גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
296 יחסים: A, Þ, B, C, D, E, F, G, I, IPA, ISO 8859, Ν, Σ, Μ, Ϝ, Ζ, Α, Β, Γ, Λ, Ι, J, K, KTU, L, M, N, Ѯ, Ѳ, O, P, Q, R, S, T, U, ي, ف, ك, و, ق, ل, ن, ه, م, V, W, Windows, X, Y, ..., Z, К (כתב קירילי), П (כתב קירילי), О (כתב קירילי), А (כתב קירילי), Н (כתב קירילי), Р (כתב קירילי), С (כתב קירילי), Т (כתב קירילי), У (כתב קירילי), Ц, Ч, Ш, М (כתב קירילי), Ј (כתב קירילי), З, Б, В (כתב קירילי), Г (כתב קירילי), Д, Є, І (כתב קירילי), Е (כתב קירילי), Л, מ, מסמך, מסורת (יהדות), מצרים העתיקה, מקינטוש, מרוקו, משמעות, משרד החינוך והתרבות, משלי, משה שפיצר, מלאכי בית-אריה, מזרחים, מגילת איכה, מגילות קומראן, מוזיאון ישראל, מכתב, א, אמהרית, אם קריאה, אסתר אשל, אפסילון, אפיגרפיה, אקרוסטיכון, אקרוסטיכון במקרא, ארמית, אלף בית (שיר), אלפבית אוגריתי, אלפבית ערבי, אלפבית פרוטו-כנעני, אלפבית פיניקי, אלפבית קירילי, אלכסנדר רופא, אטא, אבן תל זית, אבג'ד, אהרן דמסקי, אומיקרון, אוניברסיטת בר-אילן, אוסטרקון, אופסילון, אורתוגרפיה, אות, אוגרית, אויפן פריפעטשיק, אכדית, נ, נעמי שמר, נבטים, נוסח המסורה, נועם חומסקי, ניקוד, ניב (סיווג שפה), ס, סאן (אות), ספר יצירה, ספרות עבריות, סגנון כתיבה, סדק הקול, סורית, סימן דיאקריטי, ע, ערבית, ערבית יהודית, עזרא הסופר, עזבת צרטה, עברית, עברית מקראית, עברית ישראלית, עדה ירדני, עיצור מכתשי, מקיש, עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום, עיצור מכתשי, סותם, אטום, עיצור מכתשי, סותם, קולי, עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום, עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצור ענבלי, סותם, אטום, עיצור ענבלי, רוטט, עיצור ענבלי, חוכך, אטום, עיצור ענבלי, חוכך, קולי, עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי, עיצור שיני, חוכך, אטום, עיצור שיני, חוכך, קולי, עיצור לועי, חוכך, אטום, עיצור לועי, חוכך, קולי, עיצור וילוני שפתי, מקורב, עיצור וילוני, סותם, אטום, עיצור וילוני, סותם, קולי, עיצור וילוני, חוכך, אטום, עיצור וילוני, חוכך, קולי, עיצורים מסודקים, פ, פאי (אות), פונטיקה, צ, צ'רנוביל, ק, קסי, קפא, קבלה, קופא, ר, רו, ש, שן, שמואל אחיטוב, שאלות ותשובות, שעון, שפתיים, שפות שמיות, שומרונים, שיר אלף בית, ת, תפילה (יהדות), תקופת בית שני, תרגום השבעים, תלמוד, תלמוד תורה, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תטא, תג (גופן), תהילים, תהילים קי"א, תהילים קי"ט, תהילים קי"ב, תהילים כ"ה, תורה, ל, לאדינו, לשון (איבר), לשון חז"ל, לטינית, לבנונים, ליטון של עברית, ט, טאו (אות), טקסט, טין, ז, זמירות ופיוטים לשבת, זאב משל, זוג מינימלי, ח, חז"ל, חולין (הלכה), חיך, ב, בראשית רבה, בהאים, בוסטרופידון, בית העירייה היהודית בפראג, ג, גניזת קהיר, גניזה, געז, גרש, גופן, גימטריה, ד, דפוס, דלתא (אות), דוקטור לפילוסופיה, דיפתונג, ה, המזה, האקדמיה ללשון העברית, האלפבית הארמי, האוניברסיטה העברית בירושלים, העתק (הכפלה), הרדב"ז, השם המפורש, הגיית העברית, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת כרטא, הכנרת, הכתב העברי העתיק, הכתב העברי הקדום, הירוגליף, ו, ויקטוריה חנה, כ, כת מדבר יהודה, כתב, כתב מרובע, כתב אשורית, כתב עברי עתיק, כתב ראי, כתב רש"י, כתב רהוט, כתב חרטומים, כתב יתדות, כתב יד (מקור), כתב יד (כתב), כתבי אוגרית, כתבי קודש, כתובת (ארכאולוגיה), כתובה, כתובות חורבת תימן, כתיב עברי, כי, י, ימי הביניים, יגאל ידין, יהדות בבל, יוניקוד, יוונית, יידיש, ء, ا, ب, ت, ج, ح, د, ر, ز, س, ش, ط, ع, ص. להרחיב מדד (246 יותר) »
A
האות A (באנגלית נהגית אֵי; בצרפתית, בספרדית ובגרמנית: אַה) היא האות הראשונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וA · ראה עוד »
Þ
left "ת'ורן" (Thorn/Þorn) (Þ תצורה קטנה þ) היא אות באיסלנדית, באנגלית עתיקה ובנורדית עתיקה וכן במספר דיאלקטים באנגלית תיכונה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וÞ · ראה עוד »
B
B היא האות השנייה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וB · ראה עוד »
C
האות C (סי) היא האות השלישית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וC · ראה עוד »
D
האות D היא האות הרביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וD · ראה עוד »
E
האות E היא האות החמישית באלפבית הלטיני והנפוצה ביותר (עם השימוש הרב ביותר).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וE · ראה עוד »
F
F היא האות השישית באלפבית הלטיני, נהגית כפ"א רפויה, כלומר עיצור שפתי-שיני, חוכך, אטום (/IPA: /f).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וF · ראה עוד »
G
האות G היא האות השביעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וG · ראה עוד »
I
I (איי) היא האות התשיעית באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וI · ראה עוד »
IPA
#הפניה אלפבית פונטי בין-לאומי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וIPA · ראה עוד »
ISO 8859
ISO 8859, או ISO/IEC 8859 באופן רשמי יותר, הוא תקן לקידוד תווים ב־8 סיביות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וISO 8859 · ראה עוד »
Ν
#הפניה נו (אות).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וΝ · ראה עוד »
Σ
#הפניה סיגמא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וΣ · ראה עוד »
Μ
#הפניה מו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וΜ · ראה עוד »
Ϝ
#הפניה דיגמא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וϜ · ראה עוד »
Ζ
#הפניה זטא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וΖ · ראה עוד »
Α
#הפניה אלפא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וΑ · ראה עוד »
Β
#הפניה בטא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וΒ · ראה עוד »
Γ
#הפניה גמא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וΓ · ראה עוד »
Λ
#הפניה למדא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וΛ · ראה עוד »
Ι
#הפניה יוטא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וΙ · ראה עוד »
J
J (גֵּ'י או חוֹטָא) היא האות העשירית באלפבית הלטיני, והאחרונה שהוספה לאלפבית מבחינה היסטורית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וJ · ראה עוד »
K
K היא האות האחת עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וK · ראה עוד »
KTU
#הפניה Keilalphabetische Texte aus Ugarit.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וKTU · ראה עוד »
L
L (אל) היא האות השתים-עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וL · ראה עוד »
M
M (אם) היא האות השלוש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וM · ראה עוד »
N
N (אן) היא האות הארבע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וN · ראה עוד »
Ѯ
קְסִי היא אות באלפבית הקירילי המוקדם, שנגזרת מהאות קסי באלפבית יווני (Ξ, ξ) וצורתה מעין דמוית-ראי של קסי קטנה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וѮ · ראה עוד »
Ѳ
פיטא (ברוסית מודרנית: фита́; בכתב שלפני הרפורמה: ѳита́) היא אות באלפבית הקירילי המוקדם שמקורה באות היוונית תטא וצורתה כשל תטא גדולה, אך עם טילדה במקום קו ישר קטן בתוכה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וѲ · ראה עוד »
O
O (או) היא האות החמש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וO · ראה עוד »
P
האות P (פִּי) היא האות השש עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וP · ראה עוד »
Q
האות Q (קיו) היא האות השבע-עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וQ · ראה עוד »
R
האות R (אר) היא האות השמונה עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וR · ראה עוד »
S
S (אֶס) היא האות התשע עשרה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וS · ראה עוד »
T
האות T (טי) היא האות העשרים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וT · ראה עוד »
U
האות U (יו) היא האות העשרים ואחת באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וU · ראה עוד »
ي
האות יא (בערבית "ياء") היא האות ה-28 והאחרונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וي · ראה עוד »
ف
האות פא (בערבית: فاء; ב-פ רפה) היא האות העשרים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וف · ראה עוד »
ك
האות כַּאף (בערבית: كاف) היא האות העשרים ושתיים באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וك · ראה עוד »
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וو · ראה עוד »
ق
האות קאף (בערבית: قاف) היא האות העשרים ואחת באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וق · ראה עוד »
ل
לאם (בערבית: لام) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וل · ראה עוד »
ن
האות נוּן (בערבית: نون) היא האות העשרים וחמש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וن · ראה עוד »
ه
האות הַא (בערבית: هاء) היא האות העשרים ושש באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וه · ראה עוד »
م
האות מִים (בערבית: ميم) היא האות העשרים וארבע באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וم · ראה עוד »
V
V (וי) היא האות העשרים ושתים באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וV · ראה עוד »
W
האות W (דָאבֶּליוּ) היא האות העשרים ושלוש באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וW · ראה עוד »
Windows
#הפניה Microsoft Windows.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וWindows · ראה עוד »
X
X (אקס) היא האות העשרים־וארבע באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וX · ראה עוד »
Y
Y (ואי) היא האות העשרים וחמש באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וY · ראה עוד »
Z
האות Z (באנגלית: זד; באנגלית אמריקנית: זי) היא האות העשרים ושש והאחרונה באלפבית הלטיני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וZ · ראה עוד »
К (כתב קירילי)
קַא היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית קפא וצורתה כשל קפא גדולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וК (כתב קירילי) · ראה עוד »
П (כתב קירילי)
פֶּה היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית פאי וצורתה כשל פאי גדולה, וכמו כן גם מזכירה בצורתה את האות העברית חי"ת, אך כשהיא נטויה, האות הקטנה מזכירה בצורתה N לטינית קטנה (n).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וП (כתב קירילי) · ראה עוד »
О (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'О' לספרה '0', הושמטה לעיתים הספרה 0 מן המקלדת והשתמשו באות О במקום. אוֹ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית אומיקרון וצורתה זהה לה, וכן גם לאות הלטינית O בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וО (כתב קירילי) · ראה עוד »
А (כתב קירילי)
אַה היא האות הראשונה באלפבית הקירילי שמייצגת את התנועה /a/ - כמו הפתח במלה בַּיִת.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וА (כתב קירילי) · ראה עוד »
Н (כתב קירילי)
אֵן היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית נו וצורתה כשל אטא גדולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וН (כתב קירילי) · ראה עוד »
Р (כתב קירילי)
אֶר היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית רו וצורתה כשל רו גדולה וכשל האות הלטינית P בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וР (כתב קירילי) · ראה עוד »
С (כתב קירילי)
אֶס היא אות באלפבית הקירילי שמקורה הוא האות היוונית סיגמא וצורתה כשל האות הלטינית C. האות מייצגת עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום /s/, וערכה המספרי הוא 200.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וС (כתב קירילי) · ראה עוד »
Т (כתב קירילי)
טֶה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה הוא האות היוונית טאו וצורתה כשל טאו גדולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וТ (כתב קירילי) · ראה עוד »
У (כתב קירילי)
אוּ היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית אופסילון וצורתה כשל Y לטינית קטנה (וצורת האות הקטנה זהה לזו של Y לטינית קטנה).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וУ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ц
כתב היד של האות צֵה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום /t͡s/ אשר דומה לצליל "Ts" באנגלית או "צ" בעברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וЦ · ראה עוד »
Ч
צֵ'ה היא אות באלפבית הקירילי המייצגת עיצור בתר-מכתשי, מחוכך שורק, אטום /ʧ/ אשר דומה לצליל "Ch" באנגלית או "צ" גרושה בעברית (כמו במילה "צ'אט") וצורתה כשל H קטנה בהיפוכה, שגם מזכירה במקצת את הספרה 4.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וЧ · ראה עוד »
Ш
שַה היא אות באלפבית הקירילי המשמשת ברוב השפות הנכתבות באלפביתים קיריליים, גם באלה המשמשים שפות סלאביות וגם באלה שמשמשים שפות שאינן סלאביות, לייצוג עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום /ʃ/ (כאות ש בעברית) או עיצור כפוף, חוכך, אטום /ʂ/ - בעל צליל קרוב לקודמו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וШ · ראה עוד »
М (כתב קירילי)
אֵם היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית מו וצורתה כשל מו גדולה, וכמו כן של M לטינית גדולה, אך בניגוד ל-M הלטינית, צורת האות הקטנה זהה לזו של האות הגדולה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וМ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Ј (כתב קירילי)
יֵה היא אות בכתב הקירילי אשר מקורה באות היוונית הפונטית יוט וצורתה כשל האות הלטינית J בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וЈ (כתב קירילי) · ראה עוד »
З
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'З' לספרה '3', הושמטה לעיתים הספרה 3 מן המקלדת והשתמשו באות З במקום. זֵה היא אות באלפבית הקירילי אשר מקורה באות היוונית זטא וצורתה כשל הספרה 3.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וЗ · ראה עוד »
Б
בֶּה (בּית דגושה) היא האות השנייה באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /b/ - הגייתה של בּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וБ · ראה עוד »
В (כתב קירילי)
בֶה (בבית רפה; נכתבת גם בתור וֶה) היא האות השלישית באלפבית הקירילי שמייצגת את הצליל /v/ - הגייתה של ב רפה או של ו בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וВ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Г (כתב קירילי)
גֶה היא האות הרביעית באלפבית הקירילי והיא מייצגת את הצליל /g/ או /ɦ/ בשפות שונות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וГ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Д
דֶּה היא האות החמישית באלפבית הקירילי, המייצגת את הצליל /d/ - הגייתה של דּ דגושה בעברית המודרנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וД · ראה עוד »
Є
יֶה (ביוניקוד: יֶה אוקראינית) היא האות השמינית בוריאנט האוקראיני של האלפבית הקירילי המייצגת את התנועה /je/ או /jɛ/ כמו במילה Єрусалим (יֶרוּסָלִים - ירושלים).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וЄ · ראה עוד »
І (כתב קירילי)
מקלדת עם אותיות קיריליות, בגלל הדמיון הרב שבין האות 'І' לספרה '1', הושמטה לעיתים הספרה 1 מן המקלדת והשתמשו באות І במקום. אִי היא אות באלפבית הקירילי שמקורה באות היוונית יוטא וצורתה כשל יוטא גדולה וכשל האות הלטינית I בשתי צורותיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וІ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Е (כתב קירילי)
יֶה (נקראת גם אֶה) היא האות השישית באלפבית הקירילי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וЕ (כתב קירילי) · ראה עוד »
Л
אֵל היא אות באלפבית הקירילי שמקורה מהאות היוונית למדא ולה 2 צורות שונות: הצורה הראשונה כשל למדא גדולה, והשנייה כשל האות העברית ת"ו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וЛ · ראה עוד »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומ · ראה עוד »
מסמך
מסמכי רישום לידות בקהילה היהודית, ביאליסטוק, 1859 מסמך הוא מצג המתעד עובדות או רעיונות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומסמך · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומצרים העתיקה · ראה עוד »
מקינטוש
טקסט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומקינטוש · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומרוקו · ראה עוד »
משמעות
Sign relation על־פי צ'ארלס פרס משמעותו של דבר, היא קישורו של דבר מה למה שדבר זה מייצג.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומשמעות · ראה עוד »
משרד החינוך והתרבות
#הפניהמשרד החינוך.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומשרד החינוך והתרבות · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומשלי · ראה עוד »
משה שפיצר
ד"ר משה (מוריץ) שְפִּיצֶר (Spitzer; 8 ביולי 1900 – 16 בנובמבר 1982, א' בכסלו תשמ"ג) היה מאייר, גרפיקאי טיפוגרף, מעצב גופנים, ביבליופיל עברי ומוציא לאור ישראלי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומשה שפיצר · ראה עוד »
מלאכי בית-אריה
מלאכי בית-אריה (20 במאי 1937 – 17 באוקטובר 2023) היה משורר עברי, חוקר קדמוניות הספר, מומחה לקודיקולוגיה ופלאוגרפיה עברית, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומלאכי בית-אריה · ראה עוד »
מזרחים
מתימן בהמתנה במחנה גאולה בדרכם לישראל במבצע מרבד הקסמים, 1949-50 מעברת כפר חסידים, 1952 "מזרחים" הוא מונח רווח בשיח הישראלי כדי לתאר יהודים מארצות המזרח התיכון וצפון אפריקה וצאצאיהם.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומזרחים · ראה עוד »
מגילת איכה
מקדים את האות פ' לאות ע'תמונה להחלפה ספר איכה בקודקס סינאיטיקוס, המכיל את נוסח תרגום השבעים היווני. (330-350 לספירה). שימו לב לשם הספר המתנוסס בראשו: '''Θρήνοι Ιερεμίου''' (תְרֵנוֹי יֶרֶמִיוּ, קינות לירמיהו) 250px מְגִלַּת אֵיכָה היא קובץ של חמישה פרקי קינות, שחוברו ככל הנראה לאחר חורבן ירושלים, בית המקדש הראשון והגליית תושביה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומגילת איכה · ראה עוד »
מגילות קומראן
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומגילות קומראן · ראה עוד »
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומוזיאון ישראל · ראה עוד »
מכתב
יאן ורמיר, נערה קוראת מכתב ליד חלון פתוח (1657) כתיבת מכתב בדיו על מגילת נייר. מכתב הוא מסר כתוב, מאדם אחד למשנהו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ומכתב · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וא · ראה עוד »
אמהרית
אמהרית (አማርኛ – אַמַרִנְיַה) היא שפה ממשפחת השפות השמיות, שהתפתחה בקרן אפריקה במהלך המאה ה־10.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואמהרית · ראה עוד »
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואם קריאה · ראה עוד »
אסתר אשל
אסתר אשל (נולדה ב-11 בפברואר 1958) היא פרופסור חבר לחקר המקרא וחקר כתובות מתקופת בית המקדש הראשון וספרות מימי בית המקדש השני, חברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואסתר אשל · ראה עוד »
אפסילון
אֶפְּסִילוֹן (אות גדולה: Ε, אות קטנה: ε) היא האות החמישית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואפסילון · ראה עוד »
אפיגרפיה
כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואפיגרפיה · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואקרוסטיכון · ראה עוד »
אקרוסטיכון במקרא
אקרוסטיכון הוא מונח בתחום השירה והפרוזה, המבטא סידור מכוון של שורות, מילים או בתים, באופן שהאותיות שבראשן יוצרות רצף אלפביתי מוכר, שם, ביטוי או משפט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואקרוסטיכון במקרא · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וארמית · ראה עוד »
אלף בית (שיר)
אָלֶף בֵּית (ידוע גם כ"בני השש ובני השבע") הוא שיר עברי בחרוזים שכתבה והלחינה המשוררת נעמי שמר ויצא בשנת 1974 באלבום מיוחד שהקדישה לשירי ילדים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלף בית (שיר) · ראה עוד »
אלפבית אוגריתי
לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל אלפבית אוגריתי הוא כתב יתדות אלפביתי שנמצא בעיר אוגרית ומורכב משלושים אותיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית אוגריתי · ראה עוד »
אלפבית ערבי
מילה "אלערביה" - (השפה) הערבית האלפבית הערבי הוא כתב שהתפתח מהאלפבית הארמי הנבטי ושימש במקור לכתיבת השפה הערבית, אך כיום משמש לכתיבת שפות רבות, בעיקר בשל השפעת האסלאם על תרבויות שונות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית ערבי · ראה עוד »
אלפבית פרוטו-כנעני
האלפבית הפרוטו-כנעני (בעבר כונה גם אלפבית פרוטו-סינאי) הוא כתב קדום.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית פרוטו-כנעני · ראה עוד »
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית פיניקי · ראה עוד »
אלפבית קירילי
האלפבית הקירילי (Кириллица) הוא מערכת אותיות המכילה בבסיסה 32 אותיות, לכל אות יש שתי צורות - האות הגדולה (заглавные буквы) והאות הקטנה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלפבית קירילי · ראה עוד »
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואלכסנדר רופא · ראה עוד »
אטא
אֵטָא (אות גדולה: Η, אות קטנה: η) היא האות השביעית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואטא · ראה עוד »
אבן תל זית
#הפניה תל זית#אבן תל זית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואבן תל זית · ראה עוד »
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואבג'ד · ראה עוד »
אהרן דמסקי
אהרן דֶמסקי (באנגלית: Aaron Demsky) (נולד ב-23 בדצמבר 1938) הוא חוקר ומרצה לתולדות ישראל, פרופסור בדימוס במחלקה לתולדות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ביאליק לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואהרן דמסקי · ראה עוד »
אומיקרון
אומיקרון (אות גדולה: Ο, אות קטנה: ο, ביוונית: όμικρον), ביוונית: "או קטנה", היא האות החמש עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואומיקרון · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוסטרקון
אתונאי אוֹסְטְרָקוֹן (מיוונית: ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואוסטרקון · ראה עוד »
אופסילון
אוּפְּסִילוֹן (אות גדולה: \Upsilon, אות קטנה: \upsilon) היא האות העשרים באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואופסילון · ראה עוד »
אורתוגרפיה
אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו – "נכון" (ορθο), גרפוֹס – "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואורתוגרפיה · ראה עוד »
אות
האות P מעוטרת, בספר תנ"ך בלטינית משנת 1407 אות היא סימן המייצג צליל בכתיבה בראשי תיבות (להבדיל משיטות כתב שבהן סימנים מיצגים הברות או מילים שלמות).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואות · ראה עוד »
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואוגרית · ראה עוד »
אויפן פריפעטשיק
אויפן פּריפּעטשיק (בתרגום לעברית: "על האח"; מוכר גם כ"אלף בית") הוא שיר יידיש שכתב והלחין המשורר מרק ורשבסקי בסוף המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואויפן פריפעטשיק · ראה עוד »
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ואכדית · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ונ · ראה עוד »
נעמי שמר
נעמי שמר (13 ביולי 1930, י"ז בתמוז ה'תר"ץ – 26 ביוני 2004, ז' בתמוז ה'תשס"ד) הייתה משוררת, מוזיקאית ופזמונאית ישראלית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ונעמי שמר · ראה עוד »
נבטים
מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ונבטים · ראה עוד »
נוסח המסורה
עץ יחס לקרבה שבין עדי היחס השונים ל"נוסח המקורי" (בתחתית התרשים). נוסח המסורה מיוצג בסימון MT (בימין התרשים) נוסח המסורה (ובקיצור נוה"מ או MT, ראשי תיבות של Masoretic Text) הוא כינוי לנוסח המקרא כפי שעולה מקבוצה של נוסחים שערכו בעלי המסורה בטבריה במאה העשירית לספירה וממשיכיהם.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ונוסח המסורה · ראה עוד »
נועם חומסקי
אברהם נועם חומסקי (באנגלית: Avram Noam Chomsky, נהגה באנגלית: /noʊm ˈtʃɒmski/ נום צ'ומסקי; נולד ב-7 בדצמבר 1928) הוא בלשן, פילוסוף, היסטוריון, פעיל פוליטי ומבקר חברתי יהודי-אמריקאי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ונועם חומסקי · ראה עוד »
ניקוד
המונח נִקּוּד מתאר הוספת סימנים מתחת לאותיות, מעליהן או בתוכן, לצורך ייצוג תנועות או להבחנה דיאקריטית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וניקוד · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וס · ראה עוד »
סאן (אות)
סאן (אות גדולה: Ϻ, אות קטנה: ϻ) היא אות באלפבית היווני שמוקמה בין פאי לבין קופא בסדר האותיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסאן (אות) · ראה עוד »
ספר יצירה
ספר יצירה הוא חיבור עברי עתיק שנודעת לו משמעות רבה בעולם המיסטיקה והקבלה היהודי, וזכה לפירושים מגוונים על ידי גדולי חכמי היהדות לאורך הדורות, מהם פילוסופיים רציונליים ומהם מיסטיים, מיתיים ומאגיים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספר יצירה · ראה עוד »
ספרות עבריות
השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות. מערכת הסְפָרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי, בדומה לספרות יווניות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וספרות עבריות · ראה עוד »
סגנון כתיבה
סגנון כתיבה הוא מושג בספרות מחקרית, המתייחס לאופן הביטוי או ההבעה המאפיין את פרט, את התקופה, את האומה וכו'.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסגנון כתיבה · ראה עוד »
סדק הקול
#הפניה שפתות הקול.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסדק הקול · ראה עוד »
סורית
כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסורית · ראה עוד »
סימן דיאקריטי
סִימָן דִּיאַקְרִיטִי (ובעברית: סִימַן הֶבְחֵן) הוא סימן אורתוגרפי המתווסף לאותיות כדי לשנות את דרך הגייתן או כדי להדגיש הבדל בין שתי מילים הנכתבות בצורה זהה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וסימן דיאקריטי · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וע · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וערבית · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וערבית יהודית · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועזרא הסופר · ראה עוד »
עזבת צרטה
בית ארבעת המרחבים בעזבת צרטה. ברקע חלק מפארק התעשייה אפק שלט הסבר על עזבת צרטה ה"מחצבה" למרגלות התל בור ששימש כממגורה שלט הסבר על קרב אבן העזר באתר עזבת צרטה עִזְבְּת צַרְטַה הן חורבות יישוב קדום קטן ואתר ארכאולוגי ביער ראש העין, בין ראש העין וכפר קאסם, ולא הרחק מן העיר הקדומה אפק.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועזבת צרטה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועברית · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועברית ישראלית · ראה עוד »
עדה ירדני
עדה ירדני (29 ביולי 1937 – 29 ביוני 2018) הייתה מומחית בפלאוגרפיה של הכתב העברי העתיק, חוקרת כתובות ומגילות עתיקות, מתרגמת ואמנית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועדה ירדני · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מקיש
עיצור מכתשי מקיש הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, מקיש · ראה עוד »
עיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום
עיצור מכתשי מחוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, מחוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, אטום
עיצור מכתשי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, סותם, קולי
עיצור מכתשי, סותם, קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום
#הפניה עיצור מכתשי, חוכך צידי, אטום.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, חוכך צדי, אטום · ראה עוד »
עיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום
עיצור מכתשי חוכך שורק אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור מכתשי, חוכך שורק, אטום · ראה עוד »
עיצור סדקי, סותם, אטום
עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור סדקי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, סותם, אטום
עיצור ענבלי סותם אטום הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור ענבלי, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, רוטט
עיצור ענבלי, רוטט הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור ענבלי, רוטט · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, אטום
עיצור ענבלי חוכך אטום הוא צליל עיצורי נפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור ענבלי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור ענבלי, חוכך, קולי
עיצור ענבלי חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור ענבלי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי
עיצור שפתי־שיני חוכך קולי הוא צליל עיצורי הנפוץ בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור שפתי-שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, אטום
עיצור שיני, חוכך, אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור שיני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור שיני, חוכך, קולי
עיצור שיני, חוכך, קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור שיני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, אטום
עיצור לועי חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי במספר שפות מדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור לועי, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור לועי, חוכך, קולי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור לועי, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני שפתי, מקורב
#הפניה עיצור וילוני משופתת, מקורב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור וילוני שפתי, מקורב · ראה עוד »
עיצור וילוני, סותם, אטום
עיצור וילוני סותם אטום הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור וילוני, סותם, אטום · ראה עוד »
עיצור וילוני, סותם, קולי
עיצור וילוני סותם קולי הוא צליל עיצורי המצוי בשפות מדוברות רבות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור וילוני, סותם, קולי · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, אטום
עיצור וילוני חוכך אטום הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור וילוני, חוכך, אטום · ראה עוד »
עיצור וילוני, חוכך, קולי
עיצור וילוני חוכך קולי הוא צליל עיצורי המצוי בחלק מהשפות המדוברות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצור וילוני, חוכך, קולי · ראה עוד »
עיצורים מסודקים
עיצורים מסודקים (Ejective) הם עיצורים סותמים לא ריאתיים שבמהלך הגייתם זרם האוויר מווסת באמצעות פיקת הגרון ולא באמצעות הריאות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ועיצורים מסודקים · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופ · ראה עוד »
פאי (אות)
פִּי (בעברית מקובל להגות את שמה פַּאי, על דרך האנגלית; אות גדולה: Π, אות קטנה: π או ϖ) היא האות השש-עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופאי (אות) · ראה עוד »
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ופונטיקה · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וצ · ראה עוד »
צ'רנוביל
צֶ'רְנוֹבִּיל (באוקראינית: Чорно́биль - "צ'וֹֹרְנוֹבִּיל"; ברוסית: Черно́быль - "צֶ'רְנוֹבִּיל") היא עיר במחוז קייב (קייבסקאיה אובלסט) שבצפון אוקראינה, בסמוך לגבול עם בלארוס.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וצ'רנוביל · ראה עוד »
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וק · ראה עוד »
קסי
קְסִי (אות גדולה Ξ; אות קטנה ξ) היא האות הארבע-עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקסי · ראה עוד »
קפא
קַפָּא (אות גדולה: \ \Kappa, אות קטנה: \ \kappa) היא האות העשירית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקפא · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקבלה · ראה עוד »
קופא
קופא (אות גדולה: Ϙ או Ϟ, אות קטנה: ϙ או ϟ) הייתה אות באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וקופא · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ור · ראה עוד »
רו
רו (אות גדולה: Ρ, אות קטנה: ρ או ϱ) היא האות השבע-עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ורו · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וש · ראה עוד »
שן
שן חותכת של אדם חיוך חושף שיניים שן היא מבנה סידני קשיח, שאיננו עצם.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושן · ראה עוד »
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושמואל אחיטוב · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שעון
המגדל של ביג בן - מגדל שעון בלונדון, אנגליה קומפלקס של גורדי שחקים אשר במרכזם מגדל השעון הגבוה בעולם, כמו כן גם בעל השעון הגדול בעולם שעון הוא מכשיר מדידה המשמש למדידת זמן ולהצגתו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושעון · ראה עוד »
שפתיים
שפתיים צבועות בשפתון השפתיים הן איבר המהווה את הפתח של חלל הפה אצל בני אדם ויונקים רבים אחרים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושפתיים · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושפות שמיות · ראה עוד »
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושומרונים · ראה עוד »
שיר אלף בית
#הפניה שיר אלפבית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ושיר אלף בית · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ות · ראה עוד »
תפילה (יהדות)
תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותפילה (יהדות) · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותרגום השבעים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותלמוד תורה · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תטא
תטא (אות גדולה: Θ או ϴ, אות קטנה: θ או ϑ) היא האות השמינית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותטא · ראה עוד »
תג (גופן)
אותיות האלפבית הלטיני עם סריף בתחום הקליגרפיה, תג או סֶרִיף הוא פרט משיכת קו האות בגופן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותג (גופן) · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותהילים · ראה עוד »
תהילים קי"א
תהילים קי"א הוא המזמור ה-111 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותהילים קי"א · ראה עוד »
תהילים קי"ט
אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ הוא מזמור בספר תהילים, ונקרא גם תְּמַנְיָא אַפֵּי (בארמית: שמונָה פנים) או אלפא ביתא על שם מבנהו, הוא המזמור הארוך ביותר בספר תהילים והפרק הארוך ביותר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותהילים קי"ט · ראה עוד »
תהילים קי"ב
תהילים קי"ב הוא המזמור ה-112 בתהילים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותהילים קי"ב · ראה עוד »
תהילים כ"ה
תהילים כ"ה הוא המזמור ה-25 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותהילים כ"ה · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ותורה · ראה עוד »
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ול · ראה עוד »
לאדינו
לאדינו היא שפה רומאנית יהודית המדוברת על ידי צאצאי מגורשי ספרד (בעיקר יהדות הבלקן), וידועה גם בשמות "ספאניולית" (בעברית), "ג'ודיזמו", "Judeoespañol" (ג'ודאו-איספניול), ספרדית־יהודית או רק אספאניול בשפת הלאדינו המדוברת.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולאדינו · ראה עוד »
לשון (איבר)
הלשון היא איבר שרירי שרובו עשוי מסחוס המצוי בפיותיהם של בעלי חיים רבים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולשון (איבר) · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולשון חז"ל · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולטינית · ראה עוד »
לבנונים
לבנונים (בערבית: الشعب اللبناني) הם האנשים הגרים בלבנון או שמקורם במדינה זו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ולבנונים · ראה עוד »
ליטון של עברית
כותרת השבועון "השבוע הפלשתיני" שמציגה חלק משיטת הליטון של איתמר בן-אב"י ליטוּן של עברית (נקרא גם: לטיניזציה או רומאניזציה של עברית) היא שיטת תעתיק מילים עבריות לאותיות לטיניות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וליטון של עברית · ראה עוד »
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וט · ראה עוד »
טאו (אות)
טאו (אות גדולה Τ, אות קטנה: τ) היא האות התשע עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וטאו (אות) · ראה עוד »
טקסט
טקסט (מלטינית: Textum – במובן הפשוט "מארג" של מילים; בעברית: תמליל), הוא מונח שמקורו בתחום הבלשנות, המתאר רצף מילים, משפטים ופסקאות היוצרים יחד מכלול, שהוא הטקסט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וטקסט · ראה עוד »
טין
אבן טין טין הוא משקע בעל גרגרים זעירים (4-60 מיקרומטר), קטנים מאלה של חול (בין 60 מיקרומטר ל-2 מ"מ) וגדולים מאלה של חרסית (קטנים מ-4 מיקרומטר).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וטין · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וז · ראה עוד »
זמירות ופיוטים לשבת
זמר לשבת, בתערוכת אמנות יהדות איטליה בבית התפוצות, 2016 זמירות ופיוטים לשבת הם טקסטים פיוטיים ששרים במהלך סעודות שבת, ובעדות ספרד גם בבית הכנסת לפני תחילת התפילה ולעיתים במהלכה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וזמירות ופיוטים לשבת · ראה עוד »
זאב משל
זאב מֶשֶל (נולד ב-1932) הוא סופר וארכאולוג במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וזאב משל · ראה עוד »
זוג מינימלי
בפונולוגיה, זוג מִינִימָלִי (גם: זוּג מִזְעָרִי, נוֹגְדוֹת) הוא זוג מילים (לעיתים גם ביטויים) בשפה מסוימת, שנבדלות זו מזו באלמנט פונולוגי אחד בלבד, כמו עיצור אחד או תנועה אחת, ויש לכל אחת מהן משמעות שונה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וזוג מינימלי · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וח · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וחז"ל · ראה עוד »
חולין (הלכה)
בהלכה היהודית, מאכל בסטטוס חולין הוא מאכל שאינו קדוש, כלומר תבואה שאיננה תרומה, או בשר שאיננו קודש.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וחולין (הלכה) · ראה עוד »
חיך
#הפניה חך.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וחיך · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וב · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובראשית רבה · ראה עוד »
בהאים
#הפניה הדת הבהאית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובהאים · ראה עוד »
בוסטרופידון
כתיבת בוסטרופידון בכתובת הפורום (אחת הכתובות הלטיניות העתיקות ביותר) בּוּסטרוֹפֵידוֹן (בעברית: "חריש השור") היא שיטת כתיבה אשר שימשה בעיקר בכתבי יד עתיקים, בה נכתבות השורות תוך שינוי כיוון הכתיבה והאותיות בכל שורה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובוסטרופידון · ראה עוד »
בית העירייה היהודית בפראג
בית העירייה היהודית בפראג (בצ'כית: Židovská radnice) נבנה בסמוך לבית הכנסת העתיק אלטנוישול ברובע היהודי יוזפוב בפראג בשנת 1586.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ובית העירייה היהודית בפראג · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וג · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגניזת קהיר · ראה עוד »
גניזה
מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגניזה · ראה עוד »
געז
גְעֵז (ግዕዝ, מכונה גם אתיופית ואבשית) היא שפה שמית עתיקה שרווחה בצפון קרן אפריקה ושימשה כשפה הרשמית באימפריה האקסומית וכלשון הספרות והכרוניקות של הקיסרות האתיופית עד המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגעז · ראה עוד »
גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגרש · ראה עוד »
גופן
גּוֹפָן, או פוֹנְט בלועזית, הוא סגנון עיצוב צורת האותיות, כפי שבא לידי ביטוי באמצעי תצוגה כלשהו, פיזי כמו דפוס, דיגיטלי כמו תוכנת מחשב או באמצעות פלטפורמות נוספות להעברה ולהצגה של מידע טקסטואלי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגופן · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וגימטריה · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וד · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודפוס · ראה עוד »
דלתא (אות)
דלתא או דלתה - (אות גדולה Δ, אות קטנה - &delta) היא האות הרביעית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודלתא (אות) · ראה עוד »
דוקטור לפילוסופיה
דוקטור לפילוסופיה (PhD, או DPhil; בלטינית) הוא התואר האקדמי הגבוה ביותר המוענק על ידי האוניברסיטאות ברוב המדינות בעולם.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודוקטור לפילוסופיה · ראה עוד »
דיפתונג
דיפתונג (בעברית: דו־תנועה) הוא מונח בפונטיקה, שמתייחס לרצף של שתי תנועות הנהגות כהברה אחת.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ודיפתונג · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וה · ראה עוד »
המזה
#הפניה ء.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והמזה · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האלפבית הארמי
#הפניהאלפבית ארמי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והאלפבית הארמי · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
העתק (הכפלה)
העתק הוא יצירה שאינה מקורית, אך משקפת בנאמנות ניכרת את היצירה המקורית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והעתק (הכפלה) · ראה עוד »
הרדב"ז
#הפניהרדב"ז.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והרדב"ז · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והשם המפורש · ראה עוד »
הגיית העברית
הגיית העברית היא האופן שבו העברית באה לידי ביטוי בפי דובריה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והגיית העברית · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והוצאת כרטא · ראה עוד »
הכנרת
מפת הכנרת ועומק מימיה Claes Jansz. Visscher, המאה ה־17. הכנרת מופיעה בשם Cinneret הכִּנֶּרֶת היא ימה בצפון מזרחה של ישראל.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והכנרת · ראה עוד »
הכתב העברי העתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והכתב העברי העתיק · ראה עוד »
הכתב העברי הקדום
כתב עברי מרובע (נקרא גם: כתב אשורי) ובכתב העברי הקדום הכתב העברי הקדום, המכונה גם כתב דַעַץ (וכן רעץ, דחץ, כתב ליבונאה), הוא כתב של האלפבית העברי שהיה נהוג בקרב תושבי ממלכת יהודה וממלכת ישראל במחצית הראשונה של האלף הראשון לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והכתב העברי הקדום · ראה עוד »
הירוגליף
כתב חרטומים מצרי כתב הירוגליפי מטיקאל, עיר תרבות המאיה הִירוֹגְלִיף (מיוונית: ἱερογλύφος: היירוס - קדוש, גליף – תחריט או כתב מגולף) הוא מונח המתייחס לתווים או סימנים גרפיים שיוצרים דמויות מצוירות, בעיקר ציורי חיות או חפצים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי והירוגליף · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וו · ראה עוד »
ויקטוריה חנה
ויקטוריה חנה בהופעה בקרקוב, 21/06/2018 ויקטוריה חנה היא אמנית קול ופרפורמנס ומלחינה ישראלית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וויקטוריה חנה · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכ · ראה עוד »
כת מדבר יהודה
#הפניה איסיים#מגילות ים המלח.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכת מדבר יהודה · ראה עוד »
כתב
מפת השימוש באלפביתים בעולם כתב הוא מערכת של סימנים המיועדת לייצג ולתעד שפה דבורה באופן גרפי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב · ראה עוד »
כתב מרובע
כתב מרובע, המכונה גם הכתב המרובע היהודי, הכתב היהודי או כתב אשורי, הוא כתב של אלפבית עברי המשמש עד ימינו בכתיבת טקסטים בעברית ובשפות יהודיות כמו יידיש וערבית יהודית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב מרובע · ראה עוד »
כתב אשורית
#הפניה אלפבית ארמי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב אשורית · ראה עוד »
כתב עברי עתיק
#הפניה הכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב עברי עתיק · ראה עוד »
כתב ראי
כתב ראי על אמבולנס כתב ראי הוא צורת כתיבה, שבה, כאשר מתבוננים דרך מראה, אפשר לקרוא באופן טבעי ורגיל את ההשתקפות של הכתוב, כלומר הטקסט המוצג הוא תמונת ראי של הטקסט הנקרא.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב ראי · ראה עוד »
כתב רש"י
כתב רש"י שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870 כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי שמקורו באחד הסגנונות של הכתב הספרדי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב רש"י · ראה עוד »
כתב רהוט
#הפניה כתב מחובר.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב רהוט · ראה עוד »
כתב חרטומים
הירוגליפים בכניסה להיכל העמודים במקדש כרנך שבלוקסור פרט של כתב חרטומים על גבי אובליסק בפיאצה דל פופולו, 12/08 כתב חרטומים או כתב הירוגליפי מצרי הוא צורת כתב שהייתה נהוגה במצרים העתיקה על ידי המלומדים ומכשפים, שנקראו בתורה חַרְטֻמִּים.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב חרטומים · ראה עוד »
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב יתדות · ראה עוד »
כתב יד (מקור)
האדם הוויטרובי, כתב יד של לאונרדו דה וינצ'י, בכתב ראי עמוד מכתב היד של המניפסט הקומוניסטי כתב יד (בלועזית: הולוגרף או אוטוגרף) של יצירה טקסטואלית (מאמר, ספר, שיר וכדומה) הוא העותק המקורי של היצירה בכתב ידו של המחבר, קודם פרסומה בדפוס.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב יד (מקור) · ראה עוד »
כתב יד (כתב)
כתב יד על לוח. כתב יד איסלנדי על דף שורות צהוב. כתב יד הוא האופן שבו אדם כותב טקסט בידו, באמצעות עיפרון, עט, גיר וכדומה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתב יד (כתב) · ראה עוד »
כתבי אוגרית
לוח באכדית שנמצא באוגרית כתבי אוגרית הם אוסף של טקסטים עתיקים שנכתבו בכתבי יתדות בשמונה שפות לפחות, והתגלו משנת 1928 באוגרית, באתרים ראס שמרה וראס אבן האני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתבי אוגרית · ראה עוד »
כתבי קודש
ספר תורה לרבות מהדתות יש כתבי קודש משלהן, המהווים טקסט יסוד לדת, ופעמים רבות מיוחסת כתיבתם לכוח עליון (אלוהים), שהכתיב את כתבי הקודש לנביאו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתבי קודש · ראה עוד »
כתובת (ארכאולוגיה)
אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתובת (ארכאולוגיה) · ראה עוד »
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתובה · ראה עוד »
כתובות חורבת תימן
ציור זוג הדמויות על פיטס א', מעליהן נכתב "ליהוה שמרן ולאשרתה" (ליהוה שומרון ולאשרתו). הציור, והכתובות המתייחסות ליהוה ואשרתו, זכו להתייחסות יוצאת דופן במחקר כתובות חורבת תימן הן קבוצת כתובות עבריות עתיקות שנמצאו באתר חורבת תימן (כונתילת עג'רוד).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתובות חורבת תימן · ראה עוד »
כתיב עברי
הכתיב העברי הוא הדרך שבה משתמשים באותיות האלפבית העברי לשם יצירת הטקסט הכתוב בעברית.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכתיב עברי · ראה עוד »
כי
כִֿי (אות גדולה: Χ, אות קטנה: &chi) היא האות העשרים ושתיים באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וכי · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וי · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וימי הביניים · ראה עוד »
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויגאל ידין · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויהדות בבל · ראה עוד »
יוניקוד
יוּנִיקוֹד (באנגלית: Unicode) הוא תקן בין־לאומי לייצוג טקסט במערכות מחשב.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויוניקוד · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויוונית · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי ויידיש · ראה עוד »
ء
סימן ההמזה אליף אליף ואו עם המזה יא עם המזה הַמְזַה (ערבית: همزة) הוא סימן דיאקריטי בחרכאת (מערכת הניקוד) של הכתב הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וء · ראה עוד »
ا
אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف; בתעתיק מדויק: אָלִף) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וا · ראה עוד »
ب
האות בַּא (ערבית: باء; במצרים נהגית: בֵּא) היא האות השנייה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וب · ראה עוד »
ت
תא (בערבית: تاء) היא האות השלישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וت · ראה עוד »
ج
ג'ים (גם גים; בערבית: ﺟﻴﻢ) היא האות החמישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וج · ראה עוד »
ح
חא (בערבית: حاء) היא האות השישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וح · ראה עוד »
د
דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וد · ראה עוד »
ر
האות רא (בערבית: راء) היא האות העשירית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וر · ראה עוד »
ز
האות זאי (בערבית: زاي) היא האות ה-11 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וز · ראה עוד »
س
האות סין (בערבית: سين) היא האות ה-12 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וس · ראה עוד »
ش
האות שין (בערבית: شين) היא האות ה-13 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וش · ראה עוד »
ط
האות טַא (בערבית: طاء) היא האות השש-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וط · ראה עוד »
ع
האות עין (ערבית: عين) היא האות ה-18 באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וع · ראה עוד »
ص
האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: אלפבית עברי וص · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אלפבית_עברי
