גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
123 יחסים: AJS Review, ממלוכים, מסדר הפרנציסקנים, מסינה, מקובל, משה אידל, משה קורדובירו, משה שטיינשניידר, משה בן שמעון מבורגוס, מחשבי קצין, מדיטציה, מונגולים, מורה נבוכים, אפיפיור, אקסטזה, אראגון, ארץ ישראל, אל, אחיטוב הרופא, אב, אברו, אהרן ילינק, אוטם שריר הלב, אירופה, איטליה, נבואה, נוטריקון, ניקולאוס השלישי, סמבטיון, ספר התמונה, ספר הזוהר, ספר יצירה, ספרד, ספרות ההיכלות והמרכבה, ספירה (קבלה), סרגוסה, סיציליה, עשר הספירות, עשרת השבטים, עכו, עין חרוד, פלרמו, פלביוס מיתרידטס, פוסק, פילוסוף, פילוסופיה, צום גדליה, קסטיליה (אזור היסטורי), קפואה, קרב עין ג'אלות, ..., קטלוניה, קבלה, קומינו, רמב"ם, ראשונים, ראשי תיבות, רב, רומא, שמואל יוסף פין, שמות, שם הגדולים, שנות ה-30 של המאה ה-19, שערי קדושה, שלמה בן אדרת, שירה, תפילין, תורה, לשון הקודש, טלית, טטרים, טהרה, טודלה, חמישה חומשי תורה, חסידות, חסידות אשכנז, חומש במדבר, חומש דברים, חיים וירשובסקי, חיים ויטאל, חיים יוסף דוד אזולאי, בראשית, ברצלונה, ברוך התוגרמי, ברכת כהנים, בורגוס, בית מדרש, גרשם שלום, גימטריה, דפוס, דבקות, ה' אלפים, ה'נ"א, המאה ה-18, המאה ה-19, האר"י, התבודדות, הלל בן שמואל, הלכה, הוצאת מאגנס, הוצאת שוקן, הוצאה לאור, הוצאה להורג, ויקרא, כ"ו באלול, כריזמה, כתר אראגון, כתב יד (יצירה), ימי הביניים, יהדות, יהדות חרדית, יוסף בן אברהם ג'יקטיליה, יוון, 1240, 1258, 1260, 1270, 1271, 1279, 1280, 1281, 1285, 1291, 1292. להרחיב מדד (73 יותר) »
AJS Review
שמאל AJS Review הוא כתב עת מדעי של החברה למדעי היהדות (Association for Jewish Studies, ובראשי תיבות - AJS).
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וAJS Review · ראה עוד »
ממלוכים
מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וממלוכים · ראה עוד »
מסדר הפרנציסקנים
#הפניה המסדר הפרנציסקני.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומסדר הפרנציסקנים · ראה עוד »
מסינה
מסינה או מיסינה (באיטלקית:, בסיציליאנית: Missina) היא העיר השלישית בגודלה באזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת נפת מסינה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומסינה · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומקובל · ראה עוד »
משה אידל
משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם; חתן פרס ישראל למדעי היהדות; מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומשה אידל · ראה עוד »
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומשה קורדובירו · ראה עוד »
משה שטיינשניידר
משה (מוריץ) שטיישניידר (Moritz Steinschneider; רמש"ש; א' בניסן ה'תקע"ו, 30 במרץ 1816 – ט' בשבט ה'תרס"ז, 24 בינואר 1907), מייסד המחקר המודרני של הביבליוגרפיה העברית, היסטוריון ומזרחן יהודי צ'כי - אוסטרי - גרמני, מגדולי מלומדי חכמת ישראל במערב.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומשה שטיינשניידר · ראה עוד »
משה בן שמעון מבורגוס
#הפניה משה מבורגוס.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומשה בן שמעון מבורגוס · ראה עוד »
מחשבי קצין
#הפניה חישוב הקץ.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומחשבי קצין · ראה עוד »
מדיטציה
פסל של האל שיווה בבנגלור בזמן מדיטציה. מדיטציה (לפי האקדמיה ללשון העברית: בּוֹנְנוּת) היא תרגול מנטלי שנועד לאפשר לאדם לפתח מצבי תודעה שלווים, חשיבה בהירה ואיזון נפשי.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומדיטציה · ראה עוד »
מונגולים
המונגולים הם ממרכז וצפון אסיה המונה כ-10 מיליון אנשים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומונגולים · ראה עוד »
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ומורה נבוכים · ראה עוד »
אפיפיור
האַפּיפְיוֹר הוא מנהיגה של הכנסייה הרומית-קתולית וראש מדינת קריית הוותיקן שברומא.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואפיפיור · ראה עוד »
אקסטזה
אקסטזה, ציור משנות 1610 אקסטזה (בעברית התעלות, התרוממות רוח, בעברית מקראית חֶדְוָה ועוֹלֶץ ובעברית רבנית דְּבֵקוּת) היא חוויה אישית סובייקטיבית של התעלות נמשכת ומצב רוח של שמחה מוקצנת והגנה מדומיינת, המתקבלת לעיתים בהקשרים דתיים או טקסיים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואקסטזה · ראה עוד »
אראגון
אראגון (בספרדית ואראגונית: Aragón, בקטלאנית: Aragó) היא קהילה אוטונומית בצפון-מזרח ספרד.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואראגון · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וארץ ישראל · ראה עוד »
אל
שור (שנקרא גם אלוף), ו"למד" - שנגזרת ממלמד הבקר שנועד להוביל את השור. אל הוא על פי אמונות או דתות רבות, ישות בעלת כוחות על-טבעיים (כלומר מסוגלת לפעול כנגד חוקי הטבע ולשלוט בטבע), בת אלמוות ושאליה מתייחסים כקדושה, עליונה או נשגבת.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואל · ראה עוד »
אחיטוב הרופא
אחיטוב בן ר' יצחק הרופא היה רב, רופא, משורר ומתרגם מפלרמו שבסיציליה שפעל בסוף המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואחיטוב הרופא · ראה עוד »
אב
אָב (מאכדית: abu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, החמישי במספר לפי המסורת המקראית והאחד-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואב · ראה עוד »
אברו
אֶבְּרוֹ (בספרדית: Ebro) הוא הנהר השני באורכו בחצי האי האיברי והארוך ביותר בספרד (910 ק"מ).
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואברו · ראה עוד »
אהרן ילינק
אהרן ילינק ב-1860 הרב אהרן (אדולף) ילינק (ביידיש: יעללינעק ולעיתים יעלליניק; גרמנית: Adolf Jellinek; 26 ביוני 1821 – 29 בדצמבר 1893, כ' בטבת ה'תרנ"ד), בן יצחק יהודה, היה מלומד יהודי-מוראבי, מראשי חכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואהרן ילינק · ראה עוד »
אוטם שריר הלב
אוטם שריר הלב (באנגלית: Myocardial infarction, ובראשי תיבות: MI), הידוע בכינויו העממי "התקף לב", הוא מחלת לב איסכמית שבה הפרעה באספקת דם ללב, או לחלק ממנו, גורמת למוות של תאי שריר הלב באותו אזור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואוטם שריר הלב · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואירופה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ואיטליה · ראה עוד »
נבואה
חזון העצמות היבשות של יחזקאל, תחריט של גוסטב דורה בדתות, נבואה היא מסר המועבר לאדם (המכונה בדרך כלל נביא או אורקל), על ידי אלוהים או ישות על טבעית אחרת.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ונבואה · ראה עוד »
נוטריקון
נוטריקון במקורו היא מילה ביוונית ומשמעותה כתיבה מקוצרת בראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ונוטריקון · ראה עוד »
ניקולאוס השלישי
שלט האצולה האפיפיורי של ניקולאוס השלישי ניקולאוס השלישי (בלטינית: Nicolaus III; 1225 – 22 באוגוסט 1280) היה האפיפיור מ-25 בנובמבר 1277 עד מותו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וניקולאוס השלישי · ראה עוד »
סמבטיון
יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וסמבטיון · ראה עוד »
ספר התמונה
ספר התמונה הוא ספר קבלי מתקופת המאה ה-13 והמאה ה-14.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וספר התמונה · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וספר הזוהר · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וספר יצירה · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וספרד · ראה עוד »
ספרות ההיכלות והמרכבה
ספרות ההיכלות והמרכבה הוא שם כולל לכ־25 חיבורים מיסטיים שחוברו כנראה בתקופת התנאים והאמוראים (בין המאה השנייה למאה החמישית לספירה) בארץ ישראל (שהייתה אז פרובינציה של האימפריה הרומית המזרחית).
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וספרות ההיכלות והמרכבה · ראה עוד »
ספירה (קבלה)
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. סְפִירָה היא מושג יסודי בעולמה של הקבלה, המתאר רובד בהופעת האלוהות בעולם הגשמי.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וספירה (קבלה) · ראה עוד »
סרגוסה
סָרָגֿוֹסָה (בספרדית: Zaragoza, IPA) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, במחוז סרגוסה, על גדות נהר האברו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וסרגוסה · ראה עוד »
סיציליה
סיציליה (Sicilia; בהגייה לטינית קלאסית: סיקיליה, בהגייה איטלקית: סיצ'יליה) היא האי הגדול ביותר בים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וסיציליה · ראה עוד »
עשר הספירות
#הפניה ספירה (קבלה).
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ועשר הספירות · ראה עוד »
עשרת השבטים
נחלות שבטי ישראל עשרת השבטים הם חלק משנים עשר שבטי ישראל, אשר לפי המסורת המקראית הוגלו לאחר כיבוש ממלכת ישראל בידי אשור ומאז לא נודע גורלם.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ועשרת השבטים · ראה עוד »
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ועכו · ראה עוד »
עין חרוד
גלבוע (2010) מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06 עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 חדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938 שלט מורשת על בית הספר המשותף לעין חרוד ולתל יוסף המוצב בעין חרוד עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ועין חרוד · ראה עוד »
פלרמו
פַּלֵרְמוֹ או פַּלֵרְמוּ (באיטלקית:, בסיציליאנית: Palemmu או Palermu, מיוונית: Πάνορμος, בפיניקית: 𐤑𐤉𐤑) היא העיר הראשית ומושב השלטון המנהלי של האזור האוטונומי סיציליה שבאיטליה וכן בירת העיר המטרופולינית של פלרמו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ופלרמו · ראה עוד »
פלביוס מיתרידטס
פלביוס מיתרידטס (בלטינית: Flavius Mithridates); (בערך: 1445- 1489) היה הומניסט יהודי איטלקי שהמיר דתו לנצרות ונחשב אחד הגורמים החשובים להתפתחותה של קבלה נוצרית.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ופלביוס מיתרידטס · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ופוסק · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ופילוסוף · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ופילוסופיה · ראה עוד »
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וצום גדליה · ראה עוד »
קסטיליה (אזור היסטורי)
דגל קסטיליה קסטיליה היא האזור ההיסטורי בו שכנה ממלכת קסטיליה, ממלכה נוצרית באזור הצפון מרכזי של ספרד, אשר במהלך ההיסטוריה של ספרד התפשטה על ידי כיבוש אזורים מוסלמיים במסגרת הרקונקיסטה, ועל ידי בריתות, נישואי מלכים והגירה לאזורים נוצריים של ספרד.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וקסטיליה (אזור היסטורי) · ראה עוד »
קפואה
קפואה (Capua) הייתה העיר הראשית בקמפניה, ואחת הערים החשובות ביותר של איטליה הקדומה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וקפואה · ראה עוד »
קרב עין ג'אלות
קרב עין ג'אלוּת היה קרב מכריע בתולדות ארץ ישראל, שנערך ביום שישי, 3 בספטמבר 1260 בשטח ארץ ישראל, סמוך למעין חרוד, בעמק יזרעאל המזרחי, בין הצבא הממלוכי לבין כוח צבאי מונגולי.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וקרב עין ג'אלות · ראה עוד »
קטלוניה
קָטָלוּנְיָה (בקטלאנית: Catalunya, באוקסיטנית: Catalonha, בספרדית: Cataluña) היא קהילה אוטונומית בקצה הצפון מזרחי של ספרד, גובלת בצפון בצרפת ובנסיכות אנדורה, במערב באראגון, בדרום בוולנסיה ובמזרח בחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וקטלוניה · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וקבלה · ראה עוד »
קומינו
מפת קומינו וקומינוטו האי קומינו ומגדל מריה הקדושה כפי שהם נראים מהאי מלטה. משמאל האי קומינוטו וברקע גבעותיו של האי גוזו מגדל מריה הקדושה הלגונה הכחולה תחנת המשטרה בקומינו קומינו (Comino; במלטית: Kemmuna, קמונה) הוא אחד משלושת האיים המיושבים בארכיפלג איי מלטה, הקטן שבהם מבחינת שטחו ואוכלוסייתו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וקומינו · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ורמב"ם · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וראשונים · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וראשי תיבות · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ורב · ראה עוד »
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ורומא · ראה עוד »
שמואל יוסף פין
שמואל יוסף פִין (מכונה רש"י פין או רשי"פ; פֿין; בכתב לטיני: Samuel Joseph Fünn; ט"ו בתשרי ה'תקע"ט, ספטמבר 1818 – י"א בטבת ה'תרנ"א, 22 בדצמבר 1890) היה סופר וחוקר עברי, איש תנועת ההשכלה ומראשי הקהילה היהודית בווילנה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ושמואל יוסף פין · ראה עוד »
שמות
ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ושמות · ראה עוד »
שם הגדולים
שם הגדולים הוא חיבור ביבליוגרפי וביוגרפי מאת הרב חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א).
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ושם הגדולים · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-19
הטלגרף הומצא על ידי סמואל מורס. המצאת הטלגרף הובילה לראשונה בהיסטוריה לפיתוח של רשתות תקשורת גלובליות ראשונות מסוגן; תצלום משנת 1832 אשר פותח באמצעות תהליך הדאגרוטיפ. תהליך הדאגרוטיפ הוצג לראשונה לציבור בשנת 1839. פיתוח זה יוביל בהמשך לפיתוח טכנולוגיות הצילום המודרניות; הנס כריסטיאן אנדרסן מפרסם את אוסף האגדות הראשון שלו בשנת 1837. פרסומיו יהפכו אותו בהמשך לאחד מהסופרים הפופולריים והמשפיעים ביותר של המאה ה-19, בעיקר בזכות סיפורים כמו בת הים הקטנה (בתמונה) ואצבעונית. שנות ה-30 של המאה ה-19 היו העשור הרביעי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1830 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1839.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ושנות ה-30 של המאה ה-19 · ראה עוד »
שערי קדושה
#הפניה חיים ויטאל#חיבוריו קטגוריה:ספרי מצוות קטגוריה:ספרי מוסר.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ושערי קדושה · ראה עוד »
שלמה בן אדרת
#הפניה רשב"א.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ושלמה בן אדרת · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ושירה · ראה עוד »
תפילין
תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ותפילין · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ותורה · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ולשון הקודש · ראה עוד »
טלית
גבר מתפלל עטוף בטלית. יהודי בטלית בשלהי המאה ה-19. יהודי בחוף הים לבוש טלית קטן. טלית היא סוג של בגד, אשר כיום משמש כבגד כבוד שנלבש בזמן התפילה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וטלית · ראה עוד »
טטרים
טטרים (בטטרית: татарлар; ברוסית: татары), שמוצאם בין השאר במונגוליה, מהווים כיום אומה טורקית-מוסלמית המונה כשבעה מיליון בני אדם, החיה בעיקר ברוסיה ובמדינות ברית המועצות לשעבר, בין השאר ברפובליקה הרוסית טטרסטן, שבירתה היא קאזאן.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וטטרים · ראה עוד »
טהרה
#הפניה טומאה וטהרה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וטהרה · ראה עוד »
טודלה
טודלה (ספרדית: Tudela) היא עיר קטנה (כ-30,000 תושבים) בספרד, בחבל הבסקים, בקהילה האוטונומית של נווארה, לגדות נהר האברו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וטודלה · ראה עוד »
חמישה חומשי תורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וחמישה חומשי תורה · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וחסידות · ראה עוד »
חסידות אשכנז
חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וחסידות אשכנז · ראה עוד »
חומש במדבר
#הפניה במדבר.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וחומש במדבר · ראה עוד »
חומש דברים
#הפניה דברים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וחומש דברים · ראה עוד »
חיים וירשובסקי
חיים וירשוּבְּסקי (Wirszubski; 25 באוקטובר 1915 – 24 באוגוסט 1977) היה היסטוריון, חוקר קבלה, ומתרגם ישראלי, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וחיים וירשובסקי · ראה עוד »
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וחיים ויטאל · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ובראשית · ראה עוד »
ברצלונה
ברצלונה (בקטלאנית ובספרדית: Barcelona; הגייה בקטלאנית: bəɾsəˈɫonə, ברסלונה; הגייה בספרדית: baɾθeˈlona, ברת'לונה) היא בירת הקהילה האוטונומית קטלוניה והעיר המאוכלסת ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וברצלונה · ראה עוד »
ברוך התוגרמי
רבי ברוך התוגרמי (שנת ה' אלפים, 1240 בערך) היה ממקובלי ספרד בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וברוך התוגרמי · ראה עוד »
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וברכת כהנים · ראה עוד »
בורגוס
בורגוס (בספרדית: Burgos) היא עיר בצפון ספרד והבירה ההיסטורית של אזור קסטיליה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ובורגוס · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ובית מדרש · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וגרשם שלום · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וגימטריה · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ודפוס · ראה עוד »
דבקות
דבקות, וגם התדבקות, היא הצמדות לרעיון או ליעד עקרוני שיש להשיגו.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ודבקות · ראה עוד »
ה' אלפים
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וה' אלפים · ראה עוד »
ה'נ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וה'נ"א · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והמאה ה-19 · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והאר"י · ראה עוד »
התבודדות
266px התבודדות או לְבַדּוּת היא צורת התנהגות שבה מתרחק אדם, מתוך בחירה, מהאנשים הסובבים אותו ושוהה עם עצמו לבד.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והתבודדות · ראה עוד »
הלל בן שמואל
רבי הלל בן שמואל מורונה (באיטלקית: Hillel ben Samuel; נולד בין 1220–1235, נפטר ב-1295 בערך) היה רב מחכמי איטליה בתקופת הראשונים, פילוסוף, רופא והוגה דעות יהודי, תלמידו של רבנו יונה גירונדי.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והלל בן שמואל · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והלכה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והוצאת שוקן · ראה עוד »
הוצאה לאור
הוצאה לאור היא תהליך הבאתה של יצירה כתובה (רומן, סיפור, מאמר, כתבה עיתונאית וכדומה) מרשות היחיד של מחבר היצירה לרשות הרבים של הקוראים, בצורה של ספר, עיתון, כתב עת, אתר אינטרנט וכדומה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והוצאה לאור · ראה עוד »
הוצאה להורג
איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה והוצאה להורג · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וויקרא · ראה עוד »
כ"ו באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וכ"ו באלול · ראה עוד »
כריזמה
כָּרִיזְמָה (מיוונית: χάρισμα, מתנת חסד. על פי האקדמיה ללשון העברית: קִסְמָה) היא תכונה המתארת אדם בעל קסם אישי, יכולת שכנוע וכישורי תקשורת בין-אישית, לרוב מתווספת לאלו הופעה חיצונית מושכת ושונות אישיותית כלשהי מהכלל.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וכריזמה · ראה עוד »
כתר אראגון
כתר אראגון (בקטלאנית: Corona d'Aragó; באראגונית: Corona d'Aragón; בלטינית: Corona Aragonum) היה איחוד קבוע של שטחים ומדינות תחת שרביטו של מלך אראגון, במובן של "ארצות הכתר של אראגון".
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וכתר אראגון · ראה עוד »
כתב יד (יצירה)
#הפניה כתב יד (מקור).
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וכתב יד (יצירה) · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה וימי הביניים · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ויהדות · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ויהדות חרדית · ראה עוד »
יוסף בן אברהם ג'יקטיליה
#הפניה יוסף ג'יקטיליה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ויוסף בן אברהם ג'יקטיליה · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ויוון · ראה עוד »
1240
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1240 · ראה עוד »
1258
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1258 · ראה עוד »
1260
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1260 · ראה עוד »
1270
השושלת הסולומונית עולה לשלטון באתיופיה.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1270 · ראה עוד »
1271
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1271 · ראה עוד »
1279
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1279 · ראה עוד »
1280
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1280 · ראה עוד »
1281
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1281 · ראה עוד »
1285
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1285 · ראה עוד »
1291
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1291 · ראה עוד »
1292
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אבולעפיה ו1292 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אבולעפיה
