גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
62 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), אנציקלופדיה של הציונות הדתית, ארץ ישראל, אגרת רב שרירא גאון, אגדה (יהדות), נפתלי צבי יהודה ברלין, סמיכה לרבנות, סלוצק, פסוק, פלך מינסק, פוסק, רב, שטעטל, שוחט, שידוך, תנ"ך, תר"ע, תרס"ב, תרצ"ח, תשמ"ז, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תחום המושב, תורה שבעל-פה, תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, זאגר, חז"ל, חוקר, בלארוס, בוברויסק, דביר (הוצאת ספרים), דוד קלעי, ה'תרמ"ד, ה'תרמ"ה, ה'תרצ"א, ה'תרצ"ז, ה'תרכ"ג, המנדט הבריטי, האימפריה הרוסית, העלייה החמישית, הקהילה היהודית, הר הזיתים, כ"ח בסיון, כ"ג בשבט, כ' באלול, יצחק אייזיק הלוי, ירושלים, ..., ישיבת עץ חיים (לונדון), ישיבת וולוז'ין, יהדות אנגליה, יהדות ליטא, 15 ביוני, 1863, 1880, 1883, 1884, 1932, 1937, 3 בפברואר. להרחיב מדד (12 יותר) »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
אנציקלופדיה של הציונות הדתית
אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ואנציקלופדיה של הציונות הדתית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וארץ ישראל · ראה עוד »
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סלוצק
סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וסלוצק · ראה עוד »
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ופסוק · ראה עוד »
פלך מינסק
פלך מינסק (רוסית: Минская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר מינסק.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ופלך מינסק · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ופוסק · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ורב · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ושטעטל · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ושוחט · ראה עוד »
שידוך
שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ושידוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותנ"ך · ראה עוד »
תר"ע
#הפניה ה'תר"ע.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותר"ע · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותרס"ב · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותרצ"ח · ראה עוד »
תשמ"ז
#הפניה ה'תשמ"ז.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותשמ"ז · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותחום המושב · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
תולדות תנאים ואמוראים
הספר תולדות תנאים ואמוראים הוא ספר בן שלושה כרכים, הכולל בעיקר את תולדותיהם של התנאים והאמוראים.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ותולדות תנאים ואמוראים · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ולונדון · ראה עוד »
זאגר
זאגר (בליטאית: Žagarė; בפולנית: Żagory; ביידיש זשאַגער או זאַגער) היא עיירה במחוז שאולאי בצפון ליטא סמוך לגבול עם לטביה.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וזאגר · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וחז"ל · ראה עוד »
חוקר
#הפניה מחקר.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וחוקר · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ובלארוס · ראה עוד »
בוברויסק
בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ובוברויסק · ראה עוד »
דביר (הוצאת ספרים)
דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ודוד קלעי · ראה עוד »
ה'תרמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וה'תרמ"ד · ראה עוד »
ה'תרמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וה'תרמ"ה · ראה עוד »
ה'תרצ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וה'תרצ"א · ראה עוד »
ה'תרצ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וה'תרצ"ז · ראה עוד »
ה'תרכ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וה'תרכ"ג · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן והעלייה החמישית · ראה עוד »
הקהילה היהודית
הקהילה היהודית (כונתה גם קהל קדוש, עדת ישורון וכיוצא בזה) הייתה המוסד האוטונומי במסגרתו התנהלו החיים היהודיים למן התנצרות האימפריה הרומית ב לערך ועד העידן המודרני.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן והקהילה היהודית · ראה עוד »
הר הזיתים
האוניברסיטה העברית בהר הצופים. באופק מדבר יהודה, ההרודיון ובקעת הירדן שכונת א-צוואנה למרגלות הר הזיתים הר הזיתים (בערבית: الطور ההר או جبل الزيتون הר הזיתים) הוא רכס הר שנמצא ממזרח לעיר העתיקה של ירושלים.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן והר הזיתים · ראה עוד »
כ"ח בסיון
#הפניה כ"ח בסיוון.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וכ"ח בסיון · ראה עוד »
כ"ג בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ג שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וכ"ג בשבט · ראה עוד »
כ' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וכ' באלול · ראה עוד »
יצחק אייזיק הלוי
הרב יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"ח – כ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה מלומד, מחבר, עסקן והיסטוריון יהודי.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ויצחק אייזיק הלוי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וירושלים · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים (לונדון)
ישיבת "עץ חיים" היא ישיבה אשכנזית-אורתודוקסית ותיקה בגולדרס גרין שבלונדון בירת הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וישיבת עץ חיים (לונדון) · ראה עוד »
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »
יהדות אנגליה
#הפניה יהדות בריטניה.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ויהדות אנגליה · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ויהדות ליטא · ראה עוד »
15 ביוני
15 ביוני הוא היום ה-166 בשנה, (167 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ו15 ביוני · ראה עוד »
1863
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ו1863 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ו1880 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ו1883 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ו1884 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ו1932 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ו1937 · ראה עוד »
3 בפברואר
3 בפברואר הוא היום ה-34 בשנה, בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אהרן הימן ו3 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אהרן_הימן
