גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
59 יחסים: מנחם אלון, משנה, משפט העברי, משפטים (כתב עת), מתנת שכיב מרע, אנן סהדי, אנציקלופדיה תלמודית, ארמית, אלעזר בן עזריה, אירוסין, נדה, נישואין, סאג'ור, ספר המצוות לרמב"ם, ספריית אסיף, ספינה, סברא, עברית, עגינות, עדים, קובץ יסודות וחקירות השלם, קים ליה, ר"י הזקן, רמב"ן, רא"ש, ראשונים, רשב"ם, רב (אמורא), רב מובהק, רב פפא, רב חסדא, רבא, רבי שמעון שזורי, שמואל (אמורא), שליח (הלכה), שטר (משפט עברי), שבועת היסת, שבועה (יהדות), שודא דדייני, תקנת חכמים, תוספות, חלות, חליצה, חזקת כשרות, חוץ לארץ, בעלי התוספות, ביאה, גט, גדר, גוסס, ..., דברים שבלב אינם דברים, דיני ממונות, דיני אישות, המוציא מחבירו עליו הראיה, הלכה, הוצאה להורג, יהושע בן-מאיר, יוסף קולון, ייבום. להרחיב מדד (9 יותר) »
מנחם אלון
מנחם אלעזר אֵלון (כ"א בחשוון ה'תרפ"ד, 1 בנובמבר 1923 – כ"ו בשבט ה'תשע"ג, 6 בפברואר 2013) היה פרופסור למשפטים, מומחה למשפט העברי והיסטוריון של ההלכה.
חָדָשׁ!!: אומדנא ומנחם אלון · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אומדנא ומשנה · ראה עוד »
משפט העברי
#הפניה משפט עברי.
חָדָשׁ!!: אומדנא ומשפט העברי · ראה עוד »
משפטים (כתב עת)
משפטים הוא כתב העת העברי העיקרי שמפרסמת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אומדנא ומשפטים (כתב עת) · ראה עוד »
מתנת שכיב מרע
במשפט העברי, מתנת שכיב מרע (או מצווה מחמת מיתה) הוא הליך קנייני מיוחד לגוסס (או אדם הנוטה למות) המאפשר לו להעביר את רכושו לאנשים אחרים, כאשר בהליך זה ישנו פטור מחובות פורמליות שונות הנדרשות בהליכי קניין רגילים.
חָדָשׁ!!: אומדנא ומתנת שכיב מרע · ראה עוד »
אנן סהדי
אנן סהדי (בארמית, בעברית: אנו עדים) הוא מונח הלכתי הקובע כי בספקות בהם יש אומדנא (אומדן דעת) או חזקה ברורה, אין צורך בעדות פורמלית של שני עדים ולפי הכללים המתחייבים בהלכות עדות, אלא ניתן לסמוך על הסבירות כדי לפשוט את הספק.
חָדָשׁ!!: אומדנא ואנן סהדי · ראה עוד »
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: אומדנא ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אומדנא וארמית · ראה עוד »
אלעזר בן עזריה
#הפניה רבי אלעזר בן עזריה.
חָדָשׁ!!: אומדנא ואלעזר בן עזריה · ראה עוד »
אירוסין
#הפניה אירוסים.
חָדָשׁ!!: אומדנא ואירוסין · ראה עוד »
נדה
#הפניה נידה.
חָדָשׁ!!: אומדנא ונדה · ראה עוד »
נישואין
#הפניהנישואים.
חָדָשׁ!!: אומדנא ונישואין · ראה עוד »
סאג'ור
סאג'ור (בערבית: ساجور) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.
חָדָשׁ!!: אומדנא וסאג'ור · ראה עוד »
ספר המצוות לרמב"ם
ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.
חָדָשׁ!!: אומדנא וספר המצוות לרמב"ם · ראה עוד »
ספריית אסיף
ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.
חָדָשׁ!!: אומדנא וספריית אסיף · ראה עוד »
ספינה
#הפניה אונייה.
חָדָשׁ!!: אומדנא וספינה · ראה עוד »
סברא
סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.
חָדָשׁ!!: אומדנא וסברא · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אומדנא ועברית · ראה עוד »
עגינות
עגינות היא מונח ביהדות שמלכתחילה יוחד לציון מצבה של אישה שבעלה הלך למרחקים ואין ידוע מה עלה בגורלו והאם הוא חי או מת, כלומר, לאישה הנשואה כהלכה, שאבדו עקבות בעלה, ועל כן היא לא חיה עם בן זוגה, והיא אסורה להינשא לאחר.
חָדָשׁ!!: אומדנא ועגינות · ראה עוד »
עדים
#הפניה עדות (הלכה).
חָדָשׁ!!: אומדנא ועדים · ראה עוד »
קובץ יסודות וחקירות השלם
#הפניה קובץ יסודות וחקירות.
חָדָשׁ!!: אומדנא וקובץ יסודות וחקירות השלם · ראה עוד »
קים ליה
במשפט העברי, קים ליה היא אומדנא על פיה פוסק הדיין, למרות שאין לו הוכחות כעדים, הוא יכול לפסוק על פי דבר הידוע לו אישית.
חָדָשׁ!!: אומדנא וקים ליה · ראה עוד »
ר"י הזקן
רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.
חָדָשׁ!!: אומדנא ור"י הזקן · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: אומדנא ורמב"ן · ראה עוד »
רא"ש
רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: אומדנא ורא"ש · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אומדנא וראשונים · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: אומדנא ורשב"ם · ראה עוד »
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
חָדָשׁ!!: אומדנא ורב (אמורא) · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: אומדנא ורב מובהק · ראה עוד »
רב פפא
מערת רב פפא בהר שנאן - פנים המערה (תשע"ב 2011) רב פָּפָּא (ד'נ"ו (296) - 370 או ד'קל"ו 376) נמנה עם הדור החמישי של אמוראי בבל במאה ה-4.
חָדָשׁ!!: אומדנא ורב פפא · ראה עוד »
רב חסדא
רב חִסְדָא הכהן, (217–309) היה אמורא בבלי, אשר חי בדור השני והשלישי של תקופת האמוראים, במאה השלישית והרביעית.
חָדָשׁ!!: אומדנא ורב חסדא · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: אומדנא ורבא · ראה עוד »
רבי שמעון שזורי
רבי שמעון שזורי היה תנא בדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: אומדנא ורבי שמעון שזורי · ראה עוד »
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
חָדָשׁ!!: אומדנא ושמואל (אמורא) · ראה עוד »
שליח (הלכה)
שליח (או שליחות) בהלכה היא האפשרות של מינוי נציג - שליח, שיפעל במקום אדם אחר - השולח, ויוכל להחיל עליו תוצאות משפטיות או הלכתיות ('שלוחו של אדם כמותו').
חָדָשׁ!!: אומדנא ושליח (הלכה) · ראה עוד »
שטר (משפט עברי)
שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.
חָדָשׁ!!: אומדנא ושטר (משפט עברי) · ראה עוד »
שבועת היסת
בהלכה, שבועת היסת היא שבועה שחייב בה הנתבע, אם כפר לגמרי בתביעה ואין כל ראיה לתובע או לנתבע.
חָדָשׁ!!: אומדנא ושבועת היסת · ראה עוד »
שבועה (יהדות)
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.
חָדָשׁ!!: אומדנא ושבועה (יהדות) · ראה עוד »
שודא דדייני
שׁוּדָא דְּדַיָּנֵי היא הכרעה במשפט העברי, הנעשית במקום שממון מסוים מוטל בספק, ולא ניתן לברר של מי הוא, וככל הנראה גם לא יהיה ניתן לברר עוד של מי הוא.
חָדָשׁ!!: אומדנא ושודא דדייני · ראה עוד »
תקנת חכמים
תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.
חָדָשׁ!!: אומדנא ותקנת חכמים · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: אומדנא ותוספות · ראה עוד »
חלות
חָלוּת (לעיתים מבוטא, בטעות, כחַלוֹת, בעגה חרדית אשכנזית: חַלוֹיס או חַלֵייס) הוא ביטוי תלמודי המקובל בעולם הישיבות, המתאר את היווצרותו ותחילת תחולתו של דין או סטטוס, משפטי או הלכתי.
חָדָשׁ!!: אומדנא וחלות · ראה עוד »
חליצה
בהלכה, חליצה היא מצוות עשה, המתקיימת כחלופה לייבום, כשאדם נפטר ללא צאצאים חיים ומותיר אחריו אלמנה ואח אחד או יותר.
חָדָשׁ!!: אומדנא וחליצה · ראה עוד »
חזקת כשרות
חזקת כשרות בהלכה היהודית היא חזקה הקובעת כי כל יהודי שומר תורה ומצוות אמין להעיד, כל עוד לא הוכח ההפך.
חָדָשׁ!!: אומדנא וחזקת כשרות · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: אומדנא וחוץ לארץ · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: אומדנא ובעלי התוספות · ראה עוד »
ביאה
#הפניה יחסי אישות (הלכה).
חָדָשׁ!!: אומדנא וביאה · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: אומדנא וגט · ראה עוד »
גדר
גדר בפנסילבניה גדר של בית כנסת בסנקט פטרבורג גדר או סְיָג היא מכשול שנועד לתחוֹם שטח מסוים, כדי לציין בעלות עליו ולהקשות על הכניסה אליו.
חָדָשׁ!!: אומדנא וגדר · ראה עוד »
גוסס
גּוֹסֵס הוא כינוי הלכתי לאדם העומד למות.
חָדָשׁ!!: אומדנא וגוסס · ראה עוד »
דברים שבלב אינם דברים
בהלכה ובמשפט, דברים שבלב אינם דברים הוא עיקרון הקובע שאין כל תוקף לכוונה שלא בוטאה בפירוש או על ידי מעשה.
חָדָשׁ!!: אומדנא ודברים שבלב אינם דברים · ראה עוד »
דיני ממונות
בהלכה, דיני ממונות הם תחום נרחב של חוקים העוסקים בנושאים שיש להם משמעות כלכלית.
חָדָשׁ!!: אומדנא ודיני ממונות · ראה עוד »
דיני אישות
#הפניה יחסי אישות (הלכה).
חָדָשׁ!!: אומדנא ודיני אישות · ראה עוד »
המוציא מחבירו עליו הראיה
#הפניה המוציא מחברו עליו הראיה#במשפט העברי.
חָדָשׁ!!: אומדנא והמוציא מחבירו עליו הראיה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אומדנא והלכה · ראה עוד »
הוצאה להורג
איור מ-1793 של הוצאה להורג בגיליוטינה הוצאה להורג היא הפעולה של הריגת אדם המתבצעת לאחר החלטה (עונש מוות) של סמכות משפטית ולא כהחלטה של אדם בודד (פעולה הקרויה הריגה או רצח), אלא כהחלטה של קבוצה, היונקת את כוחה מתמיכה רחבה יותר.
חָדָשׁ!!: אומדנא והוצאה להורג · ראה עוד »
יהושע בן-מאיר
הרב בן מאיר (במרכז) עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה הרב בן מאיר (משמאל) עם הרב מרדכי גרינברג והרב מנחם בורשטין, תשע"ה הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.
חָדָשׁ!!: אומדנא ויהושע בן-מאיר · ראה עוד »
יוסף קולון
רבי יוסף קולון טרבוטו (מהרי"ק) (ה'ק"ף, 1420 (לערך) – ה'ר"ם 1480) היה רב, פוסק ומחבר.
חָדָשׁ!!: אומדנא ויוסף קולון · ראה עוד »
ייבום
מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.
חָדָשׁ!!: אומדנא וייבום · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אומדנא
