סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

בית דוד וולפסון והאוניברסיטה העברית בירושלים

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין בית דוד וולפסון והאוניברסיטה העברית בירושלים

בית דוד וולפסון vs. האוניברסיטה העברית בירושלים

בית דוד וולפסון במבט מבחוץ בית דוד וולפסון הוא מבנה השוכן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים, אשר נחנך ב-15 באפריל 1930. האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

דמיון בין בית דוד וולפסון והאוניברסיטה העברית בירושלים

בית דוד וולפסון והאוניברסיטה העברית בירושלים יש להם 16 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, נחום סוקולוב, ספרייה, סולל בונה, פטריק גדס, קמפוס הר הצופים, קולג' טרה סנטה, שמואל הוגו ברגמן, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, דוד קרויאנקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים, הר הצופים, יהושע בן אריה, יהודה לייב מאגנס.

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

בית דוד וולפסון ומלחמת ששת הימים · האוניברסיטה העברית בירושלים ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

בית דוד וולפסון ומלחמת העצמאות · האוניברסיטה העברית בירושלים ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

נחום סוקולוב

נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.

בית דוד וולפסון ונחום סוקולוב · האוניברסיטה העברית בירושלים ונחום סוקולוב · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

בית דוד וולפסון וספרייה · האוניברסיטה העברית בירושלים וספרייה · ראה עוד »

סולל בונה

לוגו סולל בונה לשעבר סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן.

בית דוד וולפסון וסולל בונה · האוניברסיטה העברית בירושלים וסולל בונה · ראה עוד »

פטריק גדס

תיאור חייו ותוכניותיו של פטריק גדס בתערוכת "העיר הלבנה" במגדל שלום מאיר בתל אביב סר פטריק גדס (באנגלית: Sir Patrick Geddes; 2 באוקטובר 1854 – 17 באפריל 1932) היה מתכנן ערים וביולוג סקוטי, ידוע גם כהוגה חדשני בתכנון ערים ובחינוך.

בית דוד וולפסון ופטריק גדס · האוניברסיטה העברית בירושלים ופטריק גדס · ראה עוד »

קמפוס הר הצופים

#הפניה קמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים.

בית דוד וולפסון וקמפוס הר הצופים · האוניברסיטה העברית בירושלים וקמפוס הר הצופים · ראה עוד »

קולג' טרה סנטה

רודי ויסנשטין, מראה המבנה, 1950 קולג' טרה סנטה (בלטינית: Terra Sancta; באיטלקית: Terra Santa, "ארץ הקודש") הוא מתחם בלב ירושלים, בפינת הרחובות בן מימון וקרן היסוד אל מול כיכר צרפת, המשתרע על-פני שטח של 11 דונם.

בית דוד וולפסון וקולג' טרה סנטה · האוניברסיטה העברית בירושלים וקולג' טרה סנטה · ראה עוד »

שמואל הוגו ברגמן

שמואל הוגו ברגמן, 1935 שמואל הוגו ברגמן (25 בדצמבר 1883, פראג – 18 ביוני 1975, ירושלים) היה פילוסוף ישראלי יליד פראג, מאנשי הרוח הבולטים של הציונות, והרקטור הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בית דוד וולפסון ושמואל הוגו ברגמן · האוניברסיטה העברית בירושלים ושמואל הוגו ברגמן · ראה עוד »

בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי

#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.

בית דוד וולפסון ובית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי · בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

דוד קרויאנקר

דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.

בית דוד וולפסון ודוד קרויאנקר · דוד קרויאנקר והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

בית דוד וולפסון והאוניברסיטה העברית בירושלים · האוניברסיטה העברית בירושלים והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים

הפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית שוכנת בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

בית דוד וולפסון והפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים · האוניברסיטה העברית בירושלים והפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

הר הצופים

הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.

בית דוד וולפסון והר הצופים · האוניברסיטה העברית בירושלים והר הצופים · ראה עוד »

יהושע בן אריה

יהושע בן אריה (1928 – 25 בדצמבר 2023) היה גאוגרף ישראלי, פרופסור לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית ורקטור האוניברסיטה.

בית דוד וולפסון ויהושע בן אריה · האוניברסיטה העברית בירושלים ויהושע בן אריה · ראה עוד »

יהודה לייב מאגנס

מאגנס ומשפחתו, שנות ה-30 יהודה לייב מאגנס (1936) הרב יהודה לייב מאגנס (באנגלית: Judah Leon Magnes; 5 ביולי 1877, כ"ד בתמוז ה'תרל"ז – 27 באוקטובר 1948, כ"ד בתשרי ה'תש"ט) היה רב רפורמי מתון, ממנהיגי הקהילה הרפורמית בארצות הברית, קנצלר האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיאהּ הראשון.

בית דוד וולפסון ויהודה לייב מאגנס · האוניברסיטה העברית בירושלים ויהודה לייב מאגנס · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין בית דוד וולפסון והאוניברסיטה העברית בירושלים

יש בית דוד וולפסון 44 יחסים. יש בית דוד וולפסון 465. כפי שיש להם במשותף 16, מדד הדמיון הוא = 16 / (44 + 465).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין בית דוד וולפסון והאוניברסיטה העברית בירושלים. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »