סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה

אברהם אלקנה כהנא שפירא vs. ישיבה

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא (כונה "רֵבּ אברום"; י"ד באייר ה'תרע"א, מאי 1911 – 27 בספטמבר 2007, ט"ו בתשרי ה'תשס"ח) היה ראש ישיבת מרכז הרב, פוסק, הרב הראשי לישראל בשנים ה'תשמ"ג–ה'תשנ"ג (1983–1993), דיין ואב בית דין בבית הדין הרבני בירושלים ובבית הדין הגדול. ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

דמיון בין אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה יש להם 51 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת נדרים, מסכת סנהדרין, מסכת קידושין, מסכת שבת, מסכת גיטין, מסכת יבמות, מחשבת ישראל, מכינה קדם צבאית, ארצות הברית, סדר נשים, פתח תקווה, ציונות דתית, קצות החושן, קבלה, ר"מ, רמת גן, ראש ישיבה, ראשונים, רש"י, רב, שולחן ערוך, תל אביב-יפו, תלמוד, תוספות, תורה שבעל-פה, חז"ל, חברותא, בני ברק, בבא מציעא, בבא קמא, ..., בבא בתרא, בית מדרש, גמרא, גאונים, הצופה, הראי"ה קוק, הלכה, כולל אברכים, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים, ישיבת מרכז הרב, ישיבת עץ חיים, ישיבת פוניבז', ישיבת תפארת צבי, ישיבת חברון, ישיבת המקובלים שער השמים, ישיבת הר המור, ישיבה קטנה, ישיבה תיכונית, ישיבה גדולה, יהודים. להרחיב מדד (21 יותר) »

מסכת נדרים

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת נדרים · ישיבה ומסכת נדרים · ראה עוד »

מסכת סנהדרין

העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת סנהדרין · ישיבה ומסכת סנהדרין · ראה עוד »

מסכת קידושין

טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת קידושין · ישיבה ומסכת קידושין · ראה עוד »

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת שבת · ישיבה ומסכת שבת · ראה עוד »

מסכת גיטין

בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת גיטין · ישיבה ומסכת גיטין · ראה עוד »

מסכת יבמות

ללא.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת יבמות · ישיבה ומסכת יבמות · ראה עוד »

מחשבת ישראל

מחשבת ישראל הוא תחום במדעי היהדות שעוסק ביצירות המופת של המחשבה והתרבות היהודית לדורותיה, הבנתה ומיפויה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומחשבת ישראל · ישיבה ומחשבת ישראל · ראה עוד »

מכינה קדם צבאית

#הפניה מכינה קדם-צבאית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ומכינה קדם צבאית · ישיבה ומכינה קדם צבאית · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וארצות הברית · ארצות הברית וישיבה · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וסדר נשים · ישיבה וסדר נשים · ראה עוד »

פתח תקווה

מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).

אברהם אלקנה כהנא שפירא ופתח תקווה · ישיבה ופתח תקווה · ראה עוד »

ציונות דתית

דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וציונות דתית · ישיבה וציונות דתית · ראה עוד »

קצות החושן

ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וקצות החושן · ישיבה וקצות החושן · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבלה · ישיבה וקבלה · ראה עוד »

ר"מ

ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ור"מ · ישיבה ור"מ · ראה עוד »

רמת גן

רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ורמת גן · ישיבה ורמת גן · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וראש ישיבה · ישיבה וראש ישיבה · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וראשונים · ישיבה וראשונים · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ורש"י · ישיבה ורש"י · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ורב · ישיבה ורב · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

אברהם אלקנה כהנא שפירא ושולחן ערוך · ישיבה ושולחן ערוך · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותל אביב-יפו · ישיבה ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמוד · ישיבה ותלמוד · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותוספות · ישיבה ותוספות · ראה עוד »

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ותורה שבעל-פה · ישיבה ותורה שבעל-פה · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וחז"ל · חז"ל וישיבה · ראה עוד »

חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וחברותא · חברותא וישיבה · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובני ברק · בני ברק וישיבה · ראה עוד »

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובבא מציעא · בבא מציעא וישיבה · ראה עוד »

בבא קמא

צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובבא קמא · בבא קמא וישיבה · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובבא בתרא · בבא בתרא וישיבה · ראה עוד »

בית מדרש

בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית מדרש · בית מדרש וישיבה · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וגמרא · גמרא וישיבה · ראה עוד »

גאונים

גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וגאונים · גאונים וישיבה · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והצופה · הצופה וישיבה · ראה עוד »

הראי"ה קוק

#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והראי"ה קוק · הראי"ה קוק וישיבה · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא והלכה · הלכה וישיבה · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וכולל אברכים · ישיבה וכולל אברכים · ראה עוד »

יצחק אייזיק הלוי הרצוג

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל משנת 1936, ואחר כך של מדינת ישראל עד יום פטירתו.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ויצחק אייזיק הלוי הרצוג · יצחק אייזיק הלוי הרצוג וישיבה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וירושלים · ירושלים וישיבה · ראה עוד »

ישיבת מרכז הרב

מרכז הרב – הישיבה המרכזית העולמית (מכונה "מרכז", במלעיל) היא הישיבה הציונית דתית הגבוהה הראשונה בארץ ישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת מרכז הרב · ישיבה וישיבת מרכז הרב · ראה עוד »

ישיבת עץ חיים

תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת עץ חיים · ישיבה וישיבת עץ חיים · ראה עוד »

ישיבת פוניבז'

ישיבת פּוֹנִיבֶז' היא ישיבה גבוהה בישראל, אשר נחשבת לאחת משתי הישיבות החשובות והיוקרתיות בציבור החרדי, יחד עם ישיבת חברון בירושלים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת פוניבז' · ישיבה וישיבת פוניבז' · ראה עוד »

ישיבת תפארת צבי

ישיבת תפארת צבי היא ישיבה בירושלים.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת תפארת צבי · ישיבה וישיבת תפארת צבי · ראה עוד »

ישיבת חברון

#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת חברון · ישיבה וישיבת חברון · ראה עוד »

ישיבת המקובלים שער השמים

היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20) ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת המקובלים שער השמים · ישיבה וישיבת המקובלים שער השמים · ראה עוד »

ישיבת הר המור

בית המדרש הקודם במתחם כרמית, תש"ע בניין הישיבה ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה השייכת לזרם התורני לאומי.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבת הר המור · ישיבה וישיבת הר המור · ראה עוד »

ישיבה קטנה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' ישיבה קטנה (יש"ק, גם ישיבה לצעירים) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית, המהווה המשך ללימודים בתלמוד תורה או בבית ספר (בציבורים מסוימים - 'חיידר').

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה קטנה · ישיבה וישיבה קטנה · ראה עוד »

ישיבה תיכונית

ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה תיכונית · ישיבה וישיבה תיכונית · ראה עוד »

ישיבה גדולה

בית המדרש בישיבת נר זרח, אלול תש"ף ישיבה גדולה (גם ישיבה גבוהה) היא ישיבה המיועדת לבחורים לאחר שסיימו את שלוש שנות הלימוד בישיבה קטנה, או ארבע שנות הלימוד בישיבה תיכונית או בישיבה קטנה לאומית.

אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה גדולה · ישיבה וישיבה גדולה · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהודים · יהודים וישיבה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה

יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 484 יחסים. יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 307. כפי שיש להם במשותף 51, מדד הדמיון הוא = 51 / (484 + 307).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם אלקנה כהנא שפירא וישיבה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »