גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
83 יחסים: מנחם מנדל מרימנוב, מקווה ישראל, משה אידל, משה צבי נריה, משואות יצחק, משואות יצחק (גוש עציון), מונקאץ', מיכל אורון, אחד העם, אהרן מגד, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוקראינה, אורי צבי גרינברג, אושוויץ, איטליה, ניצולי השואה, ספר הזוהר, ספרד, ספרות עברית, עמק בית שאן, עליית הנוער, עלייה לארץ ישראל, פעיל ציוני, פרופסור, פילוסופיה יהודית, צ'כוסלובקיה, ציונות, צייטלין (בית ספר), קבלה, קיבוץ, רבקה ש"ץ אופנהיימר, רונית מרוז, שארית הפליטה, שפיים, תא גזים, תנועת המזרחי, תנועת הבריחה, טירת צבי, חסידות, חולון, חיפה, חיים קוגל, בני עקיבא, בת גלים, בחיי בן אשר, בודפשט, גמרא, גרשם שלום, גוש עציון, ..., דעת (כתב עת), דוקטור, המאה ה-13, המאה ה-16, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, האוניברסיטה העברית בירושלים, השואה, הגימנסיה העברית במונקאץ', כפר הרא"ה, יעקב בן ששת, ישיבה, יהודה ליבס, יוסף חיים ברנר, יוסף הקר, 13 באוקטובר, 1921, 1938, 1939, 1940, 1942, 1944, 1945, 1947, 1952, 1955, 1957, 1962, 1963, 1966, 1970, 1973, 25 באוקטובר, 7 בינואר. להרחיב מדד (33 יותר) »
מנחם מנדל מרימנוב
מצבת קברו של רבי מנחם מנדל מרימנוב רבי מנחם מנדל טורם מרימנוב (תק"ה, 1745 – י"ט באייר תקע"ה, 1815) היה אדמו"ר מפורסם, אחד מארבעת המפיצים הראשונים של תנועת החסידות בפולין.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ומנחם מנדל מרימנוב · ראה עוד »
מקווה ישראל
#הפניה מקוה ישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ומקווה ישראל · ראה עוד »
משה אידל
משה אידל (נולד ב-19 בינואר 1947) הוא פרופסור אמריטוס, מופקד על הקתדרה למחשבה יהודית על שם מקס קופר בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית; עמית בכיר במכון שלום הרטמן ומחשובי חוקרי מחשבת ישראל בעולם; חתן פרס ישראל למדעי היהדות; מכהן כנשיא האיגוד העולמי למדעי היהדות החל מ-1 באוגוסט 2013.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ומשה אידל · ראה עוד »
משה צבי נריה
הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ומשה צבי נריה · ראה עוד »
משואות יצחק
מַשּׂוּאוֹת יִצְחָק הוא משק שיתופי דתי, בתחום מועצה אזורית שפיר שבשפלת החוף בואכה אשקלון.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ומשואות יצחק · ראה עוד »
משואות יצחק (גוש עציון)
משואות יצחק בסמוך לעלייתו על הקרקע מראה כללי של קיבוץ משואות יצחק בגוש עציון בשנת 1947 חוות משואות היום משואות יצחק היה קיבוץ בגוש עציון, שנחרב במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ומשואות יצחק (גוש עציון) · ראה עוד »
מונקאץ'
#הפניה מוקצ'בו.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ומונקאץ' · ראה עוד »
מיכל אורון
מיכל אורון (22 באוקטובר 1939 – 23 במאי 2022) הייתה פרופסור בחוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ומיכל אורון · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ואחד העם · ראה עוד »
אהרן מגד
קברו של אהרן מגד בבית הקברות כנרת לוחית זיכרון לאהרון מגד אַהֲרֹן מגד (12 באוגוסט 1920, כ"ח באב ה'תר"ף – 23 במרץ 2016, י"ג באדר ב' ה'תשע"ו) היה סופר, מחזאי ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ואהרן מגד · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ואוקראינה · ראה עוד »
אורי צבי גרינברג
אסתר שומיאטשר-הירשביין, מנדל אלקין, פרץ הירשביין, אורי צבי גרינברג, חנה קציזנה, אלתר קציזנה ואסתר אלקין אוּרי צבי גרינברג (בראשי תיבות: אצ"ג; ובשמו העברי אורי צבי טור מלכא; 22 בספטמבר 1896 – 9 במאי 1981) היה משורר, סופר ועיתונאי ישראלי, מגדולי המשוררים האקספרסיוניסטים בשירה העברית בכל הזמנים, חבר הכנסת הראשונה מטעם סיעת חרות.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ואורי צבי גרינברג · ראה עוד »
אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ואושוויץ · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ואיטליה · ראה עוד »
ניצולי השואה
ניצולים במחנה מטהאוזן, משחזרים את כניסת המשחררים חיילי צבא ארצות הברית, 1945, יום לאחר השחרור בפועל, לבקשת דווייט אייזנהאואר ניצולי השואה או שורדי השואה הם יהודים אשר שרדו את השואה – הרדיפה, הגירוש ורצח העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וניצולי השואה · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וספרד · ראה עוד »
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וספרות עברית · ראה עוד »
עמק בית שאן
חפירות בית שאן עמק בית שאן, המכונה גם בקעת בית שאן, היא בקעה בצפון ארץ ישראל, חלק מבקעת הירדן והיא חלק מהשדרה המזרחית וחלק מהשדרה הכפולה המתוכננת של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ועמק בית שאן · ראה עוד »
עליית הנוער
הקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" מגרמניה צועדת לעבר קיבוץ עין חרוד עליית הנוער הייתה תנועה ציונית שהוקמה בגרמניה, במטרה להעלות צעירים יהודים לארץ ישראל, ולהכשיר אותם לעבודה חקלאית.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ועליית הנוער · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פעיל ציוני
#הפניה ציונות#רקע רעיוני והיסטורי.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ופעיל ציוני · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ופרופסור · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וציונות · ראה עוד »
צייטלין (בית ספר)
בית ספר תיכון עירוני תורני ב'-ג' צייטלין, הקרוי על שם הלל צייטלין, הוא בית ספר ממלכתי דתי על יסודי לבנים ולבנות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וצייטלין (בית ספר) · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וקבלה · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וקיבוץ · ראה עוד »
רבקה ש"ץ אופנהיימר
רבקה ש"ץ אופנהיימר (בלועזית: Rivka Schatz Uffenheimer; ט"ו באייר תרפ"ז, 17 במאי 1927, בפולין – י"ט באדר א' תשנ"ב, 22 בפברואר 1992, בירושלים) הייתה חוקרת קבלה, חסידות, משיחיות ושבתאות, מחברת הספר "החסידות כמיסטיקה" ומהדירת הספר "מגיד דבריו ליעקב", למגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ורבקה ש"ץ אופנהיימר · ראה עוד »
רונית מרוז
רונית מֵרוז היא חוקרת קבלה ישראלית, פרופסור בדימוס בחוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד באוניברסיטת תל אביב.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ורונית מרוז · ראה עוד »
שארית הפליטה
בית ספר לילדים משארית הפליטה, שאונשטיין בגרמניה, 1946 כריכת מילון יידיש-עברית שהודפס עבור ילדי שארית הפליטה במחנות בגרמניה בית הספר העברי במחנה העקורים וגשייד באוסטריה, 1948 שארית הפליטה הם היהודים ששרדו את השואה, המשטר והכיבוש של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ושארית הפליטה · ראה עוד »
שפיים
שְׁפָיִים הוא קיבוץ השוכן בין נתניה והרצליה, מערבית לכביש 2.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ושפיים · ראה עוד »
תא גזים
תא גזים הוא מבנה או מתקן אטום אשר אליו מחובר מנגנון להזרמת גזים רעילים לצורך המתה של בני אדם או בעלי חיים.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ותא גזים · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תנועת הבריחה
15 ביולי 1945. ניצולי מחנה הריכוז בוכנוואלד מגיעים לנמל חיפה בטרם נעצרו על ידי הבריטים. תנועת הבריחה הייתה התארגנות ציונית, שהייתה אחראית להגירה הבלתי-חוקית של כשלוש מאות אלף ניצולי השואה לארץ ישראל בשלהי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, בין השנים 1948-1944.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ותנועת הבריחה · ראה עוד »
טירת צבי
יום העלייה לקרקע רצפת פסיפס של בית כנסת עתיק שנמצא בסמוך לטירת צבי (2009) רומית מזמנו של הקיסר מרקוס אורליוס המוצבת בטירת צבי (2009) טירת צבי, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 דגם הטירה בקיבוץ טירת צבי (2009) חזית בית הכנסת בטירת צבי (2009) מגדל המים בטירת צבי (2009) טִירַת צְבִי הוא קיבוץ בעמק בית שאן, כשבעה קילומטר מדרום לבית שאן, ובסמוך לשפך נחל בזק לנהר הירדן.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וטירת צבי · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וחסידות · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וחולון · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וחיפה · ראה עוד »
חיים קוגל
חיים קוּגֶל (כ"ג בניסן תרנ"ז, 25 באפריל 1897 – 4 בפברואר 1953) היה חבר הפרלמנט הצ'כוסלובקי, מפעילי תחיית הלשון העברית, נשיאהּ הראשון של המועצה המקומית של חולון ועם הכרזתה כעיר, ראש העירייה הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וחיים קוגל · ראה עוד »
בני עקיבא
בני עקיבא היא תנועת נוער ציונית-דתית בין-לאומית, הדוגלת בערכי תורה ועבודה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ובני עקיבא · ראה עוד »
בת גלים
בית הכנסת המרכזי בשכונה בת גלים היא שכונה במערב חיפה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ובת גלים · ראה עוד »
בחיי בן אשר
רבנו בחיי בן אשר אבן חלואה (ה'ט"ו, 1255 - בסביבות ה'ק', 1340), היה פרשן מקרא מחוג מקובלי גירונה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ובחיי בן אשר · ראה עוד »
בודפשט
בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ובודפשט · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וגמרא · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וגרשם שלום · ראה עוד »
גוש עציון
עץ האלון ההיסטורי ("האלון הבודד") במרכז גוש עציון, ליד אלון שבות. העץ מזוהה מאוד עם גוש עציון ואף מופיע בסמל המועצה האזורית גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא גוש יישובים יהודיים מדרום לירושלים, בין בית לחם לחברון.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וגוש עציון · ראה עוד »
דעת (כתב עת)
דעת - כתב עת לפילוסופיה יהודית וקבלה הוא כתב עת בהוצאת המחלקה למחשבת ישראל באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ודעת (כתב עת) · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ודוקטור · ראה עוד »
המאה ה-13
המאה ה-13 היא התקופה שהחלה בשנת 1201 והסתיימה בשנת 1300 (בין התאריכים 1 בינואר 1201 ל-31 בדצמבר 1300).
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב והמאה ה-13 · ראה עוד »
המאה ה-16
המאה ה-16 היא התקופה שהחלה בשנת 1501 והסתיימה בשנת 1600.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב והמאה ה-16 · ראה עוד »
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פסל אלברט איינשטיין בגן האקדמיה נשיא מדינת ישראל ראובן ריבלין עם נשיאי האקדמיה למדעים לשעבר (עומדים) לקראת חילופי תפקידים, יושבות נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים היוצאת, פרופ' רות ארנון (מימין לנשיא) ומחליפתה פרופ' נילי כהן מדע בישראל. בתמונה: מימין פרופ' דן שכטמן, התלמידה ליזה ריסיץ מבית הספר "און" לחינוך מיוחד בתל אביב, נשיא המדינה, פרופ' מונא חורי-כסאברי, נחמה ריבלין, נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים פרופ' נילי כהן והתלמידה הידאיה זיאדנה מבית ספר למצוינות במדעים בחורה, מרץ 2018 האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא תאגיד סטטוטורי ישראלי הפועל לקידום המחקר והפעילות המדעית בישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב והשואה · ראה עוד »
הגימנסיה העברית במונקאץ'
ספר לימוד בהפקה עצמית של הגימנסיה במונקאץ' לצד בניינהּ. הגימנסיה העברית במונקאץ' הייתה גימנסיה יהודית-חילונית-ציונית, בעלת רמה לימודית גבוהה שפעלה במונקאץ', צ'כוסלובקיה והונגריה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב והגימנסיה העברית במונקאץ' · ראה עוד »
כפר הרא"ה
בית כנסת ביישוב כְּפַר-הָרֹאֶ"ה (נכתב לעיתים גם: כפר הרואה) הוא מושב דתי של תנועת הפועל המזרחי הקרוי על שמו של הרב הראשי הראשון לישראל, הרב קוק (הרב אברהם הכהן קוק).
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וכפר הרא"ה · ראה עוד »
יעקב בן ששת
הרב יעקב בן ששת היה מקובל במאה ה-12 בז'ירונה.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ויעקב בן ששת · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב וישיבה · ראה עוד »
יהודה ליבס
יהודה ליבס (נולד ב-1947) הוא פרופסור למחשבת ישראל העוסק בחקר הקבלה והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ויהודה ליבס · ראה עוד »
יוסף חיים ברנר
יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »
יוסף הקר
יוסף הקר (Hacker; נולד ב-1940) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ויוסף הקר · ראה עוד »
13 באוקטובר
13 באוקטובר הוא היום ה-286 בשנה (287 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו13 באוקטובר · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1921 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1938 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1939 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1940 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1942 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1944 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1945 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1947 · ראה עוד »
1952
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1952 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1955 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1957 · ראה עוד »
1962
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1962 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1963 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1966 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1970 · ראה עוד »
1973
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו1973 · ראה עוד »
25 באוקטובר
25 באוקטובר הוא היום ה-298 בשנה (299 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו25 באוקטובר · ראה עוד »
7 בינואר
7 בינואר הוא היום השביעי בשנה בשבוע הראשון בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אפרים גוטליב ו7 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אפרים_גוטליב
