גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
101 יחסים: מאורעות תל חי, מסדה (הוצאת ספרים), מסורת, מפא"י, מפלגה, מרכז זלמן שזר, מלחמת ששת הימים, מלחמת העולם הראשונה, מלודיה, מחתרת, מהפכת 1905, מוצא, ארץ ישראל, ארצות הברית, אחדות העבודה, אוקראינה, אירקוטסק, ניר שיתופי, ניל"י, סמיכה לרבנות, סיביר, עמנואל אטקס, עין גנים, פרס ישראל, פרעות קישינב, פתח תקווה, פועלי ציון, צאר, ציונות, ציונות סוציאליסטית, קרן היסוד, קבוצת כנרת, קייב, רות בונדי, שמעון קושניר, שמואל הפטר, שלמה טיקוצ'ינסקי, שטעטל, שדי אברהם, תרמ"ו, תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, תשל"ג, תל עדשים, תחום המושב, זמרה, זהב, חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית, חבר הכנסת, חולון, ב' באלול, ..., בן-ציון דינור, באר שבע, בנו רותנברג, ברל כצנלסון, בית הקברות כנרת, בית יציב, גדרה, דרכון, דוד קלעי, דוד בן-גוריון, דוד בלוך-בלומנפלד, ה' בסיוון, ה'תשל"ב, המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד, המרכז החקלאי, המוזיאון לתולדות חולון, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, הספרייה הלאומית, הסתדרות פועלי יהודה, העלייה השנייה, הפועל הצעיר, השדה (כתב עת), הבלתי מפלגתיים, הגליה, ההסתדרות הכללית, ההתיישבות העובדת, הוצאת הקיבוץ המאוחד, הכנסת הראשונה, הכנסת החמישית, ועדת הכספים, יעקב מזור, יצחק בן-יעקב, יצחק יציב, ישראל, ישיבת טלז, יוסף טרומפלדור, יישוב, 14 בפברואר, 1886, 1914, 1919, 1920, 1930, 1949, 1965, 1972, 1973, 22 בנובמבר, 30 באוגוסט, 8 ביוני. להרחיב מדד (51 יותר) »
מאורעות תל חי
ישראל, סוריה ולבנון. איור של תל חי אנדרטת האריה השואג מאורעות תל חי היו חלק מפרעות תר"פ - סדרה של התנכלויות והתנפלויות של כנופיות ערבים ובדואים, אשר החלו בסתיו תר"פ 1919, עם נסיגת הכוחות הבריטיים מהאזור, על ארבעת היישובים היהודיים – המושבה מטולה, קיבוץ כפר גלעדי, הקבוצה בתל חי, וקבוצת מייסדי המושב בחמארה, על כפרי הנוצרים, על יחידות הצבא הצרפתי בגליל הצפוני, ויחידות הצבא הבריטי - התקפת הבדואים על צמח ב-24 באפריל 1920, וזאת כחלק מהמאבק של הממלכה הערבית של סוריה לעצמאות.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומאורעות תל חי · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מסורת
מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומסורת · ראה עוד »
מפא"י
מפלגת פועלי ארץ ישראל (מַפָּא"י) הייתה מפלגת שמאל ציונית סוציאליסטית שנוסדה בארץ ישראל בשנת 1930 מאיחוד הפועל הצעיר ואחדות העבודה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומפא"י · ראה עוד »
מפלגה
מִפְלָגָה היא תנועה פוליטית, השואפת להשיג שליטה מלאה או חלקית במוסדות הממשל או הפרלמנט.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומפלגה · ראה עוד »
מרכז זלמן שזר
שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלודיה
תיבות העליונות; התיבות התחתונות הן ההרמוניה. מֶלוֹדיה (מלעז; בעברית: לחן) היא רצף ליניארי של צלילים מוזיקליים שהמאזין תופס כישות אחת.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומלודיה · ראה עוד »
מחתרת
מחתרת היא ארגון לא-חוקי הפועל נגד השלטון או נגד המשטר.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומחתרת · ראה עוד »
מהפכת 1905
מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומהפכת 1905 · ראה עוד »
מוצא
בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ומוצא · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וארצות הברית · ראה עוד »
אחדות העבודה
אחדות העבודה (אחה"ע) (1919–1930) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ואחדות העבודה · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ואוקראינה · ראה עוד »
אירקוטסק
נמל התעופה הבין-לאומי אירקוטסק אירקוטסק (ברוסית: Иркутск) היא בירת מחוז אירקוטסק שברוסיה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ואירקוטסק · ראה עוד »
ניר שיתופי
ניר שיתופי-אגודה ארצית שיתופית להתיישבות היא אגודה שיתופית ישראלית.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וניר שיתופי · ראה עוד »
ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וניל"י · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סיביר
סיביר (ברוסית) הוא אזור גדול ברוסיה הכולל את כל צפון אסיה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וסיביר · ראה עוד »
עמנואל אטקס
עמנואל אֶטְקֶס (Etkes; נולד ב-1939) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר לחינוך של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 2010.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ועמנואל אטקס · ראה עוד »
עין גנים
עין גנים הוא מושב פועלים שהוקם בשנת 1908, ובשנת 1939 הפך לשכונה ורחוב בפתח תקווה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ועין גנים · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ופרס ישראל · ראה עוד »
פרעות קישינב
ראשי יהדות קישינב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב פרעות קישינב (ביידיש: קישינעווער שחיטה או קישנעווער פאגראם) היו פרעות נגד יהודי קישינב בעיר זו שבבסרביה (אז חלק מהאימפריה הרוסית, כיום במולדובה) שהתרחשו בפסחא 1903 בסוף חג הפסח ה'תרס"ג ונמשכו שלשה ימים.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ופרעות קישינב · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ופתח תקווה · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ופועלי ציון · ראה עוד »
צאר
צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וצאר · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וציונות · ראה עוד »
ציונות סוציאליסטית
מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »
קרן היסוד
סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וקרן היסוד · ראה עוד »
קבוצת כנרת
קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, בין המושבה כנרת ובין דגניה המשתייך לתנועה הקיבוצית.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וקבוצת כנרת · ראה עוד »
קייב
קייב (באוקראינית: Київ - IPA) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אוקראינה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וקייב · ראה עוד »
רות בונדי
רות בונדי מראיינת את בן-גוריון שראשית שנות השישים רות בונדי, 1969 רות בּוֹנְדִי (בצ'כית: Ruth Bondyová; 19 ביוני 1923 – 14 בנובמבר 2017) הייתה עיתונאית, סופרת, מתרגמת וביוגרפית ישראלית, כלת פרס סוקולוב לעיתונות (1967), פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (2006) ופרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת (2014).
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ורות בונדי · ראה עוד »
שמעון קושניר
שמעון קושניר גן שמעון קושניר בגבעתיים שמעון קושניר (כ"ח בכסלו תרנ"ו, 15 בדצמבר 1895 – פברואר 1986) היה סופר עברי ופעיל ציוני ביישוב, ממייסדי מושב העובדים כפר יחזקאל, חבר מועצת ההסתדרות, מנהל המחלקה החקלאית של האיגוד למען תוצרת הארץ, חבר אספת הנבחרים השלישית מטעם מפא"י וחבר המועצה המקומית גבעתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ושמעון קושניר · ראה עוד »
שמואל הפטר
250px 250px שמואל הפטר (15 ביולי 1887 ורשה, פולין - 21 בפברואר 1963 תל יוסף) היה חלוץ ציוני שעלה לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה והיה פעיל בארגון השומר.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ושמואל הפטר · ראה עוד »
שלמה טיקוצ'ינסקי
שלמה טיקוצ'ינסקי (נולד בי"ז באייר תשכ"ו, 7 במאי 1966) הוא היסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ושלמה טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ושטעטל · ראה עוד »
שדי אברהם
שְׂדֵי אַבְרָהָם הוא מושב בחבל שלום, כ-10 קילומטר מדרום-מערב לצומת גבולות.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ושדי אברהם · ראה עוד »
תרמ"ו
#הפניה ה'תרמ"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ותרמ"ו · ראה עוד »
תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
#הפניה מפעל חיים.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה · ראה עוד »
תשל"ג
#הפניה ה'תשל"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ותשל"ג · ראה עוד »
תל עדשים
תֵּל עֲדָשִׁים הוא מושב עובדים בעמק יזרעאל, 5 ק"מ צפונית לעפולה, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ותל עדשים · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ותחום המושב · ראה עוד »
זמרה
הזמר הארי בלפונטה במהלך פעולת זמרה זִמרה או שירה היא יצירה של צלילים מוזיקליים על פי מקצב נתון, באמצעות הקול האנושי.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וזמרה · ראה עוד »
זהב
250px התקופה הרומית. סריוויג'איה זָהָב הוא יסוד כימי מתכתי מסדרת מתכות המעבר שסמלו הכימי Au (מלטינית: aurum) ומספרו האטומי 79.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וזהב · ראה עוד »
חלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית
גבולות הפלכים והמחוזות של האימפריה הרוסית, 1914 גבולות הפלכים והמחוזות של חלקה האירופאי של האימפריה הרוסית, תחילת 1917 החלוקה המנהלית של האימפריה הרוסית התבססה על הרפורמה הניהולית שבוצע על ידי פיוטר הגדול בתחילת המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וחלוקה מנהלית של האימפריה הרוסית · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וחבר הכנסת · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וחולון · ראה עוד »
ב' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וב' באלול · ראה עוד »
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ובן-ציון דינור · ראה עוד »
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ובאר שבע · ראה עוד »
בנו רותנברג
בנו רותנברג, 1949 בנו רותנברג, 2004 עולים מתימן נרשמים במשרד העלייה (1949-1948), צילום: בנו רותנברג בנו רותנברג (23 באוקטובר 1914 – 13 במרץ 2012) היה צלם וארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ובנו רותנברג · ראה עוד »
ברל כצנלסון
בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וברל כצנלסון · ראה עוד »
בית הקברות כנרת
מראה הכנרת מבית הקברות (ינואר 2013) בית הקברות כנרת הוא בית קברות השוכן לחוף הכנרת, בקרבת המושבה כנרת וקבוצת כנרת.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ובית הקברות כנרת · ראה עוד »
בית יציב
הכניסה לבית יציב, 2015 בית יציב (על שם יצחק יציב) הוא מרכז קהילתי בבאר שבע, השוכן בקמפוס גוסטב לוואן, יחד עם פארק קרסו למדע.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ובית יציב · ראה עוד »
גדרה
מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וגדרה · ראה עוד »
דרכון
דרכון אמריקאי ביומטרי חותמות בדרכון דַּרְכּוֹן הוא תעודה ציבורית המונפקת על ידי מדינה או רשות אוטונומית עבור אזרחיה (ולפעמים גם עבור אלה שאינם אזרחיה), אשר משמשת בעת מעבר גבולות בין-מדינתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ודרכון · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ודוד קלעי · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דוד בלוך-בלומנפלד
קבר דוד ודורה בלוך - בלומנפלד בבית הקברות טרומפלדור דוד בּלוֹך-בלומנפלד (1880 – 27 בנובמבר 1947) היה ממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ודוד בלוך-בלומנפלד · ראה עוד »
ה' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וה' בסיוון · ראה עוד »
ה'תשל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וה'תשל"ב · ראה עוד »
המרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד
#הפניה המרכז הרפואי גריאטרי שיקומי הרצפלד.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והמרכז הרפואי הגריאטרי הרצפלד · ראה עוד »
המרכז החקלאי
בית המרכז החקלאי בשדרות שאול המלך 8 בתל אביב המרכז החקלאי הוא ארגון שנוצר בתקופת היישוב ואשר היווה מסגרת משותפת של גופי ההתיישבות העובדת ושל עובדי החינוך החקלאי.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והמרכז החקלאי · ראה עוד »
המוזיאון לתולדות חולון
המוזיאון לתולדות חולון (בית הרצפלד) מציג בפני המבקרים את האתגרים האזרחיים והביטחוניים עמם התמודדו תושביה הראשונים של חולון.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והמוזיאון לתולדות חולון · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסתדרות פועלי יהודה
הסתדרות פועלי יהודה או הסתדרות הפועלים החקלאיים ביהודה הייתה אחת משלוש הסתדרויות הפועלים מהם הורכבה ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והסתדרות פועלי יהודה · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והעלייה השנייה · ראה עוד »
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והפועל הצעיר · ראה עוד »
השדה (כתב עת)
שער הגיליון הראשון, 1920 שער גיליון, 1929 השדה: ירחון שמושי ומדעי למשק החקלאי המעורב היה כתב עת בנושאי חקלאות, כלכלה, אחזקת משק בית והיבטים שונים בחיי היומיום של החקלאים היהודים בארץ ישראל, אליהם נלוו מעת לעת מאמרים על ענייני דיומא שהנחילו לקוראים תפיסת העולם ציונית.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והשדה (כתב עת) · ראה עוד »
הבלתי מפלגתיים
הבלתי מפלגתיים הייתה תנועה עממית של פועלים בארץ ישראל בראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והבלתי מפלגתיים · ראה עוד »
הגליה
נשים באנגליה בוכות על אהוביהן שבקרוב יוגלו למפרץ בוטאני, ניו סאות' ויילס, אוסטרליה, 1792 הגליה (באנגלית: Penal transportation) היא צורת ענישה שבמסגרתה נשלח אדם לרצות את עונשו, לרוב אחרי משפט, במקום מרוחק, לעיתים קרובות במושבת עונשין לזמן מוגדר.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והגליה · ראה עוד »
ההסתדרות הכללית
#הפניה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וההסתדרות הכללית · ראה עוד »
ההתיישבות העובדת
חברי קבוץ "שחר" בראשית התיישבותם ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וההתיישבות העובדת · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
הכנסת הראשונה
הכנסת הראשונה (נקראה בתחילה האספה המכוננת) הייתה הגוף הנבחר הראשון במדינת ישראל, שתפקידה היה לכונן את חוקת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והכנסת הראשונה · ראה עוד »
הכנסת החמישית
הכנסת החמישית, שהרכבה נקבע בבחירות לכנסת החמישית, הושבעה ב-4 בספטמבר 1961, כ"ג באלול ה'תשכ"א וכיהנה עד 22 בנובמבר 1965.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד והכנסת החמישית · ראה עוד »
ועדת הכספים
ועדת הכספים היא אחת מוועדות הכנסת הקבועות, ונחשבת לאחת החשובות והמשפיעות שבהן, ביחד עם ועדת החוץ והביטחון.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וועדת הכספים · ראה עוד »
יעקב מזור
יעקב מזור (נולד בשנת 1935) הוא חוקר מוזיקה חסידית, מוזיקת כליזמר ושירי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ויעקב מזור · ראה עוד »
יצחק בן-יעקב
יצחק בן יעקב (7 ביולי 1891 - 29 בדצמבר 1940) היה מאנשי העלייה השנייה, איש דגניה, מראשוני הטייסים ביישוב וממייסדי חברת "אווירון".
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ויצחק בן-יעקב · ראה עוד »
יצחק יציב
יצחק יציב, ברל כצנלסון, אברהם קאהאן, דוד בן-גוריון, זלמן רובשוב ואברהם הרצפלד, בביקורו של קאהאן בארץ ישראל ב-1925 יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 1890 – 26 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ויצחק יציב · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וישראל · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד וישיבת טלז · ראה עוד »
יוסף טרומפלדור
יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »
יישוב
יישוב הוא תחום גאוגרפי המהווה יחידה אחת בעלת מאפיינים מוגדרים ומשמש למגורי קבע של בני אדם.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ויישוב · ראה עוד »
14 בפברואר
14 בפברואר הוא היום ה-45 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו14 בפברואר · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו1886 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו1914 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו1920 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו1930 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו1949 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו1965 · ראה עוד »
1972
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו1972 · ראה עוד »
1973
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו1973 · ראה עוד »
22 בנובמבר
22 בנובמבר הוא היום ה-326 בשנה, (327 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו22 בנובמבר · ראה עוד »
30 באוגוסט
30 באוגוסט הוא היום ה-242 בשנה בלוח הגריגוריאני (243 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו30 באוגוסט · ראה עוד »
8 ביוני
8 ביוני הוא היום ה-159 בשנה בלוח הגרגוריאני (160 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם הרצפלד ו8 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_הרצפלד
