גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
58 יחסים: ממלכת פרס, מאיר להמן, מר זוטרא, ראש הגולה, מהר"ל מפראג, אספמיה, ארץ ישראל, אביי, אוצר מדרשים, אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות, איזדדואר, נווה צדק, נישואים אזרחיים, ספרד, סדר עולם זוטא, סורא, ערוץ מאיר, עלי בן אבי טאלב, עומר בן אל-ח'טאב, פנחס מקוריץ, פומבדיתא, קטמון, קירואן (מחוז), ראש הגולה, ראש ישיבה, רב נטרונאי גאון, רב עמרם גאון, רב חנינא, רבנו גרשום, רומן היסטורי, רומא העתיקה, שמשון מאוסטרופולי, שמואל הנגיד, שמות רחובות בישראל, שוויון, תל אביב-יפו, תוניסיה, ח'ליפה, ח'וסרו השני, חסדאי הראשון, בבל, בגדאד, בוסתן, בוסתנאי (כתב עת), בית דוד, גאונים, דם, דוד, האימפריה הסאסאנית, הבעל שם טוב, יעקב שמשון משיפיטובקה, ..., ירושלים, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא, יזדגרד השלישי, יהדות ספרד, יהודה דוד אייזנשטיין, 618, 670. להרחיב מדד (8 יותר) »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וממלכת פרס · ראה עוד »
מאיר להמן
הרב ד"ר מאיר להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus Lehmann; כ"ה בטבת ה'תקצ"א, ינואר 1831 – כ"ד בניסן ה'תר"ן, 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ומאיר להמן · ראה עוד »
מר זוטרא, ראש הגולה
מר זוטרא, שידוע כמר זוטרא השני, היה ראש הגולה בבבל, בסופה של תקופת האמוראים ובפתחה של תקופת הסבוראים.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ומר זוטרא, ראש הגולה · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
אספמיה
אסְפַּמְיָה או אספמיא הוא, בארמית ובעברית של חז"ל, שמה של ארץ ספרד (בדומה לשמה הלטיני Hispania).
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ואספמיה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וארץ ישראל · ראה עוד »
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ואביי · ראה עוד »
אוצר מדרשים
'אוצר מדרשים', בשמו המלא 'אוצר מדרשים בית עקד למאתים מדרשים קטנים אגדות ומעשיות', הוא לקט מדרשים קטנים שליקט וערך יהודה דוד איזנשטיין, ויצא לאור בשנת תרע"ה (1915) בהוצאת המחבר.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ואוצר מדרשים · ראה עוד »
אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות
אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות הוא כלל הלכתי האומר כי כאשר יהודי בא על אישה ללא אונס, יש להניח שמדובר בבעילה לשם קידושין, שכן אין להניח שמדובר בבעילת זנות, האסורה על יהודי.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ואין אדם עושה בעילתו בעילת זנות · ראה עוד »
איזדדואר
אִיזְדָדוּאַר (או דארא), היא בתו של מלך הסאסאנים (המלך ח'וסרו השני או המלך יזדגרד השלישי - מלכם האחרון), שהייתה שבויה בידי המוסלמים.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ואיזדדואר · ראה עוד »
נווה צדק
שכונות שבזי ונווה צדק, נוף לילי התבלה, נווה צדק גינה קהילתית נווה צדק. נוסדה בשנת 1983 בקרן הרחובות שטיין ושלוש בית רחמים גורל ברחוב שלוש 30, 12-2007 גגות נווה צדק מגג בית הכנסת הספרדי ברחוב לילינבלום, 5-2012 נווה צדק היא השכונה היהודית הרשמית הראשונה מחוץ לתוואי חומות העיר יפו.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ונווה צדק · ראה עוד »
נישואים אזרחיים
הכרה בנישואים דתיים בלבד נישואים אזרחיים הם נישואים שהמעמד הפורמלי ניתן להם על ידי נציג רשות אזרחית ולא בידי נציג מוסד דתי.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ונישואים אזרחיים · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וספרד · ראה עוד »
סדר עולם זוטא
סדר עולם זוטא הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וסדר עולם זוטא · ראה עוד »
סורא
סורא הייתה עיר בדרום בבל, אשר הייתה ממוקמת ממערב לפרת.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וסורא · ראה עוד »
ערוץ מאיר
#הפניה מכון מאיר#ערוץ מאיר.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וערוץ מאיר · ראה עוד »
עלי בן אבי טאלב
קליגרפיה של השם "עלי" (علي), כפי שמוצג באיה סופיה עלי בן אבי טאלב (בערבית: علي بن ابي طالب, נכתב לעיתים גם: עלי אבן אבו טאלב; 599 (600) - 661 לערך) היה בן דודו וחתנו של מוחמד דרך בתו פאטמה, ומראשוני המוסלמים.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ועלי בן אבי טאלב · ראה עוד »
עומר בן אל-ח'טאב
| תאריך לידה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »
פנחס מקוריץ
#הפניה פנחס שפירא מקוריץ.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ופנחס מקוריץ · ראה עוד »
פומבדיתא
פּוּמְבֶּדִיתָּא הייתה עיר בבבל, על חופו המזרחי של הפרת, ליד מוצא תעלה גדולה שחיברה בינו ובין החידקל.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ופומבדיתא · ראה עוד »
קטמון
קטמון (או גונן בשמה העברי הרשמי) היא שכונה בדרום-מרכז ירושלים.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וקטמון · ראה עוד »
קירואן (מחוז)
מחוז קירואן (בערבית: ولاية القيروان; בצרפתית: Gouvernorat de Kairouan) הוא אחד מ-24 מחוזות תוניסיה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וקירואן (מחוז) · ראה עוד »
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וראש הגולה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וראש ישיבה · ראה עוד »
רב נטרונאי גאון
רב נטרונאי בר רב הילאי היה אחד מגאוני סורא בשנים ד'תרי"ג - ד'תרי"ח בלוח העברי (858-853).
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ורב נטרונאי גאון · ראה עוד »
רב עמרם גאון
רב עמרם גאון (ובשמו המלא: רב עמרם בר רב ששנא) (810 בקירוב – ד'תרל"ה 875 בערך) אחד מהגאונים וראש ישיבת סורא בין השנים 853–872.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ורב עמרם גאון · ראה עוד »
רב חנינא
רב חנינא (לפעמים חנניא) היה אמורא בדור השני והשלישי, שנולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ורב חנינא · ראה עוד »
רבנו גרשום
רבנו גרשום (מכונה רבינו גרשום מאור הגולה או רגמ"ה; ד'תש"ך 960 – ד'תשפ"ח 1028) היה מגדולי חכמי ישראל ומנהיג יהדות אשכנז במאה ה-11.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ורבנו גרשום · ראה עוד »
רומן היסטורי
רומן היסטורי הוא רומן, שעלילתו מתרחשת בתקופה שקדמה לזמן חיבורו.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ורומן היסטורי · ראה עוד »
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ורומא העתיקה · ראה עוד »
שמשון מאוסטרופולי
הרב שמשון בן פסח מאוסטרופולי היה רב ומקובל, נולד בקוריץ בווהלין בשנת ה'ש"ס (1600) בערך, ונרצח בג' באב בעת פרעות גזרות ת"ח 1648 בעיר פולונה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ושמשון מאוסטרופולי · ראה עוד »
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ושמואל הנגיד · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שוויון
למושג שוויון, במשמעותו החברתית, שתי משמעויות: נורמטיבית ותיאורית (דיסקריפטיבית).
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ושוויון · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ותוניסיה · ראה עוד »
ח'ליפה
ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וח'ליפה · ראה עוד »
ח'וסרו השני
חסרו עומד בצד התעלה שנבנתה כדי לספק לשירין חלק עזים ופרות ח'וסרו השני (בתעתיק מדויק: ח'סרו; בפרסית: خسرو پرویز, "ח'סרו פרויז"), לעיתים קרוי במקורות קלאסיים "פרויז" (הבלתי מנוצח), היה המלך העשרים ושניים באימפריה הסאסאנית הפרסית, שמלך משנת 590 עד שנת 628 לספירה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וח'וסרו השני · ראה עוד »
חסדאי הראשון
חסדאי הראשון היה ראש הגולה בסוף המאה ה-7.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וחסדאי הראשון · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ובבל · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ובגדאד · ראה עוד »
בוסתן
בוסתן ירושלמי וסוככה בשכונת עין כרם בּּוּסְתָּן הוא גן-חקלאי ליד הבית אשר כולל בתוכו עצי פרי, שתילי ירקות ושיחי תבלינים.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ובוסתן · ראה עוד »
בוסתנאי (כתב עת)
כתב עת בוסתנאי בוסתנאי היה שבועון שיצא לאור בין השנים 1929 עד 1939 ברחובות.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ובוסתנאי (כתב עת) · ראה עוד »
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ובית דוד · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וגאונים · ראה עוד »
דם
דם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) (החלק הנוזלי השקוף) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ודם · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ודוד · ראה עוד »
האימפריה הסאסאנית
האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי והבעל שם טוב · ראה עוד »
יעקב שמשון משיפיטובקה
#הפניה יעקב שמשון משפיטובקה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ויעקב שמשון משיפיטובקה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וירושלים · ראה עוד »
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וישיבת סורא · ראה עוד »
ישיבת פומבדיתא
מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »
יזדגרד השלישי
יזדגרד השלישי (יזדגרד, בפרסית یزدگرد سوم- "בן האלוהים") היה המלך העשרים ותשעה והאחרון של האימפריה הסאסאנית, נכדו של השליט הסאסאני כוסרו פרוויז (כוסרו השני).
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ויזדגרד השלישי · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »
618
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ו618 · ראה עוד »
670
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בוסתנאי בן חנינאי ו670 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בוסתנאי_בן_חנינאי
