סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ברוך הלוי אפשטיין

מַדָד ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים. [1]

63 יחסים: Hebrewbooks, מאיר בר-אילן, מנהל חשבונות, משפט בייליס, משפחת אפשטיין, מלחמת העולם הראשונה, מדרש, מוסקבה, ארץ ישראל, ארצות הברית, אלעזר משה הלוי הורוויץ, אלעזר משה הורוויץ, אוצר החכמה, אידית, נפתלי צבי יהודה ברלין, סמרגון, סמיכה לרבנות, סנקט פטרבורג, ערוך השולחן, עברית, עיתונאות, עילוי (לימוד), פרטיזן, פינסק, קרלין (פרבר), ר"מ, רפאל שפירא, רואה חשבון, רוסית, תנועת המזרחי, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תורה, תורה תמימה, לשון הקודש, חמש מגילות, בנק, ברוך שמעון שניאורסון, בוברויסק, בית קברות, בית הלוי, גירוש ספרד, דעת (אתר אינטרנט), ה'תר"ך, ה'תרס"ב, ה'תש"ב, המהפכה הרוסית 1917, הפועל המזרחי, השואה, הגדה של פסח, ..., הוצאת ארטסקרול, וילנה, ישורון (מאסף תורני), ישיבת וולוז'ין, יחיאל מיכל הלוי אפשטין, יהושע מונדשיין, יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי), 1860, 1923, 1926, 1928, 1940, 1942. להרחיב מדד (13 יותר) »

Hebrewbooks

#הפניה היברובוקס.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וHebrewbooks · ראה עוד »

מאיר בר-אילן

בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ומאיר בר-אילן · ראה עוד »

מנהל חשבונות

מנהל חשבונות (בראשי תיבות: מנה"ח או מנח"ש), אחראי על רישום האירועים החשבונאיים בארגון.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ומנהל חשבונות · ראה עוד »

משפט בייליס

מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ומשפט בייליס · ראה עוד »

משפחת אפשטיין

משפחת אפשטיין (נכתב גם: אפשטין ועפשטיין) היא משפחת לויים יהודית, בת כחמש מאות שנה, שהצמיחה מתוכה רבנים, סופרים, מנהיגי ציבור, חוקרים ומלומדים.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ומשפחת אפשטיין · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ומדרש · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ומוסקבה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וארצות הברית · ראה עוד »

אלעזר משה הלוי הורוויץ

#הפניה אלעזר משה הורוויץ.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ואלעזר משה הלוי הורוויץ · ראה עוד »

אלעזר משה הורוויץ

רבי אלעזר משה הורוויץ (ב' בתשרי תקע"ח 12 בספטמבר 1817 - ו' באב תר"נ, 23 ביולי 1890).

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ואלעזר משה הורוויץ · ראה עוד »

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ואוצר החכמה · ראה עוד »

אידית

#הפניה יידיש.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ואידית · ראה עוד »

נפתלי צבי יהודה ברלין

הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »

סמרגון

סמרגון (בבלארוסית: Смаргонь, ברוסית: Сморгонь, בפולנית: Smorgonie, בליטאית: Smurgainys, ביידיש: סמאָרגאָן) היא עיר ועיירה לשעבר במחוז גרודנו בבלארוס.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וסמרגון · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וערוך השולחן · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ועברית · ראה עוד »

עיתונאות

עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ועיתונאות · ראה עוד »

עילוי (לימוד)

בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ועילוי (לימוד) · ראה עוד »

פרטיזן

פרטיזן הוא כינוי ללוחם בצבא לא-סדיר שפועל נגד כוחות כיבוש.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ופרטיזן · ראה עוד »

פינסק

פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ופינסק · ראה עוד »

קרלין (פרבר)

#הפניה קרלין (פינסק).

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וקרלין (פרבר) · ראה עוד »

ר"מ

ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ור"מ · ראה עוד »

רפאל שפירא

סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837 – כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ורפאל שפירא · ראה עוד »

רואה חשבון

רואה חשבון (בקיצור: רו"ח) הוא מי שהוסמך על פי חוק לעסוק במקצוע ראיית החשבון, ותפקידו הוא ביצוע ביקורת על דוחות כספיים ומתן חוות דעת עליהם.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ורואה חשבון · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ורוסית · ראה עוד »

תנועת המזרחי

תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ותנועת המזרחי · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ותורה · ראה עוד »

תורה תמימה

תורה תמימה הוא סדרה על חמשה חומשי תורה עם ליקט של מאמרי חז"ל מש"ס בבלי ותלמוד ירושלמי ומדרשים על סדר פסוקי התורה, בעריכת הרב ברוך הלוי אפשטיין מפינסק, בתוספת פירוש שלו על מאמרי חז"ל שליקט.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ותורה תמימה · ראה עוד »

לשון הקודש

קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ולשון הקודש · ראה עוד »

חמש מגילות

ארון ובו ארבע מהמגילות בבית הכנסת ביקיר חמש מגילות הוא הכינוי לחטיבה של חמישה ספרים המופיעים, על פי נוסח המסורה, בחלק הכתובים של התנ"ך.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וחמש מגילות · ראה עוד »

בנק

בנין בנק איטלקי בַּנְק (בצרפתית: banque; באיטלקית: banco; בגרמנית: Bank – שולחן או ספסל (banca) שעליו שמים את המטבעות כדי לקבוע את ערכם) הוא מוסד פיננסי שעיסוקו העיקרי הוא טיפול ותיווך בכסף.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ובנק · ראה עוד »

ברוך שמעון שניאורסון

הרב ברוך שמעון שניאורסון (כ"ה באב תרע"ג, 28 באוגוסט 1913 – כ"ה בסיוון תשס"א, 16 ביוני 2001) היה ראש ישיבת טשעבין, חבר מועצת גדולי התורה וחבר ה"וועד הפועל" של ועד הישיבות.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וברוך שמעון שניאורסון · ראה עוד »

בוברויסק

בּוֹבְּרוּיְסְק (בבלארוסית: Бабруйск; ברוסית: Бобруйск; ביידיש: באָברויסק; בעברית נכתבת הצורה "בוברויסק" – בעקבות אופן הכתיבה של שם העיר ברוסית) היא עיר במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ובוברויסק · ראה עוד »

בית קברות

מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ובית קברות · ראה עוד »

בית הלוי

בֵּית הַלֵּוִי הוא מושב עובדים בעמק חפר, מצידו המזרחי של כביש 4, בסמוך למרכז האקדמי רופין ובניין המועצה האזורית עמק חפר (אליה הוא משתייך).

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ובית הלוי · ראה עוד »

גירוש ספרד

צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וגירוש ספרד · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

ה'תר"ך

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וה'תר"ך · ראה עוד »

ה'תרס"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וה'תרס"ב · ראה עוד »

ה'תש"ב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וה'תש"ב · ראה עוד »

המהפכה הרוסית 1917

#הפניה המהפכה הרוסית (1917).

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין והמהפכה הרוסית 1917 · ראה עוד »

הפועל המזרחי

הפועל המזרחי (או בראשי תיבות: הפועמ"ז; המזרח"י – פירושו "מרכז רוחני") הייתה תנועה פוליטית שהתקיימה החל מ-1922, עשרים שנה אחרי ייסוד המזרחי, ועד התאחדותה עם תנועת המזרחי ב-1956 לשם הקמת המפד"ל.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין והפועל המזרחי · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין והשואה · ראה עוד »

הגדה של פסח

הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין והגדה של פסח · ראה עוד »

הוצאת ארטסקרול

#הפניה ArtScroll.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין והוצאת ארטסקרול · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ווילנה · ראה עוד »

ישורון (מאסף תורני)

ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וישורון (מאסף תורני) · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטין

#הפניה יחיאל מיכל הלוי אפשטיין.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ויחיאל מיכל הלוי אפשטין · ראה עוד »

יהושע מונדשיין

יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ויהושע מונדשיין · ראה עוד »

יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי)

רבי יוסף דוב (יוסף דובער הלוי, או יושֶׁה בֶּר) הלוי סולובייצ'יק (1820 – 1892, ה'תק"ף - ד' באייר ה'תרנ"ב) מכונה הבית הלוי, היה משנה ראש ישיבה בישיבת וולוז'ין, אחר כך היה רבה של העיר סלוצק ואחריה רבה של העיר בריסק בליטא בין השנים 1879–1892.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ויוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בית הלוי) · ראה עוד »

1860

בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ו1860 · ראה עוד »

1923

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ו1923 · ראה עוד »

1926

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ו1926 · ראה עוד »

1928

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ו1928 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ו1940 · ראה עוד »

1942

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך הלוי אפשטיין ו1942 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

ברוך אפשטיין.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברוך_הלוי_אפשטיין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »