גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
153 יחסים: מ, מאיר בר-אילן (חוקר), מניין השנים בלוח העברי, מספור, מסופוטמיה, מסכת אבות, מסכת נזיר, מסכת עירובין, משנה, משה קורדובירו, משה הדרשן, משיח, מגילת אסתר, מדרש, מהר"ל מפראג, מיסטיקה, מילונאות, א, אסתר רבה, אסלאם, אלעזר מוורמס, אלעזר חסמא, אלפבית עברי, אלפבית יווני, אליעזר עבד אברהם, אטימולוגיה, אחשוורוש, אבא גוריון, אברהם אבן עזרא, אברהם אבולעפיה, אותיות מנצפ"ך, נ, נפתלי מרופשיץ, נתן שפירא, נומרולוגיה, נכנס יין יצא סוד, ס, סעודת פורים, ספר החשבונייה, ספרות עבריות, ספרות הודיות-ערביות, ספרות יווניות, סגול, ע, עמלק, ערבית, פ, פרשת חיי שרה, פרדס רימונים, פרויקט השו"ת, ..., פתח (ניקוד), פורים, פיבונאצ'י, צ, צירי, ק, קמץ, קבלה, קובוץ, ר, רמב"ן, ראשי תיבות, רש"י, רבי יהודה הנשיא, ש, שמע ישראל, שמואל יוסף עגנון, שעשוע, שבתי צבי, שורוק, שווא, ת, תנ"ך, תנאים, תלמוד, תוספות, תוכנה, ל, ליגטורה, ט, ז, זהו זה!, זיכרון, ח, חסידות, חשבון מודולרי, חלוק נחל, חז"ל, חזון יוחנן, חולם, חיריק, ב, בעל הטורים, ברייתא, ברייתא דל"ב מידות, ג, גמא, גרש, גרשם שלום, ד, דגש, ה, המן האגגי, המאה ה-12, המאה ה-17, האנציקלופדיה העברית, הסימן, הקוראן, הרא"ש, השם המפורש, הלוח העברי, הלכה למשה מסיני, הברית החדשה, ו, כ, י, ימי הביניים, יעקב, יעקב בן אשר, ישראל קנוהל, יהדות, יוון העתיקה, יין, ا, ب, ت, ث, ج, د, 1 (מספר), 10 (מספר), 100 (מספר), 1000 (מספר), 2 (מספר), 20 (מספר), 200 (מספר), 3 (מספר), 30 (מספר), 300 (מספר), 4 (מספר), 40 (מספר), 400 (מספר), 5 (מספר), 50 (מספר), 500 (מספר), 6 (מספר), 60 (מספר), 7 (מספר), 70 (מספר), 8 (מספר), 80 (מספר), 9 (מספר), 90 (מספר). להרחיב מדד (103 יותר) »
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומ · ראה עוד »
מאיר בר-אילן (חוקר)
מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »
מניין השנים בלוח העברי
שרידי קבר יהודי בסלוניקי, משנת ה'תרס"ד (1904) מניין השנים בלוח העברי הוא אופן מניית השנים שמתקיים במסורת היהודית לצורך תיעוד שנים, במצבות, כתובות, גיטין, שטרות וכדומה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומניין השנים בלוח העברי · ראה עוד »
מספור
מספור הוא התהליך של התאמת מספרים ייחודיים לעצמים בקבוצה נתונה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומספור · ראה עוד »
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומסופוטמיה · ראה עוד »
מסכת אבות
ו. כתב-היד, שנחשב לאחד מכתבי-היד החשובים ביותר של המשנה, מתוארך לסביבות המאה ה-12. מַסֶּכֶת אָבוֹת (ידועה גם בשם פִּרְקֵי אָבוֹת) היא המסכת התשיעית בסדר נזיקין במשנה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומסכת אבות · ראה עוד »
מסכת נזיר
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומסכת נזיר · ראה עוד »
מסכת עירובין
הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומסכת עירובין · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומשנה · ראה עוד »
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומשה קורדובירו · ראה עוד »
משה הדרשן
רבי משה הדרשן, היה רב, דרשן, מפרש ומחבר צרפתי מראשוני הראשונים, פעל במחצית הראשונה של המאה ה-11, תושב העיר נרבונה שבפרובאנס, התפרסם ביצירתיותו בתחומי המדרש והאגדה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומשה הדרשן · ראה עוד »
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומשיח · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומגילת אסתר · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומדרש · ראה עוד »
מהר"ל מפראג
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (נולד בסביבות 1512, ה'רע"ב – ספטמבר 1609, י"ח באלול ה'שס"ט), המוכר בכינויו מהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לֵב הגבוה"), היה רב, פוסק הלכה, פילוסוף והוגה דעות, מגדולי ישראל הבולטים בתחילת העת החדשה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומהר"ל מפראג · ראה עוד »
מיסטיקה
ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומיסטיקה · ראה עוד »
מילונאות
מִלּוֹנָאוּת (בלועזית: לֶקְסִיקוֹגְרַפְיָה) הוא מקצוע הנחלק לשני תחומים קרובים אך שונים.
חָדָשׁ!!: גימטריה ומילונאות · ראה עוד »
א
א' (שם האות: אָלֶף) היא האות הראשונה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וא · ראה עוד »
אסתר רבה
אסתר רבה הוא מדרש אגדה על מגילת אסתר.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואסתר רבה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואסלאם · ראה עוד »
אלעזר מוורמס
#הפניה אלעזר מגרמייזא.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואלעזר מוורמס · ראה עוד »
אלעזר חסמא
#הפניה רבי אלעזר חסמא.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואלעזר חסמא · ראה עוד »
אלפבית עברי
בסמל של אוניברסיטת ייל האמריקאית נעשה שימוש גם באותיות עבריות האלפבית העברי הנוכחי נמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, במקום הכתב העברי העתיק.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואלפבית עברי · ראה עוד »
אלפבית יווני
האלפבית היווני הוא אלפבית המשמש לכתיבת השפה היוונית מאז המאה ה-8 לפנה"ס לערך.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואלפבית יווני · ראה עוד »
אליעזר עבד אברהם
אֱלִיעֶזֶר, המכונה גם דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, הוא דמות מקראית, עבדו של אברהם אבינו.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואליעזר עבד אברהם · ראה עוד »
אטימולוגיה
אֵטִימוֹלוֹגְיָה (בעברית: גִּזָּרוֹן, גיזרון) היא ענף בבלשנות החוקר את מקורותיהן של מילים, את תולדותיהן ואת התפתחותן.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואטימולוגיה · ראה עוד »
אחשוורוש
זעמו של אחשוורוש. היצירה מתארת את הרגע שבו אסתר המלכה מתוודה בפני אחשוורוש על יהדותה ומאשימה את המן במזימתו. יאן סטין, 1668 במגילת אסתר, אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוא מלך פרס.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואחשוורוש · ראה עוד »
אבא גוריון
#הפניה אבא גוריון איש צידן.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואבא גוריון · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם אבולעפיה
רבי אברהם אַבּוּלְעַפְיָה (ה' אלפים, 1240 - ה'נ"א, 1291 בערך) היה רב ומקובל, נחשב לרוב כנציג הבולט של זרם הקבלה האקסטטית.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואברהם אבולעפיה · ראה עוד »
אותיות מנצפ"ך
#הפניה אותיות סופיות#אלפבית עברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה ואותיות מנצפ"ך · ראה עוד »
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה ונ · ראה עוד »
נפתלי מרופשיץ
#הפניה נפתלי צבי הורוביץ.
חָדָשׁ!!: גימטריה ונפתלי מרופשיץ · ראה עוד »
נתן שפירא
#הפניה נתן נטע שפירא.
חָדָשׁ!!: גימטריה ונתן שפירא · ראה עוד »
נומרולוגיה
מסה של הסופר האיטלקי פייטרו בונגו על הנומרולוגיה, 1591 נומרולוגיה היא שיטה פסאודו-מדעית המייחסת למספרים משמעות מיסטית.
חָדָשׁ!!: גימטריה ונומרולוגיה · ראה עוד »
נכנס יין יצא סוד
נכנס יין יצא סוד - הוא ניב שמקורו בדברי רבי חייא בתלמוד, ופירושו: אדם מבוסם נוטה לחשוף סודות, אותם, בוודאי, לא היה חושף בהיותו פיכח.
חָדָשׁ!!: גימטריה ונכנס יין יצא סוד · ראה עוד »
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
חָדָשׁ!!: גימטריה וס · ראה עוד »
סעודת פורים
צפת, המאה ה-19 סעודת פורים היא אחת ממצוות פורים.
חָדָשׁ!!: גימטריה וסעודת פורים · ראה עוד »
ספר החשבונייה
ספרייה הלאומית המרכזית פירנצה ספר החשבונייה (בלטינית: Liber Abaci) הוא ספר שכתב המתמטיקאי האיטלקי לאונרדו פיבונאצ'י ובו הציג לאירופה רעיונות מתמטיים, בין היתר רעיונות שהיו קיימים במזרח והבולט ביניהם היה שיטת ייצוג המספרים ההינדו-ערבית (השיטה העשרונית) והציע להשתמש בה במקום השיטה המסורבלת שהייתה מקובלת אז באירופה שהשתמשה בספרות רומיות.
חָדָשׁ!!: גימטריה וספר החשבונייה · ראה עוד »
ספרות עבריות
השעון התחתון בבניין הקהילה היהודית בפראג, המשתמש בספרות עבריות. מערכת הסְפָרות העבריות משמשת בשיטת ספירה שהספרות מסומנות בה באותיות האלפבית העברי, בדומה לספרות יווניות.
חָדָשׁ!!: גימטריה וספרות עבריות · ראה עוד »
ספרות הודיות-ערביות
מגדל השעון בחאן אל-עומדאן, עכו. בצד ימין שעון עם '''ספרות הודיות-ערביות''', ובצד שמאל שעון עם ספרות ערביות ספרות הודיות-ערביות הן עשרת הסימנים (9,8,7,6,5,4,3,2,1,0) הנפוצים ביותר כיום לייצוג הספרות בשיטה העשרונית.
חָדָשׁ!!: גימטריה וספרות הודיות-ערביות · ראה עוד »
ספרות יווניות
ספרות יווניות הוא שמה של שיטת ספירה שמוצאה ביוון העתיקה, המשתמשת באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: גימטריה וספרות יווניות · ראה עוד »
סגול
פרחי הסיגלית הם סגולים. סאטן סגול פרווה בצבע סגול סָגול הוא הצבע שמתקבל בצפייה באור באורכי הגל הקצרים ביותר בתחום הנראה, בערך בין 380 ל-455 ננומטר, עם תדירות בין 660 ל-790 טרה-הרץ (אורכי גל קצרים יותר נקראים על סגול או אולטרה סגול).
חָדָשׁ!!: גימטריה וסגול · ראה עוד »
ע
ע' היא האות ה-16 באלפבית העברי, שמה עי"ן (עַיִן) (בפי יהודי תימן עאן) הוא בהתאם לצורתה, צורת עין (האיבר), בכתב העברי הקדום.
חָדָשׁ!!: גימטריה וע · ראה עוד »
עמלק
הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.
חָדָשׁ!!: גימטריה ועמלק · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: גימטריה וערבית · ראה עוד »
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה ופ · ראה עוד »
פרשת חיי שרה
רבקה מרווה את צמאונו של עבד אברהם (ניקולא פוסן, 1626) פרשת חַיֵּי שָׂרָה היא פרשת השבוע החמישית בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: גימטריה ופרשת חיי שרה · ראה עוד »
פרדס רימונים
פרדס רימונים הוא חיבור קבלי מקיף שחיבר הרב משה קורדובירו.
חָדָשׁ!!: גימטריה ופרדס רימונים · ראה עוד »
פרויקט השו"ת
פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.
חָדָשׁ!!: גימטריה ופרויקט השו"ת · ראה עוד »
פתח (ניקוד)
פַּתָּח הוא סימן בניקוד טברני, שמסמן בעברית החדשה את התנועה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ופתח (ניקוד) · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: גימטריה ופורים · ראה עוד »
פיבונאצ'י
פִיבּוֹנַאצִ'י, או לאונרדו מפיזה, לאונרדו ביגולו או לאונרדו פיזנו (.
חָדָשׁ!!: גימטריה ופיבונאצ'י · ראה עוד »
צ
צ' היא האות ה-18 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וצ · ראה עוד »
צירי
צֵירֵי או צֵירֵה הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: גימטריה וצירי · ראה עוד »
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וק · ראה עוד »
קמץ
קָמָץ (גם: קָמֵץ, יוניקוד: U+05B8. יוניקוד לקמץ קטן: U+05C7) הוא אחת משבע התנועות העיקריות במערכת הניקוד של העברית לפי שיטת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: גימטריה וקמץ · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: גימטריה וקבלה · ראה עוד »
קובוץ
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: גימטריה וקובוץ · ראה עוד »
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה ור · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: גימטריה ורמב"ן · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: גימטריה וראשי תיבות · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: גימטריה ורש"י · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: גימטריה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וש · ראה עוד »
שמע ישראל
מוגדלות. יהודי הודו אומרים שמע ישראל, איור על כריכת הספר "The History of the Bene-Israel of Indian" של חיים שמואל קהימקר שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים:, הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות.
חָדָשׁ!!: גימטריה ושמע ישראל · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שעשוע
איש שלג שנבנה לשם השעשוע שבדבר שעשוע הוא מצב של חוויית אירועים או גירויים הומוריסטיים ומשעשעים.
חָדָשׁ!!: גימטריה ושעשוע · ראה עוד »
שבתי צבי
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: גימטריה ושבתי צבי · ראה עוד »
שורוק
#הפניה קובוץ ושורוק.
חָדָשׁ!!: גימטריה ושורוק · ראה עוד »
שווא
השווא שתחת האות כ' הוא שווא נח, ולכן האות ת' שאחריו דגושה בדגש קל; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה השווא העברי (בניקוד הטברני: סימן הניקוד " ְ") הוא כינוי כולל למספר תופעות בדקדוק המסורתי של השפה העברית: שני סוגי השווא העיקריים הם שווא נע, המתייחס לתנועה שנחטפה, כלומר התקצרה, ושווא נח, המתייחס להיעדר תנועה (עיצור שאחריו אין תנועה).
חָדָשׁ!!: גימטריה ושווא · ראה עוד »
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
חָדָשׁ!!: גימטריה ות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: גימטריה ותנ"ך · ראה עוד »
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
חָדָשׁ!!: גימטריה ותנאים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: גימטריה ותלמוד · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ותוספות · ראה עוד »
תוכנה
תוכנה היא אוסף של הוראות ומידע הניתנות לביצוע על ידי מחשב.
חָדָשׁ!!: גימטריה ותוכנה · ראה עוד »
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה ול · ראה עוד »
ליגטורה
עמוד השער של ספר מוטטים מאת '''טוביאס מיכאל''', המאה ה-17. מופיעות בו בין השאר הליגטורות ß (בכתב נטוי), st, ct, Æ, æ, ff, & (בכתב נטוי ורגיל), Qv, ו-W הכתובה כ-VV. אמפרסנד ליגטורות בכתב לטיני לִיגָטוּרָה (בעברית: צֵרוּף אוֹתִיוֹת. לעִתים גם: מִשְׁלָב אוֹתִיוֹת) היא כתיבה של שתי גרפמות סמוכות, או יותר, כסימן גרפי אחד.
חָדָשׁ!!: גימטריה וליגטורה · ראה עוד »
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
חָדָשׁ!!: גימטריה וט · ראה עוד »
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
חָדָשׁ!!: גימטריה וז · ראה עוד »
זהו זה!
זהו זה! היא תוכנית בידור וקומדיה ישראלית ששודרה בערוץ הראשון בשנים 1978–1993 (בהפקת הטלוויזיה החינוכית הישראלית), ובערוץ 2 בשנים 1993–1998 (תחילה במסגרת הזמן שהוקצה בו לטלוויזיה החינוכית ומאוחר יותר כתוכנית בידור מרכזית של הזכיינית רשת).
חָדָשׁ!!: גימטריה וזהו זה! · ראה עוד »
זיכרון
זיכרון הוא יכולתו של יצור לאגור מידע בצורה בלתי-מוחשית (כלומר, בניגוד לכתיבה, למשל).
חָדָשׁ!!: גימטריה וזיכרון · ראה עוד »
ח
ח' היא האות השמינית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וח · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: גימטריה וחסידות · ראה עוד »
חשבון מודולרי
חשבון מוֹדוּלַרי (הידוע גם כחשבון קונגרואנציות) הוא שיטה מתמטית, בה מחליפים מספרים בשארית החלוקה במספר קבוע.
חָדָשׁ!!: גימטריה וחשבון מודולרי · ראה עוד »
חלוק נחל
חלוקי נחל חלוקי נחל בסמוך לים המלח חלוק נחל הוא סלע מסוג סלע קלסטי, הנשחק על ידי מים ונמצא לרוב ליד נחלים.
חָדָשׁ!!: גימטריה וחלוק נחל · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: גימטריה וחז"ל · ראה עוד »
חזון יוחנן
חזון יוחנן, ציור מהמאה ה-15 חזון יוחנן, הנקרא לעיתים גם ההתגלות של יוחנן או ספר ההתגלות, הוא הספר האחרון בברית החדשה.
חָדָשׁ!!: גימטריה וחזון יוחנן · ראה עוד »
חולם
חולם חסר לצד חולם מלא חוֹלָם הוא סימן ניקוד במערכת הניקוד הטברני.
חָדָשׁ!!: גימטריה וחולם · ראה עוד »
חיריק
חִירִיק (גם: חִירֶק) הוא סימן ניקוד טברני וניקוד העברית בת ימינו, שמסמן את צליל האות הלטינית i. הוא נראה כמו נקודה מתחת לאות.
חָדָשׁ!!: גימטריה וחיריק · ראה עוד »
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וב · ראה עוד »
בעל הטורים
#הפניה יעקב בן אשר.
חָדָשׁ!!: גימטריה ובעל הטורים · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: גימטריה וברייתא · ראה עוד »
ברייתא דל"ב מידות
ברייתא דל"ב מידות הוא חיבור בנושא מידות שהתורה נדרשת בהן.
חָדָשׁ!!: גימטריה וברייתא דל"ב מידות · ראה עוד »
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וג · ראה עוד »
גמא
גמא (אות גדולה: Γ, אות קטנה: γ) היא האות השלישית באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: גימטריה וגמא · ראה עוד »
גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
חָדָשׁ!!: גימטריה וגרש · ראה עוד »
גרשם שלום
גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.
חָדָשׁ!!: גימטריה וגרשם שלום · ראה עוד »
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וד · ראה עוד »
דגש
דָּגֵשׁ הוא סימן ניקוד בעברית, שנראה כמו נקודה בתוך האות.
חָדָשׁ!!: גימטריה ודגש · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: גימטריה וה · ראה עוד »
המן האגגי
הדגל הנאצי על חזהו), רמז לזיהוי הנאציזם כהמן המודרני במגילת אסתר הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי הוא הבכיר בשרי אחשוורוש מלך פרס, אשר הסית את מלכו כנגד האוכלוסייה היהודית בממלכה, במטרה לבצע בה רצח עם.
חָדָשׁ!!: גימטריה והמן האגגי · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: גימטריה והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: גימטריה והמאה ה-17 · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: גימטריה והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
הסימן
הסימן הוא סיפור קצר, בן מ"ב פרקים קצרים, מאת ש"י עגנון, קינה על עיר הולדתו, בוצ'אץ', שקהילתה היהודית חרבה בשואה בזמן הכיבוש הנאצי של העיר.
חָדָשׁ!!: גימטריה והסימן · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: גימטריה והקוראן · ראה עוד »
הרא"ש
#הפניה רא"ש.
חָדָשׁ!!: גימטריה והרא"ש · ראה עוד »
השם המפורש
שלט המציג צורות שונות של השם המפורש, מבית כנסת בוורשה. השם המפורש או השם המיוחד, ביהדות, הוא שמו היחיד של אלוהים שמתייחס אליו עצמו, בשונה מכינויים אחרים, שמתארים הנהגות מסוימות שלו, ולכן יש לנהוג בו כבוד מיוחד.
חָדָשׁ!!: גימטריה והשם המפורש · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: גימטריה והלוח העברי · ראה עוד »
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
חָדָשׁ!!: גימטריה והלכה למשה מסיני · ראה עוד »
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: גימטריה והברית החדשה · ראה עוד »
ו
ו' (שם האות: וָיו) היא האות השישית באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וו · ראה עוד »
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וכ · ראה עוד »
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
חָדָשׁ!!: גימטריה וי · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: גימטריה וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: גימטריה ויעקב · ראה עוד »
יעקב בן אשר
הרב יעקב בן אשר (ה'כ"ט, 1269 בערך – ה'ק"ג, 1343) היה מחבר ספרים וסופר, פוסק הלכה, מכונה על פי רוב "בעל הטורים" על שם ספר ההלכה שכתב, "ארבעה טורים".
חָדָשׁ!!: גימטריה ויעקב בן אשר · ראה עוד »
ישראל קנוהל
ישראל קנוֹהל (נולד ב-13 במרץ 1952) הוא חוקר מקרא והיסטוריון ישראלי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וישראל קנוהל · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: גימטריה ויהדות · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: גימטריה ויוון העתיקה · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: גימטריה ויין · ראה עוד »
ا
אליף ומספר סימני "תשכיל", שיכולים להופיע עליה האות אליף (בערבית: ألف; בתעתיק מדויק: אָלִף) היא האות הראשונה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וا · ראה עוד »
ب
האות בַּא (ערבית: باء; במצרים נהגית: בֵּא) היא האות השנייה באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וب · ראה עוד »
ت
תא (בערבית: تاء) היא האות השלישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וت · ראה עוד »
ث
תַ'א/תַֿא (בערבית: ثَاء) היא האות הרביעית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וث · ראה עוד »
ج
ג'ים (גם גים; בערבית: ﺟﻴﻢ) היא האות החמישית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וج · ראה עוד »
د
דאל (בערבית: دال) היא האות השמינית באלפבית הערבי.
חָדָשׁ!!: גימטריה וد · ראה עוד »
1 (מספר)
1 (במילים בלשון זכר: אחד; בלשון נקבה: אחת) הוא המספר הטבעי הראשון, הקודם לפני 2 והבא אחרי המספר השלם 0.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו1 (מספר) · ראה עוד »
10 (מספר)
10 (במילים בלשון זכר: עשרה; בלשון נקבה: עשר) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 9 והבא לפני 11.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו10 (מספר) · ראה עוד »
100 (מספר)
קבוצת אנשים שיוצרת את המספר 100 100 (במילים: מאה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 99 ולפני 101.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו100 (מספר) · ראה עוד »
1000 (מספר)
1000 (נכתב גם 1,000; במילים: אלף) הוא מספר טבעי, עוקב ל-999 וקודם ל-1001.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו1000 (מספר) · ראה עוד »
2 (מספר)
2 (במילים בלשון זכר: שְׁנַיִם; בלשון נקבה: שְׁתַּיִם) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 1 והבא לפני 3.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו2 (מספר) · ראה עוד »
20 (מספר)
20 (במילים: עשרים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 19 ולפני 21.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו20 (מספר) · ראה עוד »
200 (מספר)
200 (במילים: מאתיים) הוא מספר טבעי הבא אחרי 199 ולפני 201.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו200 (מספר) · ראה עוד »
3 (מספר)
שלוש סירות ולצידן שלושה ברווזים. 3 (במילים בלשון זכר: שלושה; בלשון נקבה: שלוש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 2 והבא לפני 4.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו3 (מספר) · ראה עוד »
30 (מספר)
30 (במילים: שלושים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 29 ולפני 31.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו30 (מספר) · ראה עוד »
300 (מספר)
300 (במילים: שלוש מאות) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 299 והבא לפני 301.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו300 (מספר) · ראה עוד »
4 (מספר)
שלט של בית מספר 4 ברחוב בהרצליה שלט בית מספר 4 ברחוב בירושלים 4 (במילים בלשון זכר: ארבעה; בלשון נקבה: ארבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 3 והבא לפני 5.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו4 (מספר) · ראה עוד »
40 (מספר)
40 (במילים: ארבעים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 39 ולפני 41.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו40 (מספר) · ראה עוד »
400 (מספר)
400 (במילים: ארבע מאות) הוא מספר טבעי הבא אחרי 399 ולפני 401.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו400 (מספר) · ראה עוד »
5 (מספר)
חמש נקודות על צדה של קוביית משחק נורית אסיה עם חמישה עלי כותרת שלט בית מספר 5 ברחוב בירושלים 5 (במילים בלשון זכר: חמישה; בלשון נקבה: חמש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 4 ולפני 6.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו5 (מספר) · ראה עוד »
50 (מספר)
נו מייצגת את המספר 50 בספרות יווניות 50 (במילים: חמישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 49 ולפני 51.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו50 (מספר) · ראה עוד »
500 (מספר)
שטרות של 500 יורו 500 (במילים: חמש מאות) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 499 ולפני 501.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו500 (מספר) · ראה עוד »
6 (מספר)
כלנית מצויה עם 6 עלי כותרת 6 (במילים בלשון זכר: שישה; בלשון נקבה: שש) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 5 והבא לפני 7.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו6 (מספר) · ראה עוד »
60 (מספר)
60 (במילים: שישים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 59 ולפני 61.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו60 (מספר) · ראה עוד »
7 (מספר)
שלט בית מספר 7 ברחוב בירושלים 7 (במילים בלשון זכר: שבעה; בלשון נקבה: שבע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 6 והבא לפני 8.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו7 (מספר) · ראה עוד »
70 (מספר)
70 (במילים: שבעים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 69 ולפני 71.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו70 (מספר) · ראה עוד »
8 (מספר)
תמנון בעל שמונה זרועות המספר 8 על בול שהונפק לכבוד יום העצמאות השמיני, בשנת 1956, בעיצובם של האחים שמיר 8 (במילים בלשון זכר: שמונָה; בלשון נקבה: שמונֶה) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 7 והבא לפני 9.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו8 (מספר) · ראה עוד »
80 (מספר)
80 (במילים: שמונים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 79 ולפני 81.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו80 (מספר) · ראה עוד »
9 (מספר)
9 (במילים בלשון זכר: תשעה; בלשון נקבה: תשע) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 8 והבא לפני 10.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו9 (מספר) · ראה עוד »
90 (מספר)
90 (במילים: תשעים) הוא המספר הטבעי הבא אחרי 89 ולפני 91.
חָדָשׁ!!: גימטריה ו90 (מספר) · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/גימטריה
