גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה)
בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה) יש להם 63 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מסגד אל-אקצא, מסכת מידות, משה, מלחמת ששת הימים, מזבח העולה, מוזיאון ישראל, מכון המקדש, אמה (יחידת מידה), ארנון סגל, ארץ ישראל, אבן השתייה, אולם (בית המקדש), נאמני תורה ועבודה, עזרת נשים (בית המקדש), פסח, ציונות דתית, קריאת התורה, קורבן (יהדות), קורבן חטאת, קורבן הפסח, קודש הקודשים, רמב"ם, שער שושן, שער המוגרבים, שער הרחמים, שער וורן, שתי הלחם, שלמה, שיבת ציון, תנ"ך, ..., תשעה באב, טומאה וטהרה, טיטוס, חז"ל, בנימין זאב הרצל, בית המקדש הראשון, בית המקדש השני, בית המקדש השלישי, ביכורים, גלות בבל, דברים, המשכן, האמונה היהודית, הסורג, העזרה, הר הבית, התקופה הערבית בארץ ישראל, הלכה, החיל, הגן הארכאולוגי ירושלים, ההיכל, הורדוס, הכותל המערבי, הכותל המזרחי, כהן גדול, כיפת הסלע, ירושלים, ישראל אריאל, יהושע בן נון, יהודים, יום הכיפורים, יום הכיפורים בבית המקדש, יוסף בן מתתיהו. להרחיב מדד (33 יותר) »
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא, בקצה הדרומי של רחבת הר הבית מסגד אל אקצא, מבנה חיצוני, מקרוב תפילה במסגד אל־אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים) בתוככי מסגד אל אקצא שער מסגד אל־אקצא; תחריט בסדרת "ארץ ישראל הציורית" (1881) על פי ציור של ג'ון דאגלס וודוורד מסגד אל־אקצא (בערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אל־מַסְגִ'ד אל־אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא מסגד בהר הבית שבירושלים, הנחשב לשלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה.
בית המקדש ומסגד אל-אקצא · כניסה להר הבית (הלכה) ומסגד אל-אקצא ·
מסכת מידות
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.
בית המקדש ומסכת מידות · כניסה להר הבית (הלכה) ומסכת מידות ·
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
בית המקדש ומשה · כניסה להר הבית (הלכה) ומשה ·
מלחמת ששת הימים
מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.
בית המקדש ומלחמת ששת הימים · כניסה להר הבית (הלכה) ומלחמת ששת הימים ·
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
בית המקדש ומזבח העולה · כניסה להר הבית (הלכה) ומזבח העולה ·
מוזיאון ישראל
מוזיאון ישראל הוא המוזיאון הגדול והחשוב בישראל.
בית המקדש ומוזיאון ישראל · כניסה להר הבית (הלכה) ומוזיאון ישראל ·
מכון המקדש
המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.
בית המקדש ומכון המקדש · כניסה להר הבית (הלכה) ומכון המקדש ·
אמה (יחידת מידה)
אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.
אמה (יחידת מידה) ובית המקדש · אמה (יחידת מידה) וכניסה להר הבית (הלכה) ·
ארנון סגל
ארנון סגל (נולד בג' בתמוז ה'תש"ם, 17 ביוני 1980) הוא עיתונאי, סופר ואיש חינוך, משמש ככתב ב"מקור ראשון" ובעלון השבת "עולם קטן".
ארנון סגל ובית המקדש · ארנון סגל וכניסה להר הבית (הלכה) ·
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
ארץ ישראל ובית המקדש · ארץ ישראל וכניסה להר הבית (הלכה) ·
אבן השתייה
הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.
אבן השתייה ובית המקדש · אבן השתייה וכניסה להר הבית (הלכה) ·
אולם (בית המקדש)
המחשת מבנה המקדש: האולם בולט לצדדים בכניסה למבנה האולם היה חלק בבית המקדש ששימש כאולם כניסה.
אולם (בית המקדש) ובית המקדש · אולם (בית המקדש) וכניסה להר הבית (הלכה) ·
נאמני תורה ועבודה
נאמני תורה ועבודה היא תנועה אורתודוקסית-מודרנית ציונית שמטרתה המוצהרת היא קידום תפיסת "תורה ועבודה" וערכי יהדות ליברלית, ציונית ומוסרית בציבור הדתי ובחברה הישראלית.
בית המקדש ונאמני תורה ועבודה · כניסה להר הבית (הלכה) ונאמני תורה ועבודה ·
עזרת נשים (בית המקדש)
עזרת הנשים בחזית המקדש. דגם בית המקדש השני מצוי במוזיאון ישראל. מקום עזרת נשים בבית המקדש (בכחול)עזרת נשים – השטח המזרחי של חצר בית המקדש, בין החומה הפנימית לעזרה (השם הכולל לעזרת ישראל ועזרת כהנים).
בית המקדש ועזרת נשים (בית המקדש) · כניסה להר הבית (הלכה) ועזרת נשים (בית המקדש) ·
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
בית המקדש ופסח · כניסה להר הבית (הלכה) ופסח ·
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
בית המקדש וציונות דתית · כניסה להר הבית (הלכה) וציונות דתית ·
קריאת התורה
קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.
בית המקדש וקריאת התורה · כניסה להר הבית (הלכה) וקריאת התורה ·
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
בית המקדש וקורבן (יהדות) · כניסה להר הבית (הלכה) וקורבן (יהדות) ·
קורבן חטאת
כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.
בית המקדש וקורבן חטאת · כניסה להר הבית (הלכה) וקורבן חטאת ·
קורבן הפסח
#הפניה קורבן פסח.
בית המקדש וקורבן הפסח · כניסה להר הבית (הלכה) וקורבן הפסח ·
קודש הקודשים
יום הכיפורים קודש הקודשים או הדְּבִיר היה החדר הפנימי, המערבי, החשוב והקדוש ביותר במשכן ובבית המקדש.
בית המקדש וקודש הקודשים · כניסה להר הבית (הלכה) וקודש הקודשים ·
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
בית המקדש ורמב"ם · כניסה להר הבית (הלכה) ורמב"ם ·
שער שושן
שער המזרח בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני הר הבית כפי שהיה נראה מכיוון הר הזיתים קדש הקדשים. כיום אין זיהוי ודאי לשער שושן בכותל המזרחי. שער שושן, נקרא גם "שער המזרח", הוא שער הכניסה המזרחי למתחם הר הבית, דרכו היו נכנסים להר הבית מכיוון הר הזיתים בתקופת בית המקדש השני, והוא היה אחד מחמשת השערים שנבנו בחומת הר הבית בימי בית המקדש השני.
בית המקדש ושער שושן · כניסה להר הבית (הלכה) ושער שושן ·
שער המוגרבים
שער המוגרבים לפני בניית גשר המוגרבים, 1969 שער המוגרבים, מבט מתוך הר הבית "מעלה המוגרבים", כבש העלייה הזמני־קבוע המוביל לשער המוגרבים שער המוגרבים (מכונה גם: שער הרמב"ם וגם שער הלל) הוא שער למתחם הר הבית, הנמצא בצידו הדרומי של הכותל המערבי.
בית המקדש ושער המוגרבים · כניסה להר הבית (הלכה) ושער המוגרבים ·
שער הרחמים
תקריב של שער הרחמים (2012) מפת הר הבית פנורמה של שער הרחמים מכיוון מזרח שער הרחמים בציורו של דייוויד רוברטס (ליתוגרפיה של הצייר לואי האג), 1842 שער הרחמים (בערבית: בּאבּ אלרחמה باب الرحمة) הוא אחד משערי ירושלים, הנמצא בצדה המזרחי של חומת ירושלים, בחלק החומה המהווה גם את החומה המזרחית של הר הבית.
בית המקדש ושער הרחמים · כניסה להר הבית (הלכה) ושער הרחמים ·
שער וורן
שער וורן הוא שער בכותל המערבי של הר הבית מימי מקדש הורדוס.
בית המקדש ושער וורן · כניסה להר הבית (הלכה) ושער וורן ·
שתי הלחם
שְׁתֵּי הַלֶּחֶם הוא קורבן מנחה של ציבור, שהיה מוצע בחג השבועות בבית המקדש על ידי הכהנים.
בית המקדש ושתי הלחם · כניסה להר הבית (הלכה) ושתי הלחם ·
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
בית המקדש ושלמה · כניסה להר הבית (הלכה) ושלמה ·
שיבת ציון
הממלכה האחמנית הגליל של כורש שִׁיבַת צִיּוֹן היא חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הכרזת כורש, החל משנת 538 לפנה"ס.
בית המקדש ושיבת ציון · כניסה להר הבית (הלכה) ושיבת ציון ·
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
בית המקדש ותנ"ך · כניסה להר הבית (הלכה) ותנ"ך ·
תשעה באב
חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.
בית המקדש ותשעה באב · כניסה להר הבית (הלכה) ותשעה באב ·
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
בית המקדש וטומאה וטהרה · טומאה וטהרה וכניסה להר הבית (הלכה) ·
טיטוס
טִיטוּס פְלַאוְויוּס אַסְפַּסְיָאנוּס (30 בדצמבר 39 – 13 בספטמבר 81), היה קיסר רומא משנת 79 לספירה ועד שנת מותו.
בית המקדש וטיטוס · טיטוס וכניסה להר הבית (הלכה) ·
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
בית המקדש וחז"ל · חז"ל וכניסה להר הבית (הלכה) ·
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
בית המקדש ובנימין זאב הרצל · בנימין זאב הרצל וכניסה להר הבית (הלכה) ·
בית המקדש הראשון
בית המקדש הראשון או מקדש שלמה (בתנ"ך נקרא בית ה') היה מקדש אשר ניצב בהר המוריה בירושלים, ועל פי המסופר במקרא נבנה על ידי שלמה המלך.
בית המקדש ובית המקדש הראשון · בית המקדש הראשון וכניסה להר הבית (הלכה) ·
בית המקדש השני
בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.
בית המקדש ובית המקדש השני · בית המקדש השני וכניסה להר הבית (הלכה) ·
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
בית המקדש ובית המקדש השלישי · בית המקדש השלישי וכניסה להר הבית (הלכה) ·
ביכורים
זרי פרחים. בין 1940 ו-1950 בִּכּוּרִים הם כינוי לפירות הראשונים של השנה משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל.
ביכורים ובית המקדש · ביכורים וכניסה להר הבית (הלכה) ·
גלות בבל
ז'אק טיסו – "בריחת האסירים". תיאור מסע הגלות. מפת ארץ ישראל לאחר גלות בבל, מפה משנת 1784 של הצרפתי, ז'ולי ז'וזף רומיין גלות בבל היא תקופה בהיסטוריה של העם היהודי המתחילה בהגליית תושבי ממלכת יהודה לממלכת בבל וחורבן ממלכת יהודה במאה השישית לפנה"ס עד תקופת שיבת ציון, שבה התהוותה הנהגה לאומית ודתית בפחוות יהודה.
בית המקדש וגלות בבל · גלות בבל וכניסה להר הבית (הלכה) ·
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
בית המקדש ודברים · דברים וכניסה להר הבית (הלכה) ·
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
בית המקדש והמשכן · המשכן וכניסה להר הבית (הלכה) ·
האמונה היהודית
#הפניה יהדות.
בית המקדש והאמונה היהודית · האמונה היהודית וכניסה להר הבית (הלכה) ·
הסורג
#הפניה סורג (בית המקדש).
בית המקדש והסורג · הסורג וכניסה להר הבית (הלכה) ·
העזרה
מקום העזרה בבית המקדש (בכחול) הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש.
בית המקדש והעזרה · העזרה וכניסה להר הבית (הלכה) ·
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
בית המקדש והר הבית · הר הבית וכניסה להר הבית (הלכה) ·
התקופה הערבית בארץ ישראל
#הפניה התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל.
בית המקדש והתקופה הערבית בארץ ישראל · התקופה הערבית בארץ ישראל וכניסה להר הבית (הלכה) ·
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
בית המקדש והלכה · הלכה וכניסה להר הבית (הלכה) ·
החיל
המדרגה התחתונה (צולם בצפון מערב ה"רמה" בהר הבית) על פי הרב זלמן מנחם קורן, היא שריד מהחיל על פי תיאורי בית המקדש, החיל היה שטח הסמוך לחומת בית המקדש, בין הסורג לבין כותלי העזרה.
בית המקדש והחיל · החיל וכניסה להר הבית (הלכה) ·
הגן הארכאולוגי ירושלים
מתחם התקופה המוסלמית הקדומה. המתחם הביזנטי; באופק: הר הזיתים. הגן הארכאולוגי ירושלים או גן העופל (ידוע גם כ"חפירות הר הבית" או "חפירות הכותל"), הוא אתר ארכאולוגי המשתרע בצפון העופל בירושלים, למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל את מוזיאון מרכז דוידסון.
בית המקדש והגן הארכאולוגי ירושלים · הגן הארכאולוגי ירושלים וכניסה להר הבית (הלכה) ·
ההיכל
ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.
בית המקדש וההיכל · ההיכל וכניסה להר הבית (הלכה) ·
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
בית המקדש והורדוס · הורדוס וכניסה להר הבית (הלכה) ·
הכותל המערבי
הכותל המערבי (בקיצור: הכותל) הוא אחד מארבעת קירות התמך המקיפים את הר הבית זה כאלפיים שנה, משלהי תקופת בית שני ועד ימינו.
בית המקדש והכותל המערבי · הכותל המערבי וכניסה להר הבית (הלכה) ·
הכותל המזרחי
הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.
בית המקדש והכותל המזרחי · הכותל המזרחי וכניסה להר הבית (הלכה) ·
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
בית המקדש וכהן גדול · כהן גדול וכניסה להר הבית (הלכה) ·
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
בית המקדש וכיפת הסלע · כיפת הסלע וכניסה להר הבית (הלכה) ·
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
בית המקדש וירושלים · ירושלים וכניסה להר הבית (הלכה) ·
ישראל אריאל
הרב ישראל אריאל (שטיגליץ) (נולד בל' באב ה'תרצ"ט, 15 באוגוסט 1939) הוא מייסד וראש מכון המקדש וראש ישיבת המקדש בעיר העתיקה בירושלים.
בית המקדש וישראל אריאל · ישראל אריאל וכניסה להר הבית (הלכה) ·
יהושע בן נון
ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.
בית המקדש ויהושע בן נון · יהושע בן נון וכניסה להר הבית (הלכה) ·
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
בית המקדש ויהודים · יהודים וכניסה להר הבית (הלכה) ·
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
בית המקדש ויום הכיפורים · יום הכיפורים וכניסה להר הבית (הלכה) ·
יום הכיפורים בבית המקדש
כהן גדול בבגדי לבן במהלך פעולת הזאת הדם על מזבח הזהב עבודת יום הכיפורים בבית המקדש היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות.
בית המקדש ויום הכיפורים בבית המקדש · יום הכיפורים בבית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה) ·
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
בית המקדש ויוסף בן מתתיהו · יוסף בן מתתיהו וכניסה להר הבית (הלכה) ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה)
- מה יש להם במשותף בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה)
- דמיון בין בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה)
השוואה בין בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה)
יש בית המקדש 495 יחסים. יש בית המקדש 295. כפי שיש להם במשותף 63, מדד הדמיון הוא = 63 / (495 + 295).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין בית המקדש וכניסה להר הבית (הלכה). כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
