סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בוספורוס והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין בוספורוס והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

בוספורוס vs. המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

גשר פתיה סולטאן מהמט בּוֹסְפּוֹרוּס (טורקית: Boğaziçi או İstanbul Boğazı, "מצר איסטנבול") הוא מצר ים המפריד בין החלק האירופי של טורקיה, תראקיה, לחלקה האסיאתי, אנטוליה. המלחמה העות'מאנית-רוסית, שנערכה בשנים 1877–1878 (בטורקית: Harbı 93 - "מלחמת התשעים ושלושה" או 1877-1878 Osmanlı-Rus Savaşı; ברוסית: Русско-турецкая война 1877-1878), הייתה מלחמה שעיצבה את פניו המדיניים של הבלקן למסגרת הקיימת עד ימינו.

דמיון בין בוספורוס והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

בוספורוס והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) יש להם 10 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מצר ים, אסיה הקטנה, איסטנבול, אירופה, תראקיה, טורקית, טורקיה, דרדנלים, האימפריה העות'מאנית, הים השחור.

מצר ים

מצר ים - איור מצר בוספורוס, איסטנבול, טורקיה מצר ים הוא מעבר ימי טבעי צר יחסית, המחבר בין שני גופי ים גדולים, ובכך שוכן בין שני גופי יבשה גדולים.

בוספורוס ומצר ים · המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ומצר ים · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

אסיה הקטנה ובוספורוס · אסיה הקטנה והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

איסטנבול

אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.

איסטנבול ובוספורוס · איסטנבול והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

אירופה ובוספורוס · אירופה והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

תראקיה

חלוקת תראקיה בהווה בין טורקיה, יוון ובולגריה תְרָאקְיָה (בטורקית: Trakya, נהגה תֶרַאקיה; בבולגרית: Тракия; ביוונית: Θράκη) היא חבל ארץ גאוגרפי והיסטורי בפינה הדרומית מזרחית של חצי האי הבלקני בדרום-מזרח אירופה.

בוספורוס ותראקיה · המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ותראקיה · ראה עוד »

טורקית

בכחול כהה - טורקית כשפת הרוב, בכחול בהיר - מיעוט דוברי טורקית טורקית (Türkçe, IPA:,; בכתיב ארכאי: תורכית) היא שפה טורקית דרום-מערבית המדוברת כשפת אם בפי 56 מיליון איש בטורקיה, בקפריסין, בבולגריה, במקדוניה וביוון.

בוספורוס וטורקית · המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) וטורקית · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

בוספורוס וטורקיה · המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) וטורקיה · ראה עוד »

דרדנלים

מיצרי הדרדנלים (טורקית: Çanakkale Boğazı - "מצר צ'נקאלה"; יוונית: Δαρδανέλλια) הם מצר ים בצפון-מערב טורקיה המחבר את הים האגאי עם ים מרמרה.

בוספורוס ודרדנלים · דרדנלים והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

האימפריה העות'מאנית

האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.

בוספורוס והאימפריה העות'מאנית · האימפריה העות'מאנית והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

הים השחור

הים השחור (טורקית: Karadeniz; רוסית: Чёрное море; אוקראינית: Чорне море; גאורגית: შავი ზღვა; רומנית: Marea Neagră) הוא ים בין-יבשתי השוכן בין דרום-מזרח אירופה ובין אסיה הקטנה.

בוספורוס והים השחור · הים השחור והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין בוספורוס והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878)

יש בוספורוס 45 יחסים. יש בוספורוס 290. כפי שיש להם במשותף 10, מדד הדמיון הוא = 10 / (45 + 290).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין בוספורוס והמלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »