דמיון בין אגדה (יהדות) ומצווה
אגדה (יהדות) ומצווה יש להם 25 דברים במשותף (ביוניונפדיה): משה בן מימון, מהר"ל, מורה נבוכים, ארץ ישראל, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, רב שרירא גאון, רבנו חננאל, שבת, תנ"ך, תפילה (יהדות), תלמוד בבלי, תוספתא, תורת הגמול, תורה, תורה שבעל פה, לשון חז"ל, חז"ל, בראשית רבה, דברים רבה, הרב קוק, הלכה, ימי הביניים, יהדות אורתודוקסית.
משה בן מימון
#הפניה רמב"ם.
אגדה (יהדות) ומשה בן מימון · מצווה ומשה בן מימון ·
מהר"ל
#הפניה מהר"ל מפראג.
אגדה (יהדות) ומהר"ל · מהר"ל ומצווה ·
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
אגדה (יהדות) ומורה נבוכים · מורה נבוכים ומצווה ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
אגדה (יהדות) וארץ ישראל · ארץ ישראל ומצווה ·
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
אגדה (יהדות) ורמב"ן · מצווה ורמב"ן ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
אגדה (יהדות) ורמב"ם · מצווה ורמב"ם ·
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
אגדה (יהדות) ורא"ש · מצווה ורא"ש ·
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
אגדה (יהדות) ורב שרירא גאון · מצווה ורב שרירא גאון ·
רבנו חננאל
רבי חננאל בר חושיאל, מכונה בדרך כלל רבנו חננאל, או בקיצור ר"ח, (ד'תשכ"ו, 965 - ד'תתט"ז, 1055) היה רב ופוסק, מפרשני התלמוד ומחכמי ישראל הבולטים בראשית תקופת הראשונים, (אם כי יש מהאחרונים שהחשיבוהו לגאון, וניתן לראות בו חוליית ביניים בין הגאונים לראשונים).
אגדה (יהדות) ורבנו חננאל · מצווה ורבנו חננאל ·
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
אגדה (יהדות) ושבת · מצווה ושבת ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
אגדה (יהדות) ותנ"ך · מצווה ותנ"ך ·
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
אגדה (יהדות) ותפילה (יהדות) · מצווה ותפילה (יהדות) ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
אגדה (יהדות) ותלמוד בבלי · מצווה ותלמוד בבלי ·
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
אגדה (יהדות) ותוספתא · מצווה ותוספתא ·
תורת הגמול
תורת הגמול היא הדרך בה מקשרים מאמינים בין קיום או אי קיום החובות המוטלות עליהם על ידי האלוהים או האלים לבין הגמול אותו הם קיבלו או עתידים לקבל, בחייהם, לאחר מותם או באחרית הימים.
אגדה (יהדות) ותורת הגמול · מצווה ותורת הגמול ·
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
אגדה (יהדות) ותורה · מצווה ותורה ·
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
אגדה (יהדות) ותורה שבעל פה · מצווה ותורה שבעל פה ·
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
אגדה (יהדות) ולשון חז"ל · לשון חז"ל ומצווה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
אגדה (יהדות) וחז"ל · חז"ל ומצווה ·
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
אגדה (יהדות) ובראשית רבה · בראשית רבה ומצווה ·
דברים רבה
דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.
אגדה (יהדות) ודברים רבה · דברים רבה ומצווה ·
הרב קוק
#הפניה אברהם יצחק הכהן קוק.
אגדה (יהדות) והרב קוק · הרב קוק ומצווה ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
אגדה (יהדות) והלכה · הלכה ומצווה ·
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
אגדה (יהדות) וימי הביניים · ימי הביניים ומצווה ·
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
אגדה (יהדות) ויהדות אורתודוקסית · יהדות אורתודוקסית ומצווה ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אגדה (יהדות) ומצווה
- מה יש להם במשותף אגדה (יהדות) ומצווה
- דמיון בין אגדה (יהדות) ומצווה
השוואה בין אגדה (יהדות) ומצווה
יש אגדה (יהדות) 232 יחסים. יש אגדה (יהדות) 134. כפי שיש להם במשותף 25, מדד הדמיון הוא = 25 / (232 + 134).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אגדה (יהדות) ומצווה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: