סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ברוך לינדא

מַדָד ברוך לינדא

ברוך לינדאו (בגרמנית: Baruch Lindau; 1759 – 5 בדצמבר 1849) היה סופר עברי יהודי גרמני בדור המאספים, מחבר "ראשית לימודים". [1]

37 יחסים: מרכז זלמן שזר, מרכוס אליעזר בלוך, מרכוס הרץ, משה מנדלסון, מדע, מורה פרטי, סופר, עברית, פייטל היינה אפרים, ראשית לימודים, שמואל פיינר, שניאור זק"ש, שיר, תנועת ההשכלה היהודית, תק"ן, תורה, טבע, בנקאי, ברלין, גרמנית, גוטהרד דויטש, דסאו, ה' באלול, המאסף, המאה ה-19, הנובר, הספרייה הלאומית, הסכמה, הפטרה, הוצאת מאגנס, יהדות גרמניה, יוסף קלוזנר, 1759, 1790, 1818, 1849, 5 בדצמבר.

מרכז זלמן שזר

שמאל מרכז זלמן שזר הוא מרכז בירושלים העוסק במחקר, הוראה והפצת ידע בתחומי תולדות עם ישראל להיסטוריונים, לתלמידים ולציבור הרחב.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ומרכז זלמן שזר · ראה עוד »

מרכוס אליעזר בלוך

#הפניה מרקוס אליעזר בלוך.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ומרכוס אליעזר בלוך · ראה עוד »

מרכוס הרץ

מרכוס (מרדכי) הרץ (גרמנית: Markus Herz; 17 ביוני 1747 - 19 בינואר 1803) היה רופא ומרצה לפילוסופיה, יהודי-גרמני, מאנשי החברה הגבוהה בברלין, ידידם של עמנואל קאנט ומשה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ומרכוס הרץ · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ומשה מנדלסון · ראה עוד »

מדע

פלימפטון 322, לוח מתמטי בבלי, כתב יתדות על חרס (1822–1784 לפנה"ס) מדע מתייחס למכלול הידע שנצבר בדרך של מחקר שיטתי, ניסויים מבוקרים והסקת מסקנות באופן לוגי ועקבי.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ומדע · ראה עוד »

מורה פרטי

נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ומורה פרטי · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא וסופר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ועברית · ראה עוד »

פייטל היינה אפרים

ארמונו של פייטל אפריים בברלין פייטל היינה אפרים (בגרמנית: Veitel Heine Ephraim; 1703–1775) היה ראש קהילת יהודי ברלין ופרוסיה, בנקאי, בעל מטבעה ותומך תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ופייטל היינה אפרים · ראה עוד »

ראשית לימודים

דף מתוך הספר לחצו לתצוגה מוגדלת ראשית לימודים (בשם הכותר: ראשית לִמודים: כולל עשר שערים בחכמות לִמודיות וטבעיות) הוא ספר מדע עברי מאת ברוך לינדא שראה אור במחצית השנייה של המאה ה-18 (חלקו הראשון ראה אור בברלין בשנת תקמ"ט-1788, והשני בדסאו בשנת 1810; שני חלקי הספר נדפסו יחדיו ב-1869 בלמברג).

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא וראשית לימודים · ראה עוד »

שמואל פיינר

שמואל פיינר (נולד ב-23 בינואר 1955, בתל אביב, ישראל) הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, מופקד הקתדרה לתולדות היהודים בגרמניה ויושב ראש החברה ההיסטורית הישראלית.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ושמואל פיינר · ראה עוד »

שניאור זק"ש

איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ושניאור זק"ש · ראה עוד »

שיר

שיר הוא יצירה אשר ניתן לתפוס אותה כיחידה מובחנת העומדת בפני עצמה, בעלת מאפיינים ייחודיים ומוגדרים של גובה צלילים, צורה ותבנית.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ושיר · ראה עוד »

תנועת ההשכלה היהודית

תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »

תק"ן

#הפניה ה'תק"ן.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ותק"ן · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ותורה · ראה עוד »

טבע

צמחייה ירוקה ומים זכים הם סמל לטבע בריא. אזור טבעי של יער מחטני בברזיל מיימי נמר על עץ בערבות טנזניה פרחי כלנית מצויה בישראל הטבע בנרייפיורד, נורווגיה, כפי שנשקף ממלון סטלהיים באקולוגיה, טבע הוא מושג המייצג את כל מה שקיים, ולא נוצר או שונה על ידי האדם.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא וטבע · ראה עוד »

בנקאי

בנקאי הוא אדם העוסק בבנקאות.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ובנקאי · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא וברלין · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא וגרמנית · ראה עוד »

גוטהרד דויטש

הרב גוטהרד דויטש (בגרמנית: Gotthard Deutsch, שמו הפרטי מאוית גם: Gottard; 31 בינואר 1859 – 14 באוקטובר 1921) היה חוקר ההיסטוריה של עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא וגוטהרד דויטש · ראה עוד »

דסאו

בית הספר בדסאו דסאו (גרמנית: Dessau. בספרות הרבנית נכתב שמה דעסוי או דעסויא) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה, השוכנת על צומת הנהרות מולדה ואלבה.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ודסאו · ראה עוד »

ה' באלול

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא וה' באלול · ראה עוד »

המאסף

גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא והמאסף · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא והמאה ה-19 · ראה עוד »

הנובר

הלובי של בית העירייה החדש של הנובר הנובר או האנובר (בגרמנית: Hannover,, ההטעמה על ההברה האמצעית; נהגה "הנופר") היא עיר גרמנית המהווה את בירתה של מדינת סקסוניה התחתונה.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא והנובר · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא והסכמה · ראה עוד »

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא והפטרה · ראה עוד »

הוצאת מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא והוצאת מאגנס · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

1759

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ו1759 · ראה עוד »

1790

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ו1790 · ראה עוד »

1818

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ו1818 · ראה עוד »

1849

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ו1849 · ראה עוד »

5 בדצמבר

5 בדצמבר הוא היום ה-339 בשנה (340 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: ברוך לינדא ו5 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברוך_לינדא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »