דמיון בין בית המקדש והמצור על ירושלים (70)
בית המקדש והמצור על ירושלים (70) יש להם 92 דברים במשותף (ביוניונפדיה): ממלכת יהודה, מנהרה, מעיין, מצרים, מקדש חוניו, מקדש הורדוס, מלחמת היהודים, מזבח העולה, מגדל, מוצא, מוזיאון ישראל, מיכאל אבי יונה, אמה (יחידת מידה), אנטיוכוס הרביעי, אספסיאנוס, ארץ ישראל, ארגמן, ארכאולוגיה, אברהם אריה עקביא, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, איל רגב, נחל קדרון, נבוכדנצר השני, ספר תורה, ערב פסח, עלייה לרגל, עזרת נשים (בית המקדש), עבודת המקדש, עונש מוות, ..., עיר דוד, פסח, פודקאסט, צמר, קמצא ובר קמצא, קשת רובינסון, קשת וילסון, קדמוניות היהודים, קורבן, קורבן פסח, קורבן התמיד, קודש הקודשים, רמב"ם, ראש חודש, רומא העתיקה, שער שושן, שער טיטוס, שערי חולדה, שבעה עשר בתמוז, שבועות, שולחן הפנים, תנ"ך, תנאים, תשעה באב, תלמוד בבלי, ט' באב, טיטוס, חץ, חשמונאים, חז"ל, חופה, חורבן בית המקדש, חורבן בית המקדש השני, בקר, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, גבעון, דעת (אתר אינטרנט), המנורה, המרד הגדול, המזבח החיצון, האימפריה הרומית, העזרה, הפרוכת, הר הצופים, הר הבית, הרובע ההרודיאני, הלכה, הגן הארכאולוגי ירושלים, הוצאת כרטא, הורדוס, הכותל המערבי, הכותל הדרומי, כלי נגינה, כהן, כהן גדול, י"ד בניסן, ימי בין המצרים, ירושלים, יהודים, יוסף בן מתתיהו, 5 באוגוסט. להרחיב מדד (62 יותר) »
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
בית המקדש וממלכת יהודה · המצור על ירושלים (70) וממלכת יהודה ·
מנהרה
מנהרה לתנועת מכוניות בהמבורג, גרמניה המנהרה המובילה לאולם משאבות המים מהכנרת באתר ספיר של המוביל הארצי מנהרת רכבת במזרח המידלנדס, אנגליה "האור בקצה המנהרה" מנהרה היא מעבר תת-קרקעי מלאכותי שמחבר בין שני מקומות ומאפשר גישה מאחד לאחר.
בית המקדש ומנהרה · המצור על ירושלים (70) ומנהרה ·
מעיין
מעיין וולקני באיסלנד מבוע של מעיין היווצרות מעיין שכבה מעיין ארטזי מעיין הוא מבוע של מי תהום מתוך האדמה.
בית המקדש ומעיין · המצור על ירושלים (70) ומעיין ·
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
בית המקדש ומצרים · המצור על ירושלים (70) ומצרים ·
מקדש חוניו
שרטוט סכמטי של האתר בחפירות פיטרי בתל אל יהודיה (לאונטופוליס) בית חוניו (נקרא גם מקדש חוניו) היה מקדש יהודי שהקים במצרים כהן ושמו חוניו (Ὀνίας) מבית צדוק בתקופה הסמוכה למרד החשמונאים - לפניו, במהלכו או מעט לאחריו.
בית המקדש ומקדש חוניו · המצור על ירושלים (70) ומקדש חוניו ·
מקדש הורדוס
חזית מקדש הורדוס לפי שיטת מיכאל אבי-יונה מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני דגם של בית המקדש השני (בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני בית המקדש שבנה הורדוס (תקריב). מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מחצבה שנתגלתה ב-2007 בצפון ירושלים, ששימשה ככל הנראה להורדוס כמקור לחציבת אבני המקדש מקדש הורדוס הוא כינוי לבית המקדש השני שהורדוס מלך יהודה בנה מחדש ברוב פאר והדר, תוך הרחבת שטח הר הבית, במאה הראשונה לפנה"ס.
בית המקדש ומקדש הורדוס · המצור על ירושלים (70) ומקדש הורדוס ·
מלחמת היהודים
מלחמת היהודים, מתורגם גם כמלחמות היהודים (בלטינית: Bellum Judaicum, ביוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμουπρός Ρωμαίυς, "תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים") הוא ספרו של ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתתיהו).
בית המקדש ומלחמת היהודים · המצור על ירושלים (70) ומלחמת היהודים ·
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
בית המקדש ומזבח העולה · המצור על ירושלים (70) ומזבח העולה ·
מגדל
מגדל אייפל בפריז שבצרפת, מהמבנים המפורסמים בעולם מגדל סי אן בטורונטו שבקנדה - המבנה הגבוה ביותר בעולם בין השנים 1975–2007 מאה ה-16 מגדל משוחזר של "חומה ומגדל" בחניתה מגדל הוא מבנה גבוה משמעותית ביחס לשטח הבסיס שלו.
בית המקדש ומגדל · המצור על ירושלים (70) ומגדל ·
מוצא
בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.
בית המקדש ומוצא · המצור על ירושלים (70) ומוצא ·
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
בית המקדש ומוזיאון ישראל · המצור על ירושלים (70) ומוזיאון ישראל ·
מיכאל אבי יונה
#הפניה מיכאל אבי-יונה.
בית המקדש ומיכאל אבי יונה · המצור על ירושלים (70) ומיכאל אבי יונה ·
אמה (יחידת מידה)
אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.
אמה (יחידת מידה) ובית המקדש · אמה (יחידת מידה) והמצור על ירושלים (70) ·
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
אנטיוכוס הרביעי ובית המקדש · אנטיוכוס הרביעי והמצור על ירושלים (70) ·
אספסיאנוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (בלטינית: Titus Flavius Vespasianus; 17 בנובמבר 9 – 23 ביוני 79) היה קיסר רומי משנת 69 עד 79 ומייסד השושלת הפלאבית.
אספסיאנוס ובית המקדש · אספסיאנוס והמצור על ירושלים (70) ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל ובית המקדש · ארץ ישראל והמצור על ירושלים (70) ·
ארגמן
"התשובה", ויליאם גודוורד, 1917, שמן על בד. שמלתה של האישה צבועה ארגמן. ארגמן הוא צבע בגוון סגול אדמדם.
ארגמן ובית המקדש · ארגמן והמצור על ירושלים (70) ·
ארכאולוגיה
אתר הארכאולוגי מצודת תל ערד. ברקע: העיר התחתית חפירה ארכיאולוגית, בבאר מילכה. צילום: אמיל אלג'ם רשות העתיקות ארכאולוגיה (ביוונית עתיקה: ἀρχαιολογία; הלחם בסיסים של ἀρχαῖος, ארכיוס - "עתיק" ו-λογία, לוגיה - "תורה") היא התחום המדעי החוקר את עברה של האנושות על ידי מציאה, תיעוד וניתוח של מידע חומרי וסביבתי.
ארכאולוגיה ובית המקדש · ארכאולוגיה והמצור על ירושלים (70) ·
אברהם אריה עקביא
אברהם אריה לייב עקביא (יעקבוביץ; ה'תרמ"ב, 25 בפברואר 1882 – ה'תשכ"ד, 29 בינואר 1964) היה סופר ומתרגם עברי, כרונולוג, חוקר הלוח העברי ותוכן.
אברהם אריה עקביא ובית המקדש · אברהם אריה עקביא והמצור על ירושלים (70) ·
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
אוניברסיטת תל אביב ובית המקדש · אוניברסיטת תל אביב והמצור על ירושלים (70) ·
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
אוניברסיטת בר-אילן ובית המקדש · אוניברסיטת בר-אילן והמצור על ירושלים (70) ·
איל רגב
איל רגב (נולד ב-1970) הוא היסטוריון ופרופסור מן המניין לגאוגרפיה היסטורית וארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת בית שני במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
איל רגב ובית המקדש · איל רגב והמצור על ירושלים (70) ·
נחל קדרון
אפיק הקניון העליון ומנזר מר סבא נַחַל קִדְרוֹן (בערבית ואדי אַ-נַאר) הוא נחל במדבר יהודה היורד מאזור העיר העתיקה בירושלים ונשפך לים המלח סמוך ליישוב אבנת מדרום לנחל קומראן ומצפון לנחל דרגה.
בית המקדש ונחל קדרון · המצור על ירושלים (70) ונחל קדרון ·
נבוכדנצר השני
מימין, תחריט של נבוכדנאצר השני על מה שנחשב חלק מ"עמודי מגדל בבל". לבנת חרס בבלית מהמאה השישית לפני הספירה נושאת כתובת בכתב יתדות "נבוכדנצר מלך בבל תומך מקדש אסגילה (בבל) ומקדש אֵ־זִידָה (בורסיפה) בנו בכורו של נבופלאסר מלך בבל. מוזיאון הכט חיפה נְבוּכַדְנֶצַּר הַשֵּׁנִי (באכדית: Nabû-kudurri-uṣur) היה מלך בבל בתקופת האימפריה הנאו־בבלית.
בית המקדש ונבוכדנצר השני · המצור על ירושלים (70) ונבוכדנצר השני ·
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
בית המקדש וספר תורה · המצור על ירושלים (70) וספר תורה ·
ערב פסח
ביעור כל החמץ הנותר לפני כניסת החג בני ישראל מורחים את הדם על פתחי הבתים ערב פסח הוא היום שבא לפני חג הפסח - י"ד בניסן.
בית המקדש וערב פסח · המצור על ירושלים (70) וערב פסח ·
עלייה לרגל
עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.
בית המקדש ועלייה לרגל · המצור על ירושלים (70) ועלייה לרגל ·
עזרת נשים (בית המקדש)
עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).
בית המקדש ועזרת נשים (בית המקדש) · המצור על ירושלים (70) ועזרת נשים (בית המקדש) ·
עבודת המקדש
#הפניה העבודה במקדש.
בית המקדש ועבודת המקדש · המצור על ירושלים (70) ועבודת המקדש ·
עונש מוות
קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.
בית המקדש ועונש מוות · המצור על ירושלים (70) ועונש מוות ·
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
בית המקדש ועיר דוד · המצור על ירושלים (70) ועיר דוד ·
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
בית המקדש ופסח · המצור על ירושלים (70) ופסח ·
פודקאסט
הקלטת פודקאסט פּוֹדקׇאסְט (באנגלית: Podcast), או הֶסְכֵּת, הוא סדרה של קטעי שמע מוקלטים המועלים לרשת האינטרנט וניתנים להאזנה בסטרימינג או להורדה למכשיר.
בית המקדש ופודקאסט · המצור על ירושלים (70) ופודקאסט ·
צמר
צמר חודש יולי בשעת גז הצמר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" הצמר הוא סיב המופק משיער של בעלי חיים מבויתים, בדרך כלל כבשים.
בית המקדש וצמר · המצור על ירושלים (70) וצמר ·
קמצא ובר קמצא
קמצא ובר קמצא הוא סיפור ידוע מאגדות החורבן, המתאר את ימיה האחרונים של ירושלים לפני חורבנה בידי נירון קיסר רומא.
בית המקדש וקמצא ובר קמצא · המצור על ירושלים (70) וקמצא ובר קמצא ·
קשת רובינסון
שחזור המחלף קשת המחלף בציור מהמאה ה-19 קשת רובינסון, 2005 קשת רובינסון היא כינויו של מחלף מדורג ששכן בכניסה להר הבית בירושלים, בימי בית המקדש השני.
בית המקדש וקשת רובינסון · המצור על ירושלים (70) וקשת רובינסון ·
קשת וילסון
קשת וילסון - מבט מדרום קשת וילסון - מבט מצפון קשת וילסון היא מבנה קשת קדום עשוי אבנים, הממוקם בצד הצפוני של רחבת הכותל המערבי בעיר העתיקה של ירושלים.
בית המקדש וקשת וילסון · המצור על ירושלים (70) וקשת וילסון ·
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
בית המקדש וקדמוניות היהודים · המצור על ירושלים (70) וקדמוניות היהודים ·
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
בית המקדש וקורבן · המצור על ירושלים (70) וקורבן ·
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
בית המקדש וקורבן פסח · המצור על ירושלים (70) וקורבן פסח ·
קורבן התמיד
קורבן תָּמִיד הוא קורבן עולה הבא כקורבן ציבור שהוקרב בבית המקדש פעמיים בכל יום, אחד בבוקר ואחד בין הערביים.
בית המקדש וקורבן התמיד · המצור על ירושלים (70) וקורבן התמיד ·
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
בית המקדש וקודש הקודשים · המצור על ירושלים (70) וקודש הקודשים ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
בית המקדש ורמב"ם · המצור על ירושלים (70) ורמב"ם ·
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
בית המקדש וראש חודש · המצור על ירושלים (70) וראש חודש ·
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
בית המקדש ורומא העתיקה · המצור על ירושלים (70) ורומא העתיקה ·
שער שושן
שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.
בית המקדש ושער שושן · המצור על ירושלים (70) ושער שושן ·
שער טיטוס
שער טיטוס (בלטינית: Arcus Titi) הממוקם בפורום רומאנום שברומא הוא שער ניצחון שהקדיש הקיסר דומיטיאנוס לאחיו טיטוס בשנת 82 לספירה, כשתים עשרה שנים לאחר הניצחון על היהודים במרד הגדול, שהסתיים בשנת 70 לספירה.
בית המקדש ושער טיטוס · המצור על ירושלים (70) ושער טיטוס ·
שערי חולדה
דגם בית שני במוזיאון ישראל. הדגם נבנה לפני חפירות הכותל הדרומי ולפיכך אינו מדויק ומציג שני שערים כפולים, במקום כפול ומשולש. קבר חולדה המוצג בתצלום לא נמצא בחפירות. שערי חולדה הן שתי נקודות כניסה סמוכות בכותל הדרומי של הר הבית.
בית המקדש ושערי חולדה · המצור על ירושלים (70) ושערי חולדה ·
שבעה עשר בתמוז
י"ז בתמוז (שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז) הוא אחד מארבעת ימי התענית שנקבעו ביהדות לזכר חורבן בתי המקדש.
בית המקדש ושבעה עשר בתמוז · המצור על ירושלים (70) ושבעה עשר בתמוז ·
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
בית המקדש ושבועות · המצור על ירושלים (70) ושבועות ·
שולחן הפנים
שולחן הפנים לפי המסורת היהודית. הלחם היה בצורת "תיבה פרוצה", כלומר מלבני בעל שלוש דפנות. מצעד הניצחון עם כלי המקדש. מצד ימין ניתן לראות את השולחן יחד עם חצוצרות הכסף (הנתונים באלכסון). שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע שולחן הפנים (או שולחן לחם הפנים) הוא אחד מכלי המשכן ובית המקדש, שהיה בהיכל בחלקו הצפוני.
בית המקדש ושולחן הפנים · המצור על ירושלים (70) ושולחן הפנים ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
בית המקדש ותנ"ך · המצור על ירושלים (70) ותנ"ך ·
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
בית המקדש ותנאים · המצור על ירושלים (70) ותנאים ·
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
בית המקדש ותשעה באב · המצור על ירושלים (70) ותשעה באב ·
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
בית המקדש ותלמוד בבלי · המצור על ירושלים (70) ותלמוד בבלי ·
ט' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט' אב היא לרוב פרשת ואתחנן.
בית המקדש וט' באב · המצור על ירושלים (70) וט' באב ·
טיטוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.
בית המקדש וטיטוס · המצור על ירושלים (70) וטיטוס ·
חץ
ראשי חץ יפניים קשתים יורים בחץ וקשת חץ הטלה מפלסטיק חץ (ברבים: חִצִּים) הוא מוט מחודד בקצהו, שניתן לירות באמצעות קשת, לשם ספורט או ציד.
בית המקדש וחץ · המצור על ירושלים (70) וחץ ·
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
בית המקדש וחשמונאים · המצור על ירושלים (70) וחשמונאים ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
בית המקדש וחז"ל · המצור על ירושלים (70) וחז"ל ·
חופה
חופה בבית כנסת בוושינגטון די. סי. חופה בקיבוץ אילות "חתונה יהודית", ונציה, 1780. החתן בציור מכסה את הכלה ואת עצמו בבד המשמש כחופה. חוּפָּה היא יריעה פרוסה על גבי ארבעה עמודים שתחתיה מקיימים את טקס הנישואין היהודי.
בית המקדש וחופה · המצור על ירושלים (70) וחופה ·
חורבן בית המקדש
תיאור ביזת בית המקדש בשער טיטוס ברומא חורבן בית המקדש הוא מונח המתייחס לשני אירועים היסטוריים, בהם הוחרבו בית המקדש הראשון ובית המקדש השני ששכנו על הר המוריה בירושלים.
בית המקדש וחורבן בית המקדש · המצור על ירושלים (70) וחורבן בית המקדש ·
חורבן בית המקדש השני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
בית המקדש וחורבן בית המקדש השני · המצור על ירושלים (70) וחורבן בית המקדש השני ·
בקר
זבו בקר (שם מדעי: Bovini) הוא שבט בתת-משפחת הפרים, שלו חשיבות גדולה ביותר לאדם מבחינת המשק, מאחר שכמה מינים בו בויתו.
בית המקדש ובקר · בקר והמצור על ירושלים (70) ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש ובית המקדש השני · בית המקדש השני והמצור על ירושלים (70) ·
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
בית המקדש ובית המקדש השלישי · בית המקדש השלישי והמצור על ירושלים (70) ·
גבעון
גִּבְעוֹן הייתה, על-פי ספר יהושע אחת מארבע ערי החיווים בכנען: "וְעָרֵיהֶם גִּבְעוֹן וְהַכְּפִירָה, וּבְאֵרוֹת וְקִרְיַת יְעָרִים".
בית המקדש וגבעון · גבעון והמצור על ירושלים (70) ·
דעת (אתר אינטרנט)
דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.
בית המקדש ודעת (אתר אינטרנט) · דעת (אתר אינטרנט) והמצור על ירושלים (70) ·
המנורה
מנורת המשכן, מתוך כתב יד רוטשילד 1296 מנורת שבעת הקנים שימשה כאחד מכלי הפולחן החשובים ביותר בבית המקדש.
בית המקדש והמנורה · המנורה והמצור על ירושלים (70) ·
המרד הגדול
המרד הגדול, או מרד החורבן, היה המרד המשמעותי הגדול הראשון של העם היהודי נגד האימפריה הרומית בארץ ישראל.
בית המקדש והמרד הגדול · המצור על ירושלים (70) והמרד הגדול ·
המזבח החיצון
#הפניה מזבח העולה.
בית המקדש והמזבח החיצון · המזבח החיצון והמצור על ירושלים (70) ·
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
בית המקדש והאימפריה הרומית · האימפריה הרומית והמצור על ירושלים (70) ·
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
בית המקדש והעזרה · המצור על ירושלים (70) והעזרה ·
הפרוכת
דגם של אוהל מועד ובו כלי המשכן, כשבמרכזו בולטת הפרוכת המסתירה את קודש הקדשים הַפָּרוֹכֶת הייתה מסך בד אשר הפריד את המשכן ואת בית המקדש, הן הראשון והן השני, לשני חלקים – אזור קודש הקודשים, בו עמד ארון הברית; ואזור הקודש, בו עמדו מנורת הזהב, מזבח הזהב ושולחן לחם הפנים.
בית המקדש והפרוכת · המצור על ירושלים (70) והפרוכת ·
הר הצופים
הר הצופים - 2022 מרכז ריקליס, מאחוריו בית הספר לריפוי בעיסוק ומאחוריהם בית החולים הדסה הר הצופים. מימין בתי עיסאוויה המגיעים עד לגדר המוסדות בהר הצופים - 2022 מפת שכונות ירושלים טקס פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים - 1925 קמפוס האוניברסיטה העברית על הר הצופים, שנות ה־30 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 1934 בית החולים "הדסה הר הצופים" - 2022 אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי הר הצופים הוא הר בירושלים הצופה על חלקים רבים מהעיר, וכן על מדבר יהודה וים המלח.
בית המקדש והר הצופים · המצור על ירושלים (70) והר הצופים ·
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
בית המקדש והר הבית · המצור על ירושלים (70) והר הבית ·
הרובע ההרודיאני
#הפניה הפרוור ההרודיאני.
בית המקדש והרובע ההרודיאני · המצור על ירושלים (70) והרובע ההרודיאני ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
בית המקדש והלכה · הלכה והמצור על ירושלים (70) ·
הגן הארכאולוגי ירושלים
מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.
בית המקדש והגן הארכאולוגי ירושלים · הגן הארכאולוגי ירושלים והמצור על ירושלים (70) ·
הוצאת כרטא
הוצאת כרטא היא הוצאת ספרים פרטית להוצאת מפות, אטלסים, אנציקלופדיות וספרי הדרכה בעיקר בתחומי ארץ ישראל.
בית המקדש והוצאת כרטא · הוצאת כרטא והמצור על ירושלים (70) ·
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
בית המקדש והורדוס · הורדוס והמצור על ירושלים (70) ·
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
בית המקדש והכותל המערבי · הכותל המערבי והמצור על ירושלים (70) ·
הכותל הדרומי
הכותל הדרומי ומסגד אל-אקצא הגן הארכאולוגי. הכותל הדרומי הוא קיר התמך הדרומי של רחבת הר הבית בירושלים.
בית המקדש והכותל הדרומי · הכותל הדרומי והמצור על ירושלים (70) ·
כלי נגינה
ציור של כלי נגינה שונים ציור של נשים המנגנות בכלי נגינה - נבל ופסנתר כְּלֵי נגינה הם חפצים המשמשים להפקת מוזיקה.
בית המקדש וכלי נגינה · המצור על ירושלים (70) וכלי נגינה ·
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
בית המקדש וכהן · המצור על ירושלים (70) וכהן ·
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
בית המקדש וכהן גדול · המצור על ירושלים (70) וכהן גדול ·
י"ד בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
בית המקדש וי"ד בניסן · המצור על ירושלים (70) וי"ד בניסן ·
ימי בין המצרים
יהודים מתאבלים על חורבן בית המקדש הראשון, באיור של גוסטב דורה למגילת איכה. יְמֵי בֵּין הַמְּצָרִים הם שלושת השבועות שבין צום שבעה עשר בתמוז (היום שבו הובקעה חומת ירושלים בחורבן בית שני) לצום תשעה באב (היום שבו חרבו שני בתי המקדש).
בית המקדש וימי בין המצרים · המצור על ירושלים (70) וימי בין המצרים ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
בית המקדש וירושלים · המצור על ירושלים (70) וירושלים ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
בית המקדש ויהודים · המצור על ירושלים (70) ויהודים ·
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
בית המקדש ויוסף בן מתתיהו · המצור על ירושלים (70) ויוסף בן מתתיהו ·
5 באוגוסט
5 באוגוסט הוא היום ה-217 בשנה (218 בשנה מעוברת), בשבוע ה-31 בלוח הגרגוריאני.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה בית המקדש והמצור על ירושלים (70)
- מה יש להם במשותף בית המקדש והמצור על ירושלים (70)
- דמיון בין בית המקדש והמצור על ירושלים (70)
השוואה בין בית המקדש והמצור על ירושלים (70)
יש בית המקדש 495 יחסים. יש בית המקדש 663. כפי שיש להם במשותף 92, מדד הדמיון הוא = 92 / (495 + 663).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין בית המקדש והמצור על ירושלים (70). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: