גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: מסכת נדרים, מסכת בבא קמא, מסכת ביצה, משנה, מחלוקת, אמוראים, אנציקלופדיה תלמודית, אפרים אלימלך אורבך, ארץ ישראל, אליעזר בן יעקב, אברהם ישעיהו קרליץ, אביי, אוצר ישראל, איסור הנאה, נפקא מינה, ספקא דאורייתא לחומרא, ספקא דרבנן לקולא, עבודה זרה (יהדות), קונם, קובץ יסודות וחקירות, רב, רב הושעיא, רב יוסף, רבא, רבי יוחנן, שלמה לוריא, שלמה יוסף זוין, שבת, שותפות (משפט עברי), שולחן ערוך, תרומה גדולה, תרומות ומעשרות, תלמוד ירושלמי, תוספות, לוג (יחידת מידה), טבל, חזון איש, ברירה, גמרא, גר, גט, גזירת חכמים, גוי, דאורייתא, דרבנן, הלכה, יאוש שלא מדעת, ירושה (משפט עברי), יהודה דוד אייזנשטיין, יהודים, ..., יין, ייאוש. להרחיב מדד (2 יותר) »
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ומסכת נדרים · ראה עוד »
מסכת בבא קמא
#הפניה בבא קמא.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ומסכת בבא קמא · ראה עוד »
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ומסכת ביצה · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ומשנה · ראה עוד »
מחלוקת
מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ומחלוקת · ראה עוד »
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ואמוראים · ראה עוד »
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »
אפרים אלימלך אורבך
אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וארץ ישראל · ראה עוד »
אליעזר בן יעקב
#הפניה רבי אליעזר בן יעקב.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ואליעזר בן יעקב · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אביי
אַבַּיֵּי (280 לערך – 338 לערך), או בשמו נחמני, היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ואביי · ראה עוד »
אוצר ישראל
#הפניה אנציקלופדיה אוצר ישראל.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ואוצר ישראל · ראה עוד »
איסור הנאה
איסור הנאה איסור הלכתי להשתמש או להפיק תועלת כלשהי מדבר שהוגדר בתורה או בדברי חז"ל כאסור בהנאה, ובהתאם, תוקפו של האיסור הוא דאורייתא או דרבנן.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ואיסור הנאה · ראה עוד »
נפקא מינה
נַפְקָא מִנַּהּ (בארמית: יוצא ממנה) הוא מונח למדני שגור בתלמוד שמשמעותו היא הפקת השלכה מעשית מדיון רעיוני.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ונפקא מינה · ראה עוד »
ספקא דאורייתא לחומרא
ספקא דאורייתא לחומרא הוא כלל הלכתי לפיו במצב שבו יש ספק בדין שנוגע לאיסורי דאורייתא יש לפסוק לחומרא.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וספקא דאורייתא לחומרא · ראה עוד »
ספקא דרבנן לקולא
ספקא דרבנן לקולא, הוא מושג הלכתי הדן במצבים בהם יש ספק מציאותי בחיוב הלכתי מדרבנן.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וספקא דרבנן לקולא · ראה עוד »
עבודה זרה (יהדות)
#הפניה עבודה זרה.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ועבודה זרה (יהדות) · ראה עוד »
קונם
בהלכה, קונם הוא כינוי לקבוצת נדרים הנקראים "נדרי איסור", שבהם אדם אוסר על נפשו דבר מסוים, כאמור בתורה.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וקונם · ראה עוד »
קובץ יסודות וחקירות
קובץ יסודות וחקירות השלם הוא ספר המכיל ליקוט מקיף של יסודות וחקירות תורניים המבוססים על ספרי הראשונים והאחרונים.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וקובץ יסודות וחקירות · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ורב · ראה עוד »
רב הושעיא
#הפניה רב אושעיא.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ורב הושעיא · ראה עוד »
רב יוסף
רב יוסף בר חייא היה אמורא בבלי בן הדור השלישי.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ורב יוסף · ראה עוד »
רבא
רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ורבא · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ורבי יוחנן · ראה עוד »
שלמה לוריא
חלקת הקבר של רבי שלמה לוריא בבית הקברות היהודי בלובלין. ינואר 2014 המצבה המחודשת על קברו של רבי שלמה לוריא, בבית הקברות היהודי בלובלין. משמאל, שרידי המצבה הישנה רבי שלמה לוריא (רש"ל או: מהרש"ל; ה'ר"ע 1510 – י"ב בכסלו ה'של"ד 7 בנובמבר 1573), היה מגדולי פוסקי ההלכה ופרשני התלמוד, וממנהיגי יהדות אשכנז במאה ה-16.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ושלמה לוריא · ראה עוד »
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ושלמה יוסף זוין · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ושבת · ראה עוד »
שותפות (משפט עברי)
במשפט העברי, שותפות היא בעלות משותפת של שני אנשים על נכס או בעסק.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ושותפות (משפט עברי) · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ושולחן ערוך · ראה עוד »
תרומה גדולה
תרומה גדולה היא מצווה מהתורה להפריש לכהן מהיבול.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ותרומה גדולה · ראה עוד »
תרומות ומעשרות
תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ותרומות ומעשרות · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ותוספות · ראה עוד »
לוג (יחידת מידה)
לוג היא מידה מקראית קדומה למדידת נוזל, ומוזכרת פעם אחת בתורה, למדידת השמן למנחת מצורע עני "וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן".
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ולוג (יחידת מידה) · ראה עוד »
טבל
טֶבֶל הוא כינוי הלכתי לתוצרת שלא הופרשו ממנה תרומות ומעשרות, וכן עיסה שלא הופרשה ממנה חלה.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וטבל · ראה עוד »
חזון איש
סדרת "חזון איש", המהדורה הקלאסית בצורתה העדכנית חזון איש הוא שמה של סדרת הספרים של הרב אברהם ישעיהו קרליץ, שעל שמה הוא מכונה "החזון איש".
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וחזון איש · ראה עוד »
ברירה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וברירה · ראה עוד »
גמרא
#הפניה תלמוד בבלי.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וגמרא · ראה עוד »
גר
#הפניה גיור.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וגר · ראה עוד »
גט
גט אישה (ברבים: גיטי נשים) או בקיצור גט, הוא מסמך הלכתי, שבאמצעותו מגרש בעל את אשתו ומסיים את נישואיהם.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וגט · ראה עוד »
גזירת חכמים
#הפניה תקנת חכמים.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וגזירת חכמים · ראה עוד »
גוי
גוי או נוכרי הוא כינוי יהודי לכל אדם שאינו-יהודי.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וגוי · ראה עוד »
דאורייתא
בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ודאורייתא · ראה עוד »
דרבנן
דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ודרבנן · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) והלכה · ראה עוד »
יאוש שלא מדעת
#הפניה ייאוש שלא מדעת.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ויאוש שלא מדעת · ראה עוד »
ירושה (משפט עברי)
בנות צלפחד לפני משה. פרשת הירושה מופיעה בתורה כתשובה לבנות צלפחד. בהלכה, ירושה היא העברה של כל נכסי אדם שנפטר - אל יורשיו.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וירושה (משפט עברי) · ראה עוד »
יהודה דוד אייזנשטיין
יהודה דוד אייזנשטיין (בכתיב יידי: אייזענשטיין; בלועזית: Julius (Judah David) Eisenstein; כ"א בחשוון תרט"ו, 12 בנובמבר 1854, מזריטש, פולין הקונגרסאית – ז' בסיוון תשט"ז, 17 במאי 1956, ניו יורק, ארצות הברית), היה סופר, עורך ומוציא לאור יהודי; נודע בכינוי "בעל האוצרות" על שם חיבוריו הרבים שרובם מכונים 'אוצר ה...'.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ויהודה דוד אייזנשטיין · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ויהודים · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) ויין · ראה עוד »
ייאוש
גבר מיואש. אשה מיואשת. ייאוש הוא רגש של אובדן תקווה בעניין שחשוב לאדם.
חָדָשׁ!!: ברירה (הלכה) וייאוש · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ברירה_(הלכה)
