גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין אללח' וחורים
אללח' וחורים יש להם 20 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת מיתני, מארי, מצרים העתיקה, אשור, אוגרית, אכדית, שופילוליומש הראשון, תקופת הברונזה, תקופת הברונזה המאוחרת, חמורבי, חרס, חתים (עם), חלב (עיר), המאה ה-18 לפנה"ס, המאה ה-23 לפנה"ס, המאה ה-24 לפנה"ס, האימפריה האכדית, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, כתב יתדות, ימחד.
ממלכת מיתני
#הפניה מיתני.
אללח' וממלכת מיתני · חורים וממלכת מיתני ·
מארי
קטנה, אשנונה, אשור ובבל שרידי ארמונו של זמרי-לים במארי מארי (באכדית: 𒈠𒌷𒆠, ma-ri) הייתה עיר-מדינה עתיקה חשובה על גדתו המערבית של נהר הפרת.
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
אללח' ומצרים העתיקה · חורים ומצרים העתיקה ·
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
אוגרית ואללח' · אוגרית וחורים ·
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
שופילוליומש הראשון
שוּפִּילוּלְיוּמַש הראשון היה אחד מבין המפורסמים שבמלכי החתים בתקופת האימפריה החתית.
אללח' ושופילוליומש הראשון · חורים ושופילוליומש הראשון ·
תקופת הברונזה
הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.
אללח' ותקופת הברונזה · חורים ותקופת הברונזה ·
תקופת הברונזה המאוחרת
#הפניה תקופת הברונזה המאוחרת בארץ ישראל.
אללח' ותקופת הברונזה המאוחרת · חורים ותקופת הברונזה המאוחרת ·
חמורבי
חַמּוּרָבִּי או עַמּוּרָפִּי (באכדית: 𒄩𒄠𒈬𒊏𒁉, ḫa-am-mu-ra-pi₂) היה מלך בבל בשנים 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס, השישי במספר לפי "הכרונולוגיה התיכונה" בשושלת הראשונה של בבל, ממוצא אמורי.
אללח' וחמורבי · חורים וחמורבי ·
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
אללח' וחרס · חורים וחרס ·
חתים (עם)
#הפניה חתים.
אללח' וחתים (עם) · חורים וחתים (עם) ·
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
אללח' וחלב (עיר) · חורים וחלב (עיר) ·
המאה ה-18 לפנה"ס
המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.
אללח' והמאה ה-18 לפנה"ס · המאה ה-18 לפנה"ס וחורים ·
המאה ה-23 לפנה"ס
המאה ה-23 לפנה"ס היא המאה שהחלה בשנת 2300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 2201 לפני הספירה.
אללח' והמאה ה-23 לפנה"ס · המאה ה-23 לפנה"ס וחורים ·
המאה ה-24 לפנה"ס
המאה ה-24 לפני הספירה היא התקופה שהחלה בשנת 2400 לפנה"ס והסתיימה בשנת 2301 לפנה"ס.
אללח' והמאה ה-24 לפנה"ס · המאה ה-24 לפנה"ס וחורים ·
האימפריה האכדית
האימפריה האכדית הייתה מדינה דוברת שפה שמית שהתפתחה סביב העיר אכד צפונית לשומר, והגיעה לשיא התרחבותה תחת שלטונו של סרגון מלך אכד.
אללח' והאימפריה האכדית · האימפריה האכדית וחורים ·
החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה
#הפניה החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה.
אללח' והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה · החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה וחורים ·
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
אללח' וכתב יתדות · חורים וכתב יתדות ·
ימחד
יַמְחַד (גם ימח'ד; באכדית: Yamḫad; בערבית: يمحاض, בתעתיק ימחאץֿ) הייתה ממלכה שמית עתיקה, שמרכזה שכן בעיר חַלַבּ, כיום בשטחה של סוריה.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה אללח' וחורים
- מה יש להם במשותף אללח' וחורים
- דמיון בין אללח' וחורים
השוואה בין אללח' וחורים
יש אללח' 84 יחסים. יש אללח' 102. כפי שיש להם במשותף 20, מדד הדמיון הוא = 20 / (84 + 102).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין אללח' וחורים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
