גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין בחירה חופשית ופסיכואנליזה
בחירה חופשית ופסיכואנליזה יש להם 11 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מוסר, אקזיסטנציאליזם, אריך פרום, עם עובד, פסיכולוגיה, רגש, תובנה, ביהביוריזם, הפרעה נפשית, התנהגות, ויקטור פראנקל.
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
בחירה חופשית ומוסר · מוסר ופסיכואנליזה ·
אקזיסטנציאליזם
מהפינה השמאלית למעלה ובכיוון השעון: סרן קירקגור, פיודור דוסטויבסקי, ז'אן-פול סארטר, פרידריך ניטשה אֶקְזִיסְטֶנְצִיָּאלִיזְם (מהמונח השגור אצל הפילוסוף קירקגור בדנית: existents-forhold), או הפילוסופיה הקיומית, היא גישה לפיה הפילוסופיה מתחילה באדם הפרטי, החי, המרגיש והפועל.
אקזיסטנציאליזם ובחירה חופשית · אקזיסטנציאליזם ופסיכואנליזה ·
אריך פרום
אריך פְרוֹם (בגרמנית: Erich Fromm; 23 במרץ 1900 – 18 במרץ 1980) היה פסיכולוג חברתי, פסיכואנליטיקאי ופילוסוף יהודי-גרמני, בעל שם בינלאומי.
אריך פרום ובחירה חופשית · אריך פרום ופסיכואנליזה ·
עם עובד
ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.
בחירה חופשית ועם עובד · עם עובד ופסיכואנליזה ·
פסיכולוגיה
פְּסִיכוֹלוֹגְיָה היא מדע החוקר את הדעת ואת ההתנהגות.
בחירה חופשית ופסיכולוגיה · פסיכואנליזה ופסיכולוגיה ·
רגש
שישה עשר ביטויי פנים לתשוקה האנושית, J. Pass 1981 גלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק הצמדים בגלגל הרגשות של רוברט פלוצ'יק רגש הוא מצב פסיכולוגי שמלווה בשינויים נוירופיזיולוגיים,הקשור למחשבות, תחושות, תגובות התנהגותיות ורמה הדונית של הנאה או סבל.
בחירה חופשית ורגש · פסיכואנליזה ורגש ·
תובנה
תּוֹבָנָה (באנגלית: Insight) היא תופעה קוגניטיבית המתארת גיחה פתאומית למודעות של רעיון מקורי או לא טריוויאלי, נקודת מבט חדשה, מימוש או פתרון של בעיה מסוימת.
בחירה חופשית ותובנה · פסיכואנליזה ותובנה ·
ביהביוריזם
בִּיהֶבְיוֹרִיזְם (באנגלית: Behaviorism; בתרגום לעברית "התנהגותנות", מהמילה Behavior – התנהגות) היא גישה פילוסופית־מדעית, העומדת ביסוד חקר ההתנהגות ומדעי ההתנהגות.
בחירה חופשית וביהביוריזם · ביהביוריזם ופסיכואנליזה ·
הפרעה נפשית
הפרעה נפשית (ידועה בסיווג ICD-10 של ארגון הבריאות העולמי כ"הפרעה נפשית והתנהגותית"; מונחים אחרים בשימוש הם הפרעה פסיכיאטרית (באנגלית: Mental disorder או Psychiatric Disorder), ובעבר - מחלת נפש או "מחלה נפשית" (באנגלית: Mental Illness) היא מערך מובנה של תסמינים המופיעים אצל האדם בו זמנית לפחות חלק מהזמן ויש להם ממד התנהגותי, רגשי או קוגניטיבי, או צירופים של ממדים אלה. ההפרעה הנפשית משקפת תפקוד לא נורמלי מבחינה פסיכולוגית, ביולוגית או התפתחותית, והיא באה לידי ביטוי במצוקה משמעותית של האדם או גורמת להפרעה משמעותית בתפקודיו השונים בחיי היומיום. בחלק מהמקרים, הפרעה נפשית היא תגובה אנושית קיצונית למקרה של דחק או אובדן. תחולת המושג הפרעה נפשית קשורה קשר הדוק למושג סטייה חברתית, המשתנה מתרבות אחת לאחרת. לכן מה שנחשב כנורמלי בתרבות אחת יכול להיחשב כלא נורמלי בתרבות אחרת. קשת רחבה של מצבים רגשיים התנהגותיים ומחשבתיים סוּוגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סטיה מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, וייתכנו בו הבדלים בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש בארצות הברית הוא המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית. ההפרעות הנפשיות יכולות להיות בדרגות חומרה שונות: קלות, בינוניות, חמורות, זמניות או כרוניות. בשפה המדוברת, המונח הישן והצר "מחלת נפש" או "מחלת רוח" מתייחס בעיקר למקרים חמורים של הפרעה נפשית, לרוב כשמתלווים תסמינים פסיכוטיים. בישראל המונחים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" מופיעים בחוקי המדינה. המונחים המשפטיים "חולה נפש" ו"מחלת נפש" צרים במובנם ומתייחסים למצב פסיכוטי בחוק הטיפול בחולי נפש, האחרון בשנת 1991, ובחוק העונשין ("מחלה שפגעה ברוחו" של אדם). מושג רחב יותר של "נכי נפש" מופיע ב"חוק לשיקום נכי הנפש בקהילה" משנת 2000. המושגים "טירוף הדעת","בלתי שפוי בדעתו", המתייחסים למצבים פסיכוטיים או פגיעות נפשיות חמורות אחרות, מופיעים בישראל במסמכים של מוסדות ממשלה וחברות ביטוח.
בחירה חופשית והפרעה נפשית · הפרעה נפשית ופסיכואנליזה ·
התנהגות
התנהגות היא מושג שמתייחס לפעולות או תגובות של אורגניזם, כלומר - יצור חי.
בחירה חופשית והתנהגות · התנהגות ופסיכואנליזה ·
ויקטור פראנקל
ויקטור אמיל פראנקל (בגרמנית: Viktor Emil Frankl; 26 במרץ 1905 – 2 בספטמבר 1997) היה רופא פסיכיאטר ונוירולוג יהודי-אוסטרי, מייסד הלוגותרפיה ושיטת הניתוח האקזיסטנציאליסטי, הנחשבת לאסכולה הווינאית השלישית בפסיכותרפיה (אחרי הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד והפסיכולוגיה האינדיבידואלית של אלפרד אדלר).
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה בחירה חופשית ופסיכואנליזה
- מה יש להם במשותף בחירה חופשית ופסיכואנליזה
- דמיון בין בחירה חופשית ופסיכואנליזה
השוואה בין בחירה חופשית ופסיכואנליזה
יש בחירה חופשית 208 יחסים. יש בחירה חופשית 132. כפי שיש להם במשותף 11, מדד הדמיון הוא = 11 / (208 + 132).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין בחירה חופשית ופסיכואנליזה. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
