סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אכזיב

מַדָד אכזיב

אַכְזִיב (כזיב במקורות חז"ל) היה יישוב מרכזי קדום לחופי הים התיכון בגליל המערבי, שמיקומו בסמוך מדרום לרכס סולם צור וראש הנקרה וכ-5 קילומטר צפונית לנהריה. [1]

116 יחסים: ממלוכים, ממלכת ישראל, מסע סנחריב, מסע פרסום, מסעי הצלב, מסחר, מסכת אהלות, מסכת פסחים, מסכת שביעית, מסכת תרומות, מסכת דמאי, מצובה, מצוות התלויות בארץ, מרסל ינקו, משנה, משה פראוסניץ, מלחמת העצמאות, מזה (יישוב תלמודי), מבצע בן עמי, מבצר, מדינת אכזיב, ארץ ישראל, ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה, אלי אביבי, אדריכל, אכסניה, אימפריית קרתגו, אילת מזר, איי אכזיב, נחל כזיב, נחלת שבט אשר, נהריה, סנחריב, ספרי דברים, ספיאנצה - אוניברסיטת רומא, סולמה של צור, ערבים, ערביי ארץ ישראל, עכו, עיר, פסל-ים, פלמ"ח, פיניקים, צמח המרמן, צור (לבנון), ציצית, צידון, קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא, קילומטר, ראש הנקרה, ..., רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, רבן גמליאל דיבנה, רבי עקיבא, רכבת, שגביון, תמ"א 35, תנת, תקופת בית שני, תקופת המשנה, תקופת התלמוד, תקופת הברזל, תקופת הברונזה, תקופת הברונזה המאוחרת, תלמוד בבלי, תוספתא, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, תכלת, ליל הגשרים, זהרה לביטוב, חניתה, חפירה ארכאולוגית, חז"ל, חוק שמירת הסביבה החופית, בצת, ברייתא דתחומין, בית ספר שדה, בית ספר שדה אכזיב, בית קברות, בית קברות צבאי, בית כנסת, ביברס, גן לאומי, גשר, גשר הזיו, המאה ה-13, המאה ה-6 לפנה"ס, התיישנות, הגליל, הגליל המערבי, הים התיכון, היסטוריה של עם ישראל, כנען, כתב פיניקי, כתובת רחוב, כברי, כביש, יחיאל שמי, יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח), יהוסף שווארץ, יהוסף שוורץ, יהודים, יוסף בן מתתיהו, 15 במאי, 16 במאי, 16 ביוני, 1941, 1946, 1948, 1963, 1964, 1971, 1984, 1986, 1988, 2018. להרחיב מדד (66 יותר) »

ממלוכים

מצרי ממלוכי בשריון מלא. חמוש באקדחים, חרב, רומח ומגןהממלוכים (בערבית: ביחיד: مملوك, קרי: ממלוכ, ברבים: مماليك, בתעתיק עברי מדויק: ממאליכ; פירוש המילה: "עבד") היו חיילים עבדים שהופיעו לראשונה בשירותם של הח'ליפים של בית עבאס.

חָדָשׁ!!: אכזיב וממלוכים · ראה עוד »

ממלכת ישראל

ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.

חָדָשׁ!!: אכזיב וממלכת ישראל · ראה עוד »

מסע סנחריב

#הפניה מסע סנחריב בלבנט.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומסע סנחריב · ראה עוד »

מסע פרסום

מסע פרסום או קמפיין הוא מסע תעמולה פרסומי - סדרה של הודעות פרסום אשר חולקות רעיון ונושא אחיד ומטרה משותפת ויוצרות יחדיו שילוב של תקשורת שיווקית.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומסע פרסום · ראה עוד »

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומסעי הצלב · ראה עוד »

מסחר

Sächsische Landesbibliothek – Staats- und Universitätsbibliothek Dresden, דרזדן, סקסוניה מסחר בין אינדיאנים וצרפתים בניו אורלינס (1717) על גדת המיסיסיפי State Library of New South Wales סוחר טקסטיל בסמרקנד, אוזבקיסטן בתחילת המאה ה-20שצילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי Barrio San Juan (Guadalajara), גוודלחרה (מקסיקו) שוק פתח תקווה (2012) שוק בעכו (2013) מסחר הוא מערך של עסקאות חליפין מרצון, לרוב של סחורות ושל שירותים בעד תשלום.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומסחר · ראה עוד »

מסכת אהלות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת אהלות, פרק ד' משנה ג', דפוס וילנה מסכת אהלות היא המסכת השנייה בסדר טהרות, הסדר השישי והאחרון בששה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומסכת אהלות · ראה עוד »

מסכת פסחים

ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומסכת פסחים · ראה עוד »

מסכת שביעית

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו מצוטטים חלקים מהתלמוד הירושלמי למסכת מַסֶּכֶת שְֹבִיעִית היא המסכת החמישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומסכת שביעית · ראה עוד »

מסכת תרומות

מַסֶּכֶת תְּרוּמוֹת היא המסכת השישית בסדר זרעים.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומסכת תרומות · ראה עוד »

מסכת דמאי

מסכת דְּמַאי היא המסכת השלישית בסדר זרעים, שהוא הסדר הראשון בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומסכת דמאי · ראה עוד »

מצובה

מַצּוּבָה (המכונה גם מַצּוּבָּה) הוא קיבוץ בגליל המערבי, 550 מטר דרום מזרחית ליישוב שלומי ו-4.5 ק"מ מזרחית מן הים בקו אווירי.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומצובה · ראה עוד »

מצוות התלויות בארץ

מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »

מרסל ינקו

מרסל ינקו ביציאה מבית הקפה, "קפה הפוך", עין הוד, 1964 "'''קריתא דירושלם כד יכנש גלותא'''" (1951) מאת מרסל ינקו, אוניברסיטת בר-אילן. הסטודיו של מרסל ינקו, עין הוד מרסל ינקו (24 במאי 1895 – 21 באפריל 1984) היה צייר, תאורטיקן אמנות ואדריכל ישראלי ורומני.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומרסל ינקו · ראה עוד »

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומשנה · ראה עוד »

משה פראוסניץ

נאוליתיים יצאה לאור כספר באנגלית. משה (מקס) ו' פּרַאוּסניץ (Moshe W. Prausnitz; 8 בדצמבר 1922, ברלין – 1 ביולי 1998, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי שהתמחה בתחום הפרהיסטוריה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומשה פראוסניץ · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מזה (יישוב תלמודי)

פסיפס כתובת רחוב, בו נזכרת העיירה "מזה" כעיירה אסורה בתחום צור. מזה היה יישוב יהודי בגליל המערבי הצפוני בתקופת המשנה והתלמוד, אשר נזכר בפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות האסורות ב"תחום צור" לעניין חובת קיום המצוות התלויות בארץ.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומזה (יישוב תלמודי) · ראה עוד »

מבצע בן עמי

אנדרטה בעכו לחללי מלחמת העצמאות, לוחמי הגליל המערבי וכובשי עכו מבצע בן עמי במלחמת העצמאות נערך ב-14 במאי 1948 ובו נכבש הגליל המערבי ונפרצה הדרך לנהריה, עברון, אילון, מצובה ולחניתה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומבצע בן עמי · ראה עוד »

מבצר

קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers) - "מבצר האבירים" בסוריה, מבצר צלבני מסוג מבצר קונצנטרי. המבצר הוונציאני החדש בעיר קורפו. חרונינגן שבהולנד. מִבְצָר (או מְצוּדָה) הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומבצר · ראה עוד »

מדינת אכזיב

דגל אכזיב מדינת אכזיב היא מדינה לכאורה שהוקמה על ידי אלי אביבי.

חָדָשׁ!!: אכזיב ומדינת אכזיב · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: אכזיב וארץ ישראל · ראה עוד »

ארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה

#הפניה החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה#כתב העת של החברה.

חָדָשׁ!!: אכזיב וארץ-ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה · ראה עוד »

אלי אביבי

ממוזער הבית, במצבו הקודם, ב"מדינת אכזיב" אלי אביבי (27 באפריל 1930 - 16 במאי 2018) היה ישראלי שהתפרסם בעיקר כמי שהכריז על עצמו כנשיא "מדינת אכזיב" בחוף הגליל המערבי.

חָדָשׁ!!: אכזיב ואלי אביבי · ראה עוד »

אדריכל

נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.

חָדָשׁ!!: אכזיב ואדריכל · ראה עוד »

אכסניה

אכסניית נוער טיפוסית אַכְסַנְיָה נקראת גם אַכְסַנְיַת נֹעַר, או במונחים הלועזיים הוֹסְטל (מאנגלית: Hostel) וגסטהאוס (מאנגלית: Guest house).

חָדָשׁ!!: אכזיב ואכסניה · ראה עוד »

אימפריית קרתגו

אימפריית קַרְתְּ חַדַשְתְּ, הידועה בשמה הרומאי קַרְתָּגוֹ, הייתה מעצמה ימית ויבשתית פיניקית במערב הים התיכון, שמוצאה בעיר קרתחדשת.

חָדָשׁ!!: אכזיב ואימפריית קרתגו · ראה עוד »

אילת מזר

אֵילַת מזר (10 בספטמבר 1956 – 25 במאי 2021) הייתה ארכאולוגית ישראלית, שהתפרסמה בעיקר בשורת גילויים חשובים של שרידים ארכאולוגיים מתקופת הבית הראשון בירושלים.

חָדָשׁ!!: אכזיב ואילת מזר · ראה עוד »

איי אכזיב

איי אכזיב או איי חוף אכזיב הוא שמם של קבוצת איים ישראלים בים התיכון כקילומטר ממערב לחוף אכזיב.

חָדָשׁ!!: אכזיב ואיי אכזיב · ראה עוד »

נחל כזיב

נַחַל כְּזִיב (בערבית: וָאדִי אל קרן) הוא נחל איתן בגליל המערבי.

חָדָשׁ!!: אכזיב ונחל כזיב · ראה עוד »

נחלת שבט אשר

מפת התנחלות השבטים. '''נחלת שבט אשר צבועה בירוק בהיר בצפון הארץ''' נַחֲלַת שֵׁבֶט אָשֵׁר, היא החלק מארץ ישראל, שנקבע בהגרלת נחלתם של שבטי ישראל כנחלתו של שבט אשר.

חָדָשׁ!!: אכזיב ונחלת שבט אשר · ראה עוד »

נהריה

מגדל המים ההיסטורי של נהריה בניין עיריית נהריה בשדרות הגעתון קיר מאוייר על בניין עיריית נהריה ינואר 2022 תמרור אזהרה ומילוט מצונאמי בטיילת חוף נהריה הטיילת בנהריה נחל געתון בנהריה (1946) נחל הגעתון העובר בעיר, דצמבר 2005 בית ליברמן - המוזיאון העירוני לתולדות נהריה אנדרטת ההעפלה בחוף נהריה נַהֲרִיָּה (נהרייה בכתיב ללא ניקוד) היא עיר בגליל המערבי שבמחוז הצפון בישראל והעיר הצפונית ביותר במישור החוף.

חָדָשׁ!!: אכזיב ונהריה · ראה עוד »

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.

חָדָשׁ!!: אכזיב וסנחריב · ראה עוד »

ספרי דברים

__ללא_תוכן__ ספרי דברים הוא מדרש הלכה מדבי רבי עקיבא על ספר דברים.

חָדָשׁ!!: אכזיב וספרי דברים · ראה עוד »

ספיאנצה - אוניברסיטת רומא

#הפניה ספיינצה – אוניברסיטת רומא.

חָדָשׁ!!: אכזיב וספיאנצה - אוניברסיטת רומא · ראה עוד »

סולמה של צור

"מעלה הסולם" על הרכס במבט מכביש 89 סולמה של צור או רכס סולם צור הוא רכס הרים מוארך ותלול המשתפל מן הגליל העליון אל הים התיכון, אשר לאורך פסגתו עובר הגבול שבין ישראל ולבנון.

חָדָשׁ!!: אכזיב וסולמה של צור · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: אכזיב וערבים · ראה עוד »

ערביי ארץ ישראל

מפת ארץ ישראל הביזנטית במאה ה-7, בעת הכיבוש הערבי ערביי ארץ ישראל, ערביי דרום-סוריה או ערביי פלשתינה (באנגלית: Arabs of Palestine; בערבית: عرب فلسطين) היו השמות המקובלים לערבים תושבי ארץ ישראל טרם השתרשות הלאומיות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: אכזיב וערביי ארץ ישראל · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: אכזיב ועכו · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: אכזיב ועיר · ראה עוד »

פסל-ים

האנדרטה לזכר המעפילים בשעת לילה "פסל-ים" הוא פסל מאת הפסל הישראלי יחיאל שמי המוצב על חוף הים באכזיב.

חָדָשׁ!!: אכזיב ופסל-ים · ראה עוד »

פלמ"ח

הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.

חָדָשׁ!!: אכזיב ופלמ"ח · ראה עוד »

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

חָדָשׁ!!: אכזיב ופיניקים · ראה עוד »

צמח המרמן

צ.מ.ח המרמן בע"מ, המוכרת במותג צמח המרמן, היא חברת נדל"ן ישראלית, שהוקמה בשנת 1997 על ידי אבי בן אברהם וחיים פייגלין ונמצאת בשליטתם, יחד עם רן בן אברהם.

חָדָשׁ!!: אכזיב וצמח המרמן · ראה עוד »

צור (לבנון)

צוֹר (מפיניקית: 𐤑𐤓, צר; ביוונית: Τύρος – טִירוֹס; בצרפתית: Tyr, טִיר; בערבית: صُوْر, צוּר) היא עיר עתיקה, מהערים הפיניקיות המרכזיות ביותר, והעיר הרביעית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: אכזיב וצור (לבנון) · ראה עוד »

ציצית

ציצית היא מצוות עשה מהתורה לקשור לכל בגד בן ארבע פינות ('כנפות') ארבע קבוצות פתילים, אחת בכל פינה.

חָדָשׁ!!: אכזיב וציצית · ראה עוד »

צידון

צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.

חָדָשׁ!!: אכזיב וצידון · ראה עוד »

קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא

#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.

חָדָשׁ!!: אכזיב וקדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא · ראה עוד »

קילומטר

קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: אכזיב וקילומטר · ראה עוד »

ראש הנקרה

מבט לים התיכון מתוך הנקרות דייגים למרגלות צוק ראש הנקרה מראה כללי של ראש הנקרה אחת הנקרות בראש הנקרה אחת הנקרות פנים מנהרת הרכבת הדרומית חיל ההנדסה של דרום אפריקה שביצע את המלאכה. חוף הים התיכון, מבט מראש הנקרה דרומה. אזור החוף הנראה לעין היה רחוק מקו החוף - הוא סבל משחיקה חזקה ולכן ניכרים בו הסלעים שמוּרַת רֹאשׁ הַנִּקְרָה היא שמורת טבע הנמצאת בקצהו הצפוני של חוף הים התיכון של ישראל, ומצטיינת במצוק תלול היורד לתוך הים התיכון ובחוף הים המפורץ שלו.

חָדָשׁ!!: אכזיב וראש הנקרה · ראה עוד »

רשות העתיקות

סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אכזיב ורשות העתיקות · ראה עוד »

רשות הטבע והגנים

דגל רשות הטבע והגנים לצד דגל ישראל חוות משמר הכרמל המשמשת כמרכז הטיולים והפעילות של רשות הטבע והגנים שלט מידע של רשות הטבע והגנים חי-בר כרמל, מוסד זואולוגי שנוסד על ידי רשות שמורות הטבע במטרה להגן ולהשיב לטבע בעלי חיים שחיו בעבר בצפון ישראל שמורת עין אפק, אותה מנהלת רשות הטבע והגנים גן לאומי קיסריה, אותו מנהלת רשות הטבע והגנים אתר לאומי הקסטל אותו מנהלת רשות הטבע והגנים גן לאומי אשכול, אותו מנהלת רשות הטבע והגנים שלט של רשות הטבע והגנים עובד של רשות הטבע והגנים אוסף ביצים של צב ים, שהוטלו בחולות חוף בית ינאי - שמורת נחל אלכסנדר דגל רשות הטבע והגנים הקודם רשות הטבע והגנים (בראשי תיבות: רט"ג, נקראה תחילה "הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים", ולאחר מכן קוצר השם) היא הרשות הממשלתית האמונה מטעם החוק הישראלי על שמירת ערכי הטבע והמורשת במדינה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ורשות הטבע והגנים · ראה עוד »

רבן גמליאל דיבנה

רַבַּן גַּמְלִיאֵל דְּיַבְנֶה (או: רבן גמליאל השני) חי בשלהי המאה הראשונה ותחילת המאה השנייה לספירה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ורבן גמליאל דיבנה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: אכזיב ורבי עקיבא · ראה עוד »

רכבת

רכבת קולות הנשמעים בעת נסיעה ברכבת רכבת נוסעים מודרנית רכבת נוסעים בישראל עוברת סימנור ילדים בנסיעה ברכבת לטיול ב־1950. קטר קיטור צרפתי מתחילת המאה ה־20 רכבת משא רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ורכבת · ראה עוד »

שגביון

#הפניה איי אכזיב.

חָדָשׁ!!: אכזיב ושגביון · ראה עוד »

תמ"א 35

תוכנית מתאר ארצית 35 או תמ"א 35 היא תוכנית מתאר ארצית שנועדה להגדיר את מדיניות התכנון ופריסת היישובים בישראל עד שנת 2020.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותמ"א 35 · ראה עוד »

תנת

סמל תנת (מתחת לסמל בעל חמון) על מצבה בקרתחדשת כתובת תנת־עשתרת תנת (בפיניקית: 𐤕𐤍𐤕, נהגה כנראה כ"תִנִּת") הייתה אלה במיתולוגיה הפיניקית ושימשה כאלת ירח ואלה מרכזית בעיר קרתחדשת ובאימפריה שלה. תנת זוהתה עם ארטמיס היוונית ועם יונו קאילסטיס (יונו השמימית) הרומית. תליון של סמל תנת מהמאה ה־11 לפנה"ס התגלה במגידו. אחת ההופעות המוקדמות ביותר של תנת היא בכתובת מצרפת מהמאה ה־7 לפנה"ס המקדישה פסל (סמל) לזוג האלוהי תנת־עשתרת:. כתובת מקרתחדשת המתארת את בנייתם ותיקונם של מקדשים בעיר, וכן שמות שופטיה וכהניה, פותחת בהקדשה:. הריבוי "מקדשים" מעיד בבירור על בניית מקדש לכל אחת מהאלות, בנפרד. לתנת הוקדשו מרבית כתובות הנדר הפיניקיות, לרוב יחד עם בעל חמון. תוארה הנפוץ בכתובות היה "ה תנת פני־בעל", שנכתב בהקדשות בכתיב חסר כ, ולעיתים גם בשייכות כגון. כינוי נוסף שלה שנמצא בכתובות הנדר הוא "אם" או "אמא", כינוי המקביל ככל הנראה לתוארה של אשרה "אם אלים" באוגרית, ואף לתואר השמי "אם גדולה" לאלה האם, כפי שהשתמר בשם amygdalus לשקד מצוי. תוארה הקבוע של תנת "פני בעל", שהופיע גם על מטבע יווני מאשקלון בו נטבע סמל תנת ולידו הכיתוב ΦΑΝΗΒΑΛΟΣ (תעתיק: פַנבּלוֹס), מורה שגם כאשר הפולחן מרוכז סביבה, כוחה נשאב מבעל חמון, והיא פניו. ייתכן שפולחנה קשור במסכות שעליהן סהר, סמל בעל חמון, כלומר ממש פני־בעל, פניו של בעל חמון. סמלה של האלה מופיע על מצבות רבות ומורכב ממשולש שמעליו נמתח קו אופקי ועל קודקודו ניצב עיגול. הסמל מופיע על כתובות נדר פיניקיות רבות המוקדשות לאלה, וכן כאמור על מטבע מאשקלון, ועל משקולת עופרת מדרום לאשדוד ים. הסמל נמצא גם על תליונים רבים, בין השאר ממגידו (הוא התליון העתיק ביותר), אשקלון, תל מיכל, מרשה, צידון ומטוא. בדומה לאשרה בכנען, תנת הייתה מקושרת לייצוגי עצים חיים, במיוחד עצי תמר, לעיתים עם יעלים משני צדדיו (מוטיב העץ והיעלים).

חָדָשׁ!!: אכזיב ותנת · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותקופת בית שני · ראה עוד »

תקופת המשנה

#הפניה התקופה הרומית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותקופת המשנה · ראה עוד »

תקופת התלמוד

#הפניה אמוראים.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותקופת התלמוד · ראה עוד »

תקופת הברזל

תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותקופת הברזל · ראה עוד »

תקופת הברונזה

הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותקופת הברונזה · ראה עוד »

תקופת הברונזה המאוחרת

#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותקופת הברונזה המאוחרת · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תוספתא

הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותוספתא · ראה עוד »

תולדות מלחמת היהודים ברומאים

#הפניה מלחמת היהודים.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותולדות מלחמת היהודים ברומאים · ראה עוד »

תכלת

China National Tea Museum בהאנגג'ואו בירת ג'ג'יאנג הצבע תכלת או תכול, הוא צבע שמתקבל מערבוב של הצבעים כחול ולבן.

חָדָשׁ!!: אכזיב ותכלת · ראה עוד »

ליל הגשרים

גשר אלנבי לאחר שפוצץ על ידי הפלמ"ח בליל הגשרים גשר אלנבי לאחר ליל הגשרים ליל הגשרים (נקרא גם "מבצע מרכולת") הוא כינויה של פעולה מתואמת של הפלמ"ח, במסגרת תנועת המרי העברי, בליל י"ח בסיוון תש"ו (הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946), שבמהלכה הותקפו בו בזמן 11 גשרים בכל גבולות ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אכזיב וליל הגשרים · ראה עוד »

זהרה לביטוב

שמוליק וזהרה בחופשה בתל אביב, 1946 זהרה לביָטוב (20 באוקטובר 1927 – 3 באוגוסט 1948) הייתה לוחמת פלמ"ח והטייסת הראשונה בחיל האוויר הישראלי.

חָדָשׁ!!: אכזיב וזהרה לביטוב · ראה עוד »

חניתה

חֲנִיתָה הוא קיבוץ בגליל המערבי, על גבול לבנון, מצפון-מזרח לשלומי.

חָדָשׁ!!: אכזיב וחניתה · ראה עוד »

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

חָדָשׁ!!: אכזיב וחפירה ארכאולוגית · ראה עוד »

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

חָדָשׁ!!: אכזיב וחז"ל · ראה עוד »

חוק שמירת הסביבה החופית

חוק שמירת הסביבה החופית, התשס"ד-2004 (מכונה בקיצור "חוק החופים") הוא חוק ישראלי שמטרתו הגנה על חופי ישראל והשטח הסמוך להם בים וביבשה.

חָדָשׁ!!: אכזיב וחוק שמירת הסביבה החופית · ראה עוד »

בצת

פסיפס כתובת רחוב מתקופת התלמוד, בו נזכרת בצת כעיירה יהודית בתחום צור סלילת דרכים על ידי המתיישבים הראשונים בשנות ה-50 של המאה ה-20 מיג-17 סורי נחת בשדה התעופה הבריטי, מנחת בצת, 12 באוגוסט 1968 בֶּצֶת הוא מושב בצפון ישראל, באזור הגליל המערבי, סמוך לשלומי, לקיבוץ ראש הנקרה ולנהריה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ובצת · ראה עוד »

ברייתא דתחומין

ברייתא דתחומין (הברייתא של התחומים) היא ברייתא הנזכרת במקורות חז"ל, אשר מגדירה את גבולותיה ההלכתיים של ארץ ישראל לפי תחום עולי בבל, ואת דיני היישובים היהודיים באזורי הספר של הארץ, לעניין חיוב במצוות התלויות בארץ.

חָדָשׁ!!: אכזיב וברייתא דתחומין · ראה עוד »

בית ספר שדה

בית ספר שדה אילת בית ספר שדה הר מירון בית ספר שדה הר הנגב בית ספר שדה שדה בוקר בית ספר שדה חצבה בֵּית סֵפֶר שָׂדֶה (נטבע במקור כמרכז הדרכה של החברה להגנת הטבע) הוא מוסד שמטרתו העיקרית היא לספק מקומות לינה ושירותי הדרכה עבור המטיילים השונים, וכן, מנוהל על ידי החברה להגנת הטבע.

חָדָשׁ!!: אכזיב ובית ספר שדה · ראה עוד »

בית ספר שדה אכזיב

בית ספר שדה אכזיב הוא בית ספר שדה הממוקם כ-6 קילומטרים מצפון לעיר נהריה וכ-3 קילומטרים מדרום לראש הנקרה בגליל המערבי.

חָדָשׁ!!: אכזיב ובית ספר שדה אכזיב · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: אכזיב ובית קברות · ראה עוד »

בית קברות צבאי

בית הקברות הצבאי בהר הרצל, ירושלים בית קברות צבאי הוא בית קברות שנועד לקבורתם של חיילים.

חָדָשׁ!!: אכזיב ובית קברות צבאי · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: אכזיב ובית כנסת · ראה עוד »

ביברס

מסגד ביברס בקהיר אל־מלכ א־זאהר רוכן א־דין ביברס אל־בונדוקדארי (בערבית: الملك الظاهر ركن الدين بيبرس البندقداري, תעתיק מדויק: אלמלכ אלט'אהר רכן אלדין ביברס אלבנדקדארי; סביבות שנת 1228–1 ביולי 1277), הידוע בשם בַּיְבַּרְס (מכונה "המלך המנצח"), היה סולטאן ממלוכי של מצרים וסוריה משנת 1260 ועד מותו.

חָדָשׁ!!: אכזיב וביברס · ראה עוד »

גן לאומי

#הפניה פארק לאומי.

חָדָשׁ!!: אכזיב וגן לאומי · ראה עוד »

גשר

גשר שער הזהב בסן פרנסיסקו גשר בסנטרל פארק בניו יורק גשר המיתרים בירושלים הוא גשר מעוגן כבלים שעליו עובר קו רכבת קלה גשר הרכבת מעל עמק הארזים הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 90 מטר גשר עכברה מדרום לצפת; לשעבר, הגשר הגבוה ביותר במדינת ישראל: 80 מטר גשר הוא מבנה הנדסי שמטרתו לאפשר מעבר בטוח של הולכי רגל, כלי רכב או רכבות מעל מכשולים פיזיים, כגון: דרכים אחרות, מסילות רכבת, נהר, ערוץ וכדומה, או כדי לאפשר נסיעה ישרה מעל עמקים, אנכית ככל האפשר לכח הכבידה של הארץ, בעיקר עבור רכבות מהירות.

חָדָשׁ!!: אכזיב וגשר · ראה עוד »

גשר הזיו

שביל בין בתי הקיבוץ שתוכננו ללינה משפחתית על ידי האדריכל פרדי כהנא גֶּשֶׁר הַזִּיו הוא קיבוץ מתחדש, בגליל המערבי, צפונית לעיר נהריה.

חָדָשׁ!!: אכזיב וגשר הזיו · ראה עוד »

המאה ה-13

המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).

חָדָשׁ!!: אכזיב והמאה ה-13 · ראה עוד »

המאה ה-6 לפנה"ס

המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.

חָדָשׁ!!: אכזיב והמאה ה-6 לפנה"ס · ראה עוד »

התיישנות

התיישנות כמונח משפטי, המסווגת כחלק מהמשפט הפרוצדורלי, מתארת מצב לפיו על אף שלבעל דין עומדת עילת תביעה כלפי אחר, הדין מקים מניעה – מהותית או דיונית – מפני העמדת תביעה הנובעת ממנה לבירור בפני בית המשפט בדרך של קיום הליך, משום שחלף זמן רב מדי מיום שקמה עילת התביעה ועד להגשת התביעה.

חָדָשׁ!!: אכזיב והתיישנות · ראה עוד »

הגליל

ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אכזיב והגליל · ראה עוד »

הגליל המערבי

מבט מראש הנקרה על חוף הגליל המערבי הגליל המערבי הוא אזור גאוגרפי בצפון-מערב מדינת ישראל והוא חלק מאזור הגליל.

חָדָשׁ!!: אכזיב והגליל המערבי · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: אכזיב והים התיכון · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: אכזיב והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

כנען

מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אכזיב וכנען · ראה עוד »

כתב פיניקי

#הפניה אלפבית פיניקי.

חָדָשׁ!!: אכזיב וכתב פיניקי · ראה עוד »

כתובת רחוב

כתובת רחוב במוזיאון ישראל, 2018 כתובת רחוב היא כתובת פסיפס בעברית של לשון חז"ל, המתוארכת לסוף התקופה הביזנטית, המאות החמישית-שביעית לספירה.

חָדָשׁ!!: אכזיב וכתובת רחוב · ראה עוד »

כברי

כַּבְּרִי הוא קיבוץ בגליל המערבי, כארבעה ק"מ ממזרח לנהריה.

חָדָשׁ!!: אכזיב וכברי · ראה עוד »

כביש

כביש כביש רומי בעמק האלה ("דרך הקיסר") סלילת כביש בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 בהוד השרון כבישים במרכז תל אביב בניית כביש במיאנמר כביש הוא נתיב תחבורה סלול - לרוב באספלט או בטון - המשמש לתנועת כלי תחבורה.

חָדָשׁ!!: אכזיב וכביש · ראה עוד »

יחיאל שמי

יחיאל שמי (1922 – 31 באוקטובר 2003) היה פסל וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: אכזיב ויחיאל שמי · ראה עוד »

יחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח)

יחיעם וַיְץ (18 בספטמבר 1918 – 17 ביוני 1946) היה מפקד בפלמ"ח אשר נהרג בפעולת פיצוץ גשר א-זיב בליל הגשרים.

חָדָשׁ!!: אכזיב ויחיעם ויץ (לוחם הפלמ"ח) · ראה עוד »

יהוסף שווארץ

#הפניה יהוסף שוורץ.

חָדָשׁ!!: אכזיב ויהוסף שווארץ · ראה עוד »

יהוסף שוורץ

הרב יהוסף שוורץ (נכתב גם שווארץ; בגרמנית: Joseph Schwarz; 28 באוקטובר 1804 – 5 בפברואר 1865 כ"ג בחשוון ה'תקס"ה - ט' בשבט ה'תרכ"ה) היה שד"ר, תלמיד חכם, גאוגרף, צייר, ומראשוני חוקרי ארץ ישראל בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: אכזיב ויהוסף שוורץ · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: אכזיב ויהודים · ראה עוד »

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

חָדָשׁ!!: אכזיב ויוסף בן מתתיהו · ראה עוד »

15 במאי

15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו15 במאי · ראה עוד »

16 במאי

16 במאי הוא היום ה-136 בשנה, (137 בשנה מעוברת) בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו16 במאי · ראה עוד »

16 ביוני

16 ביוני הוא היום ה-167 בשנה (168 בשנה מעוברת), בשבוע ה-24 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו16 ביוני · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו1941 · ראה עוד »

1946

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו1946 · ראה עוד »

1948

מכריז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו1948 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו1963 · ראה עוד »

1964

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו1964 · ראה עוד »

1971

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו1971 · ראה עוד »

1984

חברת אפל משיקה את מקינטוש.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו1984 · ראה עוד »

1986

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו1986 · ראה עוד »

1988

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו1988 · ראה עוד »

2018

הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.

חָדָשׁ!!: אכזיב ו2018 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אכזיב

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »