גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!דמיון בין ג'ונו (גשושית) ומערכת השמש
ג'ונו (גשושית) ומערכת השמש יש להם 62 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאדים, מסה, מצלמה, מתאן, מטאורואיד, מהירות מילוט, מכתש פגיעה, מימן, מים, מיתולוגיה רומית, מיתולוגיה יוונית, אמוניה, אסטרונום, אקסצנטריות (מתמטיקה), ארגון (יסוד), אליפסה, אטמוספירה, אדום, אוניברסיטת תל אביב, אירופה (ירח), איו (ירח), נאס"א, נטיית מסלול, ניו הורייזונס, ענק גזים, פיוניר 10, צדק (כוכב לכת), קריסה כבידתית, קוטב, קילומטר, ..., רוח, שחר (גשושית), שדה מגנטי, לחץ אטמוספירי, לוויין, טלסקופ, זאוס, חמצן, חנקן, חקר הירח, בר (מידה), ברזל, גנימד, גשושית, גלילאו גליליי, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, השמש, הליום, הכתם האדום הגדול, הירח, הירחים הגליליאניים, וויאג'ר 1, וויאג'ר 2, כחול, כבידה, כדור הארץ, כוכב, כוכב לכת, כיוון השעון, יסוד כימי, יחידה אסטרונומית, יופיטר (מיתולוגיה). להרחיב מדד (32 יותר) »
מאדים
הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.
ג'ונו (גשושית) ומאדים · מאדים ומערכת השמש ·
מסה
מָסָה (ביוונית עתיקה: μᾶζα) היא גודל פיזיקלי של גופים, שמשפיע על שתי תכונות.
ג'ונו (גשושית) ומסה · מסה ומערכת השמש ·
מצלמה
מצלמת רפלקס אנלוגית מינולטה Dynax 500 ואביזריה: עדשת 300 מ"מ לצילום רחוק ושלט חוטי לצילום ללא מגע יד במצלמה מצלמה היא מכשיר היוצר תמונה שניתן לשמור לאורך זמן.
ג'ונו (גשושית) ומצלמה · מערכת השמש ומצלמה ·
מתאן
מתאן (שם מדעי: Methane, מכונה גם גז הביצות) הוא תרכובת אורגנית פחמימנית רוויה במלואה, המופיעה בטבע כגז דליק, חסר צבע וריח.
ג'ונו (גשושית) ומתאן · מערכת השמש ומתאן ·
מטאורואיד
מטאורואיד הוא גוף שמימי קטן ומוצק הנע בתוך מערכת השמש.
ג'ונו (גשושית) ומטאורואיד · מטאורואיד ומערכת השמש ·
מהירות מילוט
לונה 1, גשושית רוסית ששוגרה ב-1959. לראשונה גוף מעשה ידי אדם הגיע למהירות המילוט מכדור הארץ מהירות מילוט היא המהירות המינימלית הדרושה לגוף חופשי ולא מונע כדי להשתחרר משדה כבידה של גרם שמיימי.
ג'ונו (גשושית) ומהירות מילוט · מהירות מילוט ומערכת השמש ·
מכתש פגיעה
כוכב הלכת אורנוס. מכתש טיכו שעל הירח מכתש פגיעה הוא שקע שנוצר מפגיעת עצם גדול בפניו של עצם אחר.
ג'ונו (גשושית) ומכתש פגיעה · מכתש פגיעה ומערכת השמש ·
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
ג'ונו (גשושית) ומימן · מימן ומערכת השמש ·
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
ג'ונו (גשושית) ומים · מים ומערכת השמש ·
מיתולוגיה רומית
יופיטר, מלך האלים במיתולוגיה הרומית. המיתולוגיה הרומית היא המיתולוגיה שנוצרה ברומא העתיקה, תוך ערבוב של מיתוסים, אגדות עם, אלים של עמים כבושים והעתקה של האלים במיתולוגיה היוונית, תוך שינוי שמותיהם.
ג'ונו (גשושית) ומיתולוגיה רומית · מיתולוגיה רומית ומערכת השמש ·
מיתולוגיה יוונית
זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.
ג'ונו (גשושית) ומיתולוגיה יוונית · מיתולוגיה יוונית ומערכת השמש ·
אמוניה
משאית להובלת אמוניה נוזלית מיכל אמוניה לשימושים מעבדתיים 227x227 פיקסלים אָמוֹנְיָה (Ammonia; נקראת גם נַשְׁדּוּר, בעבר גם אמונייק) היא תרכובת חנקן ומימן, ונוסחתה NH3.
אמוניה וג'ונו (גשושית) · אמוניה ומערכת השמש ·
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
אסטרונום וג'ונו (גשושית) · אסטרונום ומערכת השמש ·
אקסצנטריות (מתמטיקה)
חתכי חרוט במתמטיקה, אקסצנטריות של חתך חרוט היא ערך מספרי המודד עד-כמה העקום רחוק מלהיות מעגל.
אקסצנטריות (מתמטיקה) וג'ונו (גשושית) · אקסצנטריות (מתמטיקה) ומערכת השמש ·
ארגון (יסוד)
אַרְגּוֹן (Argon) הוא יסוד ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Ar ומספרו האטומי 18.
ארגון (יסוד) וג'ונו (גשושית) · ארגון (יסוד) ומערכת השמש ·
אליפסה
סכום המרחקים של כל נקודה במישור (P) ממוקדי האליפסה (F_1 ו-F_2) קבוע ושווה ל-2a. האליפסה כחתך חרוט אליפסה היא המקום הגאומטרי של כל הנקודות במישור שסכום מרחקיהן משתי נקודות קבועות במישור הוא קבוע.
אליפסה וג'ונו (גשושית) · אליפסה ומערכת השמש ·
אטמוספירה
האטמוספירה הדלילה של פלוטו אַטְמוֹסְפֵירָה (מיוונית: ἀτμός ("אטמוס") – גז, קיטור, σφαῖρα ("ספאִירה") – כדור, כיפת השמיים; בעברית: אווירה) היא שם כולל למעטפת הגזים שמקיפה כוכב לכת או כל גוף שמימי בעל מסה משמעותית.
אטמוספירה וג'ונו (גשושית) · אטמוספירה ומערכת השמש ·
אדום
אדום הוא אחד מצבעי היסוד (במערכת ההוספה).
אדום וג'ונו (גשושית) · אדום ומערכת השמש ·
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
אוניברסיטת תל אביב וג'ונו (גשושית) · אוניברסיטת תל אביב ומערכת השמש ·
אירופה (ירח)
אירופה הוא הירח השישי של כוכב הלכת צדק והשני מהירחים הגליליאניים (לפי מידת הקרבה לצדק).
אירופה (ירח) וג'ונו (גשושית) · אירופה (ירח) ומערכת השמש ·
איו (ירח)
התפרצות הר געש על איו. סרטון שצולם על ידי הגשושית ניו הורייזונס אִיוֹ הוא אחד מירחי כוכב הלכת צדק.
איו (ירח) וג'ונו (גשושית) · איו (ירח) ומערכת השמש ·
נאס"א
מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.
ג'ונו (גשושית) ונאס"א · מערכת השמש ונאס"א ·
נטיית מסלול
תרשים נטיית מסלול של גוף במרחב, הזווית i מסמנת את נטיית המסלול במערכת זו. נטיית מסלול או אינקלינציה היא הזווית שבין מישור יחוס, המכיל את מסלולם של שני גופים זה סביב זה, למישור נוסף, המכיל את מסלולם של אחד הגופים עם גוף שלישי, או את מסלולם של שני גופים שונים.
ג'ונו (גשושית) ונטיית מסלול · מערכת השמש ונטיית מסלול ·
ניו הורייזונס
הגשושית ניו הורייזונס במתקן ההרכבה ניו הורייזונס (באנגלית: New Horizons; תרגום מילולי: אופקים חדשים) היא גשושית של נאס"א ששוגרה ב־19 בינואר 2006 כחלק מתוכנית הגבולות החדשים.
ג'ונו (גשושית) וניו הורייזונס · מערכת השמש וניו הורייזונס ·
ענק גזים
צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון ומאחוריהם השמש ביחס גדלים אמיתי. צדק כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס כוכב הלכת שבתאי כפי שצולם על ידי הגשושית קאסיני-הויגנס ענק גזים הוא כוכב לכת שמורכב בעיקר מגזים.
ג'ונו (גשושית) וענק גזים · מערכת השמש וענק גזים ·
פיוניר 10
תרשים של הגשושית פיוניר 10 הדיסקית שעל פיוניר 10 פיוניר 10 בשלבי הבניה האחרונים מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 פיוניר 10 (באנגלית: Pioneer 10), הידועה גם כפיוניר F, היא גשושית רובוטית ששוגרה על ידי נאס"א על מנת לחקור את כוכב הלכת צדק.
ג'ונו (גשושית) ופיוניר 10 · מערכת השמש ופיוניר 10 ·
צדק (כוכב לכת)
אין תיאור.
ג'ונו (גשושית) וצדק (כוכב לכת) · מערכת השמש וצדק (כוכב לכת) ·
קריסה כבידתית
מנוון. קריסה כבידתית (אנגלית Gravitational collapse) הוא תהליך בו גרם שמיים מסיבי מתכווץ תחת השפעת הכבידה של עצמו.
ג'ונו (גשושית) וקריסה כבידתית · מערכת השמש וקריסה כבידתית ·
קוטב
קוטב של גוף המסתובב סביב צירו הוא אחת משתי הנקודות על פני הגוף שדרכן עובר ציר הסיבוב.
ג'ונו (גשושית) וקוטב · מערכת השמש וקוטב ·
קילומטר
קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
ג'ונו (גשושית) וקילומטר · מערכת השמש וקילומטר ·
רוח
רוח מתוך טאקואינום סניטאטיס (המאה ה-14 לספירה מפת רוח של ארצות הברית רוּחַ היא תנועה של אוויר בכיוון מסוים.
ג'ונו (גשושית) ורוח · מערכת השמש ורוח ·
שחר (גשושית)
שיגור '''שחר''' על גבי דלתא 2 מ-"LC-17" מנמל החלל קייפ קנוורל מסלולה המתוכנן של הגשושית שחר (באנגלית: Dawn) היא גשושית שנשלחה על ידי נאס"א לחקור את שני הגופים הגדולים ביותר בחגורת האסטרואידים - וסטה וקרס.
ג'ונו (גשושית) ושחר (גשושית) · מערכת השמש ושחר (גשושית) ·
שדה מגנטי
קווי השדה המגנטי תיאור של קווי השדה המגנטי שיוצר דיפול מגנטי. שדה מגנטי, על פי תורת השדות הקוונטית, הוא תכונה של המרחב סביב זרם חשמלי או חומר מגנטי, המפעילה כוח על מגנטים וזרמים חשמליים.
ג'ונו (גשושית) ושדה מגנטי · מערכת השמש ושדה מגנטי ·
לחץ אטמוספירי
לחץ אטמוספירי לעיתים נקרא גם לחץ ברומטרי הוא הלחץ, שמפעיל האוויר באטמוספירה של כדור הארץ.
ג'ונו (גשושית) ולחץ אטמוספירי · לחץ אטמוספירי ומערכת השמש ·
לוויין
הלוויין הראשון בחלל ספוטניק 1 לווין על רקע כדור הארץ מסלול סביב כדור הארץ לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל־ו־ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.
ג'ונו (גשושית) ולוויין · לוויין ומערכת השמש ·
טלסקופ
טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE - מרחק, SCOPIUM - צפייה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.
ג'ונו (גשושית) וטלסקופ · טלסקופ ומערכת השמש ·
זאוס
במיתולוגיה היוונית, זֶאוּס (ביוונית: Ζεύς) הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ומלכם.
ג'ונו (גשושית) וזאוס · זאוס ומערכת השמש ·
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
ג'ונו (גשושית) וחמצן · חמצן ומערכת השמש ·
חנקן
חַנְקָן (באנגלית: Nitrogen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי N ומספרו האטומי 7.
ג'ונו (גשושית) וחנקן · חנקן ומערכת השמש ·
חקר הירח
רכב הנחיתה של אפולו 12 (Intrepid) במסלול סביב הירח לפני הנחיתה על פניו חקר הירח החל מאות שנים לפני הספירה ונמשך עד היום.
ג'ונו (גשושית) וחקר הירח · חקר הירח ומערכת השמש ·
בר (מידה)
#הפניה בר (יחידת מידה).
בר (מידה) וג'ונו (גשושית) · בר (מידה) ומערכת השמש ·
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
ברזל וג'ונו (גשושית) · ברזל ומערכת השמש ·
גנימד
גָּנִימֶד הוא הירח הגדול ביותר של כוכב הלכת צדק, והירח הגדול ביותר במערכת השמש.
ג'ונו (גשושית) וגנימד · גנימד ומערכת השמש ·
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
ג'ונו (גשושית) וגשושית · גשושית ומערכת השמש ·
גלילאו גליליי
גַּלִילֵאוֹ גַּלִילֵיי (באיטלקית: Galileo Galilei; 15 בפברואר 1564 – 8 בינואר 1642) היה פיזיקאי, אסטרונום, מתמטיקאי ופילוסוף איטלקי.
ג'ונו (גשושית) וגלילאו גליליי · גלילאו גליליי ומערכת השמש ·
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
המכון הטכנולוגי של קליפורניה (באנגלית: California Institute of Technology; ידוע גם בכינוי Caltech) הוא אוניברסיטה פרטית שבסיסה בעיר פסדינה, בקליפורניה שבארצות הברית.
ג'ונו (גשושית) והמכון הטכנולוגי של קליפורניה · המכון הטכנולוגי של קליפורניה ומערכת השמש ·
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
ג'ונו (גשושית) והשמש · השמש ומערכת השמש ·
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
ג'ונו (גשושית) והליום · הליום ומערכת השמש ·
הכתם האדום הגדול
השוואה מקורבת בין הכתם האדום הגדול לבין כדור הארץ שינויים בגודלו של הכתם בשנים 1995 - 2014 הדמיה צבעונית של תנועת העננים על צדק אנימציה המראה את סיבובו של הכתם הגדול נגד כיוון השעון תצלום של צדק מהחללית פיוניר 10 משנת 1974, בה רואים בבירור את הכתם האדום הגדול על פני צדק הכתם האדום הגדול כפי שהוא נראה מהחללית וויאג'ר 1 בשנת 1979 תמונה מעובדת של האטמוספירה של צדק, שצולמה מהחללית וויאג'ר 1, ובה נראים הכתם האדום הגדול וסופה לבנה חולפת הכתם האדום הגדול היא סופה אנטיציקלונית (במטאורולוגיה – אזור בעל לחץ ברומטרי גבוה ומזג אוויר יציב) מתמשכת על כוכב הלכת צדק, 22 מעלות דרומית לקו המשווה שלו, שקיימת לפחות 350 שנה.
ג'ונו (גשושית) והכתם האדום הגדול · הכתם האדום הגדול ומערכת השמש ·
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
ג'ונו (גשושית) והירח · הירח ומערכת השמש ·
הירחים הגליליאניים
קליסטו. הירחים הגליליאניים הם ארבעה ירחים של כוכב הלכת צדק שהתגלו על ידי גלילאו גליליי ב־7 בינואר 1610.
ג'ונו (גשושית) והירחים הגליליאניים · הירחים הגליליאניים ומערכת השמש ·
וויאג'ר 1
המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 התקרבות וויאג'ר 1 לכוכב הלכת צדק הכתם האדום הגדול בצילום של וויאג'ר 1 מיקום משימות תוכנית וויאג'ר ותוכנית פיוניר ביחס למערכת השמש, נכון לינואר 2015 וויאג'ר 1 (באנגלית: Voyager 1) היא גשושית ששוגרה על ידי סוכנות החלל האמריקאית נאס"א ב-5 בספטמבר 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר, שכללה את וויאג'ר 1 ווויאג'ר 2.
ג'ונו (גשושית) ווויאג'ר 1 · וויאג'ר 1 ומערכת השמש ·
וויאג'ר 2
המהירות והמרחק של וויאג'ר 1, וויאג'ר 2 תקליט הזהב וויאג'ר 2 (באנגלית: Voyager 2) היא גשושית מחקר שנשלחה ב־20 באוגוסט 1977 במסגרת תוכנית וויאג'ר.
ג'ונו (גשושית) ווויאג'ר 2 · וויאג'ר 2 ומערכת השמש ·
כחול
אריחי קרמיקה כחולים במסגד שייח' לוטפאללה בכיכר מיידאן-י אמאם, אספהאן, איראן המדונה והילד, ציור של הצייר יאן גוסארט מסביבות שנת 1532. מרים, אם ישו לבושה בכחול, צבע אופייני לבגדיה באמנות המונוכרום הכחול (IKB 191) שיצר האמן הצרפתי איב קליין, 1962 Walter Reed Army Medical Center בוושינגטון בית הלבן בארנט, לונדון צבע כחול הוא אחד משלושת צבעי היסוד.
ג'ונו (גשושית) וכחול · כחול ומערכת השמש ·
כבידה
תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.
ג'ונו (גשושית) וכבידה · כבידה ומערכת השמש ·
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
ג'ונו (גשושית) וכדור הארץ · כדור הארץ ומערכת השמש ·
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
ג'ונו (גשושית) וכוכב · כוכב ומערכת השמש ·
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
ג'ונו (גשושית) וכוכב לכת · כוכב לכת ומערכת השמש ·
כיוון השעון
שרטוט המציג את כיוון השעון ואת הכיוון הנגדי לו ("נגד כיוון השעון") תנועה עם כיוון השעון היא תנועה מעגלית הנעשית מלמעלה לכיוון ימין וכאשר היא מגיעה למטה היא ממשיכה את תנועתה שמאלה עד הנקודה העליונה וחוזר חלילה.
ג'ונו (גשושית) וכיוון השעון · כיוון השעון ומערכת השמש ·
יסוד כימי
אלוטרופ גבישי של גופרית cyclo-S8. הגביש בנוי מולקולות מעגליות, שכל אחת מהן מכילה שמונה אטומי גופרית. בגביש זה, אין שום אטום שאינו אטום גופרית. דהיינו, לכל אטום ואטום בגביש הזה יש בדיוק 16 פרוטונים, הוא מספרו האטומי של הגופרית. תיאור סכימתי של המבנה האטומי של מולקולת cyclo-S8 מלמעלה. כל כדור מייצג אטום גופרית, וכל קו, קשר קוולנטי בכימיה, יסוד כימי (או יסוד) הוא קבוצת כל האטומים, שמספר הפרוטונים בהם זהה: מספר הפרוטונים נקרא המספר האטומי והוא קובע את שמו של האטום ואת עיקר תכונותיו הכימיות.
ג'ונו (גשושית) ויסוד כימי · יסוד כימי ומערכת השמש ·
יחידה אסטרונומית
יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.
ג'ונו (גשושית) ויחידה אסטרונומית · יחידה אסטרונומית ומערכת השמש ·
יופיטר (מיתולוגיה)
במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.
ג'ונו (גשושית) ויופיטר (מיתולוגיה) · יופיטר (מיתולוגיה) ומערכת השמש ·
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה ג'ונו (גשושית) ומערכת השמש
- מה יש להם במשותף ג'ונו (גשושית) ומערכת השמש
- דמיון בין ג'ונו (גשושית) ומערכת השמש
השוואה בין ג'ונו (גשושית) ומערכת השמש
יש ג'ונו (גשושית) 256 יחסים. יש ג'ונו (גשושית) 318. כפי שיש להם במשותף 62, מדד הדמיון הוא = 62 / (256 + 318).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין ג'ונו (גשושית) ומערכת השמש. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:
