אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

אופקים וסכסוך ישראל–רצועת עזה

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין אופקים וסכסוך ישראל–רצועת עזה

אופקים vs. סכסוך ישראל–רצועת עזה

השדרה המרכזית רחוב הרצל המרכז המסחרי החדש באזור התעשייה בעיר שיכון באופקים הספרייה העירונית שנמצאת ברחבת המתנס בית הספר התיכון תחנת הרכבת אופקים אופקים (אֳפָקִים) היא עיר במחוז הדרום בישראל השוכנת 24 ק"מ צפונית־מערבית לבאר שבע. סכסוך ישראל–רצועת עזה הוא הסכסוך בין מדינת ישראל לבין ארגוני הטרור הפלסטיניים ברצועת עזה, כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני והפן הרחב מההסכסוך האיראני-ישראלי.

דמיון בין אופקים וסכסוך ישראל–רצועת עזה

אופקים וסכסוך ישראל–רצועת עזה יש להם 18 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת סיני, מלחמת חרבות ברזל, מחוז הדרום, מועצה אזורית אשכול, אשקלון, אשדוד, צה"ל, רצועת עזה, רחובות, תל אביב-יפו, חמאס, באר שבע, גוש דן, ימ"מ, ירושלים, ישראל, 7 באוקטובר.

מתקפת הפתע על ישראל (2023)

צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים פגיעת רקטה ברכב בראשון לציון ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל, במהלך מתקפת הפתע. בכיכר החטופים מתקפת הפתע על ישראל (מכונה גם טבח 7 באוקטובר, טבח שמחת תורה והשבת השחורה) הייתה מתקפה רחבת היקף של חמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים צבאיים ואזרחיים, במיוחד בעוטף עזה, שהחלה בבוקר יום שבת 7 באוקטובר 2023, שמיני עצרת ה'תשפ"ד.

אופקים ומתקפת הפתע על ישראל (2023) · מתקפת הפתע על ישראל (2023) וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

מלחמת סיני

מלחמת סיני (ידועה בישראל גם בשם "מבצע קדש", בערבית ידועה בשם "התוקפנות המשולשת" - العُدْوَان الثُلَاثِيّ, בצרפתית: Crise du canal de Suez - "משבר תעלת סואץ" וכן המלחמה הערבית-הישראלית השנייה) הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת מחד לבין מצרים מאידך, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ"ד בחשוון עד א' בכסלו תשי"ז).

אופקים ומלחמת סיני · מלחמת סיני וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

אופקים ומלחמת חרבות ברזל · מלחמת חרבות ברזל וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

מחוז הדרום

מחוז הדרום הוא המחוז הגדול ביותר מבחינת שטח מבין שבעת מחוזותיה האדמיניסטרטיביים של מדינת ישראל, והוא כולל את כל שטחי הנגב, מישור החוף הדרומי ועמק הערבה.

אופקים ומחוז הדרום · מחוז הדרום וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

מועצה אזורית אשכול

שמואל שילה במתחם המועצה האזורית אשכול (אדריכל: חנן הברון) מועצה אזורית אשכול היא מועצה אזורית בישראל.

אופקים ומועצה אזורית אשכול · מועצה אזורית אשכול וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

אשקלון

שעון שמש במצפור החוף הצפוני באשקלון אַשְׁקְלוֹן היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה בקצה המערבי של חבל לכיש.

אופקים ואשקלון · אשקלון וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.

אופקים ואשדוד · אשדוד וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

צה"ל

#הפניה צבא הגנה לישראל.

אופקים וצה"ל · סכסוך ישראל–רצועת עזה וצה"ל · ראה עוד »

רצועת עזה

מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

אופקים ורצועת עזה · סכסוך ישראל–רצועת עזה ורצועת עזה · ראה עוד »

רחובות

רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.

אופקים ורחובות · סכסוך ישראל–רצועת עזה ורחובות · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

אופקים ותל אביב-יפו · סכסוך ישראל–רצועת עזה ותל אביב-יפו · ראה עוד »

חמאס

חמאס (בערבית: حماس, ראשי תיבות של حركة المقاومة الاسلامية – בתעתיק מדויק: חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה – "תנועת ההתנגדות האסלאמית"; פירוש המילה "חמאס": התלהבות, גבורה, קנאות) הוא ארגון טרור ותנועה אסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית שהוקמה בשנת 1987.

אופקים וחמאס · חמאס וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

אופקים ובאר שבע · באר שבע וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

גוש דן

תצלום של אזור גוש דן בלילה מתחנת החלל הבינלאומית אתר חיריה (פארק אריאל שרון) - מראה אווירי מכיוון צפון. ברקע מחלף גנות ובתי אזור מבט על קטע מנתיבי איילון גוש דן הוא שמו המקובל של אגד הערים שבמרכזו תל אביב-יפו, ושמהווה את הטבעות הפנימיות של מטרופולין תל אביב, ולפעמים מתייחס למטרופולין כולה.

אופקים וגוש דן · גוש דן וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

ימ"מ

רובי M4A1 קרבין, מגן טקטי וכלב משטרה, באימון פריצה והשתלטות. רוב"צ SR-25 Mk 11). M4A1 קרבין) לכבוד ביקור מפכ"ל משטרת ישראל רב-ניצב יוחנן דנינו (שני משמאל) כלבנים של הימ"מ במתקן האימונים החדש, 2018 הימ"מ – היחידה הלאומית המיוחדת ללוחמה בטרור – היא היחידה הלאומית של ישראל ללוחמה בטרור.

אופקים וימ"מ · ימ"מ וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

אופקים וירושלים · ירושלים וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

אופקים וישראל · ישראל וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

7 באוקטובר

7 באוקטובר הוא היום ה-280 בשנה בלוח הגרגוריאני (281 בשנה מעוברת).

7 באוקטובר ואופקים · 7 באוקטובר וסכסוך ישראל–רצועת עזה · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין אופקים וסכסוך ישראל–רצועת עזה

יש אופקים 143 יחסים. יש אופקים 334. כפי שיש להם במשותף 18, מדד הדמיון הוא = 18 / (143 + 334).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אופקים וסכסוך ישראל–רצועת עזה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: