סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

איזור (גאולוגיה) ומינרל

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין איזור (גאולוגיה) ומינרל

איזור (גאולוגיה) vs. מינרל

איזור באחלמה בגאולוגיה, המונח אִיזוּר (zoning) משמש בכמה אופנים. מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.

דמיון בין איזור (גאולוגיה) ומינרל

איזור (גאולוגיה) ומינרל יש להם 41 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאגמה, מינרלוגיה, אמפיבול, אפטיט, ארגוניט, אלביט (מינרל), אחלמה, אגט, אובסידיאן, אודם, נתרן, סלע, סלע משקע, סלע מותמר, סלע יסוד, פלגיוקלז, פלואוריט, פטרולוגיה, פירוקסן, צורן, קלציט, קוורץ, קיאניט, ריוליט, תכליל (מינרלוגיה), לימוניט, טורמלין, זירקון, ברקת, ברזל, ..., בריט, גארנט, גאולוגיה, גתיט, גביש, גיבוש מפריט, דולומיט, דולומיט (מינרל), המטיט, האוניברסיטה הפתוחה, כימיה. להרחיב מדד (11 יותר) »

מאגמה

זרם לבה בהוואי הר הגעש קילוואה בהוואי מאגמה (מיוונית: Μάγμα – בצק או משחה) היא סלע מותך וחם, בטמפרטורות שבין C° 600–1,300 ולעיתים אף בין C° 1,600–1,800, הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים.

איזור (גאולוגיה) ומאגמה · מאגמה ומינרל · ראה עוד »

מינרלוגיה

מינרלוגיה היא מדע העוסק בזיהוי וסיווג המינרלים.

איזור (גאולוגיה) ומינרלוגיה · מינרל ומינרלוגיה · ראה עוד »

אמפיבול

אמפיבול הוא קבוצה של מינרלים אינוסיליקטים (סיליקטים במבנה דמוי שרשרות), מלנוקרטיים (בעלי גוון כהה).

איזור (גאולוגיה) ואמפיבול · אמפיבול ומינרל · ראה עוד »

אפטיט

אפטיט הוא שם קיבוצי לשלושה מינרלים זרחתיים: הידרוקסילאפטיט, פלואוראפטיט וכלוראפטיט, ששמותיהם ניתנו בשל הרכבם הכימי המכיל ריכוז גבוה של הידרוקסיל (-OH) פלואור, או כלור בהתאמה.

איזור (גאולוגיה) ואפטיט · אפטיט ומינרל · ראה עוד »

ארגוניט

ארגוניט ארגוניט (נקרא על שם המקום בו זוהה לראשונה, אראגון בספרד) הוא מינרל קרבונטי הבנוי מסידן פחמתי (CaCO3), והוא פולימורף של קלציט.

איזור (גאולוגיה) וארגוניט · ארגוניט ומינרל · ראה עוד »

אלביט (מינרל)

אַלְבִּיט (מלטינית: אלבוס - לבן) הוא מינרל סיליקטי.

איזור (גאולוגיה) ואלביט (מינרל) · אלביט (מינרל) ומינרל · ראה עוד »

אחלמה

אַחְלָמָה (באנגלית: Amethyst) הוא מינרל בעל גבישים גדולים ממשפחת הקוורץ, המשמש גם כאבן חן הידועה בצבעה הסגול.

אחלמה ואיזור (גאולוגיה) · אחלמה ומינרל · ראה עוד »

אגט

אגט הוא מינרל זעיר גביש נפוץ מאוד ממשפחת הקוורץ, הנמצא לרוב כגאודות בסלעים מסוגים שונים ומאופיין בפסים צבעוניים.

אגט ואיזור (גאולוגיה) · אגט ומינרל · ראה עוד »

אובסידיאן

אובסידיאן הוא סוג של זכוכית געשית – סלע געשי הנוצר בהתקררות מהירה של לבה פלסית.

אובסידיאן ואיזור (גאולוגיה) · אובסידיאן ומינרל · ראה עוד »

אודם

אֹדֶם (באנגלית: ruby, הגייתה רוּבִּי) היא אבן חן אדומה.

אודם ואיזור (גאולוגיה) · אודם ומינרל · ראה עוד »

נתרן

שמן, בעל מראה מתכתי כסוף ומבריק נתרן (בלטינית: Natrium; באנגלית: Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.

איזור (גאולוגיה) ונתרן · מינרל ונתרן · ראה עוד »

סלע

גריוואקה סילורית אנכית בת 425 מיליון שנה בסיקר פוינטדוגמת יד של סלע סלע בגאולוגיה הוא החומר המוצק הבונה את קליפת כדור הארץ (קרום כדור הארץ), והוא בנוי מצירוף טבעי של מינרלים.

איזור (גאולוגיה) וסלע · מינרל וסלע · ראה עוד »

סלע משקע

החתך של רמת קולורדו המורכב מסלעי משקע רבים (בעיקר אבני חול) סלעי הקירטון בראש הנקרה סלע משקע הוא סלע שנוצר על פני כדור הארץ מחומר שמקורו בסלע קודם אחר בתנאים רגילים של טמפרטורה ולחץ.

איזור (גאולוגיה) וסלע משקע · מינרל וסלע משקע · ראה עוד »

סלע מותמר

קוורציט סלע מותמר הוא סלע שעבר תהליך שינוי כימי או מינרלוגי עקב תנאים סביבתיים קיצוניים – תהליך של התמרה, שינוי.

איזור (גאולוגיה) וסלע מותמר · מינרל וסלע מותמר · ראה עוד »

סלע יסוד

פארק הלאומי יוסמיטי הר הגעש הכבוי בכרם מהר"ל סלע יסוד הוא סלע מאגמטי שנוצר מהתגבשות של סלע מותך – מאגמה או לבה – כתוצאה מהתקררותו.

איזור (גאולוגיה) וסלע יסוד · מינרל וסלע יסוד · ראה עוד »

פלגיוקלז

פלגיוקלז (מיוונית שבירה נטויה) היא שורת מינרלים מקבוצת הפלדספטים (פצלות השדה). שורת הפלגיוקלז היא אחת מהחשובות ביותר בקבוצות המינרלים שמהם בנויים סלעי היסוד. קבוצת פצלות השדה, שהפלגיוקלז הוא חלק ממנה, מכילה מינרלים טקטוסיליקטים - סיליקטים במבנה מרחבי. כמו בקוורץ, בנויים מינרלים אלה מארבעה טטרהדרונים, אלא שבעוד שבקוורץ כל הטטרהדרונים בנויים מ- SiO4, בפצלת השדה מחליף אטום אלומיניום את אטום הצורן באחד או שניים מהטטרהדרונים. משום שהצורן הוא ארבע־ערכי בעוד שהאלומיניום הוא שלוש־ערכי נדרש פיצוי חשמלי בדמות קטיון כדוגמת אשלגן, נתרן וסידן.

איזור (גאולוגיה) ופלגיוקלז · מינרל ופלגיוקלז · ראה עוד »

פלואוריט

זהב שוטים. פלואוריט (מלטינית "זורם") הוא מינרל ססגוני המורכב מסידן ופלואור שנוסחתו היא CaF2.

איזור (גאולוגיה) ופלואוריט · מינרל ופלואוריט · ראה עוד »

פטרולוגיה

מען חוקר מבנה של סלע. פֶּטרוֹלוֹגיָה (מיוונית: petra – סלע, logia – תורה) היא תחום בגאולוגיה העוסק בחקר סלעים.

איזור (גאולוגיה) ופטרולוגיה · מינרל ופטרולוגיה · ראה עוד »

פירוקסן

פּירוֹקְסֶן (או פּירוֹכּסֶן, Pyroxene) הוא קבוצה חשובה של מינרלים סיליקטיים בוני סלעים.

איזור (גאולוגיה) ופירוקסן · מינרל ופירוקסן · ראה עוד »

צורן

צוֹרָן (באנגלית: Silicon; לטינית: Silicium), הידוע יותר בשמו הלועזי סיליקון, הוא יסוד כימי שסמלו הכימי Si ומספרו האטומי 14.

איזור (גאולוגיה) וצורן · מינרל וצורן · ראה עוד »

קלציט

קלציט הוא מינרל קרבונטי והפולימורף היציב ביותר של סידן פחמתי (CaCO3).

איזור (גאולוגיה) וקלציט · מינרל וקלציט · ראה עוד »

קוורץ

קוורץ הוא מינרל סילקטי.

איזור (גאולוגיה) וקוורץ · מינרל וקוורץ · ראה עוד »

קיאניט

קיאניט (Kyanite; מיוונית: Κυανίτης ("קיאנוֹס", כחול); נקרא גם: דיסתן (disthene), מונקרודיט (munkrudite), סיאניט (cyanite) וראאטיציט (rhaeticite)) הוא מינרל נזוסיליקטי - (סיליקטים במבנה בצורת איים) שצבעו בדרך כלל כחול, הנפוץ בפגמטיטים או בסלעי יסוד עשירים באלומיניום שעברו התמרה.

איזור (גאולוגיה) וקיאניט · מינרל וקיאניט · ראה עוד »

ריוליט

ריוליט - סלע געשי (סלע פרץ, סלע אקסטרוסיבי) העשוי תרכובת פלסית ("חמוצה") של למעלה מ-69% סיליקה, הנוצר מהתקררות מהירה של לבה.

איזור (גאולוגיה) וריוליט · מינרל וריוליט · ראה עוד »

תכליל (מינרלוגיה)

תכלילי המטיט בגביש קוורץ תכליל הוא אי-סדירות נראית - חומר או מבנה המצוי בתוך חומר טבעי, בגביש של מינרל או בסלע ואינו מרכיב יסודי שלו.

איזור (גאולוגיה) ותכליל (מינרלוגיה) · מינרל ותכליל (מינרלוגיה) · ראה עוד »

לימוניט

לימוניט (Limonite או Ferric Hydroxide) הוא מינרל צהבהב-חום וכבד, שנוסחתו FeO(OH) · nH2O.

איזור (גאולוגיה) ולימוניט · לימוניט ומינרל · ראה עוד »

טורמלין

"איזוּר" בטורמלין "אבטיח" טורמלין – קבוצת מינרלים ציקלוסיליקטים (סיליקטים במבנה בצורת טבעת) שיש להם מבנה כימי בין המסובכים ביותר הקיימים במשפחת המינרלים הסיליקטיים.

איזור (גאולוגיה) וטורמלין · טורמלין ומינרל · ראה עוד »

זירקון

זירקון הוא מינרל נזוסיליקטי (סיליקטים במבנה בצורת איים), שנוסחתו ZrSiO4, וצבעו משתנה משקוף לצהוב-זהוב, אדום, חום או ירוק בדרך כלל זירקון שקוף מהווה תחליף ליהלומים.

איזור (גאולוגיה) וזירקון · זירקון ומינרל · ראה עוד »

ברקת

בָּרֶקֶת היא אבן חן מהמעלה הראשונה, ומשכך נמנית עם אחת מארבע אבני החן היקרות (שלוש האחרות הן יהלום, ספיר ואודם).

איזור (גאולוגיה) וברקת · ברקת ומינרל · ראה עוד »

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

איזור (גאולוגיה) וברזל · ברזל ומינרל · ראה עוד »

בריט

בריט (Barite) הוא מינרל לבן (לעיתים חסר צבע) שנוסחתו BaSO4.

איזור (גאולוגיה) ובריט · בריט ומינרל · ראה עוד »

גארנט

גארנט – קבוצת מינרלים נזוסיליקטים - (סיליקטים במבנה בצורת איים), בעלי הנוסחה הכללית: A3B2(SiO4)3, שבה A הוא קטיון דו־ערכי (Ca, Fe2+, Mg) ו-B הוא קטיון תלת־ערכי (Al, Fe3+, Cr).

איזור (גאולוגיה) וגארנט · גארנט ומינרל · ראה עוד »

גאולוגיה

הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.

איזור (גאולוגיה) וגאולוגיה · גאולוגיה ומינרל · ראה עוד »

גתיט

גֶתיט הוא מינרל של תחמוצת הברזל הקרוי על שם הסופר, המחזאי והוגה הדעות הגרמני יוהאן וולפגנג פון גתה שהתעניין גם במינרלים. הגתיט הוא מינרל המוכר מהתקופה הפרהיסטורית כששימש כפיגמנט. עדויות לשימוש בו מתקופה זו נמצאו בדגימה של פיגמנטים של צבע שנלקחו ממערת לאסקו בצרפת. אחד מסוגי הפיגמנט הטבעי המכונה אוכרה, ליתר דיוק "אוכרה חומה", הוא בעצם גתיט. המינרל תואר וקיבל את שמו לראשונה ב-1806 כשאותרו מופעים שלו באזור רכס מסבי (Mesabi Range) שבמינסוטה, האזור העשיר ביותר בעפרות ברזל בארצות הברית. הגתיט הוא תחמוצת ברזל-הידרוקסיד שנוסחתו FeOOH. לעיתים הוא מופיע כגבישים פריזמטיים בצורת מחטים, אך לרוב הוא מופיע כגוש חסר צורה. הגתיט הוא מינרל הברזל הנפוץ ביותר אחרי המטיט והשימוש העיקרי בו כיום הוא כמחצב ברזל והוא מכונה "עפרת ברזל חום", אם כי יש המשתמשים בו כפיגמנט טבעי. אספני הקריסטלים נוהגים לקנות דגימות מיוחדות של הגתיט שבהם הגביש דמוי המחט זוהר לעיתים בשלל צבעים. במקרים רבים מהווה הגתיט מסת־אם למינרלים אחרים כדוגמת הונדיט האדום והשילוב יוצר דגימה מושכת לעין. הגתיט נוצר בדרך כלל כתוצר לוואי של בליה של מינרלים עתירי ברזל אחרים ולכן הוא רכיב נפוץ בקרקעות. הגתיט יכול להיות מופץ על ידי מי תהום או בתנאים אחרים בהם מתהווים סלעי משקע, או שהוא נוצר כמינרל העיקרי במרבץ הידרותרמי. גתיט נפוץ בכל כדור הארץ, בדרך כלל בצורת גושים, במבנה דמוי נטיפים, כאואוליטים (מבנה הבנוי מכדוריות קטנות שנדבקו יחד), בערמה בצורת כליות או בגוש דמוי אשכול ענבים. מקומות בהם מוצאים גתיט כוללים את אזורי הביצה שבסמוך למעיינות, רצפת מערות ועל תחתית אגמים ופלגים קטנים. מבני הסלע בתצורת חללים זעירים המכונים באנגלית boxworks הנוצרים לרוב כחלקה העליון הגלוי של עפרת ברזל והידועים גם כ"כיפת ברזל" או gossan הם מבני קוורץ שבהם מחליפים גתיט ומינרלי תחמוצת ברזל אחרים מרבצי ברזל גופרתיים שעברו חמצון. מקור נוסף לגתיט הוא קרקע לטריטית (קרקע שיורית בגוונים של אדום או צהוב הנוצרת בתנאים קיצוניים של חום וגשם האופייניים לאזורים הטרופיים והגורמים לבליה קיצונית של סלע האם) הנוצרת מעל סלעי סרפנטיניט במזג אוויר טרופי. לקרקע זו יש ערך כלכלי בשל תכולת ברזל ומתכות נוספות גבוהה. מקורות משמעותיים של גתיט מצויים באנגליה, מקסיקו, קובה, ברזיל, דרום אפריקה, אוסטרליה, אגן אלזס-לורן בצרפת ובמדינות מישיגן, מינסוטה, מיזורי, קולורדו, אלבמה, ג'ורג'יה, וירג'יניה וטנסי בארצות הברית. בישראל מצויים אואוליטים של גתיט באזור הגליל ממנרה ועד הר תבור. דוגמה בולטת לאואוליטים בארץ היא שכבה בעובי של 2 מטרים ובאורך שישה וחצי קילומטרים של אואליטים של גתיט והמטיט שנוצרו בתקופת הקרטיקון התחתון בשכבות אבן הגיר והחוואר שבחלקו התחתון של צוק מנרה. תצורה זו של מרבצים אואוליטים מכונה "מיִנֶט" (Minette) על שם המרבצים בלורן שבצרפת. בישראל, בנגב ניתן למצוא גתיט ביחידת חוואר טקייה בתוך עורקי הגבס. מרבצים של גתיט חשובים במיקומם, אך לא בכמותם נמצאו על ידי רכב השטח הרובוטי ספיריט במכתש גוסב על המאדים. קיומם סיפק הוכחה מוצקה לנוכחות מים זורמים על פני מאדים בתקופה מוקדמת של התפתחותו של כוכב הלכת. המינרלים פרוקסיהיט ולפידוקרוציט הם פולימורפים של תחמוצת הברזל (FeO(OH. למרות שלשני מינרלים אלה מבנה כימי זהה לגתיט, המבנה הגבישי שלהם שונה ולכן הם מסווגים כמינרלים שונים. על מנת להבדיל ביניהם נוהגים לסמן את הגתיט כ-(α-FeO(OH, ואת הלפידוקרוציט כ-(γ-FeO(OH.

איזור (גאולוגיה) וגתיט · גתיט ומינרל · ראה עוד »

גביש

גבישים מסוגים שונים גבישים שקופים גביש (בלועזית: קריסטל) הוא תצורת חומר במצב צבירה מוצק.

איזור (גאולוגיה) וגביש · גביש ומינרל · ראה עוד »

גיבוש מפריט

התכת סלעים גיבוש מפריט בגאולוגיה הוא שורת תהליכים הדרגתיים של התבדלוּת והתגבשות מינרלים שונים במאגמה במהלך התכתה, התקררותה, הובלתה והתפרצותה כלבה.

איזור (גאולוגיה) וגיבוש מפריט · גיבוש מפריט ומינרל · ראה עוד »

דולומיט

הרי הדולומיטים דולומיט הוא סוג של סלע משקע קרבונטי (פחמתי), המושקע בסביבה מימית.

איזור (גאולוגיה) ודולומיט · דולומיט ומינרל · ראה עוד »

דולומיט (מינרל)

דולומיט הוא מינרל נפוץ הבנוי מפחמה (קרבונט) של סידן ומגנזיום והוא גם שמו של סוג סלע המשקע (דולומיט) הבנוי בעיקר ממינרל זה. הדולומיט דומה פיזית לקלציט אך קיימים בין המינרלים כמה הבדלים.

איזור (גאולוגיה) ודולומיט (מינרל) · דולומיט (מינרל) ומינרל · ראה עוד »

המטיט

המטיט הוא מינרל של ברזל שנוסחתו Fe2O3, לעיתים הוא מכיל טיטניום, וכשהוא מעוצב כתכשיט הוא מכונה "יהלום שחור".

איזור (גאולוגיה) והמטיט · המטיט ומינרל · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

איזור (גאולוגיה) והאוניברסיטה הפתוחה · האוניברסיטה הפתוחה ומינרל · ראה עוד »

כימיה

הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.

איזור (גאולוגיה) וכימיה · כימיה ומינרל · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין איזור (גאולוגיה) ומינרל

יש איזור (גאולוגיה) 84 יחסים. יש איזור (גאולוגיה) 343. כפי שיש להם במשותף 41, מדד הדמיון הוא = 41 / (84 + 343).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין איזור (גאולוגיה) ומינרל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »