סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אברהם מרדכי אלתר ועקיבא איגר

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אברהם מרדכי אלתר ועקיבא איגר

אברהם מרדכי אלתר vs. עקיבא איגר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת". רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

דמיון בין אברהם מרדכי אלתר ועקיבא איגר

אברהם מרדכי אלתר ועקיבא איגר יש להם 47 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאיר דן פלוצקי, מנחם מנדל מקוצק, מסכת עירובין, מלחמת העולם השנייה, מוסד הרב קוק, ארץ ישראל, אב"ד, אדמו"ר, אהרן סורסקי, איטליה, עת לעשות לה' הפרו תורתך, פסח, פולין, ראש חודש, ראש השנה, שולחן ערוך, תנועת ההשכלה היהודית, תפילת מנחה, תפילת ערבית, תפילת שחרית, תפילין, תרס"ה, תל אביב-יפו, תלמוד ירושלמי, חסידות חב"ד, חסידות גור, חורף, חילון, בני ברק, בית שמש, ..., ביבליוגרפיה, גמרא, גרמניה, גרמניה הנאצית, ה'תרצ"ו, הפרדס, השואה, הלכה, ורשה, ולוצלאווק, וינה, כתב יד (מקור), כתב יד (העתק), ימים נוראים, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), ירושלים, יום הכיפורים. להרחיב מדד (17 יותר) »

מאיר דן פלוצקי

הרב מאיר דן רפאל פְּלוֹצְקִי (תרכ"ו, 1866 – ו' בניסן ה'תרפ"ח, 1928) היה מרבני יהדות פולין בתחילת המאה ה-20, ממייסדי אגודת ישראל בפולין וחבר מועצת גדולי התורה, מחבר הספר "כלי חמדה" על התורה.

אברהם מרדכי אלתר ומאיר דן פלוצקי · מאיר דן פלוצקי ועקיבא איגר · ראה עוד »

מנחם מנדל מקוצק

רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.

אברהם מרדכי אלתר ומנחם מנדל מקוצק · מנחם מנדל מקוצק ועקיבא איגר · ראה עוד »

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

אברהם מרדכי אלתר ומסכת עירובין · מסכת עירובין ועקיבא איגר · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

אברהם מרדכי אלתר ומלחמת העולם השנייה · מלחמת העולם השנייה ועקיבא איגר · ראה עוד »

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

אברהם מרדכי אלתר ומוסד הרב קוק · מוסד הרב קוק ועקיבא איגר · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

אברהם מרדכי אלתר וארץ ישראל · ארץ ישראל ועקיבא איגר · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

אב"ד ואברהם מרדכי אלתר · אב"ד ועקיבא איגר · ראה עוד »

אדמו"ר

טקסט.

אברהם מרדכי אלתר ואדמו"ר · אדמו"ר ועקיבא איגר · ראה עוד »

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

אברהם מרדכי אלתר ואהרן סורסקי · אהרן סורסקי ועקיבא איגר · ראה עוד »

איטליה

אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.

אברהם מרדכי אלתר ואיטליה · איטליה ועקיבא איגר · ראה עוד »

עת לעשות לה' הפרו תורתך

עת לעשות לה' הפרו תורתך הוא פסוק מפרק קי"ט בתהילים, שנדרש על פי חז"ל שלעיתים על מנת לשמר את קיום התורה והמצוות (.

אברהם מרדכי אלתר ועת לעשות לה' הפרו תורתך · עקיבא איגר ועת לעשות לה' הפרו תורתך · ראה עוד »

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

אברהם מרדכי אלתר ופסח · עקיבא איגר ופסח · ראה עוד »

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

אברהם מרדכי אלתר ופולין · עקיבא איגר ופולין · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

אברהם מרדכי אלתר וראש חודש · עקיבא איגר וראש חודש · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

אברהם מרדכי אלתר וראש השנה · עקיבא איגר וראש השנה · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

אברהם מרדכי אלתר ושולחן ערוך · עקיבא איגר ושולחן ערוך · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

אברהם מרדכי אלתר ותנועת ההשכלה היהודית · עקיבא איגר ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תפילת מנחה

ללא.

אברהם מרדכי אלתר ותפילת מנחה · עקיבא איגר ותפילת מנחה · ראה עוד »

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

אברהם מרדכי אלתר ותפילת ערבית · עקיבא איגר ותפילת ערבית · ראה עוד »

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

אברהם מרדכי אלתר ותפילת שחרית · עקיבא איגר ותפילת שחרית · ראה עוד »

תפילין

תיק לתפילין תפילין הן תשמיש קדושה יהודי העשוי מקלף עליו רשומות ארבע פרשיות מהתורה ומחופה בית מעור, ומשמש לקיומה של מצוות הנחת תפילין.

אברהם מרדכי אלתר ותפילין · עקיבא איגר ותפילין · ראה עוד »

תרס"ה

#הפניה ה'תרס"ה.

אברהם מרדכי אלתר ותרס"ה · עקיבא איגר ותרס"ה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

אברהם מרדכי אלתר ותל אביב-יפו · עקיבא איגר ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

אברהם מרדכי אלתר ותלמוד ירושלמי · עקיבא איגר ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

אברהם מרדכי אלתר וחסידות חב"ד · חסידות חב"ד ועקיבא איגר · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

אברהם מרדכי אלתר וחסידות גור · חסידות גור ועקיבא איגר · ראה עוד »

חורף

חורף בקולורדו, ארצות הברית ציור של שלג בעונת החורף עונת החורף היא אחת מארבע עונות השנה.

אברהם מרדכי אלתר וחורף · חורף ועקיבא איגר · ראה עוד »

חילון

חילוּן (באנגלית: Secularization) הוא מעבר של חברה מזהות, זיקה, ערכים או מוסדות דתיים, לכיוון זהות, ערכים ומוסדות חילוניים.

אברהם מרדכי אלתר וחילון · חילון ועקיבא איגר · ראה עוד »

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

אברהם מרדכי אלתר ובני ברק · בני ברק ועקיבא איגר · ראה עוד »

בית שמש

בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.

אברהם מרדכי אלתר ובית שמש · בית שמש ועקיבא איגר · ראה עוד »

ביבליוגרפיה

בִּיבְּלִיּוֹגְרַפְיָה (במינוח האקדמיה ללשון העברית: רשימת מקורות) היא תורה, שתכליתה מיסוד שיטות שונות לתיאור וסידור רשימות של מקורות מידע: ספרים, מאמרים וכל חומר כתוב אחר (כדוגמת תלמוד או תנ"ך).

אברהם מרדכי אלתר וביבליוגרפיה · ביבליוגרפיה ועקיבא איגר · ראה עוד »

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

אברהם מרדכי אלתר וגמרא · גמרא ועקיבא איגר · ראה עוד »

גרמניה

גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.

אברהם מרדכי אלתר וגרמניה · גרמניה ועקיבא איגר · ראה עוד »

גרמניה הנאצית

גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.

אברהם מרדכי אלתר וגרמניה הנאצית · גרמניה הנאצית ועקיבא איגר · ראה עוד »

ה'תרצ"ו

שלט רחוב בתל אביב.

אברהם מרדכי אלתר וה'תרצ"ו · ה'תרצ"ו ועקיבא איגר · ראה עוד »

הפרדס

שער כתב העת, חשוון ה'תשי"ד (1953 הפרדס היה ירחון רבני-תורני שנוסד בוורשה בשנת 1913 על ידי הרב שמואל אהרן הלוי פרדס.

אברהם מרדכי אלתר והפרדס · הפרדס ועקיבא איגר · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

אברהם מרדכי אלתר והשואה · השואה ועקיבא איגר · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

אברהם מרדכי אלתר והלכה · הלכה ועקיבא איגר · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

אברהם מרדכי אלתר וורשה · ורשה ועקיבא איגר · ראה עוד »

ולוצלאווק

וְלוֹצְלָאוֶוק (בפולנית:, IPA:; ביידיש: װלאָצלאַװעק) היא עיר במרכז פולין, השוכנת על נהר הוויסלה, ואוכלוסייתה עומדת על 123,000 איש.

אברהם מרדכי אלתר וולוצלאווק · ולוצלאווק ועקיבא איגר · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

אברהם מרדכי אלתר ווינה · וינה ועקיבא איגר · ראה עוד »

כתב יד (מקור)

האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.

אברהם מרדכי אלתר וכתב יד (מקור) · כתב יד (מקור) ועקיבא איגר · ראה עוד »

כתב יד (העתק)

עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.

אברהם מרדכי אלתר וכתב יד (העתק) · כתב יד (העתק) ועקיבא איגר · ראה עוד »

ימים נוראים

ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.

אברהם מרדכי אלתר וימים נוראים · ימים נוראים ועקיבא איגר · ראה עוד »

יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

אברהם מרדכי אלתר ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · יצחק אלפסי (חוקר חסידות) ועקיבא איגר · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

אברהם מרדכי אלתר וירושלים · ירושלים ועקיבא איגר · ראה עוד »

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

אברהם מרדכי אלתר ויום הכיפורים · יום הכיפורים ועקיבא איגר · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אברהם מרדכי אלתר ועקיבא איגר

יש אברהם מרדכי אלתר 346 יחסים. יש אברהם מרדכי אלתר 645. כפי שיש להם במשותף 47, מדד הדמיון הוא = 47 / (346 + 645).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אברהם מרדכי אלתר ועקיבא איגר. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »