צולם בעזרת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק נְגִיף (וִירוּס; מלטינית: Virus, "רעל") הוא גורם מידבק בגודל תת-מיקרוסקופי שתלוי במנגנוניו של תא חי ('מארח') כדי להתרבות.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ונגיף · ראה עוד »

נגיף הפוליו

נגיף הפוליו (באנגלית: Poliovirus) הוא הנגיף הגורם למחלת שיתוק הילדים (המחלה הידועה בכינויה "פוליו") ואחריה ללקות מסוג שיתוק פוסט-פוליו.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ונגיף הפוליו · ראה עוד »

סונה ברגסטרם

קרל סונה דטלוף ברגסטרם (בשוודית: Karl Sune Detlof Bergström; 10 בינואר 1916 – 15 באוגוסט 2004) היה ביוכימאי שוודי, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1982.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וסונה ברגסטרם · ראה עוד »

עירוי דם

עֵרוּי דם הוא תהליך שבו מבוצעת העברת דם או מרכיביו מאדם בריא (תורם) אל מחזור הדם של אדם אחר.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ועירוי דם · ראה עוד »

פפטיד

פֶּפְּטִידִים (מיוונית: πεπτος, "מתעכל") הם שרשראות קצרות של חומצות אמינו, החל משתי חומצות אמינו, הקשורות ביניהן בקשר פפטידי.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופפטיד · ראה עוד »

פצצת מימן

העקרונות של טלר-אולם לפצצת מימן: פצצת ביקוע עושה שימוש בקרינה על מנת לכווץ ולחמם אזור נפרד של דלק היתוך פצצת מימן או פצצה תרמו-גרעינית היא פצצה גרעינית שבתוכה גרעיני המימן עוברים היתוך גרעיני (מיזוג) לגרעינים כבדים יותר, תוך שחרור אנרגיה בכמות עצומה (באופן טבעי מתרחש תהליך זה בכוכבים ובהם השמש).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופצצת מימן · ראה עוד »

פרנסיס קריק

פרנסיס הארי קומפטון קריק (באנגלית: Francis Harry Compton Crick; 8 ביוני 1916 - 28 ביולי 2004) היה ביולוג מולקולרי וביופיזיקאי אנגלי, שיחד עם ג'יימס ווטסון וחוקרים נוספים גילה את מבנה ה-DNA, על בסיס עבודתה של רוזלינד פרנקלין.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרנסיס קריק · ראה עוד »

פרס נובל

פְּרַס נוֹבֶּל (במלרע; בשוודית: Nobelpriset, בנורווגית: Nobelprisen) הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרס נובל · ראה עוד »

פרס נובל לפיזיקה

קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו בשם "קרני רנטגן" פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרס נובל לפיזיקה · ראה עוד »

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה · ראה עוד »

פרס נובל לכלכלה

פרס נובל לכלכלה, או בשמו הרשמי פרס בנק שוודיה למדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל (בשוודית: Sveriges Riksbanks pris i ekonomisk vetenskap till Alfred Nobels minne), הוא פרס המוענק מדי שנה לכלכלנים בולטים על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרס נובל לכלכלה · ראה עוד »

פרס נובל לכימיה

פרס נובל לכימיה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הכימיה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרס נובל לכימיה · ראה עוד »

פרסיוול לוול

פרסיוול לוול (אנגלית: Percival Lowell; 13 במרץ 1855 - 13 בנובמבר 1916) היה אסטרונום אמריקאי חובב שטען שקיימות תעלות על המאדים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרסיוול לוול · ראה עוד »

פרדריק צ'פמן רובינס

פרדריק צ'פמן רובינס (באנגלית: Frederick Chapman Robbins; 25 באוגוסט 1916 - 4 באוגוסט 2003) היה וירולוג ורופא ילדים אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1954 יחד עם ג'ון פרנקלין אנדרס ותומאס הקל וולר על תרומתם לפיתוח חיסונים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרדריק צ'פמן רובינס · ראה עוד »

פרוסת סיליקון

פרוסת סיליקון שיוצרה באינטל פרוסת סיליקון נקיה פרוסת סיליקון היא פרוסה של גביש יחיד של צורן בעל ניקיון גבוה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרוסת סיליקון · ראה עוד »

פרוסטגלנדין

פרוסטגלנדינים הם קבוצה של חומרים ליפידיים ממשפחת ההורמונים המצוי ברקמות הגוף.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופרוסטגלנדין · ראה עוד »

פלזמה (מצב צבירה)

פלזמה או פלסמה (מיוונית עתיקה: πλάσμα, דבר המשנה צורה) היא אחד ממצבי הצבירה של החומר (בדומה למוצק, נוזל וגז).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופלזמה (מצב צבירה) · ראה עוד »

פגוציט

קונידיות תמונת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק של נויטרופיל (בצהוב) בולע חיידקי אנטרקס פָגוֹצִיט, בעברית נקרא תָּא בּוֹלְעָן הוא תא שבולע גופים קטנים אחרים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופגוציט · ראה עוד »

פדיאטריה

#הפניה רפואת ילדים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופדיאטריה · ראה עוד »

פיקוח ילודה

פיקוח ילודה הוא פעילות למניעה של ילודה, כלומר צמצום מספר הלידות במשפחה או באוכלוסייה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ופיקוח ילודה · ראה עוד »

צריף ניסן

צריפי ניסן שרידי בסיס בריטי בנשר משמאל כביש 7212, שנות ה-50 של המאה ה-20 צריפי ניסן במחנה חיל האוויר הבריטי במלטה במלחמת העולם השנייה מחנה ישראל סמוך ללוד, 1950 נשר. בשטח המחנה נבנה בית ספר יסודי צריף ניסן בחוות שפון צריף ניסֶן (מאנגלית Nissen hut) הוא מבנה ארעי בצורת חצי גליל, העשוי מפח גלי שפותח על ידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, במבנה זה הקירות והגג יוצרים חתך של חצי עיגול.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וצריף ניסן · ראה עוד »

קארל שוורצשילד

#הפניה קרל שוורצשילד.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וקארל שוורצשילד · ראה עוד »

קרל שוורצשילד

קרל שוורצשילד (בגרמנית: Karl Schwarzschild; 9 באוקטובר 1873 – 11 במאי 1916) היה פיזיקאי ואסטרונום יהודי-גרמני, שנודע בעיקר במציאת הפתרון המדויק הראשון למשוואות השדה של איינשטיין, שהגדיר את מאפייני החומר בכוכבים מסיביים ובפרט את גודלו של רדיוס שוורצשילד - רדיוסו של אופק האירועים המקיף חור שחור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וקרל שוורצשילד · ראה עוד »

קרינה אלקטרומגנטית

הגל האלקטרומגנטי, טמפרטורה, יכולת כניסה באטמוספירת כדור הארץ, ובגודל חפץ פיזי לשם השוואה. גדלים שונים ביחס לספקטרום האלקטרומגנטי: ננומטר, מטר, וסנטימטר הוא טווח קרינת מיקרו. קרינת גמא מהווה את הגלים בקצה הימני (באיור) של הספקטרום. קרינה אלקטרומגנטית (נקראת גם: קרינה א"מ או קרינה אלמ"ג) היא הפרעה מחזורית בשדה החשמלי והמגנטי, המתפשטת במרחב.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וקרינה אלקטרומגנטית · ראה עוד »

קרינה קוסמית

#הפניה קרן קוסמית.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וקרינה קוסמית · ראה עוד »

קריפטוגרפיה

קריפטוגרפיה (בעברית: תּוֹרַת כְּתִיבַת הַסֵּתֶר) היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק במחקר ופיתוח שיטות אבטחת מידע ותקשורת נתונים על רובדיהם השונים, בסביבה פתוחה הנגישה לצד שלישי המכונה "אויב", או "יריב" פוטנציאלי.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וקריפטוגרפיה · ראה עוד »

קשר כימי

קשר כימי הוא אינטראקציה בין מטענים חשמליים של מרכיבי אטומים, של אטומים שלמים או של מולקולות הגורמת לזיקה בין אטומים או מולקולות.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וקשר כימי · ראה עוד »

קלוד שאנון

קלוד אלווד שאנון (באנגלית: Claude Elwood Shannon; 30 באפריל 1916 – 24 בפברואר 2001) היה מתמטיקאי, מהנדס חשמל וקריפטוגרף אמריקאי, נחשב לאבי תורת האינפורמציה ובעל תרומה נכבדה למדע הקריפטוגרפיה והאלקטרוניקה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וקלוד שאנון · ראה עוד »

קליפת אלקטרונים

תרשים של אטום הנתרן. לנתרן, במצבו הנייטרלי, יש בקליפת הערכיות אלקטרון יחיד ולכן הנתרן הוא בעל תכונות של מתכת אלקלית קליפת אלקטרונים היא אוסף של אורביטלים אטומיים עם אותו ערך של מספר קוונטי יסודי n. קליפות אלקטרונים עשויות מתת-קליפה אחת או יותר, שמכונות גם תת-רמות, שבהן יש שניים או יותר אורביטלים בעלי מספר תנע זוויתי קוונטי I זהה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וקליפת אלקטרונים · ראה עוד »

רדיוס שוורצשילד

רדיוס שוורצשילד או הרדיוס הכבידתי (הרדיוס הגרביטציוני) הוא ערך גבולי של רדיוס, המתקשר לכל מסה ופרופורציונלי לגודלה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ורדיוס שוורצשילד · ראה עוד »

רוברט פ. פורשגוט

#הפניה רוברט פרשגוט.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ורוברט פ. פורשגוט · ראה עוד »

ריק

תא ואקום אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. בפיזיקה, רִיק או ואקום הוא החוסר של חומר בנפח של חלל.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וריק · ראה עוד »

ריבונוקלאז

#הפניה RNase.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וריבונוקלאז · ראה עוד »

ריכרד דדקינד

יוליוס וילהלם ריכרד דֶדֶקינד (בגרמנית: Julius Wilhelm Richard Dedekind; 6 באוקטובר 1831 – 12 בפברואר 1916) היה מתמטיקאי גרמני, מממשיכיו הבולטים של ארנסט קומר.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וריכרד דדקינד · ראה עוד »

שטיח שרפינסקי

שטיח שרפינסקי הוא פרקטל שיצר המתמטיקאי הפולני ואצלב שרפינסקי בשנת 1916, שנה לאחר משולש שרפינסקי.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ושטיח שרפינסקי · ראה עוד »

שדה המספרים הממשיים

שדה המספרים הממשיים (או: השדה הממשי) הוא השדה הסדור היחיד שהוא שדה סדור שלם.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ושדה המספרים הממשיים · ראה עוד »

תא דם לבן

מימין לשמאל:שתא דם לבן, טסית דם, תא דם אדום.שצולם באמצעות מיקרוסקופ אלקטרוני סורק (SEM) תָּא-דָּם לָבָן (סימון מקובל: WBC, כינוי רווח: כדורית לבנה) או לֵיקוֹצִיט הוא תא דם השייך למערכת החיסון, ומשתתף - באופן פעיל או סביל - בהגנת הגוף מפני פולשים ומזיקים (פתוגנים).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ותא דם לבן · ראה עוד »

תסמונת גייאן-בארה

תסמונת גייאן-בארה (מוכרת גם כתסמונת גיליאן-בארה, בלעז-Guillain-Barré syndrome או בשמה המקוצר (GBS), בעברית תסמונת דלקת רב-עצבית עולה חריפה), היא מחלה אוטואימונית נוירולוגית הפוגעת במעטפת העצב, מיאלין, ומתפתחת בדרך כלל עקב זיהום המוביל לתגובה של מערכת החיסון כנגד אנטיגן זר שחודר לרקמות העצב דרך מנגנון של חיקוי מולקולרי. מחלה זו פוגעת במערכת העצבים ההיקפית. המחלה יכולה להופיע בכל גיל ומופיעה בדרך-כלל אחרי מחלה עם תסמיני חום או שילשולים כתגובה לנגיף או חיידק. לפי רישומים רפואיים בארצות הברית, כחמישה אחוזים מן החולים במחלה מתים ממנה, כתוצאה מסיבוכי נשימה (לעיתים כתוצאה משגיאה באבחון התסמינים והימנעות מטיפול מתאים). בישראל אין נתונים לגבי תסמונת גייאן-בארה. המחלה תועדה לראשונה בידי הרופא הצרפתי ז'אן לנדרי בשנת 1859. בשנת 1916 הנוירולוגים הצרפתיים ז'ורז' גייאן וז'אן אלכסנדר בארה אבחנו את המחלה בשני חיילים ותארו את מאפייני האבחון שלה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ותסמונת גייאן-בארה · ראה עוד »

תרבית תאים

תרבית תאים של סרטן השד (מצולם במיקרוסקופ פאזות) תרבית תאים (באנגלית: Cell culture) היא תהליך שבו תאים אאוקריוטיים או פרוקריוטיים גדלים בתנאים מבוקרים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ותרבית תאים · ראה עוד »

תורת המספרים האלגברית

תורת המספרים האלגברית היא ענף מרכזי בתורת המספרים, העוסק בתכונות של השלמים האלגבריים ובתכונות אלגבריות של אוסף המספרים השלמים ושל מבנים מתמטיים הנובעים ממנו.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ותורת המספרים האלגברית · ראה עוד »

תורת האינפורמציה

תורת האינפורמציה (גם תורת המידע, מאנגלית: Information theory) היא ענף של מתמטיקה שימושית בעל יישומים רבים במדע ובפרט במדעי המחשב, הנדסת חשמל.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ותורת האינפורמציה · ראה עוד »

תורת החוגים

תורת החוגים היא ענף של האלגברה המופשטת העוסק בחקר חוגים - מבנה אלגברי בעל שתי פעולות בינאריות, המכלילות דוגמאות יסודיות כמו חוג המספרים השלמים וחוג המטריצות מעל שדה.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ותורת החוגים · ראה עוד »

תורת היחסות הכללית

המחשה של עיקום המרחב-זמן על פי תורת היחסות הכללית תורת היחסות הכללית (באנגלית: General relativity) היא תאוריה גאומטרית של תופעת הכבידה שפורסמה על ידי אלברט איינשטיין ב-11 במאי 1916, והיא התיאור הנוכחי של הכבידה בפיזיקה המודרנית.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ותורת היחסות הכללית · ראה עוד »

לוח השנה של המאיה

לוח השנה של בני המאיה- מחזור ההאב בן 19 החודשים. סימנו של היום הראשון במחזור צ'ולקין לוח השנה של המאיה הוא לוח שנה המורכב מכמה לוחות ומחזורים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ולוח השנה של המאיה · ראה עוד »

לודוויג גאורג ביברבך

לודוויג גאורג אליאס מוזס ביברבך (בגרמנית: Ludwig Georg Elias Moses Bieberbach; 4 בדצמבר 1886 – 1 בספטמבר 1982) היה מתמטיקאי גרמני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ולודוויג גאורג ביברבך · ראה עוד »

לייזר

לֵיְיזֶר (באנגלית: Laser) הוא התקן הפולט אור באופן מרוכז, ממוקד, ומכאן גם בעל עוצמה רבה יותר מפנס רגיל.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ולייזר · ראה עוד »

טכניקולור

כרטיס טכניקולור מאת חברת וולט דיסני טכניקולור (באנגלית: Technicolor) היא שיטת צבע בסרטים שהומצאה לראשונה בשנת 1916 והשתכללה עם השנים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וטכניקולור · ראה עוד »

חנקן חמצני

התרכובת חנקן חמצני (או חנקן חד-חמצני) היא מולקולה המורכבת מאטום אחד של חמצן ואטום אחד של חנקן שסימולו NO.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וחנקן חמצני · ראה עוד »

חומצת אמינו

חומצות אמיניות או חומצות אמינו (Amino acid) הן תרכובות אורגניות המהוות את יחידות המבנה הבסיסיות של חלבונים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וחומצת אמינו · ראה עוד »

חור שחור

2019. החור השחור העל-מסיבי קשת A* שבמרכז שביל החלב הדמיית עידוש כבידתי. הגלקסיה שברקע נראית כמתעוותת בשל עידוש כבידתי שגורם החור השחור (במרכז) לפוטונים הנפלטים ממנה, תופעה הנובעת מתורת היחסות הכללית חור שחור (באנגלית: Black Hole) הוא כוכב גדול מאוד עם כבידה חזקה מאוד, שקרס לתוך עצמו והפך לקטן מאוד, באורך של רק כמה קילומטרים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וחור שחור · ראה עוד »

חיידקים

חַיידקים (שם מדעי: Bacteria; מכונים גם חיידקים אמיתיים) הם יצורים חד-תאיים המהווים את אחת משלוש העל-ממלכות הטקסונומיות בביולוגיה (לצד איקריוטים וחיידקים קדומים).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וחיידקים · ראה עוד »

ג'יימס ווטסון

ג'יימס דיואי ווטסון (באנגלית: James Dewey Watson; נולד ב-6 באפריל 1928 בשיקגו) הוא גנטיקאי אמריקאי לו מיוחס גילוי מבנה מולקולת ה-DNA במעבדת קוונדיש יחד עם פרנסיס קריק, על בסיס עבודתה של רוזלינד פרנקלין.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וג'יימס ווטסון · ראה עוד »

גן (ביולוגיה)

איור של הגנום האנושי, מהגנום לכרומוזום, ומכרומוזום לגנים בביולוגיה, גֵּן הוא יחידת מידע המועברת מאורגניזם לצאצאיו באמצעות החומר התורשתי (לרוב DNA ולעיתים RNA).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וגן (ביולוגיה) · ראה עוד »

גז אציל

גזים אצילים הם יסודות כימיים המשתייכים לטור השמיני ולקבוצה ה-18 בטבלה המחזורית, המקיימים מספר תכונות משותפות.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וגז אציל · ראה עוד »

גביש

גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וגביש · ראה עוד »

גואטמלה

רפובליקת גּוּאַטֶמַלָה (בספרדית: República de Guatemala) היא המדינה המאוכלסת ביותר באמריקה המרכזית.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וגואטמלה · ראה עוד »

גילברט ניוטון לואיס

גילברט ניוטון לואיס (באנגלית: Gilbert Newton Lewis; 23 באוקטובר 1875 – 23 במרץ 1946) היה כימאי פיזיקלי אמריקאי ידוע, שהתפרסם בעקבות מבני לואיס שפיתח ב-1902, עבודתו מ-1916 "האטום והמולקולה", שמהווה את היסוד לתאוריית הקשר הקוולנטי המודרנית, אשר פותחה בתיאום עם אירווינג לאנגמיור, וכן בעקבות ספרו מ-1923 בשם "תרמודינמיקה והאנרגיה החופשית של חומרים כימיים", שנכתב בתיאום עם מרל רנדול, שהוא אחד מספרי היסוד בתרמודינמיקה כימית.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וגילברט ניוטון לואיס · ראה עוד »

גילוי מבנה ה-DNA

מודל DNA אנושי גילוי מבנה ה-DNA הוא מההישגים הגדולים של המדע במאה העשרים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וגילוי מבנה ה-DNA · ראה עוד »

גידול גבישים

מ"מ. כסף על מצע חומר קרמי גביש הוא חומר מוצק שהאטומים, המולקולות או היונים המרכיבים אותו מסודרים בתבנית חזרתית המשתרעת בכל שלושת ממדי המרחב.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וגידול גבישים · ראה עוד »

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »

הנס אייזנק

הנס יורגן אייזנק (בגרמנית: Hans Jürgen Eysenck; 4 במרץ 1916 - 4 בספטמבר 1997) היה פסיכולוג גרמני-בריטי, ממוצא יהודי, מהדמויות הבולטות ביותר בחקר האינטליגנציה ובחקר האישיות.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע והנס אייזנק · ראה עוד »

הקוד הגנטי

תרשים של הקוד הגנטי הקוד הגנטי או הצופן הגנטי הוא אוסף של כללים שעל פיהם נעשה תרגום ומיפוי של רצפי DNA ו-RNA לרצפים של חלבונים המקודדים על ידם.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע והקוד הגנטי · ראה עוד »

הרברט סיימון

הרברט אלכסנדר סיימון (בשם מלא באנגלית: Herbert Alexander Simon; 15 ביוני 1916 – 9 בפברואר 2001) היה חוקר יהודי-אמריקאי בולט בתחומי הפסיכולוגיה, הכלכלה והניהול, מדעי המחשב ופילוסופיה של המדע.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע והרברט סיימון · ראה עוד »

התאוריה הקינטית של הגזים

התאוריה הקינטית של הגזים היא תאוריה מדעית שמסבירה תכונות המקרוסקופיות של גזים כגון לחץ, טמפרטורה ונפח, תוך התחשבות במבנה המולקולרי ובהרכבם המיקרוסקופי של גזים.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע והתאוריה הקינטית של הגזים · ראה עוד »

היירם מקסים

המכונה מעופפת של מקסים סר היירם (חירם) סטיוונס מקסים (באנגלית: Hiram Stevens Maxim; 4 בפברואר 1840 - 24 בנובמבר 1916) היה ממציא ומהנדס אמריקני-בריטי הידוע בהמצאת המקלע האוטומטי האמיתי הראשון.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע והיירם מקסים · ראה עוד »

ואצלב שרפינסקי

ואצלב פראנצ'ישֶק שֶׁרְפִּינסקי (בשם מלא בפולנית:; 14 במרץ 1882 – 21 באוקטובר 1969) היה מתמטיקאי פולני שנודע בתרומתו הגדולה לתורת הקבוצות בחקר אקסיומת הבחירה והשערת הרצף.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וואצלב שרפינסקי · ראה עוד »

ויליאם רמזי

סר ויליאם רמזי (באנגלית: William Ramsay; 2 באוקטובר 1852 – 23 ביולי 1916) היה כימאי בריטי.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וויליאם רמזי · ראה עוד »

ויטאלי גינזבורג

ויטאלי לזרביץ' גינזבורג (רוסית: Виталий Лазаревич Гинзбург; 4 באוקטובר 1916 – 8 בנובמבר 2009) היה פיזיקאי ואסטרופיזיקאי יהודי רוסי, חבר האקדמיה הרוסית למדעים, יורשו של איגור תם בראשות המחלקה לפיזיקה תאורטית במכון לפיזיקה של האקדמיה (FIAN).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וויטאלי גינזבורג · ראה עוד »

כריסטיאן אנפינסן

כריסטיאן בוהמר אנפינסן, הבן (באנגלית: Christian Boehmer Anfinsen Jr; 26 במרץ 1916 – 14 במאי 1995) היה ביוכימאי אמריקאי-יהודי, חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1972 (לצד סטנפורד מור וויליאם סטיין) על עבודתו על האנזים ריבונוקלאז, ובייחוד על תרומתו בהבנת הקשר שבין סדר חומצות האמינו בפפטיד לבין הקיפול המרחבי של החלבון, בעל הפעילות הביולוגית.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וכריסטיאן אנפינסן · ראה עוד »

כוכב ברנרד

כוכב ברנרד (באנגלית: Barnard's Star) הוא ננס אדום בקבוצת הכוכבים "נושא הנחש", שהתגלה ב-1916 על ידי האסטרונום האמריקאי אדוארד ברנרד וקרוי על שמו.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע וכוכב ברנרד · ראה עוד »

יוסף שקלובסקי

יוסף שקלובסקי (1 ביולי 1916- 3 במרץ 1985) היה אסטרונום ואסטרופיזיקאי סובייטי, ממוצא יהודי.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ויוסף שקלובסקי · ראה עוד »

1 בינואר

1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1 בינואר · ראה עוד »

1 ביולי

1 ביולי הוא היום ה-182 בשנה (183 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1 ביולי · ראה עוד »

10 בינואר

10 בינואר הוא היום העשירי בשנה בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו10 בינואר · ראה עוד »

11 במאי

11 במאי הוא היום ה-131 בשנה (132 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו11 במאי · ראה עוד »

11 בספטמבר

11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו11 בספטמבר · ראה עוד »

11 ביולי

11 ביולי הוא היום ה-192 בשנה (193 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו11 ביולי · ראה עוד »

12 בפברואר

12 בפברואר הוא היום ה-43 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו12 בפברואר · ראה עוד »

13 בנובמבר

13 בנובמבר הוא היום ה־317 בשנה בלוח הגרגוריאני (318 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו13 בנובמבר · ראה עוד »

15 בדצמבר

15 בדצמבר הוא היום ה־349 בשנה (350 בשנה מעוברת), בשבוע ה־49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו15 בדצמבר · ראה עוד »

15 ביולי

15 ביולי הוא היום ה-196 בשנה (197 בשנה מעוברת), ב.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו15 ביולי · ראה עוד »

18 באפריל

נזקי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו 18 באפריל הוא היום ה-108 בשנה (109 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו18 באפריל · ראה עוד »

1831

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1831 · ראה עוד »

1838

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1838 · ראה עוד »

1840

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1840 · ראה עוד »

1845

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1845 · ראה עוד »

1852

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1852 · ראה עוד »

1855

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1855 · ראה עוד »

1873

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1873 · ראה עוד »

19 באוקטובר

19 באוקטובר הוא היום ה-292 בשנה, (293 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו19 באוקטובר · ראה עוד »

19 בפברואר

19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו19 בפברואר · ראה עוד »

1916

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1916 · ראה עוד »

1985

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1985 · ראה עוד »

1995

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1995 · ראה עוד »

1997

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו1997 · ראה עוד »

2001

פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו2001 · ראה עוד »

2002

2002 היא שנה פלינדרומית, הראשונה באלף השלישי.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו2002 · ראה עוד »

2003

ינואר.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו2003 · ראה עוד »

2004

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו2004 · ראה עוד »

2008

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו2008 · ראה עוד »

2009

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו2009 · ראה עוד »

23 ביולי

23 ביולי הוא היום ה-204 בשנה (205 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו23 ביולי · ראה עוד »

24 בנובמבר

24 בנובמבר הוא היום ה-328 בשנה, (329 בשנה מעוברת), בשבוע ה-48 בלוח הגריגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו24 בנובמבר · ראה עוד »

25 באוגוסט

25 באוגוסט הוא היום ה-237 בשנה בלוח הגרגוריאני (238 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו25 באוגוסט · ראה עוד »

26 במרץ

26 במרץ הוא היום ה-85 בשנה (86 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו26 במרץ · ראה עוד »

3 במאי

3 במאי הוא היום ה-123 בשנה (124 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו3 במאי · ראה עוד »

30 באפריל

30 באפריל הוא היום ה-120 בשנה (121 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו30 באפריל · ראה עוד »

4 במרץ

4 במרץ הוא היום ה־63 בשנה (64 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו4 במרץ · ראה עוד »

4 באוקטובר

4 באוקטובר הוא היום ה-277 בשנה בלוח הגרגוריאני (278 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו4 באוקטובר · ראה עוד »

8 ביוני

8 ביוני הוא היום ה-159 בשנה בלוח הגרגוריאני (160 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: 1916 במדע ו8 ביוני · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/1916_במדע

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »