סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

גאופיזיקה ומעטפת כדור הארץ

קיצורי דרך ל: הבדלים, דמיון, Jaccard דמיון מקדם, אזכור.

הבדל בין גאופיזיקה ומעטפת כדור הארץ

גאופיזיקה vs. מעטפת כדור הארץ

גיל קרקעית הים. המידע המוצג מחושב ברובו באמצעות מדידת סטיות מגנטיות גאופיזיקה היא המדע העוסק בפיזיקה של כדור הארץ וסביבתו בחלל והעיסוק המדעי בחקר כדור הארץ בשיטות פיזיקליות-כמותיות. מעטפת כדור הארץ היא השכבה האמצעית בגאוספירה של כדור הארץ.

דמיון בין גאופיזיקה ומעטפת כדור הארץ

גאופיזיקה ומעטפת כדור הארץ יש להם 20 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מאגמה, מי ים, מינרל, איזוטופ, רעידת אדמה, תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג, ליתוספירה, טקטוניקת הלוחות, זרמי הערבול, ברזל, גאולוגיה, געשיות, גלעין כדור הארץ, גלים סייסמיים, האוניברסיטה הפתוחה, השמש, הירח, כבידה, כדור הארץ, כוכב לכת.

מאגמה

זרם לבה בהוואי הר הגעש קילוואה בהוואי מאגמה (מיוונית: Μάγμα – בצק או משחה) היא סלע מותך וחם, בטמפרטורות שבין C° 600–1,300 ולעיתים אף בין C° 1,600–1,800, הנוצר בעומק כדור הארץ בתהליכי התכה שונים.

גאופיזיקה ומאגמה · מאגמה ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

מי ים

חוף ים בטרינידד גלי ים מי ים הם מים מלוחים הממלאים את הימים והאוקיינוסים.

גאופיזיקה ומי ים · מי ים ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

מינרל

מינרלים מסוגים שונים מינרל במינרלוגיה הוא חומר אי-אורגני שנוצר בתהליכים טבעיים, בעל הרכב אחיד, לרוב גבישי – שהאטומים שלו ערוכים בסדר גאומטרי קבוע בו, או אמורפי – חסר צורה גבישית מוגדרת, דוגמת לימוניט ואופאל.

גאופיזיקה ומינרל · מינרל ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

איזוטופ

נייטרונים הוא פרוטיום (1H), עם נייטרון אחד - דאוטריום (2H) ועם שני נייטרונים - טריטיום (3H) אִיזוֹטוֹפּים של יסוד כימי הם אטומים בעלי אותו מספר אטומי אך בעלי מסה שונה, כלומר מספר הנייטרונים שונה.

איזוטופ וגאופיזיקה · איזוטופ ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

רעידת אדמה

לוחות טקטוניים וגעשיות רְעִידַת אֲדָמָה (או רעש) היא תופעת טבע גאולוגית, המתרחשת לרוב באזורי המגע שבין הלוחות הטקטוניים, והקשורה לתאוריית טקטוניקת הלוחות.

גאופיזיקה ורעידת אדמה · מעטפת כדור הארץ ורעידת אדמה · ראה עוד »

תחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג

#הפניה תחום אי-רציפות וייכרט-גוטנברג.

גאופיזיקה ותחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג · מעטפת כדור הארץ ותחום אי הרציפות וייכרט-גוטנברג · ראה עוד »

ליתוספירה

הלוחות הטקטונים של הליתוספירה בכדור הארץ ליתוספירה (Lithosphere; מהמילים: λίθος ליתו.

גאופיזיקה וליתוספירה · ליתוספירה ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

טקטוניקת הלוחות

מפת כדור הארץ בה מסומנים גבולות הלוחות הטקטוניים. ישנם תשעה לוחות טקטוניים עיקריים: הלוח האירואסייתי, הלוח ההודי, הלוח האוסטרלי, הלוח הערבי, הלוח האפריקאי, הלוח האנטארקטי, הלוח הצפון-אמריקאי, הלוח הדרום-אמריקאי והלוח הפסיפי טֶקְטוֹנִיקַת הלוחות (מיוונית: Τέκτων, טֶקְטוֹן - "בנאי"; τεκτονικός (tektonikos) – אוּמנות הבנייה) היא תאוריה מדעית בתחום הגאולוגיה המסבירה את התנועות המתחוללות בליתוספירה, הקליפה החיצונית של כדור הארץ.

גאופיזיקה וטקטוניקת הלוחות · טקטוניקת הלוחות ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

זרמי הערבול

#הפניה זרמי הערבול (גאולוגיה).

גאופיזיקה וזרמי הערבול · זרמי הערבול ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

ברזל

ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.

ברזל וגאופיזיקה · ברזל ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

גאולוגיה

הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.

גאולוגיה וגאופיזיקה · גאולוגיה ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

געשיות

טקטוניים וגעשיים שונים גַּעֲשִׁיוּת (גם גַּעֲשׁוּת או ווּלְקָנִיזְם) היא תופעה גאולוגית בתחום הוולקנולוגיה הנובעת מהתכה של סלע למאגמה, הובלתה והתגבשותה במעטפת כדור הארץ ובקרום כדור הארץ כסלעים פלוטוניים או כמחדרים פלוטוניים, וכן פליטתה של לבה אל פני השטח באמצעות הרי געש בתהליך של התפרצות געשית והתגבשותה לסלעים געשיים.

גאופיזיקה וגעשיות · געשיות ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

גלעין כדור הארץ

גלעין כדור הארץ או ליבת כדור הארץ הוא חלק מהגאוספירה וכולל את החומר הנמצא במרכז כדור הארץ, מעומק של 2,900 קילומטר מתחת לפני השטח.

גאופיזיקה וגלעין כדור הארץ · גלעין כדור הארץ ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

גלים סייסמיים

גלי P ראשוניים ואחריהם עוקבים גלי S גלים סייסמיים הם גלים של אנרגיה העוברים באדמה, ונוצרים כתגובה לתהליכים המייצרים אנרגיה אקוסטית בתדירות נמוכה כמו רעידת אדמה או פיצוץ.

גאופיזיקה וגלים סייסמיים · גלים סייסמיים ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

גאופיזיקה והאוניברסיטה הפתוחה · האוניברסיטה הפתוחה ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

גאופיזיקה והשמש · השמש ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

גאופיזיקה והירח · הירח ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

כבידה

תנועה סביב השמש בפיזיקה, כְּבִידָה היא תופעה בה עצמים בעלי מסה ואנרגיה נמשכים זה אל זה.

גאופיזיקה וכבידה · כבידה ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

גאופיזיקה וכדור הארץ · כדור הארץ ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

גאופיזיקה וכוכב לכת · כוכב לכת ומעטפת כדור הארץ · ראה עוד »

הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות

השוואה בין גאופיזיקה ומעטפת כדור הארץ

יש גאופיזיקה 107 יחסים. יש גאופיזיקה 112. כפי שיש להם במשותף 20, מדד הדמיון הוא = 20 / (107 + 112).

אזכור

מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין גאופיזיקה ומעטפת כדור הארץ. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת:

היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »