סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם יצחק הכהן קוק ומשנה ברורה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אברהם יצחק הכהן קוק ומשנה ברורה

אברהם יצחק הכהן קוק vs. משנה ברורה

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות. משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

דמיון בין אברהם יצחק הכהן קוק ומשנה ברורה

אברהם יצחק הכהן קוק ומשנה ברורה יש להם 21 דברים במשותף (ביוניונפדיה): אשכנזים, אחרונים, ערוך השולחן, פסח, פוסק, רמב"ם, רב, שניאור זלמן מלאדי, שבת, שולחן ערוך, תפילה (יהדות), תפילין, ליטאים (זרם), חסידות חב"ד, הלכה, החזון איש, ישראל מאיר הכהן, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהדות אשכנז, יורה דעה, יידיש.

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

אברהם יצחק הכהן קוק ואשכנזים · אשכנזים ומשנה ברורה · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

אברהם יצחק הכהן קוק ואחרונים · אחרונים ומשנה ברורה · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

אברהם יצחק הכהן קוק וערוך השולחן · משנה ברורה וערוך השולחן · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

אברהם יצחק הכהן קוק ופסח · משנה ברורה ופסח · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

אברהם יצחק הכהן קוק ופוסק · משנה ברורה ופוסק · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

אברהם יצחק הכהן קוק ורמב"ם · משנה ברורה ורמב"ם · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

אברהם יצחק הכהן קוק ורב · משנה ברורה ורב · ראה עוד »

שניאור זלמן מלאדי

רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.

אברהם יצחק הכהן קוק ושניאור זלמן מלאדי · משנה ברורה ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

אברהם יצחק הכהן קוק ושבת · משנה ברורה ושבת · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

אברהם יצחק הכהן קוק ושולחן ערוך · משנה ברורה ושולחן ערוך · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

אברהם יצחק הכהן קוק ותפילה (יהדות) · משנה ברורה ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

אברהם יצחק הכהן קוק ותפילין · משנה ברורה ותפילין · ראה עוד »

ליטאים (זרם)

ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.

אברהם יצחק הכהן קוק וליטאים (זרם) · ליטאים (זרם) ומשנה ברורה · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

אברהם יצחק הכהן קוק וחסידות חב"ד · חסידות חב"ד ומשנה ברורה · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

אברהם יצחק הכהן קוק והלכה · הלכה ומשנה ברורה · ראה עוד »

החזון איש

#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.

אברהם יצחק הכהן קוק והחזון איש · החזון איש ומשנה ברורה · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

אברהם יצחק הכהן קוק וישראל מאיר הכהן · ישראל מאיר הכהן ומשנה ברורה · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

אברהם יצחק הכהן קוק ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · יחיאל מיכל הלוי אפשטיין ומשנה ברורה · ראה עוד »

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

אברהם יצחק הכהן קוק ויהדות אשכנז · יהדות אשכנז ומשנה ברורה · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

אברהם יצחק הכהן קוק ויורה דעה · יורה דעה ומשנה ברורה · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

אברהם יצחק הכהן קוק ויידיש · יידיש ומשנה ברורה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אברהם יצחק הכהן קוק ומשנה ברורה

יש אברהם יצחק הכהן קוק 631 יחסים. יש אברהם יצחק הכהן קוק 98. כפי שיש להם במשותף 21, מדד הדמיון הוא = 21 / (631 + 98).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם יצחק הכהן קוק ומשנה ברורה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »