סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם ישעיהו קרליץ וסדר קדשים

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אברהם ישעיהו קרליץ וסדר קדשים

אברהם ישעיהו קרליץ vs. סדר קדשים

הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20. בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.

דמיון בין אברהם ישעיהו קרליץ וסדר קדשים

אברהם ישעיהו קרליץ וסדר קדשים יש להם 27 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאיר מלובלין, מסכת חולין, משנה תורה, אחרונים, אהרן קוטלר, נכס צאן ברזל, ספר ישעיהו, סדר טהרות, רמב"ם, ראשונים, רבי יהודה הנשיא, רי"ף, שמואל אליעזר הלוי איידלס, שלמה הכהן (רב), שולחן ערוך, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תורה, חזון איש, בית המקדש, הלכה, הגר"א, כולל אברכים, יעקב ישראל קניבסקי, יצחק זאב סולובייצ'יק, ישראל מאיר הכהן, יורה דעה.

מאיר מלובלין

רבי מאיר מלובלין (מכונה מהר"ם לובלין) (1558 ה'שי"ח, לובלין - ט"ז באייר ה'שע"ו 1616, לובלין) היה רב, פוסק, וממפרשי התלמוד.

אברהם ישעיהו קרליץ ומאיר מלובלין · מאיר מלובלין וסדר קדשים · ראה עוד »

מסכת חולין

תמונה של גמרא מסכת חולין. מסכת חולין היא המסכת השלישית בסדר קדשים שבמשנה.

אברהם ישעיהו קרליץ ומסכת חולין · מסכת חולין וסדר קדשים · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

אברהם ישעיהו קרליץ ומשנה תורה · משנה תורה וסדר קדשים · ראה עוד »

אחרונים

מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.

אברהם ישעיהו קרליץ ואחרונים · אחרונים וסדר קדשים · ראה עוד »

אהרן קוטלר

הרב אהרן קוטלר (תרנ"ב; 1892 – ב' בכסלו תשכ"ג; 29 בנובמבר 1962) היה ראש ישיבת קלצק בפולין, ולאחר מכן מייסדה וראשה של ישיבת לייקווד בארצות הברית, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית וממנהיגי הציבור החרדי.

אברהם ישעיהו קרליץ ואהרן קוטלר · אהרן קוטלר וסדר קדשים · ראה עוד »

נכס צאן ברזל

נכס צאן ברזל (או: צאן ברזל) הוא מושג הלכתי-משפטי המהווה כינוי לעסקת הלוואה-פיקדון, שמטרתה להבטיח את הקרן של בעל הנכסים המופקדים ביד השומר, שמצידו מרוויח את השימוש בנכסים ואף את הרווחים העשויים או העתידים לצאת מהם.

אברהם ישעיהו קרליץ ונכס צאן ברזל · נכס צאן ברזל וסדר קדשים · ראה עוד »

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

אברהם ישעיהו קרליץ וספר ישעיהו · סדר קדשים וספר ישעיהו · ראה עוד »

סדר טהרות

בול ישראלי המוקדש לסדר טהרות.ש על הבול ציטוט ממסכת ידיים.ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר טְהָרוֹת (או טָהֳרוֹת) הוא הסדר השישי מבין ששת סדרי משנה, ועוסק בענייני טומאה וטהרה.

אברהם ישעיהו קרליץ וסדר טהרות · סדר טהרות וסדר קדשים · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

אברהם ישעיהו קרליץ ורמב"ם · סדר קדשים ורמב"ם · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

אברהם ישעיהו קרליץ וראשונים · סדר קדשים וראשונים · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

אברהם ישעיהו קרליץ ורבי יהודה הנשיא · סדר קדשים ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

אברהם ישעיהו קרליץ ורי"ף · סדר קדשים ורי"ף · ראה עוד »

שמואל אליעזר הלוי איידלס

רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (איותים אחרים: איידלש או אידלש; בראשי תיבות: מהרש"א - מורנו הרב רבי שמואל איידלש או אליעזר; ה'שט"ו 1555 - ה' בכסלו ה'שצ"ב 1631 אוסטרואה) היה רב ומפרש התלמוד, מגדולי האחרונים.

אברהם ישעיהו קרליץ ושמואל אליעזר הלוי איידלס · סדר קדשים ושמואל אליעזר הלוי איידלס · ראה עוד »

שלמה הכהן (רב)

הרב שלמה הכהן מווילנה (ר' שלמה'לי מווילנה; בסביבות תקפ"ח−כ"ט בכסלו תרס"ו; 1828–1905) היה רב ומו"צ ראשי בווילנה במשך למעלה מ-40 שנה.

אברהם ישעיהו קרליץ ושלמה הכהן (רב) · סדר קדשים ושלמה הכהן (רב) · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

אברהם ישעיהו קרליץ ושולחן ערוך · סדר קדשים ושולחן ערוך · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד בבלי · סדר קדשים ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

אברהם ישעיהו קרליץ ותלמוד ירושלמי · סדר קדשים ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

אברהם ישעיהו קרליץ ותורה · סדר קדשים ותורה · ראה עוד »

חזון איש

סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".

אברהם ישעיהו קרליץ וחזון איש · חזון איש וסדר קדשים · ראה עוד »

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

אברהם ישעיהו קרליץ ובית המקדש · בית המקדש וסדר קדשים · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

אברהם ישעיהו קרליץ והלכה · הלכה וסדר קדשים · ראה עוד »

הגר"א

#הפניה הגאון מווילנה.

אברהם ישעיהו קרליץ והגר"א · הגר"א וסדר קדשים · ראה עוד »

כולל אברכים

כולל אברכים 'ברית יצחק' במוסקבה כולל אברכים הוא מעין ישיבה שבו לומדים אברכים אחרי הנישואין, ומקבלים מלגה חודשית לקיום משפחתם.

אברהם ישעיהו קרליץ וכולל אברכים · כולל אברכים וסדר קדשים · ראה עוד »

יעקב ישראל קניבסקי

לוחית זיכרון לרב יעקב קניֶבסקי ליד ביתו ברחוב רשב"ם 10 בבני ברק הרב יעקב ישראל קַנִיֶּבְסְקִי (בכתיב מיושן: קאניעווסקי; ט' בתמוז ה'תרנ"ט, 17 ביוני 1899 – כ"ג באב ה'תשמ"ה, 10 באוגוסט 1985), שכונה הסטייפלר, היה ממנהיגי הציבור החרדי ליטאי בישראל, מחבר סדרת הספרים קהלות יעקב על התלמוד.

אברהם ישעיהו קרליץ ויעקב ישראל קניבסקי · יעקב ישראל קניבסקי וסדר קדשים · ראה עוד »

יצחק זאב סולובייצ'יק

#הפניה יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק.

אברהם ישעיהו קרליץ ויצחק זאב סולובייצ'יק · יצחק זאב סולובייצ'יק וסדר קדשים · ראה עוד »

ישראל מאיר הכהן

רבי ישראל מאיר הכהן קגן מראדין (י"א בשבט ה'תקצ"ח, 6 בפברואר 1838 – כ"ד באלול ה'תרצ"ג, 15 בספטמבר 1933) המכונה "החפץ חיים" על שם ספרו, היה מחשובי הרבנים בדור שלפני השואה, מייסד וראש ישיבת ראדין ומחבר הספרים משנה ברורה וחפץ חיים.

אברהם ישעיהו קרליץ וישראל מאיר הכהן · ישראל מאיר הכהן וסדר קדשים · ראה עוד »

יורה דעה

יורה דעה (בראשי תיבות: יו"ד) הוא החלק השני בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

אברהם ישעיהו קרליץ ויורה דעה · יורה דעה וסדר קדשים · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אברהם ישעיהו קרליץ וסדר קדשים

יש אברהם ישעיהו קרליץ 645 יחסים. יש אברהם ישעיהו קרליץ 129. כפי שיש להם במשותף 27, מדד הדמיון הוא = 27 / (645 + 129).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם ישעיהו קרליץ וסדר קדשים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »