סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם ישעיהו קרליץ

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם ישעיהו קרליץ

אברהם אלקנה כהנא שפירא vs. אברהם ישעיהו קרליץ

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול. הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.

דמיון בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם ישעיהו קרליץ

אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם ישעיהו קרליץ יש להם 74 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת סנהדרין, מפד"ל, מרא דאתרא, משה צבי נריה, מחשבת ישראל, מועצת גדולי התורה, ארץ ישראל, אב בית דין, אוצר בית דין, איסר זלמן מלצר, נריה גוטל, סמיכה לרבנות, סטודנט, סדרת ספרים, סוכות, עזרא הסופר, עובדיה יוסף, פתח תקווה, פוסק, ציונות, ציונות דתית, קניין (הלכה), רמת גן, ראש השנה, ראש ישיבה, ראשונים, רשב"א, שמיטה, שבת, שולחן ערוך, ..., תקיעת שופר, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, תלמיד חכם, תורה, תורה שבעל-פה, טרפה, טבריה, חקלאות, חז"ל, חברותא, חושן משפט, בני ברק, בית מדרש, בית שמש, בית המקדש, בית הקברות בהר הזיתים, בית יוסף, גמרא, גדול הדור, גדולי ישראל, דעת (אתר אינטרנט), ה'תשע"ח, המנדט הבריטי, המעין (כתב עת), הצופה, הראי"ה קוק, הרב הראשי לישראל, הרבנות הראשית לישראל, הלוויה, הלכה, הגדה של פסח, היתר מכירה, כולל אברכים, יעקב פילבר, יצחק קוליץ, ירושלים, ישיבת חברון, ישיבה, יהדות חרדית, יום טוב, יום העצמאות, יוסף שלמה כהנמן. להרחיב מדד (44 יותר) »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת סנהדרין · אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מפד"ל

המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומפד"ל · אברהם ישעיהו קרליץ ומפד"ל · ראה עוד »

מרא דאתרא

מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומרא דאתרא · אברהם ישעיהו קרליץ ומרא דאתרא · ראה עוד »

משה צבי נריה

הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה צבי נריה · אברהם ישעיהו קרליץ ומשה צבי נריה · ראה עוד »

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומחשבת ישראל · אברהם ישעיהו קרליץ ומחשבת ישראל · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועצת גדולי התורה · אברהם ישעיהו קרליץ ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וארץ ישראל · אברהם ישעיהו קרליץ וארץ ישראל · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

אב בית דין ואברהם אלקנה כהנא שפירא · אב בית דין ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »

אוצר בית דין

אוצר בית דין בימינו הוא הסדר להעברת פירות שביעית מהחקלאים אל הצרכנים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ואוצר בית דין · אברהם ישעיהו קרליץ ואוצר בית דין · ראה עוד »

איסר זלמן מלצר

הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ואיסר זלמן מלצר · אברהם ישעיהו קרליץ ואיסר זלמן מלצר · ראה עוד »

נריה גוטל

הרב פרופ' נריה משה גוטל (נולד בג' באב תש"ך, 26 ביולי 1960) הוא ראש מערך המחקר ב"מרכז תורה ומדינה" בניצן, ורב בית הכנסת רדליך בשכונת גבעת שאול (ירושלים).

אברהם אלקנה כהנא שפירא ונריה גוטל · אברהם ישעיהו קרליץ ונריה גוטל · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וסמיכה לרבנות · אברהם ישעיהו קרליץ וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סטודנט

סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וסטודנט · אברהם ישעיהו קרליץ וסטודנט · ראה עוד »

סדרת ספרים

ספרי עיון של סדרת ספרי אמנות קלאסית סדרת ספרים היא קבוצה של ספרים בעלי מכנה משותף, היוצאת לאור במשך תקופה על ידי סופר מסוים או הוצאת ספרים מסוימת, לעיתים במותג שנקבע לה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וסדרת ספרים · אברהם ישעיהו קרליץ וסדרת ספרים · ראה עוד »

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וסוכות · אברהם ישעיהו קרליץ וסוכות · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ועזרא הסופר · אברהם ישעיהו קרליץ ועזרא הסופר · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ועובדיה יוסף · אברהם ישעיהו קרליץ ועובדיה יוסף · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

אברהם אלקנה כהנא שפירא ופתח תקווה · אברהם ישעיהו קרליץ ופתח תקווה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ופוסק · אברהם ישעיהו קרליץ ופוסק · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וציונות · אברהם ישעיהו קרליץ וציונות · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וציונות דתית · אברהם ישעיהו קרליץ וציונות דתית · ראה עוד »

קניין (הלכה)

#הפניה מעשה קניין.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וקניין (הלכה) · אברהם ישעיהו קרליץ וקניין (הלכה) · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ורמת גן · אברהם ישעיהו קרליץ ורמת גן · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וראש השנה · אברהם ישעיהו קרליץ וראש השנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וראש ישיבה · אברהם ישעיהו קרליץ וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וראשונים · אברהם ישעיהו קרליץ וראשונים · ראה עוד »

רשב"א

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ורשב"א · אברהם ישעיהו קרליץ ורשב"א · ראה עוד »

שמיטה

קרן השביעית". שלט המודיע כי הפירות בחצר הם הפקר לרגל שנת השמיטה. שמיטה היא אוסף מצוות המתקיימות ביהדות מדי שנה שביעית, הנקראת שנת שמיטה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ושמיטה · אברהם ישעיהו קרליץ ושמיטה · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ושבת · אברהם ישעיהו קרליץ ושבת · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

אברהם אלקנה כהנא שפירא ושולחן ערוך · אברהם ישעיהו קרליץ ושולחן ערוך · ראה עוד »

תקיעת שופר

תְּקִיעַת שׁוֹפָר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה יש לשמוע תקיעות ותרועת שופר בראש השנה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותקיעת שופר · אברהם ישעיהו קרליץ ותקיעת שופר · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותל אביב-יפו · אברהם ישעיהו קרליץ ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמוד · אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמוד תורה · אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד תורה · ראה עוד »

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמיד חכם · אברהם ישעיהו קרליץ ותלמיד חכם · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותורה · אברהם ישעיהו קרליץ ותורה · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותורה שבעל-פה · אברהם ישעיהו קרליץ ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

טרפה

טרפה היא בהמה או אדם שסופם למות מחמת פציעה או חולי מסוימים, ודיניהם ההלכתיים שונים מבהמה או אדם רגילים בחלק מההלכות.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וטרפה · אברהם ישעיהו קרליץ וטרפה · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וטבריה · אברהם ישעיהו קרליץ וטבריה · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וחקלאות · אברהם ישעיהו קרליץ וחקלאות · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וחז"ל · אברהם ישעיהו קרליץ וחז"ל · ראה עוד »

חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וחברותא · אברהם ישעיהו קרליץ וחברותא · ראה עוד »

חושן משפט

חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וחושן משפט · אברהם ישעיהו קרליץ וחושן משפט · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק · אברהם ישעיהו קרליץ ובני ברק · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית מדרש · אברהם ישעיהו קרליץ ובית מדרש · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית שמש · אברהם ישעיהו קרליץ ובית שמש · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית המקדש · אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש · ראה עוד »

בית הקברות בהר הזיתים

#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית הקברות בהר הזיתים · אברהם ישעיהו קרליץ ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »

בית יוסף

בית יוסף הוא ספרו של רבי יוסף קארו, העוסק בבירור הלכות שמקורן בתלמוד ובראשונים, ופסק ההלכה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית יוסף · אברהם ישעיהו קרליץ ובית יוסף · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וגמרא · אברהם ישעיהו קרליץ וגמרא · ראה עוד »

גדול הדור

גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וגדול הדור · אברהם ישעיהו קרליץ וגדול הדור · ראה עוד »

גדולי ישראל

#הפניה גדול הדור.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וגדולי ישראל · אברהם ישעיהו קרליץ וגדולי ישראל · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ודעת (אתר אינטרנט) · אברהם ישעיהו קרליץ ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

ה'תשע"ח

אין תיאור.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשע"ח · אברהם ישעיהו קרליץ וה'תשע"ח · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והמנדט הבריטי · אברהם ישעיהו קרליץ והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המעין (כתב עת)

#הפניה המעין.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והמעין (כתב עת) · אברהם ישעיהו קרליץ והמעין (כתב עת) · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והצופה · אברהם ישעיהו קרליץ והצופה · ראה עוד »

הראי"ה קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והראי"ה קוק · אברהם ישעיהו קרליץ והראי"ה קוק · ראה עוד »

הרב הראשי לישראל

#הפניה הרבנות הראשית לישראל#הרבנים הראשיים לדורותם.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והרב הראשי לישראל · אברהם ישעיהו קרליץ והרב הראשי לישראל · ראה עוד »

הרבנות הראשית לישראל

הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והרבנות הראשית לישראל · אברהם ישעיהו קרליץ והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »

הלוויה

הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והלוויה · אברהם ישעיהו קרליץ והלוויה · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והלכה · אברהם ישעיהו קרליץ והלכה · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והגדה של פסח · אברהם ישעיהו קרליץ והגדה של פסח · ראה עוד »

היתר מכירה

דוכן ירקות. חלק מהמוצרים מסומנים ב"היתר", כלומר כשרים על פי היתר המכירה. היתר מכירה מציין מכירה של קרקע בארץ ישראל לגוי, שמטרתה להתיר מלאכות חקלאיות בשנת השמיטה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והיתר מכירה · אברהם ישעיהו קרליץ והיתר מכירה · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וכולל אברכים · אברהם ישעיהו קרליץ וכולל אברכים · ראה עוד »

יעקב פילבר

#הפניה יעקב הלוי פילבר.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ויעקב פילבר · אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב פילבר · ראה עוד »

יצחק קוליץ

הרב יצחק קוליץ (י"ח בסיוון תרפ"ב – כ"ד בתמוז תשס"ג, 13 ביוני 1922– 24 ביולי 2003) היה רב ישראלי, דיין בבית הדין הרבני הגדול, רבה האשכנזי של ירושלים וחבר מועצת הרבנות הראשית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק קוליץ · אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק קוליץ · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וירושלים · אברהם ישעיהו קרליץ וירושלים · ראה עוד »

ישיבת חברון

#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת חברון · אברהם ישעיהו קרליץ וישיבת חברון · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה · אברהם ישעיהו קרליץ וישיבה · ראה עוד »

יהדות חרדית

היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות חרדית · אברהם ישעיהו קרליץ ויהדות חרדית · ראה עוד »

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ויום טוב · אברהם ישעיהו קרליץ ויום טוב · ראה עוד »

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ויום העצמאות · אברהם ישעיהו קרליץ ויום העצמאות · ראה עוד »

יוסף שלמה כהנמן

הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).

אברהם אלקנה כהנא שפירא ויוסף שלמה כהנמן · אברהם ישעיהו קרליץ ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם ישעיהו קרליץ

יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 484 יחסים. יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 645. כפי שיש להם במשותף 74, מדד הדמיון הוא = 74 / (484 + 645).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ואברהם ישעיהו קרליץ. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »