דמיון בין אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבלה
אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבלה יש להם 20 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסכת אבות, ארץ ישראל, סמיכה לרבנות, עובדיה יוסף, ראש ישיבה, רפורמים, רשב"א, שאלות ותשובות, שבת, תקופת בית שני, תלמוד, תורה שבעל-פה, חז"ל, בית המקדש, בית כנסת, גאונים, הלכה, ירושלים, יהדות קונסרבטיבית, יהודים.
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ומסכת אבות · מסכת אבות וקבלה ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וארץ ישראל · ארץ ישראל וקבלה ·
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וסמיכה לרבנות · סמיכה לרבנות וקבלה ·
עובדיה יוסף
הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ועובדיה יוסף · עובדיה יוסף וקבלה ·
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וראש ישיבה · קבלה וראש ישיבה ·
רפורמים
#הפניה יהדות רפורמית.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ורפורמים · קבלה ורפורמים ·
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ורשב"א · קבלה ורשב"א ·
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ושאלות ותשובות · קבלה ושאלות ותשובות ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ושבת · קבלה ושבת ·
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותקופת בית שני · קבלה ותקופת בית שני ·
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותלמוד · קבלה ותלמוד ·
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ותורה שבעל-פה · קבלה ותורה שבעל-פה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וחז"ל · חז"ל וקבלה ·
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית המקדש · בית המקדש וקבלה ·
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
אברהם אלקנה כהנא שפירא ובית כנסת · בית כנסת וקבלה ·
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וגאונים · גאונים וקבלה ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
אברהם אלקנה כהנא שפירא והלכה · הלכה וקבלה ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
אברהם אלקנה כהנא שפירא וירושלים · ירושלים וקבלה ·
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
אברהם אלקנה כהנא שפירא ויהדות קונסרבטיבית · יהדות קונסרבטיבית וקבלה ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבלה
- מה יש להם במשותף אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבלה
- דמיון בין אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבלה
השוואה בין אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבלה
יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 484 יחסים. יש אברהם אלקנה כהנא שפירא 417. כפי שיש להם במשותף 20, מדד הדמיון הוא = 20 / (484 + 417).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם אלקנה כהנא שפירא וקבלה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: