גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: מצוות לא תעשה, מצוות התלויות בארץ, מלבי"ם, מורה הנבוכים, מכון התורה והארץ, אדם הראשון, איסור הנאה, אייזיק הירש וייס, נטע רבעי, נחש הקדמוני, ספר הזוהר, ספרא, עולה בקנה אחד, פסיפלורה, פפאיה, פרקי דרבי אליעזר, פטל (תת-סוג), פילון האלכסנדרוני, רמב"ן, רמב"ם, ראש השנה, ראשונים, רש"י, רשב"א, רב יהודה, רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי אליעזר הגדול, רבי זעירא, רבי יוסי בן דורמסקית, רבי יוחנן, רבי יוחנן בן נורי, רבייה וגטטיבית, שניאור זלמן מלאדי, תערובת (הלכה), תרי"ג מצוות, תלמוד בבלי, תוספתא, לבן הארמי, ט"ו באב (מועד), ט"ו בשבט, ט"ו בשבט (מועד), חנטה, חציל, חטא עץ הדעת, בננה, בעלי התוספות, בשר בחלב, ביטול ברוב, גפן, הר"ן, ..., הרא"ש, הראב"ד, הלכה למשה מסיני, כלאי הכרם, יעקב אבוחצירא, יפת בן עלי הלוי, ירח, יוסף ג'יקטיליה. להרחיב מדד (8 יותר) »
מצוות לא תעשה
מצוות לא תעשה או לאווים הן מצוות התורה שבהן נוסח הציווי המקראי הוא שלילי, כמו: "לא תרצח", "לא תגנוב" וכדומה.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ומצוות לא תעשה · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ומלבי"ם · ראה עוד »
מורה הנבוכים
הספר "מורה הנבוכים" (נקרא גם: "מורה נבוכים") הוא ספר פילוסופיה שחיבר הרמב"ם בערבית יהודית במאה ה-12 כדי לתת מענה לספקות ותהיות שמתעוררות לאדם המאמין שהוא גם אדם רציונלי.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ומורה הנבוכים · ראה עוד »
מכון התורה והארץ
סמליל מכון התורה והארץ מכון התורה והארץ הוא מכון למחקר, ליישום ולהסברה של המצוות התלויות בארץ, שבו פועלים רבנים, מדענים ואגרונומים.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ומכון התורה והארץ · ראה עוד »
אדם הראשון
אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ואדם הראשון · ראה עוד »
איסור הנאה
איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ואיסור הנאה · ראה עוד »
אייזיק הירש וייס
אייזיק (יצחק) הירש וייס (ראה"ו; כ"ט בשבט ה'תקע"ה, 9 בפברואר 1815, גרוס-מזריץ', מוראביה – כ"ז באייר ה'תרס"ה, 1 ביוני 1905, וינה), היסטוריון, משכיל וחוקר התלמוד, מחבר "דור דור ודורשיו".
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ואייזיק הירש וייס · ראה עוד »
נטע רבעי
נטע רבעי הוא כינוי בהלכה לפירות שגדלו בשנתו הרביעית של האילן, לאחר שלוש שנות ערלה.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ונטע רבעי · ראה עוד »
נחש הקדמוני
נחש הקדמוני הוא הנחש שהחטיא את חוה בחטא עץ הדעת המתואר בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ונחש הקדמוני · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וספרא · ראה עוד »
עולה בקנה אחד
#הפניה עלה בקנה אחד.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ועולה בקנה אחד · ראה עוד »
פסיפלורה
#הפניה שעונית נאכלת.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ופסיפלורה · ראה עוד »
פפאיה
פפאיה (שם מדעי: Carica papaya) היא צמח מניב פרי טרופי, דו-פסיגי, במשפחת הפפאיים.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ופפאיה · ראה עוד »
פרקי דרבי אליעזר
פִּרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר (בראשי תיבות: פדר"א) הוא ספר מדרשים ואגדות על התורה, והוא מן החיבורים הנפוצים שבספרות האגדה היהודית.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ופרקי דרבי אליעזר · ראה עוד »
פטל (תת-סוג)
פטל הוא פרי יער הגדל על שיח של מינים שונים בסוג פטל (Rubus), בתת-הסוג Rubus subg.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ופטל (תת-סוג) · ראה עוד »
פילון האלכסנדרוני
פילון האלכסנדרוני (ביוונית: Φίλων ὁ Ἀλεξανδρεύς, בעברית מכונה ידידיה; נולד בין השנים 20–13 לפנה"ס לערך, ונפטר לא לפני שנת 45) היה פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ופילון האלכסנדרוני · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורמב"ם · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וראש השנה · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורש"י · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורשב"א · ראה עוד »
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורב יהודה · ראה עוד »
רבי אליעזר בן הורקנוס
רבי אליעזר בן הוּרקנוּס (במקורות חז"ל - רבי אליעזר או רבי אליעזר הגדול) היה מגדולי התנאים בדור השני, בתקופת חורבן בית שני ולאחריו, ומבכירי תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, אשר כינה אותו "בור סוּד שאינו מאבד טיפה" בשל יכולות הלימוד שלו.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורבי אליעזר בן הורקנוס · ראה עוד »
רבי אליעזר הגדול
#הפניה רבי אליעזר בן הורקנוס.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורבי אליעזר הגדול · ראה עוד »
רבי זעירא
#הפניה רבי זירא.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורבי זעירא · ראה עוד »
רבי יוסי בן דורמסקית
רבי יוסי בן דורמסקית, רבי יוסי בן דורמסקה או רבי יוסי איש דורמסקית היה תנא בדור השלישי לחכמי המשנה, תלמידו של רבי אליעזר בן הורקנוס ובר פלוגתא של רבי יהודה.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורבי יוסי בן דורמסקית · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורבי יוחנן · ראה עוד »
רבי יוחנן בן נורי
רבי יוחנן בן נורי היה תנא בדור השלישי, חבר ובר פלוגתא של רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורבי יוחנן בן נורי · ראה עוד »
רבייה וגטטיבית
החמציץ הנטוי מתרבה בישראל בהצלחה רבה רק באמצעות רבייה וגטטיבית. רבייה וֶגֶטָטיבית (באנגלית: vegetative reproduction) היא רבייה אל-זוויגית המתבצעת על ידי התפתחות רקמות סוֹמָטיות לאורגניזם שלם.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ורבייה וגטטיבית · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
תערובת (הלכה)
ביעור חמץ במסגרת דיני הכשרות שבהלכה, תערובת היא דבר אסור ודבר מותר שהתערבבו, כגון מזון כשר עם מזון טרף או כלי כשר עם כלי טרף.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ותערובת (הלכה) · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ותוספתא · ראה עוד »
לבן הארמי
יעקב, לאה ורחל בורחים מביתו של לבן ורחל גונבת את פסלי האלילים שלו. לָבָן הָאֲרַמִּי הוא דמות מקראית המופיעה בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ולבן הארמי · ראה עוד »
ט"ו באב (מועד)
ט"ו באב (חמישה עשר בחודש אב) מצוין ביהדות כמועד בסימן פיוס, אהבה ונחמה בעם ישראל.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וט"ו באב (מועד) · ראה עוד »
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וט"ו בשבט · ראה עוד »
ט"ו בשבט (מועד)
עץ שקד (השקדייה) מסמלת את בוא החג שדרות קרן קיימת לישראל בתל אביב (כיום שדרות בן-גוריון) בט"ו בשבט תרצ"ו (1936) מי שהציע את רעיון התהלוכה היה מורה הגימנסיה העברית נפתלי הרץ טור-סיני: מוזכר על ידי יצחק יעקבי בפרק שכתב "עבודתי בגימנסיה" כחלק מן הספר אותו ערך ח. מרחביה, "הגמנסיה העברית בירושלים - ספר היובל: תרס"ט - תשי"ט", ירושלים תשכ"ב, עמ' 29 ט"וּ בשבט, חמישה-עשר בשבט, ראש השנה לאילנות או ראש השנה לאילן (בלשון המשנה) הוא מועד בלוח העברי המצוין ביום ט"ו בחודש שבט, תקופה שבה כבר ירדו רוב גשמי השנה, והפירות שחונטים מכאן ואילך גדלים בעיקר מכוח גשמי השנה.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וט"ו בשבט (מועד) · ראה עוד »
חנטה
חֲנָטָה הוא שלב בהתפתחות פירות האילן.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וחנטה · ראה עוד »
חציל
דוכן חצילים בשוק צמח החציל, תפרחת ופירות שלושה סוגי חצילים חציל (שם מדעי: Solanum melongena), הוא צמח מאכל רב שנתי נפוץ, ממשפחת הסולניים.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וחציל · ראה עוד »
חטא עץ הדעת
קפלה הסיסטינית נפילת האדם: אדם וחוה אוכלים מעץ הדעת, ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, המאה ה-16 חטא עץ הדעת, הנחש מפתה את חוה לאכילת הפרי האסור בעוד אדם מוציא ערימה של דשא מן האדמה, ציור מהמאה ה-15 חטא עץ הדעת בציור מעשה ידי ויליאם בלייק חטא עץ הדעת, השטן מסית את אדם וחוה לאכול מפרי עץ הדעת. חטא עץ הדעת הוא כינוי לסיפור מקראי בתחילת ספר בראשית על החטא של אכילת פרי עץ הדעת טוב ורע על ידי אדם וחוה בניגוד לציווי של אלוהים ועל העונש שקיבלו אדם, חוה והנחש.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וחטא עץ הדעת · ראה עוד »
בננה
Red banana, לאטונדאן וקבנדיש גזע ואינו גבעול חפה סגולה חקלאי נושא יבול בננות באוגנדה אריזה של סיבי מנילה, מזרח האי ג'אווה, אינדונזיה סיבי טקסטיל, המיוצרים ממין הבננה "אבּאקָה", אשר מקורו בפיליפינים. צולם באינדונזיה בָּנָנָה (שם מדעי: Musa; בעברית בעבר: "מוֹז" או "תְּאֵנַת חַוָּה") היא צמח טרופי חד-פסיגי, דמוי עץ, השייך למשפחת המוזיים.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ובננה · ראה עוד »
בעלי התוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ובעלי התוספות · ראה עוד »
בשר בחלב
בשר בחלב הוא איסור מהתורה בהלכות כשרות ביהדות, על אכילת בשר וחלב שהתבשלו יחדיו.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ובשר בחלב · ראה עוד »
ביטול ברוב
בהלכה, ביטול ברוב הוא כלל שמסתעף מדין רוב בהלכה, ואומר שתערובת איסור בהיתר, אנו נפסוק את דין תערובת זו על פי הרוב, כלומר המיעוט שהתערב עם הרוב יתבטל אל הרוב.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וביטול ברוב · ראה עוד »
גפן
#הפניה גפן היין.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וגפן · ראה עוד »
הר"ן
#הפניה ר"ן.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה והר"ן · ראה עוד »
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה והרא"ש · ראה עוד »
הראב"ד
#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה והראב"ד · ראה עוד »
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה והלכה למשה מסיני · ראה עוד »
כלאי הכרם
כרם בשפלת יהודה כלאי הכרם הם מסוגי הכלאיים האסורים מהתורה.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וכלאי הכרם · ראה עוד »
יעקב אבוחצירא
רבי יעקב אביחצירא (מכונה אביר יעקב; ה'תקס"ו, 1806 – כ' בטבת ה'תר"ם, 4 בינואר 1880) היה רבה של תאפילאלת שבמרוקו, מקובל, פוסק, מחבר, דרשן ופייטן, סבו של הבבא סאלי, מאבות משפחת אביחצירא ומגדולי רבני מרוקו.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ויעקב אבוחצירא · ראה עוד »
יפת בן עלי הלוי
הרב יפת בן עלי הלוי (מכונה גם בשם סעיד) היה חכם קראי, פייטן, מדקדק, ופרשן מקרא בן המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ויפת בן עלי הלוי · ראה עוד »
ירח
ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה וירח · ראה עוד »
יוסף ג'יקטיליה
רבי יוסף בן אברהם ג'יקטיליה נודע גם כמהר"י ג'יקטיליה (ה'ח', 1248 – ה'ס"ה, 1305 או 1325) היה מגדולי המקובלים בספרד במאה ה-13.
חָדָשׁ!!: איסור ערלה ויוסף ג'יקטיליה · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/איסור_ערלה
