גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
336 יחסים: E, Ynet, מ, ממלכת פרס, ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מספר (בלשנות), מסורת, מסורת (יהדות), מסורה, מערב אירופה, משמעות, משנה, משנה תורה, משפחת שפות, משקל (בלשנות), משקלים סגוליים, משה צבי סגל, מלאך, מזרח אירופה, מגדל בבל, מדע, מדרש שם, מדרחוב, מדינה, מהר"ל, מוספית, מורפמה, מורפולוגיה (בלשנות), מורה נבוכים, מכתב, מין דקדוקי, מיסוד, מילה (בלשנות), מילון, מידע, א, א פרוסתטית, אמן (דת), אם קריאה, אנגלית, ארמית, ארץ ישראל, ארצות הברית, אשכנזים, אתמול, אתנולקט, אלפבית עברי, אלופון, אלוהים, ..., אלוהים (יהדות), אליעזר בן-יהודה, אברהם משה לונץ, אברהם יערי, אבג'ד, אדמה, אדם וחוה, אוניברסיטת ייל, אות, אותיות מנצפ"ך, אותיות סופיות, אותיות השימוש, אוכלוסייה, אינטונציה (בלשנות), אירופה, אילן אלדר, נ, נצרות, נטייה (בלשנות), נח בשבע שגיאות, נהריה, ניקוד, ניקוד טברני, ניקוד העברית בת ימינו, ניב (סיווג שפה), ספר ישעיהו, ספרדית קסטיליאנית, ספרות, סוציולקט, סוריה, סימן דיאקריטי, סימני פיסוק, ע, ערבית, ערבית יהודית, ערביי ישראל, עזרא הסופר, עבר (דמות מקראית), עברים, עברית מקראית, עברית שומרונית, עברית באינטרנט, עברית ישראלית, עיצור, עיצור מכתשי, מקורב צדי, עיצור מכתשי, מקיש, עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, אפי, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור מכתשי, חוכך, אטום, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור סדקי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, רוטט, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום, עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, קולי, עיצור חכי, מקורב, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי, עיצור דו-שפתי, אפי, עיצור דו-שפתי, סותם, אטום, עיצור דו-שפתי, סותם, קולי, עיצור וילוני משופתת, מקורב, עיצור וילוני, אפי, עיצור וילוני, סותם, אטום, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצור וילוני, חוכך, אטום, עיצור וילוני, חוכך, קולי, עיצורים מקורבים, עיצורים מקישים, עיצורים מחוככים, עיצורים מכתשיים, עיצורים אפיים, עיצורים סדקיים, עיצורים סותמים, עיצורים ענבליים, עיצורים שפתיים, עיצורים לועיים, עיצורים חוככים, עיצורים חכיים, עיצורים בתר-מכתשיים, עיצורים וילוניים, פרנק-ריהל, פרוטו-שמית, פרוטוקול (מנהל), פרוזודיה, פרויקט בן-יהודה, פתח גנוב, פלג (דמות מקראית), פונמה, פונטיקה, פונולוגיה, פועל (בלשנות), פולין, פיניקית, פילוסופיה, פידג'ין, צ, צאינה וראינה, צפון אפריקה, צור ארליך, צוואות השבטים, ציונות, קדושה (יהדות), קהילה, קום מדינת ישראל, ר, רמזור, רמב"ם, רפואה, רצועת עזה, רציונליזם, רש"י, רשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית, רוסית, שאילת מילים, שם עצם, שם פרטי, שם תואר, שנות ה-90 של המאה ה-20, שפת אם, שפה, שפה רשמית, שפות אפרו-אסייתיות, שפות שמיות, שפות שמיות צפון-מערביות, שפות כנעניות, שפות יהודיות, שקל חדש, שלמה מורג, שבת, שבוע, שומרונים, שורש (שפות שמיות), שורש משושה, שורש מחומש, ת, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תנועה (פונולוגיה), תענית דיבור, תפילה, תקשורת, תקופת הביניים של העברית, תרגומי התנ"ך, תרגום, תרגום השבעים, תלמוד, תלמי השמיני, תחביר, תחביר עברי, תחיית הלשון העברית, תופעה, למידה, לאדינו, לאומיות, לשון חז"ל, לשון הקודש, לטינית, לבנט, לבנון, לימודים קלאסיים, לינגואה פרנקה, טעמי המקרא, טבריה, ז, זכרונות ארץ ישראל, ח, חך, חז"ל, חוק, חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, חוזה, חינוך, חינוך ממלכתי, חילוניות, חיים, ב, בן סירא, בניינים בעברית, בסיס חיתוך, בריאת העולם (יהדות), ברית המועצות, בדיחה, בית משפט, בית תלמי, בית דין (הלכה), ג, גרמנית, גרמניה, גלות בבל, גבר, גופן, גיור תוכנה, ד, דער עמעס, דפוס, דקדוק עברי, דרום אפריקה, דגש קל, דגש חזק, דור הפלגה, דיבור, ה'תשע"ח, המאה ה-1, המאה ה-18, המאה ה-19, המאה ה-2, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-6 לפנה"ס, המאה ה-7, המאה ה-8, המנדט הבריטי, המגילות הגנוזות, האקדמיה ללשון העברית, האקדמיה הצרפתית, האלף ה-2 לפנה"ס, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה המוסלמית, האישה ביהדות, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית, הקהילה היהודית, התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, התגלות, הללויה, הלחם בסיסים, הלכה, הטעמה, הגירה, הגייה, הגייה אשכנזית, הגייה ספרדית, הגייה תימנית, הומופון, הוצאת מאגנס, הוצאת כרמל, הכנסת, הכתב העברי הקדום, הכוזרי, היסטוריה של המזרח התיכון, היישוב, ו, כ, כנען, כתב, כתב מרובע, כתב עברי עתיק, כתב עברי רהוט, כתב רש"י, כתב יד (כתב), כתיב עברי, כתיב חסר ניקוד, כתיבה, ימי הביניים, ירדן, ירושלים, ישראל, ישראלים, ילדים, יבסקציה, יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות ארצות האסלאם, יהדות ארצות הברית, יהדות אשכנז, יהדות ספרד, יהודה הלוי, יהודה ושומרון, יהודים, יואל רפל, יום השבת, יוונית, יידיש, 2005, 2018, 6 בינואר. להרחיב מדד (286 יותר) »
E
האות E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר (עם השימוש הרב ביותר).
חָדָשׁ!!: עברית וE · ראה עוד »
Ynet
ynet (קיצור לשם העיתון באנגלית: "Yedioth-Net"; מבוטא: "וַאיְ-נֶט") הוא אתר חדשות ופורטל תכנים ישראלי הנמנה עם קבוצת ידיעות אחרונות.
חָדָשׁ!!: עברית וYnet · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית ומ · ראה עוד »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: עברית וממלכת פרס · ראה עוד »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
חָדָשׁ!!: עברית וממלכת ישראל · ראה עוד »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית וממלכת יהודה · ראה עוד »
מספר (בלשנות)
מספר דקדוקי הוא תכונה דקדוקית המציינת הבחנה כמותית (בעיקר של שמות עצם), ומשפיעה על נטייה של מילים במסגרת התאם (בדומה למין דקדוקי ולגוף דקדוקי) ההבחנה הכמותית הבסיסית ביותר הקיימת ברוב שפות העולם היא בין יחיד ובין רבים.
חָדָשׁ!!: עברית ומספר (בלשנות) · ראה עוד »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: עברית ומסורת · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: עברית ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: עברית ומסורה · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: עברית ומערב אירופה · ראה עוד »
משמעות
Sign relation על־פי צ'ארלס פרס משמעותו של דבר, היא קישורו של דבר מה למה שדבר זה מייצג.
חָדָשׁ!!: עברית ומשמעות · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: עברית ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: עברית ומשנה תורה · ראה עוד »
משפחת שפות
משפחות שפות בעולם - חלוקה ראשונית דוגמה לעץ משפחת שפות - השפות ההודו-אירופיות משפחת שפות היא קבוצת שפות טבעיות הקשורות זו לזו בכך שהתפתחו משפה אם (פרוטו-שפה) משותפת.
חָדָשׁ!!: עברית ומשפחת שפות · ראה עוד »
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
חָדָשׁ!!: עברית ומשקל (בלשנות) · ראה עוד »
משקלים סגוליים
משקלים סֶגוֹלִיִּים הוא הכינוי הנפוץ למשקלים המלעיליים בעברית.
חָדָשׁ!!: עברית ומשקלים סגוליים · ראה עוד »
משה צבי סגל
הרב פרופ' משה צבי סגל (באנגלית: Moses Hirsch Segal) (ה' בתשרי תרל"ז - י' בטבת תשכ"ח, 23 בספטמבר 1876 - 11 בינואר 1968) היה רב, פרופסור למקרא, פילולוג, חוקר מקרא וספרות עברית.
חָדָשׁ!!: עברית ומשה צבי סגל · ראה עוד »
מלאך
נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.
חָדָשׁ!!: עברית ומלאך · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: עברית ומזרח אירופה · ראה עוד »
מגדל בבל
רנסאנס הצפוני שבולטת בו הגרנדיוזיות והדרמטיות. מִגְדַּל בָּבֶל, או בכינויו הרווח בספרות הרבנית: מעשה דור הפַּלָּגָה, הוא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת נח שבספר בראשית, לאחר סיפור המבול.
חָדָשׁ!!: עברית ומגדל בבל · ראה עוד »
מדע
פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.
חָדָשׁ!!: עברית ומדע · ראה עוד »
מדרש שם
מדרש שם הוא הסבר למקורו או למשמעותו של שם פרטי של אדם או של מקום.
חָדָשׁ!!: עברית ומדרש שם · ראה עוד »
מדרחוב
נחלת שבעה, רחוב ריבלין מדרחוב בפרנקפורט שלט נורווגי המכריז על מדרחוב מדרחוב הוא רחוב עירוני, בו כלי רכב ממונעים, ביניהם מכוניות ותחבורה ציבורית, אינם רשאים לנסוע.
חָדָשׁ!!: עברית ומדרחוב · ראה עוד »
מדינה
מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.
חָדָשׁ!!: עברית ומדינה · ראה עוד »
מהר"ל
#הפניה מהר"ל מפראג.
חָדָשׁ!!: עברית ומהר"ל · ראה עוד »
מוספית
בבלשנות, מוּסָפִית היא מורפמה המתווספת לבסיס המילה ולאותיות השורש שלה, ובכך מתאימה את משמעותה.
חָדָשׁ!!: עברית ומוספית · ראה עוד »
מורפמה
בבלשנות, מוֹרְפֶמַה (בעברית: צוּרָן או צורה לשונית) היא היחידה הלשונית הקטנה ביותר ממנה מורכבת מילה, והיוצרת ונושאת משמעות למילה זו.
חָדָשׁ!!: עברית ומורפמה · ראה עוד »
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
חָדָשׁ!!: עברית ומורפולוגיה (בלשנות) · ראה עוד »
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
חָדָשׁ!!: עברית ומורה נבוכים · ראה עוד »
מכתב
יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: עברית ומכתב · ראה עוד »
מין דקדוקי
מין דקדוקי הוא מונח בבלשנות המתייחס לחלוקה של שמות עצם למספר קבוצות בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: עברית ומין דקדוקי · ראה עוד »
מיסוד
מיסוד הוא תהליך שבו פעילות חברתית הופכת לפעילות מושרשת בחברה, לרוב בעקבות תהליכים סוציולוגיים שונים, כך שהיא נתפסת כחלק מהמציאות האובייקטיבית.
חָדָשׁ!!: עברית ומיסוד · ראה עוד »
מילה (בלשנות)
המילה '''שָׁלוֹם''' בעברית מילה היא יחידה בסיסית בשפה המתאפיינת בכך שיש לה משמעות ייחודית וביטוי פונטי בשפה מדוברת (או מרחבי בשפת סימנים).
חָדָשׁ!!: עברית ומילה (בלשנות) · ראה עוד »
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: עברית ומילון · ראה עוד »
מידע
מידע (או אינפורמציה) הוא תיאור הניתן להבנה על ידי המוח האנושי.
חָדָשׁ!!: עברית ומידע · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית וא · ראה עוד »
א פרוסתטית
#הפניה ספיחה תחילית.
חָדָשׁ!!: עברית וא פרוסתטית · ראה עוד »
אמן (דת)
#הפניה אמן (הסכמה).
חָדָשׁ!!: עברית ואמן (דת) · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: עברית ואם קריאה · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: עברית ואנגלית · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: עברית וארמית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: עברית וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: עברית וארצות הברית · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: עברית ואשכנזים · ראה עוד »
אתמול
אתמול היא היממה שלפני היממה הנוכחית.
חָדָשׁ!!: עברית ואתמול · ראה עוד »
אתנולקט
אתנולקט (Ethnolect; מיוונית "אתנוס" – "עם" ו"לגין" – "לדבר") הוא מונח בלשני המתייחס לווריאציה נבדלת של השפה, שהשימוש בה מעיד על שייכות לקבוצה אתנית או תרבותית, שבמקור דיברה בשפה אחרת או בווריאציה אופיינית אחרת.
חָדָשׁ!!: עברית ואתנולקט · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: עברית ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלופון
בפונולוגיה, אָלוֹפוֹן (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: גוֹן הֶגְיָן) הוא אחד ממספר צלילי-דיבור אפשריים שמשמשים להגיית פונמה אחת בשפה מסוימת.
חָדָשׁ!!: עברית ואלופון · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: עברית ואלוהים · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: עברית ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אליעזר בן-יהודה
אליעזר בן־יהודה (כ"א בטבת ה'תרי"ח, 7 בינואר 1858 – כ"ו בכסלו ה'תרפ"ג, 16 בדצמבר 1922) היה מחוללה המרכזי של החייאת הדיבור העברי בארץ ישראל החל מסוף המאה ה־19 ועד תחילת המאה ה־20, והדמות המזוהה ביותר עם תהליך זה.
חָדָשׁ!!: עברית ואליעזר בן-יהודה · ראה עוד »
אברהם משה לונץ
אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.
חָדָשׁ!!: עברית ואברהם משה לונץ · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: עברית ואברהם יערי · ראה עוד »
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
חָדָשׁ!!: עברית ואבג'ד · ראה עוד »
אדמה
#הפניה קרקע.
חָדָשׁ!!: עברית ואדמה · ראה עוד »
אדם וחוה
רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.
חָדָשׁ!!: עברית ואדם וחוה · ראה עוד »
אוניברסיטת ייל
אוניברסיטת ייל (באנגלית: Yale University) היא אוניברסיטה פרטית הנמצאת בניו הייבן, קונטיקט, ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: עברית ואוניברסיטת ייל · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
חָדָשׁ!!: עברית ואות · ראה עוד »
אותיות מנצפ"ך
#הפניה אותיות סופיות#אלפבית עברי.
חָדָשׁ!!: עברית ואותיות מנצפ"ך · ראה עוד »
אותיות סופיות
אותיות סופיות או אותיות מנצפ"ך הן אותיות שצורתן משתנה כאשר הן נמצאות בסוף המילה.
חָדָשׁ!!: עברית ואותיות סופיות · ראה עוד »
אותיות השימוש
אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד בראשן באופן חבור.
חָדָשׁ!!: עברית ואותיות השימוש · ראה עוד »
אוכלוסייה
אחוז אוכלוסיית העולם לפי מדינה (2017) אֻכְלוּסִיָּה או אֻכְלוּסִין (מיוונית: ὄχλος - המון אדם) היא כלל התושבים במקום מוגדר (מדינה, אזור, עיר) ובזמן מוגדר.
חָדָשׁ!!: עברית ואוכלוסייה · ראה עוד »
אינטונציה (בלשנות)
אִינְטוֹנַצְיָה (בעברית: הַנְגָּנָה) היא שינוי גובה הצליל בזמן הגיית משפט או צירוף תחבירי, על פי תבנית הנגנה, הנושאת משמעות תחבירית-פרוזודית-פרגמטית: שאלה, חיווי סופי (כלומר שהדובר סיים את דבריו), חיווי המשכי (כלומר שהדובר צפוי להמשיך), בקשה, גערה וכיוצא באלה.
חָדָשׁ!!: עברית ואינטונציה (בלשנות) · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: עברית ואירופה · ראה עוד »
אילן אלדר
אילן אלדר (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס בחוג ללשון העברית באוניברסיטת חיפה.
חָדָשׁ!!: עברית ואילן אלדר · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית ונ · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ונצרות · ראה עוד »
נטייה (בלשנות)
#הפניה הטיה (דקדוק).
חָדָשׁ!!: עברית ונטייה (בלשנות) · ראה עוד »
נח בשבע שגיאות
"נֹחַ בשבע שגיאות" הוא ביטוי המתאר כתיבה רצופת שגיאות.
חָדָשׁ!!: עברית ונח בשבע שגיאות · ראה עוד »
נהריה
מגדל המים ההיסטורי של נהריה בניין עיריית נהריה בשדרות הגעתון קיר מאוייר על בניין עיריית נהריה ינואר 2022 תמרור אזהרה ומילוט מצונאמי בטיילת חוף נהריה הטיילת בנהריה נחל געתון בנהריה (1946) נחל הגעתון העובר בעיר, דצמבר 2005 בית ליברמן - המוזיאון העירוני לתולדות נהריה אנדרטת ההעפלה בחוף נהריה נַהֲרִיָּה (נהרייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר בגליל המערבי שבמחוז הצפון בישראל והעיר הצפונית ביותר במישור החוף.
חָדָשׁ!!: עברית ונהריה · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: עברית וניקוד · ראה עוד »
ניקוד טברני
שמות כ, א-ה בניקוד טברני. מתוך כתב יד מימי הביניים, השמור כעת בלונדון "ניקוד טבריני" יצירה של הפסל דוד פיין. המוזיאון הפתוח טבריה הַנִּקּוּד הַטַּבְרָנִי (וגם טְבֶרְיָנִי) הוא שיטה גרפית לסימון ההגייה של הטקסט המקראי בפי יהודי העיר טבריה בראשית ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: עברית וניקוד טברני · ראה עוד »
ניקוד העברית בת ימינו
ניקוד העברית בת ימינו הוא הניקוד המשמש בתמלילים של העברית בת ימינו.
חָדָשׁ!!: עברית וניקוד העברית בת ימינו · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: עברית וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ספר ישעיהו
ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.
חָדָשׁ!!: עברית וספר ישעיהו · ראה עוד »
ספרדית קסטיליאנית
#הפניה ספרדית-קסטיליאנית.
חָדָשׁ!!: עברית וספרדית קסטיליאנית · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: עברית וספרות · ראה עוד »
סוציולקט
בבלשנות, סוציולקט, דהיינו דיאלקט סוציאלי, הוא ניב של שפה המדובר על ידי מעמד חברתי מסוים, או קבוצה מקצועית, קבוצת גיל, תת-תרבות, או קבוצה חברתית אחרת בתוך חברה.
חָדָשׁ!!: עברית וסוציולקט · ראה עוד »
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
חָדָשׁ!!: עברית וסוריה · ראה עוד »
סימן דיאקריטי
סִימָן דִּיאַקְרִיטִי (ובעברית: סִימַן הֶבְחֵן) הוא סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן או כדי להדגיש הבדל בין שתי מילים הנכתבות בצורה זהה.
חָדָשׁ!!: עברית וסימן דיאקריטי · ראה עוד »
סימני פיסוק
#הפניה פיסוק.
חָדָשׁ!!: עברית וסימני פיסוק · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: עברית וע · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: עברית וערבית · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: עברית וערבית יהודית · ראה עוד »
ערביי ישראל
מפת ריכוזי האוכלוסייה הערבית במדינת ישראל, 2000 ערביי ישראל (בערבית: عرب إسرائيل; במרחב הערבי: عرب 48, "ערביי 48'"; عرب الداخل, "ערביי הפְּנים", או فلسطينيون إسرائيليون, "פלסטינים ישראלים") הם ערבים אזרחי או תושבי מדינת ישראל, המגזר השני בגודלו בישראל.
חָדָשׁ!!: עברית וערביי ישראל · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: עברית ועזרא הסופר · ראה עוד »
עבר (דמות מקראית)
עֵבֶר, על פי המקרא, היה בנו של שלח ואביהם של פלג ויקטן.
חָדָשׁ!!: עברית ועבר (דמות מקראית) · ראה עוד »
עברים
שמיים (עברים?) בציור מקבר בני חסן במצרים העליונה מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה II עִבְרִים הוא כינוי מקראי לבני ישראל או לאבותיהם, לרוב בהקשרים ספציפיים, או לקבוצות מסוימות מתוכם.
חָדָשׁ!!: עברית ועברים · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית שומרונית
מאמר בעיתון "א.ב. חדשות השומרונים" בעברית שומרונית ספר תורה שומרוני הכתוב בכתב שומרוני עברית שומרונית היא ניב של הלשון העברית הקדומה, העולה מן הנוסח השומרוני לתורה ומשמש את השומרונים לצרכים ליטורגיים.
חָדָשׁ!!: עברית ועברית שומרונית · ראה עוד »
עברית באינטרנט
העברית, כשפה הנכתבת מימין לשמאל, הייתה חריגה בשנים הראשונות לקיומו של האינטרנט, שהתפתח בשפות הנכתבות משמאל לימין, ובפרט אנגלית.
חָדָשׁ!!: עברית ועברית באינטרנט · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עברית ועברית ישראלית · ראה עוד »
עיצור
בבלשנות, בתת-תחומי הפונטיקה והפונולוגיה, עיצור הוא אחד משני סוגי ההגאים, הקיימים בכל שפה טבעית.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מקורב צדי
#הפניה עיצור מכתשי, מקורב צידי.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, מקורב צדי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מקיש
עיצור מכתשי מקיש הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, מקיש · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום
עיצור מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, אפי
עיצור מכתשי אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, אפי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, אטום
עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, קולי
עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום
#הפניה עיצור מכתשי, חוכך צידי, אטום.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך, אטום
#הפניה עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור מכתשי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור סדקי, סותם, אטום
עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור סדקי, חוכך, אטום
עיצור סדקי חוכך אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור סדקי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, רוטט
עיצור ענבלי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור ענבלי, רוטט · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, אטום
עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, קולי
עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום
עיצור שפתי־שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי
עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, אטום
עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, קולי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור לועי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור חכי, מקורב
#הפניה עיצור חיכי, מקורב.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור חכי, מקורב · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי
עיצור בתר־מכתשי מחוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק אטום (עִצּוּר בָּתַר-מַכְתְּשֵׁי חוֹכֵךְ אָטוּם) הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי
עיצור בתר-מכתשי חוכך שורק קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור בתר-מכתשי, חוכך שורק, קולי · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, אפי
עיצור דו־שפתי אפי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור דו-שפתי, אפי · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, סותם, אטום
עיצור דו־שפתי סותם אטום (עִצּוּר דּוּ-שְׂפָתַי סוֹתֵם אָטוּם) הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור דו-שפתי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור דו-שפתי, סותם, קולי
עיצור דו־שפתי סותם קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור דו-שפתי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני משופתת, מקורב
עיצור וילוני משופתת מקורב הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות, כדוגמת העברית (בהגייה התימנית ובמילים שאולות).
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור וילוני משופתת, מקורב · ראה עוד »
עיצור וילוני, אפי
עיצור וילוני אפי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור וילוני, אפי · ראה עוד »
עיצור וילוני, סותם, אטום
עיצור וילוני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור וילוני, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור וילוני, סותם, קולי
עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור וילוני, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, אטום
עיצור וילוני חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור וילוני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, קולי
עיצור וילוני חוכך קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצור וילוני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצורים מקורבים
עיצורים מקורבים הם עיצורים המופקים תוך יצירת ערוץ צר בו זורם האוויר ללא כל חיכוך בניגוד לעיצורים החוככים אך כאשר נהגים העיצורים המקורבים בהדגשה יכולה להיווצר מידה מסוימת של חיכוך.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים מקורבים · ראה עוד »
עיצורים מקישים
עיצורים מקישים (flap) הם עיצורים המופקים תוך התכווצות שרירים יחידה כך שאיבר חיתוך אחד מושלך כנגד איבר חיתוך אחר.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים מקישים · ראה עוד »
עיצורים מחוככים
עיצורים מחוּכָּכים הם עיצורים המופקים באמצעות חסימת זרם האוויר בחלל הפה, ושחרורו האיטי תוך הפקת צליל חיכוך, אלו הם למעשה שני עיצורים הנהגים כעיצור אחד כאשר הראשון סותם והשני חוכך.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים מחוככים · ראה עוד »
עיצורים מכתשיים
עיצורים מכתשיים (Alveolar) הם עיצורים הנחתכים בין קדמת, קצה או צד הלשון לבין המכתש או סביבתו.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים מכתשיים · ראה עוד »
עיצורים אפיים
עיצורים אפיים הם עיצורים סותמים אפיים בניגוד לסותמים הפומיים, כלומר בעיצורים האפיים האוויר משתחרר דרך האף ולא דרך הפה אף שחלל הפה עדיין משמש כתיבת תהודה עבור צליל העיצור.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים אפיים · ראה עוד »
עיצורים סדקיים
עיצורים סדקיים (Glottal) הם עיצורים הנהגים ב"סדק הקול" (glottis), המוכר יותר בשם מיתרי הקול (vocal cords).
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים סדקיים · ראה עוד »
עיצורים סותמים
עיצורים סותמים (באנגלית: stops) או פוצצים (plosives) הם עיצורים ריאתיים אוראליים בניגוד לעיצורים האפיים, כלומר במהלך הגיית העיצורים הסותמים האוויר משתחרר דרך הפה ולא דרך האף.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים סותמים · ראה עוד »
עיצורים ענבליים
עיצורים ענבליים (באנגלית: Uvular) נהגים באמצעות הענבל, הלשונית הנמצאת בקצה הווילון (החך הרך), בפתח הלוע.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים ענבליים · ראה עוד »
עיצורים שפתיים
בסיס חיתוך עיצורים שְׂפָתיים הם עיצורים המופקים אגב שימוש בשפתיים בלבד או בשפתיים בשילוב אמצעי הגייה אחר.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים שפתיים · ראה עוד »
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים לועיים · ראה עוד »
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים חוככים · ראה עוד »
עיצורים חכיים
#הפניה עיצורים חיכיים.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים חכיים · ראה עוד »
עיצורים בתר-מכתשיים
עיצורים בָּתַר-מכתשיים (postalveolar) הם עיצורים הנחתכים באזור שבין המכתש ובין החלק הקדמי של הלשון כאשר הלשון מכונסת לצורת כיפה או מעגל.
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים בתר-מכתשיים · ראה עוד »
עיצורים וילוניים
עיצורים וילוניים (Velar) הם עיצורים המופקים בבסיס החיתוך הנוצר בין גב הלשון לווילון (החך הרך).
חָדָשׁ!!: עברית ועיצורים וילוניים · ראה עוד »
פרנק-ריהל
דוגמה של קטע טקסט הכתוב בגופן פרנק-ריהל פרנק-ריהל (בלועזית: Frank-Rühl) הוא הגופן העברי הנפוץ ביותר בדפוס.
חָדָשׁ!!: עברית ופרנק-ריהל · ראה עוד »
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
חָדָשׁ!!: עברית ופרוטו-שמית · ראה עוד »
פרוטוקול (מנהל)
#הפניה פרוטוקול.
חָדָשׁ!!: עברית ופרוטוקול (מנהל) · ראה עוד »
פרוזודיה
פרוזודיה הוא מושג בבלשנות השייך לתחום העוסק באקוסטיקה של הדיבור.
חָדָשׁ!!: עברית ופרוזודיה · ראה עוד »
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
חָדָשׁ!!: עברית ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »
פתח גנוב
#הפניה פתח גנובה.
חָדָשׁ!!: עברית ופתח גנוב · ראה עוד »
פלג (דמות מקראית)
פֶּלֶג הוא דמות מקראית המוזכרת בספר בראשית י', כ"ה.
חָדָשׁ!!: עברית ופלג (דמות מקראית) · ראה עוד »
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
חָדָשׁ!!: עברית ופונמה · ראה עוד »
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
חָדָשׁ!!: עברית ופונטיקה · ראה עוד »
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
חָדָשׁ!!: עברית ופונולוגיה · ראה עוד »
פועל (בלשנות)
בדקדוק, הפֹּועַל (באנגלית: verb, בספרדית: verbo) הוא חלק הדיבר המביע בדרך כלל פעולות או התרחשויות.
חָדָשׁ!!: עברית ופועל (בלשנות) · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: עברית ופולין · ראה עוד »
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
חָדָשׁ!!: עברית ופיניקית · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: עברית ופילוסופיה · ראה עוד »
פידג'ין
שפת פידג'ין (או פידג'ן, פיג'ין; מאנגלית: pidgin; הגייה סינית של המלה האנגלית business) היא כל שפה חדשה שנוצרת מעירוב של כמה שפות אחרות לצורך תקשורת בין דוברי השפות הללו.
חָדָשׁ!!: עברית ופידג'ין · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית וצ · ראה עוד »
צאינה וראינה
צְאֶנָה וּרְאֶינָה (בהגייה אשכנזית: "צֶנוֹ וּרֶאנוֹ") או טייטש-חומש (יידיש: "חומש יידיש") הוא ספר תורני ביידיש לנשות ישראל, שכתב הדרשן יעקב בן יצחק אשכנזי ב-1616.
חָדָשׁ!!: עברית וצאינה וראינה · ראה עוד »
צפון אפריקה
מדינות צפון אפריקה צפון אפריקה הוא אזור גאוגרפי השוכן בחלקה הצפוני של יבשת אפריקה, חלקו הגדול של האזור נמצא לאורך חופי הים התיכון.
חָדָשׁ!!: עברית וצפון אפריקה · ראה עוד »
צור ארליך
דוגמה לבית מתוך טור מחורז של צור ארליך, העוסק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ומדגיש את חשיבותה של מדינת ישראל.תמונה להחלפה צור ארליך (נולד ב-23 בינואר 1974) הוא עיתונאי, משורר, פובליציסט, עורך, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי, המשנה לעורך כתב העת "השילוח".
חָדָשׁ!!: עברית וצור ארליך · ראה עוד »
צוואות השבטים
ספר צוואות השבטים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר (בפסאודואפיגרפיה) את צוואותיהם של בני יעקב אבינו לבניהם.
חָדָשׁ!!: עברית וצוואות השבטים · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית וציונות · ראה עוד »
קדושה (יהדות)
#הפניה קודש וחול ביהדות.
חָדָשׁ!!: עברית וקדושה (יהדות) · ראה עוד »
קהילה
קהילה היא קבוצה של בני אדם שיצרו ביניהם קשרים ויחסים חברתיים, הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום/מרחב (פיזי או וירטואלי), ויש להם מאפיין, רצון או עניין משותפים.
חָדָשׁ!!: עברית וקהילה · ראה עוד »
קום מדינת ישראל
#הפניה הכרזת העצמאות.
חָדָשׁ!!: עברית וקום מדינת ישראל · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית ור · ראה עוד »
רמזור
טקסט.
חָדָשׁ!!: עברית ורמזור · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: עברית ורמב"ם · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: עברית ורפואה · ראה עוד »
רצועת עזה
מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ורצועת עזה · ראה עוד »
רציונליזם
רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.
חָדָשׁ!!: עברית ורציונליזם · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: עברית ורש"י · ראה עוד »
רשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית
בשפה הגרמנית ישנם מילים וביטויים רבים שמקורם בשפה העברית והיידיש.
חָדָשׁ!!: עברית ורשימת מילים בגרמנית שמקורן בעברית · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: עברית ורוסית · ראה עוד »
שאילת מילים
בבלשנות, במילונאות ובאטימולוגיה, שאילת מילים היא הליך בו דוברי שפה אחת מוסיפים מילים ללקסיקון (אוצר מילים) של שפתם מלקסיקון של שפה אחרת.
חָדָשׁ!!: עברית ושאילת מילים · ראה עוד »
שם עצם
שם העצם הוא אחד מחלקי הדיבר והוא מתייחס לכל המילים בלקסיקון, שמצביעות על ישויות בעולם (למשל חפצים ובני אדם, כגון: איש, טלפון, רנן, צעצוע, הם) ועל רעיונות מופשטים (למשל אהבה, אחריות).
חָדָשׁ!!: עברית ושם עצם · ראה עוד »
שם פרטי
שם פרטי הוא שם המייחד את הפרט בקרב משפחתו, לעומת שם משפחה אותו חולקים כל בני המשפחה.
חָדָשׁ!!: עברית ושם פרטי · ראה עוד »
שם תואר
בדקדוק, שם תואר (נקרא גם תואר סתם או תואר השם) הוא חלק דיבר המשמש להרחבת המידע הניתן לגבי שמות עצם (במינוח בלשני: לְאַיֵּךְ, מלשון "איך", Qualify).
חָדָשׁ!!: עברית ושם תואר · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: עברית ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שפת אם
שפת אם או שפה מקורית היא השפה שאדם לומד ראשונה.
חָדָשׁ!!: עברית ושפת אם · ראה עוד »
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
חָדָשׁ!!: עברית ושפה · ראה עוד »
שפה רשמית
שפה רשמית היא שפה שמוכרזת ככזו על ידי מדינה או טריטוריה אחרת בעלת סמכויות שיפוטיות.
חָדָשׁ!!: עברית ושפה רשמית · ראה עוד »
שפות אפרו-אסייתיות
תפוצת השפות האפרו-אסייתיות מפה מפורטת של השפות האפרו-אסיאתיות השפות האפרו-אסייתיות הן משפחת שפות המונה כ-240 שפות שיש להן כ-285 מיליון דוברים במזרח התיכון, בצפון אפריקה, במזרח אפריקה וכן דרומית למדבר סהרה, מביניהן עברית.
חָדָשׁ!!: עברית ושפות אפרו-אסייתיות · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: עברית ושפות שמיות · ראה עוד »
שפות שמיות צפון-מערביות
שפות שמיות צפון־מערביות (לעתים מכונות שפות שמיות מערביות) הן ענף של השפות השמיות הכוללות את השפות הילידיות הקדומות של הלבנט.
חָדָשׁ!!: עברית ושפות שמיות צפון-מערביות · ראה עוד »
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
חָדָשׁ!!: עברית ושפות כנעניות · ראה עוד »
שפות יהודיות
דף מ'''שמות דברים''', מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא לאור אליהו בחור בשנת 1542 שפות יהודיות (או לשונות היהודים) הן ניבים מיוחדים של שפות ששימשו לדיבור של יהודים במהלך תקופת הביניים של העברית ובעת החדשה, כגון גרמנית-יהודית (עברי-טייטש, יידיש), ספרדית-יהודית (לאדינו, ספאניולית, ז'ודזמו), ערבית-יהודית, פרסית-יהודית, ג'והורי (שפת היהודים שבצפון הקווקז) ועוד ועוד.
חָדָשׁ!!: עברית ושפות יהודיות · ראה עוד »
שקל חדש
שקל חדש או שקל ישראלי (בראשי תיבות: ש"ח, סמל: ₪, בערבית: شيكل جديد או شيكل إسرائيلي) הוא ההילך החוקי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ושקל חדש · ראה עוד »
שלמה מורג
שלמה מורג (17 ביולי 1926 – 4 בספטמבר 1999) היה פרופסור בחוג ללשון עברית שבאוניברסיטה העברית וחתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: עברית ושלמה מורג · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: עברית ושבת · ראה עוד »
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
חָדָשׁ!!: עברית ושבוע · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית ושומרונים · ראה עוד »
שורש (שפות שמיות)
בדקדוק של שפות שמיות, בהן עברית, מקובל להתייחס לישות מורפולוגית המכונה שורש.
חָדָשׁ!!: עברית ושורש (שפות שמיות) · ראה עוד »
שורש משושה
שורש משושה הוא שורש בעל שישה רדיקלים, כלומר שישה עיצורי שורש.
חָדָשׁ!!: עברית ושורש משושה · ראה עוד »
שורש מחומש
שורש מחומש (או שורש חֲמָשִי) הוא שורש בעל חמישה רדיקלים, כלומר חמישה עיצורי שורש.
חָדָשׁ!!: עברית ושורש מחומש · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: עברית ות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: עברית ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: עברית ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
חָדָשׁ!!: עברית ותנועה (פונולוגיה) · ראה עוד »
תענית דיבור
תענית דיבור היא פרק זמן שאדם גוזר על עצמו שתיקה חלקית, ונמנע מלדבר דברי חולין.
חָדָשׁ!!: עברית ותענית דיבור · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: עברית ותפילה · ראה עוד »
תקשורת
תקשורת היא תהליך בו מועבר מידע בין שני גורמים או יותר, היכולים להיות בני אדם, בעלי חיים ואף מחשבים.
חָדָשׁ!!: עברית ותקשורת · ראה עוד »
תקופת הביניים של העברית
תקופת הביניים של העברית היא התקופה שבין הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה המדוברת, במאה השנייה לספירה, לבין תחיית הלשון העברית בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: עברית ותקופת הביניים של העברית · ראה עוד »
תרגומי התנ"ך
קרניים" תרגומי התנ"ך הם מפעל תרגום התנ"ך מעברית לשפות אחרות.
חָדָשׁ!!: עברית ותרגומי התנ"ך · ראה עוד »
תרגום
קרניים" תרגום הוא העברת מלל משפה אחת (שפת המקור) לשפה אחרת (שפת היעד), וזאת כדי שאנשים השולטים בשפת היעד, אך אינם שולטים בשפת המקור, יוכלו להבין מלל זה.
חָדָשׁ!!: עברית ותרגום · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית ותרגום השבעים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: עברית ותלמוד · ראה עוד »
תלמי השמיני
תלמי השמיני ("אֵאוּאֵרְגֵטֶס" שמשמעותו "גומל החסד" או "המיטיב", ביוונית: Πτολεμαῖος Εὐεργέτης; משנת 182 לפנה"ס לערך - 26 ביוני 116 לפנה"ס) היה מלך במצרים התלמיית, המלך השמיני מבית תלמי.
חָדָשׁ!!: עברית ותלמי השמיני · ראה עוד »
תחביר
תחביר (בלעז: Syntax, מיוונית: Σύνταξις, סינטקסיס) היא מערכת הכללים של שפה, הקובעת איזה רצף מילים מהווה משפט תקין.
חָדָשׁ!!: עברית ותחביר · ראה עוד »
תחביר עברי
תחביר עברי הוא שם כולל למערכת כללי התחביר של השפה העברית.
חָדָשׁ!!: עברית ותחביר עברי · ראה עוד »
תחיית הלשון העברית
תחיית הלשון העברית היא תהליך שהתחולל באירופה ובארץ ישראל בסוף המאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים, ובמהלכו הפכה השפה העברית מלשון כתובה וליטורגית, המשמשת בעיקר לצרכים דתיים או ספרותיים, ללשון מדוברת, רב-מערכתית ולאומית.
חָדָשׁ!!: עברית ותחיית הלשון העברית · ראה עוד »
תופעה
תופעה היא כל התרחשות הניתנת לצפייה.
חָדָשׁ!!: עברית ותופעה · ראה עוד »
למידה
לְמִידָה היא תהליך של רכישה, הרחבה או שיפור של ידע, הבנה, יכולת או מיומנות.
חָדָשׁ!!: עברית ולמידה · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: עברית ולאדינו · ראה עוד »
לאומיות
דגלי סרביה לאומיות היא תופעה חברתית אידאולוגית שלפיה לכל עם זכות לקיים ממשל עצמי.
חָדָשׁ!!: עברית ולאומיות · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: עברית ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: עברית ולשון הקודש · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: עברית ולטינית · ראה עוד »
לבנט
קו חיצוני.
חָדָשׁ!!: עברית ולבנט · ראה עוד »
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: עברית ולבנון · ראה עוד »
לימודים קלאסיים
לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: עברית ולימודים קלאסיים · ראה עוד »
לינגואה פרנקה
לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: עברית ולינגואה פרנקה · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: עברית וטעמי המקרא · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: עברית וטבריה · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: עברית וז · ראה עוד »
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
חָדָשׁ!!: עברית וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית וח · ראה עוד »
חך
מיקום החך בפה מיקום החך הרך החך (באנגלית: Palate) הוא גג הפה בבני אדם ובבעלי חוליות אחרים, המבדיל בין חלל הפה לחלל האף.
חָדָשׁ!!: עברית וחך · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: עברית וחז"ל · ראה עוד »
חוק
חוק (מונח משפטי המגדיר מהו חוק מדינה) הוא הוראה רשמית מחייבת, המנוסחת בכתב, באופן משפטי אחיד וברור, מחייבת את כלל התושבים וניתנת לאכיפה.
חָדָשׁ!!: עברית וחוק · ראה עוד »
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי
חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.
חָדָשׁ!!: עברית וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי · ראה עוד »
חוזה
חוזה מכר שומרי המוצג במוזיאון הלובר חוזה הוא ביטוי חברתי־משפטי להסכמה הנובעת ממפגש רצונות בין שני צדדים כשירים.
חָדָשׁ!!: עברית וחוזה · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: עברית וחינוך · ראה עוד »
חינוך ממלכתי
חינוך ממלכתי או מערכת חינוך ציבורית הם מונחים המתייחסים למערכת של בתי ספר ומוסדות חינוכיים אחרים המופעלים על ידי המדינה ומשרתים את אזרחיה.
חָדָשׁ!!: עברית וחינוך ממלכתי · ראה עוד »
חילוניות
החוק להפרדת הדת מהמדינה בצרפת, 1905. חִלּוֹנוּת או חילוניות (באנגלית: Secularism, בצרפתית: Laïcité) היא העיקרון המבקש לנהל עניינים אנושיים המבוססים על שיקולים נטורליסטיים, ללא מעורבות בדת.
חָדָשׁ!!: עברית וחילוניות · ראה עוד »
חיים
בעל חיים תנין היאור (שמאל למטה). צמחים בהרי רכס רוונזורי, אוגנדה חיים על פי התיאוריה הביולוגית, הם מאפיין המבדיל ישויות חומריות המקיימות תהליכים ביולוגיים (ונקראות יצורים חיים או אורגניזמים) מישויות חומריות שאינן מקיימות תהליכים כאלו.
חָדָשׁ!!: עברית וחיים · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית וב · ראה עוד »
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית ובן סירא · ראה עוד »
בניינים בעברית
הבניין הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו שורש.
חָדָשׁ!!: עברית ובניינים בעברית · ראה עוד »
בסיס חיתוך
בסיס חיתוך הוא המקום שבו מספר איברי הגייה סותמים באופן חלקי או מלא את חלל הפה או הגרון ויוצרים את אופן החיתוך שהוא מידת החסימה של מעבר האוויר ביניהם.
חָדָשׁ!!: עברית ובסיס חיתוך · ראה עוד »
בריאת העולם (יהדות)
בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.
חָדָשׁ!!: עברית ובריאת העולם (יהדות) · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: עברית וברית המועצות · ראה עוד »
בדיחה
בדיחה היא אמרה שמטרתה להצחיק.
חָדָשׁ!!: עברית ובדיחה · ראה עוד »
בית משפט
בית משפט לפלילים בלונדון שבאנגליה, ציור משנת 1808 בית משפט הוא חלק מהרשות השופטת – מוסד אשר המדינה מעניקה לו סמכות שפיטה כללית.
חָדָשׁ!!: עברית ובית משפט · ראה עוד »
בית תלמי
תלמי הראשון מייסד השושלת בית תַּלְמַי (ביוונית: Πτολεμαῖος, פתולמאיוס) היה שושלת מלוכה הלניסטית ששלטה על מצרים.
חָדָשׁ!!: עברית ובית תלמי · ראה עוד »
בית דין (הלכה)
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.
חָדָשׁ!!: עברית ובית דין (הלכה) · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית וג · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: עברית וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: עברית וגרמניה · ראה עוד »
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
חָדָשׁ!!: עברית וגלות בבל · ראה עוד »
גבר
דמות איש, כפי שצוירה על הדיסקית של פיוניר גֶּבֶר או איש הוא זכר אנושי בוגר.
חָדָשׁ!!: עברית וגבר · ראה עוד »
גופן
גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.
חָדָשׁ!!: עברית וגופן · ראה עוד »
גיור תוכנה
#הפניה תרגום תוכנה קטגוריה:מונחים בתוכנה.
חָדָשׁ!!: עברית וגיור תוכנה · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית וד · ראה עוד »
דער עמעס
גיליון דער עמעס דער עמעס (נהגה "דֶר אֶמֶס"; "האמת" בהברה אשכנזית ובאורתוגרפיה הסובייטית של היידיש) היה עיתון סובייטי ביידיש שיצא לאור במוסקבה משנת 1918 ועד 1938.
חָדָשׁ!!: עברית ודער עמעס · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: עברית ודפוס · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: עברית ודקדוק עברי · ראה עוד »
דרום אפריקה
רפובליקת דרום אפריקה (באפריקאנס: Republiek van Suid-Afrika; בזולו: IRiphabliki yaseNingizimu Afrika; באנגלית: Republic of South Africa) היא מדינה הנמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: עברית ודרום אפריקה · ראה עוד »
דגש קל
בדקדוק עברי, דגש קל הוא סימן ניקוד בצורת נקודה במרכז האות, המסמן את ההבחנה בין שתי דרכי ההגייה של ההגאים באותיות: ב, ג, ד, כ, פ, ת (אותיות בג״ד כפ״ת).
חָדָשׁ!!: עברית ודגש קל · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: עברית ודגש חזק · ראה עוד »
דור הפלגה
#הפניה מגדל בבל.
חָדָשׁ!!: עברית ודור הפלגה · ראה עוד »
דיבור
https://www.youtube.com/watch?v.
חָדָשׁ!!: עברית ודיבור · ראה עוד »
ה'תשע"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית וה'תשע"ח · ראה עוד »
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-1 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-2
המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.
חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-2 · ראה עוד »
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »
המאה ה-7
המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.
חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-7 · ראה עוד »
המאה ה-8
המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.
חָדָשׁ!!: עברית והמאה ה-8 · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: עברית והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המגילות הגנוזות
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: עברית והמגילות הגנוזות · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האקדמיה הצרפתית
הקרדינל רישלייה, מייסד האקדמיה הצרפתית האקדמיה הצרפתית (בצרפתית: Académie française) היא אגודה מדעית שנוסדה בשנת 1635 בצרפת, ומטרתה קידום ענייני השפה הצרפתית.
חָדָשׁ!!: עברית והאקדמיה הצרפתית · ראה עוד »
האלף ה-2 לפנה"ס
האלף ה-2 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 2000 לפנה"ס עד סוף שנת 1001 לפנה"ס (תחילת המאה ה-20 לפנה"ס עד סוף המאה ה-11 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: עברית והאלף ה-2 לפנה"ס · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: עברית והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
האימפריה המוסלמית
התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: עברית והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »
האישה ביהדות
#הפניה מעמד האישה ביהדות.
חָדָשׁ!!: עברית והאישה ביהדות · ראה עוד »
הספרים החיצוניים
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.
חָדָשׁ!!: עברית והספרים החיצוניים · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: עברית והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: עברית והקהילה היהודית · ראה עוד »
התקופה העות'מאנית בארץ ישראל
חומת ירושלים העות'מאנית, שנבנתה בתקופה העות'מאנית בידי סולימאן המפואר (2005) שומרי הסף העות'מאנים (תחריט מ-1880) התקופה העות'מאנית היא תקופה בת כ-400 שנה בתולדות ארץ ישראל בה נשלטה על ידי האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: עברית והתקופה העות'מאנית בארץ ישראל · ראה עוד »
התגלות
סנה הבוער: תמשיח בבית הכנסת בדורה אירופוס. הִתְגַּלּוּת, בדתות שונות, היא תהליך החשיפה של אמִיתוֹת אלוהיות לבני-האדם.
חָדָשׁ!!: עברית והתגלות · ראה עוד »
הללויה
הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.
חָדָשׁ!!: עברית והללויה · ראה עוד »
הלחם בסיסים
"רמזור" הוא המילה בעברית לפנסים המכוונים את התנועה. המילה נוצרה כהלחם של המילים "רמז"+"אור", שכן אורות הרמזור רומזים לעוברי האורח מה עליהם לעשות בצומת. הֶלְחֵם בסיסים (בספרות חז"ל נוטריקין) הוא דרך תצורה של מילים בשפה באמצעות חיבורן של שתי מילים (או שלוש) קיימות למילה אחת, בדרך כלל תוך השמטה של הגאים מאחת המילים או משתיהן.
חָדָשׁ!!: עברית והלחם בסיסים · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: עברית והלכה · ראה עוד »
הטעמה
הטעמה (או טעם) היא הדגשה של אחת ההברות במילה באמצעות שינוי בתדירות הקול או בעוצמתו בעת הגיית ההברה.
חָדָשׁ!!: עברית והטעמה · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: עברית והגירה · ראה עוד »
הגייה
הֲגִיָּה של שפה היא האופן שבו השפה באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: עברית והגייה · ראה עוד »
הגייה אשכנזית
ההגייה האשכנזית של העברית (במינוח ארכאי: הברה אשכנזית) היא דרך הגיית השפה העברית בפי יהודי אשכנז בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: עברית והגייה אשכנזית · ראה עוד »
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: עברית והגייה ספרדית · ראה עוד »
הגייה תימנית
ההגייה התימנית (או הברה תימנית, נקראת הג'ה בפי בני העדה) היא אופן הביטוי של השפה העברית שהתקיים בפי יהודי תימן בתקופת הביניים של העברית.
חָדָשׁ!!: עברית והגייה תימנית · ראה עוד »
הומופון
הומופון (הומו - זהה, פון - צליל) פירושו "בעל צליל זהה".
חָדָשׁ!!: עברית והומופון · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: עברית והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: עברית והוצאת כרמל · ראה עוד »
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית והכנסת · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: עברית והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
הכוזרי
ספר המענה והראיה לדת המושפלת (בערבית: كتاب الرد والدليل في الدين الذليل, כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִִיל) הידוע כספר הכוזרי, הוא חיבורו הפילוסופי של רבי יהודה הלוי (ריה"ל), שנכתב בשנת 1139, בערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: עברית והכוזרי · ראה עוד »
היסטוריה של המזרח התיכון
מפת המזרח התיכון דברי ימי האזור המכונה בימינו "המזרח התיכון" מגוללים רצף היסטורי של ציוויליזציה אנושית בת יותר מ-5,000 שנים.
חָדָשׁ!!: עברית והיסטוריה של המזרח התיכון · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית והיישוב · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית וו · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית וכ · ראה עוד »
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: עברית וכנען · ראה עוד »
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
חָדָשׁ!!: עברית וכתב · ראה עוד »
כתב מרובע
כתב מרובע, המכונה גם הכתב המרובע היהודי, הכתב היהודי או כתב אשורי, הוא כתב של אלפבית עברי המשמש עד ימינו בכתיבת טקסטים בעברית ובשפות יהודיות כמו יידיש וערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: עברית וכתב מרובע · ראה עוד »
כתב עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: עברית וכתב עברי עתיק · ראה עוד »
כתב עברי רהוט
בעל שם טוב כתב רהוט עברי, כתב יד עברי או כתב עגול בספרות התורנית היהודית מכונה גם כתב מְשִיטָא הוא אלפבית עברי חלופי המשמש בעיקר לכתיבה מהירה, לצד הכתב המרובע (האלפבית התקני של העברית ושפות יהודיות אחרות), המשמש בעיקר לדפוס.
חָדָשׁ!!: עברית וכתב עברי רהוט · ראה עוד »
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
חָדָשׁ!!: עברית וכתב רש"י · ראה עוד »
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
חָדָשׁ!!: עברית וכתב יד (כתב) · ראה עוד »
כתיב עברי
הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית.
חָדָשׁ!!: עברית וכתיב עברי · ראה עוד »
כתיב חסר ניקוד
#הפניה כתיב מלא.
חָדָשׁ!!: עברית וכתיב חסר ניקוד · ראה עוד »
כתיבה
כתיבה על ידי שימוש בעט. כתיבה של מכתב על ידי שימוש במכחול.כתיבה היא הפעולה של רישום סימנים גרפיים בעלי משמעות כגון אותיות, מספרים, מילים ומשפטים, סמלים, ותווים אחרים על מצע כלשהו: דף נייר, לוח חרס, בד וכדומה.
חָדָשׁ!!: עברית וכתיבה · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: עברית וימי הביניים · ראה עוד »
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: עברית וירדן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: עברית וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: עברית וישראל · ראה עוד »
ישראלים
ישרְאלים (בערבית: إسرائيليون. תעתיק: אִסְרַאִילִיוּן) הם אזרחי מדינת ישראל, תושבי ישראל או כאלו השוהים במדינות אחרות.
חָדָשׁ!!: עברית וישראלים · ראה עוד »
ילדים
#הפניה ילדות.
חָדָשׁ!!: עברית וילדים · ראה עוד »
יבסקציה
היֶבְסֶקְצְיָה (מרוסית: ЕвСекция, קיצור של Еврейская секция) הייתה המחלקה היהודית של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית, שהוקמה כמתחרה למפלגות הציוניות ולבונד, במטרה לדכא הדת ו"הלאומנות הבורגנית", להחליף את היהדות המסורתית ב"תרבות פרולטרית" ובמטרה להנחיל את רעיונות הדיקטטורה של הפרולטריון למעמד הפועלים היהודי.
חָדָשׁ!!: עברית ויבסקציה · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: עברית ויהדות · ראה עוד »
יהדות מזרח אירופה
צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.
חָדָשׁ!!: עברית ויהדות מזרח אירופה · ראה עוד »
יהדות ארצות האסלאם
יהדות ארצות האסלאם (לעיתים גם יהדות ספרד, מושג החופף במידת מה) הוא שם כולל לקהילות היהודים תחת שלטון האסלאם, החל מהמאה ה-7 לספירה.
חָדָשׁ!!: עברית ויהדות ארצות האסלאם · ראה עוד »
יהדות ארצות הברית
יהדות ארצות הברית היא הקהילה היהודית הגדולה ביותר בתפוצות.
חָדָשׁ!!: עברית ויהדות ארצות הברית · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: עברית ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: עברית ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
חָדָשׁ!!: עברית ויהודה הלוי · ראה עוד »
יהודה ושומרון
יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).
חָדָשׁ!!: עברית ויהודה ושומרון · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: עברית ויהודים · ראה עוד »
יואל רפל
יואל רפל (נולד ב-4 באוקטובר 1946) הוא היסטוריון של עם ישראל וארץ ישראל, סופר, עורך ועיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: עברית ויואל רפל · ראה עוד »
יום השבת
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.
חָדָשׁ!!: עברית ויום השבת · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: עברית ויוונית · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: עברית ויידיש · ראה עוד »
2005
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: עברית ו2005 · ראה עוד »
2018
הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.
חָדָשׁ!!: עברית ו2018 · ראה עוד »
6 בינואר
6 בינואר הוא היום השישי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: עברית ו6 בינואר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עברית
