גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה פיינשטיין
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה פיינשטיין יש להם 35 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת נדרים, מסכת סנהדרין, מסכת קידושין, מסכת שבת, מסכת גיטין, מסכת כתובות, מסכת יבמות, מועצת גדולי התורה, ארצות הברית, אב בית דין, אגרות משה, אוצר החכמה, איסר זלמן מלצר, פוסק, ר"מ, ראש ישיבה, רפואה והלכה, רש"י, רב, שאלות ותשובות, שלמה גורן, שבת, תענית אסתר, תלמוד, תוספות, בבא מציעא, בבא קמא, בבא בתרא, גדול הדור, ה'תשמ"ו, ..., הגדה של פסח, ירושלים, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות חרדית. להרחיב מדד (5 יותר) »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת נדרים · מסכת נדרים ומשה פיינשטיין ·
מסכת סנהדרין
העתק כתב יד) מַסֶּכֶת סַנְהֶדְרִין היא המסכת הרביעית בסדר נזיקין שבמשנה ובתלמוד.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת סנהדרין · מסכת סנהדרין ומשה פיינשטיין ·
מסכת קידושין
טקס קידושין מַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין היא המסכת האחרונה בסדר נשים, במשנה ובתלמוד.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת קידושין · מסכת קידושין ומשה פיינשטיין ·
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת שבת · מסכת שבת ומשה פיינשטיין ·
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת גיטין · מסכת גיטין ומשה פיינשטיין ·
מסכת כתובות
מסכת כתובות עוסקת בעיקר בהלכות כתובה, בתמונה: כתובה מהמאה ה-18 מַסֶּכֶת כְּתוּבּוֹת היא המסכת השנייה בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת כתובות · מסכת כתובות ומשה פיינשטיין ·
מסכת יבמות
ללא.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת יבמות · מסכת יבמות ומשה פיינשטיין ·
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומועצת גדולי התורה · מועצת גדולי התורה ומשה פיינשטיין ·
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וארצות הברית · ארצות הברית ומשה פיינשטיין ·
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
אב בית דין ואברהם אלקנה כהנא שפירא · אב בית דין ומשה פיינשטיין ·
אגרות משה
אגרות משה היא סדרת ספרי שאלות ותשובות שכתב הרב משה פיינשטיין בנושאי הלכה, הנחשבת ליצירתו העיקרית והחשובה ביותר.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ואגרות משה · אגרות משה ומשה פיינשטיין ·
אוצר החכמה
אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ואוצר החכמה · אוצר החכמה ומשה פיינשטיין ·
איסר זלמן מלצר
הרב איסר זלמן מֶלְצֶר (ה' באדר א' תר"ל, פברואר 1870 – י' בכסלו תשי"ד, 17 בנובמבר 1953) היה רבה של סלוצק וראש הישיבה בה, ולאחר מכן ראש ישיבת עץ חיים בירושלים ויושב ראש מועצת גדולי התורה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ואיסר זלמן מלצר · איסר זלמן מלצר ומשה פיינשטיין ·
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ופוסק · משה פיינשטיין ופוסק ·
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ור"מ · משה פיינשטיין ור"מ ·
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וראש ישיבה · משה פיינשטיין וראש ישיבה ·
רפואה והלכה
רפואה והלכה הן תחומי ידע ופרקטיקה המורכבים מפירוט רב וכוללים הנחיות התנהגות לבני אדם רבים, ולכן רבות נקודות הממשק ביניהן, ורבים היהודים שומרי ההלכה שנדרשים לנקודות מגע אלה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ורפואה והלכה · משה פיינשטיין ורפואה והלכה ·
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ורש"י · משה פיינשטיין ורש"י ·
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ורב · משה פיינשטיין ורב ·
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ושאלות ותשובות · משה פיינשטיין ושאלות ותשובות ·
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
אברהם אלקנה כהנא שפירא ושלמה גורן · משה פיינשטיין ושלמה גורן ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ושבת · משה פיינשטיין ושבת ·
תענית אסתר
תענית אסתר היא יום תענית הנהוג בי"ג באדר, ערב חג הפורים (ברוב השנים. בכ-31.9% מהשנים חל פורים ביום ראשון והתענית מוקדמת לי"א באדר).
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותענית אסתר · משה פיינשטיין ותענית אסתר ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמוד · משה פיינשטיין ותלמוד ·
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותוספות · משה פיינשטיין ותוספות ·
בבא מציעא
מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובבא מציעא · בבא מציעא ומשה פיינשטיין ·
בבא קמא
צילום ש"ס וילנה דף ראשון ממסכת ארבעה אבות נזיקין בָּבָא קַמָּא הוא החלק הראשון של מסכת נזיקין שבסדר נזיקין, העוסק בעיקר בדיני נזיקין שבין אדם לחברו במשפט העברי.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובבא קמא · בבא קמא ומשה פיינשטיין ·
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובבא בתרא · בבא בתרא ומשה פיינשטיין ·
גדול הדור
גדול הדור הוא תואר שמקורו בתלמוד, המשמש לציון אישיות יהודית בולטת ומכובדת.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וגדול הדור · גדול הדור ומשה פיינשטיין ·
ה'תשמ"ו
אין תיאור.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וה'תשמ"ו · ה'תשמ"ו ומשה פיינשטיין ·
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
אברהם אלקנה כהנא שפירא והגדה של פסח · הגדה של פסח ומשה פיינשטיין ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וירושלים · ירושלים ומשה פיינשטיין ·
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות קונסרבטיבית · יהדות קונסרבטיבית ומשה פיינשטיין ·
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות רפורמית · יהדות רפורמית ומשה פיינשטיין ·
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות חרדית · יהדות חרדית ומשה פיינשטיין ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה פיינשטיין
- מה יש להם במשותף אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה פיינשטיין
- דמיון בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה פיינשטיין
השוואה בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה פיינשטיין
יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 484 יחסים. יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 129. כפי שיש להם במשותף 35, מדד הדמיון הוא = 35 / (484 + 129).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם אלקנה כהנא שפירא ומשה פיינשטיין. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
