סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אוגוסטוס (תואר) וקיסרי רומא

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אוגוסטוס (תואר) וקיסרי רומא

אוגוסטוס (תואר) vs. קיסרי רומא

מטבע עם הפרופיל של הקיסר דיוקלטיאנוס. בצד ימין כתוב התואר "אוגוסטוס" אַוּגוּסְטוּס (בלטינית Augustus: "הנשגב" או "הנעלה") היה התואר הידוע ביותר של הקיסר הרומאי הראשון, גאיוס יוליוס קיסר אוקטביאנוס. הקיסרות הרומית או האימפריה הרומית (בלטינית: Imperium Romanum) הייתה הממלכה הרומית שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס קיסר (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד לנפילתה בשנת 476 לספירה.

דמיון בין אוגוסטוס (תואר) וקיסרי רומא

אוגוסטוס (תואר) וקיסרי רומא יש להם 9 דברים במשותף (ביוניונפדיה): אוגוסטוס קיסר, פרינקיפט, קיסר, לטינית, טטררכיה, דיוקלטיאנוס, האימפריה הרומית, האימפריה הביזנטית, יוונית.

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

אוגוסטוס (תואר) ואוגוסטוס קיסר · אוגוסטוס קיסר וקיסרי רומא · ראה עוד »

פרינקיפט

תקופת הפרינקיפט (בלטינית: Principatus, מהמילה הלטינית פרינקפס, princeps) היא שמה של התקופה הראשונה באימפריה הרומית, שהשתרעה מתחילת שלטונו של אוגוסטוס קיסר בשנת 27 לפנה"ס ועד תום משבר המאה ה-3 בשנת 284, אז התפתח משטר חדש המסמל תקופה חדשה – תקופת הדומינט או הטטררכיה.

אוגוסטוס (תואר) ופרינקיפט · פרינקיפט וקיסרי רומא · ראה עוד »

קיסר

הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.

אוגוסטוס (תואר) וקיסר · קיסר וקיסרי רומא · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

אוגוסטוס (תואר) ולטינית · לטינית וקיסרי רומא · ראה עוד »

טטררכיה

מפה המתארת את חלוקת השטחים בטטררכיה הראשונה הקיסר דיוקלטיאנוס, מכונן הטטררכיה הראשונה וונציה; עשוי מאבן פורפיר, מתוארך לסביבות שנת 300 ומקורו באוצרות קונסטנטינופול שנבזזו במסע הצלב הרביעי (1204); מחוות החיבוק נועדה לסמֵל את היחסים ההרמוניים בין השליטים טטררכיה - מיוונית טטרא (ארבע) + ארכה (שלטון) - "שלטון הארבעה".

אוגוסטוס (תואר) וטטררכיה · טטררכיה וקיסרי רומא · ראה עוד »

דיוקלטיאנוס

גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305.

אוגוסטוס (תואר) ודיוקלטיאנוס · דיוקלטיאנוס וקיסרי רומא · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

אוגוסטוס (תואר) והאימפריה הרומית · האימפריה הרומית וקיסרי רומא · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

אוגוסטוס (תואר) והאימפריה הביזנטית · האימפריה הביזנטית וקיסרי רומא · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

אוגוסטוס (תואר) ויוונית · יוונית וקיסרי רומא · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אוגוסטוס (תואר) וקיסרי רומא

יש אוגוסטוס (תואר) 20 יחסים. יש אוגוסטוס (תואר) 324. כפי שיש להם במשותף 9, מדד הדמיון הוא = 9 / (20 + 324).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אוגוסטוס (תואר) וקיסרי רומא. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »