גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין בית המקדש וויקרא
בית המקדש וויקרא יש להם 30 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מנחת העומר, משה, איסור אכילת חלב, נדודי בני ישראל במדבר, ספר תורה, ספירת העומר, סוכות, עבודה זרה, פסח, קרבנות, קורבן (יהדות), קורבן אשם, קורבן עולה, קורבן פסח, קורבן שלמים, קורבן חטאת, ראש השנה, שמן המשחה, שמיני עצרת, שבועות, תרומת הדשן, תורה, לחם הפנים, טומאה וטהרה, חז"ל, דעת מקרא, המשכן, כהן גדול, יום הכיפורים, יוונית.
מנחת העומר
מִנְחָת הַעֹמֶר (גם: עֹמֶר הַתְּנוּפָה, מִנְחַת בִּכּוּרִים) היא קורבן מנחת ציבור שמביאים מראשית הקציר, למחרת יום טוב ראשון של חג הפסח.
בית המקדש ומנחת העומר · ויקרא ומנחת העומר ·
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
איסור אכילת חלב
איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.
איסור אכילת חלב ובית המקדש · איסור אכילת חלב וויקרא ·
נדודי בני ישראל במדבר
מפה משוערת של מסלול נדודי בני ישראל במדבר נדודי בני ישראל במדבר נמשכו לפי המסופר בתורה ארבעים שנה, מתום יציאת מצרים ועד לכניסתם לארץ כנען.
בית המקדש ונדודי בני ישראל במדבר · ויקרא ונדודי בני ישראל במדבר ·
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
בית המקדש וספר תורה · ויקרא וספר תורה ·
ספירת העומר
סְפִירַת הָעוֹמֶר היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לספור כל יום במשך 49 ימים, החל מהקרבת מנחת העומר.
בית המקדש וספירת העומר · ויקרא וספירת העומר ·
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
בית המקדש וסוכות · ויקרא וסוכות ·
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
בית המקדש ועבודה זרה · ויקרא ועבודה זרה ·
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
קרבנות
#הפניהקורבן (יהדות).
בית המקדש וקרבנות · ויקרא וקרבנות ·
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
בית המקדש וקורבן (יהדות) · ויקרא וקורבן (יהדות) ·
קורבן אשם
קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.
בית המקדש וקורבן אשם · ויקרא וקורבן אשם ·
קורבן עולה
קָרְבַּן עוֹלָה הוא אחד הקורבנות שהיו מקריבים בבית המקדש.
בית המקדש וקורבן עולה · ויקרא וקורבן עולה ·
קורבן פסח
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן (חג הפסח במשמעותו המקורית – שהשתמרה בלוח השנה במגילות קומראן) אחר הצהריים, ונאכל בליל ט"ו בניסן – חג המצות, או חג הפסח במשמעותו כיום.
בית המקדש וקורבן פסח · ויקרא וקורבן פסח ·
קורבן שלמים
קָרְבָּן שְׁלָמִים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש ובמקדשים פיניקיים.
בית המקדש וקורבן שלמים · ויקרא וקורבן שלמים ·
קורבן חטאת
כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.
בית המקדש וקורבן חטאת · ויקרא וקורבן חטאת ·
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
בית המקדש וראש השנה · ויקרא וראש השנה ·
שמן המשחה
שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם.
בית המקדש ושמן המשחה · ויקרא ושמן המשחה ·
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
בית המקדש ושמיני עצרת · ויקרא ושמיני עצרת ·
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
בית המקדש ושבועות · ויקרא ושבועות ·
תרומת הדשן
תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות.
בית המקדש ותרומת הדשן · ויקרא ותרומת הדשן ·
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
בית המקדש ותורה · ויקרא ותורה ·
לחם הפנים
שולחן לחם הפנים, ועליו לחם הפנים, בדגם המשכן בתמנע איור משנת 1871 המציג את הכוהנים מחליפים את לחם הפנים לחם הפנים הוא מאפה אשר סודר בכל יום שבת על שולחן הפנים במשכן אוהל מועד ובבית המקדש.
בית המקדש ולחם הפנים · ויקרא ולחם הפנים ·
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
בית המקדש וטומאה וטהרה · ויקרא וטומאה וטהרה ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
בית המקדש וחז"ל · ויקרא וחז"ל ·
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
בית המקדש ודעת מקרא · דעת מקרא וויקרא ·
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
בית המקדש והמשכן · המשכן וויקרא ·
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
בית המקדש וכהן גדול · ויקרא וכהן גדול ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
בית המקדש ויום הכיפורים · ויקרא ויום הכיפורים ·
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה בית המקדש וויקרא
- מה יש להם במשותף בית המקדש וויקרא
- דמיון בין בית המקדש וויקרא
השוואה בין בית המקדש וויקרא
יש בית המקדש 495 יחסים. יש בית המקדש 115. כפי שיש להם במשותף 30, מדד הדמיון הוא = 30 / (495 + 115).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין בית המקדש וויקרא. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
