גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: מגיד שיעור, מוסר, מורה צדק, אחרונים, איישישוק, נתן גורן, נתיבות המשפט, נישואין, סלנט, סלבודקה, סלובודקה, עם הספר (הוצאת ספרים), עקיבא איגר, פסיקת הלכה, פלדהיים, קצות החושן, קלם (עיירה), קבורה, קובנה, רמב"ן, ראשונים, רשב"א, רי"ף, ריטב"א, שמעון שקופ, שאלות ותשובות, תנועת המוסר (ספר), תר"א, תר"ע, תרט"ז, תלמוד, תלמוד תורה, לונדון, טלז, זאב אריה רבינר, זרצ'ה, זלמן סורוצקין, חיים מוולוז'ין, ד' באדר א', דב ליפץ, דב כ"ץ, ה'תר"א, ה'תר"ע, ה'תרל"ד, המבשר (יומון), הלכה, וילנה, יצחק אייזיק הירשוביץ, ישראל מסלנט, ישראל ליפקין, ..., ישיבת טלז, ישיבה, יוסף שלמה כהנמן, יוסף יהודה לייב בלוך, 1841, 1856, 1874, 1910. להרחיב מדד (8 יותר) »
מגיד שיעור
מגיד שיעור מגיד שיעור הוא אדם (רב, או תלמיד חכם) המוסר שיעור בפני קבוצת אנשים באופן קבוע במסגרות מגוונות.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ומגיד שיעור · ראה עוד »
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ומוסר · ראה עוד »
מורה צדק
#הפניה פוסק.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ומורה צדק · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ואחרונים · ראה עוד »
איישישוק
איישישוֹק (או לעיתים אישישוק, כך ביידיש איישישאָק; בליטאית: Eišiškės, בפולנית: Ejszyszki, ברוסית: Эйшишки) היא עיר ברשות מקומית שלצ'ינינקאי שבמחוז וילנה בליטא (כ-60 ק"מ דרום-דרום-מערבית לווילנה), על גבול בלארוס.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ואיישישוק · ראה עוד »
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ונתן גורן · ראה עוד »
נתיבות המשפט
ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ונתיבות המשפט · ראה עוד »
נישואין
#הפניהנישואים.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ונישואין · ראה עוד »
סלנט
סלנט (בליטאית: Salantai; ביידיש: סאַלאַנט) היא עיירה באזור ז'מוט שבצפון מערב ליטא.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וסלנט · ראה עוד »
סלבודקה
#הפניה סלובודקה.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וסלבודקה · ראה עוד »
סלובודקה
אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וסלובודקה · ראה עוד »
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ועם הספר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ועקיבא איגר · ראה עוד »
פסיקת הלכה
פסיקת הלכה היא הכרעה של מורה הוראה בשאלה הלכתית מסופקת או נתונה במחלוקת.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ופסיקת הלכה · ראה עוד »
פלדהיים
#הפניה הוצאת פלדהיים.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ופלדהיים · ראה עוד »
קצות החושן
ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וקצות החושן · ראה עוד »
קלם (עיירה)
#הפניה קלם.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וקלם (עיירה) · ראה עוד »
קבורה
מערת קבורה המכילה סרקופגים בבית שערים אחוזת קבר בבית גוברין - מרשה סרקופגים אנתרופואידים מדיר אל-בלח כוכי קבורה חצובים באבן חול בפטרה (ירדן) קבורת שדה קבורת קומות בבית עלמין גני אסתר שבראשון לציון, 2018 קברים ריקים בבית קברות בהולנד, 2016 קבורה היא הטמנת גופתו של אדם או בעל חיים באדמה.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וקבורה · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וקובנה · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ורמב"ן · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וראשונים · ראה עוד »
רשב"א
רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת (ובראשי תיבות נפוצים: רשב"א) (1235, ד'תתקצ"ה – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ורשב"א · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ורי"ף · ראה עוד »
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וריטב"א · ראה עוד »
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ושמעון שקופ · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ושאלות ותשובות · ראה עוד »
תנועת המוסר (ספר)
תנועת המוסר: תולדותיה, אישיה ושיטותיה היא סדרת ספרים שחיבר הרב דב כ"ץ על תולדותיה ואישיה של תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ותנועת המוסר (ספר) · ראה עוד »
תר"א
#הפניה ה'תר"א.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ותר"א · ראה עוד »
תר"ע
#הפניה ה'תר"ע.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ותר"ע · ראה עוד »
תרט"ז
#הפניה ה'תרט"ז.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ותרט"ז · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ותלמוד תורה · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ולונדון · ראה עוד »
טלז
אנדרטה לזכר יהודי טלז שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון טֶלְז (בליטאית: Telšiai; בז'מאיצ'ו: Telšē; בפולנית: Telsze; ברוסית: Тельшяй; ביידיש: טעלז) היא עיר בצפון מערב ליטא, ובירת מחוז טלז והחבל ההיסטורי ז'מיטייה (Žemaitėjė, ביידיש זאמוט).
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וטלז · ראה עוד »
זאב אריה רבינר
הרב זאב אריה רבינר (י"א בשבט תרנ"ה, 5 בפברואר 1895 - כ"ג בתשרי תשל"ט, 24 באוקטובר 1978) היה מראשי תנועת המזרחי בלטביה ופעיל בה בארץ ישראל, דרשן, מחבר תורני פורה וביוגרף של רבנים וקהילות במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וזאב אריה רבינר · ראה עוד »
זרצ'ה
זָרֶצֶ'ה (בפולנית: Zarzecze, זָאזֶ'צֶ'ה; ברוסית: Заречье, זָרֶצֶ'ה; בבלארוסית: Зарэчча, זָרֶצָ'ה), המכונה בליטאית אוּז'וּפּיס (Užupis; מילולית: "מעבר לנהר") היא שכונה בווילנה, בירת ליטא.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וזרצ'ה · ראה עוד »
זלמן סורוצקין
הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וזלמן סורוצקין · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
ד' באדר א'
#הפניהד' באדר.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וד' באדר א' · ראה עוד »
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ודב ליפץ · ראה עוד »
דב כ"ץ
קברו בהר הזיתים הרב דב כ"ץ (ב' בטבת תרס"ג, 1 בינואר 1903 - ט' בטבת תש"מ, 29 בדצמבר 1979) היה מנהל בתי הדין הרבניים, חוקר תנועת המוסר ומחבר סדרת "תנועת המוסר" על תולדותיה ואישיה.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ודב כ"ץ · ראה עוד »
ה'תר"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וה'תר"א · ראה עוד »
ה'תר"ע
בשל המשמעות השלילית של המילה "תרע", לעיתים נוהגים לכנות שנה זו שנת עת"ר - תוך שמירה על הערך הגימטרי.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וה'תר"ע · ראה עוד »
ה'תרל"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וה'תרל"ד · ראה עוד »
המבשר (יומון)
הַמְבַשֵר הוא עיתון חרדי יומי המזוהה עם סיעת שלומי אמוני ישראל באגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון והמבשר (יומון) · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון והלכה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ווילנה · ראה עוד »
יצחק אייזיק הירשוביץ
הרב יצחק אייזיק אליעזר הירשוביץ (8 בנובמבר 1870 - 4 ביולי 1941) היה רב ליטאי, רבן של העיירות טאלאסן בלטביה ואיהומן ווירבלין בליטא.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ויצחק אייזיק הירשוביץ · ראה עוד »
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וישראל מסלנט · ראה עוד »
ישראל ליפקין
#הפניה ישראל מסלנט.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וישראל ליפקין · ראה עוד »
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וישיבת טלז · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון וישיבה · ראה עוד »
יוסף שלמה כהנמן
הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »
יוסף יהודה לייב בלוך
הרב יוסף יהודה לייב בלוך (לפעמים: בלאך; כ"א בשבט תר"ך, 1860 – ז' בחשוון תר"ץ, 10 בנובמבר 1929) היה רב העיר טלז וראש ישיבת טלז, מאנשי תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ויוסף יהודה לייב בלוך · ראה עוד »
1841
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ו1841 · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ו1856 · ראה עוד »
1874
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ו1874 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אליעזר גורדון ו1910 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אליעזר_גורדון
