גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
107 יחסים: מאיר דיזנגוף, מסדה (הוצאת ספרים), מרדכי נאור, משטרת המנדט, מלחמת העצמאות, מחזה, מגרש הרוסים, מגילת אסתר, מורה, אמן (אמנות), אמפיתיאטרון, אסתר המלכה, אסתר המלכה העברייה, אצטדיון המכתש, ארץ ישראל, אליהו גולומב, אהל (תיאטרון), אומנות (תרבות), אופטימיות, אוקראינה, אודסה, נרודניקים, נחום גוטמן, סליק, סליק אלדמע (גבעתיים), עניבה, ערבים, עת-מול, עברות, פסנתר, פרעות "המאות השחורות", פועלי ציון, פורים, ציונות, קצין, קרנבל, קיבוץ, רן אלדמע, רובה, שמחה, שאול אביגור, שטעטל, שובך יונים, שווייץ, שכונת בורוכוב, תפאורה, תפילת נעילה, תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, תל חי, ..., תחרות (ספורט), תחרות יופי, זיקוקין די-נור, חנה מייזל שוחט, חנה צ'יזיק, חבר'ה טראסק, חברון, חג, חיים בוגרשוב, בנימין זאב הרצל, ברדיצ'ב, בוהמה, בית לחם, בית העלמין קריית שאול, גבעתיים, גירוש תל אביב, גיל אלדמע, דב בר בורוכוב, דבר (עיתון), דגל, דוד קלעי, המנדט, המרד הערבי הגדול, המטאטא, העלייה השנייה, הקבוצה היפואית, הקומקום, הברחה, הבימה, הגימנסיה העברית "הרצליה", ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל, ההגנה, כרזה, כתב יד (כתב), יפו, יצחק אולשן, ירושלים, יהודה שרת, יהודה לייב מטמון-כהן, יום העצמאות, יום הולדת, יום כיפור, יוסף הכט, 1 באפריל, 1884, 1906, 1909, 1912, 1913, 1915, 1917, 1922, 1925, 1936, 1939, 1963, 5 ביוני. להרחיב מדד (57 יותר) »
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ומרדכי נאור · ראה עוד »
משטרת המנדט
תג כובע של משטרת המנדט '''משטרת פלשתינה (א"י) – תעודת מינוי'''שלאחר שמינויו נתאשר בהתאם לפקודת המשטרה נתמנה בזה לחבר המשטרה של פלשתינה (א"י) ולפי זאת ממלאים את ידו בכוח, ברשויות ובזכויות של קצין המשטרה משטרת פלשתינה (א"י) (באנגלית: Palestine Police Force; בערבית: قوة بوليس فلسطين), או בשם הנהוג לה לאחר הקמת מדינת ישראל, משטרת המנדט, הייתה משטרה שפעלה בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל־1948, וקדמה למשטרת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ומשטרת המנדט · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מחזה
המחזה רומיאו ויוליה בציור של פורד מדוקס בראון מחזה הוא צורת ביטוי ספרותית נפוצה, המורכבת בדרך כלל משורות של דיאלוגים או מונולוגים של שחקן אחד או של דמויות שונות, ומיועדת ברוב המקרים לבוא לביטוי אמנותי כהצגה בתיאטרון.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ומחזה · ראה עוד »
מגרש הרוסים
מפת הבניינים ההיסטוריים במגרש הרוסים כנסיית השילוש הקדוש במגרש הרוסים חצר סרגיי מגרש הרוסים הוא מתחם משולש המשתרע על שטח של כ-68 דונם במרכז ירושלים, וכולל מספר מבני ציבור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ומגרש הרוסים · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ומגילת אסתר · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ומורה · ראה עוד »
אמן (אמנות)
#הפניה אמן (תרבות).
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואמן (אמנות) · ראה עוד »
אמפיתיאטרון
האמפיתיאטרון הרומי בארל, כיום בצרפת אמפיתיאטרון (מכונה בעברית גם "אמפי") הוא מבנה גדול ופתוח המשמש להצגות, מופעים, תחרויות ספורט וכדומה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואמפיתיאטרון · ראה עוד »
אסתר המלכה
#הפניה אסתר.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואסתר המלכה · ראה עוד »
אסתר המלכה העברייה
אסתר המלכה העברייה הייתה תחרות יופי שנערכה ביישוב בתקופת המנדט.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואסתר המלכה העברייה · ראה עוד »
אצטדיון המכתש
מבט אל היציע הדרומי במקביל לרחוב השניים שלט הנצחה למכתש בגבעתיים אצטדיון המכתש היה אצטדיון כדורגל ששימש כמגרשה הביתי הוותיק של הפועל רמת-גן גבעתיים בכדורגל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואצטדיון המכתש · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וארץ ישראל · ראה עוד »
אליהו גולומב
אליהו גולומב בצעירותו בית אליהו גולומב בשדרות רוטשילד בתל אביב, שאחרי פטירתו הפך למוזיאון ההגנה מצבתו בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, ועליה הכיתוב: "ללמד בני יהודה קשת" בשל תפקידו בכוח המגן העברי אליהו גוֹלוֹמְבּ (בפי עצמו: אליהו בן-נפתלי; 2 במרץ 1893 – 11 ביוני 1945) היה "המפקד הבלתי מוכתר" של ארגון "ההגנה", ממעצבי כוח המגן היהודי בארץ ישראל בתקופת המנדט.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואליהו גולומב · ראה עוד »
אהל (תיאטרון)
אֹהל היה תיאטרון עברי בתקופת היישוב, שנוסד בשנת 1925 ונסגר ב-1969.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואהל (תיאטרון) · ראה עוד »
אומנות (תרבות)
#הפניה אמנות.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואומנות (תרבות) · ראה עוד »
אופטימיות
אופטימיות (מלטינית: optimum - הטוב ביותר) היא אמונה שיהיה טוב, שבסופו של דבר העניינים יסתדרו לטובה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואופטימיות · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואוקראינה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ואודסה · ראה עוד »
נרודניקים
נַרוֹדניקים (ברוסית: Народничество, נַרוֹדנִיצֶ'סטבוֹ) הוא שמם של מהפכנים רוסים בשנות השישים והשבעים של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ונרודניקים · ראה עוד »
נחום גוטמן
שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ונחום גוטמן · ראה עוד »
סליק
סליק ההגנה בכפר גלעדי פתח הכניסה לסליק ההגנה בכפר גלעדי סליק 'הקיבוץ' בכפר גלעדי "סְלִיק" הוא מחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וסליק · ראה עוד »
סליק אלדמע (גבעתיים)
#הפניה סליק אלדמע.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וסליק אלדמע (גבעתיים) · ראה עוד »
עניבה
עניבה קשורה קשר וינדזור קשר חצי וינדזור עם גומה עניבה היא פריט ביגוד, הנכרך בתוך הצוארון ומהודק בקשר לצוואר.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ועניבה · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וערבים · ראה עוד »
עת-מול
עת־מול הוא כתב עת לתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בהוצאת יד יצחק בן-צבי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ועת-מול · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ועברות · ראה עוד »
פסנתר
צלילי נגינה על פסנתר ילדה מנגנת על פסנתר מיתרי הפסנתר פסנתר אקוסטי כיכר הפסנתר בראש העין פסנתר הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת שהומצא בתחילת המאה ה־18.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ופסנתר · ראה עוד »
פרעות "המאות השחורות"
#הפניה המאות השחורות#פרעות המאות השחורות.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ופרעות "המאות השחורות" · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ופועלי ציון · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ופורים · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וציונות · ראה עוד »
קצין
דרגות בטקס סיום קורס קצינים קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שנושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין).
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וקצין · ראה עוד »
קרנבל
קרנבל בסלובניה קרנבל בוולפך, גרמניה קרנבל בקולומביה קַרְנָבָל הוא פסטיבל תחפושות וריקודים בהשתתפות הקהל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וקרנבל · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וקיבוץ · ראה עוד »
רן אלדמע
שלט הנצחה לרן וגיל אלדמע בבית ראשונים בגבעתיים רן אלדמע (תל אביב, 18 בספטמבר 1926 – גבעתיים, 14 בספטמבר 2016) היה מחנך, מוזיקאי ומראשוני חיל הקשר.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ורן אלדמע · ראה עוד »
רובה
SVD דרגונוב (רובה קלעים/צלפים), Valmet M76 (רובה סער), AKMS (רובה סער). רובה הוא סוג של כלי ירייה חם ממשפחת הנשק הקל (נק"ל).
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ורובה · ראה עוד »
שמחה
ילדה מביעה שמחה באמצעות חיוך נזיר בודהיסטי שמח שִׂמְחָה היא רגש חיובי שבו האדם נתון במצב רוח טוב ומרומם.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ושמחה · ראה עוד »
שאול אביגור
שאול אֲביגוּר (מאירוֹב) (22 באוקטובר 1899 – 29 באוגוסט 1978) היה ממגיני תל חי, מראשי "ההגנה", מפקד המוסד לעלייה ב' ברוב שנות קיומו, סגן שר הביטחון במלחמת העצמאות וראש ארגון "נתיב" (העוסק בקשר עם קהילות יהודיות בברית המועצות) בשנות החמישים והשישים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ושאול אביגור · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ושטעטל · ראה עוד »
שובך יונים
#הפניה שובך.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ושובך יונים · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ושווייץ · ראה עוד »
שכונת בורוכוב
המכתש בחלקו העליון של בורוכוב; מתחת רחוב אהרון גולדשטיין (לשעבר בני השואבה); רחוב המעורר שמטפס מימין על הגבעה; רחוב קק"ל, היכן שהיום נמצאת כיכר ראשונים; רחוב אחדות העבודה; ובתחתית רחוב איילת השחר עם הזווית האופיינית שנבעה מנחל שזרם שם בעבר; בתחתית התמונה, מצד שמאל, גשר שרונה על מעבר מוסררה צילום פנורמי של שכונת בורוכוב מ־1926 (צלם: יוסף שוייג) שלט הסבר בכניסה לשכונת בורוכוב סליק אלדמע בביתו של אברהם אלדמע בשכונת בורוכוב שלט במקום שעמד בית אלדמע בשכונת בורוכוב מכון המים ומפעל תע"ש בשכונת בורוכוב קן בורוכוב של הנוער העובד והלומד גן העיגול בשכונת בורוכוב כיכר ראשונים בגן העיגול בשכונת בורוכוב בית הכנסת אהל משה בשכונת בורוכוב בית שניידרמן בשכונת בורוכוב בית ממלוק - בית המרקחת הראשון בשכונה, ברחוב בורוכוב 12 מגדל המים במשק הפועלות בשכונת בורוכוב. בתחום בית הספר ע"ש תלמה ילין שכונת בורוכוב במבט מהמכתש. אצטדיון המכתש משמאל נהרס בשנת 2012 שכונת בורוכוב היא שכונה בגבעתיים, הוותיקה מבין שש השכונות שהיו הבסיס להקמת העיר.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ושכונת בורוכוב · ראה עוד »
תפאורה
תפאורה מודרנית תַּפְאוּרָה היא כלל המרכיבים המשמשים לעיצוב חלל ההתרחשות בהצגת תיאטרון - איורים, מבנים ואביזרים בשולי הבמה ועליה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ותפאורה · ראה עוד »
תפילת נעילה
תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ותפילת נעילה · ראה עוד »
תל אביב הקטנה
שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ותל אביב הקטנה · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תל חי
בית הקברות בכפר גלעדי מתיישבים-לוחמים על המרפסת בתל-חי בתחילת 1920 תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ותל חי · ראה עוד »
תחרות (ספורט)
משחקי ספורט תחרותי ניצחון הוא המטרה והתוצאה הרצויה בתחרות תחרות שחמט גביעים הניתנים כפרס לזוכי תחרות בישול ריצה בספורט, תחרות היא פעילות ספורטיבית בין שני משתתפים או יותר, המתחרים על הישג מסוים, כגון שיא, גביע, מדליה או זכייה באליפות על ידי שיטת ליגה או שיטת גביע.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ותחרות (ספורט) · ראה עוד »
תחרות יופי
תחרות מיס תבל לשנת 2008 רינה מור, מיס תבל לשנת 1976 תחרות יופי היא תחרות המתמקדת בשיפוט ודירוג מתמודדים לפי מראה חיצוני.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ותחרות יופי · ראה עוד »
זיקוקין די-נור
וידאו של זיקוקין די-נור זיקוקין זיקוקין די-נור, זיקוקי די-נור, זיקוקין או זיקוקים הם מתקני נפץ המתפוצצים תוך הפצת אור רב בשלל צבעים ואפקטים, ומשמשים בחגיגות.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וזיקוקין די-נור · ראה עוד »
חנה מייזל שוחט
חנה מייזל בצעירותה מייזל (באמצע שלישית מימין) בקרב תלמידותיה בחוות העלמות, 1912 חנה מַיְזֶל שוחט (25 בדצמבר 1883, גרודנו, האימפריה הרוסית – 28 במרץ 1972, נהלל) הייתה מחלוצות העלייה השנייה וממייסדות ומנהיגות תנועת הפועלות בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וחנה מייזל שוחט · ראה עוד »
חנה צ'יזיק
חנה צ'יזיק בשורה העליונה באמצע עם בני משפחתה, 1915 לערך חנה צ'יזיק (1889 – 19 בדצמבר 1951) הייתה חלוצה, אגרונומית, מנהיגת נשים ופועלות, וייסדה שני משקי פועלות, בנחלת יהודה ובצפון תל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וחנה צ'יזיק · ראה עוד »
חבר'ה טראסק
אלכסנדר וציפורה זייד (במרכז) אלכסנדר פן (שוכב משמאל), 1931 חבר'ה טראסק 1925 חֶבְרֶ'ה טְרַאסְק הייתה קבוצה שנוסדה בתל אביב ב-1917 והמשיכה לפעול עד סוף שנות ה-20 של המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וחבר'ה טראסק · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וחברון · ראה עוד »
חג
הכדור המסמל את תחילת השנה החדשה, בחגיגות בכיכר טיימס בניו יורק חג הוא יום שבו ציין אירוע משמח בעל משמעות היסטורית, דתית, לאומית וכדומה, באמצעות טקסים, חגיגות, תפילות ומנהגים שונים, על פי מנהג או על פי החוק.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וחג · ראה עוד »
חיים בוגרשוב
#הפניה חיים בוגר (בוגרשוב).
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וחיים בוגרשוב · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
ברדיצ'ב
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וברדיצ'ב · ראה עוד »
בוהמה
איור של רובודי לספר של אנרי מירז'ה - "סצנות מחיי הבוהמה", 1913 אנשי הבּוֹהֶמָה (מצרפתית: La bohème) הוא כינוי ליוצרים ואנשי רוח המנהלים אורח חיים החורג מהשגרה, ומאופיין בהיעדר קביעות, נדודים ושינויים תכופים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ובוהמה · ראה עוד »
בית לחם
The way between Ierusalem and Bethlem 1621 בֵּית לֶחֶם (בערבית: بيت لحمבֵּיתּ לַחְם) היא עיר בהר חברון שבהרי יהודה, כ-10 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ובית לחם · ראה עוד »
בית העלמין קריית שאול
בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »
גבעתיים
הכניסה לגבעתיים מדרך השלום. האותיות מסודרות בצורת שתי גבעות – גבעתיים. גן שיכון המורים בגבעתיים גִּבְעָתַיִים היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וגבעתיים · ראה עוד »
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וגירוש תל אביב · ראה עוד »
גיל אלדמע
גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וגיל אלדמע · ראה עוד »
דב בר בורוכוב
קאנט, פולטבה 1900. תמונה זו הייתה השראה לפסל מרדכי כפרי פסל בורוכוב מאת מרדכי כפרי בחזית בית התרבות של קיבוץ משמר הנגב, הנקרא בית בורוכוב גרפיטי של דב בר בורוכוב ברחוב בורוכוב בשכונת בורוכוב, בגבעתיים דב בר בורוכוב (3 ביולי 1881 – 17 בדצמבר 1917), היה מאבות הציונות הסוציאליסטית, ממייסדי מפלגת פועלי ציון שהייתה הציר המרכזי של תנועה זו וההוגה הבולט שלה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ודב בר בורוכוב · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דגל
שם.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ודגל · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ודוד קלעי · ראה עוד »
המנדט
#הפניה המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע והמנדט · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
המטאטא
פרט מכרזת המטאטא. עיצוב: פסח עיר-שי המטאטא היה תיאטרון עברי סאטירי אשר פעל בתקופת היישוב ובימי ראשית המדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע והמטאטא · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע והעלייה השנייה · ראה עוד »
הקבוצה היפואית
הקבוצה היפואית או קבוצת הנשארים הייתה התארגנות של צעירים ארץ-ישראלים ובהם בוגרי הגימנסיה הרצליה שפעלה בימי מלחמת העולם הראשונה ביפו ותל אביב, ועסקה בהגנת השכונות היהודיות מפני התנפלויות ערבים, באיסוף נשק והתכוננות בפני פרעות עתידיות.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע והקבוצה היפואית · ראה עוד »
הקומקום
פרט מכרזת הקומקום. עיצוב: פסח עיר-שי הקומקום היה התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע והקומקום · ראה עוד »
הברחה
הברחה היא הובלה סמויה של סחורות, אנשים וחיות שאסורה על פי חוק או על פי כללים אחרים, אדם שעוסק בהברחה נקרא מבריח.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע והברחה · ראה עוד »
הבימה
תיאטרון הבימה (נוסד ב-1917) הוא התיאטרון הלאומי של ישראל הממוקם בתל אביב, זוכה פרס ישראל לשנת 1958 וחבר ב"איחוד תיאטרוני אירופה".
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע והבימה · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל
ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (בקיצור: ההסתדרות הכללית, הסתדרות העובדים או ההסתדרות) נוסדה בשנת 1920 על ידי מפלגות סוציאליסטיות כדי לאגד את העובדים היהודים בארץ ישראל, שכירים למקצועותיהם ועובדים עצמאיים "החיים על יגיעם".
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וההגנה · ראה עוד »
כרזה
סובייטי) והכיתוב: "האיש הזה הוא ידידך. הוא לוחם למען החופש." "הדוד סם" מופיע על כרזה בהשראת "לורד קיצ'נר רוצה אותך", מתקופת מלחמת העולם הראשונה, המעודדת גיוס לצבא ארצות הברית. כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה, ולרוב מודפס על נייר גדול התלוי על קיר או משטח דומה לזה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וכרזה · ראה עוד »
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וכתב יד (כתב) · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ויפו · ראה עוד »
יצחק אולשן
יצחק אולשן ראשון משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 יצחק אוֹלשָן (אולשנסקי) (כ"ה בשבט ה'תרנ"ה; 19 בפברואר 1895 – כ"ב בשבט תשמ"ג; 5 בפברואר 1983) היה הנשיא השני של בית המשפט העליון.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ויצחק אולשן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע וירושלים · ראה עוד »
יהודה שרת
יהודה שרת (שרתוק) (26 בינואר 1901 – 22 ביוני 1979) היה מלחין, מנצח מקהלות ומחנך ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ויהודה שרת · ראה עוד »
יהודה לייב מטמון-כהן
יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ויהודה לייב מטמון-כהן · ראה עוד »
יום העצמאות
יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ויום העצמאות · ראה עוד »
יום הולדת
ממנהגי יום ההולדת: נשיפה על נרות העוגה תוך הבעת משאלה וויקיפדיה. עוגת יום הולדת יום הולדת של אדם הוא היום בשנה שבו התאריך זהה לתאריך הלידה שלו.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ויום הולדת · ראה עוד »
יום כיפור
#הפניה יום הכיפורים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ויום כיפור · ראה עוד »
יוסף הכט
יוסף הכט בלוחית זיכרון ליד המקום בו עמד ביתו ברח' קרן קיימת 16 בשכונת בורוכוב לוחית זיכרון ליוסף הכט בשכונת בורוכוב יוסף הֶכט (25 בדצמבר 1894, ה'תרנ"ה – 25 באפריל 1970, י"ט בניסן ה'תש"ל) היה ממייסדי ארגון "ההגנה" ויושב ראש הראשון (המרכז) של הארגון.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ויוסף הכט · ראה עוד »
1 באפריל
1 באפריל הוא היום ה-91 בשנה בלוח הגרגוריאני (92 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1 באפריל · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1884 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1906 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1909 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1912 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1913 · ראה עוד »
1915
קרב גליפולי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1915 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1917 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1922 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1925 · ראה עוד »
1936
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1936 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1939 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו1963 · ראה עוד »
5 ביוני
5 ביוני הוא היום ה-156 בשנה (157 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם אלדמע ו5 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אלדמע
